251 תוצאות
מהי חברת מופת?
מהי חברת מופת? כיצד נבנית ומתמסדת חברת מופת? היכן המושג או הביטוי נמצא בחיים היומייומיים שלנו? בעזרת המקורות הבאים ניחשף למורכבות של הגדרת חברת מופת, נעלה שאלות ונעלה אפשרויות ערכיות מנוגדות ליצירת חברת מופת.
איך מחלקים? יחידת מליאה על צדק חלוקתי
ביחידה נכיר את הבעיה של חלוקת העושר בעולם, נאזין לפרק "איך מחלקים?" בהסכת "על רגל אחת", נלמד על רעיון היוֹבֵל במקרא ובכתבי זאב ז'בוטינסקי ונחשוב על חלוקה צודקת של משאבים.
פדיון שבויים במסורת היהודית
פדיון שבויים נתפס כערך מרכזי במסורת היהודית, כמרכיב באחריות החברתית ובערבות ההדדית. בשיעור נכיר מקורות שמדברים על מרכזיות המצווה של פדיון שבויים ובמקורות שעוסקים במגבלות על חיוב זה. נקיים דיון כיתתי מבוסס מקורות על הערך ועל יישומו במציאות בת זמננו.
לאה גולדברג על תפקיד המשורר בזמן מלחמה
כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כותבת לאה גולדברג מענה מדוע לא תכתוב שירי מלחמה. בשיעור, נדון עם התלמידים בטענה של לאה גודלברג ונשאל מה דעתנו על כך. מערך שיעור לימים קשים.
מדבר שקר תרחק - חדשות כזב בעת מלחמה
כיצד נזהה מידע כוזב שמופץ ברשתות החברתיות? מהן הסכנות בהעברת מידע כזה בכלל ובעת מלחמה בפרט? וכיצד מעוגן הקשר בין שקר ובין פגיעה בחיי אדם במקורות יהודיים?
לחם וספר
באמצעות עיסוק בלחם ובאופן יצירתו, התלמידים יתוודעו לתהליך החיבור של יצירת תרבות, כגון ספר, ויחשבו על התהליך הזה ועל משמעותו. התלמידים ילמדו טקסט חז"לי העוסק בלחם ובתהליך הכנתו כדימוי ויְפתחו את היכולת לעסוק בדימויים. מתוך כך יעשירו התלמידים את הבנתם לגבי חג השבועות.
דמוקרטיה בתרבות היהודית-ישראלית
מה מקומה של הדמוקרטיה בתרבות היהודית-ישראלית? הפודקאסט ודף המקורות עוקבים אחר קולות דמוקרטיים בתרבות היהודית-ישראלית לדורותיה.
עצים הגדלים בארץ ישראל
מערך עם חומרי עזר למורים לשיעור בשיטת המשחוק. המערך משלב הוראה פרונטלית, למידה קבוצתית ועבודה אישית על בסיס מקורות כתובים וסרטונים.
מסדרת מערכי השיעור המדגימים שיטות הוראה חדשניות והמלוות יחידות ללימוד עצמי של השיטות הללו (פלפ"ל - פעילות פדגוגית לימודית למורים).
השקדייה
מה ההבדל בין שקד לשקדייה? ועל מה בדיוק שוקדת השקדייה?
דרכים שונות לציון בת מצווה ובר מצווה
מפגש משותף בין שתי כיתות: איך כל אחד וכל אחת חוגגים ומציינים את בת המצווה ובר המצווה שלהם? למה מציינים דווקא את ההיבטים האישיים בגיל המצוות ומה זה אומר להיות בת מצווה ובר מצווה בימינו ובעבר?
מי אני?
אנחנו יודעים שגיל 12 לבנות וגיל 13 לבנים מסמל את המעבר מבגרות לילדוּת, אבל כיצד אנחנו קושרים את ציון הזמן הזה אל עצמנו?
כבוד האדם
כבוד האדם
יצירת כרזות משותפות שמטרתן להעלות את המודעות לשמירה על הכבוד של קבוצות בחברה.
כבוד האדם
סיפור חז"לי יגרום לנו להתבונן במשמעות של פגיעה בכבוד.
כבוד האדם
כיצד פגיעה בכבוד האדם יכולה ללמד אותנו מהו כבוד האדם? במפגש ושיח בקבוצות עם מגוון דילמות נפתח את עצמנו לשאלות אלה.
פורצת הדרך שלי
לכל אחד ואחת יש דימוי שונה לאישה פורצת דרך. מהו הדימוי שלך?
אין ארמונות מזכוכית
כיצד נשים לאורך ההיסטוריה הצליחו לשבור את "תקרת הזכוכית"? היכרות עם נשים פורצות דרך.
ושתי אומרת לא!
דיון בדמותה של ושתי במגילה, וגיוס דמותה לטובת קידום אוטונומיה של נשים במרחב התרבותי בעולם.
משפחות בַּספרים
פעילות ליום המשפחה – התלמידים יכירו סוגים שונים של משפחות דרך ספרים. השיעור מותאם ללמידה בבית הספר ולמידה מרחוק.
תרבות המחלוקת: מערך שיעור לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין
מערך שיעור זה מזמין את התלמידים להכיר עמדה מהתלמוד בנוגע לאופן שבו יש לנהל דיון בעת מחלוקת, ולנסות ליישם את הדרך המוצעת בתלמוד (דרך בית הלל) בדיונים שהם מנהלים.
סוכות - לשמוח ולשתף בשמחה
מהלך של למידה היברידית, המקנה לתלמידים את המידע העיקרי על חג הסוכות, ועוסק בהרחבה בערכים שעולים מהחג - המצווה לשמוח ולשתף בשמחה את בני העניים (הכנסת אורחים).
לשמוח ולשמח בחג
מערך שיעור לחג הסוכות, מיועד ללמידה מרחוק (אפשר להתאימו גם ללמידה בכיתה).
כרטיסי "שנה טובה": מתבוננים ויוצרים
המערך מזמין את התלמידים ללמוד מתוך התבוננות בכרטיסי שנה טובה על התקופה בה נוצרו, וליצור כרטיסי שנה טובה מתאימים לתקופתנו.
ראש השנה ויום הכיפורים - למידה היברידית
מערך למידה המקנה לתלמידים את המידע העיקרי על ראש השנה ויום הכיפורים, ועוסק בהרחבה בערכים שעולים מהחגים האלה.
"כולנו זקוקים לחסד"
מערך שיעור לחג השבועות העוסק במושג "חסד" העומד במוקד מגילת רות.
השמות השונים של חג השבועות – גלגוליו של חג
מערך שיעור העוסק בגלגוליו השונים של חג השבועות דרך שמות החג והמקורות לשמות השונים.
ל"ג בעומר
בשיעור זה נעסוק בל"ג בעומר. ננסה להבין כיצד היום הזה התעצב ואילו אירועים נוספים נקשרו בו, ונראה שמי שמעצב ומבנה את המשמעות של אירועים וחגים הוא האדם וקהילתו. השיעור מותאם ללמידה מרחוק, וגם ללמידה בכיתה.
כמה צריך להשקיע? הרבה...
מערך שיעור שמזמין את הלומדים לקיים שיח כיתתי על מידת ההשקעה הנדרשת כדי להצטיין בתחום מסוים, לערוך היכרות עם עולם הלימוד היהודי ולהכיר סיפור מסיפורי חכמי המזרח.
פסקול של זיכרון: מערך שיעור
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נכיר נופלים דרך שירים שנכתבו עליהם.
הסיפורים מאחורי השירים
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. הלומדים יכירו דרך שירי יום הזיכרון סיפורים של נופלים בקרבות ובמלחמות שפקדו את מדינת ישראל.
קופסת הצבעים: מערך שיעור
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "קופסת הצבעים" שכתבה הילדה טלי שורק, המבטא תקווה לעתיד של שלום.
לו יהי: מערך שיעור
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "לו יהי" שכתבה נעמי שמר, המבטא תקווה לעתיד טוב יותר.
חסידי אומות העולם
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. התלמידים יכירו את פועלם של חסידי אומות העולם ואת הבחירה הלא פשוטה שהם עשו ברוח מסכת אבות, פרק ב, משנה ו: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש."
