226 תוצאות
לחם וספר
באמצעות עיסוק בלחם ובאופן יצירתו, התלמידים יתוודעו לתהליך החיבור של יצירת תרבות, כגון ספר, ויחשבו על התהליך הזה ועל משמעותו. התלמידים ילמדו טקסט חז"לי העוסק בלחם ובתהליך הכנתו כדימוי ויְפתחו את היכולת לעסוק בדימויים. מתוך כך יעשירו התלמידים את הבנתם לגבי חג השבועות.
מערך שיעורדמוקרטיה בתרבות היהודית-ישראלית
מה מקומה של הדמוקרטיה בתרבות היהודית-ישראלית? הפודקאסט ודף המקורות עוקבים אחר קולות דמוקרטיים בתרבות היהודית-ישראלית לדורותיה.
עזר הוראהפסח, חירות ודמוקרטיה
התלמידים ילמדו על היחס בין שלטון ובין שלילת חירות בסיפור בני ישראל במצרים. התלמידים יכתבו תשובה לעתירה דמיונית שבני ישראל מגישים לבג"ץ כנגד פרעה על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המערך כולל עבודה במליאה, עבודה בקבוצות וסיכום במליאה.
מערך שיעורז'קלין כהנוב ומוזיקה מחברת
מערך שיעורמהי ישראליות: על 'שרוליק' וכור ההיתוך
מערך שיעורמונח על הבוקר - לוח השנה
רוצים לדעת עוד משהו שלא ידעתם על מועדים ואירועים בלוח השנה? קחו 3-4 דקות ולימדו משהו חדש.
מאמרושתי אומרת לא!
דיון בדמותה של ושתי במגילה, וגיוס דמותה לטובת קידום אוטונומיה של נשים במרחב התרבותי בעולם.
מערך שיעורונתנה תוקף - ניתוח ספרותי
האם האדם הוא 'ציץ נובל', חסר כל חותם בעולם, או שמא האדם הוא יצור בעל ערך שמעשיו ראויים להיכתב בספר? המאמר הבא מציג שני פנים של עמידה מול אלוהים בפיוט 'ונתנה תוקף'.
מאמרחנוכה בראי העתונות היהודית בראשית הציונות
חנוכה לא היה תמיד חלק מהעולם של אנשי הציונות לקח כמה שנים טובות שהחג מצא את מקומו ותכליתו בתוך הציונות המתחדשת.
מאמרחג החנוכה: משמעויות והדגשים
ראשיתו של חג החנוכה בניצחון החשמונאים על היוונים, אך במהלך השנים קיבל חג החנוכה משמעויות והדגשים שונים. למעשה, אופיו של חג החנוכה כחג לאומי של ניצחון צבאי היה מוצנע מאוד במשך רוב שנות ההיסטוריה היהודית – עד לעליית התנועה הציונית בסוף המאה ה-19.
מאמראידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : פולמוס שנת השמיטה
אחד הנושאים מעוררי המחלוקת שבהם עסק הרב קוק בעת שהותו ביפו היה שנת השמיטה.
מאמרמכתבו של ראש צוות בחינת נוסח "יזכור"
המתח בין מיתוס דתי למיתוס חילוני. להן מכתבו של אלוף במיל' ישי בר, ראש צוות בחינת נוסח "יזכור", לרמטכ"ל. במכתב ניתן לראות את הלבטים, החלופות ואת הרקע ההיסטורי ממנו צמח הפולמוס הנוקב על תפילת היזכור
יצירהגלגוליו של ט"ו בשבט
מה הקשר בין מס הכנסה לראש השנה לאילנות? מתי והיכן מוזכר לראשונה ט"ו בשבט? על כך בהרצאתו של מורדי שטיין חבר צוות במכון שיטים בבית השיטה ומדריך לתרבות ישראל במינהל ההתיישבותי במשרד החינוך.
וידאורות המואבייה - חסד חסד תרדוף
בימים בהם מדינת ישראל מוצפת בעובדים זרים, מסתננים, מהגרים, פליטים וכו' ראוי להיזכר ברות המואבייה, מבקשת המקלט הראשונה שמוזכרת במקורות, וזאת בעיקר כדי להקשיב למסר שהיא מעבירה לנו. רות מלמדת אותנו דבר מאוד מאוד פשוט והוא, שניכור ואטימות מובילים לניכור ואטימות, ואילו חום וחסד מובילים ל...נחשו מה???
מאמרשנה מעוברת - ודווקא בחודש אדר
על שנה מעוברת בלוח העברי - על הבעיה בלוח העברי ופתרונה, מדוע נוסף חודש באדר ועל סוד העיבור.
מאמרשנת שמש ושנת ירח
על ספירת השנים בשלוש הדתות, הנעשית על פי מהלכם של השמש והירח. בנצרות סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש, וביהדות ובאִסלאם סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ 12 פעמים. בכל אחת משלוש הדתות יש לספירת השנים נקודת התחלה בעלת משמעות דתית.
מאמרתולדות חג החנוכה
חג החנוכה הוא האחרון מבין החגים המסורתיים שנתקדש בלוח השנה היהודי. על תולדותיו של חג החנוכה, ציון החג במקורות השונים, מנהגי החג, ומשמעויות חדשות המיוחסות לחג החנוכה.
מאמרתענית אסתר
היא לא מהתנ"ך, לא מוזכרת במשנה ולא בתלמוד. להפך בתקופת בית שני וגם אחריו היום שלפני פורים נחשב כיום שאסור בתענית משום שהיה נחגג כיום ניצחון על היוונים על ידי יהודה המכבי, אז איך קרה שדווקא היום יש יום צום ותענית?
מאמרקריאת ההגדה של פסח: "והגדת לבנך"
על חג הפסח וקריאת ההגדה - על ליל הסדר, על ארבע הקושיות, על המסורת לספר ביציאת מצרים, על ארבעה בנים בהגדה ועוד.
מאמרראש השנה - מקורותיו של החג
האם חג סוכות הוא שהיה ראוי לקבל את הכינוי "ראש השנה"? מדוע "הימים הנוראים" קרויים כך, וכיצד חגגה תנועת ההתיישבות את ראש שנה? מאמר על התגלגלותו של "ראש השנה" כחג לאומי.
מאמרעשרה (יו"ד) בטבת
עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים - על השתלטות בבל על ממלכת יהודה, על צדקיהו מלך יהודה ויחסו לבבל ועל המצור של נבוכדנאצר על ירושלים.
מאמרסליחות
מהן הסליחות שאותן אומרים בחודש אלול?
מאמרסליחות - חודש של בקשות
מידע על הסליחות בחודש אלול - ההשכמה לסליחות, אווירת הסליחות של חודש זה ופרטים נוספים.
מאמרעושים פרצוף
מסתבר שלא רק אנחנו מתחפשים בפורים. פעולת ההתחפשות היא תופעה שחוצה לא רק תרבויות אלא גם תקופות היסטוריות שונות, והמסיכות היו תמיד חלק מהתרבות האנושית.
