61 תוצאות
יצחק דב ברקוביץ
סופר ומתרגם עברי (המאות 19 - 20), חתנו של שלום עליכם שתירגם את יצירותיו לעברית. בארץ עסק בכתיבה, בעריכה ובעיבוד מחזותיו של שלום עליכם לעברית. חתן פרס ישראל לספרות (תשי"ח – 1958).
אבא קובנר
קורות חייו של אבא קובנר (1918-1987), מפקד מחתרת ופרטיזנים, ממייסדי תנועת ה'בריחה', משורר וסופר, פעיל בתחומי תרבות וציבור בישראל.
רבי יהודה הלוי
מידע על המשורר, הפילוסוף והוגה הדעות, רבי יהודה הלוי, שנולד בטודילה שבספרד במאה ה-11. כתב את ספר הכוזרי בו הוא מגן על אמונת ישראל מפני התקפות הקראות, הנצרות, האסלאם והאריסטוטליות. יסוד משנתו היא הנחת עדיפות הניסיון על המוסק בהיקש.
עמוס עוז
על חייו ופועלו של הסופר הישראלי עמוס עוז.
נעמי שמר - האישה והאגדה בחייה ובמותה
נעמי שמר (2004-1930), מחשובי היוצרים של הזמר העברי - האישה והאגדה בחייה ובמותה
נתן אלתרמן – משורר עירוני (1910–1970)
על נתן אלתרמן - משורר, מחזאי, ומתרגם – חי בתל אביב וכתב רבות על המראות של תל אביב, ועל המראות של ערים אחרות בעולם שדמיין וראה במהלך חייו.
נתן זך
על חייו ופועלו של המשורר העברי, מבקר הספרות והמתרגם
לאה גולדברג (1911–1970)
על לאה גולדברג : משוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת וחוקרת ספרות.
יונתן רטוש
על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים".
יעקב פיכמן
מידע על יעקב פיכמן, משורר, מתרגם ומסאי (1881 - 1958).
יהודה שטינברג (1863-1908)
המידע בדף זה עוסק במשכיל ובסופר העברי יהודה שטינברג, שחי ופעל ברוסיה בתקופת התחייה. בדף זה - סיפור שכתב שטינברג ושמו "בשדות בית לחם".
חנה סנש
חנה סנש (1944 - 1921) לוחמת ומשוררת, שהפכה לסמל של אידאליזם והקרבה עצמית.
חוה אלברשטיין
על חוה אלברשטיין (1949), זמרת, תמלילנית, מלחינה ומעבדת מוסיקלית.
זלדה
מידע על המשוררת זלדה
בית ביאליק : "טירתו" של המשורר הלאומי
חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, עבר לדור בתל אביב בביתו ברחוב הנקרא על שמו - רחוב ביאליק - במספר 22 - בשנת 1926. הבית מצטיין ביופיו, ובמשך שנים רבות, מאז 1937, שימש חדר עיון לתלמידים.
לאה המשוררת / דוד פולונסקי
ציור של המשוררת לאה גולדברג.
ש"י עגנון
מגדולי הסופרים בישראל, זוכה פרס נובל לספרות (1966). ביצירותיו (המאה ה-20) תיאר את יהדות גליציה הנכחדת, את עולמם של יהודי גרמניה ואת היישוב היהודי והחלוצי בארץ. לשונו הייחודית שואבת מנכסי הרוח היהודיים לדורותיהם, וסגנונו נותן ביטוי שלם למהות היהודית.
שאול טשרניחובסקי
רופא במקצועו שהתפרסם כמשורר, סופר ומתרגם עברי, יליד רוסיה ומגדולי היוצרים של דור התחייה. לאחר עלייתו ארצה היה רופא בבתי ספר ועסק גם בכתיבה ובעריכה. זכה לפרסים על מפעלו הספרותי, ובכלל זה (ב-1942) על תרגומיו מיוונית, פרס שלימים נקרא על שמו.
פרנץ קפקא
סופר יהודי יליד פראג, ואחד הסופרים המשפיעים ביותר במאה ה- 20. יצירותיו עוסקות במצבו של האדם, מאופיינות באווירה קודרת ("קפקאית") ובתחושה של היעדר מוצא. מרביתן נותרו לא גמורות, פורסמו לאחר מותו ותורגמו לאינספור שפות.
