חסידי אומות העולם

מושג שקיבל בימינו משמעות מיוחדת בעקבות השואה: לא יהודים, בעיקר נוצרים, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים ללא תמורה. המושג המקורי הוא חידוש של רמב"ם, שהגדיר את מעמדם של נוכרים המקיימים את שבע מצוות בני נח.

לקסיקון

< 1 דקות

חופה

הטקס המרכזי בחתונה יהודית, המצרף שני טקסים: אירוסין ונישואין. צורת החופה בימינו - יריעה (טלית או בד מהודר) שמתחתיה נערך הטקס הכולל שבע ברכות, שבירת הכוס על ידי החתן, וליווי החתן והכלה בשירה, בנגינה ובריקודים.

לקסיקון

< 1 דקות

חסדאי אבן שפרוט

לקסיקון

< 1 דקות

חלום יעקב

ביציאתו מן הארץ לחרן חלם יעקב חלום ב"מקום" שבו שכב לישון. בחלומו ראה סולם שניצב על הארץ וראשו בשמים, ועליו ניצב ה', שהבטיח ליעקב גם את הארץ וגם ברכה לשמירה אישית.

לקסיקון

< 1 דקות

חנה אורלוף

פסלת וציירת ילידת אוקראינה, שחיה ויצרה בפריז במאה ה-20. מקורות השראתה היו יהדותה ושנותיה בארץ ישראל. בפסליה הרבתה לתאר את דמות האישה והאֵם, וגם את דיוקנותיהם של יוצרים ומנהיגים, ובהם ביאליק ובן-גוריון.

לקסיקון

< 1 דקות

חנינא בן דוסא

תנא, חכם המשנה, בן דורו ותלמידו של ר' יוחנן בן זכאי (המאה ה-1 לספירה). במשנה מצוטט רבות בענייני מוסר.

לקסיקון

< 1 דקות

חיים ויצמן

הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מנהיג התנועה הציונית ומדען דגול שפעל באנגליה. זכה ליוקרה על תגליתו המדעית ותרומתו למלחמה בנאצים. הצהרת בלפור הייתה הישג אישי שלו – והישג ראשון של התנועה הציונית.

לקסיקון

< 1 דקות

ר' חיים בן עטר

פרשן מקרא שנולד ופעל במרוקו (המאה ה-18). פירושו לתורה "אור החיים" כולל פשט, דרש וקבלה לצד דברי מוסר והכוונה למידות טובות, וקנה לו מעריצים גם בקרב חסידים במזרח אירופה.

לקסיקון

< 1 דקות

חג השבועות

אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. תאריך החג נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. לשבועות יש בתורה משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.

לקסיקון

< 1 דקות

חובות הלבבות

ספרו של ר' בחיי אבן פקודה (המאה ה-11), העוסק בחובות הלבבות: חובות המצפון המסורות לליבו של היהודי, שאינן גלויות לזולתו וידועות רק לו ולבוראו. נכתב בערבית ותורגם לעברית, והיה לאחד מספרי ההגות היהודית המשפיעים בדורו ולדורות.

לקסיקון

< 1 דקות

חול המועד

הימים שבין החגים בפסח ובסוכות שאינם חול וגם אינם חג.

לקסיקון

< 1 דקות

"חבצלת"

עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.

לקסיקון

< 1 דקות

החתונה במקרא ובמקורות חז"ל

במקרא אין תיאורים של טקס החתונה, אך יש מידע על תהליך הבחירה של בן או בת זוג, כגון בחירת בת זוג ליצחק אבינו. במקורות חז"ל עוצבו נוהלי האירוסין והנישואין וגם טקס החופה ומשתה החתונה.

לקסיקון

< 1 דקות

החתונה במנהגי העדות

במסורת עדות ישראל קדמו ליום הנישואין טקסים כגון טקס החינה, הכנת הכלה והחתן ליום הנישואין וחילופי מתנות שהעניקו זה לזה החתן והכלה ומשפחותיהם.

לקסיקון

< 1 דקות

חוק איסור גידול חזיר

לקסיקון

< 1 דקות

חנוכה והמקבים בציונות ובמדינת ישראל

התנועה הציונית שצמחה בסוף המאה ה-19 חיפשה סמלים והשראה מן ההיסטוריה היהודית, ומצאה אותם בחג החנוכה ובמקבים. מאבקם המוצלח ביוונים והקמת מדינת החשמונאים שימשו דגם לתפיסה לאומית חילונית, ללא מרכיב הנס המסורתי של חג החנוכה.