מאמרנס חנוכה: עדות מהשואה
לפניכם עדות על הדלקת נרות חנוכה בשואה, במחנה עבודה בגרמניה.
מאמרמשחקים, מאכלים (ועוד) - לימי החנוכה
על משחקים ומאכלים לחג החנוכה - על הסביבון, על אכילת סופגניות ולביבות, על דמי חנוכה ועוד.
מאמרנאום יצחק רבין בקבלת תואר דוקטור של כבוד
נאום יצחק רבין בקבלת תואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה העברית לאחר מלחמת ששת הימים.
יצירהמי זוכר את החללים - אלוהים או עם ישראל?
המחלוקת סביב תפילת "יזכור" הוצתה מחדש, כשהורים שכולים תבעו את החזרת הנוסח המקורי של ברל כצנלסון "יזכור עם ישראל" במקום הנוסח הדתי "יזכור אלוהים". במאמר מתחקה המחבר אחר מקורותיה של תפילת "יזכור", טקסט מכונן שהסערה סביבו היא נייר הלקמוס של הציבוריות הישראלית.
מאמרמנהגיו של חג הסיגד
חג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, חל בתאריך כ"ט בחשוון. בטקסט זה מתוארים מנהגי החג.
מאמרמועדי ישראל: מבוא
על החשיבות הגדולה שבלעמוד על ראשיתם של מועדי ישראל.
מאמרמועדים מרכזיים בשלוש הדתות
על החגים והמועדים המרכזיים שמקיימת כל אחת מהדתות המונותאיסטיות; היהדות, הנצרות והאסלאם.
מאמרמגילת רות
סיפורה של רות, של מגילת רות ומדוע נקבע מועד קריאת המגילה בחג שבועות.
מאמרמגילת רות וחג השבועות
על הקשר שבין מגילת רות לחג השבועות - על סיפורה של רות המואבייה, על התקופה שבה נכתבה מגילת רות, ועל הסיבה שקוראים אותה בשבועות.
מאמרמדוע בחרו דווקא בשם "מכבי" לאגודות ספורט?
לאורך הגלות היהודים היו מאופיינים בעיקר כעם הספר. כוחם היה במוחם ולא במסת גופם. אחת המטרות של התנועה הציונית הייתה להתנער מהדימוי הגופני המוחלש של היהודי, וזאת ע"י אימוץ המודל של המכבים כדמויות הראויות להערצה ולחיקוי. פרופסור שביט מנתח את יחסה של החברה היהודית לספורט, וכן את מקומו של מרד המכבים בהתפתחות תרבות הגוף בתודעה היהודית.
מאמרמהו סדר ליל ט"ו בשבט?
מהו סדר ט"ו בשבט ומי עורך אותו? מי קובע מהו סדר טו בשבט וכיצד לערוך אותו?
מאמרמאבקים ציבוריים בנושא השבת
מאבקים ציבוריים בנושא השבת המהווים חלק ממחלוקת רחבה בנושא דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מאמרל"ג בעומר - מי? מה? כמה?
מתי זה ל"ג בעומר ומה הקשר שלו למרד בר כוכבא, מהיכן הגיעו המשחק בחץ וקשת ולמה התנועה הציונית משמעותית בדיון על המועד הזה?
מאמרל"ג בעומר - גלגול החג בזיכרון הקולקטיבי
ל"ג בעומר מסמל, כמו חגים יהודים רבים, את הזיקה ההדוקה האדמה ללאום. אך כפי שתקראו במאמר המצורף יש ל-ל"ג בעומר משמעויות נוספות ורבדים רבים.
מאמרל"ג בעומר: חג המדורות
כולנו מדליקים מדורות בל"ג בעומר. שאלתם את עצמכם פעם למה? בדף בררנו את הקשר בין ל"ג בעומר למדורות ולרבי שמעון בר יוחאי, מרד בר כוכבא והמקובלים בצפת. מבולבלים - גם אנחנו.
מאמרלמה זכרון השכול וחגיגת העצמאות קשורים אחד בשני?
במאמר הקצר מתוארת התגלגלותו של יום הזכרון במנגנוני הזכירה הלאומיים, וכן הסיבה הרשמית בעטיה יום הזכרון ויום העצמאות צמודים עקב בצד אגדול.
מאמרכיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש בתקופת המכבים
מידע על כיבוש ירושלים בידי המקבים וטיהור בית המקדש בתקופת הבית השני - על מרד החשמונאים בירושלים ומלחמתם ביוונים (נגד המלך אנטיוכוס אפיפנס).
מאמרכיצד התקבע יום כיפור כמדורת השבט?
התנועה הציונית הקפידה לזרוק לפח כמעט את כל מצוות התורה, או לחלופין לרוקן אותם ממשמעות דתית ולהעניק להם משמעות חילונית. היוצא מן הכלל הוא יום כיפור. בארי צימרמן מסביר מה הופך יום זה לחריג כל כך בנוף היהודי-ישראלי.
מאמרכיצד חוגגים בת מצווה במחנה ריכוז?
בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה היא מתארת את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ולאחר מכן את חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.
מאמריום העצמאות, חג בחברה הישראלית - תמונת מצב
מחשבות ורעיונות סביב יום העצמאות תשע"ג
מאמרימי זיכרון
זיכרון ומיתוס - צום גדליהו ויום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין. וכן צום עשרה בטבת, צום י"ז בתמוז וצום תשעה באב, הקשורים לירושלים ולחורבן בית המקדש.
מאמריהודי אתיופיה - מוצאם, מנהגיהם וחגיהם
על ההשערות למוצאם של יהודי אתיופיה, ועל ייחודה של היהדות כפי שהתפתחה באתיופיה.
מאמריהודי, נוצרי ומוסלמי כתבו לוח שנה. מה יצא?
בפריט זה ניתן ללמוד על מנהגים שונים של דתות שונות הנובעים ממסורות הקושרות בלוחות השנה וההתפתחות שלהם לאורך הדורות. בגלל ריבוי הדתות במדינת ישראל, השוואה עם מסורות שונות היא פתח להכרות ולהבנת המנהגים השונים.
מאמריום הכיפורים: וידוי, כפרה ותשובה
דיון במושגים וידוי כפרה ותשובה בהקשר יום כיפור ובהקשר הרחב יותר של הפילוסופיה המקראית המעצבת את התפיסה הדתית היהודית. בהקשר זה נלמדת גם עבודת יום הכיפורים (ויקרא ט"ז) סיפור גן העדן (בראשית ג) ספר יונה, הלכות תשובה לרמב"ם ונוסח תפילת הוידוי הנהוג ביום הכיפורים.
מאמריום העצמאות - מציונות ריבונית לציונות רוחנית
תפיסת "חג העצמאות" כפי שצריכה להיות ע"פ השקפתו של פרופסור אליעזר שביד בספרו "מחזור הזמנים-משמעותם של חגי ישראל"
מאמרט' באב - יום חורבן ירושלים
תשעה באב (ט' באב) - יום חורבן בית המקדש וירושלים ועל שנאת החינם שעל פי המסורת בגינה נחרב המקדש והעם גלה מארצו.
