92 תוצאות

סידור תוצאות לפי

בית כנסת המזרחי והאשכנזי וההבדלים בניהם

מה בין בית הכנסת של עדות אשכנז לבית הכנסת של עדות המזרח

שעשועים ותענוגות

על ההווי בחיי היום יום של העיירה היהודית במזרח אירופה, בעיקר של ילדים ונוער. המאמר מוכיח שלא רק קדרות ואפלה שררו בחייהם, כפי שמקובל לחשוב, אלא גם שעשועים ותענוגות.

תפילה: אתה

הברכות נפתחות ב"ברוך אתה השם", ברכות על הקונקרטי (לחם) וברכות על הנשגב מבינת אדם (בריאת העולם). את הברכות ניסחו אנשי כנסת הגדולה, וכל מי שמשנה את נוסח אנשי כנסת הגדולה "ידו על התחתונה". אדם ברוך בוחן שני רכיבים לשוניים בברכה: "ברוך" ו"אתה".

ראשיתה של גלות בבל : פרק באסטרטגיית השרדות של מיעוט גולה

המאמר עוסק בשאלה כיצד שרדה גלות בבל כקהילה יהודית. התשובה לשאלה ניתנת תוך דיון בארגון הפנימי של הקהילה ובמבנה הכלכלי. הדיון מביא נתונים רבים ממקורות מקראיים וחוץ מקראיים על הקיום היהודי בגולת בבל.

ערבית לדוברי עברית

"היפה והחנון", "אתר וואלה", "חָסָקֶה חָסָקֶה בלי סיפון ומעקה". השפעות השפה הערבית על העברית.

פוסטאט (קהיר העתיקה)

המידע בדף זה עוסק בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים, ביהודים שחיו בה, בבית הכנסת בן-עזרא ובגניזת קהיר.

עברית בגלות ולשון ימי הביניים

על הדיבור והכתיבה בעברית בימי הביניים, על השפעותיהם של המשורר יהודה הלוי והפרשן רש"י על העברית, ועל המחסור במילים בעברית בתקופה זו.

מפלגות בישראל בראיה השוואתית

המאמר מציג סקירה על תהליך התפתחות המושג מפלגה, החל מהשם "מפלגה" ועד לתפקידי מפלגות וחשיבותן במדינה דמוקרטית, במהלך מאתיים השנים האחרונות. המאמר דן בשינויים שחלו במפלגות בישראל בעקבות "חוק המפלגות" ומציע דרכים להבחין בין סוגי המפלגות הקיימות בישראל.

מכתב של גרשום שלום "הצהרת אמונים לשפה שלנו"

מכתב של גרשום שלום המתאר את התנגדותו וחששותיו מפני חילון השפה העברית

מנהגיו של חג הסיגד

חג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, חל בתאריך כ"ט בחשוון. בטקסט זה מתוארים מנהגי החג.

מולאי חסאן, חסיד אומות העולם (1873-1894)

בתקופת מלכותו של מולאי חסאן לא חל למעשה כל שינוי יסודי לטובה במצבה של הקהילה היהודית במרוקו, אולם הוא נודע באהבתו ובקרבתו אל היהודים עד שזכה בפיהם לתואר "חסיד אומות העולם". יד השלטון המרכזי לא הגיעה לכל מקום, ונמשכו מעשי גזל והתעוללויות של המושלים המקומיים.

מולאי סלימאן החסיד (1822 - 1792)

על הקהילה היהודית במרוקו בתקופת שלטונו של מולאי סלימאן, שזכה לכינוי "המלך החסיד".

מדוע עלו יהודי עיראק לישראל?

מאז ימי בית ראשון התקיימה זיקה עמוקה בין יהודי עיראק לארץ ישראל אבל עדיין נותרו בעיראק. המאמר מנתח את משמעות ארץ ישראל עבור הקהילה היהודית בעיראק.

יהודי אתיופיה - מוצאם, מנהגיהם וחגיהם

על ההשערות למוצאם של יהודי אתיופיה, ועל ייחודה של היהדות כפי שהתפתחה באתיופיה.

