סידור התפילה

מבוא

הסידור, ספר התפילות, הוא אחד מסִפְרֵי היסוד של היהדות, אך מקומו צנוע: זהו ספר שימושי שנועד למתפללים לשעת התפילה בלבד, ולאחריה מניחים אותו – עד לתפילה הבאה. הסידור הראשון שהגיע לידינו נכתב בבבל לפני יותר מאלף שנה. מאז הפך לספר היהודי השימושי ביותר, המלווה את היהודי בכל זמן ובכל מקום – בבית או בבית הכנסת, בארץ או בחו"ל, בנסיעה או בטיסה, ובכל טקסי החיים – מן הלידה ועד לפטירה.

למרבית ההתרחשויות בחיי האדם, בשגרת היום-יום או באירועים מיוחדים – יש התייחסות בסידור התפילה: "הסידור הוא ספר החיים של היהדות".¹ במהלך הדורות נכתבו סידורים גדולי ממדים לכל תפילות השנה, לצד סידורי כיס דקיקים² למקצת תפילות החול, וכרכים נפרדים (מחזורים) לתפילות הימים הנוראים ולתפילות החג.ובימינו קיימות גרסאות מקוונות של סידור התפילה, הנגישים גם בטלפונים ניידים. 

הסידור וגלגוליו

הסידור הוא ספר הכולל את התפילות והברכות כסדרן. בימינו נוהגים להפריד בין הסידור לימות החול ולשבת ובין המחזור לחגים: לראש השנה, ליום הכיפורים ולשלושת הרגלים. אך בימי הביניים היה ספר תפילות אחד שנקרא סדר או מחזור.³ הסידורים הראשונים שהגיעו לידינו הם מבבל מימי הגאונים,⁴ והראשון שבהם הוא "סדר רב עמרם גאון", שנכתב בבבל בשנות השבעים של המאה ה-9 עבור יהודי ברצלונה. הסידור השני הוא "סדר רב סעדיה גאון", שנכתב כ- 50 שנה אחר כך ונשלח ליהודי מצרים.⁵

"סדר רב עמרם" נשתמר במצב גרוע, ולפיכך קשה לעקוב אחר גלגוליו. אבל סידורו של רס"ג נשתמר טוב יותר ומשמש בסיס לחקר התפילה היהודית והתפתחותה.⁶ גם רמב"ם כתב סדר תפילות, אך לא כסידור תפילה נפרד אלא כחלק מיצירתו ההלכתית הגדולה "משנה תורה": ובו מופיעות התפילות המרכזיות וכן הֲלָכוֹת ומנהגים הקשורים לתפילות.⁷ מקור נוסף "שלא יסולא בפז" לחקר תולדות התפילה ונוסח הסידור הוא גניזת קהיר, שבה התגלו קטעי תפילה, ברכות ופיוטים, ובכלל זה הנוסח הארצישראלי הקדום.⁸

סידור התפילה הראשון שהגיע לידינו מאשכנז הוא "מחזור ויטרי", שנערך בידי תלמידיו של רש"י בתחילת המאה ה-12. "מחזור ויטרי" כולל הלכות רבות וכן תפילות לימות החול, השבת והחגים, והוא משמש מקור חשוב להכרת נוסחי התפילה ומנהגיה בצרפת ובאשכנז. משלב זה ואילך גדל והלך מספרם של סידורי התפילה שנתחברו במרכזים יהודיים ברחבי התפוצות בהתאם למנהגי המקום.⁹