מאמרט"ו בשבט - גלגולו של חג חקלאי
ט"ו בשבט הוא חג עברי קדום שעבר גלגולים רבים ובסוף חזר למקורו הטבעי - מחג חקלאי בעת העתיקה, דרך פולחן בעל מוטיבים מיסטיים מובהקים בקבלת האר"י, ועד שאומץ בחום ע"י התנועה הקיבוצית וקק"ל.
מאמרט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת
ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.
מאמרט"ו בשבט בארץ ובגולה אז והיום
תשובת צוות אתר תרבות.il לשאלה של נורית - "בט"ו בשבט מהנהג הרווח הוא נטיעת עצים. כיצד חגגו אותו לפני הקמת המדינה וכיצד חוגגים אותו היום בחו"ל"?
מאמרי"ז בתמוז
מהו י"ז בתמוז (היום ה 17 לחודש תמוז)? למה מציינים אותו ואיזו תקופה הוא מתחיל? יום לא מוכר עם משמעויות רבות.
מאמרחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג - 1963
החוק המגדיר את יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.
מאמרחג השבועות
אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. התאריך נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. בתורה יש לחג משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.
מאמרחג השבועות: חג מתן תורה
המידע בדף זה עוסק בחג השבועות - חג מתן תורה, ובקשר בין חג השבועות לחג הפסח.
מאמרחג חילוני שמח
המיתוס משנה את פניו - מאמר הסוקר את תהליך חילונם של מועדי ישראל, וביניהם חג השבועות, ט"ו בשבט ופסח, בעקבות המהפכה הציונית והקיבוצים.
מאמרחג פורים ומגילת אסתר
על קריאת מגילת אסתר בפורים, על מנהגים הקשורים לקריאת המגילה, מדוע מרעישים בהזכרת השם "המן", בעד ונגד מנהג ההרעשה, ועל ביטול המנהג וצמצום ההרעשה.
מאמרחגים, זבחי משפחה וחגיגות: חגי הקציר והחג הגדול
חלק ממאמרו של פרופ' מנחם הרן "חגים, זבחי משפחה וחגיגות" העוסק בחגי הקציר: חג הפסח וחג השבועות הקשורים אחד לשני, ובחג הגדול : חג הסוכות. המאמר דן בחוקי החגים ובאופיים בספר דברים במקור הכהני ובספר הקדושה.
מאמרחודש שבט - חודשו של ראש השנה לאילן
טו בשבט נקבע בהלכה כיום המציין את התחלת שנת מעשרות חדשה. הקביעה נובעת מכך שחודש שבט הוא חודש של התעוררות עצי הפרי מתרדמת החורף. סביב טו בשבט התפתחו מנהגים שונים שהמרכזי בינהם הוא "סדר טו בשבט". טו בשבט אמנם אינו חג מקראי אך צבעי הטבע בחודש שבט משתקפים יפה בחזון הסוסים של זכריה שארע בכ"ד בשבט.
מאמרחודש תשרי: התחלת השנה
על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".
מאמרחודשי השנה בלוח העברי
על חודשי השנה בלוח העברי הקדום ובלוח גזר, על חודשי השנה ועונות השנה, על שמות החודשים ועוד.
מאמרחג הסיגד
חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.
מאמרחג הסיגד והמקרא
לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?
מאמרחג הפורים
חג הפורים, חג הצלת ישראל מיד המן ותומכיו, נחוג מדי שנה בי"ד באדר, הוא היום שבו נחו היהודים מאויביהם כפי שמתואר במגילת אסתר (ט, יז). אולם, הרקע ההיסטורי של חג זה ושל המאורעות המוזכרים במגילת אסתר הוא כה מעורפל, עד שמבקרי המקרא הציעו הצעות שונות ומשונות בדבר מוצא החג, תוך התעלמות מן הפרטים ההיסטוריים שבמגילה
מאמר"וישראל ויהודה יושבים בסוכות" (שמואל ב יא 11)
לסוכות בעולם העתיק, שימושים רבים. המאמר סוקר שימושים אלה תוך עיון בפסוקים ובעזרת השוואה לסוכות בנות ימנו במקומות שונים בעולם.
מאמרהשכנים מתכוננים לימים הנוראים
כולנו מתכוננים לאירועים משמחים ועצובים - האם גם בלוח השנה יש תקופה של הכנה? אז מה התוכן שלה? כמה מילים על חודש אלול והמנהגים המיוחדים שלו.
מאמרשבעה למניין
בשיעור זה נתוודע לסוגיית הגרוש והעזיבה של יהודים מארצות ערב. מערך השיעור כולל מצגת לשיעור בכיתה ודף עבודה אישי או קבוצתי. הלימוד מתבצע באמצעות מפה, טקסטים ותצלום מתוך גלריית "עדשה יהודית".
מערך שיעורגעגועים לירושלים
למידה משותפת בנושא ירושלים ויום ירושלים
מערך שיעורהעבודה בחוקי התורה: ד. ימי מנוחה - חוק השבת (דב' ה, יב-טו בהשוואה לשמ' כ ח-יא)
חוק השבת מופיע במספר הבדלים בעשרת הדברות בשמות ובדברים. המאמר דן בהבדלים הללו ובאופי השבת ומשמעותה על פי שני המקורות
מאמרהזמן ולוח השנה
על הזמן ולוח השנה - על חלוקתו של לוח השנה (יום, חודש, שנה) ועל הבסיס ללוח השנה (שמש או ירח).
מאמרהחג במקרא וזמן מקודש
חג הפסח במקרא הוא זכר ליציאת מצרים ואין קשר גלוי בינו לבין חקלאות. נוספת לכך העובדה שחגיגת הפסח נעשת בחיפזון בשונה מחגיגת סוכות הנעשית באריכות, הבחנה המבטאת את יחסו המיוחד של חג הפסח לאירוע היסטורי מכונן - יציאת מצרים.
מאמרהוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכר...
על הויכוח שהתקיים בארץ בשנות החמישים על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי .
מאמרהאם אנו פטורים מזיכרון תשעה באב?
גם השנה, כבכל שנה, נדלג ברגל קלה על פני תשעה באב. גם היודעים, הסבורים אולי, כחבריו של ברל ב"גדוד" שבמצרים, כי "כבר נגאלנו", וגם הבורים, על בניהם ובשעה טובה כבר נכדיהם, ישאו עיניים לעבר חג האהבה המקומי בט"ו באב, או לעבר חום יולי אוגוסט המהביל בחללו של עולם.
מאמראסתר ונשים במקרא
במגילת אסתר הדמות הראשית היא אישה, ומלבדה עוד מספר דמויות נשיות. דף המידע מאפין דמויות אלו על רקע תפקידי הנשים בתקופה שבה נכתבה המגילה.
מאמראסתר: מגילת אסתר כסיפור גולה
מגילת אסתר היא סיפור אודות יהודים החיים בגולה ומטרתה לחזק את הסולדריות הקהילתית ואת הגאווה בהשתיכות לעם היהודי למרות היותו מיעוט. המגילה עושה זאת באמצעות סיפור מרדכי - החצרן היהודי המצליח ובאמצעות אסתר - המגלה אחריות ומצילה את עמה.
