114 תוצאות
מכתבו של ראש צוות בחינת נוסח "יזכור"
המתח בין מיתוס דתי למיתוס חילוני. להן מכתבו של אלוף במיל' ישי בר, ראש צוות בחינת נוסח "יזכור", לרמטכ"ל. במכתב ניתן לראות את הלבטים, החלופות ואת הרקע ההיסטורי ממנו צמח הפולמוס הנוקב על תפילת היזכור
רבי יהודה הנשיא ומקומו בחיי הציבור : זמנו של רבי יהודה הנשיא
מתי פעל רבי יהודה הנשיא? רבי יהודה הנשיא עלה ככל הנראה לכס הנשיאות בין השנים 180-170, והלך לעולמו זקן ושבע ימים בשנת 220 לערך.
שעשועים ותענוגות
על ההווי בחיי היום יום של העיירה היהודית במזרח אירופה, בעיקר של ילדים ונוער. המאמר מוכיח שלא רק קדרות ואפלה שררו בחייהם, כפי שמקובל לחשוב, אלא גם שעשועים ותענוגות.
צפת
המידע בדף זה עוסק בצפת - ראשיתה, תקופת הזוהר שלה, האוכלוסייה שבה, היותה מרכז מסחרי ורוחני (העיסוק בקבלה), תעשיית הדפוס בעיר, חיים ויטל ומאפייני החבורות בצפת.
קהילת טהרן
סיפור הקהילה היהודית בעיר טהרן שבאיראן
קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל.
ראשיתה של גלות בבל : פרק באסטרטגיית השרדות של מיעוט גולה
המאמר עוסק בשאלה כיצד שרדה גלות בבל כקהילה יהודית. התשובה לשאלה ניתנת תוך דיון בארגון הפנימי של הקהילה ובמבנה הכלכלי. הדיון מביא נתונים רבים ממקורות מקראיים וחוץ מקראיים על הקיום היהודי בגולת בבל.
עשרה (יו"ד) בטבת
עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים - על השתלטות בבל על ממלכת יהודה, על צדקיהו מלך יהודה ויחסו לבבל ועל המצור של נבוכדנאצר על ירושלים.
פוסטאט (קהיר העתיקה)
המידע בדף זה עוסק בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים, ביהודים שחיו בה, בבית הכנסת בן-עזרא ובגניזת קהיר.
משהד
על העיר האיראנית העתיקה "משהד".
מצדה אז והיום
על מצדה בימי הורדוס ושימור האתר בימנו
מצדה - נאום ההתאבדות של אלעזר בן יאיר
כאשר מבין אלעזר בן יאיר, מנהיג הקנאים שהתבצרו במצדה, שניצחון הרומאים קרב, הוא מכנס את 960 הנצורים (גברים נשים וטף) ונושא בפניהם נאום מלהיב, במטרה לשכנעם כי המוות בהתאבדות היא הדרך הנכונה מכל הדרכים במצב אליו נקלעו.
מצדה: בין מיתוס להיסטוריה
מאמר על מצדה, עיצוב הסיפור והמיתוס בהיבט היסטורי וסוציולוגי, מאת נחמן בן יהודה
משבר מרוקו (1905-1912)
חוסר היכולת של השלטון במרוקו להבטיח את שלום התושבים, הוביל להתערבות מעצמות אירופה, וליריבות בין המעצמות שהולידה משבר בינלאומי חמור, המוכר בהיסטוריה כמשבר מרוקו. על תקופה קשה זו בתולדות מרוקו והשלכותיה על הקהילה היהודית.
מלכות סידי מוחמד (1873 - 1859)
על מאמציהם של יהודי אנגליה ויהודי צרפת לבוא לעזרת הקהילה היהודית במרוקו, בתקופת מלכות סידי מוחמד, ועל מסעו של משה מונטיפיורי וההבטחות שקיבל מהשליט.
מולאי חסאן, חסיד אומות העולם (1873-1894)
בתקופת מלכותו של מולאי חסאן לא חל למעשה כל שינוי יסודי לטובה במצבה של הקהילה היהודית במרוקו, אולם הוא נודע באהבתו ובקרבתו אל היהודים עד שזכה בפיהם לתואר "חסיד אומות העולם". יד השלטון המרכזי לא הגיעה לכל מקום, ונמשכו מעשי גזל והתעוללויות של המושלים המקומיים.