לקסיקון

< 1 דקות

חמש מגילות

חמישה ספרים – מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר – השייכים לחלק הכתובים שבתנ"ך, ואותם קוראים בחגים ובימי זיכרון. הכינוי "מגילות" ניתן לספרים אלו על ידי חז"ל.

לקסיקון

< 1 דקות

חז"ל

לקסיקון

< 1 דקות

חג הפסח

הראשון משלושת החגים הנזכרים בתורה. נקרא גם חג החירות, זמן חירותנו - לציון יציאת מצרים והשחרור משעבוד לגאולה. לחג יש גם משמעות חקלאית - חג האביב, שבו קוצרים את התבואה הראשונה (קציר שעורים – העומר).

לקסיקון

< 1 דקות

חנוכה

החג המסורתי היחיד שאינו נזכר בתנ"ך. נחוג לראשונה בידי יהודה המקבי בכ"ה בכסלו שנת 164 לפני הספירה, לציון ניצחון החשמונאים על היוונים וטיהור בית המקדש. הטקס המרכזי של החג הוא הדלקת נרות החנוכייה במשך שמונה ימים, ומכאן כינויו - חג האורים.

לקסיקון

< 1 דקות

חיים הזז

סופר יליד אוקראינה (המאה ה-20), שהשכיל לתאר עולמות שונים זה מזה – יהודי מזרח אירופה לצד יהודי תימן, שאותם פגש בירושלים אחרי שעלה לארץ. את עיקר כתיבתו כאן הקדיש לתיאור חייהם ("היושבת בגנים", "יעיש"). חתן פרס ישראל לספרות (1953).

לקסיקון

< 1 דקות

חרם דרבנו גרשום

תקנות המיוחסות לר' גרשום מאור הגולה (המאה ה-11) ונקראות כך כי מי שעבר עליהן היה צפוי לחרם של הקהילה. שתי התקנות העיקריות נוגעות למעמד האישה - האיסור על ריבוי נשים והאיסור לתת לאישה גט בניגוד לרצונה, והן נחשבות לתיקון החשוב ביותר בדיני אישות במשפט העברי.

לקסיקון

< 1 דקות

חזונות אחרית הימים

נבואות שראשיתן מלחמות וסופן גאולה, הנוגעות לכל העמים - לא רק לעם ישראל. הן יתממשו באחרית הימים (ימות המשיח), לאחר שעיוותי הדין, הָרֶשַׁע והיהירות יעברו מן העולם.

לקסיקון

< 1 דקות

חרם

נידוי אדם והרחקתו מן הקהילה כאמצעי לאכיפת סמכותה וערכיה. בימי הביניים ובתחילת העת החדשה היה לחרם תוקף ועוצמה בקהילות היהודיות, כמו החרם על ברוך שפינוזה. והיו גם מקרים של חרם על ספרים (כמו החרם על "מורה הנבוכים" של רמב"ם).

לקסיקון

< 1 דקות

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

לקסיקון

< 1 דקות

חיים נחמן ביאליק

המשורר הלאומי, שיצירתו, בשירה, בפרוזה ובמסה, תרמה לתחייה הלאומית של עם ישראל, שפתו ותרבותו. עורך ומו"ל שפעל לשימור אוצרות הרוח של עם ישראל ולחידוש התרבות העברית: ייסד את "עונג שבת" ופעל להקמתם של תיאטרון עברי, אופרה, מוזיאון תל אביב ועוד.

לקסיקון

< 1 דקות

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

לקסיקון

< 1 דקות

חדר (כֻּתַאבּ)

מסגרת הלימודים היהודית הממוסדת בימי הביניים. המוסד הלימודי הראשון שהיה משותף לילדי ישראל (הבנים) בארצות האסלאם ובאשכנז - עד המאה ה- 19. הלימוד בחדר הקנה כישורי קריאה כבסיס ללימוד תפילה, ברכות וקריאה בתורה.

לקסיקון

< 1 דקות

חסיד

מילה מלשון המקרא שפירושה – עושה חסד. החל בימי הבית השני קיבל השם משמעויות חדשות, ובהן המשמעות הרווחת בימינו בלשון רבים, חסידים, שמקורה בתנועת החסידות.

