תוצאות

סידור תוצאות לפי

מהי ישראליות: על 'שרוליק' וכור ההיתוך

כרטיסי "שנה טובה": מתבוננים ויוצרים

המערך מזמין את התלמידים ללמוד מתוך התבוננות בכרטיסי שנה טובה על התקופה בה נוצרו, וליצור כרטיסי שנה טובה מתאימים לתקופתנו.

אפרים משה ליליין

צלם, צייר וגרפיקאי שנמנה עם מייסדי בצלאל. יצירתו מייצגת את "הלידה מחדש" של העם היהודי בארצו ואת שני תחומי יצירתו העיקריים: צילום וציור. גם בשנותיו בגרמניה המשיך לתאר ולצייר את נופי הארץ ודמויותיה על-פי צילומיו.

חנוכה בראי העתונות היהודית בראשית הציונות

חנוכה לא היה תמיד חלק מהעולם של אנשי הציונות לקח כמה שנים טובות שהחג מצא את מקומו ותכליתו בתוך הציונות המתחדשת.

חלוציות כמחויבות לאומית

מערך השיעור יוצר השוואה בין שירים העוסקים בחלוציות ומבסס את תפיסות עולמם.

יצחק דב ברקוביץ

סופר ומתרגם עברי (המאות 19 - 20), חתנו של שלום עליכם שתירגם את יצירותיו לעברית. בארץ עסק בכתיבה, בעריכה ובעיבוד מחזותיו של שלום עליכם לעברית. חתן פרס ישראל לספרות (תשי"ח – 1958).

אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : פולמוס שנת השמיטה

אחד הנושאים מעוררי המחלוקת שבהם עסק הרב קוק בעת שהותו ביפו היה שנת השמיטה.

"כאן על פני האדמה" - רחל המשוררת

קריאה בשיר "כאן על פני האדמה" מאת רחל. בהשתתפות: הרב דב ברקוביץ והמשוררת רבקה מרים.

של מי השואה?

בשיעור זה נעסוק בשאלות סביב תחושת השייכות ומידת המחויבות ביחס לזיכרון השואה, דרך שאלת העמידה בצפירה.

שנות השלושים: המאבק על ההגמוניה הישוב היהודי

המאמר מתאר את חילוקי הדעות בין המחנה הפועלי למחנה הרוויזיוניסטי בשנות השלושים ואת המאבק הפוליטי ביניהם עד לפרישת הרביזיוניסטים מהתנועה הציונית.

אבא קובנר

קורות חייו של אבא קובנר (1918-1987), מפקד מחתרת ופרטיזנים, ממייסדי תנועת ה'בריחה', משורר וסופר, פעיל בתחומי תרבות וציבור בישראל.

קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל

על קרן היסוד, הקרן הלאומית לבניין ארץ-ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית, ולאחר מכן של הסוכנות היהודית.

צמיחתה של הציונות

מדוע המהפכה הציונית התרחשה רק בסוף המאה ה-19 ולא לפני, ולמה היא החלה דווקא בתקופה הטובה ביותר שידעו היהודים בכל תולדות הגלות? על שאלות אלו עונה פרופסור אבינרי במאמר מסקרן, עמוק ומרחיב דעת.

עליה שניה: אברהם דוד גורדון ורעיונות העליה השניה

על אהרון דוד גורדון, עיקרי תורתו ויחסו לסוציאליזם.

נחמן סירקין

על חייו ופועלו של נחמן סירקין - הוגה דעות, עיתונאי, מנהיג, מאבות הציונות הסוציאליסטית. אחד ממנהיגי "הברית העולמית של פועלי ציון", תנועה שביקשה לשלב בין לאומיות לסוציאליזם.

נס חנוכה: עדות מהשואה

לפניכם עדות על הדלקת נרות חנוכה בשואה, במחנה עבודה בגרמניה.

מקסימיליאן אדלברט בר

מתאגרף יהודי צרפתי 1909–1959

משה הס (1812-1875)

לקט מידע מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאופיו של מפעל ההתיישבות בארץ-ישראל, מיקומו וסוגו.

מי זוכר את החללים - אלוהים או עם ישראל?

המחלוקת סביב תפילת "יזכור" הוצתה מחדש, כשהורים שכולים תבעו את החזרת הנוסח המקורי של ברל כצנלסון "יזכור עם ישראל" במקום הנוסח הדתי "יזכור אלוהים". במאמר מתחקה המחבר אחר מקורותיה של תפילת "יזכור", טקסט מכונן שהסערה סביבו היא נייר הלקמוס של הציבוריות הישראלית.

מכתב של גרשום שלום "הצהרת אמונים לשפה שלנו"

מכתב של גרשום שלום המתאר את התנגדותו וחששותיו מפני חילון השפה העברית

מלחמת בתי החולים

עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.

מוסדות לאומיים

על המוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל.

מושבות ראשונות של חובבי-ציון

בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון" (1882) וייסדו בארץ ישראל כמה מושבות.

בבזל יסדתי את מדינת היהודים - הקונגרס העולמי הציוני הראשון

על הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבאזל 1897

לו טנדלר (1898-1970)

מתאגרף יהודי אמריקאי

כיצד חוגגים בת מצווה במחנה ריכוז?

בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה היא מתארת את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ולאחר מכן את חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.

יונתן רטוש

על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים".

יעקב פיכמן

מידע על יעקב פיכמן, משורר, מתרגם ומסאי (1881 - 1958).

יאנג בארני אהרון (1836-1907)

מתאגרף אמריקאי

יהודי מזרח אירופה מול יהודי מערב אירופה: מסורת מול קידמה

מראהו ואורחות חייו של היהודי מהמזרח עוררו סלידה בקרב האינטלקטואל הגרמני-יהודי הסנוב, ואילו האוניברסליות של האחרונים עוררו את חשדנותם של יהודי המזרח. מאמר על המתח בין יהודי מזרח אירופה ליהודי מערב אירופה במהלך המאה ה-19.

יוזף "צ'יבי" בראון 1901–1943

יוזף "צ'יבי" בראון הוא אחד מגיבורי הילדות המפורסמים של ילדי הונגריה, אולם כמעט אף אחד אינו יודע שמדובר באדם אמתי. כדורגלן שנדחק מן הפנתאון של ההיסטוריה ההונגרית.

ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת

ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

טד "קיד" לואיס (1893-1970)

מתאגרף יהודי אנגלי במאה ה-20

חנה סנש

חנה סנש (1944 - 1921) לוחמת ומשוררת, שהפכה לסמל של אידאליזם והקרבה עצמית.

חנוך לנערה ע"פ דרכה: על שילובן של בנות ב"חיידר" במזרח אירופה לפני מלחמת העו...

מה עשו הבנות כשהבנים שיננו ב-"חיידר" את הוויות אביי ורבה? המאמר עוקב אחר שילובן של הבנות במסגרת החדר במזרח אירופה, לאורך המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה

חולמים ושואפים לעצמאות יהודית

על ציוני דרך לאורך ההיסטוריה של העם היהודי אשר לאורכה שאפו היהודים להקים מדינה יהודית עצמאית. על השינויים שהתחוללו בעולם במאות ה 19-20 והשפעתם על העם היהודי, ובעיקר על זרמים שונים בקרב העם היהודי, שחלקם פעל להקמת מדינה יהודית וחלקם התנגד לה.

חוקי נירנברג: היום בו חוקי גזע הפכו לחוקי מדינה

על מצבם ומעמדם של יהודי גרמניה בשנת 1935 עם התבססות המשטר הנאצי וכניסתם לתוקף של חוקי נירנברג. חוקים שרמסו את זכויותיהם של היהודים, הגדירו מיהו יהודי והיוו את הבסיס לחוקים אנטי יהודיים של המדינה הנאצית.

חלוצי המושבה מצפה - גיבורים בעל כורחם

סיפור ייסודה של המושבה מצפה בשנת 1908 בגליל התחתון, וההתמודדות החלוצים עם הקשיים השונים: מחסור במים, בעיות ביטחון ובעיקר בדידות.

חלוצים, על החלוצות של רחביה כבר שמעתם?

תיאור הקמת מתחם משק הפועלות ובית החלוצות בשכונת רחביה בירושלים. להקמתו היו שותפות נשים מנהיגות ביישוב העברי כרחל ינאית בן צבי, ג'ניה אוורבוך-אלפרין. המימון היה גם הוא על טהרת הנשים - תרומתן של חברות "ליגת נשים" מניו יורק. במאמר תיאור שלבי הבניה מבחירת המיקום, התכנון האדריכלי ותפקודיו השונים.

חג חילוני שמח

המיתוס משנה את פניו - מאמר הסוקר את תהליך חילונם של מועדי ישראל, וביניהם חג השבועות, ט"ו בשבט ופסח, בעקבות המהפכה הציונית והקיבוצים.

חאלב (ארם צובה)

מידע על העיר שבסוריה - עדויות על הנעשה בה מהמאה ה-12 ועד למאה ה-19, על תושביה היהודים (מוסתערבים ופרנקוס), על בית הכנסת הקדמון והשריפה שהתרחשה בו, ועל הנס שאירע ליהודי העיר בעקבות עלילת דם.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909

תהליך ההתפשטות והגידול הדמוגראפי של תל-אביב היו תופעה מיוחדת בנופה של הארץ. על התכנון, ההקמה, והתהליכים הגיאוגראפיים-יישובים שהביאו את תל אביב למעמד של העיר המרכזית והגדולה בארץ.

התנועה המסורתית

תיאור שורשיה ופעילותיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל

הרב צבי הירש קלישר (1795-1874)

לקט מידע על הרב צבי הירש קלישר, מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאמנציפציה, ליישוב ארץ ישראל ולתנועת הרפורמה.

הרבי מפיאסצ'נה – גיבור ואנטי-גיבור

רבי קלמן קלונימוס שפירא נולד בשנת 1889, נצר למשפחה חסידית ידועה. ב-1913 הוכתר כרבה של פיאסצ'נה והוא בן 24. הוא נספה ב-1943. מאז סגירת הגטו בנובמבר 1940 ועד לשילוחים ההמוניים ניהל הרבי "שולחן" חסידי, שדרשותיו מהוות את המקור לספר "אש קודש". אלה דרשות אותנטיות, המשקפות את התמודדותו הדתית הנוקבת עד תהום של אדם שכל כולו אמונה צרופה בבורא עולם. רשימות אלה, שהוחבאו בכדים, נמצאו מתחת להריסות הגטו.

'השומר' - המיתוס נולד כבר בעלייה השנייה

על הקמתו, מטרותיו ופעילותו של ארגון השומר, שהיווה את היסוד לארגון 'הגנה'.

