ספרי נביאים אחרונים

מבוא

החלק השני בתנ"ך נקרא נביאים, והוא כולל שני סוגים של ספרי נביאים: ספרי נביאים ראשונים – וספרי נביאים אחרונים. ספרי נביאים אחרונים כוללים את שלושת ספרי הנביאים הגדולים – ישעיהו, ירמיהו, ויחזקאל, ושנים עשר ספרים קטנים – תרי עשר,¹ המקובצים בספר אחד.

כל אחד מספרי נביאים אחרונים נקרא על שֵׁם אומרו וכולל את נבואותיו,² כפי שנאמר בפתיחת הספר.³ ספרי נביאים אחרונים מדגישים את חשיבות המוסר והצדק החברתי, ורואים בחטאים מוסריים שבין אדם לחברו את הסיבה העיקרית לאסונות שבאו על העם. מכאן התביעה בספרי נביאים אחרונים לעשות "מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה…" (ירמיהו ז 5-6). הקפדה על רמה מוסרית – לצד הימנעות מעבודת אלילים – יבטיחו את קיומם של בני העם "בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם" (ירמיהו ז 7).

רקע היסטורי

ספרי נביאים אחרונים מתייחסים לתקופה של כ- 400 שנה, מן המאה ה- 8 לפני הספירה ועד למאה ה- 4 לפני הספירה, תקופה סוערת ורבת-תהפוכות, שבה שלטו באזור הסהר הפורה⁴ שלוש ממלכות גדולות: אשור, בבל ופרס. הנסיבות ההיסטוריות המשתנות התפרשו בספרי הנביאים האחרונים כפועלו של ה', המעלה ומוריד שליטים זרים ומשתמש בהם כאמצעי להענשת עמו ישראל⁵ או כאמצעי לגאולתו.⁶ סדר ספרי הנביאים אינו תואם את סדרם הכרונולוגי:⁷ הראשון בספרי הנביאים האחרונים הוא ישעיהו – אך המוקדם מבין הנביאים האחרונים הוא עמוס מתקוע.⁸ עם זאת, שלושת ספרי תרי עשר האחרונים – חגי, זכריה, מלאכי – הם גם המאוחרים ביותר מבחינה כרונולוגית (מאות 6 – 4 לפני הספירה).

ספר ישעיהו

הראשון מבין ספרי נביאים אחרונים. ספר ישעיהו נקרא על שם הנביא ישעיהו בן אמוץ שחי וניבא ביהודה במאה ה- 8 לפני הספירה. אך נראה שלא כל הנבואות שבספר הן נבואותיו של ישעיהו זה. הדעה הרווחת במחקר גורסת כי הנבואות בחלקו השני של הספר (פרקים מ-סו) הן מתקופת אחרת – כ-200 שנה אחרי ישעיהו בן אמוץ,⁹ בתקופת הכרזת כורש. נבואות ישעיהו בן אמוץ נאמרו על רקע עלייתה של ממלכת אשור, השתלטותה על האזור, וחורבנה של ממלכת ישראל בעקבות מרידתה באשור. לאירועים אלו קיים הד ברור בנבואות ישעיהו: ברמה המדינית – הם באים לידי ביטוי בנבואות למלך בימי משבר.¹⁰ ברמה הרעיונית – אירועים אלו מוצגים כחלק מן התכנית האלוהית שנועדה להעניש את העם על חטאיו.
בספר ישעיהו – נבואות מסוגים שונים: נבואות תוכחה ופורענות על ישראל (א-יב); נבואות לגויים (יג-כג)¹¹ ; נבואות נחמה לישראל (כד-לה), וכן חזונות אחרית הימים (ב, יא) ותוכחה מוסרית-חברתית.¹² בספר גם סיפורים היסטוריוגרפים מימי חזקיהו, מלך יהודה (לו-לט).¹³

