תוצאות

סידור תוצאות לפי

ירושלים: עיר וערך

העיר ירושלים מעלה שלל אסוציאציות – היסטוריות, דתיות, רעיוניות ואקטואליות. ביחידה זו התלמידות והתלמידים ייחשפו לסמליות הערכית של ירושלים אצל נביאי המקרא כעיר של צדק, משפט, אמת ושלום. לימוד הקטעים מהנבואות נועד להעמיק את ההבנה של משמעותה הסמלית של ירושלים מעבר להיותה עיר המקדש בעבר ועיר הבירה של מדינת ישראל בהווה. הלימוד נועד לקדם הטמעה של ערכי הצדק, המשפט האמת והשלום בעולם הערכים של התלמידות והתלמידים.

עצמאות ועיתונות

מדינת ישראל קמה ביום שישי, ה' באייר תש"ח. ביום ראשון הופיעו העיתונים שבישרו על הקמת המדינה. מה עניין את הציבור באותו יום?

על רגל אחת: שיחות על ערכים דמוקרטיים ותרבות יהודית

איריס סבן ויואל קרצ'מר-רזיאל משוחחים עם בני נוער על שוויון, חירות, כבוד, אמת ומשפט. ההסכת מיועד לשילוב בהוראה בחטיבת הביניים במקצועות החברה והרוח, ויש בו חמישה עשר פרקים באורך של 6-8 דקות.

איך מחלקים? יחידת מליאה על צדק חלוקתי

ביחידה נכיר את הבעיה של חלוקת העושר בעולם, נאזין לפרק "איך מחלקים?" בהסכת "על רגל אחת", נלמד על רעיון היוֹבֵל במקרא ובכתבי זאב ז'בוטינסקי ונחשוב על חלוקה צודקת של משאבים.

להמשיך בזמן אסון

כשאסון פוקד את החברה, כיצד אפשר להמשיך בחיים שהיו לפני כן ? האם החיים אכן יכולים לשוב להיות כמו שהיו לפני כן? מה אפשרויות התגובה לאסון? ומה אפשר לעשות כדי להמשיך לחיות תוך כדי זיכרון צורב?

פדיון שבויים במסורת היהודית

פדיון שבויים נתפס כערך מרכזי במסורת היהודית, כמרכיב באחריות החברתית ובערבות ההדדית. בשיעור נכיר מקורות שמדברים על מרכזיות המצווה של פדיון שבויים ובמקורות שעוסקים במגבלות על חיוב זה. נקיים דיון כיתתי מבוסס מקורות על הערך ועל יישומו במציאות בת זמננו.

לאה גולדברג על תפקיד המשורר בזמן מלחמה

כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כותבת לאה גולדברג מענה מדוע לא תכתוב שירי מלחמה. בשיעור, נדון עם התלמידים בטענה של לאה גודלברג ונשאל מה דעתנו על כך. מערך שיעור לימים קשים.

מדבר שקר תרחק - חדשות כזב בעת מלחמה

כיצד נזהה מידע כוזב שמופץ ברשתות החברתיות? מהן הסכנות בהעברת מידע כזה בכלל ובעת מלחמה בפרט? וכיצד מעוגן הקשר בין שקר ובין פגיעה בחיי אדם במקורות יהודיים?

לחם וספר

באמצעות עיסוק בלחם ובאופן יצירתו, התלמידים יתוודעו לתהליך החיבור של יצירת תרבות, כגון ספר, ויחשבו על התהליך הזה ועל משמעותו. התלמידים ילמדו טקסט חז"לי העוסק בלחם ובתהליך הכנתו כדימוי ויְפתחו את היכולת לעסוק בדימויים. מתוך כך יעשירו התלמידים את הבנתם לגבי חג השבועות.

שאילת שאלות, מגילת העצמאות וזכויות אדם

באמצעות טכניקה של שאילת שאלות, התלמידים יעלו שאלות בנוגע למגילת העצמאות. בעקבות השאלות שישאלו, וכחלק מהלמידה, יעמדו על הקשר ועל ההבדלים בין חזון, חוקי יסוד וחוקה. אלה יובילו לחשיבה משותפת על כינון חברת מופת.

עצים הגדלים בארץ ישראל

מערך עם חומרי עזר למורים לשיעור בשיטת המשחוק. המערך משלב הוראה פרונטלית, למידה קבוצתית ועבודה אישית על בסיס מקורות כתובים וסרטונים.
מסדרת מערכי השיעור המדגימים שיטות הוראה חדשניות והמלוות יחידות ללימוד עצמי של השיטות הללו (פלפ"ל - פעילות פדגוגית לימודית למורים).

השקדייה

מה ההבדל בין שקד לשקדייה? ועל מה בדיוק שוקדת השקדייה?

טיהור המקדש בספר מקבים א

מערך עם חומרי עזר למורים לשיעור בשיטת הג'יקסו על סיפור טיהור המקדש בידי המקבים כפי שהוא מתואר בספר מקבים א. המערך משלב צורות למידה שונות של טקסט היסטורי ומיועד לעבודה קבוצתית שבה לכל תלמיד ותלמידה יש חלק פעיל.
מסדרת מערכי השיעור המדגימים שיטות הוראה חדשניות והמלוות יחידות ללימוד עצמי של השיטות הללו (פלפ"ל - פעילות פדגוגית לימודית למורים)

בת מצווה ובר מצווה במסורת המשפחתית שלנו

כיצד חגגו במשפחות הילדים בר מצווה או בת מצווה? ראיונות של התלמידים אנשים קרובים אליהם יסייעו לנו להרחיב ולהכיר את הדרכים השונות לציון החגיגה ואת הדמיון וההבדל בינם לבין המשפחות.

דרכים שונות לציון בת מצווה ובר מצווה

מפגש משותף בין שתי כיתות: איך כל אחד וכל אחת חוגגים ומציינים את בת המצווה ובר המצווה שלהם? למה מציינים דווקא את ההיבטים האישיים בגיל המצוות ומה זה אומר להיות בת מצווה ובר מצווה בימינו ובעבר?

מי אני?

אנחנו יודעים שגיל 12 לבנות וגיל 13 לבנים מסמל את המעבר מבגרות לילדוּת, אבל כיצד אנחנו קושרים את ציון הזמן הזה אל עצמנו?

שלוש דרכי צדקה

יחידת לימוד בנושא תיקון חברתי-כלכלי המתאימה לתוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית לכיתות ח, וכוללת מבט רחב על חברת המופת בנושא העוני ושאלת האחריות לטיפול במצב.

של מי האחריות?

יחידת לימוד בנושא תיקון חברתי-כלכלי המתאימה לתוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית לכיתות ח, וכוללת מבט רחב על חברת המופת בנושא העוני ושאלת האחריות לטיפול במצב.

מציאות של עוני

יחידת לימוד בנושא תיקון חברתי-כלכלי המתאימה לתוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית לכיתות ח, וכוללת מבט רחב על חברת המופת בנושא העוני ושאלת האחריות לטיפול במצב.

ז'קלין כהנוב ומוזיקה מחברת

ישראליות במבט שלנו

מהי ישראליות: על 'שרוליק' וכור ההיתוך

כבוד האדם

כבוד האדם

יצירת כרזות משותפות שמטרתן להעלות את המודעות לשמירה על הכבוד של קבוצות בחברה.

כבוד האדם

סיפור חז"לי יגרום לנו להתבונן במשמעות של פגיעה בכבוד.

כבוד האדם

המינוח "כבוד האדם" הוא מופשט, וקשה להבינו מבחינה יישומית.
באמצעות לימוד של דוגמאות שבהן רואים פגיעה בכבוד האדם והצגת דילמות יכירו הלומדים את הבסיס לזכויות האדם. למידה זו תוביל אותנו לחשיבה משותפת – מה אפשר לעשות כדי לקדם את הערך של שמירה על כבודו של כל אדם.

"התקווה - Hope"

האם לגיטימי לעבד את ההמנון כדי להנגישו וליצור עימו הזדהות? מהם המסרים הסמויים העולים מהמוזיקה ומהגרפיקה של הקליפ?

מעברים / דני קרוון

הוגה הדעות ולטר בנימין התאבד במהלך ניסיונו להימלט מהסכנות שארבו לחייו במהלך השואה. סמוך למקום בו הוא התאבד, יצר האמן דני קרוון אתר הנצחה לזכרו של בנימין ולזכרם של כל הפליטים שנאלצו להימלט מאימת המשטר הנאצי.

מונח על הבוקר - ערכים ומונחים

רוצים לדעת עוד משהו שלא ידעתם על תרבות היהודית ישראלית? קחו 3-4 דקות ולימדו משהו חדש.

מונח על הבוקר - מערכת המשפט

רוצים לדעת עוד משהו שלא ידעתם על מערכת המשפט? קחו 3-4 דקות ולימדו משהו חדש.

פורצת הדרך שלי

לכל אחד ואחת יש דימוי שונה לאישה פורצת דרך. מהו הדימוי שלך?

אין ארמונות מזכוכית

כיצד נשים לאורך ההיסטוריה הצליחו לשבור את "תקרת הזכוכית"? היכרות עם נשים פורצות דרך.

ושתי אומרת לא!

דיון בדמותה של ושתי במגילה, וגיוס דמותה לטובת קידום אוטונומיה של נשים במרחב התרבותי בעולם.

משפחות בַּספרים

פעילות ליום המשפחה – התלמידים יכירו סוגים שונים של משפחות דרך ספרים. השיעור מותאם ללמידה בבית הספר ולמידה מרחוק.

תרבות המחלוקת: מערך שיעור לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין

מערך שיעור זה מזמין את התלמידים להכיר עמדה מהתלמוד בנוגע לאופן שבו יש לנהל דיון בעת מחלוקת, ולנסות ליישם את הדרך המוצעת בתלמוד (דרך בית הלל) בדיונים שהם מנהלים.

סוכות - לשמוח ולשתף בשמחה

מהלך של למידה היברידית, המקנה לתלמידים את המידע העיקרי על חג הסוכות, ועוסק בהרחבה בערכים שעולים מהחג - המצווה לשמוח ולשתף בשמחה את בני העניים (הכנסת אורחים).

לשמוח ולשמח בחג

מערך שיעור לחג הסוכות, מיועד ללמידה מרחוק (אפשר להתאימו גם ללמידה בכיתה).

טקס ליום זכויות האדם הבינלאומי - פעילי זכויות אדם (יסודי)

ב-10 בדצמבר מציינים ברחבי העולם את יום זכויות האדם הבינלאומי. הטקס המוצע כאן מדגיש את העשייה של פעילים למען זכויות אדם. הטקס יתקיים בפורמט כיתתי בכיתות בית הספר השונות (כיתות א-ה), ויעבירו אותו תלמידי כיתות ו לאחר תהליך של למידת הנושא ותכנון הטקס.
הטקס מותאם ללמידה מרחוק, וניתן להתאימו גם ללמידה בכיתה.

מהי תפילה? הצעה למערך למידה

מערך למידה זה עוסק בתפילה. הוא מתאים הן לעבודה בכיתה והן ללמידה מרחוק באמצעות זום, ומלווה במצגת אינטראקטיבית באתר אופק.

כרטיסי "שנה טובה": מתבוננים ויוצרים

המערך מזמין את התלמידים ללמוד מתוך התבוננות בכרטיסי שנה טובה על התקופה בה נוצרו, וליצור כרטיסי שנה טובה מתאימים לתקופתנו.

המשנה - הצעה להערכה חלופית

הצעה להערכה חלופית להוראת הפרק "מהי המשנה" בספר "שבילי תרבות" לכיתה ח.

ראש השנה ויום הכיפורים - למידה היברידית

מערך למידה המקנה לתלמידים את המידע העיקרי על ראש השנה ויום הכיפורים, ועוסק בהרחבה בערכים שעולים מהחגים האלה.

מצגת: טקסי פתיחת השנה

מצגת שליוותה את המפגש "פותחים את השנה קצת אחרת".

טקס לפתיחת השנה: הקהילה הבית ספרית

טקס זה נועד להעצים את תודעת הקהילתיות בבית הספר. הטקס ידגיש את השיתוף בין התלמידים למורים, ובינם לבין עובדי המנהלה, האחזקה והאבטחה ונציגי ההורים, ויחזק את תחושת השייכות והאחריות המשותפת. הטקס מותאם ללמידה מרחוק וללמידה היברידית.

טקס פתיחת שנה: ראש השנה

תחילת שנת הלימודים סמוכה לראש השנה - תחילת לוח השנה היהודי. כדאי לקַשר בין שתי ההתחלות, בעיקר בשנים שבהן ראש השנה חל כבר בראשית ספטמבר. בטקס ישולבו יסודות מסורתיים מתוך חגי תשרי, ובעיקר מתוך ראש השנה, באוריינטציה תרבותית ולא דתית. הטקס יכיל מוטיבים כגון מבט לעבר ולעתיד, פתיחה ונעילה של שערים, מעבר מקיץ לסתיו, זיכרון ותיקון עולם. הטקס מותאם ללמידה היברידית ולמידה מרחוק.

טקס לפתיחת השנה: יש לי חלום – למידה היברידית ולמידה מרחוק (חט"ב)

טקס זה נועד לעורר את הדמיון של התלמידים ולהפיח בהם תקווה ושאיפה לשנה של התפתחות, יוזמה ועשייה. התלמידים והמורים יחלמו על העתיד הרחוק ועל העתיד הקרוב, ישתפו זה את זה בחלומותיהם ויעלו את חלומותיהם במרחב משותף (ממשי או וירטואלי). הטקס מותאם ללמידה מרחוק וללמידה היברידית.