מולאי סלימאן החסיד (1822 - 1792)
על הקהילה היהודית במרוקו בתקופת שלטונו של מולאי סלימאן, שזכה לכינוי "המלך החסיד".
מי היו החילונים הראשונים?
לבושם האופנתי נתפס כהתרסה מכוונת ויש אף מי שכינה אותם "יצור מפלצתי שנולד כתוצאה מהמפגש בין הדת והנאורות". ועם זאת, 200 שנה לאחר שהחלו יהודים ראשונים באירופה להשתחרר מעול הרבנים, מהווים החילונים את רובה של הקהילה היהודית. בספרו החדש שורשי החילון – מתירנות וספקנות ביהדות המאה ה-18, חוזר פרופ' שמואל פיינר אל הטקסטים הזועמים של הרבנים והמשכילים בכדי לתאר את סיפור החילון היהודי לאורך המאה ה-18. המחלוקות שהתעוררו אז, כותב דרור ינון, עודן בוערות ביחסי הדתיים והחילונים בישראל של ימינו.
לפני המבול: מולאי עבדל עזיז (1894-1908)
מולאי עבדל עזיז, מלך צעיר במרוקו, שניסה להצעיד את ארצו לעידן המודרני. אולם קמו מרידות והתקוממויות נגדו, התקוממויות שלוו בפרעות נגד היהודים, והובילו להתערבות המעצמות.
ישראל קסטנר
תאור חייו השנויים במחלוקת של ישראל קסטנר.
כיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש בתקופת המכבים
מידע על כיבוש ירושלים בידי המקבים וטיהור בית המקדש בתקופת הבית השני - על מרד החשמונאים בירושלים ומלחמתם ביוונים (נגד המלך אנטיוכוס אפיפנס).
כיצד השפיעה הנאורות על החברה היהודית באירופה?
רעיונות חדשים, אפשרויות כלכליות, יציאה מהגטו, וכמובן האמניספציה, שהעניקה ליהודים באירופה את חלומם להיות שווים. במאמר מעמיק ומפורט מנתחת המחברת את הרקע ההיסטורי/תרבותי שאפשר את התמורות שחלו בחברה היהודית באירופה מתקופת ההשכלה עד מלחמת העולם השנייה.
יהודי מזרח אירופה מול יהודי מערב אירופה: מסורת מול קידמה
מראהו ואורחות חייו של היהודי מהמזרח עוררו סלידה בקרב האינטלקטואל הגרמני-יהודי הסנוב, ואילו האוניברסליות של האחרונים עוררו את חשדנותם של יהודי המזרח. מאמר על המתח בין יהודי מזרח אירופה ליהודי מערב אירופה במהלך המאה ה-19.
חנוך לנערה ע"פ דרכה: על שילובן של בנות ב"חיידר" במזרח אירופה לפני מלחמת העו...
מה עשו הבנות כשהבנים שיננו ב-"חיידר" את הוויות אביי ורבה? המאמר עוקב אחר שילובן של הבנות במסגרת החדר במזרח אירופה, לאורך המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה
חאלב (ארם צובה)
מידע על העיר שבסוריה - עדויות על הנעשה בה מהמאה ה-12 ועד למאה ה-19, על תושביה היהודים (מוסתערבים ופרנקוס), על בית הכנסת הקדמון והשריפה שהתרחשה בו, ועל הנס שאירע ליהודי העיר בעקבות עלילת דם.
וילנה כמרכז לתרבות יהודית מודרנית
העיר שישמשה לאורך שנים רבות מרכזה של היהדות המתחדשת מאמצע המאה ה-18.
הרכבת מגיעה לעיירה
מסילת הברזל וקטר הקיטור היו מן החידושים הבולטים של עידן "המהפכה התעשייתית" שהתחוללה באזור הצפוני המערבי של אירופה למן המחצית השנייה של המאה ה18.
הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: פעילותו של רב נגד השפעת דת מזדא
מאמר זה עוקב אחרי פעילותו של רב בתחומי ההנהגה הדתית על רקע עלייתה של שושלת חדשה לשלטון בפרס, ומתאר בקווים כלליים את המצב הפוליטי-הדתי שנתהווה בבבל בימי פעילותו הציבורית של רב בשנים 247-219, ואת תגובותיו המשוערות של הציבור היהודי בבבל, על יסוד עיון בכמה מדבריו של רב, שנאמרו על ידו בציבור בבבל.
התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש.
הקהילה היהודית באשכנז בימי הביניים - קהילה מגובשת או פרטים שהתקבצו יחדיו?
בדיקה של המגמות ושל המעשים בחיי הקהילות היהודיות באשכנז של ימי הביניים מלמדת על קיומה של מגמה אישית מובהקת במאות ה-10 וה-11 בניגוד למגמה בארצות האסלאם.
העם היהודי ודתו - האם זו חתונה קתולית?
מדוע העם היהודי ודתו היו קשורים אחד לשני עד ימי הביניים בחבל טבור וכיצד נקרע החבל בעת החדשה? ניתוח מקורות והארת פינות חשוכות.
המלך הטוב עבד אלרחמאן (1859 - 1822)
על ההידרדרות במצבה של קהילת יהודי מרוקו בתקופת שלטונו של עבד אלרחמאן.
היהודים-הנוצרים
המידע בדף זה עוסק ביהודים-הנוצרים שהיו תלמידיו של ישו (מאות 1-2 לספירה) וראו את עצמם כיהודים לכל דבר. כמו-כן, בדף זה מידע על הצדקה בנצרות הקדומה ועל הברית החדשה וספרי הבשורה (אוונגליון).
הדחת רבן גמליאל - בין היסטוריה לאגדה: ב. הסיפור בתלמוד הבבלי - המקורות והרכבם
סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים לבחינות מחודשות. שפירא משווה בין מקבילותיו של הסיפור בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, ומנתח את מקורותיהם. לדעתו, אין בסיפורים אלו, בצורתם הסופית, עדות היסטורית לימי יבנה של תקופת התנאים, אלא לעולם הישיבות ולמתחים פוליטיים וחינוכיים בא"י ובבל במאות השלישית והרביעית לספירה.
האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות...
על מניעי השליטים בימי הביניים בייסוד ערי בישוף נאמנות ואופי היחסים בין הבישופים לבין היהודים שהועברו לרשותם. במאמר דיון במעמדם של היהודים בגרמניה ובצרפת במאות ה- 10 וה- 11 על סמך הפריווילגיות שהוענקו להם והשוואה ביניהן.
האם למתיוונים יצא שם רע בצדק?
המושג "מתייוונים" התקבע בזיכרון כמושא ללעג, בוז ולבגידה במסורת, אך האם באמת אלו המכונים "מתייוונים" היו ראויים ליחס כזה, או שאולי הם היו חלק מהמארג היהודי בתקופה ההלניסטית-יוונית? פרופסור ירמיהו יובל במאמר ששופך אור חדש על תופעה מעניינת זו.
היסטוריה של ארץ-ישראל
תקציר של ההיסטוריה של ארץ-ישראל ושל מדינת ישראל. החל מתקופת האבות ועד חורבן בית שני, הכיבוש הערבי ועד קץ התקופה העותומאנית, תקופת המנדט הבריטי, ומלחמות ישראל עד לחתימת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1979.
אסתר: מגילת אסתר כסיפור גולה
מגילת אסתר היא סיפור אודות יהודים החיים בגולה ומטרתה לחזק את הסולדריות הקהילתית ואת הגאווה בהשתיכות לעם היהודי למרות היותו מיעוט. המגילה עושה זאת באמצעות סיפור מרדכי - החצרן היהודי המצליח ובאמצעות אסתר - המגלה אחריות ומצילה את עמה.
גם במרוקו מורידים את הכיפה - על תהליכי חילון בקרב יהדות צפון אפריקה בעת החדשה
לא רק במערב כרסמו תהליכי החילון וההשכלה בגוף הקהילה היהודית, גם בקרב יהודי ארצות צפון אפריקה, המאופיינים בד"כ בשמירה על אורח חיים מסורתי, התרחשו תהליכים של יציאה מהגטו התרבותי.