ספר ישעיהו מ-סו

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" (ישעיהו מ 1-2). נבואת פתיחה זו מבשרת תחילתה של תקופה חדשה – תחילת שיבת ציון: "אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל… הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם" (ישעיהו מד 24, 26).
פרקים מ-נה בספר ישעיהו כוללים נבואות נחמה לגולי יהודה בבבל. הנביא מעודד את הגולים לעלות ליהודה¹⁴ בעקבות הכרזת כורש, ומדגיש את ייחודו של ה' כאלוהי העולם המכוון את מהלך ההיסטוריה.¹⁵ דמות מרכזית בפרקים אלה הוא "עבד ה'",¹⁶ ואילו הנבואות שבפרקים נו-סו הן נבואות על ירושלים שאחרי שיבת ציון. בנבואת אלו תוכחות מוסריות וחברתיות¹⁷ לצד נבואות לעתיד ירושלים כמרכז לכל העמים (ישעיהו ס).

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו הוא השני בספרי נביאים אחרונים, ובו נבואותיו של ירמיהו בן חלקיהו, שחי וניבא ביהודה במאות 6 – 7 לפני הספירה. הספר נפתח בתיאורו של ירמיהו על הקדשתו לנביא. יתר פרקי הספר כוללים, לפי סדרם, את הנושאים האלה: נבואות תוכחה ופורענות ליהודה (ב-כד); נאומים ומעשים של ירמיהו (כה-לו); נבואות נחמה ליהודה (ל-לג); פרקים ביוגרפיים על קורותיו של ירמיהו בימי החורבן (לז-מה); נבואות לגויים (מו-נא); נספח היסטורי (נב).¹⁸

הנבואות בספר ירמיהו כוללות, כאמור, נבואות נחמה ונבואות תוכחה. בנבואות התוכחה ירמיהו מוכיח את המלך, את המנהיגים ואת בני העם על חטאיהם המוסריים ועל חטאיהם כלפי ה' (עבודת אלילים). הוא מזהיר כי חטאים אלו עתידים להביא פורענות וחורבן אם העם לא ישוב ממעשיו הרעים ואם לא יחזור בתשובה.¹⁹

נבואות הנחמה בספר מבטיחות את השיבה לארץ המובטחת: "…וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר ה' וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם וִירֵשׁוּהָ" (ירמיהו ל 3). הנבואות לגויים משקפות את עליית ממלכת בבל – "גוי מצפון",²⁰ ואת השתלטותה על האזור. הפרקים הביוגרפיים והנספח ההיסטורי מתארים את המצור הבבלי של נבוכדנאצר על ירושלים ואת חורבן ממלכת יהודה וירושלים – וחורבן בית המקדש הראשון.

ספר יחזקאל

הספר השלישי בספרי הנביאים,²¹ הכולל את נבואותיו של יחזקאל בן בוזי הכוהן שניבא לגולי יהודה שישבו בבבל, בתל אביב שעל הנהר כבר (יחזקאל ג 15) במאה ה- 6 לפני הספירה. הספר נפתח בהקדשתו של יחזקאל לנביא, וממשיך בנבואות תוכחה ופורענות (ג 16 – כד).²² מקצת הנבואות מתארות את האירועים בירושלים, שאליה נישא הנביא בידי "רוח" (יחזקאל ח-יא).

נבואות נחמה לגולים ולארץ ישראל באות בעקבות הודעת "הפליט מירושלים" על נפילת העיר (לג-לט). גם נבואות יחזקאל – כמו נבואות ישעיהו וירמיהו – כוללות נבואות לגויים (כה-לב).

לפרקים מ-מח אופי מיוחד: הם מתארים את גאולת ישראל בעתיד, וכוללים פרטים מדוקדקים על גבולות הארץ ועל בית המקדש בבוא יום הגאולה. פרקים אלו משקפים את מוצאו הכוהני של הנביא יחזקאל, הן מבחינת הסגנון הקפדני והן מבחינת התכנים, העוסקים במקדש, במזבח, בלוויים ובכוהנים.

ספרי תרי עשר

תרי עשר הוא האחרון בספרי נביאים אחרונים ובו 12 ספרים קצרים: הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי. ספרי תרי עשר נכתבו בעת העתיקה על מגילה אחת,²³ ונחשבים לספר אחד.