טקס לפתיחת השנה: יש לי חלום – למידה היברידית ולמידה מרחוק (יסודי)

טקס זה נועד לעורר את הדמיון של התלמידים ולהפיח בהם תקווה ושאיפה לשנה של התפתחות, יוזמה ועשייה. התלמידים והמורים יחלמו על העתיד הרחוק ועל העתיד הקרוב, ישתפו זה את זה בחלומותיהם ויעלו את חלומותיהם במרחב משותף (ממשי או וירטואלי). הטקס מותאם ללמידה מרחוק וללמידה היברידית.

6 טיפים לצילום וידאו מוצלח

ביקשתם מהתלמידים שלכם ליצור סרטון וידאו במסגרת תהליך הלמידה או עבור טקס? הציעו להם לצפות בסרטון הבא.

היכרות עם מסכת אבות

מערך למידה המשמש מבוא למסכת אבות. מערך למידה זה מתאים הן לעבודה בכיתה והן ללמידה מרחוק באמצעות זום. המערך מלווה במצגת אינטראקטיבית באתר אופק.

חז"ל מספרים אגדות - הצעה למערך למידה

מערך למידה זה עוסק באגדות חז"ל. הוא מתאים הן לעבודה בכיתה והן ללמידה מרחוק באמצעות זום, ומלווה במצגת אינטראקטיבית באתר אופק.

טקס לפתיחת השנה – ראשית (יסודי וחט"ב)

טקס זה מיועד להעניק לקהילת בית הספר הרגשה של התחדשות. הטקס בנוי משני היבטים: רגשי ואינפורמטיבי. מצד אחד, הטקס אמור לייצר אווירה - ומצד אחר, הטקס יעביר לתלמידים מידע על חידושים בנוף בית הספר בשנה הקרובה וייצור ציפייה לקראת חידושים אלו.

טקס קבלת ספר התורה - מתחילים מבראשית

טקס כיתתי לכבוד קבלת ספר התורה, השם דגש על הנגשת הסיפורים לעולמם של הילדים, למשמעויות ולערכים שעשויים להתאים לחייהם.

טקס פתיחת שנה - ראש השנה ׁ(יסודי וחט"ב)

טקס לפתיחת שנת הלימודים, ובו מודגש הקשר לראש השנה – תחילת לוח השנה היהודי. בטקס משולבים יסודות מסורתיים מתוך חגי תשרי, וראש השנה בפרט, באוריינטציה תרבותית ולא דתית.

טקס לחג השבועות בנושא: הודיה על הלחם (כיתות א-ג)

טקס זה שם במרכזו את ההיבט החקלאי של החג במשמעותו המקורית ביותר - הודיה על הלחם. הטקס כולל פעילות של הכנת לחם.

טקס לחג השבועות בנושא: ביכורים (כיתות א-ג)

בטקס זה נדגיש את טובו של הטבע שמעניק לנו מפירותיו, ונוסיף ביכורים משלנו שאינם בהכרח ביכורי חקלאות.

"כולנו זקוקים לחסד"

מערך שיעור לחג השבועות העוסק במושג "חסד" העומד במוקד מגילת רות.

השמות השונים של חג השבועות – גלגוליו של חג

מערך שיעור העוסק בגלגוליו השונים של חג השבועות דרך שמות החג והמקורות לשמות השונים.

טקס לחג השבועות בנושא: לימוד בשבילי

טקס וירטואלי לציון חג השבועות, השם דגש על לימוד משותף בהשראת מנהג 'תיקון ליל שבועות'. ניתן להתאים את הטקס ולקיים אותו גם בכיתה הממשית, או להשתמש בחלקים ממנו כמערך שיעור ללמידה.

ל"ג בעומר

בשיעור זה נעסוק בל"ג בעומר. ננסה להבין כיצד היום הזה התעצב ואילו אירועים נוספים נקשרו בו, ונראה שמי שמעצב ומבנה את המשמעות של אירועים וחגים הוא האדם וקהילתו. השיעור מותאם ללמידה מרחוק, וגם ללמידה בכיתה.

כמה צריך להשקיע? הרבה...

מערך שיעור שמזמין את הלומדים לקיים שיח כיתתי על מידת ההשקעה הנדרשת כדי להצטיין בתחום מסוים, לערוך היכרות עם עולם הלימוד היהודי ולהכיר סיפור מסיפורי חכמי המזרח.

טקס לחג השבועות בנושא: לימוד בשבילי

טקס לחג השבועות לכיתות א-ג ששם במרכזו את נושא הלימוד, ברוח מנהג תיקון ליל שבועות. אחרי חלק המופע, יעבירו הלומדים סדנאות למורים, ברוח האמרה "אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

טקס: זוכרים דרך השירים (כיתות ה-ו)

טקס וירטואלי הניתן להתאמה לסביבת ביה"ס, לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, בו נזכור את הנופלים דרך שירים.

פסקול של זיכרון: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נכיר נופלים דרך שירים שנכתבו עליהם.

טקס: יוצרים זיכרון אישי ומשותף מתוך שירים (חט"ב)

טקס ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, העוסק בזיכרון ושירים. ניתן לקיים את הטקס באופן וירטואלי או בבית הספר.

הסיפורים מאחורי השירים

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. הלומדים יכירו דרך שירי יום הזיכרון סיפורים של נופלים בקרבות ובמלחמות שפקדו את מדינת ישראל.

קופסת הצבעים: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "קופסת הצבעים" שכתבה הילדה טלי שורק, המבטא תקווה לעתיד של שלום.

לו יהי: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "לו יהי" שכתבה נעמי שמר, המבטא תקווה לעתיד טוב יותר.

טקס וירטואלי: מתוך הכאב מביטים אל העתיד (כיתות א-ד)

טקס וירטואלי הניתן להתאמה גם למרחב בית הספר, לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אותו נקדיש כדי לזכור את הנופלים וכדי לעורר תקווה לעתיד של שלום.

טקס: ילדות בתקופת השואה (כיתות א-ד)

טקס וירטואלי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אותו נקדיש לילדים בתקופת השואה ולזיכרונות ולדמיון אשר עזרו להם להתמודד. הטקס ניתן להתאמה גם לציון הנושא בבית הספר.

טקס: לזכר ספורטאים שנרצחו בשואה (כיתות ה-ו)

טקס וירטואלי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, מותאם לתקופת הקורונה, שמוקדש לזכרם של ספורטאים שנרצחו בשואה. תוכנן כטקס וירטואלי, אך ניתן להתאימו להעברה בכיתה הממשית.

טקס: חסידי אומות העולם (חט"ב)

טקס וירטואלי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, המוקדש לזכרם של חסידי אומות העולם. הטקס ניתן להתאמה גם לכיתה הממשית.

חסידי אומות העולם

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. התלמידים יכירו את פועלם של חסידי אומות העולם ואת הבחירה הלא פשוטה שהם עשו ברוח מסכת אבות, פרק ב, משנה ו: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש."

ספורטאים בשואה

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה גם ללמידה בכיתה. השיעור מזמין את התלמידים להכיר את סיפוריהם של ספורטאים שנרצחו בשואה, וגם סיפור על ספורטאי אחד ששרד והמשיך בקריירה הספורטיבית שלו.

ילדים יהודים לפני השואה

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המיועד ללמידה מרחוק, ומתאים גם ללמידה בכיתה. מטרת השיעור להכיר לתלמידים ילדים ממש כמותם שחיו בקהילות יהודיות לפני השואה.

טקס לחג השבועות בנושא: חג חקלאי אז והיום

טקס זה מדגיש את ההיבט החקלאי של החג, ואת ההבדלים בין האופן בו חגגו את החג בתקופת המשנה לבין האופן בו חגגו אותו החל משנות ה-20 של המאה ה-20.

פסח בימי קורונה

הצעות ללמידה מרחוק, מכיתה א עד כיתה ט, עבור כיתות שלומדות מרחוק באופן קבוע או נכנסו לבידוד באופן זמני.

טקס לחג השבועות: בין תורה לחסד (כיתות ז-ט)

הצעה לטקס לחג השבועות המדגיש את הציר העובר בין תורה לבין חסד, ובין שני סיפורים מקראיים: מעמד הר סיני ומגילת רות. הטקס משלב הצגה ודיבייט.

טקס קבלת ספר התורה - (ב)ראשית קריאה- מופע

טקס קבלת ספר התורה, המתקיים לקראת סוף כיתה א או בתחילת כיתה ב, מבקש לעורר אצל הילדים תחושה רחבה של שייכות וקשר לעם היהודי. טקס זה שם דגש על ראשית הקריאה, לאחר שהילדים למדו קרוא וכתוב.

טקס קבלת ספר התורה - סיפורו של עם

בתורה נמצאים הסיפורים, שלפי המסורת הפכו את בני ישראל לעם ישראל. הטקס יעסוק במשמעות של "להפוך לקבוצה" ו"להיות חלק מקבוצה". דרך סיפור מעמד הר סיני וקבלת התורה יפגשו הילדים גם את עצמם בקבוצה שלהם.

טקס לחג השבועות בנושא: לימוד בשבילי

טקס לחג השבועות לכיתות ד-ו ששם במרכז את ערך הלימוד הבא לידי ביטוי במנהג תיקון ליל שבועות. טקס זה מציע להזמין את הורי הכיתה ללימוד משותף עם הילדים.

טקס: הזכות לבחור להיות מי שאני

טקס יום זכויות האדם הבין-לאומי מעורר אותנו לזכור את עקרונות היסוד שעליהם החברה צריכה להתקיים. טקס זה מדגיש את הזכות "להיות מה שאני".

היבטים של נשיות ביצירות של נלי אגסי

המאמר מתאר ארבע יצירות של האמנית נלי אגסי, העוסקות בדמות האישה. נלי אגסי מעצימה את דמותה של האישה באמצעות שילובן של מלאכות נשיות במעשה האמנות ובאמצעות פעולתה במרחב והשפעתה עליו. מאידך, היא מעלה סוגיות בעלות אופי ביקורתי הנוגעות למעמדה ולמצבה של האישה בחברה.

מגוון משפחות בחברה הישראלית

החברה הישראלית כיום כוללת מבנים משפחתיים מגוונים מאוד. פריט זה כולל המלצות למקורות שיכולים לשמש אותנו בבואנו לדון במוסד המשפחה, ושאלות נלוות לדיון.

ממצרים - אז והיום

שירה של עלמה זהר, ממצרים, מהווה הזדמנות לעסוק במשמעות המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

טקס לפתיחת השנה – יש לי חלום (חט"ב)

טקס זה מיועד לפתח את הדמיון של התלמידים ולהפיח בהם תקווה ושאיפה לשנה של התקדמות, יוזמה ועשייה. התלמידים והמורים יחלמו על העתיד הרחוק ועל העתיד הקרוב, ישתפו זה את זה בחלומותיהם ויעלו את חלומותיהם על הבמה.

טקס לפתיחת השנה – יש לי חלום (יסודי)

טקס זה מיועד לפתח את הדמיון של התלמידים ולהפיח בהם תקווה ושאיפה לשנה של התקדמות, יוזמה ועשייה. התלמידים והמורים יחלמו על העתיד הרחוק ועל העתיד הקרוב, ישתפו זה את זה בחלומותיהם ויעלו את חלומותיהם על הבמה.

טקס ופעילות לחג השבועות – מֵעֵרֶב -רב לחברה מתוקנת (ז-ט)

הפעילות והטקס מדגישים את ההיבט של מתן תורה, לא מנקודת מבט של קבלת מצוות מישות עליונה אלא מנקודת מבט סוציולוגית-לאומית.

טקס לחג השבועות – מֵעֵרֶב רב לחברה (עשרת הדיברות של ביה"ס)

לחג השבועות ארבעה שמות, ושתי משמעויות מרכזיות: האחת חקלאית (ביכורים, קציר) והשנייה לאומית (מתן תורה). טקס זה שם דגש על המשמעות הלאומית, שבה קבוצת אנשים הופכת לעם באמצעות מסמך מכונן.

נובי גוד – חג יהודי? רוסי? ואולי ישראלי?

בשנים האחרונות אפשר לשמוע בשיח הישראלי על חג שלישראלים הוא חדש אבל עולי חבר העמים מכירים אותו הרבה מאוד שנים.

טקס קבלת ספר תורה (ב)ראשית קריאה

טקס קבלת ספר התורה, המתקיים לקראת סוף כיתה א או בתחילת כיתה ב, מבקש לעורר אצל הילדים תחושה רחבה של שייכות וקשר לעם היהודי. טקס זה שם דגש על ראשית הקריאה, לאחר שהילדים למדו קרוא וכתוב.

חנוכה בראי העתונות היהודית בראשית הציונות

חנוכה לא היה תמיד חלק מהעולם של אנשי הציונות לקח כמה שנים טובות שהחג מצא את מקומו ותכליתו בתוך הציונות המתחדשת.

טקס ליום זכויות האדם הבינלאומי - פעילי זכויות אדם (חט"ב)

ב-10 בדצמבר מציינים ברחבי העולם את יום זכויות האדם הבינלאומי. מהלך זה של טקס מדגיש את עשייתם של פעילים למען זכויות האדם.

הסנגוריה הציבורית במדינת ישראל

על הקמת הסנגוריה הציבורית במדינת ישראל בשנת 1996 ועל תפקידה במימוש הזכות לייצוג במשפט הפלילי.

חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה

עו"ד דבי גילד חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח - מדברת על חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה.

פעילי זכויות אדם מדברים

מקבץ ראיונות עם אנשים שפעלו ופועלים למען זכויות אדם במדינת ישראל.

ללא כחל ושרק

גלגוליו של הביטוי "ללא כחל ושרק"

מהיכן נובעים הרצון והצורך לעשות?