הצהרת בלפור: נקודת מפנה בהיסטוריה של התנועה הציונית

על הרקע הדיפלומטי של "הצהרת בלפור", על הנהגת התנועה הציונית - פעילותו של ד"ר חיים וייצמן, על תוכן "הצהרת בלפור", הגורמים לפרסומה ומשמעותה ועל כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים. הצהרת בלפור שהבטיחה ליהודים בית לאומי בארץ ישראל הייתה נקודת מפנה משמעותית בתהליך הציוני והיוותה משענת לתקווה כי אכן ביום מן הימים העם היהודי ישוב לארצו. להלן מאמר קצר שסוקר את הרקע להופעתה.

הציונות = מהפכה!

מאמר שדן בסיבות לכך שהתנועה הציונית אינה תנועת המשך לזרמים יהודים קיימים - היהדות המסורתית ויהדות האמנסיפציה - אלא זרם חדש שקם יש מאין.

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל.

העלייה הראשונה של הביל"ויים

היווסדה ובפועלה של אגודת ביל"ו, שהייתה חלק מתנועת חיבת ציון, ושחבריה הראשונים הגיעו לארץ ישראל בעלייה הראשונה (1882).

העלייה השלישית: חיזוק התשתית של הבית הלאומי

על גורמי העלייה השלישית ואופייה, על תנועת "החלוץ", על "תקופת הכבישים" ו"גדוד העבודה", על מוסדות היישוב, על הסתדרות העובדים הכללית, על צורות התיישבות חדשות (הקבוצה הגדולה - קיבוץ, מושב העובדים) ועל עליית יהודי המזרח.

הממד ההיסטורי של הלאומיות היהודית

במאמר דיון בשאלת הרציפות והחידוש בלאומיות היהודית ביחס לתולדות ישראל. לטענת המחבר הציונות מפרשת מחדש את המורשת היהודית ההיסטורית. מצב זה שבו קיימים במקביל רציפות וחידוש אינו ייחודי ללאומיות היהודית והוא קיים גם בתנועות הלאומיות של עמי אירופה. גיבושה של זהות לאומית נזקק לחומרים מן העבר והמאמר מביא דוגמאות לזיקה הציונית אל העבר.

הנרייטה סולד

על חייה ופועלה של הנרייטה סולד, מנהיגת הציונית-האמריקנית. הנרייטה סולד הייתה גם סופרת, מחנכת ועובדת סוציאלית. ממקימות הדסה - הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית.

הלאומיות היהודית כלאומיות אתנית: התהוות הלאומיות היהודית

המאמר בוחן באיזו מידה תואמת התזה של אנטוני סמית על תנועות לאומיות את התהוות הלאומיות היהודית. לצורך כך הא מנתח את תפיסת העולם של האינטליגנציה היהודית שראתה באמנציפציה ובהשתלבות בחברת הרוב את הבסיס לתכניתה האידיאולוגית. במקביל נבחן התפקיד שהיה לרבנים 'מבשרי הציונות' ביצירת מסה משמעותית של תומכים.

הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?

אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.

היום בו נהרג טרומפלדור

הוא היה חייל רוסי מעוטר במדליות, שהקים את גדוד נהגי הפרדות שסייע לבריטים במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן נרתם למאבק הציוני ועם המון אידאולוגיה ויד אחת הגן בגופו על תל חי שבגליל העליון. להלן תיאור היום שבו מת אחד הגיבורים הגדולים ביותר של התנועה הציונית והיהדות בכלל.

החזון איש מהפכן שלא בכוונה

ביקורת על ספרו של בנימין בראון - "החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית",

החיילים הראשונים

על המחלוקת בין יוסף טרומפלדור לזאב ז'בוטינסקי האם להסכים להקמתו של גדוד נהגי הפרדות. מחלוקת נוספת הייתה בין טרומפלדור ליצחק בן צבי ודוד בן גוריון האם להתנדב לגדוד על אף שלא יישלח למלחמה על ארץ ישראל. לדעת הכותב הוכיחו האירועים את צדקת דרכו של טרומפלדור.

החלוץ

על "החלוץ", ארגון עולמי של צעירים יהודים, שהכשירו את עצמם לעליה לארץ-ישראל, לעבודה ולהתישבות בה. קבוצה ראשונה התארגנה בשנת 1905 בעיר אודסה.

הופעתו של אתוס לאומי

האם הופעת הציונות נבעה מתחושות אופטימיות ותקווה? תלוי את מי שואלים. לדעתה של פרופסור אניטה שפירא אם תשאלו את הרצל ופינסקר התשובה תהיה גורפת וחד משמעית. בראשית המאה ה- 20 התערער ביטחון הקיום הפיזי של יהודים. פרופ' אניטה שפירא טוענת כי פרעות קישינב, סמל החולשה היהודית, הן שיצרו את המפנה ביחסו של היהודי להתגוננות. היהודי הפך מסביל לפעיל וממגן לתוקף.

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות.

ההסתדרות הציונית העולמית

על מטרותיה ופעולותיה של ההסתדרות הציונית העולמית, שנוסדה על-ידי בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון.

הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכר...

על הויכוח שהתקיים בארץ בשנות החמישים על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי .

הויכוחים המעשיים של הציונות הרוחנית

אחד העם היה רחוק מלזלזל בצרכי השעה, כותב אור שרף, אבל ביקש לעורר מודעות לסכנה הטמונה בשקיעה בהן תוך הזנחת העתיד. הפולמוס שהסעיר את אנשי הציונות הרוחנית, על מעשה ופנטזיה, על מחיר החזון ועל מי שמשלמו, ובעיקר על טובת הכלל וטובת הפרט, תקף היום ממש כפי שהיה בעבר.

הבריטים הולכים - על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל

בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. על הגורמים שהובילו לסיום המנדט ועל תגובתה של בריטניה להחלטת האו"ם.

האמנות הישראלית

על הזיקה המורכבת שמקיימת האומנות הישראלית ביחס לישות הלאומית הישראלית ולמפעל הציוני.

הברון רוטשילד ומורשתו

על תרומתו של יעקב ג'יימס רוטשילד להצלת יהודי דמשק מעלילת דם; ועל משפחת רוטשילד, ויעקב ז'יימס רוטשילד, שראתה לה לחובה ולזכות לפעול למען היישוב היהודי בארץ ישראל ובעיקר בירושלים.

דת ולאום- ניגוד או איחוד?

המאמר בוחן את הזיקה הקיימת בין הדת לרעיון הלאומי היהודי. פרופ' שלמון חולק על ההנחות המקובלות וטוען כי התנועה הציונית לא הייתה חילונית מבחינת תכניה וכי מניעיהם של הרבנים מבשרי הציונות היו לאומיים. במאמר דיון בפולמוס השמיטה, תיאור המשבר סביב הקמת בתי הספר ביפו וניתוח מניעיהם של המתנגדים לציונות על רקע דתי.

דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות: זהות לאומית ודתית - שלבים ומאפיינים

הסברים לתופעת החזרה בתשובה בברית המועצות, לאחר תקופת סטלין, והנטיה של החוזרים בתשובה ליהדות האורתודוכסית. במאמר תיאור התחומים השונים שבהם פעלו: פעילות סמיזדטית, פעילות סביב בית הכנסת, פתיחת ישיבות ועוד.

האם הציונות צריכה להמציא את עצמה מחדש?

הציונות הייתה בעבר התנועה לשחרור העם היהודי. היא שחררה אותו ממצוקת הגלות מאונס, מעלבון הפליטות, מתסביך השנאה העצמית ומהעדר מעמד קיבוצי בקרב העמים. עתה הגיעה השעה שתהיה תנועה לקיום לאומי, אשר תחזק את רצונם המורד של אותם מבני עמנו הרוצים להיות יהודים.

האם חיבת ציון אכן הייתה חביבה?

עסקנות, רברבנות ותלות בכספי הברון. מאמר הדן בביקורת לה זכתה תנועת חיבת ציון בתקופתה (אחד העם בעיקר) ומצד היסטוריונים מאוחרים. כותב המאמר מציע מבט נוסף על התנועה והשפעתה מעבר לתקופתה.

ברל כצנלסון

מנהיג והוגה דעות של תנועת העבודה. הוא היה הסמכות המוסרית של מפלגות הפועלים בארץ בתקופת המנדט והיה דמות מפתח בעליה השניה.

בני לאונרד - המתאגרף היהודי המפורסם בעולם

סיפורו של המתאגרף היהודי הגדול בכל הזמנים, שנחשב לסמל של יהדות הגטאות בארצות הברית של תחילת המאה ה-20.

בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד"

על הרומן האוטופי "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה-חדשה) שכתב בנימין זאב הרצל, ועל דרכו של הרצל אל הרעיון לפיו הקמתה של מדינה ריבונית היא פתרון לבעייתו של העם היהודי.

ארטי לוין (1925-2012)

מתאגרף יהודי אמריקאי שבלט בכוחו המדהים.

אירגון פועלים ראשון ביפו

בראשית המאה ה-20 הקימו יהודים תימנים תושבי יפו את ארגון הפועלים העבריים הראשון בארץ ישראל - "פעולת שכיר". המאמר מתאר את הקמתו ואת מבנהו של הארגון, ועוקב אחרי פעילות חבריו ותרומתם לכיבוש העבודה העברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה.

איש חידה: הרצח הפוליטי הראשון בארץ

על הרצח הפוליטי הראשון בארץ. בשנת 1924 נרצח יעקוב ישראל דה-האן, סופר ועיתונאי יהודי-דתי, בידי צעיר שהשתייך לחברי ה"הגנה". במאמר סקירה של תולדות חייו, מעשיו ודברים שכתב והתגובות שעוררו ביישוב היהודי-ציוני בארץ שהביאו לבסוף לרצח.

אלברט איינשטיין: האדם, היהודי והציוני

אלברט אינשטיין תמך בתנועה הציונית וראה באוניברסיטה מוסד מחקר מן המעלה הראשונה שימשוך לירושלים את החוקרים היהודים הצעירים הטובים ביותר, דבר אשר יביא כבוד לעולם היהודי. על ביקורו בארץ ישראל ב- 1923 ותרומתו להקמת האוניברסיטה העברית והצבתה בירושלים.

איזידור "דורי" קירשנר (1885–1941)

מבין כוכבי הכדורגל היהודים שגדלו על גדות הדנובה, הן כשחקנים והן כמאמנים, סיפורו של דורי קירשנר הוא המסתורי ובוודאי אחד המרתקים ביותר.

אייב אטל (1883-1970)

מתאגרף יהודי אמריקאי שכבר בגיל 18 היה אלוף העולם.

אחד העם (אשר גינצברג)

לקט מידע על "אחד העם" (אשר גינצבורג) מתוך מאמרים שונים בנושאים: קווים לדמותו ופועלו, יחסו ליהודי מזרח ומערב אירופה, יחסו לנושא העליה לארץ ישראל מן הגולה, ויחסו לשאלה הערבית בארץ ישראל.

ברלין היהודית

מאמר הסוקר את יהדות ברלין בעת החדשה עד פרוץ מלחמת העולם ה-2

ברני רוס (1909–1967)

מתאגרף יהודי מארה"ב שזכה בקרבות והשתתף במלחמת העולם השניה.

