קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

< 1 דקות

מבוא

ראשיתם של היהודים הקראים במאה ה-8 בבבל, על רקע ההתנגדות להנהגה הממוסדת של יהודי בבל וכביטוי למגמה של רציונליזם דתי: הקראים הכירו רק בתקפותו של המקרא ובהבנתו על פי שכלם – ולא במסורת התורה שבעל פה. מכאן שמם וגם כינוייהם – בני מקרא, בעלי מקרא. הקראים נקראו גם "עננים" על שמו ענן בן דויד מבבל, שנחשב למנהיגם הראשון ולמייסד הקראות. הקראים קראו "לסילוק כל סמכות אנושית קודמת, מסורתית או מוסדית, בשם ההכרעה השכלית והמצפונית האינדיבידואלית" המבוססת על המקרא.1 הקראות פרחה בירושלים במאות 10 – 11.

אחד היריבים הקשים של הקראים היה רס"ג – רב סעדיה גאון, שהיה מנושאי דגל המאבק בין היהדות הרבנית ליהודים הקראים. המאבק הגיע לשיאו במאות 10 – 11 ודעך בהדרגה. למרות מאבק זה, נחשבו הקראים בעיני עצמם ובעיני זולתם כיהודים2 – יהודים קראים, וכך גם מעמדם בישראל.3 עד המאה ה-20 היה מרכז הקראים במצרים, ועם עלייתם של יהודי מצרים – עבר המרכז לישראל, לעיר רמלה.

ראשית הקראות והתפשטותה

ראשיתם של היהודים הקראים – בסוף המאה ה- 8, באזורי בבל ופרס. הדמות הנחשבת כמייסדת התנועה היא זו של ענן בן דויד, שקרא תיגר על "מאמץ האיתנים" של חכמי בבל "לבסס את אחדות האומה על מסורת התורה שבעל פה" כפי שבאה לידי גיבוש בתלמוד הבבלי.4 ענן היה בן למשפחה של ראשי הגולה, ולפי גרסת יריביו, החלטתו לפרוש מן הממסד הרבני ולייסד את הקראות נבעה ממניעים אישיים, על רקע הסירוב למנותו לראש הגולה.5 לפי מקורות קראיים, היה ענן בן דויד החוליה האחרונה והמכריעה במחלוקת מתמשכת עם ההנהגה היהודית.6 עם זאת, התבססותם של הקראים על המקרא לבדו באה לידי ביטוי במאה ה- 10: הם דחו "את התלמוד ושיטותיו הדרשניות" ויישמו את העיקרון המיוחס לענן – "חפישו שפיר באורייתא (=חפשו היטב בתורה)". מנהיגי הקראים יצאו נגד ההליכה אחרי "הרועים הרעים" ושאפו לחדש את הזיקה בין היחיד ובין התורה שבכתב.7 המאות 10 – 11 היו "תור הזהב" של הקראות, וירושלים הייתה מרכזם. לעיר הקודש הגיעו קראים מכל ארצות האסלאם, ושם התרכזו תחת השם "אבלי ציון" (וגם: "השושנים").8 הם ניהלו אורח חיים סגפני, התאבלו על חורבן ירושלים והתפללו לבנייתה מחדש, וממנה ניהלו את מאבקם במנהיגיהם של יהודי בבל ובתלמודם.

במרכז הקראים בירושלים נכתבה ספרות קראית שעסקה בפרשנות המקרא, בלשון העברית ובמצוות התורה. מאבקם של קראי ירושלים לא סחף אחריו את קהילות ישראל, שדבקו במנהיגות הרוחנית והדתית של ישיבות בבל. אך הקראות המשיכה להתקיים ואף להתפשט, ובמאות 12 – 16 הגיעה לצפון-אפריקה ולצפון-ספרד וגם לביזנטיון (איסטנבול של ימינו). במאה ה-12 עבר מרכז הקראים לביזנטיון, וקבוצות של קראים הגיעו גם לאזור הבלקן, לאשכנז, לארצות ערב ולפרס.

במאות 12 – 15 נתחברו שתי היצירות המרכזיות בקראות, העוסקות באמונתם של הקראים ובמצוות התורה לפי פרשנותם.9 פעילותם של הקראים במאות 16 – 19 התרכזה במזרח אירופה – בדרום רוסיה, בקְרִים, בליטא ובפולין. במאה ה-20 עבר מרכז הקראים למצרים, ועם עליית יהודי מצרים עבר מרכזם לישראל.