ספורטאים בשואה
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה גם ללמידה בכיתה. השיעור מזמין את התלמידים להכיר את סיפוריהם של ספורטאים שנרצחו בשואה, וגם סיפור על ספורטאי אחד ששרד והמשיך בקריירה הספורטיבית שלו.
ילדים יהודים לפני השואה
מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המיועד ללמידה מרחוק, ומתאים גם ללמידה בכיתה. מטרת השיעור להכיר לתלמידים ילדים ממש כמותם שחיו בקהילות יהודיות לפני השואה.
פסח בימי קורונה
הצעות ללמידה מרחוק, מכיתה א עד כיתה ט, עבור כיתות שלומדות מרחוק באופן קבוע או נכנסו לבידוד באופן זמני.
אילו חכם פלוני חי בימינו
מערך שיעור העוסק ביכולת לראות את אותו אירוע מנקודות מבט שונות - אישית, ציבורית וביניהן.
מה ההבדל בין שמיעה לבין הקשבה?
מערך לשיעור חברה העוסק ביכולת שלנו להקשיב לאחרים.
תורה - רק למבוגרים?!
מערך שיעור לקראת התחלת לימוד תורה בכיתה ב והאתגרים הנלווים לו.
תבדקו ואז תבקרו
בשיעור זה נחדד את ההבנה שעלינו לבדוק את עצמנו לפני שאנחנו מעירים לאחר.
מה מניע ללמידה?
באמצעות שאלות רפלקטיביות וסיפור מבית חכימא נדון במשמעות של למידה עבורנו. האם מטרת הלמידה היא הפגנת ידע המוצגת באמצעות ציון?
מסכות: שיעור חינוך לקראת פורים
בפורים נהוג להתחפש ולעטות מסכות. בשיעור שלהלן נציע דיון מעמיק באופי המורכב של המסכות, וביחס שלנו אליהן. מחד, המסכה עשויה להסתיר את ה"אני" הפנימי; אך מאידך, לעיתים דוקא המסכה והתחפושת הן שמאפשרות חשיפה של תכונות פנימיות שמוצנעות בדרך כלל.
שיעורי חינוך לקראת הפסח
לקראת היציאה לחופש פסח, מאגר של שיעורי חינוך המותאמים למגוון שכבות גיל. השיעורים עוסקים בהיבטים שונים של חג הפסח, ובכולם הצעה לדיון ערכי ומהותי ועיון ביקורתי במקורות.
מגוון משפחות בחברה הישראלית
החברה הישראלית כיום כוללת מבנים משפחתיים מגוונים מאוד. פריט זה כולל המלצות למקורות שיכולים לשמש אותנו בבואנו לדון במוסד המשפחה, ושאלות נלוות לדיון.
טו בשבט - פיתוח לעומת שימור
מערך שיעור לכבוד טו בשבט שדן בדילמה בין השאיפה של האדם לקדמה ולפיתוח לבין שימור הטבע והסביבה שבה אנו חיים.
ממצרים - אז והיום
שירה של עלמה זהר, ממצרים, מהווה הזדמנות לעסוק במשמעות המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
מהיכן נובעים הרצון והצורך לעשות?
בשיעור זה נלמד על אדם אחד שעשה מעשה טוב וממנו ננסה להבין מה מניע אותנו לעשות מעשים טובים? חשיבה על העשייה הטובה לכבוד יום המעשים הטובים.
רק רציתי לבקש סליחה
פעילות בנושא סליחה, בקשת סליחה ויכולת לסלוח
אם אין אני לי מי לי
בשיעור זה נלמד את המשנה ממסכת אבות פרק א משנה יד, ונעמיק בה תוך ניסיון להבין את הקשר שבין החלקים השונים במשנה.
חינוך חינם לכול
מערך שיעור חינוך לכתות ז' ו-ח' בנושא: "חינוך חינם לכול", ובו דיון בחשיבותו של ערך זה ובקשר שלו לתפיסה חברתית שוויונית הנוכחת כבר בתלמוד.
ללמוד מ"לא"
מערך לשיעור חינוך המבקש לחדד את היכולת ללמוד גם מאי-הצלחה.
צער בעלי חיים
מערך שיעור זה מזמין את הלומדים להתבונן על המורכבות ביחסים שבין בני האדם לבעלי חיים, ולהעלות אותה למודעות שלהם.
שיעורי חינוך לחג החנוכה
מאגר של שיעורי חינוך המותאמים למגוון שכבות גיל העוסקים בהיבטים שונים של חג החנוכה, ובכולם הצעה לדיון ערכי ומהותי ועיון ביקורתי במקורות.
להגביר את האור
דף לימוד לקראת חנוכה: כיצד ניתן להגביר את האור ולא רק באמצעות נֵרות? מומלץ ללומדי חטיבות הביניים, ללימוד בחברותות.
עבד כי ימלוך: שיעור חינוך ליום העצמאות
לצד העיסוק החשוב בהישגים המרשימים של החברה הישראלית, יום העצמאות הוא גם הזדמנות לחשבון נפש ולדיון בנקודות שבהן עדיין נדרש שיפור. בשיעור זה נדון בתופעת 'תג מחיר', דרך עיון בהגות הציונית של הרצל ואחד העם.
סיכום השנה החולפת ומבט קדימה לשנה החדשה
מערך שיעור זה מזמין את תלמידי הכיתה לסכם את השנה החולפת ולהביט קדימה לעבר שנת הלימודים הבאה.
בין הורים לילדים
בשיעור זה נעסוק בקשר המורכב שבין הורים לילדים, ברצון של ילדים לרצות את הוריהם, בניסיון של הורים לתקן את ילדותם שלהם דרך ילדיהם, בקושי של ילדים לומר להורים את אשר על ליבם, בקושי של הורים לקרוא את אשר בלבם של ילדיהם.
של מי השואה?
בשיעור זה נעסוק בשאלות סביב תחושת השייכות ומידת המחויבות ביחס לזיכרון השואה, דרך שאלת העמידה בצפירה.
שיעור לזכר מורשתו של נלסון מנדלה
בשיעור הזה נסקור עם התלמידים את תולדות משטר האפרטהייד ואת המאבק בו; ולאחר מכן נשאל: אילו לקחים נוכל להפיק מהמאבק של נלסון מַנְדֶלָה ומהמדיניות שהוביל כנשיא?
בפסח אני הוא האחר והאחר הוא אני
בשיעור הזה נתבונן בליל הסדר דרך עיניו של אמג'ד הערבי, שמתארח עם משפחתו בליל הסדר אצל משפחה יהודית. בעזרתו של אמג'ד ננסה לעמוד על הדברים שהופכים את ליל הסדר למה שהוא בתרבות היהודית והישראלית.
בין תורה לדרך ארץ
מצגת זו מנגישה לתלמידים רעיון מעולם ההלכה היהודית – המלצות להתנהגות נכונה שאינן כתובות בחוק. באמצעות המצגת יקדישו התלמידים מחשבה לשאלה האם כדי לקיים חברה טובה צריך להיות רק אזרחים שומרי חוק, או שמא רצוי גם לעשות דברים לפנים משורת הדין.
ט"ו בשבט – בין האדם לסביבה
מצגת אינטראקטיבית העוסקת בקשר שבין ט"ו בשבט לבין איכות הסביבה, ומזמינה את התלמידים לחשיבה על סוגיות בנושא זה ולדיון בהן.
מה בין מגילת אסתר לפרסומת לסמארטפון?
מצגת אינטראקטיבית המיועדת להעלות את המודעות להחפצת נשים כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבר וכיום. הפעילות מזמינה התבוננות ביקורתית בדרך בה מתארים נשים בפרסומות בתקופתנו ובדרך בה מתוארות הנשים במגילת אסתר.
מדורות - בעד ונגד
מצגת אינטראקטיבית המעלה דילמה לגבי המנהג - הדלקת מדורות בל"ג בעומר. המצגת חושפת את התלמידים למחלוקת בנושא ולטיעונים בעד ונגד. היא אף מספקת להם דרכים שבאמצעותן אפשר למזער את הנזקים במידה ויחליטו להמשיך ולקיים את המנהג.
פרחים וזיכרון
מצגת אינטראקטיבית העוסקת במשמעות הסמלית של פרח דם המכבים בהקשר של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. מטרת הפעילות להעלות את המודעות של התלמידים לאופן שבו מועברים אלינו מסרים וערכים באמצעות סמלים.