בשנה הבאה באוגנדה הבנויה

תארו לכם שמדינת ישראל הייתה ממוקמת בלב אפריקה. אתם מסוגלים לתאר לכם מה היה קורה אז? לא, זו לא שאלה תלושה מהמציאות. בקונגרס הציוני ה-7 טלטלה סערה עזה את ההסתדרות הציונית רכת השנים, כשעל השולחן הונחה הצעה: אוגנדה כתחליף לישראל.

ג'ו ג'ייקובס (1896–1940)

אמרגן יהודי ששינה את ענף האיגרוף והפך אותו לעסק.

ג'קי "הילד" ברג (1909-1991)

מתאגרף יהודי באנגליה ובארה"ב שהתגאה ביהדותוץ

גולדה מאיר (1978-1898)

ביוגרפיה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל בשנים 1969-1974.

גורדון וברנר: לדמותם של שניים מ'נותני התורה' של העלייה השנייה העובדת

על דמותם ומשנתם של שני המנהיגים הבולטים של העלייה השנייה: א"ד גורדון ויוסף חיים ברנר.

בלה גוטמן (1889-1981)

מהחלוצים החשובים ביותר בהיסטוריה של משחק הכדורגל באירופה ובכלל. היהודי האוסטרי אשר קצר הצלחות ברחבי העולם והיה בהכשרתו גם רקדן בלט

דרכי חינוכו של הצבר

בספרו "הצבר" חוקר עוז אלמוג את דמותו של אחד המיתוסים הגדולים של התנועה הציונית. בקטע הנ"ל מתאר אלמוג, באמצעות קטע מנאומו של מאיר יערי, את המוטיבים הכמו-דתיים שעיצבו את חינוכו של הצבר.

התקווה ואנחנו

האם אנו מכירים את מילות ההמנון? מה משמעותו בימינו?

מנחם בגין

מפקד האצ"ל, מנהיג תנועת החירות והליכוד, וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. בגין חתם על הסכם השלום הראשון עם מדינות ערב - הסכם השלום עם מצרים, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום (1979).

התנועה ליהדות מסורתית (קונסרבטיבית)‏

אחד הזרמים ביהדות שהתפתח במהלך המאה ה-19 וכיום מאחד תחתיו מאות אלפי יהודים בכל העולם.

מיהו חלוץ? שתי נקודות מבט

אז מי החלוץ זה שעובד את האדמה וקשה לו או זה שמקים מפעל ותומך בחקלאות מהעיר?

סמלים תלושים

קריאה במסה 'סמלים תלושים' מאת מאיר יערי. בהשתתפות: חוקרת 'השומר הצעיר' ד"ר רינה פלד וחוקר ההתיישבות העובדת ד"ר מוטי זעירא.

צילומים נדירים מראשית הישוב

כיצד הם התלבשו, באילו כלי רכב נסעו, איך נראו הבתים שלהם, הרחובות, הכיכרות ובתי הספר. ארכיון ספילברג מציג: צילומים אותנטיים ונדירים מחיי הישוב מראשית המאה ה-20.

שאול טשרניחובסקי - העברית שפתנו

שאול טשרניחובסקי מדבר על המשמעות של העברית כשפת העם השב לארצו והנפרד מהגלות

חזיוני הגאולה / ה' ליוויק

מבוא על היצירה "חזיוני הגאולה" מאת ה' ליוויק. על היצירה – מחזור מחזותיו של ה' לייוויק, "חזיוני הגאולה" – ניתוח המחזה "הגולם".

אגדות היהודים / לוי גינזבורג

איסוף של אגדות היה אחד הסוגות הנפוצות בימי הביניים - לוי גינזבורג עשה זאת בעת החדשה וכלל חיבורים יהודים ושאינם.

מעבר לנהר / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

ברדיצ'בסקי השתמש בניסיונו הביוגרפי הטראומטי מגירושיו הכפויים, כדי לחשוף בסיפור את הקרע התרבותי העמוק שנפרץ בנפשם של המשכילים וברקמת הקיום היהודי בדורו.

כעלה נידף / דבורה בארון

ספרה של דבורה בארון שאולי לא היתה הראשונה אבל בוודאי זו שזכתה להיכנס לקאנון של הספרות היהדות המתחדשת.

מגילת ההתנחלות של קיבוץ ברעם

קריאה במגילת ההתנחלות של קיבוץ ברעם. משתתפים: חברת קיבוץ ברעם, עינת לוצאטי, ובת הדור השני לעקורי בירעם, נהידה זהרה.

חיי נישואים / דוד פוגל

הרומן של דוד פוגל זכה בראשיתו לחוסר אהדה ואף בוז ורק בנוסח שפורסם ב 1986 התגלה אורו וזוהרו של הסיפור הקשה מתואר בספר.

פיוטים / רבי דוד בוזגלו

דוד בוזגלו נולד בכפר זאוויא שבמרוקו. הוא נודע בשכלו החריף ובכישרונו המוזיקלי כבר בגיל צעיר, ולמד אצל הפייטן הרב חיים עטר. כיום הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו. עם פריצתה של השירה המזרחית ניכר כי הוא משמש לרבים "אב שירי", וזאת בשל קרבתה של השירה המזרחית לפיוט. המשורר העיוור ארז ביטון הקדיש לו שיר, וכן אלמוג בהר. לרבי בוזגלו הייתה אוטוריטה טבעית, ומשיריו נובעת ומשתמעת עמדה של "פייטן הדור".

תחיית ישראל על אדמות ארץ אבותיו / משה ליב ליליינבלום

במאמרו "על תחיית ישראל על אדמת ארץ אבותיו" (1881) ניסח ליליינבלום את עיקרי הבעיה היהודית בעולם המודרני כבעיה לאומית ושרטט את הנתיב לפתרון הבעיה – התיישבות מחודשת של היהודים בארץ ישראל.

עת לטעת / פרץ סמולנסקין

בסדרה של מאמרים שפורסמו בשם "עת לטעת" בשנות ה-70 של המאה ה-19, יצא סמולנסקין חוצץ נגד מנהיג ההשכלה הבלתי מעורער משה מנדלסון שראה ביהדות בראש ובראשונה מסגרת דתית. דווקא בדעותיו של מנדלסון וממשיכי דרכו זיהה סמולנסקין סכנה של ניוון ודלדול של הרוח הלאומית.

ספר האגדה / ביאליק ורבינצקי

מפעלם הקאנוני של חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי, כונן מהפכה ביחס למקורות היהודיים. הוא מאגד בתוכו את המדרשים ואת האגדות אשר לוקטו מהמקורות השונים.

אבני בוהו / אברהם שלונסקי

דומה כי אין מי שאינו מכיר את שמו של אברהם שלונסקי. אך האם ניזכר מיד באחד משיריו? שלונסקי, שהיה דמות מרכזית בחיי הרוח בישראל כמה עשורים, כמעט שנמחק, למרבה הצער, מן הזיכרון הקולקטיבי.

מבחר / שאול טשרניחובסקי

באחרונה הציעו חברי הכנסת מוחמד ברכה ואברהם בורג להחליף את ההמנון של מדינת ישראל בשיר "אני מאמין", הידוע יותר בשמו "שחקי שחקי" (על פי שתי שורותיו הראשונות). את השיר כתב טשרניחובסקי בגיל 17, והוא הולחן (אף שנכתב בהברה אשכנזית דווקא ולכאורה אינו מותאם לאוזן של ימינו), והוא היה לפזמון פופולרי. השיר מדבר על אמונתו הנצחית של טשרניחובסקי ברוח האדם ובגדולתה, אף שהיא נחשבת נאיבית ומעוררת צחוק בקרב נמענת השיר, הצוחקת לו: שחקי שחקי.

אהבה בצפת / שושנה שבבו

בספרה מספרת שושנה שבבו על קהילת צפת שבה מתחולל רומן אסור שכולו מובא בעייניה של בת הקהילה.

הדרשה / חיים הזז

סיפורו של חיים הזז "הדרשה" (1942) עוסק בחשיפת השבר שבין ה"יהדות ההיסטורית" ל"ציונות", וחושף את הפרדוקס שבמהפכה הציונית ובניסיונה להינתק מן ה"גלותיות".

מסות ורשימות / רחל כצנלסון שזר

מבוא על היצירה "מסות ורשימות" מאת רחל כצלסון שזר. רחל כצנלסון-שז"ר (1885-1975) הייתה מנהיגת תנועת הפועלות בארץ ישראל ואחת הדמויות הבולטות בהנהגת תנועת העבודה. הקובץ "מסות ורשימות" שליקט את פירות הגותה החברתית ראה אור ב-1946 ומיד זיכה את המחברת בפרס ברנר.

מלון הלשון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן יהודה

"מלון הלשון העברית הישנה והחדשה" של אליעזר בן-יהודה הוא גולת הכותרת של מפעל חייו – מימוש החזון החברתי של החייאת העברית - הפרויקט החברתי המוצלח ביותר שהולידה התנועה הציונית, ואולי אחד הפרויקטים החברתיים המוצלחים ביותר שנהגו במאה ה-19.

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ

על השיר "אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינו יואל אנגל, שלמה ארצי ונעמי שמר.

מכאן ומכאן / יוסף חיים ברנר

"מכאן ומכאן" (1911), הרומן הארץ-ישראלי הראשון של יוסף חיים ברנר (1921-1881), הוא אחד הניסיונות המוקדמים להתבוננות ראליסטית ומפוקחת במציאות של היישוב העברי בפלשתינה.

התקווה / נפתלי הרץ אימבר

ההימנון של המדינה לא נכתב כהמנון ועבר שינויים כבר מראשית כתיבתו.

לא זה הדרך! / אחד העם

במאמרו "לא זה הדרך" (1889) ניסח אחד העם את הנחות היסוד של זרם הציונות הרוחנית

קמשונים / אסתר ראב

מבוא על היצירה "קמשונים" מאת אסתר ראב

על קיר הברזל / זאב ז'בוטינסקי

מעטים הם המאמרים הטובעים ססמה פוליטית ההופכת לקו מנחה של מדיניות האומה לשנים רבות.

אור הגנוז / מרטין בובר

איסוף ראשון של סיפורי חסידים פתח פתח לעולם שלם של ז'אנר לא מוכר ולא ידוע.

כוכבים בחוץ / נתן אלתרמן

גם עשרות שנים לאחר צאתו לאור של "כוכבים בחוץ", ספר הביכורים של המשורר נתן אלתרמן, נוכחים שירי הספר דרך קבע בתרבות בישראל.

בעיר ההרגה / חיים נחמן ביאליק

הפואמה של חיים נחמן ביאליק, "בעיר ההרגה" (1903) הייתה קו פרשת מים בהיסטוריה של הספרות העברית ושל התנועה הציונית.

טביה החולב / שלום עליכם

הסיפור על היהודי הפשוט שמתמודד עם השינויים של העיירה - ההשכלה, ההגירה לאמריקה והכל תוך חיים בלחץ מהגויים ומהעיירה.