דמשק
המידע בדף זה עוסק בעיר דמשק שבסוריה, בחיי היהודים בעיר, בכתר דמשק (כתב-יד של התנ"ך) ובעלילת דמשק מן המאה ה-19.
בית הכנסת "החורבה"
על בית הכנסת "החורבה" בירושלים העתיקה.
במה האמינו אבותינו?
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית (אמונה באל אחד) מאמר זה מציג את הטענה כי אמונת האבות לא הייתה אמונת ייחוד (מונותאיזם) וכי אפילו מהמקרא ניתן להסיק זאת. תיאור האבות כמונותאיסטים הוא השלכה של תפיסה דתית מאוחרת על סיפורי ראשית האומה.
עונג שבת - תיעוד של זיכרון חי מגטו ורשה
"עונג שבת" הוא השם שהעניק ההיסטוריון עמנואל רינגבלום לארכיון שהקים בגטו וורשה בימי התופת של כיבוש פולין ע"י הנאצים. סרטון זה מספר על תולדות הארכיון, שהנו עד היום העדות המשמעותית ביותר שיש לנו מהחיים בגטו ורשה.
חנוכה - בין חג לאומי לחג דתי
בסיפור החנוכה ניתן לזהות שתי דמויות המגלמות פנים שונים. מתתיהו - מייצג את הפן הדתי ויהודה המכבי את הפן הלאומי. בשיחה הבאה בין הרב יואל בן נון לסופר יורם קניוק עולים שני הפנים הללו של החג
הגניזה הקהירית - היכרות
מהי הגניזה הקהירית ומה ניתן ללמוד ממנה? פרופ' אפרים לב מאוניברסיטת חיפה חוקר את ההיסטוריה של הרפואה על פי כתבי הגניזה משוחח עם פרופ' סטפן רייף, שעמד בראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית בקיימברידג' וחוקר תפילה אשר הגניזה משמשת לו כמקור עיקרי. בתוכנית יעלו שאלות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בכלל ובארצות האסלאם בפרט.
בר כוכבא - מרד בלי סיכוי?
סרטון המביט בעיניים אחרות על מרד בר כוכבא - האם באמת היינו צריכים לצאת למרד? היה לנו בכלל סיכוי לנצח?
שופטים
מנהיגי עם ישראל – כמה מהם משפיעים וכריזמטיים, ובהם דבורה השופטת-הנביאה. השופטים פעלו בתקופה שבין ההתנחלות בארץ לתחילת המלוכה והעניקו לספר שופטים את שמו.
תנועת המוסר
תנועה שצמחה בליטא (המאה ה-19) והדגישה, לצד לימוד התלמוד, את לימודי המוסר כחלק מן החינוך להתנהגות דתית ראויה, הכוללת סבלנות וענווה, דיבור מדוד והימנעות ממותרות.
תקופת הגאונים
תקופה שבה המרכז הבבלי מתעצב ולוקח את מרכז הכובד של התפוצה היהודית.
תקופת ההשכלה
תקופה בהיסטוריה היהודית שבה התפתחה תנועה שהעמידה את האדם ותפישתו את המציאות בראש ובמקביל לה התפתחה תנועת החסידות על פריצתה את גבולות המסורת בתחומים אחרים.
שלמה מולכו
משיח שקר (המאה ה-16), בן לאנוסי פורטוגל. שב ליהדות בהשפעת דויד הראובני והחל להטיף לגאולת ארץ ישראל מידי המוסלמים ולהקמת צבא יהודי. נרצח בידי האינקוויזיציה באיטליה.
שבתאות
התנועה המשיחית הגדולה בתולדות ישראל (המאה ה-17), בהנהגת שבתאי צבי. התקיימה כשנתיים בלבד, אך הייתה לתנועת המונים סוחפת, שציינה את משבר ימי הביניים לצד מגמות חדשות בתולדות ישראל.
שבתאי צבי
משיח שקר ומנהיג תנועת השבתאות (טורקיה, המאה ה-17). דמות כריזמטית ומוזרה. טלטל את העולם היהודי בסיוע מעריצו ומכתירו, נתן העזתי. שבתאי צבי התאסלם כדי להינצל ממוות, אך עד למותו שמר על קשר עם מאמיניו.