רות המואבייה - חסד חסד תרדוף
בימים בהם מדינת ישראל מוצפת בעובדים זרים, מסתננים, מהגרים, פליטים וכו' ראוי להיזכר ברות המואבייה, מבקשת המקלט הראשונה שמוזכרת במקורות, וזאת בעיקר כדי להקשיב למסר שהיא מעבירה לנו. רות מלמדת אותנו דבר מאוד מאוד פשוט והוא, שניכור ואטימות מובילים לניכור ואטימות, ואילו חום וחסד מובילים ל...נחשו מה???
תולדות חג החנוכה
חג החנוכה הוא האחרון מבין החגים המסורתיים שנתקדש בלוח השנה היהודי. על תולדותיו של חג החנוכה, ציון החג במקורות השונים, מנהגי החג, ומשמעויות חדשות המיוחסות לחג החנוכה.
תענית אסתר
היא לא מהתנ"ך, לא מוזכרת במשנה ולא בתלמוד. להפך בתקופת בית שני וגם אחריו היום שלפני פורים נחשב כיום שאסור בתענית משום שהיה נחגג כיום ניצחון על היוונים על ידי יהודה המכבי, אז איך קרה שדווקא היום יש יום צום ותענית?
קריאת ההגדה של פסח: "והגדת לבנך"
על חג הפסח וקריאת ההגדה - על ליל הסדר, על ארבע הקושיות, על המסורת לספר ביציאת מצרים, על ארבעה בנים בהגדה ועוד.
צדק וצדקה – בין חברת צדק לחברה צודקת
בדיון בפרשת "וירא" ובפרקי אבות בוחן נתן רובין את מושגי הצדק והצדקה בין הרובד הפרטיקולרי לאוניברסאלי ומצטט את דברי פרופ' איש שלום ופרופ' רוזנברג: "שאיפה זו להקים אומה באה דווקא מתוך מגמה אוניברסלית שמקורה במידת החסד אשר אפיינה את עולמו של אברהם אבינו, חסד שלא הצטמצם בהכנסת אורחים בלבד או בתחנונים על גורלם של אנשי סדום, אלא חסד שמגמתו להיטיב עם האנושות כולה."
עושים פרצוף
מסתבר שלא רק אנחנו מתחפשים בפורים. פעולת ההתחפשות היא תופעה שחוצה לא רק תרבויות אלא גם תקופות היסטוריות שונות, והמסיכות היו תמיד חלק מהתרבות האנושית.
נס חנוכה: עדות מהשואה
לפניכם עדות על הדלקת נרות חנוכה בשואה, במחנה עבודה בגרמניה.
נשים בישראל והזכות לשוויון
בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל הוצהר על שוויון מלא בין כל האזרחים - בלא הבדל דת, גזע או מין. אף על פי שחל שיפור ניכר במעמדן של נשים, ההצהרה עדיין אינה מיושמת במלואה...
נשים וגברים בתרבות הפוליטית הישראלית
מאמר זה בוחן את הקשר בין אפליית נשים לבין מאפייני התרבות הפוליטית בישראל, ואת מגמות השינוי שחלו בנושא זה החל משנות ה- 90 של המאה ה-20.
משחקים, מאכלים (ועוד) - לימי החנוכה
על משחקים ומאכלים לחג החנוכה - על הסביבון, על אכילת סופגניות ולביבות, על דמי חנוכה ועוד.
מגילת רות
סיפורה של רות, של מגילת רות ומדוע נקבע מועד קריאת המגילה בחג שבועות.
מגילת רות וחג השבועות
על הקשר שבין מגילת רות לחג השבועות - על סיפורה של רות המואבייה, על התקופה שבה נכתבה מגילת רות, ועל הסיבה שקוראים אותה בשבועות.
ל"ג בעומר - מי? מה? כמה?
מתי זה ל"ג בעומר ומה הקשר שלו למרד בר כוכבא, מהיכן הגיעו המשחק בחץ וקשת ולמה התנועה הציונית משמעותית בדיון על המועד הזה?
ל"ג בעומר - גלגול החג בזיכרון הקולקטיבי
ל"ג בעומר מסמל, כמו חגים יהודים רבים, את הזיקה ההדוקה האדמה ללאום. אך כפי שתקראו במאמר המצורף יש ל-ל"ג בעומר משמעויות נוספות ורבדים רבים.
כיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש בתקופת המכבים
מידע על כיבוש ירושלים בידי המקבים וטיהור בית המקדש בתקופת הבית השני - על מרד החשמונאים בירושלים ומלחמתם ביוונים (נגד המלך אנטיוכוס אפיפנס).
כיצד חוגגים בת מצווה במחנה ריכוז?
בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה היא מתארת את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ולאחר מכן את חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.
ט"ו בשבט - גלגולו של חג חקלאי
ט"ו בשבט הוא חג עברי קדום שעבר גלגולים רבים ובסוף חזר למקורו הטבעי - מחג חקלאי בעת העתיקה, דרך פולחן בעל מוטיבים מיסטיים מובהקים בקבלת האר"י, ועד שאומץ בחום ע"י התנועה הקיבוצית וקק"ל.
ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת
ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.
ט"ו בשבט בארץ ובגולה אז והיום
תשובת צוות אתר תרבות.il לשאלה של נורית - "בט"ו בשבט מהנהג הרווח הוא נטיעת עצים. כיצד חגגו אותו לפני הקמת המדינה וכיצד חוגגים אותו היום בחו"ל"?
חוקי נירנברג: היום בו חוקי גזע הפכו לחוקי מדינה
על מצבם ומעמדם של יהודי גרמניה בשנת 1935 עם התבססות המשטר הנאצי וכניסתם לתוקף של חוקי נירנברג. חוקים שרמסו את זכויותיהם של היהודים, הגדירו מיהו יהודי והיוו את הבסיס לחוקים אנטי יהודיים של המדינה הנאצית.
חג השבועות
אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. התאריך נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. בתורה יש לחג משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.
חג השבועות: חג מתן תורה
המידע בדף זה עוסק בחג השבועות - חג מתן תורה, ובקשר בין חג השבועות לחג הפסח.
חג פורים ומגילת אסתר
על קריאת מגילת אסתר בפורים, על מנהגים הקשורים לקריאת המגילה, מדוע מרעישים בהזכרת השם "המן", בעד ונגד מנהג ההרעשה, ועל ביטול המנהג וצמצום ההרעשה.
חגים, זבחי משפחה וחגיגות: חגי הקציר והחג הגדול
חלק ממאמרו של פרופ' מנחם הרן "חגים, זבחי משפחה וחגיגות" העוסק בחגי הקציר: חג הפסח וחג השבועות הקשורים אחד לשני, ובחג הגדול : חג הסוכות. המאמר דן בחוקי החגים ובאופיים בספר דברים במקור הכהני ובספר הקדושה.
חודש שבט - חודשו של ראש השנה לאילן
טו בשבט נקבע בהלכה כיום המציין את התחלת שנת מעשרות חדשה. הקביעה נובעת מכך שחודש שבט הוא חודש של התעוררות עצי הפרי מתרדמת החורף. סביב טו בשבט התפתחו מנהגים שונים שהמרכזי בינהם הוא "סדר טו בשבט". טו בשבט אמנם אינו חג מקראי אך צבעי הטבע בחודש שבט משתקפים יפה בחזון הסוסים של זכריה שארע בכ"ד בשבט.
חודש תשרי: התחלת השנה
על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".
חג החנוכה: חג האורים, חג האש
המידע בדף זה עוסק בהבנת הקשר בין חג החנוכה להדלקת הנרות ולציון האור כמוטיב משמעותי בחג ובסמליו.
חג הפורים
חג הפורים, חג הצלת ישראל מיד המן ותומכיו, נחוג מדי שנה בי"ד באדר, הוא היום שבו נחו היהודים מאויביהם כפי שמתואר במגילת אסתר (ט, יז). אולם, הרקע ההיסטורי של חג זה ושל המאורעות המוזכרים במגילת אסתר הוא כה מעורפל, עד שמבקרי המקרא הציעו הצעות שונות ומשונות בדבר מוצא החג, תוך התעלמות מן הפרטים ההיסטוריים שבמגילה
זהות ערבית במדינה יהודית ודמוקרטית
המאמר מציג את הרקע ההיסטורי ומערכת היחסים שבין היהודים לערבים החל ממלחמת השחרור. כמו כן מציג המאמר נתונים לגבי השאלה כיצד הערבים והיהודים מעריכים את היחסים ביניהם.