מרדכי זאב פיארברג
סופר עברי במאה ה-19 שלמרות מותו בגיל צעיר סיפוריו זכו לפרסום עוד בחייו.
משה אבן עזרא
משורר שחי ופעל בספרד (המאות 11 – 12) והיה לידידו של המשורר יהודה הלוי. כתב שירי קודש, ובהם פיוטי סליחות, לצד ספר מכתמים (שירים קצרים) העוסקים במגוון נושאים משירת החול.
י"ל גורדון
המשורר העברי הגדול בתקופת ההשכלה. כתב פואמות מקראיות, היסטוריות ואקטואליות לצד משלים וחידות מחורזים ותרגומי מופת. לא הצטרף להתעוררות הציונית, אך פעל לתחיית השפה העברית.
יהודה אלחריזי
משורר ומתרגם שחי בספרד (המאות 13-12). תירגם מערבית לעברית מיצירות רמב"ם וכתב את ספר המקאמות הראשון בעברית – ספר תחכמוני, ובו תיאורים של מסעותיו בקהילות היהודים ותיעוד חייהם.
שלום עליכם
כינויו הספרותי של שלום רבינוביץ (המאות 19 – 20), מחשובי הסופרים ההומוריסטיים המודרניים. כתב בעיקר ביידיש עבור המוני היהודים במזרח אירופה. יצירתו מתארת באירוניה אך בחמלה אוהדת את העיירה היהודית. אחת מיצירותיו עוּבְּדָה למחזמר ולסרט - "כנר על הגג".
זלדה המשוררת (מישקובסקי)
צאצאית לאדמו"רי חב"ד, מורה נערצת שכתבה שירים וזכתה לימים לפרסום ולפרסים (פרס ברנר, פרס ביאליק). שיריה מעוגנים במסורת היהודית ועוסקים בבעיות הקיום והחידלון. שירהּ, "לכל איש יש שֵם", שולב בטקסים הממלכתיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכותרתו הייתה לשמו של מפעל ההנצחה של "יד ושם".
שלמה אבן גבירול
משורר ופילוסוף מגדולי הרוח של עם ישראל בספרד (המאה ה-11). בחייו הקצרים כתב ספרי הגות ומאות שירי חול ושירי קודש, ובהם הפיוט "כתר מלכות" - יצירתו המפורסמת ביותר. כמה משיריו זכו להלחנה בימינו.
מנדלי מוכר ספרים
הסופר ש"י אברמוביץ (רוסיה, המאות 19 - 20), שכתב בעברית וביידיש, ובשתיהן יצר נוסח אומנותי מיוחד, שהשפיע על דור של סופרים, ובהם ביאליק ועגנון. נחשב לאבי הספרות העברית.
דונש בן לברט
רחל המשוררת (בלובשטיין)
אחת המשוררות המשפיעות במאה ה-20. מנעוריה כתבה שירה ברוסית, ורק לאחר שעלתה ארצה (1909) החלה לכתוב שירים בעברית, שהתפרסמו בעיתון "דבר". שיריה ספוגים בנופי הארץ ובסיפורי התנ"ך. למדה חקלאות והצטרפה לקבוצת דגניה, אך נאלצה לעזוב בגלל מחלת השחפת. נפטרה בתל אביב ערירית ובודדה. רבים משיריה הולחנו והיו לחלק מן התרבות הישראלית של ימינו.
פנחס שדה
משורר וסופר, מתרגם ועורך (המאה ה-20), שהחל לכתוב שירה אך עבר לפרוזה. ספרו הראשון האוטוביוגרפי - "החיים כמשל" - עסק בבדידות האדם מול אלוהים והאינסוף. כינס וערך ספרים בנושאי חסידות ויהדות. כתיבתו הייתה חריגה בספרות הישראלית החילונית.
לאה גולדברג
משוררת ומתרגמת, סופרת ילדים מן האהובות בישראל. גדלה בליטא, וכבר בילדותה כתבה שירים בעברית. בארץ הצטרפה למערכת העיתון "דבר" ולאחר מכן לחוג לספרות באוניברסיטה העברית. עשרות רבות משיריה הולחנו והיו לחלק מן היצירה המוזיקלית בארץ. כלת פרס ישראל לספרות (1970).