קהילות שו"ם - שפיירא, ווֶרְמַיְזָא ומַגֵנְצָא
קהילת קירואן
קידוש השם
מסירותו של היהודי לעיקרי אמונתו ונכונותו למות כדי לקדש את שם ה', שראשיתם בעת העתיקה. בימינו חל המושג על כל היהודים שנהרגו בגלל השתייכותם לעם היהודי, ובהם הנרצחים בשואה.
צדוקים
זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. קיימו את חוקי התורה שבכתב אך דחו את התורה שבעל פה. נמנו עם האליטה החברתית והיו מזוהים עם מלכי בית חשמונאי.
עשרת הרוגי מלכות
עשרה מחכמי ישראל (המאה ה-2 לספירה) שסירבו לקבל עליהם את גזירות השמד של הרומאים ומתו בייסורים על קידוש השם.
עלילת דמשק
עלילת דם שסופרה על יהודי דמשק בשנת 1840 וזכתה לפרסום רב ולגילויי אחווה כלל יהודיים.
נתן העזתי
מבשר תנועת השבתאות, סגפן שעסק בקבלה. ראה את עצמו כנביאו של משיח השקר שבתאי צבי. גם לאחר ששבתאי צבי בחר להתאסלם - המשיך נתן העזתי להאמין במשיחיותו.
מתקופת השופטים לתקופת המלוכה
השופטים היו מנהיגים זמניים ששלח ה' להושיע את ישראל בעתות צרה (לאחר מות יהושע). בסוף ימי השופט האחרון, שמואל הנביא, תבע העם שלטון של מלך – ושאול נבחר לתפקיד.
ממלכת פרס
הממלכה הגדולה ביותר בעולם העתיק במאות 4-6 לפני הספירה. שליטי פרס דגלו בסובלנות דתית ותרבותית ואפשרו לגולים, ובהם גולי יהודה, לחזור לארצם ולבנות את בית מקדשם.
ירחי כלה
ישראל במצרים - רקע היסטורי
יציאת מצרים לא תועדה במקורות חוץ-מקראיים, ועם זאת המסורת על אירוע זה (ועל השעבוד שקדם לו) היא אבן פינה באמונה היהודית, ויש בה קווים היסטוריים מהימנים כפי שעולה ממקורות מצריים.
גלות בבל
הגלייתם של תושבי יהודה לבבל בעקבות כיבוש יהודה וחורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל. גלות בבל נמשכה כ-50 שנה והסתיימה רשמית עם כיבוש בבל בידי כורש מלך פרס.
אשכנז
שמה של גרמניה בספרות היהודים בימי הביניים, וכינוי ליהדות מזרח אירופה בעקבות הגירת היהודים ממרכז אירופה למזרחה.
ימי הביניים
המאות 17-7 בתולדות עם ישראל, שבמהלכן חיו היהודים תחת שלטון הנצרות והאסלאם. לצד רדיפות דתיות וגירושים, הייתה זו גם תקופה של יצירה ופריחה בשלושת המרכזים היהודיים – תחילה בבבל ואחר כך באשכנז ובספרד.
המאבק בין היהדות הרבנית ליהודים הקראים
מאבק שהתקיים בעיקר בשיא פריחתה של הקראות (מאות 10 – 11). הפולמוס בין הקראים למתנגדיהם (ובראשם – הרס"ג) היה גורם חשוב בצמיחתה של פרשנות התנ"ך ובהתפתחות בתחום הלשון, מאחר שהקראים הסתמכו על לשון המקרא באופן בלעדי.
האורתודוקסיה בעת החדשה
האורתודוקסיה היהודית המודרנית שצמחה כתגובה לתופעת החילון, ההשכלה ותהליכי המודרניזציה; רואה את עצמה כהמשך של היהדות הדתית המסורתית, עם מגוון רחב של זהויות מִשְׁנֶה.
גזירות תתנ"ו - וקידוש השם
בימי מסע הצלב הראשון (1096) הצלבנים, שהיו בדרכם למקומות הקדושים לנוצרים בירושלים, פרעו בקהילות היהודים "הכופרים" באשכנז ואילצו רבים מהם למות על קידוש השם כדי שלא להתנצר.