בשיעור זה נלמד על אדם אחד שעשה מעשה טוב וממנו ננסה להבין מה מניע אותנו לעשות מעשים טובים? חשיבה על העשייה הטובה לכבוד יום המעשים הטובים.

רק רציתי לבקש סליחה

פעילות בנושא סליחה, בקשת סליחה ויכולת לסלוח

אם אין אני לי מי לי

בשיעור זה נלמד את המשנה ממסכת אבות פרק א משנה יד, ונעמיק בה תוך ניסיון להבין את הקשר שבין החלקים השונים במשנה.

מהו(ת) טקס?

איריס סבן מארחת את ד"ר נורית פיינשטיין בדיון על טקסים בחברה בכלל ובתרבות ישראל בפרט.

שירים / שמואל הנגיד

שירי שמואל הנגיד פותחים בפנינו צוהר לדמותו של "איש אשכולות" ימי-ביניימי יוצא דופן בעולם היהודי ובכלל. ניכרת בהם דמות סוערת של הרפתקן השואף לעלות לגדוּלה, self made man. על אף תהפוכות הזמן הוא הצליח ונעשה למשנה לשני מלכים מוסלמים, ואף היה לרב ול"נגיד" – ראש היהודים בזמנו.

חלוציות כמחויבות לאומית

מערך השיעור יוצר השוואה בין שירים העוסקים בחלוציות ומבסס את תפיסות עולמם.

ללמוד מ"לא"

מערך לשיעור חינוך המבקש לחדד את היכולת ללמוד גם מאי-הצלחה.

הבן איש חי – קווים לדמותו

מערך שיעור בשיטת הסבב המזמין את הלומדים להכיר היבטים שונים בדמותו של הבן איש חי, למקם אותו במקום ובזמן במסגרת התפתחות התרבות היהודית, וגם ללמוד כמה דברים על עצמם.

הכתיבה ככלי מחבר

בשיעור זה נדון בתפקידם של הדברים שאנחנו מעלים על הכתב. נעשה זאת באמצעות חשיבה על כתיבה ועל כלי כתיבה.

צער בעלי חיים

מערך שיעור זה מזמין את הלומדים להתבונן על המורכבות ביחסים שבין בני האדם לבעלי חיים, ולהעלות אותה למודעות שלהם.

שירים 1948–1962 / יהודה עמיחי

עמיחי החל לפרסם שירה בראשית שנות ה-50. ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים" יצא ב-1955 בהוצאת "לקראת". עמו בחבורת "לקראת" היו נתן זך, משה דור ואחרים, והחבורה חוללה מהפכה בשירה העברית באותו עשור.

טיפים לתכנון וניהול טקס

קרן אלימלך עם טיפים מעשיים למורה שנדרשת לתכנן ולהפיק טקס.

טקס לחג השבועות - מֵעֵרֶב רב לחברה (יוצרים ביחד)

לחג השבועות ארבעה שמות, ושתי משמעויות מרכזיות: האחת חקלאית (ביכורים, קציר) והשנייה לאומית (מתן תורה). טקס זה שם דגש על המשמעות הלאומית, ומזמין את הלומדים לחשוב כיצד נראה רגע מיוחד ונדיר שבו קבוצת אנשים הופכת לעם.

הביטי אחורה, הביטי קדימה. שם את קיימת

מסע בעקבות חוני המעגל. סרט מאת אור אזולאי.

רבי עקיבא רואה את הקולות

רבי עקיבא, מגדולי חכמי המשנה, הכיר את סודן של המילים ואת סוד הדרשה המאפשרת לטקסט להתחדש כל הזמן.

בית כנסת המזרחי והאשכנזי וההבדלים בניהם

מה בין בית הכנסת של עדות אשכנז לבית הכנסת של עדות המזרח

שפות וחלומות - פעילות על שיר

מה המשמעות של השפה שלי בזהותי? במערך השיעור נלמד את השיר 'חולם בספרדית' של שלמה יידוב שמשלב את החלום והשפה.

קידוש ליל שבת

בשיעור זה נלמד על קידוש ליל השבת - מרכיביו והתהליך שהוא מחולל אצל המקדש ומשפחתו.

בין הורים לילדים

בשיעור זה נעסוק בקשר המורכב שבין הורים לילדים, ברצון של ילדים לרצות את הוריהם, בניסיון של הורים לתקן את ילדותם שלהם דרך ילדיהם, בקושי של ילדים לומר להורים את אשר על ליבם, בקושי של הורים לקרוא את אשר בלבם של ילדיהם.

טעמי שמיטה - מערך שיעור

בשיעור זה יכירו התלמידים עמדות שונות בנוגע לטעמי השמיטה ויבינו כיצד השמיטה יכולה להביא לידי ביטוי רעיונות הרלוונטיים לחיינו כיום.

מלון אורחים | ישראל רבינוביץ

פסלו של האמן ישראל רבינוביץ קושר בין העבר (הבא לידי ביטוי בדבריו של הנביא ירמיהו, ששימשו השראה ליצירה) לבין ההווה הישראלי הטעון.

דוד ויהונתן | עדי נס

צילום זה, המהווה חלק מסדרת התצלומים 'סיפורי התנ"ך', עוסק בקשר בין שני בחורים דרך סיפור הקשר בין דוד לבין יהונתן, בנו של שאול.

בר/בת מצווה: מי קובע? - מערך שיעור

בשיעור זה נצפה בווידאו-בלוג של גל חריטן, בו הוא משתף בהתלבטות שלו לגבי חגיגת בר המצווה שלו. ההתלבטות כוללת התנגשות בין הרצונות שלו לבין הרצונות של הוריו. נצפה בשתי תגובות שהוקלטו ביחס לדבריו של גל, ונברר עם התלמידים מה הם חשים בנוגע לבר/בת המצווה שלהם ומה עמדתם בנוגע להתלבטות של גל.

לעלות לתורה או לעלות למטוס?

בשיעור הזה נתלבט בשאלה כיצד אפשר, רצוי ונכון לציין את בר המצווה. האם דרך אחת טובה מדרך אחרת? אילו שיקולים עולים בהתלבטות זו? מה יכול להכריע את הכף? האם יש הבדל בין בת מצווה לבר מצווה בהקשר הזה?

של מי השואה?

בשיעור זה נעסוק בשאלות סביב תחושת השייכות ומידת המחויבות ביחס לזיכרון השואה, דרך שאלת העמידה בצפירה.

תחת שמי ים התיכון

על השיר "תחת שמי ים התיכון" שכתב והלחין שלמה ארצי.

בלוז כנעני

על השיר "בלוז כנעני" שכתב והלחין אהוד בנאי.

חיים חפר – יצירתו כראי לתהליכי השינוי בחברה בישראל

מערך שיעור זה מאפשר לגעת ביצירתו הענפה של חיים חפר. נלמד שניים משיריו וכך נעמוד על השינוי שחל ביצירתו ובחברה הישראלית כולה – המעבר מאתוס של מלחמות ויישוב לבחינה ולמבט ביקורתי כלפי הערכים והעולמות שעליהם נבנו המדינה והתרבות.

אשת חיל

נעליים הלקוחות מהמיצב "אוהל משלה" שיצרה נחמה גולן מעלות שאלות לגבי תפיסה רווחת של האישה בתרבות היהודית.

משימה: פערים בין יהודים וערבים?

משימה בנושא הזכות לשוויון, פערים בין יהודים וערבים ומאבקי חלוקה והכרה.

דף צפיה לסרט : "שומרת אחותי"

שאלות הקושרות בין הסרט "שומרת אחותי" לבין פרק ב' בספר "ובחרת בחיים"

בין תורה לדרך ארץ

מצגת זו מנגישה לתלמידים רעיון מעולם ההלכה היהודית – המלצות להתנהגות נכונה שאינן כתובות בחוק. באמצעות המצגת יקדישו התלמידים מחשבה לשאלה האם כדי לקיים חברה טובה צריך להיות רק אזרחים שומרי חוק, או שמא רצוי גם לעשות דברים לפנים משורת הדין.

איך נהפוך את המדינה שלנו למקום טוב יותר?

דמיינו שאתם מקבלים סכום כסף נכבד שנועד להשקעה במדינת ישראל - במה תשקיעו אותו? במצגת האינטראקטיבית המצורפת מוזמנים תלמידי הכיתה להתנסות ביחד בלבטים ובשיקולים שונים הניצבים לפני יורשים שקיבלו מאביהם סכום כסף שנועד למטרה זו בדיוק. מצגת זו אולי תסייע להם להבין מהם.

ט"ו בשבט – בין האדם לסביבה

מצגת אינטראקטיבית העוסקת בקשר שבין ט"ו בשבט לבין איכות הסביבה, ומזמינה את התלמידים לחשיבה על סוגיות בנושא זה ולדיון בהן.

מה בין מגילת אסתר לפרסומת לסמארטפון?

מצגת אינטראקטיבית המיועדת להעלות את המודעות להחפצת נשים כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבר וכיום. הפעילות מזמינה התבוננות ביקורתית בדרך בה מתארים נשים בפרסומות בתקופתנו ובדרך בה מתוארות הנשים במגילת אסתר.

מדורות - בעד ונגד

מצגת אינטראקטיבית המעלה דילמה לגבי המנהג - הדלקת מדורות בל"ג בעומר. המצגת חושפת את התלמידים למחלוקת בנושא ולטיעונים בעד ונגד. היא אף מספקת להם דרכים שבאמצעותן אפשר למזער את הנזקים במידה ויחליטו להמשיך ולקיים את המנהג.

פרחים וזיכרון

מצגת אינטראקטיבית העוסקת במשמעות הסמלית של פרח דם המכבים בהקשר של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. מטרת הפעילות להעלות את המודעות של התלמידים לאופן שבו מועברים אלינו מסרים וערכים באמצעות סמלים.

קערת הסדר וסמליה

מצגת אינטראקטיבית העורכת היכרות עם המאכלים העיקריים המונחים על קערת הסדר ועם הסמליות שלהם. התלמידים נחשפים לאפשרות שמסורת יכולה להתפתח ולהשתנות ומוזמנים להציע ערכים שירצו להוסיף לקערת הסדר ומאכלים או אובייקטים שמסמלים אותם.

רבי יהודה הנשיא ומקומו בחיי הציבור : זמנו של רבי יהודה הנשיא

מתי פעל רבי יהודה הנשיא? רבי יהודה הנשיא עלה ככל הנראה לכס הנשיאות בין השנים 180-170, והלך לעולמו זקן ושבע ימים בשנת 220 לערך.

רות המואבייה - חסד חסד תרדוף

בימים בהם מדינת ישראל מוצפת בעובדים זרים, מסתננים, מהגרים, פליטים וכו' ראוי להיזכר ברות המואבייה, מבקשת המקלט הראשונה שמוזכרת במקורות, וזאת בעיקר כדי להקשיב למסר שהיא מעבירה לנו. רות מלמדת אותנו דבר מאוד מאוד פשוט והוא, שניכור ואטימות מובילים לניכור ואטימות, ואילו חום וחסד מובילים ל...נחשו מה???

ר' משה בן מימון (הרמב"ם)

המידע בדף זה עוסק ברמב"ם, רבי משה בן מימון, שפעל במאה ה-12 בספרד. רמב"ם היה מגדולי הפוסקים, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, מנהיג ורופא. יצירתו החשובה ביותר היא "משנה תורה" (הי"ד החזקה).

רצח נשיא מצרים, מוחמד אנואר א-סאדאת (1918–1981)

על חייו של נשיא מצרים, אנואר א-סאדאת ועל משנתו הפוליטית שהובילה אותו אל יוזמת השלום עם ישראל בשנת 1977. תהליך השלום עם ישראל עורר ביקורת נוקבת אשר בעקבותיה פרסמו האחים המוסלמים פסק הלכה אסלמי כנגדו. באוקטובר 1981 התנקשו שני חיילים בחייו.

שבע שבתות של נחמה

על שבע שבתות של נחמה, על הפטרות הנחמה מספר ישעיהו, על סגנון ותוכן הפטרות אלה ועוד.

שמיטה - מה זה?

בפריט זה נלמד מהי השמיטה ומה מרכיביה

שמיטת כספים

חוק השמיטה המקראית דומה לנוהג ה"מישרום" המסופוטמי , אך דווקא הדמיון מחדד את ההבדל העקרוני בין השניים. ה"מישרום" הוא חוק חד פעמי ואילו השמיטה התקיימה במחזוריות קבועה אחת לשבע שנים.

שנה מעוברת - ודווקא בחודש אדר

על שנה מעוברת בלוח העברי - על הבעיה בלוח העברי ופתרונה, מדוע נוסף חודש באדר ועל סוד העיבור.

שנת שמש ושנת ירח

על ספירת השנים בשלוש הדתות, הנעשית על פי מהלכם של השמש והירח. בנצרות סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש, וביהדות ובאִסלאם סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ 12 פעמים. בכל אחת משלוש הדתות יש לספירת השנים נקודת התחלה בעלת משמעות דתית.

תענית אסתר

היא לא מהתנ"ך, לא מוזכרת במשנה ולא בתלמוד. להפך בתקופת בית שני וגם אחריו היום שלפני פורים נחשב כיום שאסור בתענית משום שהיה נחגג כיום ניצחון על היוונים על ידי יהודה המכבי, אז איך קרה שדווקא היום יש יום צום ותענית?

צפת

המידע בדף זה עוסק בצפת - ראשיתה, תקופת הזוהר שלה, האוכלוסייה שבה, היותה מרכז מסחרי ורוחני (העיסוק בקבלה), תעשיית הדפוס בעיר, חיים ויטל ומאפייני החבורות בצפת.