לדוגמה: פריחת המרכז היהודי הקַבָּלִי בצפת במאה ה-16 הביאה לחיבורו של סידור התפילה לפי מנהג האר"י – הוא נוסח ספרד של ימינו. סידור התפילה נכתב בעברית, אך בתפוצות ישראל במהלך הדורות נוספו הנחיות למתפלל בשפת המקום. ובעת החדשה נדפסו סידורים עם תרגום לשפת המדינה לצד הנוסח בעברית, כדי לסייע למתפלל להבין את תוכן התפילה.¹⁰
בעת החדשה, עם ייסודן של קהילות לא אורתודוקסיות, נתחברו סידורי תפילה המותאמים לעקרונות של קהילות אלו, ובהם השמטות מן הנוסח המסורתי, שינויים ותוספות.
עד להמצאת הדפוס לא היה הסידור בהישג ידו של המתפלל, אלא בידיו שליח הציבור ושל בעלי אמצעים שיכלו לשלם עבור כתב יד פרטי של הסידור. מאז המצאת הדפוס הפך הסידור לספר זמין ובר השגה לכל דורש. ובימינו נדפסים סידורים מסוגים שונים ובגדלים שונים – החל בסידורים גדולים באותיות מאירות עיניים המיועדים לשליח הציבור ועד לסידורי כיס באותיות קטנות, דוגמת הסידור לחיילי צה"ל.¹¹ ויש גם סידורים מיוחדים ומאוירים לילדים וסידורים בכתב ברייל לעיוורים ולכבדי ראייה.

הסידור במעגל השנה ובחיי האדם

סידור התפילה נועד לא רק לבית הכנסת – אלא גם לבית ולמשפחה, לימי השנה הרגילים כמו גם לימים מיוחדים בחיי האדם ובמעגל השנה. סידור התפילה כולל את התפילות והברכות המלוות את היהודי מן ההשכמה (ברכות השחר) ועד לשינה (קריאת שְׁמַע על המיטה), וכל מה שביניהן בימי חול ובשבת. יש בו ברכות הנוגעות לשגרת היום-יום, כגון ברכת המזון, תפילת הדרך וקריאת שמע על המיטה, לצד ברכות המתייחסות לתופעות ולהתרחשויות מיוחדות – פריחת האילנות, רעמים וברקים, קשת בענן ועוד.

הסידור כולל קטעי תפילה, פיוטים וברכות לימים מיוחדים במעגל השנה: לראש חודש, חנוכה ופורים, ובסידורים ציוניים (להבדיל מסידורים של קהילות החרדים) יש תפילות מיוחדות ליום העצמאות וליום ירושלים. יש סידורי תפילה הכוללים גם תחינות וסליחות לימי צום ותענית במהלך השנה, ובהם עשרה בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז.¹² סידור התפילה מתייחס לא רק למהלך היום ולמעגל השנה – אלא גם לאירועים בחיי אדם, מן הלידה ועד לפטירה, ובו קטעי תפילה וברכות לטקסי החיים, כגון ברית מילה, בר מצווה ובת מצווה, נישואין, אבלות.

הסידור והיצירה היהודית

הסידור על תכניו הוא "זר פרחים ססגוני" המציג את מגוון היצירה היהודית לדורותיה.¹³ בסידור קטעי מקרא רבים מן התורה ומשאר ספרי התנ"ך לצד קטעי תפילות וברכות שנתחברו בתקופת חז"ל ונזכרים במשנה ובתלמוד. יש בו תפילות, פיוטים וזמירות שנכתבו בדורות קדומים – ובכלל זה בשירת הקודש של ספרד – לצד קטעי תפילה שנתחברו בימינו, במדינת ישראל.

לשון התפילה שואבת מכל רובדי השפה העברית – לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים וגם העברית החדשה. בסידורים נכללו דברי מוסר כגון איגרת רמב"ן לבנו,¹⁴ קטעי אמונה דוגמת "אני מאמין", לצד קטעי הלכה. ויש סידורים הכוללים גם את פרקי אבות (מן המשנה), פרקי תהלים ועוד.¹⁵
תוכני הסידור נוגעים גם לאירועים מתולדות האנושות על פי המסורת היהודית, ובהם בריאת העולם והמבול – כמו גם לאירועים מְכוֹנְנִים בתולדות עַם ישראל, כגון: יציאת מצרים, מעמד הר סיני, ובימינו – הקמת מדינת ישראל. במהלך הדורות נכתבו ביאורים ופירושים לסידור התפילה,¹⁶ ובימינו נכתבו גם מחקרים רבים על סידור התפילה ועל התפילה, תולדותיה, נוסחיה ומשמעותה ההלכתית וההגותית.¹⁷
לפני עידן הדפוס היו הסידורים, כמו כתבי יד אחרים, אמצעי ביטוי לאמנות יהודית: לסידורים שנכתבו בהזמנתם ובמימונם של יהודים אמידים – נוספו עיטורים ואיורים בצבעים מרהיבי עין.¹⁸ גם כריכות הסידורים היו לפריטי עיצוב, כדוגמת סידורים בכריכות כסף (גרמניה, מרוקו ועוד) המשמשים בעיקר כמתנת בר מצווה או מתנה לחתן. בתחילת המאה ה-20 עיצבו אמני בצלאל כריכות מהודרות לסידורים מעץ זית, מתכת מוכספת ועור. ובימינו יש סידורים עם כריכות מיוחדות בעיצוב מסורתי בכסף, ובעיצובים מודרניים – בעץ, בעור וכדומה.