האמונה והמצוות של הקראים

האמונה והמצוות של היהודים הקראים מבוססות על שלושה עקרונות:

  1. קבלת התורה שבכתב – כל המצוות והחוקים הנזכרים בתורה שניתנה למשה במעמד הר סיני.
  2. פרשנות באמצעות ההיקש, פירוש של ציווי מסוים באמצעות היקש לוגי לחוקים אחרים בתורה.10
  3. עול הירושה – מסורת ומנהגים שעברו במסורת הקראית מדור לדור, לדוגמה: כללי השחיטה (שאינם מפורטים בתורה שבכתב).

אמונתם של היהודים הקראים ופרשנותם למצוות התורה נוסחו במאה ה-12 בידי יהודה הדסי בספרו "אשכול הכופר". בהקדמה לספר כתב המחבר כי ספר זה נועד "לבאר ענייני המצוות והחוקים והמשפטים והתורות הכתובות בספר התורה הכתובה בסיני על ידי אב וראש הנביאים, משה רע"ה (=רבנו עליו השלום)". עיקרי האמונה של היהודים הקראים כוללים – כמו י"ג עיקר האמונה – את האמונה בה' בורא העולם, שהוא "אחד ויחיד ואין לו שינוי", וגם "אינו גוף ואין לו דומה בכל נמצא"; את האמונה במשה, אבי הנביאים, ובנביאים שבאו אחריו; את האמונה בתורת משה שבכתב, בתחיית המתים, בשכר ובעונש ובחיי העולם הבא, וכן את האמונה שבית המקדש הוא משכן כבוד ה' לעולם.
היהודים הקראים נהגו להחמיר בשמירת שבת, ופירשו את האיסור על הבערת אש בשבת (שמות לה 3) כפשוטו ובאופן גורף: הם ישבו בשבת בחשיכה ואכלו מאכלים קרים בלבד.11 הקראים שומרים על חוקי הטהרה, מקפידים על דיני העריות שבתורה ואף מחמירים מעבר לדרישות ההלכה.12 משך מאות שנים התאבלו היהודים הקראים על חורבן המקדש ואסרו אכילת בשר ושתיית יין, אך לאחר מכן התירו לאכול בשר בהמות, עופות ודגים הנזכרים בתורה כמותרים למאכל (ויקרא יא).
היהודים הקראים קובעים את דתו של אדם לפי דת האב – וזאת בהתאם למסורת של רשימות היחס במקרא, שבהן מפורטים כל הצאצאים לפי אבותיהם (ואילו האמהות לא נזכרות כלל).13 באופן כללי, היהודים הקראים קראו תיגר על המסורת של התורה שבעל פה "כי אין חיוב ללכת אחרי האבות" ויש "להתבונן בדרכיהם ולערוך מעשיהם ומשפטיהם נגד דברי התורה." ואם יסתבר כי דבריהם מחליפים את התורה – "נשליך אותם ונדרוש ונחקור… במצוות התורה".14

היהודים הקראים בימינו

במחצית הראשונה של המאה ה-20, בין שתי מלחמות העולם, התרכזה במצרים קהילת היהודים הקראים הגדולה, שמנתה אז כ-10,000 נפש.15 מרבית חברי הקהילה עלו לארץ עם העלייה הגדולה של יהודי מצרים בעשור הראשון להקמת המדינה (1950 – 1960). בארץ הקימו את מרכזם בעיר רמלה ובסביבותיה (במושבים מצליח ורנן), אך גם ביישובים רבים, ובהם עכו, בת ים, אשדוד, קריית גת, ירושלים, ערד ובאר שבע, והם מונים היום כ-40,000 נפש. יש גם קהילות של קראים בחו"ל – בצרפת, בטורקיה, ברוסיה ובארצות הברית. בארץ יש 11 בתי כנסת קראיים פעילים – מהם שניים ברמלה. בית הכנסת הקראי העתיק ביותר מן המאה ה -8 נמצא בשכונת הקראים, ברובע היהודי של ירושלים העתיקה. ליהודים הקראים רב ראשי, ולצדו מכהנים חכמים המקיימים שיעורי תורה ופרשת שבוע במרכז הרוחני של הקהילה. הנישואין של הקראים הם "כדת משה וישראל" – אך לא כן הגירושין: לפני מנהג הקראים, רשאי בית הדין במקרים מסוימים להיענות לאישה ולתת לה גט גם בניגוד לרצונו של הבעל, אך במקרים אלו – הגרושה הקראית נחשבת לפי ההלכה אשת איש. לעדה הקראית יש בית דין לנישואין ולגירושין, שנהנה מתוקף חוקי מאז שנת תשנ"ה – 1995, ופסיקתו מחייבת את שני בני הזוג. היהודים הקראים מתחתנים בדרך כלל בינם לבין עצמם, בשל החמרתם בנושא איסורי עריות. בשנים האחרונות חל שינוי ביחסם של היהודים הקראים לנישואין עם בני זוג ובנות זוג יהודים שלא נולדו קראים, והתקבלה החלטה המאפשרת נישואי יהודים קראים עם יהודים שאינם קראים.16 היהודים הקראים במדינת ישראל אימצו מנהגים המעוגנים בהלכה היהודית ואינם מן המקרא, כגון בר מצווה.17 סיסמתם של היהודים הקראים בימינו: "בשם השם נעשה ונצליח."