אגדת הגולם מפראג
אגדה על הגולם שיצר המהר"ל מפראג כדי להציל את היהודים מעלילות הדם. לפי האגדה, יצר המהר"ל בעזרת צירופי אותיות גולם מעפר בדמות אדם והפעילו באמצעות קלף שהניח תחת לשונו ועליו שם ה'.
ויכוח ברצלונה
ויכוח בין היהודים לנוצרים שנערך ב 1263 בברצלונה שבספרד בין נציגי הנצרות ור' משה בן נחמן (הרמב"ן).
הכרזת כורש
הכרזתו של כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה בעניין שיבת הגולים לירושלים ובנייתו מחדש של בית המקדש, כחלק ממדיניותו הסובלנית כלפי העמים והדתות שבממלכתו. ההכרזה איפשרה את שיבת ציון, והיא מציינת את ראשית ימי הבית השני.
מרד בר כוכבא
המרד נגד הרומאים (132 – 135 לספירה) בהנהגת שמעון בר כוכבא. המרד פרץ בירושלים והתפשט ליהודה, אך דוכא באכזריות וגרם לחורבן והרס קשים יותר מאילו של המרד הגדול. היה זה ניסיון ההתקוממות האחרון של יהודים נגד שלטון זר בארץ ישראל – עד לימינו.
עלילות דם
אשמת שקר נגד יהודים, שכביכול רוצחים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם לצרכים דתיים. וזאת למרות האיסור החמור ביהדות גם על רצח וגם על אכילת דם. עלילות הדם בימי הביניים ובעת החדשה גרמו לפוגרומים ולפגיעות קשות ביהודים.
כת מדבר יהודה
שם כולל לקבוצות של יהודים שהתיישבו במדבר יהודה מתקופת החשמונאים ועד המרד הגדול, ומטרתם הייתה לטפח אורח חיים של טהרה וחיי שיתוף. ידועה גם בשם כת קומראן.
יציאת מצרים בספרי הנביאים והכתובים, במחשבת המקרא, במחשבת חז"ל ובאומנות יהודית
יציאת מצרים
אירוע מכונן בתולדות עם ישראל, פרק מרכזי בסיפור התגבשותו. השעבוד במצרים והיציאה ממנה מסבירים מצוות רבות בתורה, ובהן השבת והחגים, לצד מצוות חברתיות העוסקות ביחס לנזקקים (ובהם הגֵר).
חנוכה והמקבים בציונות ובמדינת ישראל
התנועה הציונית שצמחה בסוף המאה ה-19 חיפשה סמלים והשראה מן ההיסטוריה היהודית, ומצאה אותם בחג החנוכה ובמקבים. מאבקם המוצלח ביוונים והקמת מדינת החשמונאים שימשו דגם לתפיסה לאומית חילונית, ללא מרכיב הנס המסורתי של חג החנוכה.
היהודים-הנוצרים
תלמידיו ותלמידי-תלמידיו של ישו במאות 2-1 לספירה, ובהם 12 השליחים, שהיו יהודים והמשיכו להגדיר עצמם כיהודים. הדגישו את חשיבות הטבילה והטהרה ואת מצוות הצדקה עד כדי הערצת העוני וחיי סיגוף.
ארמים
שבטים שחיו במזרח התיכון בעת העתיקה, ולפי התנ"ך – הם, כמו בני ישראל, צאצאיו של שֵם, בן נח. בין ממלכת ארם לממלכת ישראל שררו יחסי עוינות ומלחמה. וכמו ממלכת ישראל (להבדיל מממלכת יהודה), ירדה ארם מבימת ההיסטוריה עם כיבושה בידי אשור (המאה ה-8 לפני הספירה).
תקופת השופטים
תקופת הביניים בין כיבוש הארץ והמלכת מלך על ישראל. בתקופה זו מתוארים במקרא גיבורים שניצחו קרבות מקומיים.
תקופת המשנה והתלמוד
תקופה בהיסטוריה היהודית מהעת העתיקה שבה נוצרה מרבית התורה שבעל פה מהתקופה הקלאסית. בתקופה זו שבין חורבן לגלות התרחשו אירועים חשובים ומשמעותיים בחיי העם.