סידור התפילה - והעברית

סידור התפילה הוא לא רק יצירה יהודית אלא גם יצירה עברית: בכל סידורי התפילה על נוסחיהם, לפחות עד המאה ה-19, "כל תפילות הקבע והברכות הן בעברית – חוץ מן הקדיש"- שהוא בארמית.¹⁹ לצד הקביעה שהתפילה נאמרת "בכל לשון",²⁰ הביעו חז"ל הסתייגות מתפילה בארמית: "כל השואל צרכיו בלשון ארמי – אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי"²¹

אך בימי הביניים נוספו לסידור התפילה פיוטים, קטעי תפילה ותחינות בארמית, בעיקר מספר הזוהר.²² העברית של לשון התפילה מבוססת בעיקר על לשון המקרא ועל לשון חז"ל, ובעת החדשה הנהיגה תנועת הרפורמה שינויים בסידור התפילה, ובכלל זה – החלפת העברית בשפת המדינה. בקהילות רבות בתפוצות יש בימינו סידורים דו לשוניים – עברית לצד תרגום בשפת המדינה.

מחזור (תפילה)

מחזור התפילה היה בימי הביניים שם נרדף לסידור התפילה, מאחר שהיו בו כל תפילות השנה שאורגנו על פי מחזור השנה. בימינו מחזור התפילה מתכוון לחֵלֶק מתפילות השנה בלבד: מחזור לראש השנה, מחזור ליום הכיפורים, ומחזור לשלושה רְגָלִים.²³

המחזור לשלושה רְגָלִים כולל את התפילות לכל ימי החג – ובכלל זה ימי חול המועד, וכן את קריאת התורה וההפטרה לימי החג, פיוטים (לפי מנהגי העדות),²⁴ תפילות מיוחדות לחג – דוגמת תפילת הגשם בשמחת תורה, תפילת הטל בחג הפסח ובחלק מן העדות תפילת יזכור (בשלושה רְגָלִים וביום הכיפורים).

כל זה לצד תפילה וברכות לטקסי החג הנערכים בבית, ובהם הדלקת נרות, קידוש והבדלה. במקצת המחזורים מופיעות הֲלָכוֹת בענייני החג וכן פרקי לימוד דוגמת מזמורי תהלים ופרקים מספר הזוהר – בנושאים הקשורים לחג.

נוסחי התפילה

נוסחי התפילה שנוצרו בימי הביניים במרכזים היהודיים התבססו על המסורת הבבלית – על סידורו של רב עמרם גאון, שנקבע בהלכה כנוסח התפילה המחייב. עם זאת, היו קהילות שהושפעו גם ממסורת התפילה של ארץ ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בנוסח אשכנז ובנוסח איטליה (ועוד). מסורת התפילה הבבלית בולטת במיוחד בנוסח ספרד ובנוסח תימן (בלדי). עידן הדפוס הביא לצמצום הנוסחים, ומקצתם – כגון: הנוסח הרומנייטי (נוסח רומינאה) ונוסח צרפת – נעלמו ברבות השנים.²⁵
בעת החדשה, בעקבות צמיחתה של תנועת החסידות (המאה ה-18), חל פיצול בסידור התפילה של יהודי אשכנז ונוצר נוסח ספרד, וכן נתחברו סידורי תפילה של קהילות לא אורתודוקסיות, ובהם סידורים של התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית) ושל התנועה ליהדות מסורתית (קונסרבטיבית), שנערכו ויצאו לאור בארצות הברית ובישראל.

