תוצאות

סידור תוצאות לפי

ירושלים

בירת הממלכה המאוחדת בתקופת המקרא, בימי הבית השני ובמדינת ישראל. דוד המלך הוא שקבע את מעמדה כבירת ישראל, ובאלפיים שנות גלות הייתה מחוז כיסופים ותפילות לדורות של יהודים, שהעלו את ירושלים על ראש שמחתם ולא חדלו מן התקווה – "לשנה הבאה בירושלים".

ירחי כלה

ישעיהו ליבוביץ

מדען ואיש רוח, הוגה דעות מרכזי בישראל במאה ה-20. הגותו מורכבת ורצופה בפרדוקסים. ביקורתו הבוטה על צה"ל ועל המדינה עוררה זעם בציבוריות הישראלית והניעה אותו לוותר על פרס ישראל (1992).

ישראל במצרים - רקע היסטורי

יציאת מצרים לא תועדה במקורות חוץ-מקראיים, ועם זאת המסורת על אירוע זה (ועל השעבוד שקדם לו) היא אבן פינה באמונה היהודית, ויש בה קווים היסטוריים מהימנים כפי שעולה ממקורות מצריים.

יום השנה - יום הזיכרון

התאריך העברי שבו מציינים את יום הפטירה (ביידיש - "יאָרצייט", בפי עדות המזרח - נחלה). הטקס ליד קברו של הנפטר כולל קריאת פרקי תהלים, אמירת קדיש, הנחת אבן או זר על המצבה והדלקת נר.

יום טוב שני של גלויות

לפי המסורת, יהודי חוץ לארץ חוגגים כל חג יומיים, פרט ליום הכיפורים. את ראש השנה חוגגים יומיים גם בארץ וגם בחוץ לארץ.

יוסף אַלְבּוֹ

פילוסוף, רופא ורב בספרד (המאות 14 – 15), תלמידו של ר' חסדאי קרשקש. אחד מנציגי היהודים בוויכוח טורטוסה, שבעקבותיו חיבר את ספר העיקרים.

יוסף בן יהודה אבן עקנין

רופא, משורר ופילוסוף (המאות 12 – 13). היו שזיהו אותו עם התלמיד, שלו הקדיש רמב"ם את ספרו "מורה הנבוכים".

יוסף טרומפלדור

פעיל ציוני, לוחם אמיץ וגיבור לאומי (המאות 19 – 20), שנחלץ לעזרת מתיישבי הגליל ונהרג על הגנת תל חי. מילותיו האחרונות היו לסיסמתם של מגיני היישוב העברי בימי המנדט הבריטי.

י"ל גורדון

המשורר העברי הגדול בתקופת ההשכלה. כתב פואמות מקראיות, היסטוריות ואקטואליות לצד משלים וחידות מחורזים ותרגומי מופת. לא הצטרף להתעוררות הציונית, אך פעל לתחיית השפה העברית.

יהושע בן נון

תלמידו ויורשו של משה רבנו כמנהיג בהשראת האל, שהכניס את בני ישראל לארץ המובטחת ובכך (ועוד). המשיך וביסס את משימתו של משה.

יובל - שנת היובל

כל 50 שנה מסתיים לו מעגל שנים המכונה יובל - מה עושים בסיומו של המעגל?

יהודה אלחריזי

משורר ומתרגם שחי בספרד (המאות 13-12). תירגם מערבית לעברית מיצירות רמב"ם וכתב את ספר המקאמות הראשון בעברית – ספר תחכמוני, ובו תיאורים של מסעותיו בקהילות היהודים ותיעוד חייהם.

יהושע הכהן הגדול

דמות מקראית ששירת ככהן גדול בשיבת ציון.

יום הניצחון על גרמניה הנאצית

התאריך בחודש מאי (1945), שבו מציינים את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. ביוזמת עולי ברית המועצות (לשעבר) נקבע בכנסת התאריך 9 במאי כיום הניצחון, ובו מתקיים מדי שנה בשנה טקס ממלכתי.

יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס)

ההיסטוריון היהודי הגדול של תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). מפקד צבאי ודיפלומט, שהשתתף באופן פעיל במרד הגדול ברומאים וגם תיעד אותו ואת החברה היהודית בת זמנו בארץ ובסביבותיה.

יצחק יעקב ריינס

רב ואיש חזון ציוני שחולל מהפיכה ביהדות האורתודוקסית: ייסד את מפלגת המזרחי (1902) כחלק מן התנועה הציונית והקים ישיבה מודרנית ששילבה השכלה כללית. לא נרתע מהתנגדות הרבנים בני דורו ונמנה עם תומכיו של הרצל.

יעקב בירב

דמות רבת השפעה בקרב יהודי צפת במאה ה- 16. בן למגורשי ספרד, שניסה לחדש את הסנהדרין כדי לסייע לאנוסים מקרב מגורשי ספרד לחזור ליהדות.

יעקב אבינו

השלישי באבות האומה. בנם של יצחק ורבקה, אחיו התאום של עשיו ואבי 12 שבט ישראל. קורותיו מתוארים באריכות בספר בראשית, ועמדו בסימן המאבק עם אחיו התאום. מתקופת חז"ל ועד לעת החדשה, יעקב הוא התגלמות וסמל של עם ישראל כולו.

ימים נוראים - ש"י עגנון

ספר מנהגים, מדרשים ואגדות לימי הרחמים והסליחות – ראש השנה, יום הכיפורים והימים שביניהם – שליקט, עיבד וערך עגנון, ובו מימש את שאיפתו לפרסם ספר קודש המיועד לבית הכנסת.

ימי הביניים

המאות 17-7 בתולדות עם ישראל, שבמהלכן חיו היהודים תחת שלטון הנצרות והאסלאם. לצד רדיפות דתיות וגירושים, הייתה זו גם תקופה של יצירה ופריחה בשלושת המרכזים היהודיים – תחילה בבבל ואחר כך באשכנז ובספרד.

הימים הנוראים

יציאת מצרים בספרי הנביאים והכתובים, במחשבת המקרא, במחשבת חז"ל ובאומנות יהודית

יציאת מצרים

אירוע מכונן בתולדות עם ישראל, פרק מרכזי בסיפור התגבשותו. השעבוד במצרים והיציאה ממנה מסבירים מצוות רבות בתורה, ובהן השבת והחגים, לצד מצוות חברתיות העוסקות ביחס לנזקקים (ובהם הגֵר).

יזכור

תפילה לזכר קרובים שנפטרו. ראשיתה כנראה בסוף המאה ה-11, בעקבות מסע הצלב הראשון ופרעות תתנ"ו (1096). תפילת יזכור מיוחדת נתחברה לזכר קורבנות השואה, ואחרי מלחמת העצמאות נוספה תפילת יזכור מיוחדת לחללי צה"ל, הכוללת היום גם את נפגעי פעולות הטרור.

י"ז בתמוז

יום זיכרון וצום המציין את הבקעת חומות ירושלים כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש בתקופת הבית הראשון בידי הבבלים (586 לפני הספירה) ובתקופת הבית השני בידי הרומאים (70 לספירה).

יום ירושלים

התאריך כ"ח באייר, שבו בלם צה"ל את המתקפה הירדנית בחזית ירושלים במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967), כבש את ירושלים המזרחית והביא לאיחודה מחדש של העיר, שהייתה מחולקת מאז מלחמת העצמאות.

יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין

יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח בתאריך י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 בידי מתנקש יהודי. הרצח גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שהאמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות.

יהודה הנשיא

האישיות החשובה ביותר בדורו (המאות 2 – 3 לספירה) ודמות מפתח בתולדות ישראל בזכות מפעלו הגדול – כינוס המשנה ועריכתה. מנהיג רוחני-דתי ומדיני ליהודי הארץ והתפוצות. קשריו עם שלטונות רומי סייעו לשיפור מצבם של יהודי הארץ. טיפח את שימור השפה העברית.