חיים הזז
סופר יליד אוקראינה (המאה ה-20), שהשכיל לתאר עולמות שונים זה מזה – יהודי מזרח אירופה לצד יהודי תימן, שאותם פגש בירושלים אחרי שעלה לארץ. את עיקר כתיבתו כאן הקדיש לתיאור חייהם ("היושבת בגנים", "יעיש"). חתן פרס ישראל לספרות (1953).
דליה רביקוביץ'
משוררת ומתרגמת ישראלית (המאה ה-20), ששיריה התבססו על עדות אישית אך ביטאו אמת אוניברסלית - אהבה ושכול, יתמות ובדידות, עוול וניצול. לשון שירתה שאבה ממקורות העברית לרבדיה. כלת פרס ישראל לשירה (1998).
דוד שחר
ממבשרי "הגל החדש" בספרות הישראלית. יצירתו הגדולה - הסדרה "היכל הכלים השבורים". ספריו תורגמו לשפות רבות, בעיקר לצרפתית. זכה בשני פרסים יוקרתיים בצרפת, בפרס עגנון ובפרס ביאליק.
דבורה בָּארוֹן (בָּרוֹן)
סופרת עברית ילידת רוסיה (מאות 20-19), פרסמה עשרות סיפורים לפני עלייתה לארץ. סיפוריה מתארים את המציאות היהודית (בעיקר בבלארוס) ואת גורלם של החלשים והמקופחים. זכתה בפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ברנר.
גליקל האמיל
אישה יהודייה שחיה בגרמניה בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18 וכתבה את זיכרונותיה. קורות חייה משמשים בבואה לאורח החיים היהודי בגרמניה בתקופה זו.
אורי צבי גרינברג
שירתו היא תוצר של האימה, המאבק והסבל של תקופתו, ובכלל זה השואה. נתן ביטוי ייחודי לעולמו של האדם הסובל והנאבק גם בתוכן שירתו וגם במאפייניה הצורניים. זכה בין השאר בפרס ביאליק ובפרס ישראל לשירה.
אברהם שלונסקי
משורר, עורך ספרותי ומתרגם יליד רוסיה (המאה ה-20). דמות מרכזית בשירה העברית המתחדשת בארץ ישראל. כתב גם לילדים ("עוץ לי גוץ לי"). יצר חידושי לשון ושילב את שפת הדיבור בלשון הפרוזה. חתן פרס ישראל לספרות (1967).
אברהם מאפו
סופר ומחנך מליטא (המאה ה-19), ממבשרי התחייה העברית. מחבר הרומן העברי הראשון, "אהבת ציון", שהבליט את הניגוד בין עליבות חיי היהודים באירופה ובין תקופת הזוהר של עם ישראל בארצו (בימי הבית הראשון) והשפיע על התעוררות התודעה הלאומית היהודית.
ייני
פייטן ארץ ישראלי בן המאה השישי לספירה.
שלום שבזי
מגדולי משוררי יהדות תימן (המאה ה-17). שירתו, שעיקרה שירי קודש, כוללת יותר מ-500 שירים. שיריו זכו לתפוצה רבה, ורבים מהם הולחנו גם בימינו (כגון "אהבת הדסה").
פרץ סמולנסקין
משכיל יהודי, סופר ועורך כתבי עת ברוסיה של המאה ה - 19
נתן אלתרמן
מחלוצי השירה העברית במאה ה-20 ומן הבולטים במשוררים המודרניים בישראל. מחזאי, פיזמונאי ומתרגם, ובעל "הטור השביעי" בעיתונות במשך כרבע מאה. חתן פרס ישראל לשירה (1968).
יוסף חיים ברנר
סופר ומתרגם, עורך ומוציא לאור. הצטרף בצעירותו לתנועת הפועלים, ובשנות העשרה לחייו החל בכתיבה. השפיע על הספרות העברית בארץ ופעל לקידומה. נודע כ"סופר ההלקאה העצמית המוסרית", שחי חיי צניעות וסיגוף. נרצח בפרעות תרפ"א-1921.