הדיבוק / ש' אנ-סקי

מבוא על היצירה "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי. הרבה לפני שהאופנה ללימודי הקבלה פשטה בעולם, המחזה של ש' אנ-סקי "הדיבוק (בין שני עולמות)" חשף את התרבות הקבלית של העיירה היהודית - הפיוטית, המסתורית והנשגבת בפרפורי הגסיסה שלה.

שירים / רבי שלום שבזי

שלום שבזי, המשורר הלאומי של יהדות תימן, היטיב לבטא את כיסופי הגאולה ולעודד את בני עמו בשעותיהם הקשות ביותר. לא בכדי היה ל"גיבורם הלאומי" של יהודי תימן, לדמות אגדית שמיוחסים לה היכולת לחולל נסים וכתיבת 15 אלף שירים.

יום הדין של פייבקה / יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ היה אמן הסיפור הקצר – הוא היה מיוצריו של הראליזם בספרות העברית בראשית המאה העשרים. סיפוריו הם רישום תמציתי וחריף של מצבי חיים, שמשרטט נקודת שבר מכריעה בחיי גיבוריהם.

העוורת / יעקב שטיינברג

סיפוריו של יעקב שטיינברג הם סיפורים של משורר. על פניו הם סיפורים ראליסטיים המתארים עלילה, אבל עיקר כוחם וייחודם בשפה ובסגנון ובאופן שהם מעצבים תחושות, רגשות, מערכות יחסים ומצבים אנושיים. אלה נבנים באמצעות מגוון היסטים, בעיקר אל המרחב והנוף.

תמול שלשום / ש"י עגנון

מבוא על היצירה "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון. מיד עם פרסומו ב-1946 זכה הרומן למעמד של יצירת מופת בקורפוס הספרות העברית

אורות / הרב אברהם יצחק הכהן קוק

ספר שהגותו היוותה מגדלור לדור של אנשי הכיפה הסרוגה.

אלטנוילנד / בנימין זאב הרצל

הרומן האוטופי של בנימין זאב הרצל - "תרגמה" את התוכנית המדינית שניסח הרצל ב"מדינת היהודים" לשפת הספרות הפופולרית.

אחד העם על אלטנוילאנד / מקס נורדאו

במאמרו "אחד העם על אלטנוילנד" ביקר נורדאו בחריפות את אחד העם וניצב בגאון לצדו של הרצל כמגן רעיון האירופיות.

משנה ברורה / ר' ישראל מאיר הכהן מראדין

פרשנות על החלק הראשון של השולחן ערוך שנכתב במאה ה-19

היו לילות

על השיר "היו לילות" שכתב יעקב אורלנד והלחין מרדכי זעירא.

גן נעול

על השיר "גן נעול" שכתבה המשוררת רחל והלחין שוקי שוקי.

שלמה ארוך (1923-2009)

מתאגרף ממוצא יווני שנלחם במחנה הריכוז אושוויץ בירקנאו.

שורו הביטו וראו - על חלוצי יסוד המעלה

המלריה, קדחת שחור השתן, מוות ושכול היו מנת חלקם, אך הם המשיכו. בחוץ היה קר ורטוב אבל בלב היה חם ויבש. אם אתם רוצים ללמוד משהו על אידיאילים ואמונה רצוי שתקראו על החלוצים של ראש פינה.

שוב יקומו המכבים - חנוכה העת החדשה

כשראשי התנועה הציונית חיפשו מיתוסים של גבורה הם די מהר הגיעו למכבים. ואכן, סיפור המכבים עשוי מהחומרים מהם צומחים גיבורים. מה אין שם: דיכוי, גזירות, מרד צודק, אומץ לב וכמובן נס. איך אפשר בלי איזה נס קטן. במאמר המצורף מנתח המחבר את הזיקה הישירה בין התנועה הציונית למכבים ולחג החנוכה.

הרכבת לירושלים

כולם חשים שקול הצפירה של מכונת הקיטור הוא קול השופר של ההשכלה" (אליעזר בן-יהודה) השבוע לפני שבעים שנה חזרה לפעול הרכבת לירושלים. מתי נסעה לראשונה הרכבת לירושלים? מדוע נסגרה ונפתחה המסילה לירושלים לאורך השנים? ומי חידש את המילה העברית רכבת?

ישובי 11 הנקודות

לפני 72 שנים, 11 נקודות התיישבות חדשות עולות על הקרקע בנגב. במוצאי יום הכיפורים במבצע שכלל מאות צעירים וכ-- 200 משאיות, עלו על הקרקע 11 נקודות התיישבות חדשות בנגב. מדוע היה צריך מבצע חשאי להתיישבות בנגב? מדוע היה חשוב לראשי הישוב ובן-גוריון בראשם לעבות את ההתיישבות בנגב? באילו קשיים נתקלו היישובים החדשים? ואיך הכל השפיע על הצעת החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947?

ספינת אקסודוס - הסיפור שלא סופר

לפני 71 שנים, מתרחשת טרגדיה גדולה ונשכחת באוניה אקסודוס. מהו אותו סיפור נשכח? איך הוא מתקשר לקופסת פח שמורדת למי הים? מי באמת אחראי לטרגדיה: האם הבריטים ואולי דווקא אנשי היישוב, כפי שחשב נתן אלתרמן?

טביעת האניה סטרומה

לפני 77 שנים התרחש אסון ההעפלה הגדול ביותר שידעה התנועה הציונית: אניית המעפילים סטרומה טבעה, על 768 נוסעיה. מי היה המעפיל האחד שהצליח לשרוד את הקור של הים השחור וכיצד ניצל? מה הייתה תגובת היישוב בארץ לטביעתה של האניה?

"לאהוב עד מוות" - סיפורה של זהרה

"האשה היתה שותפת שוות זכויות וחובות בתנועה הציונית ובישוב, בכל מפעלי הישוב, גם בבנין וגם בהגנה, גם בייסוד המדינה וגם בהקמת צבא-הגנה-לישראל, ועשתה חלקה במלחמת שחרורנו" (דוד בן-גוריון) לפני 71 שנה נהרגה זהרה לביטוב. מי הייתה זהרה? מדוע דווקא סיפורה הונצח מתוך נופלים רבים? ומה נתנה אמה של זהרה להורים שקראו לבתם זהרה?

המרד הערבי הגדול

מה הקשר בין יהודי מסלוניקי, נמל תל-אביב, תשתיות חדשות ומרד? השבוע לפני 83 שנה פרץ המרד הערבי הגדול. מה היו הסיבות לפרוץ המרד? כמה זמן נמשך ומה היו השלכותיו? כיצד בחרו בן-גוריון והיישוב היהודי לפעול ומדוע

אבו ג'ילדה

"יש לנו בישראל סוחרי שוק שחור, מבריחי מכס... ופושעים אחרים מכל המינים. בנידון זה היינו "ככל הגויים" ולאו דווקא כמתוקנים שבהם" (דוד בן-גוריון). השבוע לפני 85 שנה נלכד השודד והרוצח "אבו ג'ילדה". מי היה אבו ג'ילדה? כיצד הפך לדמות ידועה כל כך בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי? מה עלה בגורלו? האם דמות כמו אבו ג'ילדה צריכה לקבל מקום של גיבור תרבות?

המכביה הראשונה

"גוף בריא, גמיש, קל תנועה ומוכשר לפעולה מתואמת קיבוצית, הוא תנאי מוקדם להבראה כללית של עמנו בכל שטחי החיים" (בן-גוריון) השבוע לפני 87 שנים נפתחה בישראל המכביה הראשונה... היכן התקיימו משחקי המכביה הראשונה? באיזה תחום ספורט זכה "היישוב העברי" במדליה? ומדוע המכביה השלישית התקיימה רק 15 שנים לאחר המכביה השניה? קריאה נעימה (ואולי יש לומר הפעם "הליכה נעימה..."),

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!

על השיר "הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינה נעמי שמר.

תחיית הלשון העברית בארץ ישראל

תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים, שהחלה עם תנועת התחייה והיישוב המתחדש בארץ ישראל (המאה ה-19). תחיית הלשון סייעה לגיבושו של הבית הלאומי ולהכרה במעמד העברית כשפה רשמית עוד לפני קום המדינה.

תוכנית אוגנדה

התוכנית שהציעה בריטניה להרצל (1903), להקים באונגדה מושבה יהודית אוטונומית. תוכנית זו הייתה מנוגדת לתוכנית באזל, אך הרצל ראה בה פתרון זמני להצלת יהודי רוסיה. התוכנית עוררה סערה גדולה ונדחתה סופית בקונגרס השביעי (1905), שנה לאחר מות הרצל.

תכנית באזל

המצע הרשמי של התנועה הציונית שנוסח בקונגרס הציוני הראשון (באזל, 1897) וכלל את יעדיה: פיתוח ארץ ישראל (אז בשלטון התורכים), פעילות ציונית בתפוצות והשגת הסכמת המעצמות להגשמת הציונות.

שניאור זלמן שכטר

פרופסור בארה"ב שזכה לגלות את הגניזה הקהירית ולהיות בין הראשונים שפרסמו כתבים ממנה.

שלמה גורן

הרב הצבאי הראשי הראשון שהקים את הרבנות הצבאית בצה"ל.

ש"י עגנון

מגדולי הסופרים בישראל, זוכה פרס נובל לספרות (1966). ביצירותיו (המאה ה-20) תיאר את יהדות גליציה הנכחדת, את עולמם של יהודי גרמניה ואת היישוב היהודי והחלוצי בארץ. לשונו הייחודית שואבת מנכסי הרוח היהודיים לדורותיהם, וסגנונו נותן ביטוי שלם למהות היהודית.

שאול טשרניחובסקי

רופא במקצועו שהתפרסם כמשורר, סופר ומתרגם עברי, יליד רוסיה ומגדולי היוצרים של דור התחייה. לאחר עלייתו ארצה היה רופא בבתי ספר ועסק גם בכתיבה ובעריכה. זכה לפרסים על מפעלו הספרותי, ובכלל זה (ב-1942) על תרגומיו מיוונית, פרס שלימים נקרא על שמו.

ערב מול הגלעד

על השיר "ערב מול הגלעד" שכתבה לאה גולדברג והלחין מיקי גבריאלוב.

עמידה בשואה, בריחה והסתתרות, התנגדות פעילה

ההתנגדות של היהודים בתקופת השואה הייתה מעוגנת בעיקרון המסורתי של קדושת החיים תוך שמירה על צלם אדם, עזרה הדדית ועמידה רוחנית הירואית - לצד הסתתרות וניסיונות למרוד.

נחום גוטמן

צייר, מאייר וסופר שגדל וחי בתל אביב (המאה ה-20). המאייר הישראלי הראשון של ספרי ילדים, שתיאר בצבעים עזים את נופי הארץ ודמויותיה. אהב גם "לצייר במילים" וכתב ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).