היהודים-הנוצרים

תלמידיו ותלמידי-תלמידיו של ישו במאות 2-1 לספירה, ובהם 12 השליחים, שהיו יהודים והמשיכו להגדיר עצמם כיהודים. הדגישו את חשיבות הטבילה והטהרה ואת מצוות הצדקה עד כדי הערצת העוני וחיי סיגוף.

יידיש

הלשון היהודית הידועה ביותר בתפוצות. שימשה כשפת היהודים ברוב מדינות אירופה ובריכוזי יהדות אשכנז במשך כאלף שנה. כמו שפות יהודיות אחרות, גם היידיש נכתבת באותיות עבריות והיא אחד ממקורות ההשפעה העיקריים של הסלנג העברי.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון הממלכתי לזכרם של שישה מיליון היהודים, ובהם כמיליון וחצי ילדים, שנרצחו התאריך, כ"ז בניסן, נועד להנציח את מרד הגטאות הראשון - מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח תש"ג - 1943, ונמשך כחודש ימים.

יהודה אלקלעי

רב וסופר יליד סרביה, ממבשרי הציונות במאה ה-19. האמין ברעיון התחייה הלאומית, ביישוב הארץ ובהחייאת העברית. את רעיונותיו פרסם בספרים ובעיתונות וגם במסעות שכנוע בקהילות היהודים באירופה.

היישוב הישן

הכינוי שנתנו ליהודים שגרו בארץ ישראל טרום העליות הציוניות.

ישמעאל

בנם של אברהם והגר, שפחת שרה, ואחיו-למחצה של יצחק. אברהם נאלץ לגרשו בצו האל, שהבטיח לאברהם כי גם ישמעאל יבורך. ואכן ישמעאל היה אב ל-12 נשיאים ונחשב לאבי האומה הערבית.

ישיבות במדינת ישראל

תיאור של עולם הישיבות במדינת ישראל

ייני

פייטן ארץ ישראלי בן המאה השישי לספירה.

ירבעם בן נבט

המלך הראשון של ממלכת ישראל כמסופר בספרי מלכים ודברי הימים.

יוסף קארו

מנהיג המרכז היהודי בצפת של המאה ה-16, בן למשפחה ממגורשי פורטוגל, פוסק ומקובל ואישיות רבת גוונים, "רבן של כל ישראל" בזכות שני ספרי הפסיקה המרכזיים שכתב: "בית יוסף" ו"שולחן ערוך".

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע ל-ד באייר, יום לפני יום העצמאות, כדי להדגיש את הקשר בין עצמאות ישראל ובין מחירהּ הכבד. ביום זה מציינים את כל ההרוגים במהלך שנות המדינה - במלחמות, בפעילות מבצעית או בעת מילוי תפקידם, וכן את קורבנות הטרור בארץ ובחו"ל.

יוחנן בן זכאי

רבם של כל ישראל בשלהי ימי הבית השני ואחריו. מנהיג מפוכח וריאליסט שצפה את תוצאות המרד והחורבן, השכיל לצאת מירושלים הנצורה ולהגיע ליבנה, ושם החל בשיקום ובשימור הקיום היהודי, למרות אובדן העצמאות המדינית, בית המקדש וירושלים.

יבוסים

אחד מהעמים שהמקרא מתאר שהתגוררו בארץ כנען בזמן כיבושה על ידי עם ישראל.

ישראל מאיר הכהן מראדין - "החפץ חיים"

מגדולי הפוסקים במאות 19 – 20 במזרח אירופה. סירב לקבל מינוי רשמי, אך נחשב למנהיג הדור. עסק רבות בענייני מוסר והקדיש לנושא את אחד מספריו - "חפץ חיים" - שהעניק לו את כינויו.

יוסף חיים ברנר

סופר ומתרגם, עורך ומוציא לאור. הצטרף בצעירותו לתנועת הפועלים, ובשנות העשרה לחייו החל בכתיבה. השפיע על הספרות העברית בארץ ופעל לקידומה. נודע כ"סופר ההלקאה העצמית המוסרית", שחי חיי צניעות וסיגוף. נרצח בפרעות תרפ"א-1921.