לפי הנתונים הכרונולוגיים והרקע ההיסטורי המתואר בספרים אלו, היו הושע, עמוס ומיכה בני זמנו של ישעיהו בן אמוץ. אך סדרם של ספרי התרי עשר לא נקבע לפי הכרונולגיה אלא לפי סמיכות העניינים, לדוגמה: ספר עובדיה – ובו פרק אחד בלבד – עוסק בנבואה על אדום, ולפיכך שובץ אחרי ספר עמוס, המסתיים בדברים על אדום. לספרים נחום, חבקוק וצפניה נושא משותף – נבואות על נינוה ועל הכשדים. רק מקצת ספרי תרי עשר שובצו במקומות המתאימים מבחינה כרונולוגית.²⁴ ספרי תרי עשר חותמים את קובץ הנבואה בתנ"ך, ולפי המסורת היו חגי, זכריה ומלאכי אחרוני הנביאים בישראל: "משמתו נביאים האחרונים, חגי, זכריה ומלאכי, נסתלקה רוח הקודש מישראל."²⁵

הושע (ספר ונביא)

הנביא הושע בן בארי ניבא בסוף המאה ה-8 לפני הספירה – גם לממלכת יהודה וגם לממלכת ^{ישראל.26} לספר שני חלקים: ²⁷פרקים א-ג ופרקים ד-יד, הנבדלים זה מזה בתוכנם ובסגנונם. פרקים א-ג מתארים את שני הנישואים של הושע כסמל ליחסים בין ישראל לה': תחילה ציווה ה' על הושע לקחת לו "אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'" (הושע א 2). הילדים שנולדו מנישואין אלה נקראו בשמות סמליים – יזרעאל (הושע א 3), לא רוחמה (פסוק 6), ולא עמי (פסוק 9). אחר כך פנה ה' שנית להושע וציווה עליו "לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת", כמשל ל"ְאַהֲבַת ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (הושע ג 1)²⁸

פרקים ד-יד כוללים תוכחות לישראל על שחיתות מוסרית,²⁹ מדיניות לקויה³⁰ והתנהגות דתית פסולה,³¹ לצד קריאה חוזרת לתשובה. הספר עוסק ביחס המיוחד של ה' לישראל ובמושגים הנגזרים מיחס זה – כגון: ברית, חסד, צדק ומשפט, רחמים ודעת אלוהים. ספר הושע מסתיים בנבואת נחמה: "ארְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן (הושע יד 5-6). ). ספר הושע נכלל בספרי נביאים אחרונים, בין ספרי תרי עשר.

יואל (ספר ונביא)

הנביא יואל בן פתואל נזכר רק בפסוק הראשון של ספרו, ואין עליו מידע נוסף. מנבואותיו עולה, שהיה איש יהודה.³² החלק הראשון של נבואותיו (פרקים א-ב) נאמר בזמן פגעי טבע, מכת ארבה ובצורת. בכי ומספֵד של הכוהנים והעם – במסגרת צום כללי שקבע הנביא – עוררו את רחמי ה', והפורענות הסתיימה בשנות שפע. לפי תוכנם של פרקים א-ב, נראה שהייתה ליואל "זיקה מיוחדת למקדש ולמשרתיו ולטקסיו…לא רק שהכתיב מהלך של צום ציבורי, אלא גם מסר את מענה ה' בתום התפילה (ב 19-27)".³³

חלקו השני של הספר (פרקים ג-ד) כולל נבואות על יום הדין לגויים ועל העתיד הטוב ליהודה אחרי תבוסת הגויים: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם.. וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד 18 – 20). ספר יואל נכלל בספרי נביאים אחרונים, בין ספרי תרי עשר.

עמוס (ספר ונביא)

עמוס היה הראשון מבין הנביאים האחרונים, שניבא במאה השמינית לפני הספירה, אך ספרו הוא השלישי בקובץ תרי עשר. בפסוק הפותח את הספר נזכרים עיסוקו ומקום מגוריו של עמוס – נוקד, מגדל בקר, מתקוע³⁴. וכך מעיד הנביא על עצמו:"כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן" (פרק ז 14-15). נראה שהנביא עמוס היה "מגדל בקר וצאן בקנה מידה גדול",³⁵ וכמו נביאים אחרונים אחרים לא התפרנס מן הנבואה.