קהילת יהודי אתיופיה - הגעגועים לציון והמסע אליה

מידע על עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל במבצע משה ומבצע שלמה.

קריאת ההגדה של פסח: "והגדת לבנך"

על חג הפסח וקריאת ההגדה - על ליל הסדר, על ארבע הקושיות, על המסורת לספר ביציאת מצרים, על ארבעה בנים בהגדה ועוד.

פרויקט "מסע"

על פרוייקט מסע, פרויקט משותף של הסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל. בכל שנה צעירים יהודים מרחבי העולם מתחילים את "מסע חייהם" בבילוי של סמסטר או של שנה בישראל. הצעירים מסיירים בארץ, חווים את התרבות, מתפתחים ולומדים יחד כשהם משולבים בקהילה הכללית.

עלייה לרגל ביהדות

על העלייה לרגל ביהדות - על מצוות העלייה לרגל, על מטרתה, על סוג העולים לרגל, על העלייה לרגל ומעמד ירושלים ועל אירוח העולים לרגל בירושלים.

עמוס עוז

על חייו ופועלו של הסופר הישראלי עמוס עוז.

ערבית לדוברי עברית

"היפה והחנון", "אתר וואלה", "חָסָקֶה חָסָקֶה בלי סיפון ומעקה". השפעות השפה הערבית על העברית.

עשרה (יו"ד) בטבת

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים - על השתלטות בבל על ממלכת יהודה, על צדקיהו מלך יהודה ויחסו לבבל ועל המצור של נבוכדנאצר על ירושלים.

פוסטאט (קהיר העתיקה)

המידע בדף זה עוסק בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים, ביהודים שחיו בה, בבית הכנסת בן-עזרא ובגניזת קהיר.

סליחות

מהן הסליחות שאותן אומרים בחודש אלול?

סליחות - חודש של בקשות

מידע על הסליחות בחודש אלול - ההשכמה לסליחות, אווירת הסליחות של חודש זה ופרטים נוספים.

עברית בגלות ולשון ימי הביניים

על הדיבור והכתיבה בעברית בימי הביניים, על השפעותיהם של המשורר יהודה הלוי והפרשן רש"י על העברית, ועל המחסור במילים בעברית בתקופה זו.

עוד לא אבדה תקוותנו (למורה)

משיר ושבח לגיבורים הוא הפך לתפילה לאלוקים ואחר כך גם להמנון של המדינה ואפילו של קבוצת ספורט או יחידה צבאית. על גלגולי המילה הִמנון

עושים פרצוף

מסתבר שלא רק אנחנו מתחפשים בפורים. פעולת ההתחפשות היא תופעה שחוצה לא רק תרבויות אלא גם תקופות היסטוריות שונות, והמסיכות היו תמיד חלק מהתרבות האנושית.

נחמן סירקין

על חייו ופועלו של נחמן סירקין - הוגה דעות, עיתונאי, מנהיג, מאבות הציונות הסוציאליסטית. אחד ממנהיגי "הברית העולמית של פועלי ציון", תנועה שביקשה לשלב בין לאומיות לסוציאליזם.

נלסון מנדלה

סיפור חייו של נלסון מנדלה אשר הנהיג את המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.

נשים בישראל והזכות לשוויון

בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל הוצהר על שוויון מלא בין כל האזרחים - בלא הבדל דת, גזע או מין. אף על פי שחל שיפור ניכר במעמדן של נשים, ההצהרה עדיין אינה מיושמת במלואה...

נתן אלתרמן – משורר עירוני (1910–1970)

על נתן אלתרמן - משורר, מחזאי, ומתרגם – חי בתל אביב וכתב רבות על המראות של תל אביב, ועל המראות של ערים אחרות בעולם שדמיין וראה במהלך חייו.

נתן זך

על חייו ופועלו של המשורר העברי, מבקר הספרות והמתרגם

סדר התפילות היומי בשלוש הדתות

הטקסט עוסק בתפילות היומיות ביהדות בנצרות ובאסלאם. סדר התפילות, תוכני התפילות, ההכנות לתפילה, מהלך התפילה, והמוזיקה בתפילה. בצד התפילות קיימים נוסחי ברכות ותחינות הנאמרים בהזדמנויות שונות.

משהד

על העיר האיראנית העתיקה "משהד".

משחקים, מאכלים (ועוד) - לימי החנוכה

על משחקים ומאכלים לחג החנוכה - על הסביבון, על אכילת סופגניות ולביבות, על דמי חנוכה ועוד.

מצוות כפרת עוונות - חובות שבין אדם לאלוהיו

שלוש הדתות קבעו דרכים המאפשרות לאדם לשוב לדרך הישר לאחר ביצוע עבירות. לתהליך התשובה כמה שלבים: הודאה בחטאים ופירוטם, הבעת חרטה והבטחה שלא לחטוא עוד, וביצוע מעשים המכפרים על החטא.

משה הס (1812-1875)

לקט מידע מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאופיו של מפעל ההתיישבות בארץ-ישראל, מיקומו וסוגו.

מנהגיו של חג הסיגד

חג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, חל בתאריך כ"ט בחשוון. בטקסט זה מתוארים מנהגי החג.

מסכת בבא מציעא פרק ב משניות א-ז, יא

מסכת בבא מציעא פרק ב משניות א-ז, יא

מסכת בבא מציעא פרק ו

מסכת בבא מציעא פרק ו

מסכת בבא מציעא פרק ח משנה א

מסכת בבא מציעא פרק ח משנה א

מסכת בבא קמא פרק ח משניות א-ז

מסכת בבא קמא פרק ח משניות א-ז

מועדים מרכזיים בשלוש הדתות

על החגים והמועדים המרכזיים שמקיימת כל אחת מהדתות המונותאיסטיות; היהדות, הנצרות והאסלאם.

מושבות ראשונות של חובבי-ציון

בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון" (1882) וייסדו בארץ ישראל כמה מושבות.

מחלקת אבדות ומציאות

כיצד מכריזים על אבדה? עד כמה יש להתאמץ בכך? המשנה והתלמוד עוסקים בכך.

מגילת רות וחג השבועות

על הקשר שבין מגילת רות לחג השבועות - על סיפורה של רות המואבייה, על התקופה שבה נכתבה מגילת רות, ועל הסיבה שקוראים אותה בשבועות.

מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל

היהדות החרדית בישראל גדלה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות. אין בידינו נתונים מדויקים על מספרים החרדים, בין היתר מפני שקיימות הגדרות שונות לשאלה "מיהו חרדי". החרדים מהווים כיום 15 אחוזים מכלל חברי הכנסת. האוכלוסייה החרדית בישראל גדלה בהתמדה, בעיקר כתוצאה משיעור ילודה גבוה (4.7 לידות בהשוואה ל-2.7 לידות בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל ו-1.1 לידות לנשים בתפוצות). בשנת 2007, אחד מכל שלושה ילדים יהודיים הרשומים בכיתה א' לומד באחת ממערכות החינוך החרדיות.

מאבקים ציבוריים בנושא השבת

מאבקים ציבוריים בנושא השבת המהווים חלק ממחלוקת רחבה בנושא דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ל"ג בעומר - מי? מה? כמה?

מתי זה ל"ג בעומר ומה הקשר שלו למרד בר כוכבא, מהיכן הגיעו המשחק בחץ וקשת ולמה התנועה הציונית משמעותית בדיון על המועד הזה?

ל"ג בעומר: חג המדורות

כולנו מדליקים מדורות בל"ג בעומר. שאלתם את עצמכם פעם למה? בדף בררנו את הקשר בין ל"ג בעומר למדורות ולרבי שמעון בר יוחאי, מרד בר כוכבא והמקובלים בצפת. מבולבלים - גם אנחנו.

לאה גולדברג (1911–1970)

על לאה גולדברג : משוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת וחוקרת ספרות.

לידה - טקסים וברכות

אירוע הלידה הביא את התרבות היהודית ליצור סביבה טקסים מגוונים חלקם קדומים מאוד וחלקם חדשים.

לידה חדשה בחירות : נאום גטיסברג

נאומו של לינקולן מיום ה-19 בנובמבר 1863, בעת מלחמת האזרחים בארצות הברית. הנאום נקרא נאום גטיסברג, על שם המקום בו התנהל קרב מכריע במערכה, ובו נישא הנאום.

כיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש בתקופת המכבים

מידע על כיבוש ירושלים בידי המקבים וטיהור בית המקדש בתקופת הבית השני - על מרד החשמונאים בירושלים ומלחמתם ביוונים (נגד המלך אנטיוכוס אפיפנס).

יונתן רטוש

על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים".

ימי זיכרון

זיכרון ומיתוס - צום גדליהו ויום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין. וכן צום עשרה בטבת, צום י"ז בתמוז וצום תשעה באב, הקשורים לירושלים ולחורבן בית המקדש.

יעקב עמדן (1697-1776)

המידע בדף זה עוסק ברב ובמנהיג יעקב עמדן, שחי בגרמניה במאה ה-18, ונודע במלחמתו בשבתאות. הרב עמדן נתן ביטוי לרעיונות ההשכלה, ובתוכם לרעיון הסובלנות בין הדתות.

יעקב פיכמן

מידע על יעקב פיכמן, משורר, מתרגם ומסאי (1881 - 1958).

יצירתה של האמנית רחל גלעדי

רחל גלעדי היא אמנית ישראלית. גלעדי יוצרת עבודות מיצג, מיצב, פיסול וצילום, אותן היא מציגה בעיקר בניו-יורק ובישראל. עבודתה עוסקת במעמדה של האישה, בסוגיות פוליטיות ובסוגיות הנוגעות ליחס בין האדם לבין הטבע והסביבה. יצירותיה כוללות גם התייחסויות רבות לטקסטים יהודיים ולמסורת היהודית.

ר' יהודה החסיד

המידע בדף זה עוסק ברבי יהודה החסיד, שחי ופעל בגרמניה ונחשב למנהיג החשוב ביותר של יהדות אשכנז במאות 12-13. כמו כן מצוי בדף זה מידע על ספר חסידים שכתב יהודה החסיד, ומידע על חסידי אשכנז.

יהודה ליב (לאו) פינסקר (1891-1821)

לקט מידע על יהודה ליב (לאו) פינסקר, מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, ראשית פעילותו למען אוטואמנציפציה, ודעתו בנושא מקום הטריטוריה וסוג המפעל היהודי.

יהודה שטינברג (1863-1908)

המידע בדף זה עוסק במשכיל ובסופר העברי יהודה שטינברג, שחי ופעל ברוסיה בתקופת התחייה. בדף זה - סיפור שכתב שטינברג ושמו "בשדות בית לחם".

יהודי אתיופיה - מוצאם, מנהגיהם וחגיהם

על ההשערות למוצאם של יהודי אתיופיה, ועל ייחודה של היהדות כפי שהתפתחה באתיופיה.

יהודי, נוצרי ומוסלמי כתבו לוח שנה. מה יצא?

בפריט זה ניתן ללמוד על מנהגים שונים של דתות שונות הנובעים ממסורות הקושרות בלוחות השנה וההתפתחות שלהם לאורך הדורות. בגלל ריבוי הדתות במדינת ישראל, השוואה עם מסורות שונות היא פתח להכרות ולהבנת המנהגים השונים.

ט' באב - יום חורבן ירושלים

תשעה באב (ט' באב) - יום חורבן בית המקדש וירושלים ועל שנאת החינם שעל פי המסורת בגינה נחרב המקדש והעם גלה מארצו.

ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת

ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

ט"ו בשבט בארץ ובגולה אז והיום

תשובת צוות אתר תרבות.il לשאלה של נורית - "בט"ו בשבט מהנהג הרווח הוא נטיעת עצים. כיצד חגגו אותו לפני הקמת המדינה וכיצד חוגגים אותו היום בחו"ל"?

י"ז בתמוז

מהו י"ז בתמוז (היום ה 17 לחודש תמוז)? למה מציינים אותו ואיזו תקופה הוא מתחיל? יום לא מוכר עם משמעויות רבות.

חולמים ושואפים לעצמאות יהודית

על ציוני דרך לאורך ההיסטוריה של העם היהודי אשר לאורכה שאפו היהודים להקים מדינה יהודית עצמאית. על השינויים שהתחוללו בעולם במאות ה 19-20 והשפעתם על העם היהודי, ובעיקר על זרמים שונים בקרב העם היהודי, שחלקם פעל להקמת מדינה יהודית וחלקם התנגד לה.

חוקי נירנברג: היום בו חוקי גזע הפכו לחוקי מדינה

על מצבם ומעמדם של יהודי גרמניה בשנת 1935 עם התבססות המשטר הנאצי וכניסתם לתוקף של חוקי נירנברג. חוקים שרמסו את זכויותיהם של היהודים, הגדירו מיהו יהודי והיוו את הבסיס לחוקים אנטי יהודיים של המדינה הנאצית.

חג השבועות

אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. התאריך נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. בתורה יש לחג משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.

חג השבועות: חג מתן תורה

המידע בדף זה עוסק בחג השבועות - חג מתן תורה, ובקשר בין חג השבועות לחג הפסח.

חג פורים ומגילת אסתר

על קריאת מגילת אסתר בפורים, על מנהגים הקשורים לקריאת המגילה, מדוע מרעישים בהזכרת השם "המן", בעד ונגד מנהג ההרעשה, ועל ביטול המנהג וצמצום ההרעשה.

חובות שבין אדם לאלוהיו: דיני אכילה ושתייה

היהדות והאסלאם מטילות על המאמינים איסורי אכילה שונים: שתי הדתות אוסרות על אכילת בשר בעלי חיים שונים; היהדות אוסרת גם על עירוב מוצרי חלב במוצרי בשר באכילה ובבישול. לשתי הדתות גם דיני שחיטת בשר בעלי החיים המותרים לאכילה. הנצרות, לעומת זאת, אינה מטילה איסורי אכילה ואין בה דיני שחיטה.