מאמראישה, מסכה ותחפושת בספרות האגדה של חז"ל
מאמרו של אביגדור שנאן על סיפורי חכמים ומדרשים המספרים על התחפשות של אישה או לאישה. המשותף לכל הסיפורים הללו הוא שהתחפושת היא נשקו של החלש.
מאמריום העצמאות II / הילה קרבלניקוב
יצירה זו של הילה קרבלניקוב מתארת הווי ישראלי מוכר של בילוי במרחב הציבורי ביום העצמאות, הכולל פיקניקים ומנגלים בטבע.
על היצירהמלכת אסתר / רונית צ'רניקה
ציור של רונית צ'רניקה מתוך הסדרה "משפחה".
על היצירה"כי בניסן עתידין להיגאל"
חג הפסח חל בחודש ניסן, והוא מציין את התהווּתו של עם ישראל. על שמותיו השונים של החג ומשמעותם, אורחותיו ומנהגיו של החג, ההגדה של פסח, ליל הסדר, העלייה לרגל לירושלים, ועל קדושתו של הר הבית ביהדות.
מאמרבין כסה לעשור
על המושג "בין כסה לעשור" - על הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, על סליחות ובקשות ועל פרק ק"ל בספר תהלים.
מאמרערכת בית מדרש - לימוד ייחודי לקראת חג השבועות
הנחיות להפקת אירוע בית מדרש לקראת חג השבועות
וידאומה הם החגים בשבילנו?
למה אנחנו חוגגים את החגים בכלל? ומה המשמעות שלהם היום?
וידאוכמה סליחות יש? מהן הסליחות השונות
הרבה סליחות יש בעולם - הסליחה וצורות שונות להציגה
וידאוחנוכה - בין חג לאומי לחג דתי
בסיפור החנוכה ניתן לזהות שתי דמויות המגלמות פנים שונים. מתתיהו - מייצג את הפן הדתי ויהודה המכבי את הפן הלאומי. בשיחה הבאה בין הרב יואל בן נון לסופר יורם קניוק עולים שני הפנים הללו של החג
וידאוי"ז בתמוז - סיבות ואירועים
סרט על יז בתמוז והתכנים שנקשרו ליום זה.
וידאויודעים אתם לכבוד מה?
"יודעים אתם לכבוד מה?", הינו פרוייקט ייחודי - לרגל חג החנוכה אמנים שונים בחרו את שיר החנוכה האהוב עליהם, שיר חנוכה שאליו הם מתחברים - וביצעו אותו כטוב בעיניהם ובדרכם האמנותית והייחודית עם אינטרפטציה אישית שלהם -- לשיר המסורתי. האמנים המשתתפים באלבום: ערן צור, עבודות עפר, אלברט סופר, תמר קפסוטו, אדם כהן, דניאל רביצקי, נועה שמר, רזי בן עזר, ומורפלקסיס. את האלבום הפיק דויד פרץ.
וידאויום כיפור - לחלל או לא לחלל?
איך הפך יום הכיפורים בלי חוק ובלי כפיה ליום שיש בו משהו אחר באויר של מדינת ישראל?
וידאוזהות יהודית של החשמונאים בעת ההלניסטית
האם החשמונאים התייוונו במהלך הדורות שלאחר הניצחון על היוונים.
וידאוהרב ישראל מאיר לאו על שואה ואמונה - ראיון לרגל יום השואה והגבורה
הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לשעבר, ניצול שואה ויו"ר "יד ושם" - מדבר על אמונה, על השואה ועל משמעות עם צילה מירון-אילן והרב ד"ר יוחאי רודיק, המפקחים הראשיים של מקצוע 'מחשבת ישראל'.
וידאוהלילה לא לומדים תורה - ליל ט' באב
הלילה לא לומדים תורה - ליל ט' באב
וידאוהבסיס המתמטי של הלוח העברי
כיצד נקבע סוד עיבור השנים לפני עידן המחשבים וחקר החלל המודרני.
וידאוההגדה הישראלית
סרטון בן חמש דקות ובו מספר המאייר הנודע מישל קישקה על עבודת האיור של "ההגדה הישראלית" שערכו מישאל ציון ונעם ציון.
וידאוגלוית שנה טובה
אחד הדברים המיוחדים שנעלמו הם גלויות ראש השנה. בסרט קצר יש תיאור יפה של המעברים שעברו התכנים שבגלויות.
וידאובר כוכבא - מרד בלי סיכוי?
סרטון המביט בעיניים אחרות על מרד בר כוכבא - האם באמת היינו צריכים לצאת למרד? היה לנו בכלל סיכוי לנצח?
וידאוקידוש ליל שבת - תכנית שניה
קריאה בקידוש של ליל שבת. בהשתתפות: המומחה לפילוסופיה של הדת דר' יוסי שוורץ והסופר והעיתונאי אדם ברוך.
וידאוקידוש ליל שבת - תכנית ראשונה
קריאה בקידוש ליל שבת. בהשתתפות: איש התקשורת והתאטרון ג'קי לוי, העיתונאית שרה בלהאו והעורך ושדרן הטלוויזיה דני קושמורו.
וידאופיל וסוכה ברחוב הירקון
פיל במקום דופן לסוכה? סרטון והזמנה לדיון על סוגיה תלמודית.
וידאוקינות - הדרך להתרגש?
כבר מאות רבות של שנים יהודים מבטאים את האבל שלהם באמירת קינות. מהם הקינות והאם אנחנו בעידן שלנו יכולים באמת להתרגש מהם?
וידאואלי ציון ועריה - פיוט שמתחדש זה מאות שנים
לפני כמה מאות שנים נכתבה קינת אבל - איך היא חיה כל כך הרבה שנים?
מאמרשבועות, מגילת רות ותיקון ליל שבועות
בסרט יורם גלילי ולילך דרור מדברים על שבועות, מגילת רות ותיקון ליל שבועות מכיוונים שונית.
וידאוקצרים על מועדים - חנוכה
סרט היכרות קצר על חנוכה
וידאוקצרים על מועדים - טו בשבט
סרט קצר על טו בשבט שמביא את הצדדים השונים במועד
וידאוקצרים על מועדים - יום העצמאות
סרט קצר על יום העצמאות
וידאוקצרים על מועדים - ימי הזכרון הלאומיים
סרט קצר על יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה
וידאוקצרים על מועדים - ל"ג בעומר
סרט זה עוסק בל"ג בעומר: בקשר של מועד זה לספירת העומר, באירועים הנקשרים למועד זה במסורת היהודית, ובשינוי שחל בתפיסה ביחס לחג עם עליית הציונות.
וידאוקצרים על מועדים - סוכות ושמחת תורה
סרט קצר על סוכות ושמחה תורה
וידאוקצרים על מועדים - פורים
סרט קצר (2.5 דקות) שנועד להעביר לתלמידים את המידע העיקרי על חג פורים.