יהודי בגדאד המודרנית

מאמר הסוקר את קהילת בגדד העתיקה

חג הסיגד

חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

התנועה המסורתית

תיאור שורשיה ופעילותיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל

הרובע היהודי

לפני האמנסיפציה היו היהודים ברוב ארצות התפוצה, במזרח כמו במערב, מוגבלים בבחירת מקומות מגוריהם והיו חייבים לגור במקומות שהוקצו להם על פי החוק.

הקהילה היהודית באשכנז בימי הביניים - קהילה מגובשת או פרטים שהתקבצו יחדיו?

בדיקה של המגמות ושל המעשים בחיי הקהילות היהודיות באשכנז של ימי הביניים מלמדת על קיומה של מגמה אישית מובהקת במאות ה-10 וה-11 בניגוד למגמה בארצות האסלאם.

הרב מיכאל מרמור - התנועה ליהדות מתקדמת

על עקרונות התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית), על הסיבה שהחליט להשתייך אליה, על התנועה בישראל, על הגיור ואחדות העם, ועל הביקורת שלו על התנועה.

הרב עינת רמון - התנועה המסורתית

על האידאולוגיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית), על הגדרת אדם דתי לפיה, על ההישגים הגדולים ביותר של התנועה, על הדיאלוג עם רפורמים ואורתודוכסים, הביקורת על הזרמים האחרים ועל מעמד האישה בתנועה.

הכנות לטקסי החתונה בעדות השונות

אירוע נישואין הוא אחד האירועים המשמחים ביותר בחיים. בתרבות היהודית התפתחו מנהגים שונים בכל עדה איך להתכונן לטקס

המיתוס של יהודי אתיופיה

כיצד נקלטו בישראל העולים מאתיופיה? מה הם מרגישים ביחס לבואם ארצה? ד"ר גדי בן עזר טוען כי העולים מאתיופיה רואים את המפגש עם ישראל דרך משקפי המסע שלהם מאתיופיה. המשמעות של המסע הופכת למרכיב מרכזי בזהותם.

הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?

אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.

היהדות הרפורמית

מאמר הסוקר את התפתחותה של היהדות הרפורמית מאז המאה ה 19 כזרם יהדות דתית בזיקה לנושאים חילוניים וערכים מהעולם המודרני, אל מול הקו הקפדני והנוקשה של הרבנים האורתודוקסים שנקטו בשיטה "אין חדש מן התורה".

החרדים במדינת ישראל

תיאור המאפיינים המשותפים לבני הקהילה החרדית בישראל

אם אין אני לי מי לי - פרשנות

המשפטים הקצרים של הלל - "אם אין אני לי מי לי..." - הם מלאכת מחשבת של צורה ושל תוכן. כך מגלה קריאה במאמרו של פרופ' יונה פרנקל.

אימא רוסיה

"יהודי רוסיה חוו פוגרומים", "הוא עושה חלטורות", "תפסיק לעשות טָרָארָאם מכל עניין". השפעות השפה הרוסית על העברית.

אירגון פועלים ראשון ביפו

בראשית המאה ה-20 הקימו יהודים תימנים תושבי יפו את ארגון הפועלים העבריים הראשון בארץ ישראל - "פעולת שכיר". המאמר מתאר את הקמתו ואת מבנהו של הארגון, ועוקב אחרי פעילות חבריו ותרומתם לכיבוש העבודה העברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה.

גם במרוקו מורידים את הכיפה - על תהליכי חילון בקרב יהדות צפון אפריקה בעת החדשה

לא רק במערב כרסמו תהליכי החילון וההשכלה בגוף הקהילה היהודית, גם בקרב יהודי ארצות צפון אפריקה, המאופיינים בד"כ בשמירה על אורח חיים מסורתי, התרחשו תהליכים של יציאה מהגטו התרבותי.

דמשק

המידע בדף זה עוסק בעיר דמשק שבסוריה, בחיי היהודים בעיר, בכתר דמשק (כתב-יד של התנ"ך) ובעלילת דמשק מן המאה ה-19.