חודש תשרי: התחלת השנה

על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".

חודשי השנה בלוח העברי

על חודשי השנה בלוח העברי הקדום ובלוח גזר, על חודשי השנה ועונות השנה, על שמות החודשים ועוד.

זכרון,שכחה והיסטוריה

ציטוטים בנושא זכרון שכחה והיסטוריה

זלדה

מידע על המשוררת זלדה

חאלב (ארם צובה)

מידע על העיר שבסוריה - עדויות על הנעשה בה מהמאה ה-12 ועד למאה ה-19, על תושביה היהודים (מוסתערבים ופרנקוס), על בית הכנסת הקדמון והשריפה שהתרחשה בו, ועל הנס שאירע ליהודי העיר בעקבות עלילת דם.

חג החנוכה: חג האורים, חג האש

המידע בדף זה עוסק בהבנת הקשר בין חג החנוכה להדלקת הנרות ולציון האור כמוטיב משמעותי בחג ובסמליו.

חג הסיגד

חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

התפתחות התפילה: מתפילה ספונטאנית לתפילה ממוסדת

התפילה היא פנייה אל האלוהים כדי לבקש ממנו בקשות וכדי להודות לו. בשלוש הדתות נקבעו לתפילות נוסחים וזמנים מוגדרים ביממה. על התפילות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, ועל הזרמים השונים בשלוש הדתות.

התפילה בימי החול בשלושת הדתות המונותאיסטיות

התפילה תופסת מקום מרכזי בעבודת האל ביהדות, בנצרות ובאסלאם. בשלוש הדתות נקבע שהתפילה היא חובה דתית, ולתפילות יש תכנים מגוונים.

התפילה בשלוש הדתות

התפילה היא מרכיב מרכזי בעבודת האל ומבטאת את שאיפת המאמינים ליצור קשר עמו. הטקסט דן בחובת התפילה ביהדות, בנצרות ובאסלאם.

הרב צבי הירש קלישר (1795-1874)

לקט מידע על הרב צבי הירש קלישר, מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאמנציפציה, ליישוב ארץ ישראל ולתנועת הרפורמה.

הרבי מפיאסצ'נה – גיבור ואנטי-גיבור

רבי קלמן קלונימוס שפירא נולד בשנת 1889, נצר למשפחה חסידית ידועה. ב-1913 הוכתר כרבה של פיאסצ'נה והוא בן 24. הוא נספה ב-1943. מאז סגירת הגטו בנובמבר 1940 ועד לשילוחים ההמוניים ניהל הרבי "שולחן" חסידי, שדרשותיו מהוות את המקור לספר "אש קודש". אלה דרשות אותנטיות, המשקפות את התמודדותו הדתית הנוקבת עד תהום של אדם שכל כולו אמונה צרופה בבורא עולם. רשימות אלה, שהוחבאו בכדים, נמצאו מתחת להריסות הגטו.

השכנים מתכוננים לימים הנוראים

כולנו מתכוננים לאירועים משמחים ועצובים - האם גם בלוח השנה יש תקופה של הכנה? אז מה התוכן שלה? כמה מילים על חודש אלול והמנהגים המיוחדים שלו.

הקו הירוק והקו הסגול

על קוי הגבול של מדינת ישראל עם מדינות ערב השכנות: הנסיבות ההיסטוריות של היווצרותם, מעמדם המשפטי והמורכבות שלהם.

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל.

הרב יהודה אלקלעי (1878-1789)

לקט מידע על הרב מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לתהליכים הפנים-יהודיים בתקופתו, יחסו לשפה וכדומה.

סוגיה על הדלקת נר חנוכה

לימוד סוגיה דרך הדלקת הנרות בחנוכה - כמה נרות בכל יום. המערך משלב לימוד עצמי מונחה של התלמידים בדיון משותף על הסוגיה והמבנה שלה.

מגילת רות – בין מגדר לקבלת הזר

בשיעור זה נבחן את הערכים המובאים במגילת רות הנקראת בשבועות. במגילה זו מתגלים מגוון ערכים המועלים על נס בקריאת המגילה בשבועות: עזרה לזולת, קבלת הזר, מקומה של האישה כגורמת שינוי.

מידות של ייחוס

בשיעור הזה יילמֵד הסיפור החסידי "מידות של ייחוס". הסיפור מתאר רגע חשוב בכינונה של משפחה חדשה: שתי משפחות המוצָא של החתן והכלה נפגשות לכבוד אירוסי הזוג הצעיר. שתי המשפחות הן משפחות חשובות ומיוחסות בחברה החסידית, ואף על פי כן, כל אחת מהן בוחרת בדרך אחרת להציג את המעלות של המשפחה. דרך הסיפור החסידי נבחן את הדרך שלנו להציג את הזהות האישית שלנו ואת זו של אנשים אחרים.

חומות של דמיון

בשיעור זה יילמד הסיפור החסידי "חומות של דמיון" שסיפר הבעל שם טוב. הסיפור מתאר את דרכו של האדם המאמין המחפש את הקִרבה לאלוהיו. באמצעות הסיפור נעסוק באתגרים אישיים מחיי התלמידים ובעיקר בתובנה כי לא פעם המחסום העיקרי שלנו הוא מחסום פנימי.

הדרך היא הבית

בשיעור זה נבחן את היחס בין הדרך והמטרה אליה הדרך מובילה. בלימוד זה נשלב שיר, סיפור חסידי ותמונה. השיעור כולל לימוד עצמי.

אם אני מקפיד זה לא אומר ש...

במערך שיעור זה נברר מה המשמעות של הקפדה על ערכים בתוך חברה ואיך מתייחסים לכאלו שאינם מקפידים. אנו נגש לנושא הזה דרך סיפור חסידי העוסק בחג הפסח.

חטא, שופר ווידוי בעשרת ימי תשובה

מה אנחנו מגדירים כחטא? האם אנחנו מודעים תמיד לכך שאנחנו עושים מעשים לא ראויים? מה מסמל השופר בחיינו?האם אדם אחד יכול למלא תפקיד של שופר בחיינו? שיעור פעיל בשילוב קולנוע

שבעה למניין

בשיעור זה נתוודע לסוגיית הגרוש והעזיבה של יהודים מארצות ערב. מערך השיעור כולל מצגת לשיעור בכיתה ודף עבודה אישי או קבוצתי. הלימוד מתבצע באמצעות מפה, טקסטים ותצלום מתוך גלריית "עדשה יהודית".

"כי האדם עץ השדה"

מטרת השיעור היא הכרת הפתגם "כי האדם עץ השדה" ודיון בפרשנויות שונות בנוגע לפתגם.

שיעור שביעי: חיבור בין תמונה לטקסט

בשיעור זה, התלמידים נותנים משוב לעבודות של חבריהם ומכינים את התמונות של עצמם לתצוגה על ידי כתיבת "הצהרת אמן" ובחירת טקסטים שילוו את עבודותיהם.

שיעור שלישי: ערכים

בשיעור זה, התלמידים בוחנים את ערכיהם האישיים ויוצרים קולאז' שמשקף ערכים אלה.

שיעור שישי: תיעוד הקהילה שלכם

בשיעור זה, התלמידים בוחנים את המשמעות של קהילה ומתחילים לצלם תמונות שמתארות את הקהילה שלהם.

שיעור חמישי: בחינת הערכים היהודיים לעומק

באמצעות הפעילויות השונות המובאות בשיעור זה, התלמידים בוחנים את המשמעות ואת הרלוונטיות של הערכים היהודיים לחייהם

שיעור רביעי: ערכים יהודיים

בשיעור זה עוברים התלמידים מדיון על ערכים אישיים לדיון על ערכים יהודיים. התלמידים ינסו לזהות מה הם הערכים היהודיים העולים מתוך תמונותיו של ציון עוזרי ויתחילו בהכנת רשימה של ערכים יהודיים מרכזיים.

שיעור שני: מה עושה תמונה לתמונה טובה?

בשיעור זה, התלמידים יבחנו את מרכיביו של התצלום כדי לבדוק מה הם הדברים שעושים תמונה לתמונה טובה.

שיעור ראשון: התבוננות בתצלום

בשיעור זה, התלמידים מתרגלים התבוננות מעמיקה בתמונה ואוריינות ויזואלית על ידי אמירות אובייקטיביות וסובייקטיביות על תמונה, ולאחר מכן מגיבים לתמונה באמצעות כתיבה יצירתית.

מחלוקת (שלא) לשם שמים - אבות פרק ה משנה יז

מצגת לטובת הוראת מסכת אבות פרק ה משנה יז, שעוסקת במחלוקת לשם שמים ושאינה לשם שמים.

הסביבון: גלגולו של מנהג

בשיעור זה נבחן את משחק הסביבונים בחנוכה לאור תרבויות סמוכות ליהדות שיתכן והשפיעו על תרבותה

מחלוקת לשם שמים

מערך שיעור המציע ניסיון לאפיין את המחלוקת הראויה בכיתה, בעזרת הצצה למחלוקת מפורסמת ועתיקה – המחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי.

אבות פרק ד, משניות כה-כז

בדף זה נלמד שלוש משניות העוסקות בלימוד תורה. המשניות מעלות גישות שונות ביחס לנושא באמצעות שלושה משלים שונים. דף העבודה מעמיד את התלמידים על הדומה והשונה בין הגישות השונות ללימוד.

מהי זהות?

מערך פעילות בנושא זהויות שונות בחברה הישראלית.

רבי יהודה הלוי, חייו וכתביו

מערך פעילות במסגרתו יכירו התלמידים את חייו וכתביו של רבי יהודה הלוי, תוך שימת דגש על כתיבתו על ארץ ישראל.

השפה שלי

בשיעור נתייחס לשפה העברית - שפה מדוברת, שינויים בשפה ושפה תקינה

געגועים לירושלים

למידה משותפת בנושא ירושלים ויום ירושלים

מנהיגות בין רגש לשכל

מערך פעילות בנושא החלטות של מנהיגים הצריכים לקבל הכרעה קשה. מה המשמעות של קבלת החלטה המעדיפה את השכל על פני הרגש? הנושא הנבחן הוא היחס להסכם השילומים עם גרמניה. השוואה בין דוד בן-גוריון למנחם בגין לגבי התייחסותם להסכם השילומים עם גרמניה.

מהי תפילה?

מערך שיעור לכיתות ז בנושא "מהי תפילה?"

על שלושה דברים העולם עומד

שלושת הדברים שבלעדיהם אין לעולם זכות קיום - מהם? לרבי שמעון הצדיק ולרבן שמעון בן גמליאל יש מה לומר בנושא.

זהות אישית

שיעור פתיחה סביב עבודת שורשים וזהות

אזעקה, שופר וצפירת יום הזיכרון

מערך פעילות בנושא תקיעת השופר, הצפירה ביום העצמאות ואזעקת "צבע אדום" - מה הם עושים בלבנו?

הרצל

מערך שיעור העוסק בבנימין זאב הרצל על בסיס שני שירים שנכתבו עליו שנים רבות אחרי שהציג את חזונו.

אורח גס רוח והיחס לאחר

במערך הזה נפגוש חסיד שמקבל אדם שאינו נחמד בצורה הכי לבבית שאפשר. האם נכון לנהוג כך? האם הוא עשה את המעשה המתאים? ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך?

בר/בת מצווה: מה השתנה אחרי המסיבה?

מה השתנה אחרי שחגגנו בר/בת מצווה? במה שונים החיים שלנו מאלה שהיו יום קודם? מה אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו בעקבות ציון בר ובת מצווה? הכלים שישמשו אותנו הם תצלומים של הצלם ציון עוזרי מתוך הסדרה "עדשה יהודית" וטקסטים מתוך התרבות היהודית ישראלית.

הכל יחסי

בשיעור זה נלמד את היחס לאחר מתוך סיפור חסידי העוסק באדם השונה והאחר. הסיפור אינו מתרחש בסוכות אבל חובר ומתחבר מאוד לעולם חג הסוכות.

מקבלים שבת

בשיעור נעסוק בקבלת שבת- נשאל מה מיוחד בה, מדוע מציינים אותה, כיצד מציינים אותה, מהי המשמעות של קבלת השבת, האם אנחנו מציינים אירועים נוספים בחיינו שהם דומים במהותם לקבלת שבת?

נשים לומדות תורה?

השיעור עוסק בלימוד תורה של נשים, כמקרה פרטי של נושא רחב יותר שהוא שיוויון הזדמנויות וכיצד פועלים כדי להשיג אותו. במהלך השיעור יפיקו התלמידים מידע מתצלום ומטקסט מילולי, ויצלמו בעצמם.

הקשר בין המושג חירות לפסוק "שלח את עמי"

לקראת חג הפסח אנחנו עוסקים במושג חירות. אפשר להציג בפני תלמידים מושג מופשט כזה באמצעות אירועים שהתרחשו במציאות. המשותף לשני האירועים האלה הוא השימוש בפסוק "שלח את עמי" ובעקבות כך הקשר לחג החירות. שיעור פעיל בשילוב צילום

העבודה בחוקי התורה: ד. ימי מנוחה - חוק השבת (דב' ה, יב-טו בהשוואה לשמ' כ ח-יא)

חוק השבת מופיע במספר הבדלים בעשרת הדברות בשמות ובדברים. המאמר דן בהבדלים הללו ובאופי השבת ומשמעותה על פי שני המקורות

העלייה הראשונה של הביל"ויים

היווסדה ובפועלה של אגודת ביל"ו, שהייתה חלק מתנועת חיבת ציון, ושחבריה הראשונים הגיעו לארץ ישראל בעלייה הראשונה (1882).