תקופת הזוגות
תקופה שבה זוגות של חכמים עמדו בראש הסנהדרין בימי ממלכת החשמונאים.
תקופת הבית השני
התקופה ההיסטורית שהתרחשה מעליית עם ישראל מגלות בבל ועד לחורבן הבית בשנת 70 לספירה. תקופה בה יש התרחשויות רבות מאוד סביב השלטון בארץ ישראל והתפתחות עם ישראל בתקופה זו.
תקופת הבית הראשון
תקופה היסטורית מקראית שבה מתוארת התקופה בה חיו עם ישראל בארץ ישראל. התקופה מתאפיינת ברובה בשתי מלכויות האחד בדרום - יהודה והשניה בצפון – ישראל.
תקופת האבות
התקופה עליה מסופרים סיפורי האבות בספר בראשית
תחום המושב
צו שקבעה הצארית הרוסית בשנת 1791 המגביל את איזורי המחיה של היהודים.
שומרון
עיר הבירה של ממלכת ישראל מהמאה ה-9 לפני הספירה.
פרושים
זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, פעלו בקרב המוני העם להפצת אמונתם והיו בהדרגה לזרם ההגמוני בחברה היהודית.
ויכוח פריז ושריפת התלמוד
"ויכוח" (ראשון מסוגו) ביוזמת הכנסייה הקתולית, שנועד לפסול ולבער את התלמוד – "הספר של היהדות", והסתיים בשריפתו בפריז (1242).
מסעי הצלב
מסעות הצלבנים הנוצרים (מאות 13-11),שנועדו לשחרר את ירושלים מידי המוסלמים אך הפכו למלחמה בכופרים, כולל קהילות יהודיות באירופה, שנאלצו להתנצר - או למות.
לוח גזר
"לוח השנה" העתיק ביותר (המאה ה-10 לפני הספירה) שהתגלה בארץ בתל גזר (ליד רמלה). בלוח נזכרים חודשים מסוימים בקשר לעבודות החקלאות העונתיות, ומכאן כינויו - "לוח האיכר".
כתובת השילוח ונִקְבַּת השילוח
כתובת שהתגלתה בשנת 1880 ומתעדת את סיום מפעל המים של נקבת השילוח בימי חזקיהו מלך יהודה (המאה 7-8 לפני הספירה). הנקבה נועדה להוביל את מי נחל הגיחון, שהיה אז מחוץ לחומת ירושלים, אל תוך העיר בזמן המצור האשורי.
יהדות התפוצות בתקופת הבית השני
קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל
הכיבוש מחדש (הרקונקיסטה)
הכיבוש מחדש של ספרד – שהייתה בשלטון המוסלמים – על ידי המלכים הנוצרים. הכיבוש התחיל במאה ה-9 לספירה והסתיים בשנת 1492.
הכוזרים
עם ממוצע טורקי שעל פי הסיפור המיר את דתו ליהדות.
הורדוס המלך
מלך יהודה-יודיאה (המאה ה-1 לפני הספירה), צאצא למשפחה אדומית שהתגיירה. הרומאים המליכו אותו בניגוד לרצון רוב היהודים. נודע באכזריותו אך גם במפעלי הבנייה העצומים שלו בארץ ישראל ובירושלים.
גירוש ספרד ופורטוגל
גירוש היהודים מחצי האי האיברי בסוף המאה ה- 15: המלכים הנוצריים אילצו את היהודים לבחור בין המרת דת לגירוש. רוב יהודי ספרד בחרו בגירוש (1492) וכמחציתם עברו לפורטוגל, שם הוצא נגדם צו גירוש (1496), שהפך להמרת דת המונית בכפייה.
אינקוויזיציה
במאה ה-13 הקימה הכנסייה הנוצרית את האינקוויזיציה נגד נוצרים שהיה ספק בדתיותם. בסוף המאה ה-15 הקימו מלכי ספרד (ופורטוגל) את האינקוויזיציה נגד האנוסים שנחשדו כנאמנים ליהדות, חקרה אותם בעינויים והוציאה רבים מהם להורג בשריפה.