בת תימן היהודייה

על חייהן של הנשים בקהילה היהודית בתימן.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פורן ציון - ניצוצות המאבק

סרטון העוקב אחר משפחת פורן - ציון. משפחה שמוצאה מזרחי והחיבור לתרבות הערבית מזרחית עומד בלב השיח בין הבנות לאמם.

משפחה בשלושה דורות - משפחת רשף

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מגרמניה. הסבתא גרה בגרמניה, האם נשאה ליהודי בארץ ולא התגיירה, שתיים מהבנות נשאו ליהודים, האחת התגיירה והאחרת נשארה גויה.

הסלנג בשפה העברית

הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן

שאול טשרניחובסקי - העברית שפתנו

שאול טשרניחובסקי מדבר על המשמעות של העברית כשפת העם השב לארצו והנפרד מהגלות

מלון הלשון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן יהודה

"מלון הלשון העברית הישנה והחדשה" של אליעזר בן-יהודה הוא גולת הכותרת של מפעל חייו – מימוש החזון החברתי של החייאת העברית - הפרויקט החברתי המוצלח ביותר שהולידה התנועה הציונית, ואולי אחד הפרויקטים החברתיים המוצלחים ביותר שנהגו במאה ה-19.

ילקוט מעם לועז / ר' יעקב כולי

הילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף שמשלבת שלושה מענפי היצירה של ספרות ישראל – מדרש, הלכה ואגדה. באנתולוגיה 32 כרכים, והיא נכתבה בלאדינו מתחילת המאה ה-18, עד למאה ה-20.

מילון עולמי לעברית מדוברת / נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ

הספר של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ ניסה להביא את השפה העברית המדוברת לא זו של המילון אלא של הרחוב ושיחות הטלפון.

הדרישה לשם עברי

"לא יתכן שלרב חובל עברי יהיה שם לועזי!" (דוד בן-גוריון) לפני 64 שנים דרש בן-גוריון שנציגי צה"ל בחו"ל ייקראו בשם עברי. מדוע התעקש בן-גוריון על שם עברי? מה היתה הדוגמה האישית שנתן לכך? מי בחר את השמות העבריים לקציני צה"ל? ומי לעולים חדשים?

איש וכינור

על השיר "איש וכינור" מאת חיים אוליאל ומיכה ביטון.

תורה ועבודה

צירוף מלשון חז"ל, שבו "עבודה" היא עבודת אלוהים, תפילה. בתחילת המאה ה-20 אימצה הציונות הדתית את הצירוף במשמעותו הראשונית: שילוב של חיי תורה עם עבודת אדמה והתיישבות. "תורה ועבודה" הייתה לסיסמת תנועת הנוער "בני עקיבא" (1929).

תחיית הלשון העברית בארץ ישראל

תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים, שהחלה עם תנועת התחייה והיישוב המתחדש בארץ ישראל (המאה ה-19). תחיית הלשון סייעה לגיבושו של הבית הלאומי ולהכרה במעמד העברית כשפה רשמית עוד לפני קום המדינה.

תיקו

מונח המסמל שמחלוקת שהיתה בין שני חכמים לא הוכרע.

שקל

במקור – מטיל של מתכת יקרה (כסף או זהב), הנזכר בספר בראשית, בסיפור רכישת מערת המכפלה. בתקופת הבית השני נטבעו לראשונה מטבעות של שקל, ובספרו "אלטוינלנד" תיאר הרצל את השקל כמטבע העתידי של מדינת היהודים. ואכן בימינו השקל הוא המטבע הרשמי של ישראל.

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי"

הציווי של ה' לפרעה (בספר שמות) לפני עשר המכות ובמהלכן. במאה ה-20 היה הביטוי לסיסמה של התנועה לשחרור העבדים בארה"ב ושל מאבק יהודי ברית המועצות להיתרי עלייה לארץ.

פָלָשְׁמוּרָה

מומרים מקרב יהודי אתיופיה שהתנצרו כקהילות (ולא כיחידים), אך המשיכו לשמור על קשר בני המשפחה היהודים (ביתא ישראל).