משה מונטיפיורי

ידוע בכינויו "השר". איש כספים ונדבן, מנהיג יהודי אנגליה (המאות 18 – 19). פעל לקידום זכויות היהודים בעולם ולהגנה עליהם ותרם רבות לביסוס היישוב היהודי בארץ ובירושלים בתקופה שקדמה לעליות הציוניות.

מרד גטו ורשה

המרד שהתרחש בגטו ורשה שבפולין באביב של שנת 1943. מאות יהודים התארגנו ללחימה ובמשך חודש ימים פעלו כנגד הכוחות הגרמניים שנכנסו לחסל את הגטו ולשלח את יושביו להשמדה. לאחר חודש של לחימה עזה שבה נפלו או נתפסו רוב הלוחמים דוכא המרד והגטו חוסל.

מרדכי זאב פיארברג

סופר עברי במאה ה-19 שלמרות מותו בגיל צעיר סיפוריו זכו לפרסום עוד בחייו.

מרדכי קפלן

רב ומנהיג של יהדות ארצות הברית במאה ה-20 הקים את התנועה הרקונסטרוקציוניסטית

ליל הבדולח

פוגרום שפרץ בגרמניה ובאוסטריה (1938) נגד היהודים, ובמהלכו הועלו באש, נהרסו ונבזזו אלפי חנויות, בתי מסחר ובתי כנסת. שברי החלונות המנופצים שלהם העניקו לפוגרום את שמו – "ליל הבדולח".

מבשרי הציונות

שלושה אישים – שני רבנים (אלקלעי, קלישר) וסוציאליסט (הס) שפעלו באירופה (המאה ה- 19). המשותף לשלושתם – חזון התחייה הלאומית, שהיה חריג למקומם ולזמנם ולא הגיע לכלל מימוש. אך פעילותם וכתביהם הובילו לראשית ההתארגנות הציונית.

כל ישראל חברים (כי"ח)

חברה שמטרה היתה לסייע ליהודים ומעמדם דרך החינוך.

ישעיהו ליבוביץ

מדען ואיש רוח, הוגה דעות מרכזי בישראל במאה ה-20. הגותו מורכבת ורצופה בפרדוקסים. ביקורתו הבוטה על צה"ל ועל המדינה עוררה זעם בציבוריות הישראלית והניעה אותו לוותר על פרס ישראל (1992).

כ"ט בנובמבר תוכנית החלוקה של ארץ ישראל

התאריך 29 בנובמבר 1947 – תש"ח, שבו החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, ועל סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. וכך, 50 שנה אחרי הקונגרס הציוני הראשון, התממש חזונו של הרצל, ומדינות העולם אישרו את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

יוסף טרומפלדור

פעיל ציוני, לוחם אמיץ וגיבור לאומי (המאות 19 – 20), שנחלץ לעזרת מתיישבי הגליל ונהרג על הגנת תל חי. מילותיו האחרונות היו לסיסמתם של מגיני היישוב העברי בימי המנדט הבריטי.

חנה אורלוף

פסלת וציירת ילידת אוקראינה, שחיה ויצרה בפריז במאה ה-20. מקורות השראתה היו יהדותה ושנותיה בארץ ישראל. בפסליה הרבתה לתאר את דמות האישה והאֵם, וגם את דיוקנותיהם של יוצרים ומנהיגים, ובהם ביאליק ובן-גוריון.

זאב רבן

אומן רב תחומי, שהצטרף בשנת 1912 לבצלאל כראש המחלקה לאומנות הנחושת. רבן מייצג יותר מכל אומן אחר את סגנון בצלאל בכל תחומי האומנות הפלסטית – ובהם ציור, גרפיקה ואומנות שימושית – והיה "המעצב המרכזי" של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.

חיים ויצמן

הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מנהיג התנועה הציונית ומדען דגול שפעל באנגליה. זכה ליוקרה על תגליתו המדעית ותרומתו למלחמה בנאצים. הצהרת בלפור הייתה הישג אישי שלו – והישג ראשון של התנועה הציונית.

מארק שאגאל

צייר ואומן רב תחומי, מגדולי האומנים במאה ה-20 והאומן היהודי המפורסם ביותר. ילדותו בעיירה שברוסיה, סיפורי התנ"ך ואהבה - הם נושאים מרכזיים ביצירותיו, המקשטות מבני ציבור ברחבי העולם ובישראל (ובהם משכן הכנסת).

שלום עליכם

כינויו הספרותי של שלום רבינוביץ (המאות 19 – 20), מחשובי הסופרים ההומוריסטיים המודרניים. כתב בעיקר ביידיש עבור המוני היהודים במזרח אירופה. יצירתו מתארת באירוניה אך בחמלה אוהדת את העיירה היהודית. אחת מיצירותיו עוּבְּדָה למחזמר ולסרט - "כנר על הגג".

אנה טיכו

ציירת שחיה ופעלה בירושלים (המאה ה-20), כלת פרס ישראל לאומנות (1980). הרבתה לצייר את נופי העיר ודמויותיה ברישומים ובצבע. בית אנה טיכו במרכז ירושלים היה מרכז חברתי ותרבותי ומשמש היום גלריה לתצוגת קבע ולתערוכות.

דוד בן-גוריון

ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון. באומץ ובכושר מנהיגות הביא להכרזה על הקמת המדינה, הוביל אותה לניצחון במלחמת העצמאות ולקליטה המונית של עולים. עיצב את דמות המדינה בראשיתה והגשים את חזון יישוב הנגב בקיבוץ שדה בוקר.

זהות יהודית ואמונה בשואה

המדיניות הנאצית גרמה למשבר זהות בקרב יהודי אירופה. רבים באו לכלל ייאוש, אך רבים אחרים חזרו לזהותם היהודית. עוצמתה של האמונה היהודית באה לביטוי גם במחנות, ורבים עשו את דרכם לתאי הגזים בשירת "אני מאמין".

זלדה המשוררת (מישקובסקי)

צאצאית לאדמו"רי חב"ד, מורה נערצת שכתבה שירים וזכתה לימים לפרסום ולפרסים (פרס ברנר, פרס ביאליק). שיריה מעוגנים במסורת היהודית ועוסקים בבעיות הקיום והחידלון. שירהּ, "לכל איש יש שֵם", שולב בטקסים הממלכתיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכותרתו הייתה לשמו של מפעל ההנצחה של "יד ושם".

הפתרון הסופי

תוכנית שגיבשו הנאצים (1942) ל"פתרון הסופי" לכלל יהודי אירופה, ולאחריה החלה ההשמדה השיטתית של היהודים במחנות המוות בפולין באמצעות תאי גזים ומשרפות. לפי נתונים של הנאצים, על סוף 1942 הושמדו כך 4 מיליון יהודים.

השואה

אסון חסר תקדים בהיסטוריה היהודית והאנושית שתוכנן ובוצע בידי גרמניה הנאצית (1933 – 1945) תוך גיוס כל האמצעים והישגי הטכניקה למען "טיהור העולם" מיהודים. בשואה נרצחו כ-6 מיליון יהודים (ובהם 1.5 מיליון ילדים), ויהדות אירופה נחרבה.

בוריס שץ

אבי האומנות הישראלית, אומן ויוצר, איש חזון וציוני נלהב. ייסד בירושלים את "בצלאל" ואת המוזיאון הראשון לאומנות יהודית. האמין בתפקידה של האומנות בתחייה הלאומית ויצר סגנון ארץ-ישראלי ששילב עבר והווה, מזרח ומערב.

אברהם יצחק הכהן קוק

איש רוח וחזון ומנהיג הציונות הדתית במאה ה- 20. בהגותו ובפעילותו התמודד עם המורכבות והסתירות של הקיום היהודי בעידן המודרני של השכלה וציונות.

יצחק יעקב ריינס

רב ואיש חזון ציוני שחולל מהפיכה ביהדות האורתודוקסית: ייסד את מפלגת המזרחי (1902) כחלק מן התנועה הציונית והקים ישיבה מודרנית ששילבה השכלה כללית. לא נרתע מהתנגדות הרבנים בני דורו ונמנה עם תומכיו של הרצל.

מנדלי מוכר ספרים

הסופר ש"י אברמוביץ (רוסיה, המאות 19 - 20), שכתב בעברית וביידיש, ובשתיהן יצר נוסח אומנותי מיוחד, שהשפיע על דור של סופרים, ובהם ביאליק ועגנון. נחשב לאבי הספרות העברית.

הטלאי הצהוב

אות הקלון שהיהודים הצטוו להצמיד לבגדם בתקופת השלטון הנאצי בכל שטחי הרייך השלישי במרכז אירופה ובמזרחה: פיסת בד צהובה בצורת מגן דוד ועליו המילה "יהודי" (Jude) בשחור.

האורתודוקסיה בעת החדשה

האורתודוקסיה היהודית המודרנית שצמחה כתגובה לתופעת החילון, ההשכלה ותהליכי המודרניזציה; רואה את עצמה כהמשך של היהדות הדתית המסורתית, עם מגוון רחב של זהויות מִשְׁנֶה.

מדינת היהודים

ספרו של בנימין זאב הרצל שנכתב בגרמנית והציג את חזון הריבונות המחודשת בארץ ישראל כפתרון מודרני ומדיני למצוקת היהודים ולאנטישמיות. הספר זיכה את מחברו בתואר "חוזה המדינה".

בצלאל – ראשית וחזון

בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.

ארתור שיק

צייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומאייר. ביצירותיו החשובות – מגילת העצמאות של מדינת ישראל והכרזת העצמאות של ארצות הברית.

ראש השנה שֶׁלָּךְ

על השיר "ראש השנה שֶׁלָּךְ" שכתבה צרויה להב והלחין שלמה ארצי.

הליכה לקיסריה

על השיר "הליכה לקיסריה" שכתבה חנה סנש והלחין דוד זהבי.

אלטנוילנד

רומן אוטופי שכתב (בגרמנית) בנימין זאב הרצל בשנת 1902, ובו תיאר מדינה יהודית מודרנית המבוססת על אידאלים חברתיים וקדמה טכנולוגית. בשער הספר כתב הרצל: "אם תרצו - אין זו אגדה".

"חבצלת"

עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

הקופסה הכחולה של קק"ל

גלגול ציוני ומודרני - בצבעי כחול-לבן - של קופסת הצדקה המסורתית. הקופסה הכחולה נועדה לאיסוף תרומות לרכישת קרקעות בארץ ולחיזוק התודעה הציונית והקשר בין העם לארצו.

הקונגרסים הציוניים

המסגרת הכלל-יהודית שהקים הרצל בקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל (תרנ"ז – 1897) כ"אבן פינה" למדינת היהודים. מאז חלו שינויים במבנה, בתפקידים ובהתכנסויות של הקונגרסים הציוניים, ובימינו הקונגרס מתקיים אחת לארבע שנים בירושלים.