במדינת ישראל יצא לאור סידור התפילה בנוסח האחיד של צה"ל (תשכ"ג – 1963), שאותו ערך הרב הצבאי הראשי הראשון, הרב שלמה גורן. נוסח אחיד זה התבסס על נוסח ספרד, כנוסח ביניים בין נוסח אשכנז ונוסח עדות המזרח (מנהג הספרדים) במטרה להציע לחיילים דתיים בני כל העדות נוסח אחיד ומקובל, שיחזק את המכנה המשותף בחברה הישראלית-יהודית גם בתחום התפילה.²⁶

נוסח אשכנז

נוסח אשכנז של התפילה נקרא על שם האזור שבו נוצר – אשכנז של ימי הביניים (גרמניה). כמו כל נוסחי התפילה, גם נוסח זה מבוסס על סידורו של רב עמרם גאון, בתוספת השפעות של מסורת התפילה הארצישראלית.²⁷ ראשיתו של נוסח אשכנז – בצפון צרפת, אך הוא התגבש בגרמניה (במהלך ימי הביניים), ולאחר מכן עבר – יחד עם יהודי אשכנז – למזרח אירופה, לפולין-ליטא. וכך נוצרה בתוך נוסח אשכנז חלוקה בין "מנהג אשכנז" של יהודי גרמניה ובין "מנהג פולין" של מזרח אירופה, ועיקר ההבדל ביניהם נוגע לפיוטים המשובצים בתפילות השבת ובתפילות החג וכן נוגע ההבדל לתפילות בימים מיוחדים, כגון ימי צום.

בנוסח התפילה כמנהג אשכנז משובצים הפיוטים בסדר התפילה עצמה (ואינם תוספות הנספחות לקטעי תפילה), רובם ככולם פיוטים ארצישראליים קדומים – ובהם פיוטי יניי והקליר או פיוטים של חכמי צרפת, איטליה וגרמניה (המאות 12 – 13).
נוסח אשכנז מבוסס על מחזור ויטרי (המאה ה-12), שנתחבר בידי תלמידי רש"י, והוא הנוסח שהיה רווח בקהילות היהודים "ברוב ארצות אירופה (חוץ מדרומה)", ובימינו הוא נוסח התפילה של צאצאי קהילות אלו, ובכלל זה – רוב קהילות היהודים האורתודוקסים באמריקה ובמדינות דוברות האנגלית. בארץ ישראל עבר נוסח אשכנז שינויים בהשפעת נוסח ספרד, ולאחר מכן בהשפעת נוסח תלמידי הגר"א שעלו לארץ (המאה ה-18).²⁸ אך בפולין-ליטא (ובאזורים רבים בהונגריה) נשמרה האחידות היחסית של נוסח אשכנז למרות המרחב הגיאוגרפי ומספרן הרב של הקהילות.²⁹ בעת החדשה, בעקבות צמיחתה של תנועת החסידות (המאה ה-18), חל פיצול בנוסח התפילה של יהודי אשכנז וקהילות רבות במזרח אירופה אימצו את נוסח ספרד.
נוסח אשכנז מסומן לעתים על שדרת הכריכה של הסידור באות א.
גרסה מקוונת של מחזור וורמיזא, (וורמס), כרך א, משנת 1272 – באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

נוסח ספרד

נוסח ספרד של סידור התפילה נקרא גם "נוסח החסידים" (וכן "נוסח האר"י"), וראשיתו בתפילה כפי שהתגבשה בתנועת החסידות בידי תלמידיו של הבעל שם טוב (המאה ה-18). נוסח ספרד מבוסס על שילוב של נוסח אשכנז של מזרח אירופה ("כמנהג פולין") עם שינויים ותוספות על פי הקבלה, בעיקר קבלת האר"י.