יהודה אבן תיבון

ממשפחת מתרגמים מערבית לעברית

יאנוש קורצ'אק

רופא, מחנך וסופר ילדים, שניהל את בית היתומים היהודי בוורשה והיה כמו אבא לחניכיו. פיתח גישה חינוכית חדשנית שהתמקדה בילד ובזכויותיו, כולל הזכות להתלונן על מורים ועל חברים. בקיץ 1942 צעד בראש 200 חניכיו היתומים בדרכם האחרונה למחנה המוות בטרבלינקה.

לוח גזר

"לוח השנה" העתיק ביותר (המאה ה-10 לפני הספירה) שהתגלה בארץ בתל גזר (ליד רמלה). בלוח נזכרים חודשים מסוימים בקשר לעבודות החקלאות העונתיות, ומכאן כינויו - "לוח האיכר".

יום הכיפורים

יום מיוחד במסורת היהודית, שחל ב-י' בתשרי, ובו נחתם גזר דינו של האדם. זה שִׂיאָם וסיומם של עשרת ימי תשובה - "הימים הנוראים", שראשיתם בראש השנה. עיקרו - צום ו"עינוי הנפש", ובכך הוא גם נבדל מכל החגים האחרים. את היום מאפיינת אווירת יראה וחרדה אך גם תקווה למחילה ולהתחלה חדשה.

ישעיהו הלוי הורוביץ - השל"ה

רב שהנהיג את ראשית תנועת המוסר היהודית בעת החדשה.

ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי

חכם יהודי ממרוקו במאה ה-20

ישיבה

המוסד הוותיק להשכלה תורנית בעם ישראל מזה כאלפיים שנה. ראשיתן של הישיבות בארץ ישראל ובבבל לאחר החורבן, ולאחר מכן בארצות האסלם ובאירופה הנוצרית. בימינו במדינת ישראל קיים הריכוז והמגוון הגדול ביותר של ישיבות, ובהן ישיבות לנשים ולחילונים.

ישיבות סורא ופומבדיתא

שתי הישיבות העיקריות, "האוניברסיטאות של עם ישראל", מרכזי ההנהגה בבבל (המאות 3 – 11), שבהן פעלו גדולי האמוראים ועסקו בכינוס התלמוד הבבלי ובעריכתו.

יצחק הלוי הרצוג

רבה הראשי של מדינת ישראל בראשית שנותיה של המדינה.

יצחק בשביס-זינגר

סופר יידיש נולד בפולין היגר לארה"ב וזכה שם בפרס נובל לספרות על סיפוריו.

יצחק אבינו

השני באבות האומה. הבן הנכסף שנולד לאברהם ולשרה לעת זקנת. אח-למחצה של ישמעאל ודמות פסיבית שעיקר תפקידה היה לבסס את מורשת אברהם כאבי האומה. במסורת היהודית, בתפילות ובספרות העברית החדשה מודגש אפיונו כבן הנעקד.

יפתח הגלעדי - ובת יפתח

מנהיג במתקופת השופטים שנזכר בגלל העלאת בתו לעולה.

י"ל פינסקר

רופא ומשכיל יהודי, ממנהיגי תנועת "חיבת ציון" ברוסיה. תחילה פעל לשוויון זכויות ליהודי רוסיה, אך הפּרעות בהם (סוף המאה ה-19) גרמו לשינוי בעמדותיו, והוא פעל להתעוררות יהודית לאומית, שאותה ניסח בספרו "אוטואמנציפציה!".

י"ל (יצחק לייבוש) פרץ

סופר מתקופת ההשכלה בפולין של המאות ה 20-19

יוסי בן יוסי

פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5

יום העצמאות

חג שחל בתאריך ה באייר, שבו הוכרז על הקמת המדינה בשנת תש"ח (1948). יום העצמאות מתחיל עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפתח בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים. כאשר ה באייר חל ביום שישי או בשבת - מקדימים את יום העצמאות.