הנרייטה סולד

על חייה ופועלה של הנרייטה סולד, מנהיגת הציונית-האמריקנית. הנרייטה סולד הייתה גם סופרת, מחנכת ועובדת סוציאלית. ממקימות הדסה - הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית.

המחלוקת על קביעת החודש

לימוד המשנה על מחלוקתם של רבן גמליאל ור' יהושע על קביעת החודש

היחס לזרים ולמיעוטים ברומן "אלטנוילנד"

"בנו את מדינתכם כך, שהזר אשר בתוככם ישבע רצון"

הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?

אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.

היהדות הרפורמית

מאמר הסוקר את התפתחותה של היהדות הרפורמית מאז המאה ה 19 כזרם יהדות דתית בזיקה לנושאים חילוניים וערכים מהעולם המודרני, אל מול הקו הקפדני והנוקשה של הרבנים האורתודוקסים שנקטו בשיטה "אין חדש מן התורה".

החרדים במדינת ישראל

תיאור המאפיינים המשותפים לבני הקהילה החרדית בישראל

החובה של רופא לרפא - מקורה ב"אבדת גופו"

הצגת פירוש הרמב"ם למשנה שבה ישנה חובת הרופא לרפא מתוך "אבדת גופו".

החופה

אחד השיאים בטקס החתונה הוא החופה. מהי? מהיכן הגיע אלינו?

הזמן ולוח השנה

על הזמן ולוח השנה - על חלוקתו של לוח השנה (יום, חודש, שנה) ועל הבסיס ללוח השנה (שמש או ירח).

הבריטים הולכים - על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל

בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. על הגורמים שהובילו לסיום המנדט ועל תגובתה של בריטניה להחלטת האו"ם.

דרך הגיור בזרמים השונים ביהדות

שאלת הגיור הנתונה במחלוקת בין הזרמים השונים

ברית המילה בהיסטוריה

טקס ברית המילה ממקורו במקרא והוא נמשך לאורך הדורות.

ברית המילה בשלוש הדתות המונותאיסטיות

המילה היא כריתת העורלה, המקיפה את איבר המין של הגבר. היהדות והאסלאם מצוות על המילה, ואילו בנצרות אין היא מצווה. המוהל הוא בעל תפקיד חשוב ביהדות, ואילו באסלאם אין תפקיד המוהל נושא אופי דתי.

בנימין ד'יזראלי (1804-1881)

יהודי מומר שחי ופעל במאה ה-19 באנגליה. כתב מספר ספרים, והתמסר לפעילות פוליטית - הוא היה חבר בפרלמנט הבריטי ואף כיהן כראש ממשלת אנגליה.

בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד"

על הרומן האוטופי "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה-חדשה) שכתב בנימין זאב הרצל, ועל דרכו של הרצל אל הרעיון לפיו הקמתה של מדינה ריבונית היא פתרון לבעייתו של העם היהודי.

בר המצווה ובת המצווה

ביהדות מתקיימים טקסים המציינים את כניסתם של הנערים והנערות לקהל המאמינים המבוגרים, הנושאים בעול החובות הדתיות. על טקסי בר המצווה ובת המצווה: משמעותם, ההכנות הנדרשות, והמנהגים והברכות הנלוות.

אם אין אני לי מי לי - פרשנות

המשפטים הקצרים של הלל - "אם אין אני לי מי לי..." - הם מלאכת מחשבת של צורה ושל תוכן. כך מגלה קריאה במאמרו של פרופ' יונה פרנקל.

אליעזר בן יהודה

על חייו ופועלו של אליעזר בן יהודה - סופר עברי, עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל.

אלפרד דרייפוס

קצין יהודי בצבא הצרפתי, שהואשם בבגידה במולדת על אף שלא היו ראיות נגדו. הוא הורד מדרגתו והוגלה.

אימא רוסיה

"יהודי רוסיה חוו פוגרומים", "הוא עושה חלטורות", "תפסיק לעשות טָרָארָאם מכל עניין". השפעות השפה הרוסית על העברית.

אלברט איינשטיין: האדם, היהודי והציוני

אלברט אינשטיין תמך בתנועה הציונית וראה באוניברסיטה מוסד מחקר מן המעלה הראשונה שימשוך לירושלים את החוקרים היהודים הצעירים הטובים ביותר, דבר אשר יביא כבוד לעולם היהודי. על ביקורו בארץ ישראל ב- 1923 ותרומתו להקמת האוניברסיטה העברית והצבתה בירושלים.

אחד העם (אשר גינצברג)

לקט מידע על "אחד העם" (אשר גינצבורג) מתוך מאמרים שונים בנושאים: קווים לדמותו ופועלו, יחסו ליהודי מזרח ומערב אירופה, יחסו לנושא העליה לארץ ישראל מן הגולה, ויחסו לשאלה הערבית בארץ ישראל.

גיור כהלכה

ההצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה היהודית נקראת גיור כהלכה. זוהי גישתו של הזרם האורתודוקסי, הזרם האדוק ביהדות, הדורש ומקיים שמירה מדוקדקת על מצוות הדת בדרך המסורתית שהתוו חכמי התורה והפוסקים.

דמשק

המידע בדף זה עוסק בעיר דמשק שבסוריה, בחיי היהודים בעיר, בכתר דמשק (כתב-יד של התנ"ך) ובעלילת דמשק מן המאה ה-19.

גולדה מאיר (1978-1898)

ביוגרפיה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל בשנים 1969-1974.

טקס לחג שבועות - חג חקלאי אז והיום

לחג השבועות ארבעה שמות, ושתי משמעויות מרכזיות: האחת חקלאית (ביכורים, קציר) והשנייה לאומית (מתן תורה). טקס זה שם דגש על המשמעות החקלאית של החג.

רות ונעמי מלקטות / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה הנושאת את שמן של רות ונעמי מתארת דמויות בנות ימינו.

איוב ורעיו / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה עוסקת באיוב.

איוב / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה עוסקת באיוב.

מגדלים 3 / מאיה כהן לוי

על ציורה של מאיה כהן לוי, המציג את מגדלי עזריאלי בתל אביב כשעליהם מטרות עגולות שחורות, המשדרות תחושה של איום.

מגדלים 4 / מאיה כהן לוי

מגדלי עזריאלי, המתנשאים מעל סביבתם, מייצגים רעיונות רבים: את עוצמתה (ואולי את כוחה הדורסני) של הכלכלה הקפיטליסטית, את תרבות הצריכה ועוד. מה רוצה לומר לנו מאיה כהן-לוי כשהיא מפרקת את הדימוי הסטרילי והנקי של המגדלים?

צינוק / עפרי כנעני

על מיצב הוידאו Dungeon (צינוק) של האמנית עפרי כנעני, המתאר מצב של שלילת חירותו של אדם על ידי מאסר בתנאים קשים.

הגירוש / הילה קרבלניקוב

יצירה של הילה קרבלניקוב העוסקת בפינוי יישובי גוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות.

יום העצמאות II / הילה קרבלניקוב

יצירה זו של הילה קרבלניקוב מתארת הווי ישראלי מוכר של בילוי במרחב הציבורי ביום העצמאות, הכולל פיקניקים ומנגלים בטבע.

תקווה / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של האמנית הילה קרבלניקוב המציגה את החברה הישראלית המגוונת בתוך מרחב השוק הישראלי.

בין יום ירושלים לפינוי תושבי גוש קטיף / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של הילה קרבלניקוב הקושרת בין חגיגות יום ירושלים להתנגדות לפינוי התושבים מגוש קטיף.

על פני תהום 9 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 8 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 7 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 6 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 5 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 4 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 3 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 2 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 1 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

שאלות על זהות ביצירות של רונית צ'רניקה

בקבוצת יצירות הלקוחות מתוך הסדרה "משפחה" (2005-2001) מציגה האמנית רונית צ'רניקה דמויות, רובן נשים, חסרות תווי פנים, אך בעלות סימנים שונים של זהות. יצירות אלה מעלות את השאלות מהי זהות, כיצד אנו מגדירים את זהותו של אדם, מהי זהות ישראלית ועוד.

רחוב שינקין / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של הילה קרבלניקוב המתארת את רחוב שינקין בתל אביב על המגוון שיש בו.

שכונת מחלול / רות שלוס

על ציור של רות שלוס המתאר את שכונת מחלול, שהייתה שכונת פחונים בתל אביב.

הפגנה / רות שלוס

על רישום של רות שלוס משנת 1949 המתאר הפגנה.

מפת אמוראי ארץ ישראל

מפה מתקופת האמוראים המציגה את חכמי ארץ ישראל בתקופת התלמוד ומציגה את מקום פעילותם.

שקופים

המצגת עוסקת בחשבון נפש חברתי, נושא ההולם את הימים הנוראים שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

אושפיזין

מצגת אינטראקטיבית לחג הסוכות. בחג הסוכות נהוג לארח בסוכה - אירוח סמלי - שבעה מאבות האומה, הנקראים "אושפיזין". במצגת זו תלמידי הכיתה מוזמנים לגבש יחד רשימת אושפיזין "עדכנית" - זאת לאחר שהם עורכים היכרות עם האושפיזין המסורתיים, דנים בשאלה מדוע דווקא הם נבחרו, ובונים רשימת תכונות חיוניות לאושפיזין החדשים שייבָּחרו על ידי הכיתה.

ניצחון החשמונאים: שתי נקודות מבט

מצגת אינטראקטיבית לחג החנוכה. בחנוכה אנחנו חוגגים את ניצחון החשמונאים על היוונים. אבל כיצד הם השיגו את הניצחון הזה? במצגת זו תקראו שני שירים ובהם שני הסברים שונים לניצחון...

שנאת חינם בעבר וכיום

מצגת אינטראקטיבית בנושא צומות החורבן. בתלמוד הבבלי נאמר שהבית השני חרב מפני שהייתה בו שנאת חינם. במצגת חווייתית זו אנו מזמינים את התלמידים לבחון לְמה הכוונה במושג "שנאת חינם", וזאת על רקע המידע ההיסטורי שיש לנו על התקופה. עוד מוזמנים התלמידים לבחון את המציאות שישראל נתונה בה כיום, תוך מתן דגש לשיח הפוליטי המתנהל בישראל בימינו.

"כי בניסן עתידין להיגאל"

חג הפסח חל בחודש ניסן, והוא מציין את התהווּתו של עם ישראל. על שמותיו השונים של החג ומשמעותם, אורחותיו ומנהגיו של החג, ההגדה של פסח, ליל הסדר, העלייה לרגל לירושלים, ועל קדושתו של הר הבית ביהדות.

בית הכנסת – "מקדש מעט"

בית הכנסת משמש כבית תפילה ביהדות. על השלבים בהתפתחותו של מבנה בית הכנסת, צורתו החיצונית ותכולתו, הטקסים הנערכים בו, ומקומן של הנשים.

בין המצרים

בתוך הקיץ ישנם 3 שבועות בהם מציינים במסורת ישראל תקופת אבל. זו תקופה שבה יש מנהגים וטקסים הקשורים באירועים קשים שהתרחשו לפני מאות ואלפי שנים אבל הם זכורים ומוזכרים בכל שנה.

בין כסה לעשור

על המושג "בין כסה לעשור" - על הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, על סליחות ובקשות ועל פרק ק"ל בספר תהלים.

הלימוד והאחריות על הלימוד

מי אחראי על חינוך הילדים? מתי התבססה לראשונה חובת לימוד התורה? כיצד מתאימים את התנאים ללימוד תורה? שיעור פעיל בשילוב צילום.

מניין

מהו מניין? לשם מה הוא נחוץ? ומתי הוא נדרש? שיעור פעיל בשילוב צילום.

על חבל דק

שיעור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין אדם שרוצה לעזור לזולת ובין אלה שנדמה לנו שהם זקוקים לעזרה.

על מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי

בית שמאי ובית הלל מייצגים שתי אסכולות שרווחו בימי בית שני. גישתו של שמאי שמרנית ובלתי מתפשרת בעוד גישתו של הלל נוטה לפרגמטיזם. לפניכם סרטון קצר המתאר את ההבדלים בין השיטות.

ערכים 2.0 - משפחתיות

סדרת קצרים קומיים בכיכובם של שרונה אלימלך ולביא זיטנר. בתרבות הצרכנית המטורפת שלנו, בה נדמה שהכל מיידי ובר קנייה, לא ירחק הרגע שאפילו ערכים נקנה בסופר. הבעיה היא שלא הקונה ולא המוכרת מבינים שערכים אי אפשר לקנות בכסף וזה כמובן מפתח לאי אילו שיבושים ואכזבות...

ערכים 2.0 - נדיבות

האם לדעתכם ניתן לקנות נדיבות בסופר?

ערכים 2.0 - צניעות

אפשר לקנות צניעות בכסף? סרטון הומורסטי על הנושא.

משפחה בשלושה דורות - משפחת כהן

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה ממרוקו והגיע בראשית שנות המדינה לירוחם וגרה שם זה 65 שנה. מה הם חשים כלפי מה שהיה ומה הם עשו בשביל לשנות את זה.

משפחה בשלושה דורות - משפחת מרגולין: על נשים, תפילה וחיי קהילה

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במאבקה של אם המשפחה על מקומן של נשים בתפילות, בחיי בית הכנסת ובחיים הציבוריים בכלל. לכל אחד מבני המשפחה גישה משלו.

משפחה בשלושה דורות - משפחת רשף

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מגרמניה. הסבתא גרה בגרמניה, האם נשאה ליהודי בארץ ולא התגיירה, שתיים מהבנות נשאו ליהודים, האחת התגיירה והאחרת נשארה גויה.