יאנוש קורצ'אק
רופא, מחנך וסופר ילדים, שניהל את בית היתומים היהודי בוורשה והיה כמו אבא לחניכיו. פיתח גישה חינוכית חדשנית שהתמקדה בילד ובזכויותיו, כולל הזכות להתלונן על מורים ועל חברים. בקיץ 1942 צעד בראש 200 חניכיו היתומים בדרכם האחרונה למחנה המוות בטרבלינקה.
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
דמות מרכזית בספרות העברית החדשה – משכיל עברי וסופר, איש הגות תוסס ומתסיס, שהטיף ל"שינוי ערכין": לשחרור היהודים מכבלי המסורת ולהשתלבותם בתרבות אירופה. עסק גם באגדה ובחקר הסיפור העממי. כתב גם בעברית וגם ביידיש.
יצחק בשביס-זינגר
סופר יידיש נולד בפולין היגר לארה"ב וזכה שם בפרס נובל לספרות על סיפוריו.
י"ל (יצחק לייבוש) פרץ
סופר מתקופת ההשכלה בפולין של המאות ה 20-19
יוסי בן יוסי
פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5
חיים נחמן ביאליק
המשורר הלאומי, שיצירתו, בשירה, בפרוזה ובמסה, תרמה לתחייה הלאומית של עם ישראל, שפתו ותרבותו. עורך ומו"ל שפעל לשימור אוצרות הרוח של עם ישראל ולחידוש התרבות העברית: ייסד את "עונג שבת" ופעל להקמתם של תיאטרון עברי, אופרה, מוזיאון תל אביב ועוד.
אברהם אִבֵּן עזרא
יוצר רב-גוני – פייטן ומשורר, פרשן המקרא ודקדקן, מתמטיקאי ואיש מדע. פעל במאה ה-12 בספרד וברחבי אירופה. התפרסם בעיקר בזכות פרשנותו למקרא. נחשב לאחרון הפייטנים הגדולים של שירת הקודש.
משה שמיר
סופר ועורך יליד צפת, מן הבולטים בסופרי דור תש"ח. עסק גם בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ולימים נבחר לחבר כנסת והקים את תנועת התחייה. זכה לפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ישראל (1988).
אורי צבי גרינברג
ביוגרפית חייו של אורי צבי גרינברג
נעמי שמר
משוררת ומלחינה, מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה. כתבה שירים ולהיטים רבים ללהקות צבאיות, למחזות, לתכניות טלוויזיה ולפסטיבלים, ובהם "ירושלים של זהב", שזכה בתואר השיר העברי האהוב ביותר בשנת היובל למדינה. זכתה בפרס ישראל (1983).
יהודה עמיחי
הבולט והחשוב במשוררי דור המדינה. שירתו עוסקת ביחיד ובקיומו היומיומי, ומציגה שינוי מהפכני בתכנים, בסגנון ובלשון;
מעוגנת בתרבות היהודית ובעברית לרבדיה ותורגמה לשפות רבות. זכה לפרסים רבים בארץ ובחו"ל, בהם פרס ישראל.
יהודה הלוי
יליד טודלה שבספרד (המאות 11-12). רופא, מנהיג יהודי ופילוסוף (מחבר "ספר הכוזרי"). נחשב לגדול משוררי ספרד, ופיוטיו מלווים את סעודות השבת והחג עד ימינו. שירתו כללה סוגה חדשה ומיוחדת – שירי ציון. בערוב ימיו יצא למצרים בדרכו לארץ ישראל, אך ספק אם הגיע אליה.
חיים נחמן ביאליק ותל אביב
על חיים נחמן ביאליק ועל חייו בתל אביב.
חיים נחמן ביאליק
על חיים נחמן ביאליק (1873-1934) שהיה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית.
בנימין מטודלה
נוסע יהודי מפורסם מן העיר טודלה שבספרד (תחילת המאה ה-12). בשנות מסעותיו כתב יומן מסע ותיעד את רשמיו מן הערים והקהילות שבהן ביקר.
אלעזר הקליר
גדול הפייטנים "הקלסיים" בארץ ישראל, חי בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 לספירה.