השכנים מתכוננים לימים הנוראים
כולנו מתכוננים לאירועים משמחים ועצובים - האם גם בלוח השנה יש תקופה של הכנה? אז מה התוכן שלה? כמה מילים על חודש אלול והמנהגים המיוחדים שלו.
הקו הירוק והקו הסגול
על קוי הגבול של מדינת ישראל עם מדינות ערב השכנות: הנסיבות ההיסטוריות של היווצרותם, מעמדם המשפטי והמורכבות שלהם.
מגילת רות – בין מגדר לקבלת הזר
בשיעור זה נבחן את הערכים המובאים במגילת רות הנקראת בשבועות. במגילה זו מתגלים מגוון ערכים המועלים על נס בקריאת המגילה בשבועות: עזרה לזולת, קבלת הזר, מקומה של האישה כגורמת שינוי.
מידות של ייחוס
בשיעור הזה יילמֵד הסיפור החסידי "מידות של ייחוס". הסיפור מתאר רגע חשוב בכינונה של משפחה חדשה: שתי משפחות המוצָא של החתן והכלה נפגשות לכבוד אירוסי הזוג הצעיר. שתי המשפחות הן משפחות חשובות ומיוחסות בחברה החסידית, ואף על פי כן, כל אחת מהן בוחרת בדרך אחרת להציג את המעלות של המשפחה. דרך הסיפור החסידי נבחן את הדרך שלנו להציג את הזהות האישית שלנו ואת זו של אנשים אחרים.
חומות של דמיון
בשיעור זה יילמד הסיפור החסידי "חומות של דמיון" שסיפר הבעל שם טוב. הסיפור מתאר את דרכו של האדם המאמין המחפש את הקִרבה לאלוהיו. באמצעות הסיפור נעסוק באתגרים אישיים מחיי התלמידים ובעיקר בתובנה כי לא פעם המחסום העיקרי שלנו הוא מחסום פנימי.
הדרך היא הבית
בשיעור זה נבחן את היחס בין הדרך והמטרה אליה הדרך מובילה. בלימוד זה נשלב שיר, סיפור חסידי ותמונה. השיעור כולל לימוד עצמי.
אם אני מקפיד זה לא אומר ש...
במערך שיעור זה נברר מה המשמעות של הקפדה על ערכים בתוך חברה ואיך מתייחסים לכאלו שאינם מקפידים. אנו נגש לנושא הזה דרך סיפור חסידי העוסק בחג הפסח.
חטא, שופר ווידוי בעשרת ימי תשובה
מה אנחנו מגדירים כחטא? האם אנחנו מודעים תמיד לכך שאנחנו עושים מעשים לא ראויים? מה מסמל השופר בחיינו?האם אדם אחד יכול למלא תפקיד של שופר בחיינו? שיעור פעיל בשילוב קולנוע
"כי האדם עץ השדה"
מטרת השיעור היא הכרת הפתגם "כי האדם עץ השדה" ודיון בפרשנויות שונות בנוגע לפתגם.
הסביבון: גלגולו של מנהג
בשיעור זה נבחן את משחק הסביבונים בחנוכה לאור תרבויות סמוכות ליהדות שיתכן והשפיעו על תרבותה
מחלוקת לשם שמים
מערך שיעור המציע ניסיון לאפיין את המחלוקת הראויה בכיתה, בעזרת הצצה למחלוקת מפורסמת ועתיקה – המחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי.
השפה שלי
בשיעור נתייחס לשפה העברית - שפה מדוברת, שינויים בשפה ושפה תקינה
לקראת חג החנוכה: הגיבורים שלי ואני
הצעה לשיעור חינוך לתלמידי חטיבות הביניים. לקראת חג החנוכה שבו אנו מציינים את גבורת המכבים ואת ניצחונם הצבאי המרהיב על היוונים, נזמין את התלמידים לדון במושג "גבורה". מהי גבורה? ומיהו גיבור? כיצד, אם בכלל, יוכלו התלמידים להיות גיבורים בעצמם?
העשיר השמח בחלקו
האם עושר מביא לאושר? תרבות הצריכה הפופולרית ופרקי אבות מציעים שתי תשובות מנוגדות.
נשים לומדות תורה?
השיעור עוסק בלימוד תורה של נשים, כמקרה פרטי של נושא רחב יותר שהוא שיוויון הזדמנויות וכיצד פועלים כדי להשיג אותו. במהלך השיעור יפיקו התלמידים מידע מתצלום ומטקסט מילולי, ויצלמו בעצמם.
החג במקרא וזמן מקודש
חג הפסח במקרא הוא זכר ליציאת מצרים ואין קשר גלוי בינו לבין חקלאות. נוספת לכך העובדה שחגיגת הפסח נעשת בחיפזון בשונה מחגיגת סוכות הנעשית באריכות, הבחנה המבטאת את יחסו המיוחד של חג הפסח לאירוע היסטורי מכונן - יציאת מצרים.
האם למתיוונים יצא שם רע בצדק?
המושג "מתייוונים" התקבע בזיכרון כמושא ללעג, בוז ולבגידה במסורת, אך האם באמת אלו המכונים "מתייוונים" היו ראויים ליחס כזה, או שאולי הם היו חלק מהמארג היהודי בתקופה ההלניסטית-יוונית? פרופסור ירמיהו יובל במאמר ששופך אור חדש על תופעה מעניינת זו.
אישה, מסכה ותחפושת בספרות האגדה של חז"ל
מאמרו של אביגדור שנאן על סיפורי חכמים ומדרשים המספרים על התחפשות של אישה או לאישה. המשותף לכל הסיפורים הללו הוא שהתחפושת היא נשקו של החלש.
השבת אבדה - מתוך הספר "אבדות" / מיכאל שיינפלד
העיסוק במצוות השבת אבדה מכניס אותנו לסבך של מושגים משפטיים – אבדה, סימנים, ייאוש, בעלות וכד'. מאחורי המושגים המשפטיים הללו מצוי מצב קיומי – אדם שהיה לו חפץ שאבד ממנו, ואדם שמצא חפץ של מישהו זר.
שקופים
המצגת עוסקת בחשבון נפש חברתי, נושא ההולם את הימים הנוראים שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
אושפיזין
מצגת אינטראקטיבית לחג הסוכות. בחג הסוכות נהוג לארח בסוכה - אירוח סמלי - שבעה מאבות האומה, הנקראים "אושפיזין". במצגת זו תלמידי הכיתה מוזמנים לגבש יחד רשימת אושפיזין "עדכנית" - זאת לאחר שהם עורכים היכרות עם האושפיזין המסורתיים, דנים בשאלה מדוע דווקא הם נבחרו, ובונים רשימת תכונות חיוניות לאושפיזין החדשים שייבָּחרו על ידי הכיתה.
ניצחון החשמונאים: שתי נקודות מבט
מצגת אינטראקטיבית לחג החנוכה. בחנוכה אנחנו חוגגים את ניצחון החשמונאים על היוונים. אבל כיצד הם השיגו את הניצחון הזה? במצגת זו תקראו שני שירים ובהם שני הסברים שונים לניצחון...
שנאת חינם בעבר וכיום
מצגת אינטראקטיבית בנושא צומות החורבן. בתלמוד הבבלי נאמר שהבית השני חרב מפני שהייתה בו שנאת חינם. במצגת חווייתית זו אנו מזמינים את התלמידים לבחון לְמה הכוונה במושג "שנאת חינם", וזאת על רקע המידע ההיסטורי שיש לנו על התקופה. עוד מוזמנים התלמידים לבחון את המציאות שישראל נתונה בה כיום, תוך מתן דגש לשיח הפוליטי המתנהל בישראל בימינו.
"כי בניסן עתידין להיגאל"
חג הפסח חל בחודש ניסן, והוא מציין את התהווּתו של עם ישראל. על שמותיו השונים של החג ומשמעותם, אורחותיו ומנהגיו של החג, ההגדה של פסח, ליל הסדר, העלייה לרגל לירושלים, ועל קדושתו של הר הבית ביהדות.