משפחה בשלושה דורות - משפחת אדלמן

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מבריטניה, האם והבת עלו לישראל בעבר והסבתא מתעתדת לעלות בקרוב. דרך הסרטון מתוודעים לשינויים הרבים שחלים בין הדורות ביחס לשאלות יסוד בתרבות.

משפחה בשלושה דורות - משפחת בן ארי

סרטון העוקב אחר משפחת בן ארי שהתחילה בקיבוץ עין חרוד הבת עברה לירושלים והפכה להיות דתית הבת עזבה את ירושלים וגם את הדת.

חובת הזיכרון - מעגלי שייכות

דיון של רני יגר בעמודים 56 - 58 בספר הלימוד מעגלי שייכות, כולל התייחסות למשנה פסחים - 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו', לשיר של יהודה עמיחי - 'שהר הזיכרון יזכור במקומי', ולמאמר של כצנלסון בדבר שילוב הזיכרון והשכחה.

מעגל האחריות והמעורבות - מעגלי שייכות

דיון של מפמ"ר המקצוע - הגברת צילה אילן בנושא מעגל האחריות והמעורבות עמודים 75 - 84 בספר מעגלי שייכות.

מעגל הזיכרון 2: אושוויץ או סיני - מעגלי שייכות

דיון במאמר - 'אושוויץ או סיני' של דוד הרטמן, שמופיע בעמוד 68 בספר הלימוד מעגלי שייכות.

מעגלי שייכות מהי השקפת עולם יהודית?

דיון בפרק ד של השער השני של מעגלי שייכות, עמודים 47, 48 ו-40. מהי השקפת עולם חילונית, דתית ומסורתית?

יחס ההלכה למי שאיננו שומר הלכה - מעגלי שייכות שער 2

הרצאה מאת עמית אלון בנושא מעגלי שייכות שער 2: יחס ההלכה למי שאינו שומר הלכה, שו"ת רש"י ושו"ת חת"ם סופר.

מחשבת חז"ל: הטוב והרע בהגות היהודית מפגש 3 (סרט 1 מתוך 2)

הרצאה מאת אריאל אביב בנושא הטוב והרע בהגות חז"ל

מחשבת חז"ל: הטוב והרע בהגות היהודית מפגש 3 (סרט 2 מתוך 2)

הרצאת המשך למפגש השלישי בהשתלמות הטוב והרע בהגות היהודית למורי מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי בנושא יצר הרע והגות חזל. מרצה: אריאל אביב

לימוד דף מקורות וסרט על הקרב בבית המדרש

לימוד דף מקורות מתוך אתר מדרשת בשילוב סרט על סיפור ר' יוחנן וריש לקיש.

למה צריך מניין?

רכזנו מספר סרטונים ובהם תשובות לשאלה "מדוע צריך עשרה יהודים בשביל לומר קדיש?"

לעלות לתורה או לעלות למטוס - מה אתם אומרים

גל חשב לעלות לתורה אבל אמא הגיעה עם רעיון מדהים - אולי ניסע לחו"ל ונכיר את השורשים שלנו?

חמש שאלות על מקור

במקצוע תרבות יהודית-ישראלית אנו נפגשים עם מקורות מסוגים שונים ומתקופות שונות. ד"ר יכין אפשטיין מונה 5 שאלות שבאמצעותן אפשר להתיידד עם מקור מתרבות ישראל.

חנוכה - בין חג לאומי לחג דתי

בסיפור החנוכה ניתן לזהות שתי דמויות המגלמות פנים שונים. מתתיהו - מייצג את הפן הדתי ויהודה המכבי את הפן הלאומי. בשיחה הבאה בין הרב יואל בן נון לסופר יורם קניוק עולים שני הפנים הללו של החג

יודעים אתם לכבוד מה?

"יודעים אתם לכבוד מה?", הינו פרוייקט ייחודי - לרגל חג החנוכה אמנים שונים בחרו את שיר החנוכה האהוב עליהם, שיר חנוכה שאליו הם מתחברים - וביצעו אותו כטוב בעיניהם ובדרכם האמנותית והייחודית עם אינטרפטציה אישית שלהם -- לשיר המסורתי. האמנים המשתתפים באלבום: ערן צור, עבודות עפר, אלברט סופר, תמר קפסוטו, אדם כהן, דניאל רביצקי, נועה שמר, רזי בן עזר, ומורפלקסיס. את האלבום הפיק דויד פרץ.

חיי היחיד מול חיי הרבים - 'ובחרת בחיים' פרק ג

הרצאה של זמרת דפני בנושא הפרק השלישי של ספר הלימוד "ובחרת בחיים", תוך מתן דגש לדילמות שבהן נדרשת הכרעה בין חיי היחיד לבין חיי הרבים.

הפילוסופיה של המוסר בין קאנט לסארטר - ובחרת בחיים פרק ד

הרצאה של אריאל אביב בנושא הפרק הרביעי של ספר הלימוד "ובחרת בחיים", בדגש על הפילוסופיה של המוסר של עמנואל קאנט וז'אן פול סארטר.

האם יש דבר יקר יותר מהחיים? - 'ובחרת בחיים' פרק ו

הרצאה של אריאל אביב בנושא הפרק השישי של ספר הלימוד "ובחרת בחיים", בדגש על המושגים פיקוח נפש ומסירות נפש, והשאלה האם יש דבר יקר יותר מהחיים?

על קדושת החיים - 'ובחרת בחיים' פרק ז

הרצאה של אריאל אביב בנושא הפרק השביעי של ספר הלימוד "ובחרת בחיים", בדגש על קדושת החיים ומשמעותם, וצלם אלוהים שבאדם.

הרב ישראל מאיר לאו על שואה ואמונה - ראיון לרגל יום השואה והגבורה

הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לשעבר, ניצול שואה ויו"ר "יד ושם" - מדבר על אמונה, על השואה ועל משמעות עם צילה מירון-אילן והרב ד"ר יוחאי רודיק, המפקחים הראשיים של מקצוע 'מחשבת ישראל'.

אריאל אביב - מהי דילמה?

הרצאה של אריאל אביב בנושא מהי דילמה במסגרת הספר "ובחרת בחיים"

אריאל אביב - זהות ושייכות

הרצאה של אריאל אביב בנושא זהות ושייכות וספר הלימוד "מעגלי שייכות"

בעיית הרע בהגות היהודית - הצופן של מורה נבוכים

בעיית הרע בהגות היהודית - פרק 1 מתוך 3 - הצופן של מורה נבוכים הרצאתו של איתן כהן.

הטוב והרע בחסידות (חלק 1): שתי הערות מקדימות

הרצאה מאת אריאל אביב בנושא הפרק החמישי של ספר הלימוד הטוב והרע בהגות היהודית, שעוסק בשאלת הרע בחסידות.

הטוב והרע בחסידות (חלק 2): הרע בתורת הבעשט

הרצאה של אריאל אביב בנושא ההתמודדות עם בעיית הרע בתורת הבעש"ט

הטוב והרע בקבלה (חלק 1): מבוא ומבנה הפרק

מבוא להוראת פרק הלימוד הרביעי בספר הלימוד הטוב והרע בהגות היהודית

הטוב והרע בקבלה (חלק 2): אילן הספירות והחידוש בקבלה

אריאל אביב מסביר את החידוש שבקבלה, מתוך השוואה בין אילן הספירות לבין השקפת הרמב"ם

הטוב והרע בהגות היהודית מפגש 2: מחשבת המקרא

הרצאה מאת עמית אלון בנושא הטוב והרע במחשבת המקרא.

שפת אם

בשיעור זה נעסוק בשאלה האם מי שהגיע מארץ אחרת צריך לשמר את שפת האם. השיעור יכלול שימוש בסרטים שיש בהם שיחות עם כאלו שבחרו לשמר או שלא לשמר את שפת האם שלהם.

חג הסיגד - בדרך לחג לאומי?

בשיעור זה נכיר את חג הסיגד - חג של העדה האתיופית. ננסה להבין מהי המשמעות של חג של עדה אחת, שמקבל הכרה והופך מועד של כולם, ומה אנחנו יכולים לאמץ ממועד זה.

שבת: בין תנועה למנוחה

בשיעור זה נעמוד על משמעות השבת כיום שעונה על צורך אנושי אלמנטרי - שביתת האדם מהשגרה השבועית, ומדגיש ערך חברתי רחב – כל אדם צריך מנוחה, כל אדם צריך 'לשבות'. נתייחס לאופן שבו אנו שובתים (מה אנחנו עושים בשבת), ונראה מהם הערכים שהשבת מציעה לנו ועד כמה זה רלוונטי לחיינו (באמצעות שאלות הנוגעות לעבודה בשבת).

תעלומת הרצח הראשון בתולדות האנושות

סיפור הרצח הראשון בתולדות האנושות מביא את חז"ל לדון ברצינות בסיבה שהובילה לרצח. בשיעור להלן נכיר מדרש בו חז"ל מציעים סיבות שונות שמובילות לאלימות, מה שנראה כמו הסיבות שניתן להצביע עליהן גם באירועי אלימות גדולים (וקטנים) לאורך ההיסטוריה ובימינו אנו.

הוידאו בלוג של רונה: נמצא MP3

רונה מצאה בתאטרון מכשיר שמע MP3. היא ביקשה מהקופאית להפקיד את המכשיר במדור שמירת חפצים (עד שיגיע מישהו לדרוש אותו) ונאמר לה שהיא תידרש לשלם מכיסה עבור שמירת המכשיר. רונה מתרגזת שעליה להשקיע כסף כדי להפקיד חפץ שלא היא איבדה. היא תוהה מדוע היא צריכה לשלם והאם היא אחראית על מי שאיבד את המכשיר.

הוידאו בלוג של רונה: להיות אנושיים

רונה מאוד כועסת אחרי שהיא ראתה את חברותיה מנדות חברה משותפת בגלל שהיא שהוגדרה כ"קצת מעצבנת".

הוידאו בלוג של רונה: דם רעך...

רונה עומדת בתחנת אוטובוס ופתאום רואה ילד שקם מעגלה והולך לכביש. היא מוצאת את עצמה בדילמה: האם היא צריכה לרוץ אחרי הילד או לחכות שאמו של הילד תרוץ אחריו? האם זו אחריות שלה או של האמא של הילד?

הבסיס המתמטי של הלוח העברי

כיצד נקבע סוד עיבור השנים לפני עידן המחשבים וחקר החלל המודרני.

הבר מצווה שלי לא?

גל עומד לקראת הבר מצווה שלו ולא יודע מה לעשות בה.

הגניזה הקהירית - היכרות

מהי הגניזה הקהירית ומה ניתן ללמוד ממנה? פרופ' אפרים לב מאוניברסיטת חיפה חוקר את ההיסטוריה של הרפואה על פי כתבי הגניזה משוחח עם פרופ' סטפן רייף, שעמד בראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית בקיימברידג' וחוקר תפילה אשר הגניזה משמשת לו כמקור עיקרי. בתוכנית יעלו שאלות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בכלל ובארצות האסלאם בפרט.

הוידאו בלוג של רונה: אבידה

רונה, תלמידת כיתה ט', מצאה בכיתה חולצת "גאליס" חדשה שאבדה לאחד התלמידים. יונתן טוען שהחולצה שייכת לו אולם רונה איננה מאמינה לו. מה היא אמורה לעשות עכשיו?

הבנת המדרש ולימודו בכיתה

לימוד של כמה מדרשים תוך מתן דגש על דרך הלימוד שלהם והבהרת דרכי המדרש שיש בהם.

בעיית הרע במורה נבוכים לרמב"ם

בעיית הרע בהגות היהודית - פרק 3 מתוך 3 - תפיסתו של הרמב"ם כפי שעולה בספרו מורה נבוכים.

בעיית הרע בספר הכוזרי לר' יהודה הלוי

בעיית הרע בהגות היהודית - פרק 2 מתוך 3 - תפישתו של ר' יהודה הלוי כפי שעולה בספר הכוזרי.

בר כוכבא - מרד בלי סיכוי?

סרטון המביט בעיניים אחרות על מרד בר כוכבא - האם באמת היינו צריכים לצאת למרד? היה לנו בכלל סיכוי לנצח?

ברית מילה - היהודים באים

סרטם של היהודים באים על ברית המילה - שאלות רבות בדרך מיוחדת

ברית מילה - לעשות או לא לעשות

סרט דקומנטרי על זוג ישראלי ששואל את השאלה הקשה האם לעשות את הברית לילד או לא. ואם כן למה?

אלוהים נתן אלוהים לקח - על הגיבור נתן אלבז ז"ל

נתן אלבז, נער ציוני נלהב ועולה חדש ממרוקו, מתגייס לצה"ל ומוצא שם חברים ובית חם שמסייעים לו להתמודד עם הגעגועים למשפחתו שנותרה במרוקו. נתן נהרג כשהקריב את חייו למען חבריו.

אנוסים בפורטוגל

סרטון על אנוסים בפורטוגל החוזרים ליהדות

"שמונה פרקים" - פרק ו'

שתי הרצאות של אריאל סרי לוי בנושא הפרק השישי מתוך "שמונה פרקים" לרמב"ם.

"שמונה פרקים" - פרק ב'

שלוש הרצאות של אריאל אביב בנושא הפרק השני מתוך "שמונה פרקים" לרמב"ם.

"שמונה פרקים" - פרק ג'

שתי הרצאות של אריאל אביב בנושא הפרק השלישי מתוך "שמונה פרקים" לרמב"ם.

"שמונה פרקים" - פרק ד'

שתי הרצאות של איתן כהן בנושא הפרק הרביעי מתוך "שמונה פרקים" לרמב"ם.