בעקבות התפשטותה של תנועת החסידות היה נוסח ספרד לנוסח התפילה העיקרי של יהודי פולין ושל קהילות רבות בהונגריה, ברומניה ובארצות נוספות, והוא נחשב גם בימינו לנוסח התפילה הנפוץ ביותר בין היהודים האשכנזים.

עם זאת, נוסח ספרד אינו אחיד, ויש בו גרסאות שונות המשקפות עריכות שונות של מו"לים ומדפיסים³⁰ – והבדלים בין החסידויות השונות. השפעות הקבלה בנוסח ספרד משתקפות בביטויים חוזרים המעידים על כוונת המתפלל, כגון "יהי רצון", "לשם ייחוד" (=כדי לייחד את האל הקדוש), ובשילוב קטעים מספר הזוהר. נוסח ספרד כולל מספר קטן יחסית של פיוטים, ולעתים קרובות מדלגים המתפללים גם על הפיוטים הקיימים בסידור או במחזור.

מן הגרסאות של נוסח ספרד בולט בייחודו נוסח חב"ד: נוסח זה נערך על ידי מייסד החסידות, ר' שניאור זלמן מלאדי, שהשמיט את הכפילויות והחזרות בנוסח ספרד,³¹ הקפיד על דקדוקי לשון ושימר את נוסח האר"י. נוסח חב"ד הוא היחיד כמעט "שנערך בתשומת לב על ידי חכם חשוב".³²
נוסח ספרד מסומן לעתים על שדרת הכריכה של הסידור באות ס.

נוסח איטליה

 נוסח איטליה הוא נוסח של סידור התפילה שנקרא גם "נוסח רומא" ונוצר בקהילת יהודי רומא בימי הביניים. זהו נוסח עתיק כעתיקותה של קהילת היהודים בארץ זו – ובו עדויות למסורת התפילה הארצישראלית, הניכרת בפיוטים הרבים של פייטני ארץ ישראל הקדומים. נוסח איטליה הגיע גם לקושטא (איסטנבול) ולסלוניקי, ובאיטליה עצמה הוא השתמר בקרב קהילות היהודים הוותיקות, להבדיל מקהילות היהודים שהגיעו לאיטליה (מספרד או מאשכנז).
הפיוטים בנוסח איטליה כוללים גם משירת הקודש של ספרד לצד פיוטים אחדים שנתחברו באיטליה. מקצת הפיוטים נשתמרו רק בנוסח זה – ולא בנוסחי התפילה האחרים. נוסח איטליה שמר על ייחודו גם מבחינת הלשון והניסוחים,³³ וקטעי תפילה שהתווספו לסידור התפילה במהלך הדורות אינם מופיעים בנוסח איטליה – ולהיפך: נוסח איטליה כולל תוספות וקטעים שאינם מופיעים בנוסחים אחרים. גם השפעת הקבלה על נוסח איטליה הייתה מועטה, ובאה לידי ביטוי בעיקר בתוספת של קבלת שבת לתפילות השבת.

סידור התפילה בנוסח איטליה משמש גם בימינו – אך רק בקהילות מעטות, השומרות על המסורת של "מנהג רומא" הקדום, ובהן בית הכנסת הגדול ברומא וקהילת המתפללים בבית הכנסת האיטלקי בירושלים. אחת המהדורות המפורסמות של סידור בנוסח איטליה היא זו שנדפסה בשנת תרט"ז – 1856 בצירוף מבוא שכתב שד"ל – ר' שמואל דוד לוצאטו.
גרסה מקוונת של סידור סרוק כמנהג יהודי איטליה – שונצינו, רמ"ו – 1486 – באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

נוסח הספרדים - עדות המזרח

נוסח עדות המזרח נקרא במקור "נוסח הספרדים", ושמו המלא בימינו – "נוסח הספרדים ובני עדות המזרח". ראשיתו בנוסחי התפילה של יהודי ספרד לפני הגירוש, שהתבססו על המסורת הבבלית ועל סידורו של רב עמרם גאון, עם השפעות של הקבלה.