ספר עמוס פותח בסדרת נבואות פורענות על הגויים (א 3 – ב 3), שכל אחת מהן פותחת במילים "עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי… וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֵנוּ", ולאחריהן – נבואות פורענות באותה לשון על יהודה וישראל (ב 4-16).

רבות מנבואות הספר מכוונות נגד חיי הפאר של המעמד העליון ועושק הדלים,³⁶ ויוצאות כנגד קיום הפולחן הדתי תוך נטישת המצוות בתחום החברתי – משפט וצדק.³⁷ בשל חטאים אלה מאיים עמוס על העם באסונות טבע, מחלות ומלחמה³⁸ ואף בהשמדה גמורה לכל העם: "נָפְלָה לֹא תּוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (ה 2). בספר גם חטיבה של מראות (ז 1-ט 6), והוא מסתיים בנבואת נחמה, המזכירה את נבואת הנחמה ליהודה שבסיום ספר יואל: "וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (ט 13 – 15). ספר עמוס נכלל בספרי נביאים אחרונים.

עובדיה (ספר ונביא)

ספר עובדיה הוא הספר הקצר ביותר בתנ"ך: בספר רק פרק אחד, ובו 21 פסוקים בלבד. בספר עובדיה אין פרטים על הנביא. לא ידוע מי הייתה משפחתו, מתי ניבא והיכן. מתוכן נבואתו נראה שעובדיה חי בזמן חורבן הבית הראשון, במאה ה- 6 לפני הספירה. ספר עובדיה כולל נבואת זעם על אדום ועל חלקה בחורבן ירושלים (פסוקים 1-9; 10-14), ונבואת ישועה וגאולה לישראל (פסוקים 17-21). ספר עובדיה נכלל בספרי נביאים אחרונים, בין ספרי תרי עשר.

יונה (ספר ונביא)

יונה בן אמיתי מגת חפר נזכר בספר מלכים ב (יד 25) כנביא שפעל בימי ירבעם בן יואש, ונראה שנביא זה הוא גיבורו של ספר יונה. בניגוד למרבית ספרי נביאים אחרונים, שבהם הנבואות הן העיקר, ספר יונה הוא סיפור על יונה הנביא ועל ניסיונותיו להתחמק מן השליחות האלוהית, ובו רק נבואה אחת קצרה: "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת" (יונה ג 4).

עם הנבואה הזאת שלח ה' את יונה לנינוה, אבל יונה סירב לקבל את השליחות והחליט לברוח. הוא עלה על אנייה שהפליגה לתרשיש, אך בעקבות סערה גדולה השליכו המלחים את יונה לים. דג גדול בלע אותו, ושם, בבטן הדג התפלל יונה לה', ביקש את עזרתו – ונענה: בהוראת ה' הקיא הדג את יונה אל היבשה (יונה ב 11).

יונה קיבל שנית את השליחות מה', והפעם אכן קם והלך למסור לאנשי נינוה את נבואת החורבן. לשמע דברי הנבואה הכריזו כל אנשי העיר – ובראשם המלך – על צום ולבשו שק ואפר. המלך ציווה על כל העיר ויושביה לשוב מדרכם הרעה בתקווה שהאל יינחם על גזירתו ויבטל אותה (ד 8-9). ואמנם כך היה: ה' שמע לתפילתם – והעיר ניצלה מן החורבן. עניין זה חרה מאוד ליונה, והוא התלונן לפני ה' על ביטול נבואת הפורענות לנינוה, וטען שלפיכך הקדים וברח, כי ידע שהאל הוא "אֵל חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה" (ד 2).

כדי ללמד את יונה לקח בנושא של חסד ורחמים הצמיח ה' קיקיון מעל לסוכה של יונה "לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ" (ד 6) – אך למחרת גרם לנבילתו. יונה נותר בחום השמש ללא מחסה וביקש את נפשו למות. בנקודה זו – ולסיום הספר – לומד יונה מפי ה' את הלקח הראוי על את כוחה של תשובה ועל מרכזיותה של מידת הרחמים:³⁹

"וַיֹּאמֶר ה': אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה" (יונה ד 10 – 11).