יהדות התפוצות בתקופת הבית השני

קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל

יאשיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

"יד ושם"

מפעל ההנצחה לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, עוסק בתיעוד קורות העם היהודי בשואה, בהנצחת חייהם וזכרם של הנספים ובהנחלת מורשתה השואה באמצעות הארכיונים, הספרייה, המוזיאונים, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבינלאומי לחקר השואה ומפעל ההוקרה לחסידי אומות העולם.

יוסף חיים מבגדאד - "בן איש חי"

פוסק הלכה ומקובל, פייטן ודרשן, שפעל בבגדד במאה ה-19. מנהיג יהדות עיראק ואחד הבולטים בקהילות המזרח בעת החדשה. כתב עשרות ספרים בתחומי היהדות: הלכה וקבלה, תפילות, דרשות ופיוטים, משלים ופתגמים.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק

מנהיג האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, חי בארה"ב במאה ה-20 והיה פוסק הלכה בולט ואחד מהוגי הדעות המקוריים בעת החדשה. אישיותו שילבה סמכות הלכתית בכירה והשכלה כללית רחבה.

יצחק אלפסי (הרי"ף)

אחד מגדולי הפוסקים. רוב חייו חי ופעל במרוקו (המאה ה-10) ושימש סמכות הלכתית לקהילות צפון אפריקה וספרד.

יצחק אברבנאל

פרשן מקרא ופילוסוף, מדינאי ואיש כספים, יועץ למלכי פורטוגל וספרד ומנהיג מגורשי ספרד (המאה ה-15).

יהודה עמיחי

הבולט והחשוב במשוררי דור המדינה. שירתו עוסקת ביחיד ובקיומו היומיומי, ומציגה שינוי מהפכני בתכנים, בסגנון ובלשון;
מעוגנת בתרבות היהודית ובעברית לרבדיה ותורגמה לשפות רבות. זכה לפרסים רבים בארץ ובחו"ל, בהם פרס ישראל.

יהודה הלוי

יליד טודלה שבספרד (המאות 11-12). רופא, מנהיג יהודי ופילוסוף (מחבר "ספר הכוזרי"). נחשב לגדול משוררי ספרד, ופיוטיו מלווים את סעודות השבת והחג עד ימינו. שירתו כללה סוגה חדשה ומיוחדת – שירי ציון. בערוב ימיו יצא למצרים בדרכו לארץ ישראל, אך ספק אם הגיע אליה.

עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי

יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון, המציין את תחילת המצור הבבלי על ירושלים (588 לפני הספירה). ובימינו קיבל משמעות נוספת – יום הקדיש הכללי לשואה.

יוסף ג'יקטיליה

מראשוני המקובלים בספרד (המאה ה-13), שנמנה עם יוצריה של ספרות הקבלה הענפה. ספרו של גי'קטיליה, "שערי אורה", מגלה קרבה לספר הזוהר, שנכתב כנראה בידי תלמידו.

יהודה החסיד

מנהיג יהדות אשכנז במאה ה-12 ומייסד חסידות אשכנז. נולד למשפחה מיוחסת, אך הקפיד לשמור על אלמוניותו. כתב ספרים בתחום המוסר (ספר חסידים), תורת הסוד ופירוש לתפילה (שאבד).

היהודים בפולין-ליטא במאה ה-18

מצב היהודים שגרו באירופה בפולין וליטא במאה ה-18.

יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי

יצחק בן צבי - הנשיא השני של מדינת ישראל וממנהיגי היישוב בארץ. אישתו, רחל ינאית, הייתה מנהיגת "תנועת הפועלות" וכלת פרס ישראל על תרומתה לחינוך ולחברה בארץ. שניהם היו ממייסדי ארגון "השומר". בן צבי היה נשיא צנוע, שקבע את בית הנשיא בצריף עץ בירושלים וניהל עם רעייתו אורח חיים פשוט ועממי.