וידאוקצרים על מועדים - פסח
סרט קצר שמסביר על פסח - המנהגים שלו והמקור שממנו נוצר החג
וידאוקצרים על מועדים - צומות החורבן
סרט קצר על צומות החורבן - ט' באב, עשרה בטבת, יז בתמוז וצום גדליה
וידאוקצרים על מועדים - ראש השנה ויום הכיפורים
סרט קצר על ראש השנה ויום הכיפורים
וידאוקצרים על מועדים - שבועות
סרט קצר על שבועות
וידאומשה בתיבה
קריאה בסיפור המקראי על משה בתיבה (שמות ב'). בהשתתפות: ארבע ילדות בנות 8-7: טל, אלונה, מיכל ונעמי.
וידאומגילת אסתר
קריאה במגילת אסתר (ח, טו - ט, ה). בהשתתפות: חבר הכנסת הרב יהודה גלעד וישי רוזן צבי.
וידאוליל הסדר
קריאה בקטעים מתוך ההגדה של פסח. בהשתתפות: ח"כ זהבה גלאון, עובד זר מקולומביה חורחה איוון, מייסדת מוקד סיוע לעובדים זרים סיגל רוזן ומזכיר איגוד מגדלי הפרחים אברהם דניאלי.
וידאוהגדה של פסח - קריאה לשינוי בהתנהגות
קריאה מחודשת בהגדה של פסח בהשתתפות אורחים שעוסקים בקטעים נבחרים מתוך הטקסט המיתי.
וידאואשת חיל
קריאה בשיר 'אשת חיל'. בהשתתפות: ראש התכנית ללימודי נשים באונ' ת"א - ד"ר רוני הלפרין, ואחלמה פרץ.
וידאופרי גנך
על השיר "פרי גנך" שכתב והלחין יוני רועה.
על היצירההשבת – משמעותה לאדם המודרני / אברהם יהושע השל
אברהם יהושע השל נולד ב-1907 בוורשה ומשפחתו ייעדה אותו להיות אדמו"ר של חסידים. בין מלחמות העולם הוא עזב את ביתו ונדד לגרמניה, אך לאחר עליית הנאצים לשלטון הוא נמלט לארצות הברית, שם ביקש לנסח פילוסופיה יהודית שתשנה את העולם המודרני. לאורה של הפילוסופיה שכתב, השל אף הוביל כמה מאבקים חברתיים בארצות הברית בשנות השישים. יצירתו הנודעת ביותר "השבת – משמעותה לאדם המודרני" מצביעה כבר בכותרתה על מגמה אלטרנטיבית זו.
על היצירהנאום פתיחה במשפט אייכמן / גדעון האוזנר
אלפי אוזניים עקב אחרי המשפט של המפקד הנאצי אדולף אייכמן את נאום התביעה נשא גדעון האוזנר שהיה התובע במשפטו של אייכמן.
על היצירההנסיך הקטן
על השיר "הנסיך הקטן" שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי.
על היצירהמקורן ומשמעותן של שבת, שמיטה ויובל
השבת, השמיטה והיובל הם מוסדות קדומים של השבתת פעילות מבוססת מועדים שנהגו כבר בימי הבית הראשון
מאמרשוב יקומו המכבים - חנוכה העת החדשה
כשראשי התנועה הציונית חיפשו מיתוסים של גבורה הם די מהר הגיעו למכבים. ואכן, סיפור המכבים עשוי מהחומרים מהם צומחים גיבורים. מה אין שם: דיכוי, גזירות, מרד צודק, אומץ לב וכמובן נס. איך אפשר בלי איזה נס קטן. במאמר המצורף מנתח המחבר את הזיקה הישירה בין התנועה הציונית למכבים ולחג החנוכה.
מאמרחגיגות העשור למדינה
לפני 60 שנה, מציינת ישראל עשור להקמתה וחגיגות העשור יוצאות לדרך. אם הפרטים נשמעים מוכרים, זה כי ההיסטוריה מסתבר, חוזרת על עצמה.
מאמרעץ השדה
על השיר "עץ השדה" מאת נתן זך ושלום חנוך.
על היצירהמה אברך
על השיר "מה אברך" מאת רחל שפירא ויאיר רוזנבלום.
על היצירההיכן החייל
על השיר "היכן החייל" שכתבה והלחינה אהובה עוזרי.
על היצירהשבת - הרעיון והמשמעות
השבת היא תרומה יהודית ייחודית לתרבות העולם, ולה משמעות תיאולוגית - כעדות לבריאת העולם; משמעות לאומית - כזיכרון ליציאת מצרים; ומשמעות חברתית ואוניברסלית - כיום המנוחה. השבת נקבעה בחוק כיום המנוחה הרשמי במדינת ישראל.
לקסיקוןהשנה בלוח העברי - ולמניין השטרות
השנה בלוח העברי מציינת את מניין השנים שעברו לפי המסורת מבריאת העולם, והיא מצוינת באותיות (כל אות מציינת מספר). מניין השטרות הוא לוח עברי שנהג בעת העתיקה ושימש לשטרות מסחריים ומשפטיים.
לקסיקוןתפילת נעילה
התפילה החותמת את יום הכיפורים, לקראת השקיעה בזמן "נעילת שערים", ובה מבקשים המתפללים להיחתם - ולא רק להיכתב - "לחיים טובים ולשלום".
לקסיקוןתשעה (ט) באב
יום צום ואבל שהוא תאריך חורבנם של שני בתי המקדש (הראשון והשני), אך בתודעה ההיסטורית של עם ישראל הוא מציין את החורבן הלאומי, וכולל את כל האסונות של עם ישראל מאז חורבן הבית השני, ובהם השואה.
לקסיקוןתענית בכורות
ערב חג הפסח, י"ד בניסן, נקבע כיום צום של הבנים הבכורים, לזכר הצלתם ממכת בכורות בליל יציאת מצרים - הוא ליל הפסח הראשון שנחוג במצרים.
לקסיקוןשלוש רְגָלִים
השם של שלושת החגים - פסח, שבועות וסוכות.
לקסיקוןהן אפשר
על השיר "הן אפשר" מאת חיים חפר ודוד זהבי.
על היצירהקידוש
טקס הכולל קריאה של קטעי מקרא וברכה על היין. הקידוש פותח את סעודות ליל שבת והחג ואת סעודות השבת והחג.
לקסיקוןעֶרֶב
לפי הלוח העברי, היום מתחיל בערב עם השקיעה, ולא בחצות הלילה, כפי שזה בלוח הכללי.
לקסיקוןיום טוב שני של גלויות
לפי המסורת, יהודי חוץ לארץ חוגגים כל חג יומיים, פרט ליום הכיפורים. את ראש השנה חוגגים יומיים גם בארץ וגם בחוץ לארץ.
לקסיקוןיובל - שנת היובל
כל 50 שנה מסתיים לו מעגל שנים המכונה יובל - מה עושים בסיומו של המעגל?
לקסיקוןיום הניצחון על גרמניה הנאצית
התאריך בחודש מאי (1945), שבו מציינים את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. ביוזמת עולי ברית המועצות (לשעבר) נקבע בכנסת התאריך 9 במאי כיום הניצחון, ובו מתקיים מדי שנה בשנה טקס ממלכתי.