ספר יונה נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

מיכה (ספר ונביא)

הנביא מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי מזוהה על פי שם עירו,"מוֹרֶשֶׁת גַּת" (מיכה א 14). מיכה ניבא לישראל וליהודה במחצית השנייה של המאה ה- 8 לפני הספירה, וחזה את חורבנן העתידי של שתי הממלכות. ⁴⁰ בספר – נבואות תוכחה ונבואות נחמה לסירוגין.

פרקים א-ג כוללים נבואות חורבן ותוכחות קשות על שחיתות חברתית: "הוֹי חֹשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע… כִּי יֶש לְאֵל יָדָם וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ" (ב 1 – 2). ומכאן מסקנת הנביא: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טוב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו 8). בהמשך מביא הנביא נבואות נחמה, והידועה בהן היא חזון אחרית הימים – המופיע גם בספר ישעיהו (ב 1 – 4).⁴¹ תגובת ממלכת ישראל (שומרון) לתוכחותיו של הנביא כוללת הודאה באשמה (ז 1- 6) וכן תפילה לה' (ז 14 – 20).⁴² ספר מיכה נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

נחום (ספר ונביא)

הפסוק הראשון בספר מציין את שֵׁם הנביא ואת תוארו – "הָאֶלְקֹשִׁי". תואר זה נזכר רק כאן, ולכן לא ברור אם הוא מתייחס לשם אביו של הנביא או לעירו. גם זמן נבואתו לא נזכר בספר.

תוכן נבואותיו – חורבן נינוה ואשור – מעיד על הרקע ההיסטורי של זמנו: שקיעתה של ממלכת אשור בסוף המאה ה- 7 לפני הספירה.

פרק א מתאר את הופעת ה', שהוא אל "קַנּוֹא וְנֹקֵם", בעל חֵמָה "וְנוֹטֵר לְאֹיְבָיו" (א 2) ולפיכך יחריב את אשור.

פרק ב פותח בנחמה ליהודה "הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם" וממשיך בנבואה על מפלת אשור.

פרק ג עוסק בתיאור נינוה "עיר הדמים" והזנונים, ומסיים במפלת נינוה ובשמחת העמים למפלתה. ספר נחום נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

חבקוק (ספר ונביא)

על הנביא חבקוק אין בספר פרטים. הספר כולל נבואות ה"משקפות את תדהמתם של בני דורו של חבקוק למראה עלייתה של מלכות הכשדים, מלכות הרשע"⁴³ בשליש האחרון של המאה ה-7 לפני הספירה. בספר שני חלקים עם כותרות: החלק הראשון – "הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא" (פרקים א-ב), הכולל דו שיח בין הנביא ובין ה', וכן נבואת תוכחה.⁴⁴ החלק השני – "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא" (פרק ג), הדומה בסגנונו לקינות לאומיות בספר תהלים, כגון מזמורים עד, עז, פט. ספר חבקוק נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

צפניה (ספר ונביא)

ייחוסו המלא של הנביא צפניה בן כושי נזכר בפתיחת הספר – עד ארבע דורות לפניו, כולל סב סבו: "צְפַנְיָה בֶּן כּוּשִׁי בֶן גְּדַלְיָה בֶּן אֲמַרְיָה בֶּן חִזְקִיָּה". פירוט זה עורר את תמיהתם של הפרשנים. אברהם אבן עזרא סבר כי חזקיה הנזכר בייחוסו של צפניה אינו אלא חזקיהו מלך יהודה, ולפיכך הרחיב הכתוב בעניין. דון יצחק אברבנאל שלל סברה זו וקבע, שאם אכן היה חזקיה מלך יהודה, היה הכתוב מזכיר זאת. הפסוק הפותח את הספר מציין גם את תקופתו של הנביא – "בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה."⁴⁵

בספר שלושה פרקים – שלוש נבואות: נבואת חורבן על יהודה ועל העמים ב"יום ה'" (פרק א); נבואה ליהודה ונבואת זעם על פלשתים, מואב ועמון, כושים, אשור ונינוה (פרק ב); חטאי ירושלים – עיר היונה – ועונשה, משפט העמים, ונבואת נחמה (פרק ג). רעיון החוזר בנבואות צפניה הוא "יום ה'", יום הדין לכל העמים.⁴⁶ ספר צפניה נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