ערבית-יהודית (ספרות)

ערבית בתעתיק עברי, שהתפתחה בימי הביניים בקרב יהודים בארצות האסלאם, וכללה ספרות מתורגמת בתחומי המדע והפילוסופיה לצד יצירות יהודיות בתחום המקרא וההלכה, דקדוק ורפואה, הגות ומוסר.

עברית

השפה הרשמית של מדינת ישראל ושפת האֵם של היהודים, הנקראת על שם אבות האומה העברים הקדומים. זוהי שפה שמית עתיקה, שבה נכתבו רבים מנכסי הרוח של עם ישראל (ובהם התנ"ך והמשנה). באלפיים שנות הגלות שימשה כלשון קודש, ורק במאה ה-19 חזרה לשמש גם כלשון דיבור.

לאדינו

ספרדית-יהודית, הנקראת גם ספניולית, שהיא במקור הספרדית של ימי הביניים ושפתם של מגורשי ספרד. כמו שפות יהודיות אחרות, גם הלאדינו נכתבת באותיות עבריות, ובמהלך הדורות נכתבו בלאדינו יצירות רבות ומגוונות. בימינו חדלה לשמש כשפת דיבור.

השומרונים ודתם

נזכרים בתנ"ך כזרים שהובאו לשומרון על ידי ממלכת אשור, לאחר שכבשה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה. ויש הסבורים שהם שרידים לתושבי שומרון הישראלים. דתם מבוססת על האמונה באלוהי ישראל ובתורת משה (בלי ההלכה היהודית) וכן על בית מקדשם בהר גריזים. בימינו חיים השומרונים בעיר חולון ובהר גריזים.

אצלנו בכפר טודרא

על השיר "אצלנו בכפר טודרא" שכתב יהושע סובול והלחין שלמה בר.

הסלנג העברי

לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.

הניקוד העברי

ראשיתו במאה ה-7 לספירה, והוא נועד לשמר את הקריאה המדויקת של התנ"ך, שנכתב בכתיב חסר. במאה ה-9 כבר היו שלוש שיטות ניקוד, שתיים מהן - ארץ-ישראליות. אחת מהן (שיטת בן אשר מטבריה) משמשת אותנו עד היום.

הכתב העברי

ראשיתו בארץ כנען, בכתב העברי הקדום (כתב דעץ) שכלל 22 סימנים, כמספר אותיות האל"ף-בי"ת, ונכתב מימין לשמאל. גולי בבל שחזרו ליהודה הביאו את הכתב הארמי, שהחליף את הכתב הקדום והתפתח לכתב המרובע - הכתב העברי של ימינו.

ברחל בתך הקטנה

ביטוי המבוסס על פסוק מקראי, ומשמעותו: באופן ברור ומפורש שאינו משתמע לשתי פנים.

ברית (במקרא)

התחייבות בשבועה בין שני צדדים: ברית בין בני אדם המתחייבים לחיות בשלום ולהגן זה על זה או ברית בין האל לאדם.

ביטויים ופניני לשון מסיפור שאול המלך

הרומנסה בלאדינו

הגרסה הספרדית-יהודית של הרומנסה שנכתבה בלאדינו, הגיעה לשיא פריחתה במאות 16-15ונשתמרה עד ימינו. הרומנסה עוסקת בנושאים מתחום הרגש - ידידות ואהבה, קנאה ושנאה, בדמויות מקראיות ועוד.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פרדו: שעווה וזהב

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במשפחה ממוצא אתיופי - אב, אם ושלושת ילדיהם שהפרשי הגיל יצרו עולם שלם של התייחסות לעלייה ולמדינת ישראל.

מלחמת השפות

הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בארץ בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, המתבססים על מונחים מקצועיים בינלאומיים. מייסדיו, יוצאי גרמניה, החליטו ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. ההחלטה עוררת ויכוח סוער - למה גרמנית ולא עברית? - ובסופו ניצחה העברית.