על חבל דק
שיעור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין אדם שרוצה לעזור לזולת ובין אלה שנדמה לנו שהם זקוקים לעזרה.
ערכת בית מדרש - לימוד ייחודי לקראת חג השבועות
הנחיות להפקת אירוע בית מדרש לקראת חג השבועות
משפחה בשלושה דורות - משפחת כהן
סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה ממרוקו והגיע בראשית שנות המדינה לירוחם וגרה שם זה 65 שנה. מה הם חשים כלפי מה שהיה ומה הם עשו בשביל לשנות את זה.
משפחה בשלושה דורות - משפחת פורן ציון - ניצוצות המאבק
סרטון העוקב אחר משפחת פורן - ציון. משפחה שמוצאה מזרחי והחיבור לתרבות הערבית מזרחית עומד בלב השיח בין הבנות לאמם.
משפחה בשלושה דורות - משפחת רשף
סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מגרמניה. הסבתא גרה בגרמניה, האם נשאה ליהודי בארץ ולא התגיירה, שתיים מהבנות נשאו ליהודים, האחת התגיירה והאחרת נשארה גויה.
מעוז צור ישועתי - שבחי מעוז
מה משמעות השיר 'מעוז צור' ומה הקשר שלו לשיר של נעמי שמר 'שבחי מעוז'
משפחה בשלושה דורות - משפחת אדלמן
סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מבריטניה, האם והבת עלו לישראל בעבר והסבתא מתעתדת לעלות בקרוב. דרך הסרטון מתוודעים לשינויים הרבים שחלים בין הדורות ביחס לשאלות יסוד בתרבות.
משפחה בשלושה דורות - משפחת בן ארי
סרטון העוקב אחר משפחת בן ארי שהתחילה בקיבוץ עין חרוד הבת עברה לירושלים והפכה להיות דתית הבת עזבה את ירושלים וגם את הדת.
משפחה בשלושה דורות - משפחת זיידל
סרטון העוקב אחר משפחת זיידל. בסרטון מתגלה פער הדורות והתפיסות מהסבא האינטלקטואל 'של פעם', דרך האם ועד לנכד שלא פעם סוטה מדרכו של הסב.
מיהו נכרי? זהות יהודית לנוכח האחר בתוכנו
הרצאה של פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
מה הם החגים בשבילנו?
למה אנחנו חוגגים את החגים בכלל? ומה המשמעות שלהם היום?
חנוכה - בין חג לאומי לחג דתי
בסיפור החנוכה ניתן לזהות שתי דמויות המגלמות פנים שונים. מתתיהו - מייצג את הפן הדתי ויהודה המכבי את הפן הלאומי. בשיחה הבאה בין הרב יואל בן נון לסופר יורם קניוק עולים שני הפנים הללו של החג
יודעים אתם לכבוד מה?
"יודעים אתם לכבוד מה?", הינו פרוייקט ייחודי - לרגל חג החנוכה אמנים שונים בחרו את שיר החנוכה האהוב עליהם, שיר חנוכה שאליו הם מתחברים - וביצעו אותו כטוב בעיניהם ובדרכם האמנותית והייחודית עם אינטרפטציה אישית שלהם -- לשיר המסורתי. האמנים המשתתפים באלבום: ערן צור, עבודות עפר, אלברט סופר, תמר קפסוטו, אדם כהן, דניאל רביצקי, נועה שמר, רזי בן עזר, ומורפלקסיס. את האלבום הפיק דויד פרץ.
זהות יהודית של החשמונאים בעת ההלניסטית
האם החשמונאים התייוונו במהלך הדורות שלאחר הניצחון על היוונים.
הרב ישראל מאיר לאו על שואה ואמונה - ראיון לרגל יום השואה והגבורה
הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לשעבר, ניצול שואה ויו"ר "יד ושם" - מדבר על אמונה, על השואה ועל משמעות עם צילה מירון-אילן והרב ד"ר יוחאי רודיק, המפקחים הראשיים של מקצוע 'מחשבת ישראל'.
שפת אם
בשיעור זה נעסוק בשאלה האם מי שהגיע מארץ אחרת צריך לשמר את שפת האם. השיעור יכלול שימוש בסרטים שיש בהם שיחות עם כאלו שבחרו לשמר או שלא לשמר את שפת האם שלהם.
חג הסיגד - בדרך לחג לאומי?
בשיעור זה נכיר את חג הסיגד - חג של העדה האתיופית. ננסה להבין מהי המשמעות של חג של עדה אחת, שמקבל הכרה והופך מועד של כולם, ומה אנחנו יכולים לאמץ ממועד זה.
הוידאו בלוג של רונה: להיות אנושיים
רונה מאוד כועסת אחרי שהיא ראתה את חברותיה מנדות חברה משותפת בגלל שהיא שהוגדרה כ"קצת מעצבנת".
איפה מסתתר האושר שלנו?
כולנו מחפשים אחר האושר. אבל איפה נמצא האושר ומי יכול לסייע לנו למצוא אותו? בסיפור החסידי הנודע אנחנו ניגשים לברר איפה מסתתר האושר.
איך עוזרים לחבר?
בסרט שני סיפורים חסידים ואחריהם דיון קצר על הדרכים השונות לסייע לחברים בעת מצוקה.
סיפורי כיבוד אם וכיבוד בן
קריאה בשני סיפורים בתלמוד הירושלמי, המתארים מעשים של כיבוד. בהשתתפות: תלמידות בי"ס יסודי, אלי קרן אסף ונור אפשר קובלסקי.
שיעורי חינוך לחג השבועות
לקראת חג השבועות, אנו מציעים מאגר של שיעורי חינוך המותאמים למגוון שכבות גיל. השיעורים עוסקים בהיבטים שונים של חג השבועות, ובכולם הצעה לדיון ערכי ומהותי ועיון ביקורתי במקורות.
שיעורי חינוך לקראת חגי תשרי
לקראת חגי תשרי אנו מציעים סדרה של שיעורי חינוך המותאמים לשכבות הגיל השונות.
קצרים על מועדים - חנוכה
סרט היכרות קצר על חנוכה
קצרים על מועדים - טו בשבט
סרט קצר על טו בשבט שמביא את הצדדים השונים במועד
קצרים על מועדים - ימי הזכרון הלאומיים
סרט קצר על יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה
קצרים על מועדים - ל"ג בעומר
סרט זה עוסק בל"ג בעומר: בקשר של מועד זה לספירת העומר, באירועים הנקשרים למועד זה במסורת היהודית, ובשינוי שחל בתפיסה ביחס לחג עם עליית הציונות.
קצרים על מועדים - פורים
סרט קצר (2.5 דקות) שנועד להעביר לתלמידים את המידע העיקרי על חג פורים.
קצרים על מועדים - פסח
סרט קצר שמסביר על פסח - המנהגים שלו והמקור שממנו נוצר החג
קצרים על מועדים - שבועות
סרט קצר על שבועות
מגילת אסתר
קריאה במגילת אסתר (ח, טו - ט, ה). בהשתתפות: חבר הכנסת הרב יהודה גלעד וישי רוזן צבי.
ליל הסדר
קריאה בקטעים מתוך ההגדה של פסח. בהשתתפות: ח"כ זהבה גלאון, עובד זר מקולומביה חורחה איוון, מייסדת מוקד סיוע לעובדים זרים סיגל רוזן ומזכיר איגוד מגדלי הפרחים אברהם דניאלי.
לא יחדל אביון מהארץ
קריאה בספר דברים טו ז-יב. בהשתתפות: הפרשן חיים ברעם וראש ישיבת ההסדר פתח תקווה הרב יובל שרלו.
הגדה של פסח - קריאה לשינוי בהתנהגות
קריאה מחודשת בהגדה של פסח בהשתתפות אורחים שעוסקים בקטעים נבחרים מתוך הטקסט המיתי.
ואם כבר לבד
על השיר "ואם כבר לבד" שכתב והלחין מיכה שיטרית
שוב יקומו המכבים - חנוכה העת החדשה
כשראשי התנועה הציונית חיפשו מיתוסים של גבורה הם די מהר הגיעו למכבים. ואכן, סיפור המכבים עשוי מהחומרים מהם צומחים גיבורים. מה אין שם: דיכוי, גזירות, מרד צודק, אומץ לב וכמובן נס. איך אפשר בלי איזה נס קטן. במאמר המצורף מנתח המחבר את הזיקה הישירה בין התנועה הציונית למכבים ולחג החנוכה.