לקסיקון

< 1 דקות

חוק השבות

חוק המעוגן במגילת העצמאות, ובו נקבעה זכאותו של כל יהודי לעלות ארצה (תש"י-1950). תיקון לחוק (תש"ל-1970) הרחיב את ההגדרה של יהודי ושל הזכאים לעלות לארץ מתוקף חוק זה.

לקסיקון

< 1 דקות

ר' חיים ויטאל

בחיר תלמידיו של האר"י (מאות 17-16). הקדיש את חייו לסיכום, עריכה ופירוש תורת האר"י וכינס אותה בספרו "עץ החיים". מכאן השפעתו של ויטאל על התפתחות הקבלה בכלל, ועל קבלת האר"י בפרט.

לקסיקון

< 1 דקות

חג הפסח ויום הזיכרון (א' תשרי) של היהודים הקראים

הקראים חוגגים את החגים כפי שהם נזכרים בתורה, ולכן הם מבחינים בין ליל הפסח לחג המצות (חג הפסח), וליל הפסח שלהם אינו כולל את הטקס שבהגדה, אך כולל את סיפור יציאת מצרים, ככתוב בתורה. את א' בתשרי הם חוגגים יום אחד בלבד - הראשון לעשרת ימי תשובה.

לקסיקון

< 1 דקות

חג הסיגד

חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.

לקסיקון

< 1 דקות

חסד

מונח מקראי המציין מעשה של טוב לב ונדיבות. החסד במקרא מתאר גם את היחס בין ה' לעם ישראל. בתקופת חז"ל התפתח המושג "חסד" למערכת של מחויבות חברתית, שכללה מוסדות של גמילות חסדים (גמ"ח) לכל נזקק, הקיימים גם בימינו.

לקסיקון

< 1 דקות

חנה רחל ורברמאכר – הבתולה מלודמיר

מנהיגה דתית, מעין רבי או אדמו"ר, שפעלה באופן חריג לאישה (במאה ה-19) - תחילה בעיר הולדתה ואחר כך בירושלים. נשים דתיות פמיניסטיות רואות בה דמות מופלאה ומעוררת השראה.

לקסיקון

< 1 דקות

חכמת ישראל

"מדע היהדות" שנוסד בידי משכילים יהודים בגרמניה (המאה ה-19), במטרה להציג לסביבה הנוצרית את חשיבות היצירה והמסורת היהודית. התפתחות מקבילה ביהדות מזרח אירופה נועדה לצורכי פנים – להשכלת הציבור היהודי. "חכמת ישראל" הייתה הבסיס למחקר המודרני במדעי היהדות.

לקסיקון

< 1 דקות

חיבת ציון - חובבי ציון

תנועה יהודית שקמה לפני הציונות ושאפה לתחיה יהודית בישראל.

לקסיקון

< 1 דקות

חזקיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

לקסיקון

< 1 דקות

חוני הַמְעַגֵל

מחכמי המשנה בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה), שנודע בזכות כוח תפילותיו, והידועה שבהם – התפילה לגשמי ברכה בזמן בצורת, כשהוא עומד בתוך מעגל שממנו לא זז עד שתפילתו התקבלה.

לקסיקון

< 1 דקות

חוכמת שלמה

התכונה הבולטת ביותר בדמותו של שלמה המלך. מתת אֵל שביקש וקיבל לאחר המלכתו: "לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ - וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ ."

לקסיקון

< 1 דקות

התנ"ך בחינוך היהודי

מקומו של התנ"ך בחינוך היהודי לאורך הדורות

לקסיקון

< 1 דקות

חשמונאים

משפחת כוהנים שהנהיגה את מרד החשמונאים, ייסדה את מדינת החשמונאים (המאה ה-2 לפנה"ס) והפכה את ארץ ישראל למדינה יהודית ריבונית עד להשתלטות הרומאים (37 לפנה"ס).

לקסיקון

< 1 דקות

האַם (חנה) ושבעת בניה

בספר מקבים ב מסופר על שבעה אחים שנאלצו - בפקודת המלך אנטיוכוס אפיפנס - לעבור על איסורי היהדות. כל אחד מהם סירב, והוצא להורג בנוכחות אימו.

לקסיקון

< 1 דקות