לוח השנה של הקראים

לוח השנה של הקראים דומה בעקרונותיו ללוח השנה העברי, והוא מבוסס על השילוב של שנת ירח (חודש) ושנת שמש (עונות השנה), אך קביעת ראש החודש של הקראים נעשית גם בימינו לפי עדי ראייה, ולא לפי הלוח שנקבע במסורת היהודית במאה ה-4 לספירה, וכולל את עיבור השנה. משום כך התאריך בחודש הקראי אינו זהה לזה שבלוח העברי, לדוגמה – בשנת תשס"ז התאריך א בסיוון בלוח הקראי היה ב בסיוון בלוח העברי. היהודים הקראים חוגגים את כל החגים הנזכרים במקרא – ובכלל זה פורים – וכן את כל ימי הזיכרון והצומות. בחודש אב יש ליהודים הקראים לא יום צום אחד – אלא שני ימי צום, ושניהם לזכר חורבן בית המקדש הראשון (בלבד), לפי שני התאריכים הנזכרים במקרא: שבעה באב ותשעה באב (מלכים ב כה 8; ירמיהו נב 12-13). 18 היהודים הקראים אינם חוגגים ואינם מציינים מועדים בָּתַר-מקראיים, ובהם חנוכה, טו בשבט ול"ג בעומר. את החגים הנזכרים במקרא הם חוגגים בהתאם לכתוב במקרא כפשוטו, לדוגמה – ראש השנה של היהודים הקראים, חג הפסח של היהודים הקראים. חג הסוכות של הקראים אינו כולל את מצוות ארבעת המינים כנהוג בהלכה היהודית, והם משתמשים במינים הנזכרים בתורה (ויקרא כג 40) לקישוט הסוכה, כמסופר בספר נחמיה (ח 15): "וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת." 19

מנהגי התפילה של הקראים

התפילה של היהודים הקראים, כמו התפילה ביהדות, היא תחליף לעבודת המקדש. סדרי התפילה של היהודים הקראים נקבעו בידי אהרון בן יוסף במאה ה-13. תפילות הקראים כוללות שתי תפילות בימי חול (בוקר וערב) ותפילה נוספת (תפילת מוסף) בימי שבת, חג וראש חודש. גם לקראים יש שליח ציבור – חזן בית הכנסת, האחראי לתפילה. לפני הכניסה לבית הכנסת חולצים המתפללים (ובכלל זה הנשים) את נעליהם ורוחצים את ידיהם ורגליהם, ובשעת התפילה חובשים הגברים והנשים כיסוי ראש.20
התפילה של הקראים אינה כוללת הנחת תפילין, אך הם מקיימים מצוות ציצית, ואף מקפידים על פתיל תכלת, ככתוב בתורה (במדבר טו 38). היהודים הקראים מקיימים את קריאת התורה וההפטרה בשבתות, בחגים ובראשי חודשים. קריאת התורה של היהודים הקראים בימינו דומה לזו הנהוגה ביהדות ההלכתית,21 אך סדר ההפטרות שונה.
הגבר והאישה הקראים שווים במעמדם, ולשוויון זה יש ביטוי גם במנהגי התפילה, בברכות השחר: הקראים – גברים ונשים כאחד – אומרים ברכה זהה: "ברוך… בוראי בצלם אנוש." ועם זאת, בבית הכנסת הקראי יש הפרדה בין גברים לנשים – מטעמי צניעות.

העשרה - קישורים

מאמר של יעקב גלר, "וספרתם לכם ממחרת השבת" – לוח המועדים של הקראים ומנהגיהם", דף שבועי לפרשת השבוע – באתר אוניברסיטת בר אילן
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/emor/gel.html

מידע על ענן בן דויד – באנציקלופדיה היהודית של אתר דעת
http://daat.co.il/encyclopedia/value.asp?id1=1660

הפורטל של היהודים הקראים בישראל, ובו מידע על הקראים, בתי הכנסת שלהם, פרשת השבוע, החגים, עקרונות הקראות, ועוד
http://www.karaim.net/

גרסה מקוונת של ספרו של יהודה הדסי, "אשכול הכופר" – באתר היהודים הקראים
http://www.karaim.net/