אדם בתוך עצמו
על השיר "אדם בתוך עצמו" שכתב והלחין שלום חנוך.
אין לי ארץ אחרת
על השיר "אין לי ארץ אחרת" מאת אהוד מנור וקורין אלאל.
מה אברך
על השיר "מה אברך" מאת רחל שפירא ויאיר רוזנבלום.
חג השבועות
אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. תאריך החג נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. לשבועות יש בתורה משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.
תותים
על השיר "תותים" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.
אנחנו מאותו הכפר
על השיר "אנחנו מאותו הכפר" שכתבה והלחינה נעמי שמר.
הליכה לקיסריה
על השיר "הליכה לקיסריה" שכתבה חנה סנש והלחין דוד זהבי.
אמצע ספטמבר
על השיר "אמצע ספטמבר" שכתבה והלחינה אסתר שמיר.
הדלקת נרות חנוכה
בשיעור זה נכיר את המרכיבים שהופכים את הדלקת נרות חנוכה לטקס, בשונה מהדלקת נרות בסיטואציות אחרות.
ילדים זה שמחה
על השיר "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר.
מה איתי
על השיר "מה איתי" שכתבו אריק איינשטיין, שלום חנוך, יענקל'ה רוטבליט וג'וזי כץ והלחינו ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ושלום חנוך.
הרעות
על השיר "הרעות" מאת חיים גורי וסשה ארגוב
שיר לשלום
על השיר "שיר לשלום" מאת יענקל'ה רוזנבליט ויאיר רוזנבלום
חורף שבעים ושלוש
על השיר "חורף שבעים ושלוש" מאת שמואל הספרי ואורי וידיסלבסקי.
אבא'לה בוא ללונה פארק
על השיר "אבא'לה בוא ללונה פארק" מאת ישראל יצחקי ויוסף כנען.
אני וסימון ומואיז הקטן
על השיר "אני וסימון ומואיז הקטן" מאת יוסי בנאי וחנן יובל
כל עוד
אבא המלווה את בנו לבית הספר חוזר עשרות שנים אל אביו ואל בית הספר שלו; על השיר "כל עוד" מאת עלי מוהר ויוני רכטר.
רציתי שתדע
על השיר "רציתי שתדע" מאת עוזי חיטמן
אנחנו לא צריכים
על השיר "אנחנו לא צריכים" מאת אבי קורן ושמואל אימברמן
בלדה לשוטר
על השיר "בלדה לשוטר" מאת אהוד מנור ונורית הירש.
פראג
על השיר "פראג" מאת שלום חנוך.
התחדשות
על השיר "התחדשות" מאת נעמי שמר ויובל דור.
לבכות לך
על השיר "לבכות לך" מאת אביב גפן.
כל נדריי
על השיר "כל נדריי" מאת לאה לופנפלד ויאיר קלינגר
בתשלומים
על השיר "בתשלומים" שכתב אלברט שטרית והלחין אברמינו מוגרבי.
סליחה
על השיר "סליחה" מאת אהוד מנור ומתי כספי
שיר תשרי
על השיר "שיר תשרי" מאת רחל שפירא ודני עמיהוד.
זמר נוגה
על השיר "זמר נוגה" מאת רחל המשוררת
אליפלט
על השיר "אליפלט" מאת נתן אלתרמן וסשה ארגוב.
יצחק רבין
לוחם, מפקד ורמטכ"ל מלחמת ששת הימים. שגריר ישראל בארה"ב, שר וראש ממשלה בישראל, שנרצח בידי מתנקש יהודי בזמן כהונתו (השנייה) כראש הממשלה. יצחק רבין (1922 – 1995) שירת כל חייו את המדינה מתוך תחושת אחריות ושליחות לאומית.
הגדה של פסח
להגדה מקום מרכזי בטקס ליל הסדר זה אלף שנה (ויותר), ובה קטעים מתקופות שונות העוסקים ביציאת מצרים. בהגדה טקסטים שנוהגים לקרוא ולשיר בליל הסדר, לצד הוראות למהלך הטקס. קהל היעד העיקרי שלה הוא הדור הצעיר, שאמור להמשיך ולהעביר את הסיפור לדורות הבאים.
משפחה בשלושה דורות - משפחת פרדו: שעווה וזהב
סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במשפחה ממוצא אתיופי - אב, אם ושלושת ילדיהם שהפרשי הגיל יצרו עולם שלם של התייחסות לעלייה ולמדינת ישראל.
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים
עם פתיחת שנת הלימודים, מן הראוי שכל תלמיד יקדיש זמן להגדרת יעדים לשנה החדשה, להרהר באתגרים שעמם יידרש להתמודד, ולחשוב כיצד עשויה להתפתח השנה בהמשך.
אני ואתה
על השיר "אני ואתה" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב.
ישראלי = יהודי?
מערך שיעור שמזמין את התלמידים להכיר בקיומו של מגוון בחברה הישראלית, ומעודד אותם לקבל אנשים בישראל באשר הם ולנהוג כלפיהם בכבוד, ללא קשר לדת וללאום שאליהם הם משתייכים.
אש, אש מדורה! האומנם? ומה עוד?
בשיעור זה נעסוק ביום ל"ג בעומר, ננסה להבין כיצד היום הזה התעצב ואילו אירועים נוספו ונקשרו בו, ונראה שמי שמעצב ומבנה את המשמעות של חגים הוא האדם וקהילתו.
למה לי מרד?
בשיעור זה נבחן את משמעות הבחירה במרד. נלמד על כמה אירועים משפטיים שבהם יצא עם ישראל למרד, נחשוב האם הבחירה לצאת למלחמה נגד שליט חזק היא החלטה נכונה, וננסה להבין איך אפשר בכלל לדעת מהי החלטה נכונה במקרים כאלו.
יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין
יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח בתאריך י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 בידי מתנקש יהודי. הרצח גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שהאמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות.
חג הפסח
הראשון משלושת החגים הנזכרים בתורה. נקרא גם חג החירות, זמן חירותנו - לציון יציאת מצרים והשחרור משעבוד לגאולה. לחג יש גם משמעות חקלאית - חג האביב, שבו קוצרים את התבואה הראשונה (קציר שעורים – העומר).
חנוכה
החג המסורתי היחיד שאינו נזכר בתנ"ך. נחוג לראשונה בידי יהודה המקבי בכ"ה בכסלו שנת 164 לפני הספירה, לציון ניצחון החשמונאים על היוונים וטיהור בית המקדש. הטקס המרכזי של החג הוא הדלקת נרות החנוכייה במשך שמונה ימים, ומכאן כינויו - חג האורים.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון הממלכתי לזכרם של שישה מיליון היהודים, ובהם כמיליון וחצי ילדים, שנרצחו התאריך, כ"ז בניסן, נועד להנציח את מרד הגטאות הראשון - מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח תש"ג - 1943, ונמשך כחודש ימים.
תענית אסתר
צום שנקבע לערב פורים (י"ג באדר) לזכר הצום שאסתר קיבלה על עצמה, כשסיכנה את חייה והתייצבה לפני אחשוורוש כדי להציל את היהודים מגזירות המן.
פורים
חג המנציח את ההצלה של היהודים בממלכת פרס בתקופת המלך אחשוורוש, כמסופר במגילת אסתר. פורים נחוג יומיים בחודש אדר (י"ד – ט"ו). שמחת ההצלה בפורים העניקה לחודש כולו אווירת עליצות: "משנכנס אדר - מרבין בשמחה".
הבדלים מגדריים
בשיעור זה נלמד על הבדלים מגדריים דרך לימוד סיפור, כרזות ועוד.
קללה – יוצאת ממני ונשארת אצלי
בשיעור זה נתייחס לתופעה נפוצה בבית הספר - קללות. לרוב אנחנו מתייחסים לזה כלפי המקולל ובמערך זה נבחן את היחס למקלל ומה זה עושה לו.