"הצפירה"

העיתון העברי הראשון בפולין, שהחל כשבועון (1862) ועסק בפוליטיקה ובחדשות מדע לצד ידיעות על קהילות היהודים. משנת 1900 היה לביטאונה של ההתעוררות הציונית, פירסם מפרי עטם של סופרי התחייה ומשורריה, וזכה לאלפי מנויים.

"הצבי - האור"

עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה, שיצא לאור בירושלים (1884 – 1915) ונאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, כולל בהזנחה הסביבתית בשכונות היהודים. ביקש לעצב את ירושלים כמרכז רוחני ולהחיות את הדיבור העברי.

הספרות העברית החדשה – וההשכלה

הספרות העברית החדשה לסוגיה צמחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-1, בתקופת הזוהר של ההשכלה היהודית. בנוסף על ספרות יפה (רומנים ושירה) נכתבו ספרי עיון ולימוד שנועדו להשכלתם של המוני היהודים.

הספר הלבן

כינוי לדוח של ממשלת בריטניה שהגביל את עלייתם של יהודים לארץ. בתקופת השלטון הבריטי בארץ התפרסמו שישה "ספרים לבנים", האחרון והקשה שבהם – בשנת 1939, במהלך השואה.

המגיד

העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.

בנימין זאב הרצל

חוזה המדינה, משפטן, סופר ועיתונאי, מייסד התנועה הציונית ואבי הציונות המדינית. פעילותו הציבורית הייתה קצרת ימים אך זכתה להצלחה עצומה. היה לנציגם הבכיר של יהודי העולם וסרטט את חזון המדינה היהודית - כיובל שנים לפני הקמתה.

השואה והקמת המדינה

בתודעה ההיסטורית ובלוח השנה, סמוכים שני האירועים המכריעים בתולדות עם ישראל במאה ה-20: השואה והקמת המדינה, ומכאן הצירוף "שואה ותקומה". אך ההיסטוריונים חלוקים בשאלה, אם יש אכן קשר נסיבתי בין שני האירועים.

אקסודוס - "יציאת אירופה תש"ז"

אוניית מעפילים ועליה ניצולי שואה, שהפליגה בקיץ 1947 מצרפת לארץ ישראל, נוסעיה לא הורשו להיכנס לארץ והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה.

אליעזר בן יהודה

מחולל החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ממחדשי השפה העברית ומחבר מילון בן יהודה.

ואולי לא היו הדברים...

על השיר "ואולי לא היו הדברים..." מאת רחל המשוררת ויהודה שרת.

זמר נוגה

על השיר "זמר נוגה" מאת רחל המשוררת

כלניות

על השיר "כלניות" מאת נתן אלתרמן ומשה וילנסקי.

מלחמת השפות

הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בארץ בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, המתבססים על מונחים מקצועיים בינלאומיים. מייסדיו, יוצאי גרמניה, החליטו ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. ההחלטה עוררת ויכוח סוער - למה גרמנית ולא עברית? - ובסופו ניצחה העברית.

חנוכה והמקבים בציונות ובמדינת ישראל

התנועה הציונית שצמחה בסוף המאה ה-19 חיפשה סמלים והשראה מן ההיסטוריה היהודית, ומצאה אותם בחג החנוכה ובמקבים. מאבקם המוצלח ביוונים והקמת מדינת החשמונאים שימשו דגם לתפיסה לאומית חילונית, ללא מרכיב הנס המסורתי של חג החנוכה.

זאב ז'בוטינסקי

מנהיג ציוני ומייסד התנועה הרביזיוניסטית, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם ונואם מלהיב. תמך בציונות המדינית של הרצל אך התנגד לדרך פעולתה, שהייתה מתונה לטעמו. עמדותיו החברתיות הושפעו מחוקי המקרא, שראה בהם שיטה לבנייה חברתית מחדש.

ולטר בנימין

מבקר וחוקר ספרות, הוגה דעות שחי בברלין (המאה ה-20) והאמין, שגם בעידן המודרני יש ליהדות רעיונות חשובים להציע (כגון: השגחה, משיח, קבלה). התאבד בתקופת השואה, ועיקר כתביו פורסמו לאחר מותו.

חורבן ותלישות / ברל כצנלסון

מבוא על היצירה "חורבן ותלישות" מאת ברל כצנלסון. במאמריו "חורבן ותלישות" ו"מקורות לא-אכזב" טוען ברל כצנלסון – אחד ממנהיגי תנועת העבודה בתקופה שלפני קום המדינה – כי ניתוק מהמקורות היהודיים יוביל באופן בלתי נמנע להידלדלות רוחנית של חיי היהודים בזמננו.

שמעון דובנוב

מגדולי ההיסטוריונים היהודים (רוסיה, מאה 20-19), שמפעל חייו היה מחקרו ההיסטורי המקיף – "דברי ימי עם עולם". האמין כי היהודים הם עַם "שֶׁכָּל העולם מקומו" וביקש לחזק את האופי הרוחני והתרבותי של קהילות היהודים באשר הן. נרצח בשואה בגיל 81.

רחל המשוררת (בלובשטיין)

אחת המשוררות המשפיעות במאה ה-20. מנעוריה כתבה שירה ברוסית, ורק לאחר שעלתה ארצה (1909) החלה לכתוב שירים בעברית, שהתפרסמו בעיתון "דבר". שיריה ספוגים בנופי הארץ ובסיפורי התנ"ך. למדה חקלאות והצטרפה לקבוצת דגניה, אך נאלצה לעזוב בגלל מחלת השחפת. נפטרה בתל אביב ערירית ובודדה. רבים משיריה הולחנו והיו לחלק מן התרבות הישראלית של ימינו.

רד"צ הופמן - ר' דויד צבי הופמן

רב, חוקר ומורה הוראה שפעל בגרמניה (המאות 19–20) והיה מקור סמכות רב השפעה ליהדות האורתודוקסית. כתב פירוש (בגרמנית) לתורה, ויצא נגד ביקורת המקרא.

פרשנות המקרא בעת החדשה

פרשנות שראשיתה בתרבות ההשכלה וחקר המקרא, והיא כוללת פרשנות מסורתית לצד פרשנות מדעית ומחקרית. במדינת ישראל יצאו לאור סדרות של תנ"ך מבואר ומפורש, המותאמות למגוון קוראים ולומדים בני ימינו.

פנחס שדה

משורר וסופר, מתרגם ועורך (המאה ה-20), שהחל לכתוב שירה אך עבר לפרוזה. ספרו הראשון האוטוביוגרפי - "החיים כמשל" - עסק בבדידות האדם מול אלוהים והאינסוף. כינס וערך ספרים בנושאי חסידות ויהדות. כתיבתו הייתה חריגה בספרות הישראלית החילונית.

משה דויד קאסוטו

היסטוריון, רב וחוקר מקרא שנולד ופעל באיטליה. עלה לארץ (1939) והתמנה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. כתב פירושים לספרי בראשית ושמות שבהם שלל את הנחת היסוד של ביקורת המקרא.

לאה גולדברג

משוררת ומתרגמת, סופרת ילדים מן האהובות בישראל. גדלה בליטא, וכבר בילדותה כתבה שירים בעברית. בארץ הצטרפה למערכת העיתון "דבר" ולאחר מכן לחוג לספרות באוניברסיטה העברית. עשרות רבות משיריה הולחנו והיו לחלק מן היצירה המוזיקלית בארץ. כלת פרס ישראל לספרות (1970).

יהודה אלקלעי

רב וסופר יליד סרביה, ממבשרי הציונות במאה ה-19. האמין ברעיון התחייה הלאומית, ביישוב הארץ ובהחייאת העברית. את רעיונותיו פרסם בספרים ובעיתונות וגם במסעות שכנוע בקהילות היהודים באירופה.

חיים הזז

סופר יליד אוקראינה (המאה ה-20), שהשכיל לתאר עולמות שונים זה מזה – יהודי מזרח אירופה לצד יהודי תימן, שאותם פגש בירושלים אחרי שעלה לארץ. את עיקר כתיבתו כאן הקדיש לתיאור חייהם ("היושבת בגנים", "יעיש"). חתן פרס ישראל לספרות (1953).

היישוב הישן

הכינוי שנתנו ליהודים שגרו בארץ ישראל טרום העליות הציוניות.

דוד שחר

ממבשרי "הגל החדש" בספרות הישראלית. יצירתו הגדולה - הסדרה "היכל הכלים השבורים". ספריו תורגמו לשפות רבות, בעיקר לצרפתית. זכה בשני פרסים יוקרתיים בצרפת, בפרס עגנון ובפרס ביאליק.

דבורה בָּארוֹן (בָּרוֹן)

סופרת עברית ילידת רוסיה (מאות 20-19), פרסמה עשרות סיפורים לפני עלייתה לארץ. סיפוריה מתארים את המציאות היהודית (בעיקר בבלארוס) ואת גורלם של החלשים והמקופחים. זכתה בפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ברנר.

אורי צבי גרינברג

שירתו היא תוצר של האימה, המאבק והסבל של תקופתו, ובכלל זה השואה. נתן ביטוי ייחודי לעולמו של האדם הסובל והנאבק גם בתוכן שירתו וגם במאפייניה הצורניים. זכה בין השאר בפרס ביאליק ובפרס ישראל לשירה.

אברהם שלונסקי

משורר, עורך ספרותי ומתרגם יליד רוסיה (המאה ה-20). דמות מרכזית בשירה העברית המתחדשת בארץ ישראל. כתב גם לילדים ("עוץ לי גוץ לי"). יצר חידושי לשון ושילב את שפת הדיבור בלשון הפרוזה. חתן פרס ישראל לספרות (1967).

תקופת התחייה

תקופה היסטורית המתארת את תהליך התחייה הלאומית של העם היהודי מסוף המאה ה-19 ועד למחצית המאה ה-20. בתקופה זו התחולל שינוי שגרם להקמת התנועה הציונית ולאחר מאה וחמישים שנה להקמת מדינת ישראל.

שאלות ותשובות (שו"ת)

שיטה לימודית בתחום ההלכה: יהודים שנתקלו בבעיה פנו בכתב לחכמים, ואלו שלחו להם תשובה בכתב. ראשיתה של השיטה בבבל, והיא נפוצה בכל קהילות ישראל עד ימינו.

ישראל מאיר הכהן מראדין - "החפץ חיים"

מגדולי הפוסקים במאות 19 – 20 במזרח אירופה. סירב לקבל מינוי רשמי, אך נחשב למנהיג הדור. עסק רבות בענייני מוסר והקדיש לנושא את אחד מספריו - "חפץ חיים" - שהעניק לו את כינויו.

פרץ סמולנסקין

משכיל יהודי, סופר ועורך כתבי עת ברוסיה של המאה ה - 19

נתן אלתרמן

מחלוצי השירה העברית במאה ה-20 ומן הבולטים במשוררים המודרניים בישראל. מחזאי, פיזמונאי ומתרגם, ובעל "הטור השביעי" בעיתונות במשך כרבע מאה. חתן פרס ישראל לשירה (1968).