חַגַּי (ספר ונביא)

הספר פותח בהצגת הנביא: שמו הפרטי – חַגַּי, תוארו – "הנביא", מקום פעולתו – יהודה, וזמן נבואותיו – השנה השנייה לדריווש, מלך פרס.⁴⁷ בהמשך מזכיר הכתוב כי חגי היה גם "מלאך ה'" (חגי א 13) – ובכך מדגיש את תפקיד הנביא כשליח האל.⁴⁸ הנבואות בספר חגי כוללות ארבעה תאריכים⁴⁹ שונים ועוסקות בנושאים האלה: תוכחה לעם על דחיית מלאכת הבנייה של בית המקדש השני ודברי דרבון ועידוד לבונים; התנגדות לשיתוף עמי הארצות בבנייה (ב 10-14),⁵⁰ ובחירת זרובבל בן שאלתיאל למנהיג (ב 21-23). ספר חגי נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

זכריה (ספר ונביא)

זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה, בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא החל להינבא בשנה השנייה לדריווש, מלך פרס⁵¹ – בימי חגי הנביא ואחריו, עד השנה השישית למלכותו של דריווש.⁵² בספר זכריה שני חלקים הנבדלים זה מזה בתוכנם ובסגנונם – פרקים א-ח ופרקים ט-יד.

הרקע ההיסטורי של פרקים א-ח הוא בניית בית המקדש השני תחת הנהגתם של זרורבבל בן שאלתיאל ויהושע הכוהן הגדול. פרקים אלו כוללים תיאור של שבעה מראות⁵³ שראה הנביא, בליווי פרשנות לכל מראה מפי מלאך ה'. בחלק זה של הספר (ז 4 – 7) עולה השאלה בדבר המשך קיום הצומות על חורבן בית המקדש הראשון – צום החמישי (תשעה באב) וצום השביעי (צום גדליה) – על רקע בנייתו של בית המקדש השני.
בפרקים ט-יד – שני חלקים, שכל אחד מהם פותח בכותרת "מַשָּׂא דְבַר ה'" (ט1-יא 17; יב 1- יד 21). בפרקים אלה אוסף של נבואות קצרות העוסקות במלך המשיח ובישועה,⁵⁴ במנהיגי העמים,⁵⁵ בשחרור ירושלים מן המצור וטיהורה,⁵⁶ בביטול האלילות⁵⁷ ובמלכות ה'.⁵⁸ ספר חגי נכלל בספרי הנביאים האחרונים, בין ספרי תרי עשר.

מַלְאָכִי (ספר ונביא)

מלאכי הוא הספר האחרון בקובץ תרי עשר, החותם את ספרי הנביאים האחרונים. שם הנביא – מַלְאָכִי – נזכר בפתיחת הספר ועשוי להתפרש בשתי משמעויות:

1. שֵׁם הנביא או תוארו – בדומה לחגי שנקרא "מַלְאַךְ ה'" (חגי א 13).
2. ייעודו של הנביא כשליח האל, כפי שנאמר בהמשך (ג 1):"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי".

הנבואות בספר מלאכי עוסקות ביחסי אדום-ישראל (א 2 – 5); כוהנים ופולחן (א 6-ב 9; ג7 – 12); נישואי תערובת וגירושין (ב 10 – 16); "יום ה'" (ב 17-ג 6). סיום הספר (ג 22) מזכיר לעם את הזיקה והקשר בין תורת משה – ובין הנביאים: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים". יש הרואים בקישור זה רמז לרעיון, שעם הפסקת הנבואה חובה ללמוד את התורה ולהתעמק בה, שכן היא ורק היא מעבירה את דבר האל.

העשרה - קישורים

הטקסט המלא והמנוקד של ספרי הנביאים האחרונים – במאגר ספריא

מספר רב של מאמרים מתחומים שונים על כל אחד מספרי הנביאים האחרונים – באתר דעת

פרקים מתוך נביאים אחרונים בליווי ביאורי מילים וקריינות – באתר קול בספר, מטח