להרכיב משקפיים ורודים
בשיעור זה נלמד איך אפשר להשתמש בצחוק ובהומור כדרך התמודדות עם דברים שונים קשים כקלים שמתרחשים ללומדים.
ציון, למידה ומה שביניהם
בשיעור זה נלמד על הפער בין הציון למה שהוא משקף ואיך על ידי לימוד של סיפור נוכל לחשוב על דרך אחרת להבין את הציון.
ביעור חמץ
ביעור חמץ נעשה בבוקר י"ד בניסן, ערב חג הפסח. שורפים את כל החמץ, גם את החמץ שהתגלה בבדיקת החמץ בלילה הקודם.
זכר ליציאת מצרים
בשיעור זה נדון עם התלמידים על מעמדה המכונן של יציאת מצרים בתרבות ישראל, ונבחן הקשרים שונים שבהם אנו מזכירים את יציאת מצרים. ניתן את הדעת על משמעות אזכור יציאת מצרים בליל הסדר, מה עלינו ללמוד ולהסיק מהעיסוק המרובה ביציאת מצרים? האם יש לכך השלכות על העיסוק בנושא בליל הסדר שלנו?
שיעור ליום המעשים הטובים
בשיעור זה ננסה להבין מהו מעשה טוב בעינינו, האם נוכל לאפיין מעשה כמעשה טוב? האם מעשה טוב אחד עולה על מעשה טוב אחר? מה בין יום המעשים הטובים לבין חיים של מעשים טובים?
ל"ג בעומר
ל"ג בעומר חל ב-י"ח באייר, והוא מספר סידורי (ולא תאריך): היום ה-33 (ל"ג) מתוך 49 ימי ספירת העומר. בימינו הוא בעיקר חג המדורות, זכר למרד בר-כוכבא (המאה ה-2 לספירה) ולמנהג של מקובלי צפת (המאה ה-16), המקיימים הילולה על קברו של שמעון בר-יוחאי.
בדיקת חמץ
נעשית לפי ההלכה בלילה של ערב פסח בכל המקומות בבית שייתכן שנשאר בהם חמץ. את החמץ שמוצאים שומרים לביעור חמץ למחרת בבוקר.
בין שקיפות לשחיתות
כיצד ניתן למנוע שחיתות של פוליטיקאים ואנשי ציבור? מהו עיקרון השקיפות, ובאיזה אופן הוא מבטיח ניהול תקין של מוסדות ציבוריים?
כל מה שבראתי בשבילך בראתי
בשיעור זה נלמד על המתח שבין שימור ופיתוח באמצעות מקורות מן העבר ומקרים מן ההווה.
מערך שיעור לשבועות - הר סיני שלנו
בשיעור זה נעסוק בסיפור מאת שלום עליכם, המתאר חוויה של תלמידים שיכולה להיתפס כמעשה שובבות או כחוויית למידה משמעותית. חוויה שבמרכזה הדימוי של הר סיני, על כל המטען התרבותי שהוא נושא בחובו.
למה לא עכשיו?
בני ישראל לא קיבלו את התורה מיד עם צאתם ממצרים, אלא נאלצו להמתין זמן-מה. בשיעור זה נשאל מהו תפקידה של ההַמְתָּנָה? מתי המתנה היא דבר חיובי וחשוב שמכין אותנו לדבר הבא.
"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי"
ט"ו בשבט, הידוע גם כראש השנה לאילנות, הוא הזדמנות מצוינת לדון ביחסים הראויים בין האדם לטבע. בשיעור שלפנינו נדון בשני צדדים של יחסי האדם והסביבה, באמצעות עיון במקורות יהודיים מהמקרא ומהמדרש.
האם לזכור באנדרטה או במעשים?
בשיעור זה נכיר מעט את סיפור ההצלה של דוניה רוזן ובעיקר את צוואתה לדורות הבאים ביחס להנצחה - לא על ידי מצבות ואנדרטאות כי אם על-ידי מעשים אנושיים, יומיומיים. הזיכרון צריך לחיות במעשה הטוב.
בריונות בימים ההם בזמן הזה
בשיעור זה נדון עם התלמידים בתופעת הבריונות ובדרכים שונות להתמודד עמה. הלימוד ייעשה דרך מקורות חז"ל והשלכתם על תופעות בריונות המוכרות לתלמידים.
חיים בשגרה
בשיעור זה נדון עם התלמידים במשמעות של שגרה ובמקום שלה בחיינו. האם שגרה היא דבר טוב או רע עבורנו? במה כוחה ומה חולשתה? כיצד היא משפיעה על חיינו ומה יחסנו כלפיה.
לזכור בניגון
בשיעור הזה נלמד את הניגון שחיבר רבי עזריאל-דוד פסטג, כשהיה על רכבת המשא בין ורשה לטרבלינקה. נלמד על הדרך שעשה הניגון עד שהגיע אלינו, ונחשוב על ניגון כדרך להנציח ולזכור.
רצח רבין – רצח פוליטי
בשיעור הזה נעסוק ברצח רבין כרצח פוליטי, במאפיינים הייחודיים של רצח פוליטי ובהשפעותיו ההרסניות על החברה ועל המשטר הדמוקרטי.
שתיית אלכוהול בפורים
בשיעור זה נשתמש במצוות המשתה בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כמניע לדיון עם התלמידים על שתיית אלכוהול בכלל ובמסיבות הפורים בפרט, על המניעים לשתייה ועל הסכנות הכרוכות בה.
מה הכי חשוב בפורים?
בשיעור הזה נלמד מהן המצוות ומהם המנהגים בפורים, נבחין בין מצווה למנהג, ונבחין בין הדגשים הנהוגים במקומותינו לבין מה שהדגיש הרמב"ם. ונשאל אם יש מקום לשינוי בתפיסה או בדגשים.
מצה שמורה
מאחר שהמצה עשויה בצק שעלול להחמיץ, יש המקפידים על שמירת התבואה מכל מגע עם מים או לחות מרגע הקציר (ולא רק מזמן הטחינה). מצה שנאפתה לפי הקפדה זו נקראת "מצה שמורה".
לקראת חג הסיגד
בכ"ט במרחשוון יציינו יוצאי אתיופיה את חג הסיגד המסורתי. בשיעור זה נדון ברלוונטיות של הסיגד לקהילת יוצאי אתיופיה בפרט, ולחברה הישראלית בכלל.
עליית יהודי אתיופיה
מערך שיעור בנושא העלייה לארץ וקשיי הקליטה בה תוך התמקדות בקהילה האתיופית שעלתה ב 40 השנה האחרונות.
לקראת התעודה
מדוע אנו מחלקים תעודות לתלמידים, ומה גורם לתלמידים ולהוריהם לייחס לתעודות חשיבות רבה כל כך? לקראת חלוקת התעודות אנו מציעים להקדיש שיעור חינוך לדיון בנושא, כדי לעודד את התלמידים להרהר בחשיבות התעודה ולבחון את אופייה בעין ביקורתית.
כולנו זקוקים לחסד
חג השבועות, שבו נהוג לקרוא את מגילת רות, הוא הזדמנות מצוינת לדיון ערכי במושג ה"חסד" שבמוקד המגילה. בשיעור זה אנו מציעים פעילות שתאפשר דיון מעמיק במושג זה באמצעות קריאה ביקורתית בסיפור עממי וניתוח השיר "כולנו זקוקים לחסד" מאת נתן זך.
מימונה
חג של יהודי צפון אפריקה, המתחיל במוצאי שביעי של פסח ונמשך למחרתו, ויש משמעות לקשר בינו לחג הפסח. בשולחנות ערוכים, בחגיגיות ובשמחה מקבלים בעלי הבית בלבוש מסורתי ובברכת "תרבחו ותסעדו" את כל הבאים. מאז שנת 1966 המימונה הוא אירוע כלל ארצי של יוצאי מרוקו.
טו בשבט
טו בשבט – יום אכילת הפירות, חג הנטיעות, חג שמירת הטבע. מתי ואיך זה התחיל?
גזרות הדת של אנטיוכוס
גזירות דת חסרות תקדים נגד היהודים והיהדות (168 – 167 לפני הספירה), שלא רק אסרו על היהודים לקיים מצוות - אלא כפו עליהם לעבור על איסורי תורה, ובהם האיסור על עבודה זרה.