מאחר שקהילות היהודים בספרד חיו בנסיכויות שונות, היו להם נוסחי תפילה שנבדלו במעט זה מזה, בעיקר בתוספת של פיוטים לתפילות השבת והחג. מגורשי ספרד הגיעו לארצות שונות, ובהן צפון אפריקה, המזרח התיכון וכל שאר הארצות שהיו בתחומי האימפריה העות'מאנית.³⁴

נוסחי התפילה במקומות אלו התבססו על המורשת הבבלית, ובכך היו קרובים ממילא לנוסח הספרדים. עובדה זו, לצד מעמדם המיוחס של מגורשי ספרד, הביאו לשילוב נוסח הספרדים עם נוסחי התפילה המקומיים של קהילות צפון אפריקה, המזרח התיכון וארצות הבלקן. בקהילת הספרדים בארץ ישראל נעשו שינויים בנוסח התפילה על פי נוסח האר"י, ואלה השפיעו בהדרגה על נוסח ספרד גם במקומות אחרים. וכך כולל מנהג הספרדים בימינו לא רק את נוסח התפילה של צאצאי מגורשי ספרד, אלא גם את נוסח התפילה של כלל היהודים בארצות האסלאם (פרט לתימן).³⁵

עם זאת, ובדומה לנוסח ספרד, גם נוסח עדות המזרח אינו אחיד: כך, לדוגמה, יש הבדלים ברורים בין נוסח התפילה של יהודי מרוקו לבין נוסח התפילה של יהודי עיראק.
נוסח עדות המזרח מסומן לעתים על שדרת הכריכה של הסידור באותיות עמ.

נוסח תימן - התכלאל

סידור התפילה של יהודי תימן נקרא תִכְּלַאל – מילה בערבית של יהודי תימן שפירושה: הכול בו. זהו סידור הכולל את כל התפילות והברכות לכל ימי השנה – תפילות החול והשבת, החגים והמועדים – ולכל טקסי החיים, מן הלידה ועד לפטירה. התִכְּלַאל נערך על ידי חכמי תימן בימי הביניים על פי נוסח התפילה שקבע רמב"ם ביצירתו ההלכתית "משנה תורה".

יהדות תימן, שהייתה רחוקה מן המרכזים היהודיים של ימי הביניים, שימרה מאפיינים ייחודיים לה, אך מאחר ששמרה על קשר עם מרכזי התפוצות, גם הושפעה מהם. וכך היה רמב"ם למקור הסמכות העיקרי של יהודי תימן, שהעריצו אותו עוד בחייו והוא היה להם "מרא דאתרא" – אדון המקום, הרב והפוסק, "בכל הדורות".³⁶

נוסח תימן כולל פיוטים משירת הקודש של ספרד, לצד מעט פיוטים ארצישראליים קדומים, פיוטי רס"ג וכן פיוטים רבים של משוררי תימן, ובהם ר' שלום שבזי. במהלך הדורות נוספו לנוסח תימן קטעי תפילה בהשפעת הקבלה. נוסח תימן שימר ניסוחים ומנהגי תפילה קדומים שלא נשתמרו בקהילות אחרות, ומקצתם קיימים גם בימינו, לדוגמה: המנהג של קריאת התורה – מקרא (בעברית), ותרגום (לארמית), כפי שנהגו בתקופת חז"ל.³⁷
בקרב יהודי תימן התפתחו שני נוסחי מִשְׁנֶה – נוסח בַּלַדִי ונוסח שַׁאמִי. נוסח בלדי הוא הנוסח המקומי המקורי המבוסס על רמב"ם,³⁸ שהיה נפוץ במיוחד בעיר צנעא ובסביבתה. ואילו נוסח שאמי מבוסס על נוסח ספרד שהגיע לתימן מארץ ישראל. ושני הנוסחים קיימים גם בימינו בקרב יוצאי תימן בארץ.