לקסיקוןחג השבועות
אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. תאריך החג נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. לשבועות יש בתורה משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.
לקסיקוןחול המועד
הימים שבין החגים בפסח ובסוכות שאינם חול וגם אינם חג.
לקסיקוןשבת - מכניסתה ועד צאתה
יום המנוחה השבועי במסורת ישראל, שייחודו בטקסים ובתפילות: החל בהדלקת נרות וקבלת שבת ביום שישי עם השקיעה, וכלה במוצאי שבת בטקס ההבדלה.
לקסיקוןראש השנה שֶׁלָּךְ
על השיר "ראש השנה שֶׁלָּךְ" שכתבה צרויה להב והלחין שלמה ארצי.
על היצירהאנחנו מאותו הכפר
על השיר "אנחנו מאותו הכפר" שכתבה והלחינה נעמי שמר.
על היצירההליכה לקיסריה
על השיר "הליכה לקיסריה" שכתבה חנה סנש והלחין דוד זהבי.
על היצירהיום שישי הגיע
על השיר "יום שישי הגיע" שכתב והלחין אביהו מדינה.
על היצירההימים הנוראים
לקסיקוןהוֹשַׁעְנוֹת - וְהוֹשַׁעְנָה רבה
תפילה שנאמרה בסוכות בבית המקדש סביב המזבח כחלק מבקשות המים. ביום נאמרת בבית הכנסת כחלק מתפילת שחרית בחג הסוכות.
לקסיקוןחג הסוכות
האחרון בשלושת החגים (הרְגָלים) הנזכרים בתורה. חג האסיף והחג בה"א הידיעה, המדגיש את המצווה לשמוח. בשבעת ימי החג נוהגים לשבת בסוכה (זכר ליציאת מצרים) ומברכים על "ארבעה מינים", ארבעה מיני צמחים (אתרוג, לולב, הדס וערבה).
לקסיקוןסוכות - חג המים, שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות ושמיני עצרת הם חגים מן התורה, המסיימים את חגי תשרי ואת השנה החקלאית החולפת. שמחת תורה הוא חג חדש יחסית, הנחוג בארץ ביום שמיני עצרת ובחוץ לארץ – למחרת.
לקסיקוןכשתגדל
על השיר "כשתגדל" מאת יעקב גלעד ויהודה פוליקר.
על היצירההרעות
על השיר "הרעות" מאת חיים גורי וסשה ארגוב
על היצירהשיר לשלום
על השיר "שיר לשלום" מאת יענקל'ה רוזנבליט ויאיר רוזנבלום
על היצירהאנחנו לא צריכים
על השיר "אנחנו לא צריכים" מאת אבי קורן ושמואל אימברמן
על היצירהכל נדריי
על השיר "כל נדריי" מאת לאה לופנפלד ויאיר קלינגר
על היצירהשיר תשרי
על השיר "שיר תשרי" מאת רחל שפירא ודני עמיהוד.
על היצירהסתיו יהודי
על השיר "סתיו יהודי" מאת אברהם חלפי ויוני רכטר.
על היצירהיצחק רבין
לוחם, מפקד ורמטכ"ל מלחמת ששת הימים. שגריר ישראל בארה"ב, שר וראש ממשלה בישראל, שנרצח בידי מתנקש יהודי בזמן כהונתו (השנייה) כראש הממשלה. יצחק רבין (1922 – 1995) שירת כל חייו את המדינה מתוך תחושת אחריות ושליחות לאומית.
לקסיקוןי"ז בתמוז
יום זיכרון וצום המציין את הבקעת חומות ירושלים כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש בתקופת הבית הראשון בידי הבבלים (586 לפני הספירה) ובתקופת הבית השני בידי הרומאים (70 לספירה).
לקסיקוןיום ירושלים
התאריך כ"ח באייר, שבו בלם צה"ל את המתקפה הירדנית בחזית ירושלים במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967), כבש את ירושלים המזרחית והביא לאיחודה מחדש של העיר, שהייתה מחולקת מאז מלחמת העצמאות.
לקסיקוןהגדה של פסח
להגדה מקום מרכזי בטקס ליל הסדר זה אלף שנה (ויותר), ובה קטעים מתקופות שונות העוסקים ביציאת מצרים. בהגדה טקסטים שנוהגים לקרוא ולשיר בליל הסדר, לצד הוראות למהלך הטקס. קהל היעד העיקרי שלה הוא הדור הצעיר, שאמור להמשיך ולהעביר את הסיפור לדורות הבאים.
לקסיקוןחנוכה והמקבים בציונות ובמדינת ישראל
התנועה הציונית שצמחה בסוף המאה ה-19 חיפשה סמלים והשראה מן ההיסטוריה היהודית, ומצאה אותם בחג החנוכה ובמקבים. מאבקם המוצלח ביוונים והקמת מדינת החשמונאים שימשו דגם לתפיסה לאומית חילונית, ללא מרכיב הנס המסורתי של חג החנוכה.
לקסיקוןיום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין
יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח בתאריך י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 בידי מתנקש יהודי. הרצח גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שהאמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות.
לקסיקוןטו באב
לקסיקוןחג הפסח
הראשון משלושת החגים הנזכרים בתורה. נקרא גם חג החירות, זמן חירותנו - לציון יציאת מצרים והשחרור משעבוד לגאולה. לחג יש גם משמעות חקלאית - חג האביב, שבו קוצרים את התבואה הראשונה (קציר שעורים – העומר).
לקסיקוןחנוכה
החג המסורתי היחיד שאינו נזכר בתנ"ך. נחוג לראשונה בידי יהודה המקבי בכ"ה בכסלו שנת 164 לפני הספירה, לציון ניצחון החשמונאים על היוונים וטיהור בית המקדש. הטקס המרכזי של החג הוא הדלקת נרות החנוכייה במשך שמונה ימים, ומכאן כינויו - חג האורים.
לקסיקוןהדלקת נרות בחנוכה: מוסיפים - או מפחיתים?
כמה נרות מדליקים בערב הראשון של חנוכה – וכמה באחרון? אם התשובה נראית ברורה – מסתבר שפעם היא הייתה נושא למחלוקת.
לקסיקוןאפיקומן
מחצית המצה האמצעית שמסתירים בתחילת סדר פסח. מציאת האפיקומן בסיום הסעודה הייתה תמיד אתגר לילדים ודרך להשאירם ערים.
לקסיקוןאמצע החודש - ותאריכי חגים ומועדים
בלוח העברי יש כמה חגים ומועדים - ובהם פסח, סוכות, טו בשבט ופורים - שחלים בדיוק באמצע החודש, בתאריכים י"ד-ט"ו בחודש. מה המיוחד בתאריכים אלו?
לקסיקוןאפר ואבק
על השיר "אפר ואבק" שכתב יעקב גלעד והלחין יהודה פוליקר.