יוסף חיים ברנר

סופר ומתרגם, עורך ומוציא לאור. הצטרף בצעירותו לתנועת הפועלים, ובשנות העשרה לחייו החל בכתיבה. השפיע על הספרות העברית בארץ ופעל לקידומה. נודע כ"סופר ההלקאה העצמית המוסרית", שחי חיי צניעות וסיגוף. נרצח בפרעות תרפ"א-1921.

יאנוש קורצ'אק

רופא, מחנך וסופר ילדים, שניהל את בית היתומים היהודי בוורשה והיה כמו אבא לחניכיו. פיתח גישה חינוכית חדשנית שהתמקדה בילד ובזכויותיו, כולל הזכות להתלונן על מורים ועל חברים. בקיץ 1942 צעד בראש 200 חניכיו היתומים בדרכם האחרונה למחנה המוות בטרבלינקה.

אברהם יהושע השל

רב ואיש הגות, שפעל רוב חייו בארה"ב (המאה ה-20). עסק ביחסי הגומלין שבין האל לאדם, במרכזיותו של המוסר ביהדות, בערכים של צדק חברתי ותיקון עולם ובהידברות בין-דתית.

תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

מקווה ישראל

בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידי חברת כל ישראל חברים.

מנחם אוסישקין

מראשוני "חיבת ציון", תומך נלהב של הרצל, שעסק כל חייו בפעילות ציונית ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל. גייס כספים לרכישת אדמות בארץ ועמד בראש "הקרן הקיימת לישראל". פעל גם לתחיית השפה העברית ולהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

דמות מרכזית בספרות העברית החדשה – משכיל עברי וסופר, איש הגות תוסס ומתסיס, שהטיף ל"שינוי ערכין": לשחרור היהודים מכבלי המסורת ולהשתלבותם בתרבות אירופה. עסק גם באגדה ובחקר הסיפור העממי. כתב גם בעברית וגם ביידיש.

ל"ג בעומר

ל"ג בעומר חל ב-י"ח באייר, והוא מספר סידורי (ולא תאריך): היום ה-33 (ל"ג) מתוך 49 ימי ספירת העומר. בימינו הוא בעיקר חג המדורות, זכר למרד בר-כוכבא (המאה ה-2 לספירה) ולמנהג של מקובלי צפת (המאה ה-16), המקיימים הילולה על קברו של שמעון בר-יוחאי.

ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי

חכם יהודי ממרוקו במאה ה-20

ישיבה

המוסד הוותיק להשכלה תורנית בעם ישראל מזה כאלפיים שנה. ראשיתן של הישיבות בארץ ישראל ובבבל לאחר החורבן, ולאחר מכן בארצות האסלם ובאירופה הנוצרית. בימינו במדינת ישראל קיים הריכוז והמגוון הגדול ביותר של ישיבות, ובהן ישיבות לנשים ולחילונים.

יצחק הלוי הרצוג

רבה הראשי של מדינת ישראל בראשית שנותיה של המדינה.

יצחק בשביס-זינגר

סופר יידיש נולד בפולין היגר לארה"ב וזכה שם בפרס נובל לספרות על סיפוריו.

י"ל פינסקר

רופא ומשכיל יהודי, ממנהיגי תנועת "חיבת ציון" ברוסיה. תחילה פעל לשוויון זכויות ליהודי רוסיה, אך הפּרעות בהם (סוף המאה ה-19) גרמו לשינוי בעמדותיו, והוא פעל להתעוררות יהודית לאומית, שאותה ניסח בספרו "אוטואמנציפציה!".

י"ל (יצחק לייבוש) פרץ

סופר מתקופת ההשכלה בפולין של המאות ה 20-19

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חיים נחמן ביאליק

המשורר הלאומי, שיצירתו, בשירה, בפרוזה ובמסה, תרמה לתחייה הלאומית של עם ישראל, שפתו ותרבותו. עורך ומו"ל שפעל לשימור אוצרות הרוח של עם ישראל ולחידוש התרבות העברית: ייסד את "עונג שבת" ופעל להקמתם של תיאטרון עברי, אופרה, מוזיאון תל אביב ועוד.

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

השילוח

ירחון שייסד אחד העם ברוסיה (1896), כבמה לציונות הרוחנית שנאבקה בציונית המדינית. הירחון עודד את היצירה היהודית בעברית
ועבר לירושלים עם עלייתו ארצה של עורכו השני, פרופ' קלוזנר.

הפרוטוקלים של זקני ציון

המסמך האנטישמי הידוע ביותר (ראשית המאה ה-20), המציג כביכול דוחות המעידים על קשר יהודי כלל עולמי נגד העמים הנוצריים. תורגם לשפות רבות והתקבל כאמיתי בחוגים רבים, גם לאחר פסיקה משפטית שהוא מזויף. השפעתו נמשכת גם היום בתעמולה אנטי-ישראלית.

הפוגרום בקישינב

פוגרום מחריד ביהודי קישנב (1903) בעידוד מדיניותו האנטישמית של הצאר הרוסי. הפוגרום זיעזע את העולם היהודי, הניע את הרצל להציע את תוכנית אוגנדה ואת ז'בוטינסקי - להתגייס לפעילות ציונית. ביאליק, שנשלח לאסוף עדויות של ניצולים, כתב את הפואמה "בעיר ההריגה".

המליץ

העיתון העברי הראשון ברוסיה (1860). במשך יותר מ-40 שנה הפיץ את רעיון התחייה הלאומית ושימש במה ליצירה העברית ולמאמרים פולמוסיים שהיו על סדר היום היהודי והציוני באותה עת.

הטכניון - התחלה ושנים ראשונות

המוסד האקדמי הראשון בארץ ישראל בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, נוסד ביוזמת יהודי גרמניה (1912). הקמתו קשורה במאבק על שפת ההוראה ("מלחמת השפות"). שניים ממדעניו (הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר) זכו בפרס נובל בכימיה (2004).

האוניברסיטה העברית - חזון ושנים ראשונות

האוניברסיטה הראשונה בישראל, שבהקמתה דנו כבר בקונגרס הציוני הראשון (1897). טקס הפתיחה על הר הצופים (1925) התקיים במעמד אנשי רוח ומנהיגים, ובהם הלורד בלפור. מייסדיה האמינו בייעודה כמרכז תרבותי ורוחני, מוקד משיכה לחוקרים יהודים מכל העולם ותרומה לתרבות האנושית.

דוד כהן - הרב הנזיר

תלמידו הקרוב של הראי"ה קוק, שאימץ מנהגי נזירות בחייו הבוגרים. בלט בלמדנות תורנית ובהשכלה כללית, ולפי עדותו - הרב קוק הפקיד בידיו את עריכת "אורות הקודש" משום בקיאותו גם ביהדות וגם בפילוסופיה יוונית.

דב בֵּר בורוכוב

התיאורטיקן הראשון של הציונות הסוציאליסטית, עורך, פובליציסט ומנהיג תנועת הפועלים היהודית (פועלי ציון) ברוסיה. פעל לשילוב הלאומיות היהודית עם עקרונות סוציאליסטיים. דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי נמנו עם ממשיכי דרכו.

בנימין אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד

כונה "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". נענה לפניית המושבות הראשונות שנקלעו למשבר ולקח אותן תחת חסותו הכלכלית. למרות החיכוכים בין פקידיו לאנשי המושבות, הצילה פעילותו את מפעל ההתיישבות היהודית בשלביו הראשונים.

בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרב הספרדי ("הראשון לציון") הראשון בארץ ישראל - ובמדינת ישראל. נקט עמדה מתונה ומכילה בענייני גיור ותמך בזכות בחירה לנשים. נבחר להנהגת היישוב ולנציג "המזרחי" בקונגרסים הציוניים.

ביל"ו - בית יעקב לכו ונלכה

אגודה שנוסדה ברוסיה (1882) בעקבות הפרעות ביהודים, והחלה לגבש תוכנית לאומית חדשה ונועזת : "לברוא לעם היהודי מרכז מדיני" - ולהחיות את השפה העברית.

איש ההלכה - גלוי ונסתר

מסה עיונית רחבת היקף מאת הרב סולוביצ'יק, שהעמידה את המושג "הלכה" במרכז ההוויה של היהודי המאמין ויצרה תפנית במחשבה היהודית.

אחד העם

כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (המאות 20-19), אבי "הציונות הרוחנית" שהאמין בהקמת "מרכז לאומי רוחני" בארץ ישראל ופעל רבות להפצת התרבות העברית. עלה לארץ כמה שנים לפני פטירתו.

אורות הקודש

סדרה המבוססת על אלפי קטעים שכתב הראי"ה קוק ונחשבת לגולת הכותרת של הגותו. שם הסדרה מבוסס על שני יסודות בהגותו: הקודש - חכמת הקודש (להבדיל מחכמת החול, ההשכלה), והאור - אור הקודש, "אור שמח, מרומם, מעדֵן". הסדרה לוקטה ונערכה בידי תלמידו, הרב דוד כהן (הרב הנזיר).

אורות

ספר של הראי"ה קוק, שיצא לאור בחייו במתכונת מצומצמת ועורר עליו ביקורת קשה מצד חוגים חרדים בשל יחסו החיובי לחלוצים, לציונות ולחילוניות. לאחר מותו פירסם בנו, הרב י"צ קוק, מהדורה חדשה ומורחבת, שנעשתה ספר יסוד באידאולוגיה של אנשי "גוש אמונים".

אהרן דוד גורדון

אחת הדמויות הבולטות והוגה דעות מקורי בקרב אנשי העלייה השנייה. עלה ארצה מרוסיה כדי לממש במו ידיו וגופו את אמונתו, כי לעבודת האדמה בארץ יש ערך אנושי ולאומי בתהליך ההתחדשות של עם ישראל, כמו גם בזכותו על ארצו.

גרשם שלום

מייסד חקר הקבלה המודרני, שהעניק לקבלה את מקומה במחקר ובתולדות עם ישראל. נמנה עם המלומדים הבולטים במדעי היהדות במאה ה-20. זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל.

נחום סוקולוב

סופר, עיתונאי ומנהיג ציוני (מאות 20-19). כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית ופעל להשגת תמיכת ממשלת צרפת בהצהרת בלפור. היה המתרגם הראשון של ספרו של הרצל - "אלט-נוי לנד".

משפט דרייפוס

משפטו של קצין יהודי בצבא צרפת, שהורשע בבגידה ובריגול על סמך מסמכים מזויפים ונידון למאסר עולם (1894). לאחר מאבק משפטי ארוך זוכה מכל אשמה (1906) וקיבל את אות לגיון הכבוד של צרפת.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק

מנהיג האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, חי בארה"ב במאה ה-20 והיה פוסק הלכה בולט ואחד מהוגי הדעות המקוריים בעת החדשה. אישיותו שילבה סמכות הלכתית בכירה והשכלה כללית רחבה.

מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלובביץ'

מגדולי חכמי החסידות במאה ה-20

משה שמיר

סופר ועורך יליד צפת, מן הבולטים בסופרי דור תש"ח. עסק גם בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ולימים נבחר לחבר כנסת והקים את תנועת התחייה. זכה לפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ישראל (1988).

אחד העם - שבת וציונות

כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".

אורי צבי גרינברג

ביוגרפית חייו של אורי צבי גרינברג

אהרן דוד גורדון

אחת הדמויות הבולטות והוגה דעות מקורי מאנשי העלייה השנייה. עלה ארצה בגיל מבוגר יחסית כדי להיות עובד אדמה, מתוך אמונה בחשיבותו של ערך העבודה בתהליך ההתחדשות של עם ישראל ובזכותו של העם על ארצו.

אברהם (יאיר) שטרן

לוחם מחתרת, חבר ארגון האצ"ל, ומייסד ארגון הלח"י - לוחמי חרות ישראל. שטרן ראה בבריטים את האויב העיקרי של היהודים וקרא למאבק מזוין בבריטים.

מי רצח את שליח האו"ם למזרח התיכון

לפני 69 שנה נרצח שליח האו"ם למזרח התיכון הרוזן פולקה ברנדוט. הרצח זיעזע את המדינה משום שהיחסים של המדינה החדשה עם האו"ם והמדינות המערביות עמד תחת איום. מה היה שם ומה עשו השלטונות?

הראשון לציון

הצהרת בלפור

הודעה רשמית של שר החוץ הבריטי, ארתור ג'ימס בלפור, ללורד ליונל רוטשילד, ובה נאמר כי ממשלת בריטניה "רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". הצהרה זו הייתה ההישג המדיני הראשון של התנועה הציונית.

נחמה ליבוביץ

פרשנית מקרא ומורה לתנ"ך פורצת דרך, שלימדה במגוון רחב של מסגרות – מלימוד תנ"ך מרחוק למבוגרים ועד לאוניברסיטת תל אביב. חלוצה בהוראת תורה לנערות דתיות וכלת פרס ישראל לחינוך (1956).

טו בשבט

טו בשבט – יום אכילת הפירות, חג הנטיעות, חג שמירת הטבע. מתי ואיך זה התחיל?

חיים נחמן ביאליק ותל אביב

על חיים נחמן ביאליק ועל חייו בתל אביב.

תמורות כלכליות בחיי היהודים במאתיים השנים האחרונות

מאמר פנורמי הסוקר את התמורות הכלכליות אותן חווה העם היהודי במאתיים שנה אחרונות.

תכנית אל-עריש

על תכנית אל-עריש, רעיון שהעלה הרצל, להתישבות יהודים באזור אל-עריש, שבחצי-האי סיני.

אליעזר בן יהודה והאקדמיה ללשון העברית

על אליעזר בן יהודה ומקומו באקדמיה ללשון העברית

שרה גיבורת ניל"י מאת דבורה עומר

ספרה של דבורה עומר על מחתרת ניל"י בראשית המאה ה-20

עמנואל לְוִינָס

מגדולי הפילוסופים היהודים במאה ה-20. נולד בליטא אך חי ופעל בצרפת. הגותו התמקדה בענייני אתיקה ומוסר והמחויבות לזולת, לאחֵר. את השראתו מצא בתלמוד, שאותו הגדיר כיצירה יהודית ייחודית בעלת משמעות כלל-אנושית.

ההמנון הלאומי - התקווה

על גלגוליו של ההמנון, שהיה במקור שיר-עם ("תקוותנו") שכתב נפתלי הרץ אימבר (תרל"ז – 1877) והפך להמנון התנועה הציונית. שני בתי השיר הראשונים, עם תיקונים קלים, היו להמנון הלאומי של מדינת ישראל - "התקווה".

דגל ישראל

גלגולי עיצובו - מראשית התחייה הלאומית, עבור דרך התנועה הציונית וכלה בהחלטת הכנסת לאחר הקמת המדינה.

פראנץ רוזנצוויג

פילוסוף יהודי יליד גרמניה (מאות 20-19), שתפילת יום הכיפורים בבית הכנסת בברלין הניעה אותו לדבוק ביהדותו וללמוד עברית. כתב מאמרים וספרים, בהם ספרו הפילוסופי החשוב "כוכב הגאולה". עסק בתרגומים, ובכלל זה - תרגום התנ"ך לגרמנית.

"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק ב')

ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק השני העוסק בנושא.

חכמת ישראל

"מדע היהדות" שנוסד בידי משכילים יהודים בגרמניה (המאה ה-19), במטרה להציג לסביבה הנוצרית את חשיבות היצירה והמסורת היהודית. התפתחות מקבילה ביהדות מזרח אירופה נועדה לצורכי פנים – להשכלת הציבור היהודי. "חכמת ישראל" הייתה הבסיס למחקר המודרני במדעי היהדות.

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

התנ"ך והציונות

מקומו של התנ"ך בהתפתחות הציונות

התנ"ך בחינוך היהודי

מקומו של התנ"ך בחינוך היהודי לאורך הדורות

העפלה

העלייה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל לפני הקמת המדינה.

הסופות בנגב

כינוי לפוגרומים שנערכו ב 1881 - 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקריאנה)

בני משה

אגודה שייסד אחד העם (המאה ה-19) כדי למצוא פתרון ל"צרת היהדות" באמצעות הרעיון הלאומי, תחיית חיי הרוח והתרבות העברית והכשרת הדור הצעיר.

בני ברית

ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.

דמוגרפיה יהודית בת-זמננו: הציונות והקמתה של מדינת ישראל

לציונות הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה היהודית בת זמננו מבחינות רבות ושונות. אין כמעט תחום בקיום היהודי, שלא השתנה, בצורה זאת או אחרת, כתוצאה מעלייתה של הציונות ומהקמתה של מדינת ישראל. בין אלה כדאי לציין במיוחד את המהפכה הדמוגרפית, שעוצבה על-ידי הציונות.

דגל המדינה: המחלוקת וההחלטה

ההחלטה הסופית לגבי דגל המדינה התקבלה לאחר תהליך ארוך ומורכב שהעיד על החשיבות הרבה שמקבלי ההחלטה ראו בה. הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית היו צריכות להכריע בין שתי אפשרויות לעיצוב דגל המדינה: דגל ההסתדרות הציונית, דגל שבעת הכוכבים, ונדונה גם הצעת פשרה של דגל בעל שבעה מגני דוד זעירים.

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות

תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.

"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק א')

ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק הראשון העוסק בנושא.

"שמחת עניים" - נתן אלתרמן

דיוו בפואמה "שמחת עניים" מאת נתן אלתרמן. משתתפים: המשורר עלי אלון וחוקר הספרות חנן חבר.

"שלוש אחיות" - ש"י עגנון

קריאה בסיפור הקצר "שלוש אחיות" מאת שי עגנון. בהשתתפות: חוקר הספרות פרופ' אריאל הירשפלד והמרצה לספרות בלהה בן אליהו.

אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות: האדר"ת והמאבק על השמיטה

על מאבקי השמיטה בין העולם החרדי והיישוב החדש.

"פגישה לאין קץ" - נתן אלתרמן

קריאה בשיר "פגישה לאין קץ" מאת נתן אלתרמן. משתתפים: הזמר מיכה שטרית וחוקר הספרות ד"ר ניסים קלדרון.

"נמרוד" - פסלו של יצחק דנציגר

התבוננות בפסל "נמרוד", פסלו של יצחק דנציגר. משתתפים: היסטוריון האמנות וחוקר התרבות, ד"ר גדעון פרידלנדר עפרת ומנהלת הלשכה בעין חרוד, גליה בר-אור.

"לבדי" - חיים נחמן ביאליק

קריאה בשיר "לבדי" של חיים נחמן ביאליק. משתתפים: הסופר חיים באר, חוקרת הספרות פרופ' זיווה שמיר.

"ילקוט הכזבים" (חלק ב)

קריאה בספרון "ילקוט הכזבים" - לקט 'צ'יזבאטים' מהווי הפלמ"ח. בהשתתפות: חברת להקת "הצ'יזבטרון" נעמי פולני, הצ'זבטניק שאול ביבר וההיסטוריון פרופ' ישראל ברטל.

תרבות עברית חדשה בוורשה

מאמר של דן מירון הסוקר את התרבות העברית הענפה שהתפתחה בוורשה בתחילת המאה ה-20.

בּוּנְד

מפלגת הפועלים היהודית הראשונה (וילנה, 1897), שהתנגדה לציונית אך הייתה לאומית באופייה ובמטרותיה. דרשה הכרה ביהודים כלאום - ולא רק כדת - ופעלה לשימור היידיש (ולא לתחיית העברית).

"ילקוט הכזבים" (חלק א')

קריאה בספרון "ילקוט הכזבים" - לקט 'צ'יזבאטים' מהווי הפלמ"ח. בהשתתפות: חברת להקת "הצ'יזבטרון" נעמי פולני, הצ'זבטניק שאול ביבר וההיסטוריון פרופ' ישראל ברטל.

"השילוח" - אחד העם

קריאה בקטעים נבחרים מתוך המניפסט שבפתח "השילוח" מאת אחד העם. משתתפים: חוקר הספרות פרופ' חנן חבר ועורכת כתב העת "אלפיים" ניצה דרורי.

"המעורר" - יוסף חיים ברנר

קריאה בפסקת הסיום מהמניפסט שפרסם י"ח ברנר בכתב העת שייסד וערך - "המעורר". משתתפים: המורה לספרות שי זרחי והרב שמואל ריינר.

הנרייטה סֹאלְד

מנהיגה ציונית ומחנכת, ילידת ארצות הברית. ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה", את המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, את עליית הנוער ואת בית הספר הראשון לעובדת סוציאליות בארץ ישראל.

מרדכי מרטין בובר

איש רוח והגות, בעל תודעה יהודית ולאומית והשכלה כללית רחבה. פרשן ומתרגם המקרא, חוקר חסידות ומראשוני האוניברסיטה העברית. תרומתו ההגותית המרכזית הייתה התפיסה הדיאלוגית - אני-אתה - בתנ"ך וביהדות. זכה לפרסים רבים, ובהם פרס ישראל (1958).

יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי

יצחק בן צבי - הנשיא השני של מדינת ישראל וממנהיגי היישוב בארץ. אישתו, רחל ינאית, הייתה מנהיגת "תנועת הפועלות" וכלת פרס ישראל על תרומתה לחינוך ולחברה בארץ. שניהם היו ממייסדי ארגון "השומר". בן צבי היה נשיא צנוע, שקבע את בית הנשיא בצריף עץ בירושלים וניהל עם רעייתו אורח חיים פשוט ועממי.

"אלטנוילנד" - ציטוטים מחזון העתיד

כיצד חזה הרצל את החברה החדשה בארץ ישראל? להלן מקצת "האוצרות" שבהם בחר הרצל כדי להבטיח את אושרם של בני החברה שראה בחזונו.