סידור התפילה - היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית בישראל

סידורי התפילה של הקהילות הלא אורתודוקסיות, ובהם סידור התפילה של היהדות הרפורמית בישראל, משקפים את עקרונות התפילה של קהילות אלו, כגון: שמירה על עקרון השוויון בין המינים בניסוח התפילות ובתוכניהן; הדגשת השוויון בין בני האדם תוך השמטת תכנים העוסקים בבחירת ישראל ובהבדלתו מעמים אחרים, השמטת התפילות לבניית בית המקדש ולחידוש עבודת הקרבנות – ועוד.

סידור התפילה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל – "ואני תפילתי:  סידור ישראלי" (בעריכת זאב קינן, מהדורה מתוקנת, תשע"ו – 2016) – הוא סידור שוויוני המשלב את המסורת של התפילה עם "שינויים מדודים והכרחיים למתפלל  ומתפללת בני זמננו". השינויים בסידור התפילה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) מתונים ומעטים יחסית לסידורים של התנועה ליהדות מתקדמת – וזאת בשל הגדרת אופייה של התנועה ליהדות מסורתית כתנועה המעוגנת בהלכה, בניגוד לתנועה ליהדות מתקדמת, שאינה רואה בהלכה מקור סמכות אלא "מקור מַנְחֶה ומורה דרך".³⁹

סידור התפילה של התנועה הרפורמית בישראל – "תפילת האדם" – יצא לאור על ידי מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (תשפ"א – 2021). סידור זה מחליף את קודמו – "העבודה שבלב" (תשס"ח – 2008).

"הסידורים הרפורמיים לדורותיהם וללשונותיהם מבטאים את ערכי הנצח של עם ישראל, את התכנים והרעיונות של התפילה המסורתית" ובכך מתחברים לדורות של מתפללים ומתפללות. ועם זאת שזורים הסידורים הרפורמיים  "בסוגיות, בתובנות ובשאלות היסוד המפעימות את דורנו שלנו, את תודעת המתפללות והמתפללים שלמענם נוצר הסידור, ואשר מנפשם נחצבות תפילות ההווה". 

סידור "תפילת האדם" כולל את תפילות החול והשבת, תפילות וברכות לאירועים מיוחדים וכן את התפילות העיקריות של חגי ישראל. זהו סידור "מסורתי יותר", ובו תפילות שנשמטו מסידורים רפורמיים קודמים, כגון תפילות המוספים, קידוש הלבנה, שיר של יום ועוד. ועם זאת "הוא מחדש ויצירתי יותר", ובו תפילות ופיוטים ויצירות חדשות "המשקפים את רוח הזמן" (בסידור "תפילת האדם" יש הבחנה גרפית בין שני מרכיבי הסידור: נוסח התפילה שהתקדש במסורת ישראל ועודכן במסורת המתחדשת הרפורמית נדפס בגופן שחור, ואילו תפילות חדשות, קטעי שירה ופיוטים המוצעים כחלופות וכהעשרה – נדפסו בגופן כחול וקטן יותר).

סידור זה מבקש להציע "מִנעד רחב ועשיר, שיאפשר לכל קהילה ולכל יחיד ויחידה לבחור את נתיבם בתוכו, וכמובן גם להוסיף עליו משלהם" (מתוך "זה השער", מבוא לסידור "תפילת האדם" בעריכת הרבה פרופ' דליה מרקס והרבה ד"ר אלונה ליסיצה).

העשרה - קישורים

מאמר של מאיר בר-אילן, "הערות לטיפוגרפיה של הסידור" – באתר אוניברסיטת בר אילן

מחזור נירנברג – סידור לכל השנה שנכתב בגרמניה (נוסח אשכנז) בשנת 1331 – באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

מחזור ורמיזא (וורמס), כרך א, משנת 1272, שהיה במשך 700 שנים בשימוש קהילת וורמס, עד להריסת בית הכנסת בידי הנאצים ב"ליל הבדולח" (נובמבר 1938) – באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

מאמר מאת א"מ הברמן, "מחזורם של ישראל, על התפילה כשיחה ועל הסידור בעידן כתבי היד ובעידן הדפוס" – באתר דעת