גזענות ושנאת הזר
בשיעור זה נציג מקרים של אלימות על רקע של גזענות שהופיעו בתקשורת, ונדון בסיבות האפשריות לתופעה. לאחר מכן נדון ביחס הראוי כלפי מיעוטים, כלקח שאפשר ללמוד מסיפור יציאת מצרים.
יום האישה הבינלאומי
דיון במשמעות יום האישה הבין-לאומי מנקודת מבט ישראלית דרך עיון במגוון מקורות.
פיתוח לעומת שימור
טו בשבט מזמן הזדמנות מצוינת לדון ביחסים המורכבים שבין האדם לכדור הארץ. בשיעור שלהלן, המיועד לתלמידי חטיבות הביניים, נציג את ערכי הפיתוח והשימור, ונדון במתח שביניהם. בסוף השיעור נשאל איזה ערך חשוב יותר בעת הזו, ונבקש מהתלמידים להציג דרכים לחסכון באנרגיה, מים או משאבי טבע.
תיקון ליל שבועות - מה זה הדבר הזה?
כולנו שמענו על תיקון ליל שבועות. אבל מהיכן התחיל מנהג זה מה היה עיצובו הראשון ומה הכיוון שהוא מתפתח בימים אלו?
תחפושות בפורים
המידע בדף זה עוסק בחג הפורים ובמנהגיו.
התחפושת פנים רבות לה
כולנו מתחפשים בפורים אבל לעיתים אנחנו מתחפשים גם בימים אחרים. במערך זה נבחן סיפור חסידי על התחפשות ללא בגדים ועל שינוי פנימי על ידי הצגה.
האם יש שבת בלי כדורגל?
האם ראוי לקיים משחקי כדורגל בשבת? כיצד צריכה להיראות השבת הישראלית, והאם ניתן להגיע לפשרה בין חילוניים לדתיים?
"להבות פשטו בארצנו"
בשיעור זה נדון בתופעת הקנאות הדתית בשם היהדות, דרך מעשי הרצח שבהם נרצחו שירה בנקי וסעד ועלי דוואבשה בסוף חודש יולי 2015.
״אז תאמין שאם קלקלת אתה יכול לתקן״
בשיעור זה נעורר אצל התלמידים התבוננות פנימית לקראת השנה החדשה.
שיעור וידאובלוג שלישי - היחס אל האחר
בשיעור הקודם צפינו בעצות שקיבלה רונה בעקבות הדילמה שהעלתה, וסיימנו את השיעור בהשערה: מה תחליט רונה לעשות ומה יקרה בעקבות המעשה שלה. בשיעור הזה נשמע מה עשתה רונה ומה קרה בעקבות מה שעשתה, ונשאל את עצמנו האם פעלה נכון או שמא לאור מה שקרה היה עליה לנהוג אחרת?
שיעור וידאובלוג שני - היחס אל האחר
בשיעור הקודם צפינו בדילמה של רונה וניסינו לתת לה פתרונות. למדנו מהו המושג "אמפתיה", וקישרנו אותו לדילמה של רונה. בשיעור הזה נצפה בשלוש תגובות מוקלטות לדילמה של רונה, שלושה אנשים שביקשו לתת עצה לרונה. נשאל על הדומה והשונה בין העצות השונות, ומה המניע שבבסיס כל אחת מהעצות.
שיעור וידאובלוג ראשון - היחס אל האחר
בשיעור זה רונה מעלה בווידאובלוג את הקושי שיש לה בנוגע לתלמידה חדשה בכיתתה. התלמידה החדשה דחויה על ידי חברותיה ובהזמנתה רונה מסכנת את מעמדה החברתי שלה עצמה, ועם זאת היא מודעת להתנהגות הראויה במצב הנתון. התלמידים יגיבו לקושי של רונה, יתנו לה עצות כיצד עליה לנהוג וידונו בהן.
שיח אחרי מלחמה
במציאות הישראלית אנו חווים תקופות של מתח. שיעור זה מזמין את התלמידים לשתף את חבריהם לכיתה בתחושות ובחוויות שמעוררים בהם האירועים הקשים, לפקוח את עיניהם לאופן שבו חבריהם ושאר חברי הקהילה חווים את האירועים, ולארגן את התלמידים לפעול יחד למען הקהילה, בתקופה בה היא זקוקה לחיזוקים רבים.
כמו רקפות בין הסלעים
במדינה שלנו אנו חווים לעתים אירועים המאלצים את התלמידים להתמודד עם חוויות מסעירות ומטלטלות. בשיעור שלהלן יוכלו התלמידים לדון באירועים ובתחושות הנלוות להם, הן בפורום מצומצם והן במליאת הכיתה.
גביע העולם בכדורגל: לקראת אנושות טובה יותר
גביע העולם בכדורגל הוא אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם. במסגרת השיעור שלהלן, ננסה להבין את סוד הקסם של המונדיאל, באמצעות ניתוח חזון אחרית הימים של ישעיהו.
"תמיד נבוך, לא נסחף"
אריק איינשטיין, שהלך לעולמו, היה מגדולי הזמרים הישראליים. במערך שיעור זה נכיר את דמותו דרך עיון בשניים משיריו.
"לצמוח מתוך מחלוקת"
לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין, נדון במחלוקות הציבוריות הרבות המאפיינות את החברה בישראל, ביתרונותיהן, חסרונותיהן, וגבולותיהן הלגיטימיים.
שיעור חינוך לקראת יום הכיפורים
לקראת יום הכיפורים, אנו מציעים לדון באופן עמוק במושג הסליחה באמצעות היכרות עם עיבוד חדש לפיוט מפורסם הלקוח ממחזור התפילה, דיון במורכבות של רעיון הסליחה באמצעות משל, והצצה לשיר "שוב נתחיל מחדש" מאת נתן יונתן.
זיכרון השואה במדינת ישראל
זיכרון השואה מקבל תשומת לב רבה במערכת החינוך הישראלית, אך כיצד אנו זוכרים את השואה, ומה משמעות הזיכרון בעיצוב זהות יהודית עכשווית?
השחתת צלם אלוהים
מהן ההשלכות המוסריות של מעשה רצח? מהו צלם אלוהים שבאדם, וכיצד הוא מושחת? לקראת יום רבין, שיעור חינוך לתלמידי תיכון העוסק בשאלות אלה דרך עיון במקורות היהדות.
דיו כתובה על נייר מחוק
בשיעור זה ננסה ללמוד עם התלמידים את המשנה במסכת אבות העוסקת בלמידה ונחשוב יחד על תהליך הלמידה בגיל צעיר ובגיל מבוגר יותר.
מים לשניים: בעקבות אסון המטיילים בנפאל
לפני כמה שנים נקלעה קבוצת מטיילים לסופת שלגים קשה בנפאל, ביניהם היו שנאלצו להכריע בין הרצון להימנע מהפקרת חיים לבין הצלת עצמם. בשיעור נקרא את הברייתא המפורסמת "מים לשניים" ונדון בה לאור האסון בנפאל.
למה לא היית זושא?
סוף שנת הלימודים הוא הזמן לחשיבה רפלקטיבית על מה שאירע ומה שנלמד במהלך השנה. בשיעור שלהלן נזמין את התלמידים להרהר באירועים שהתרחשו, ובמסקנות שאליהן הגיעו, לאורך השנה.
בחירה, גורל, או מקרה?
האם האדם הוא ריבון למעשיו? האם האדם יכול לשנות את העתיד, לתכנן באופן מושכל את חייו ולהוציא לפועל את תכניותיו? שאלות אלו עשויות לעצב במידה רבה את השקפת העולם ואת אורח החיים שלנו, והתשובה להן תקבע את אופן קבלת ההחלטות שלנו בתחומים רבים. בחג הפורים, שבו פעלו מרדכי ואסתר במטרה לשנות את הפור (הגורל) שהפיל המן הרשע, אנו מציינים התנגשות בין תפיסות מנוגדות בנוגע לשאלה זו.
גוף שבור אינו אדם שבור
לקראת סוף מחצית א ולקראת מחצית ב נקדיש שיעור אחד לחשיבה רפלקטיבית ומסכמת. בשיעור נבקש מהתלמידים לשוב לבחון את המחצית שחלפה: את נקודות המשבר, את רגעי השיא, ואת המסקנות לקראת המחצית הבאה.