על היצירהחורבן ותלישות / ברל כצנלסון
מבוא על היצירה "חורבן ותלישות" מאת ברל כצנלסון. במאמריו "חורבן ותלישות" ו"מקורות לא-אכזב" טוען ברל כצנלסון – אחד ממנהיגי תנועת העבודה בתקופה שלפני קום המדינה – כי ניתוק מהמקורות היהודיים יוביל באופן בלתי נמנע להידלדלות רוחנית של חיי היהודים בזמננו.
על היצירהמכירת חמץ
חובת ביעור חמץ נועדה להבטיח שלא יימצא חמץ בחג הפסח - בבית, בחנויות ובמחסנים. במהלך השנים התעוררה בעיה של נזק כלכלי והפסד כספי, ונמצא הפתרון של מכירת החמץ לנוכרי לפני החג. מכאן היתר מכירת חמץ בימינו.
לקסיקוןיום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון הממלכתי לזכרם של שישה מיליון היהודים, ובהם כמיליון וחצי ילדים, שנרצחו התאריך, כ"ז בניסן, נועד להנציח את מרד הגטאות הראשון - מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח תש"ג - 1943, ונמשך כחודש ימים.
לקסיקון"לְכָה דודי"
פיוט שמושר בקבלת שבת בכל קהילת ישראל
לקסיקוןכפרות
טקס הכפרות מתקיים לפי המסורת בבוקרו של ערב יום הכיפורים (ט' בתשרי) כפעולה סמלית של כפרה על חטאים. באשכנז נהגו לקיים אותו עם תרנגול (או תרנגולות), כנראה בהשפעת הסביבה הנוכרית. ובימינו רבים מקיימים את המנהג באמצעות תרומת כסף למטרות צדקה.
לקסיקוןתקיעות שופר בראש השנה
מצווה מן התורה המיוחדת לראש השנה, שהעניקה לו את השם "יוֹם תְּרוּעָה". את תקיעות השופר מבצע אדם מיומן, כשלצדו אדם המכריז באוזני התוקע והקהל על כל תקיעה.
לקסיקוןתפילת טל
תפילה שנוהגים לומר ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסיום החורף. בהתאם לחילופי העונות מחליפים את הבקשה לגשם בתפילה לאביב וקיץ ברוכים בטל וביבולים.
לקסיקוןתפילות השבת
בתפילות השבת נמנעים מלהזכיר ענייני חולין. פותחים בקבלת שבת שעיקרה מזמורים ושירה, ועל שלוש התפילות של ימי החול מוסיפים תפילה – מוסף לשבת.
לקסיקוןתפילות הימים הנוראים
תפילות הימים הנוראים כוללים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם. התפילות עוסקות בחשבון הנפש של האדם, וכוללות חרטה ובקשת סליחה. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתקיעות השופר, ושל יום הכיפורים – בתפילות "כל נדרי" ו"נעילה".
לקסיקוןתענית אסתר
צום שנקבע לערב פורים (י"ג באדר) לזכר הצום שאסתר קיבלה על עצמה, כשסיכנה את חייה והתייצבה לפני אחשוורוש כדי להציל את היהודים מגזירות המן.
לקסיקוןספירת העומר
ספירת הימים שמתחילה במוצאי החג הראשון של פסח (שבו היו קוצרים את העומר) ומסתיימת בערב חג השבועות, ונמשכת 49 ימים (שבעה שבועות). ספירת העומר היא ביטוי לקשר שבין יציאת מצרים בחג הפסח למתן תורה בחג השבועות.
לקסיקוןמלכויות, זיכרונות, שופרות
שלוש ברכות המיוחדות לתפילת מוסף של ראש השנה וממחישות בשילוב פסוקי מקרא את מלכותו של האל בעולם, את האל כזוכר הברית עם ברואיו ועם ישראל, ואת ההתגלות בהר סיני "בקולות וברקים... ובקול שופר".
לקסיקוןיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע ל-ד באייר, יום לפני יום העצמאות, כדי להדגיש את הקשר בין עצמאות ישראל ובין מחירהּ הכבד. ביום זה מציינים את כל ההרוגים במהלך שנות המדינה - במלחמות, בפעילות מבצעית או בעת מילוי תפקידם, וכן את קורבנות הטרור בארץ ובחו"ל.
לקסיקוןראש חודש
היום הראשון (א') בכל חודש עברי. בחודש שבו ל' (30) יום – ראש חודש נמשך יומיים וכולל את היום האחרון (ל') של החודש המסתיים. ראש חודש נזכר כמועד מיוחד בתנ"ך.
לקסיקוןראש השנה
החג המציין את תחילת השנה החדשה בלוח העברי, והיחיד שחל בראש חודש ונמשך יומיים (א-ב בתשרי). לפי המסורת, זהו יום הדין לאדם ולעולם כולו. החג נקרא בתורה "יום תרועה", "זיכרון תרועה" - לציון המצווה המיוחדת לו: תקיעת שופר.
לקסיקוןפורים
חג המנציח את ההצלה של היהודים בממלכת פרס בתקופת המלך אחשוורוש, כמסופר במגילת אסתר. פורים נחוג יומיים בחודש אדר (י"ד – ט"ו). שמחת ההצלה בפורים העניקה לחודש כולו אווירת עליצות: "משנכנס אדר - מרבין בשמחה".
לקסיקוןעשרת ימי תשובה
עשרת הימים הראשונים בחודש תשרי – מראש השנה ועד סיום יום הכיפורים - המוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על המעשים וההתנהגות בשנה שחלפה. נקראים גם "ימים נוראים".
לקסיקוןנעילת שערים
נעילת שערי השמים של מעלה - וגם נעילת שערים של מטה...
לקסיקוןביעור חמץ
ביעור חמץ נעשה בבוקר י"ד בניסן, ערב חג הפסח. שורפים את כל החמץ, גם את החמץ שהתגלה בבדיקת החמץ בלילה הקודם.
לקסיקוןלוח השנה העברי
הלוח העברי מבוסס על השילוב של שנת שמש ושנת ירח, ובו 12 חודשים: מלאים (30 ימים) או חסרים (29 ימים). כל חודש נקבע לפי תנועת הירח, אך מחזור השנה מבוסס על שנת שמש – על תנועת כדור הארץ סביב השמש, הקובעת את עונות השנה.
לקסיקוןל"ג בעומר
ל"ג בעומר חל ב-י"ח באייר, והוא מספר סידורי (ולא תאריך): היום ה-33 (ל"ג) מתוך 49 ימי ספירת העומר. בימינו הוא בעיקר חג המדורות, זכר למרד בר-כוכבא (המאה ה-2 לספירה) ולמנהג של מקובלי צפת (המאה ה-16), המקיימים הילולה על קברו של שמעון בר-יוחאי.
לקסיקוןיום הכיפורים
יום מיוחד במסורת היהודית, שחל ב-י' בתשרי, ובו נחתם גזר דינו של האדם. זה שִׂיאָם וסיומם של עשרת ימי תשובה - "הימים הנוראים", שראשיתם בראש השנה. עיקרו - צום ו"עינוי הנפש", ובכך הוא גם נבדל מכל החגים האחרים. את היום מאפיינת אווירת יראה וחרדה אך גם תקווה למחילה ולהתחלה חדשה.
