ישעיהו הלוי הורוביץ – השל"ה
רב שהנהיג את ראשית תנועת המוסר היהודית בעת החדשה.
ר' ישעיהו הלוי הורוביץ (1558 – 1630), רב, מקובל ומנהיג "ממעצבי המוסר היהודי בתחילת העת החדשה",1 הידוע גם בכינויו השל"ה על שם ספרו – שני לוחות הברית. הוא היה בן למשפחת הורוביץ הענפה שהתיישבה במאה ה-16 בעיר פראג שבבוהמיה.2
בילדותו עברה המשפחה לפולין, שם למד בישיבת קרקוב ולאחר מכן שימש כאב בית דין בפולין, בליטא ובגרמניה – עד שחזר לעיר הולדתו פראג. במשך שבע שנים כיהן כרב הקהילה בעיר, ועם פטירת אשתו (1621) עלה לארץ ישראל. ר' ישעיהו הלוי הורוביץ התיישב בירושלים, התחתן שנית, ונולדו לו בת ובן.3 בירושלים שימש כרבם של בני הקהילה האשכנזית והשלים את כתיבת ספרו החשוב "שני לוחות הברית".4
השל"ה, שהיה בן למשפחה עשירה, נהנה מחיי רווחה, וכאשר הגיע לירושלים סירב לקבל שכר עבור משרתו כרב, אך קיבל לבקשתו "דירה חשובה ומהודרת". הוא נהג לתרום בנדיבות לצורכי צדקה, ובכלל זה – לפרנסתם של תלמידי חכמים, ואף הלווה כסף לקהילת היהודים בעיר.
בבואו לארץ ביקש "להרביץ תורה בישראל ובירושלים עיר הקודש ולהנהיג אותם לעבוד את ה' באמת ובתמים", וקיווה שרבים אחרים יבואו בעקבותיו ויביאו לפריחתו של היישוב היהודי בעיר.5 כמה שנים לאחר בואו לירושלים נאסר ר' ישעיהו הורוביץ ידי השלטונות העות'מאנים, ולאחר שחרורו (תמורת כסף רב) עבר לצפת – ולטבריה, שם נפטר בגיל 72 ושם נקבר.6
בשנות חייו בארץ התוודע השל"ה לקהילות הספרדים בירושלים, בצפת ובחברון, הושפע מהם, ואף אימץ כמה ממנהגי התפילה שלהם. הוא, שהיה אשכנזי, הציג את מנהגי הספרדים בארץ ישראל "כמופת לאחיו האשכנזים", כתב בשבחם של חכמי הספרדים ודאג להפיץ את תורת המוסר שלהם.7 קבלת האר"י שפרחה בצפת השפיעה על הגותו, והוא ראה בחכמי הקבלה "חכמי אמת הבאים בסוד ה' המקובל, איש מפי איש, עד משה מסיני".
ר' ישעיהו הורוביץ כתב שני ספרים חשובים, ושניהם יצאו לאור לאחר מותו: "שני לוחות הברית", יצא לאור בידי בנו (1649) והעניק לו את כינויו (השל"ה), וסידור תפילה "שער השמים" פורסם על ידי נינו (1717).8 "שני לוחות הברית" הוא ספרו המרכזי – ספר הדרכה לחיים מוסריים, המשלב הלכה, מדרש וקבלה. לפי עדותו של המחבר, נכתב הספר בהשפעת ספרי המוסר – החל מחובת הלבבות וכלה בספר המוסר שכתב אביו ("ברית אברהם").
ר' ישעיהו הורוביץ ראה בתורת ישראל התגלות מתמדת, "בכל עת ובכל שעה, המעיין הנובע אינו פוסק". לפי תפיסתו, יש לאדם לא רק בחירה חופשית אלא גם "מפתחות החיצוניות ו…הפנימיות", ועבודת ה' נועדה בעיקר "לייחד השם הגדול" על ידי קיום מצוות התורה וחוקיה, שהרי כל הדבק בעבודת ה' "מעורר כוח עליון וכביכול מחזיקו". הדביקות באל מתבטאת לשיטתו גם בפעולות גופניות או בפעילות כלכלית (כגון: מסחר), וזאת באמצעות ביצוע כל פעולה בכוונה הראויה.
לפיכך דחה השל"ה את הסגפנות כאמצעי למאבק ביצר הרע והציע ל"אדם השלם" להשתמש בכוונה המטהרת כדי להפוך התנהגות שלילית – לחיובית. לדוגמה: את מידת הקנאה – להפוך לקנאת סופרים, את החמדנות – לחמדת התורה, ובאופן כללי – לקיים את כל המצוות "בהתעוררות הלב ובשמחה". "שני לוחות הברית" היה לספר משפיע ביותר במזרח אירופה ובמרכזה, ולמשנתו הייתה "השפעה עצומה" על תורתו של הבעש"ט ועל תנועת החסידות.9