ארמית

שפה שמית שהייתה בשימוש במזרח הקדום בעת העתיקה. במשך כאלף שנה שימשה (לצד העברית) כשפת היהודים, ובה נכתבו ספרי עזרא ודניאל, התלמודים (הבבלי והירושלמי) ועוד. הכתב העברי שבו אנחנו משתמשים היום התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום.

צאינה וראינה

חיבור שכלל מקורות יהודים רבים מסודרים על פי פרשות השבוע. הספר נכתב ביידיש על מנת שגם מיש אינם יודעים עברית ברמה טובה יוכלו לקראו.

יידיש

הלשון היהודית הידועה ביותר בתפוצות. שימשה כשפת היהודים ברוב מדינות אירופה ובריכוזי יהדות אשכנז במשך כאלף שנה. כמו שפות יהודיות אחרות, גם היידיש נכתבת באותיות עבריות והיא אחד ממקורות ההשפעה העיקריים של הסלנג העברי.

תפילת נשים

לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.

קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

יהדות התפוצות בתקופת הבית השני

קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

א יידישע מאמא - השפעות היידיש על העברית

ההשפעה של השפה היידיש על העברית המודרנית

חג הפסח ויום הזיכרון (א' תשרי) של היהודים הקראים

הקראים חוגגים את החגים כפי שהם נזכרים בתורה, ולכן הם מבחינים בין ליל הפסח לחג המצות (חג הפסח), וליל הפסח שלהם אינו כולל את הטקס שבהגדה, אך כולל את סיפור יציאת מצרים, ככתוב בתורה. את א' בתשרי הם חוגגים יום אחד בלבד - הראשון לעשרת ימי תשובה.

חג הסיגד

חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.

תנועת הרפורמה ביהדות

על תנועת הרפורמה ביהדות, הידועה כיום בשם "היהדות הרפורמית". אחד הזרמים העיקריים במסגרת היהדות הדתית.

תנועת ההשכלה היהודית, תנועת הרפורמה בדת והתודעה הלאומית היהודית

על תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה, על המשכילים והלאומיות היהודית ועל תנועת הרפורמה בדת.

אליעזר בן יהודה והאקדמיה ללשון העברית

על אליעזר בן יהודה ומקומו באקדמיה ללשון העברית

תגובות תרבותיות של יהודי אמריקה לתהליכי המודרניזציה והחילון

הקהילה היהודית באמריקה אל מול תהליכי המודרניזציה והחילון

שתי אידיאולוגיות – ועדיין עם אחד

כותב המאמר, יהודי חרדי, מנתח את השסע הדתי - חילוני מנקודת מבטו. הוא מבקש לטעון כי למרות ההבדלים בין האידיאולוגיה החילונית לבין האידיאולוגיה הדתית-חרדית, חשוב למצוא את הדרכים לגשר בין הקבוצות וזאת בשל השתייכותן לעם היהודי.

סהרנה

חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.

קהילה

התארגנות מקומית האופיינית לעם ישראל מאז ימי הבית השני ואשר הגיעה לשיאה בימי הביניים. תפקידיה כללו: קיום החיים היהודיים-דתיים; עזרה הדדית ותמיכה בנזקקים; שמירה על ביטחון היהודים וייצוגם לפני השלטון.

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

אחד מזרמי היהדות בעולם ובישראל

הצדיק בחסידות

משמעותה של הדמות המובילה את הקהילה בתנועת החסידות

גֵר - וגֵר צדק

במקרא לא היה למושג "גֵר" תוכן דתי. גר היה מי שעזב את ארץ מולדתו ועבר לגור בארץ אחרת. התורה מקפידה במיוחד על היחס לגר - "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". גֵר צדק הוא מושג מלשון חז"ל המתכוון למי שאינו יהודי (או יהודייה) והחליט להצטרף לעם ישראל.

בני ברית

ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות

תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.

גני הילדים - חידוש השפה העברית

כתבה בנושא חידוש השפה העברית דרך גני הילדים העבריים לפני כ 100 שנים.

תרבות עברית חדשה בוורשה

מאמר של דן מירון הסוקר את התרבות העברית הענפה שהתפתחה בוורשה בתחילת המאה ה-20.