אנוסים
תופעה המונית של יהודים בחצי האי האיברי, שנאלצו להתנצר אך עשו זאת רק למראית עין. התופעה החלה בספרד 100 שנה לפני הגירוש (1391) והתרחבה אחריו (גם בפורטוגל). האינקוויזיציה רדפה את האנוסים באכזריות, ורבים הוצאו להורג. הנותרים הצליחו לשמור על גחלת יהדותם בתנאים קשים ביותר.
מרד החשמונאים
המרד ביוונים שפרץ ביהודה בשנת 167 לפני הספירה בהנהגת מתתיהו החשמונאי. שלוש שנים לאחר מכן, בחודש כסליו (164 לפני הספירה) כבש בנו יהודה המכבי את ירושלים, החזיר ליהודה את ריבונותה, הביא להקמת מדינת החשמונאים והבטיח את המשך קיומם של היהודים והיהדות.
מדינת החשמונאים
התקיימה כמאה שנה (140 – 37 לפני הספירה) בהנהגת בית חשמונאי. העניקה לעם היהודי עוצמה דמוגרפית, תרבותית ודתית שאפשרה לו להוסיף ולהתקיים כאומה גם אחרי נפילתה.
גזרות הדת של אנטיוכוס
גזירות דת חסרות תקדים נגד היהודים והיהדות (168 – 167 לפני הספירה), שלא רק אסרו על היהודים לקיים מצוות - אלא כפו עליהם לעבור על איסורי תורה, ובהם האיסור על עבודה זרה.
תנועת ההשכלה היהודית, תנועת הרפורמה בדת והתודעה הלאומית היהודית
על תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה, על המשכילים והלאומיות היהודית ועל תנועת הרפורמה בדת.
ויכוח טורטוסה
ויכוח שהתקיים בטורטוסה שבספרד ביוזמת הכנסייה (1413 – 1414). על נציגי היהודים נאסר להציג טענות אלא רק לענות על האשמות הנוצרים. הוויכוח גרר גזירות דת והמרות, והביא לכתיבת "ספר העיקרים".
שיבת ציון
שיבתם של גולי יהודה מבבל לציון, לירושלים, בעקבות הכרזת כורש (538 לפני הספירה). שיבת ציון הייתה אירוע היסטורי תקדימי - גם בתולדות עם ישראל וגם בהיסטוריה האנושית כולה.
חכמת ישראל
"מדע היהדות" שנוסד בידי משכילים יהודים בגרמניה (המאה ה-19), במטרה להציג לסביבה הנוצרית את חשיבות היצירה והמסורת היהודית. התפתחות מקבילה ביהדות מזרח אירופה נועדה לצורכי פנים – להשכלת הציבור היהודי. "חכמת ישראל" הייתה הבסיס למחקר המודרני במדעי היהדות.
המתנגדים
תנועה יהודית שהתנגדה לתנועת החסידות
היהודים בפולין-ליטא במאה ה-18
מצב היהודים שגרו באירופה בפולין וליטא במאה ה-18.
תנועה ההשכלה היהודית
מגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
גירוש ספרד: סוף מעשה במחשבה תחילה
על האירועים והגזרות שקדמו לגירוש ספרד ומהם ניתן ללמוד כי המעשה היה מתוכנן זמן רב מראש. המלכים הקתולים פרננדו ואיסבל ביקשו לפתור את בעיית האמונה בארצם באמצעות כיבוש גרנדה ובאמצעות גירוש היהודים. הם שוכנעו כי היהודים הם האשמים בכך שהאנוסים מבקשים לשוב ליהדותם.
האַם (חנה) ושבעת בניה
בספר מקבים ב מסופר על שבעה אחים שנאלצו - בפקודת המלך אנטיוכוס אפיפנס - לעבור על איסורי היהדות. כל אחד מהם סירב, והוצא להורג בנוכחות אימו.
המרד הגדול
המרד של היהודים ברומאים (66 – 73 לספירה), שפרץ בירושלים, התפשט ביהודה ובגליל והוכרע בחודש אב בשנת 70, עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים ושריפת בית המקדש השני. כישלונו של המרד הגדול מציין את סיום תקופת הבית השני בתולדות ישראל.