לקסיקוןיום העצמאות
חג שחל בתאריך ה באייר, שבו הוכרז על הקמת המדינה בשנת תש"ח (1948). יום העצמאות מתחיל עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפתח בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים. כאשר ה באייר חל ביום שישי או בשבת - מקדימים את יום העצמאות.
לקסיקוןגוי של שבת
כינוי למי שאינו יהודי, העושה בשבת (ובחג) מלאכות שלפי ההלכה אסורות על היהודי. במהלך הדורות גדל הצורך ב"גוי של שבת" לקיומם הכלכלי של היהודים בגולה, והסוגיה עלתה גם עם חידוש ההתיישבות הדתית בארץ. בימינו מציעה הטכנולוגיה המתקדמת פתרונות וחלופות ל"גוי של שבת".
לקסיקוןבדיקת חמץ
נעשית לפי ההלכה בלילה של ערב פסח בכל המקומות בבית שייתכן שנשאר בהם חמץ. את החמץ שמוצאים שומרים לביעור חמץ למחרת בבוקר.
לקסיקוןגדליהו בן אחיקם
גדליהו בן אחיקם התמנה בידי הבבלים למושל יהודה אחרי החורבן (586 לפני הספירה). ביקש לשקם את היישוב היהודי בארץ, אך נרצח זמן קצר אחרי שהתמנה. המניע לרצח היה פוליטי: ניסיון למרוד בבבל באמצעות רציחת המנהיג ששלט מטעמה.
לקסיקוןעל כפיו יביא
על השיר "על כפיו יביא" שכתב יהורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום.
על היצירהמעוז צור ישועתי
פיוט (גרמניה, המאה ה-13) שנוהגים לשיר בחנוכה אחרי הדלקת הנרות. הפיוט נכתב על רקע רדיפות היהודים באירופה באותה תקופה, לאו דווקא לחנוכה. הלחן המסורתי מבוסס על שיר לכת גרמני.
לקסיקוןמצה שמורה
מאחר שהמצה עשויה בצק שעלול להחמיץ, יש המקפידים על שמירת התבואה מכל מגע עם מים או לחות מרגע הקציר (ולא רק מזמן הטחינה). מצה שנאפתה לפי הקפדה זו נקראת "מצה שמורה".
לקסיקוןאחד העם - שבת וציונות
כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".
מאמרחג הסיגד
חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.
לקסיקוןזמירות שבת
פיוטים המלווים את סעודות השבת, רבים מהם נכתבו בידי גדולי משוררי ספרד בימי הביניים. לזמירות לחנים רבים לפי מנהגי העדות, לצד לחנים חדשים בני ימינו.
לקסיקוןמימונה
חג של יהודי צפון אפריקה, המתחיל במוצאי שביעי של פסח ונמשך למחרתו, ויש משמעות לקשר בינו לחג הפסח. בשולחנות ערוכים, בחגיגיות ובשמחה מקבלים בעלי הבית בלבוש מסורתי ובברכת "תרבחו ותסעדו" את כל הבאים. מאז שנת 1966 המימונה הוא אירוע כלל ארצי של יוצאי מרוקו.
לקסיקוןטו בשבט
טו בשבט – יום אכילת הפירות, חג הנטיעות, חג שמירת הטבע. מתי ואיך זה התחיל?
לקסיקוןגזרות הדת של אנטיוכוס
גזירות דת חסרות תקדים נגד היהודים והיהדות (168 – 167 לפני הספירה), שלא רק אסרו על היהודים לקיים מצוות - אלא כפו עליהם לעבור על איסורי תורה, ובהם האיסור על עבודה זרה.
לקסיקוןתיקון ליל שבועות - מה זה הדבר הזה?
כולנו שמענו על תיקון ליל שבועות. אבל מהיכן התחיל מנהג זה מה היה עיצובו הראשון ומה הכיוון שהוא מתפתח בימים אלו?
מאמרתחפושות בפורים
המידע בדף זה עוסק בחג הפורים ובמנהגיו.
מאמרעשרה בטבת - יום הקדיש הכללי
יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון, המציין את תחילת המצור הבבלי על ירושלים (588 לפני הספירה). ובימינו קיבל משמעות נוספת – יום הקדיש הכללי לשואה.
לקסיקוןעלייה לרגל לירושלים
המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.
לקסיקוןסעודה שלישית
האחרונה בשלוש סעודות השבת, שמתקיימת בשבת לפני השקיעה ומסתיימת לקראת צאת השבת.
לקסיקוןסעודת יום העצמאות
בעקבות חוק יום העצמאות (תש"ט - 1949) נוספו לחג הממלכתי והלאומי מרכיבים מסורתיים: תפילת הודיה חגיגית ולאחריה – סעודת חג עם הדלקת נרות.
לקסיקוןסהרנה
חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.
לקסיקוןפסח שני
י"ד באייר, חודש אחרי חג הפסח, נקבע כפסח שני, אך אינו קשור לחג הפסח של ימינו אלא לקרבן הפסח (בתקופת המקדש). פסח שני נועד לאנשים שלא יכלו להשתתף בקרבן הפסח במועד המקורי.
לקסיקוןצום גדליה
יום צום שנקבע על הרצחו של מושל יהודה אחרי חורבן בית ראשון
לקסיקון"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק ב')
ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק השני העוסק בנושא.
וידאוהפטרה
קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל.
לקסיקון"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק א')
ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק הראשון העוסק בנושא.
וידאו"שיר ליל שבת" - יהודה עמיחי
קריאה בשיר "שיר ליל שבת" מאת יהודה עמיחי. משתתפות: נעמי הלברטל, גיתית חזן ואיילת כהן - שלוש תלמידות מביה"ס 'פלך' שבירושלים.
וידאוחשמונאים
משפחת כוהנים שהנהיגה את מרד החשמונאים, ייסדה את מדינת החשמונאים (המאה ה-2 לפנה"ס) והפכה את ארץ ישראל למדינה יהודית ריבונית עד להשתלטות הרומאים (37 לפנה"ס).
לקסיקוןהאַם (חנה) ושבעת בניה
בספר מקבים ב מסופר על שבעה אחים שנאלצו - בפקודת המלך אנטיוכוס אפיפנס - לעבור על איסורי היהדות. כל אחד מהם סירב, והוצא להורג בנוכחות אימו.
לקסיקוןספר קהלת - מידע
ספר קהלת - תסכית, וניתוח של פרק א מאת דוד כהן צמח.
וידאוהעומר - וספירת העומר
מהי ספירת העומר? ועל שם מה נקבעה?
מאמראבות מלאכה
ל"ט (39) המלאכות העיקריות שאסורות בשבת, לפי ההלכה.
לקסיקוןהמרד הגדול
המרד של היהודים ברומאים (66 – 73 לספירה), שפרץ בירושלים, התפשט ביהודה ובגליל והוכרע בחודש אב בשנת 70, עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים ושריפת בית המקדש השני. כישלונו של המרד הגדול מציין את סיום תקופת הבית השני בתולדות ישראל.
לקסיקון