"שמונה פרקים" - פרק ה'

שתי הרצאות של עופרה ליבוביץ' בנושא הפרק החמישי מתוך "שמונה פרקים" לרמב"ם.

"שמונה פרקים" - מבוא

הרצאה מאת אריאל אביב במפגש הראשון במסגרת השתלמות "שמונה פרקים" למורי מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי.

"שמונה פרקים" - פרק א'

שלוש הרצאות של אריאל אביב בנושא הפרק הראשון מתוך "שמונה פרקים" לרמב"ם.

מיהו חלוץ? שתי נקודות מבט

אז מי החלוץ זה שעובד את האדמה וקשה לו או זה שמקים מפעל ותומך בחקלאות מהעיר?

מי אתה ישראל קסטנר?

ישראל קסטנר הוא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת שהיו בציבוריות הישראלית. קסטנר, שבזכותו ניצלו 3000 יהודים הונגרים בשואה, הואשם לאחר המלחמה ע"י הממסד הישראלי בכך שכרת עסקה עם השטן. קסטנר נרצח בעת ההליך המשפטי שהתנהל נגדו בישראל. בראיון שנערך עמה מספרת סוזי קסטנר, בתו, על ילדותה בצל אביה שעד היום לא התבהרה הסוגה סביבי פועלו בשואה

בית הכנסת

על מבנה בית הכנסת האורתודוכסי, ועל הקשר וההבדל בין בית כנסת אשכנזי לבין בית כנסת ספרדי.

ארון הספרים היהודי-ישראלי

מי אתה ארון הספרים היהודי-ישראלי? סרט קצר ובו הצצה דרך כמה ספרים לארון הספרים והיכרות עם התהליכים שיצרו אותו.

איזו אחריות אני לוקח על עצמי ביום שאחרי הבר -מצווה?

גל עלה לתורה אבל עכשיו עולה השאלה מה ההבדל. האם יש שינוי? האם היום הדברים אחרת?

למה הוציאו את ר' ירמיה מבית המדרש?

ר' ירמיה - דמות שאתגרה את בית המדרש. סרטון של דקה מבית 'פשיטא'.

פיל וסוכה ברחוב הירקון

פיל במקום דופן לסוכה? סרטון והזמנה לדיון על סוגיה תלמודית.

פקיחת עינים וברכות השחר

איך החיים נראים מתוך ברכות השחר?

קין והבל - על מה יכול אדם להרוג אדם אחר?

יש חור ענק בסיפור של קין והבל, והוא הסיבה לרצח שבצע קין. ונשאלת השאלה הכללית - למה בכלל רוצח אדם אדם אחר. שני חבר'ה צעירים מנסים לענות מתוך העולם שלהם, בדיוק כמו שביקש המדרש.

אלי ציון ועריה - פיוט שמתחדש זה מאות שנים

לפני כמה מאות שנים נכתבה קינת אבל - איך היא חיה כל כך הרבה שנים?

שש הצצות על קריאת שמע

קריאת שמע היא אולי הטקסט הכי נקרא בעם ישראל. מה יש בו שהפך אותו להיות כזה משמעותי? דניאל שרשבסקי משיב על שאלות אלו בסרט קצר

קצרים על מועדים - חנוכה

סרט היכרות קצר על חנוכה

קצרים על מועדים - טו בשבט

סרט קצר על טו בשבט שמביא את הצדדים השונים במועד

קצרים על מועדים - יום העצמאות

סרט קצר על יום העצמאות

קצרים על מועדים - ימי הזכרון הלאומיים

סרט קצר על יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה

קצרים על מועדים - ל"ג בעומר

סרט זה עוסק בל"ג בעומר: בקשר של מועד זה לספירת העומר, באירועים הנקשרים למועד זה במסורת היהודית, ובשינוי שחל בתפיסה ביחס לחג עם עליית הציונות.

קצרים על מועדים - סוכות ושמחת תורה

סרט קצר על סוכות ושמחה תורה

קצרים על מועדים - פורים

סרט קצר (2.5 דקות) שנועד להעביר לתלמידים את המידע העיקרי על חג פורים.

קצרים על מועדים - פסח

סרט קצר שמסביר על פסח - המנהגים שלו והמקור שממנו נוצר החג

קצרים על מועדים - צומות החורבן

סרט קצר על צומות החורבן - ט' באב, עשרה בטבת, יז בתמוז וצום גדליה

קצרים על מועדים - ראש השנה ויום הכיפורים

סרט קצר על ראש השנה ויום הכיפורים

קצרים על מועדים - שבועות

סרט קצר על שבועות

מגילות מדבר יהודה

בראשית ימי המדינה נמצאו מגילות ששכבו במשך כאלפיים שנה במערות במדבר יהודה והסתירו עולם שלם של קהילה שנעלמה ולא נודעה.

מגילת העצמאות / ישראל, הממשלה הזמנית

מגילת העצמאות והכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח) - על הרקע ההיסטורי להכרזה, על תוכנה וחלקיה

הבלדה על יואל משה סלומון

על "הבלדה על יואל משה סלומון" שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך.

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ

על השיר "אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינו יואל אנגל, שלמה ארצי ונעמי שמר.

פרי גנך

על השיר "פרי גנך" שכתב והלחין יוני רועה.

שיר הקטר

על "שיר הקטר" שכתב חיים חפר והלחין יוחנן זראי.

חוזה לך ברח

על השיר "חוזה לך ברח" שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין שלום חנוך.

ואם כבר לבד

על השיר "ואם כבר לבד" שכתב והלחין מיכה שיטרית

החולמים אחר השמש

על השיר "החולמים אחר השמש" שכתב יורם טהרלב והלחין סשה ארגוב.

שלל שרב

על השיר "שלל שרב" שכתב מאיר אריאל והלחין יהודה פוליקר.

וידוי

על השיר "וידוי" שכתב אלכסנדר פן והלחין סשה ארגוב.

חור בלבנה

על השיר "חור בלבנה" של להקת "רוקפור", שכתבו ברוך בן יצחק, דני רכט ואלי לולאי והלחינו ברוך בן יצחק ואלי לולאי.

הנני כאן

על השיר "הנני כאן" שכתב חיים חפר והלחין דובי זלצר.

ניצוצות

על השיר "ניצוצות" שכתב רמי פורטיס והלחינו רמי פורטיס וברי סחרוף.

דמעות של מלאכים

על השיר "דמעות של מלאכים" שכתב דן מיניסטר והלחין יוני רכטר.

הלכות רבתי / ר' יצחק אלפסי

בין החיבורים הבסיסים ביותר על התלמוד הבבלי ובו איסוף ועריכה של קטעי ההלכה של התלמוד הבבלי.

ירושלים של זהב

על השיר "ירושלים של זהב" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

היו לילות

על השיר "היו לילות" שכתב יעקב אורלנד והלחין מרדכי זעירא.

גן נעול

על השיר "גן נעול" שכתבה המשוררת רחל והלחין שוקי שוקי.

אין לך מה לדאוג

על השיר "אין לך מה לדאוג" שכתבה תלמה אליגון-רוז והלחין קובי אושרת.

פנקס הקטן

על השיר "פנקס הקטן" שכתב דן אלמגור והלחין מתי כספי.

הנסיך הקטן

על השיר "הנסיך הקטן" שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי.

ילד מזדקן

על השיר "ילד מזדקן" שכתב אלון אולארצ'יק והלחין דני סנדרסון.

בראשית

על השיר "בראשית" שכתב אהוד מנור והלחין צביקה נוי.

פנס בודד

על השיר "פנס בודד" שכתבו יוסף דר וחיים גורי והלחין סשה ארגוב.

ברוש

על השיר "ברוש" שכתב אהוד מנור והלחין אריאל זילבר.

הבלדה על חדווה ושלומיק

על השיר "הבלדה על חדווה ושלומיק" שכתב יהונתן גפן והלחין יאיר רוזנבלום.

ניצחת איתי הכל

על השיר "ניצחת איתי הכל" שכתב והלחין עמיר בניון.

אדם בתוך עצמו

על השיר "אדם בתוך עצמו" שכתב והלחין שלום חנוך.

כתונת פסים

על השיר "כתונת פסים" שכתב מאיר אריאל והלחין ארקדי דוכין.

זה קורה

על השיר "זה קורה" שכתב והלחין שמוליק קראוס.

זמר שלוש התשובות

על השיר "זמר שלוש התשובות" שכתב נתן אלתרמן והלחין אריה לבנון.

שיר השיירה

על השיר "שיר השיירה" שכתב עלי מוהר ללחן עממי יווני.

תודה

על השיר "תודה" שכתב עוזי חיטמן ללחן עממי יווני.

יש לי ציפור קטנה בלב

על השיר "יש לי ציפור קטנה בלב" שכתבו יגאל בשן ויוסי בנאי והלחין יגאל בשן.

מדברים על שלום

על השיר "מדברים על שלום" שכתב מוקי (דני ניב) והלחין פילוני (דני קרק).

התמונות שבאלבום

על השיר "התמונות שבאלבום" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.

בלוז כנעני

על השיר "בלוז כנעני" שכתב והלחין אהוד בנאי.

נופל וקם

על השיר "נופל וקם" שכתבו והלחינו מוקי, דוד מוסקטל, חמי ארצי כפיר, פילוני, עמיר ירוחם ואמיר בסר.

תחת שמי ים התיכון

על השיר "תחת שמי ים התיכון" שכתב והלחין שלמה ארצי.

ברחוב הנשמות הטהורות

על השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" שכתב שמעון ספיר והלחין נתן כהן.

סעידה

על השיר "סעידה" שכתב והלחין נתנאל נועם.

רק בישראל

על השיר "רק בישראל" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש.

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!

על השיר "הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינה נעמי שמר.

לו יהי

על השיר "לו יהי" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

מחכים למשיח

על השיר "מחכים למשיח" שכתב והלחין שלום חנוך.

האגס 1

על השיר "האגס 1" שכתב והלחין אהוד בנאי.

ארץ חדשה

על השיר "ארץ חדשה" שכתב והלחין שלמה ארצי.

סוד המזלות

על השיר "סוד המזלות" שכתב אביהו מדינה והלחינו אביהו מדינה ומשה בן מוש.

שירים פשוטים

על השיר "שירים פשוטים" שכתב והלחין שלמה גרוניך.

מיליונים

על השיר "מיליונים" שכתבה והלחינה אתי אנקרי.

פרחים בקנה

על השיר "פרחים בקנה" שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר.

לראות את האור

על השיר "לראות את האור" מאת ברק פלדמן ואסף אמדורסקי.

עץ השדה

על השיר "עץ השדה" מאת נתן זך ושלום חנוך.

איש וכינור

על השיר "איש וכינור" מאת חיים אוליאל ומיכה ביטון.

יונתן סע הביתה

על השיר "יונתן סע הביתה" מאת יהונתן גפן ונפתלי אלטר.

אין לי ארץ אחרת

על השיר "אין לי ארץ אחרת" מאת אהוד מנור וקורין אלאל.

מה אברך

על השיר "מה אברך" מאת רחל שפירא ויאיר רוזנבלום.

היכן החייל

על השיר "היכן החייל" שכתבה והלחינה אהובה עוזרי.

ערב מול הגלעד

על השיר "ערב מול הגלעד" שכתבה לאה גולדברג והלחין מיקי גבריאלוב.

אלוהי

על השיר "אלוהי" שכתב והלחין קובי אוז.

אייכה

על השיר "אייכה" שכתב והלחין שולי רנד.

הן אפשר

על השיר "הן אפשר" מאת חיים חפר ודוד זהבי.

מה שאת אוהבת

על השיר "מה שאת אוהבת" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק קלפטר.

חורשת האקליפטוס

על השיר "חורשת האקליפטוס" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

נאסף תשרי

על השיר "נאסף תשרי" שכתב נתן יונתן והלחין צביקה פיק.

איזו מדינה

על השיר "איזו מדינה" שכתבו והלחינו אלי לוזון ויוני רועה.

לשכת עבודה

על השיר "לשכת עבודה" שכתב והלחין יוסף (ג'ו) עמר.

נשל הנחש

על השיר "נשל הנחש" שכתב והלחין מאיר אריאל.

עבדים

על השיר "עבדים" שכתב והלחין ברי סחרוף.

מכה אפורה

על השיר "מכה אפורה" שכתבו והלחינו יהלי סובול, יוסי חממי, להב זוהר, פיטר רוט ושחר אבן צור.

תותים

על השיר "תותים" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.

ראש השנה שֶׁלָּךְ

על השיר "ראש השנה שֶׁלָּךְ" שכתבה צרויה להב והלחין שלמה ארצי.

בצהרי היום

על השיר "בצהרי היום" שכתב מאיר אריאל והלחין דיוויד ברוזה.

אנחנו מאותו הכפר

על השיר "אנחנו מאותו הכפר" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

הליכה לקיסריה

על השיר "הליכה לקיסריה" שכתבה חנה סנש והלחין דוד זהבי.

הקיץ האחרון

על השיר "הקיץ האחרון" שכתב והלחין מקס גת מור.

נעליים

על השיר "נעליים" שכתב רמי פורטיס והלחינו רמי פורטיס וברי סחרוף.

אמצע ספטמבר

על השיר "אמצע ספטמבר" שכתבה והלחינה אסתר שמיר.

אני אוהב אותך לאה

על השיר "אני אוהב אותך לאה" שכתב אהוד מנור והלחין צביקה פיק.

אצלנו בכפר טודרא

על השיר "אצלנו בכפר טודרא" שכתב יהושע סובול והלחין שלמה בר.

מודה אני

על השיר "מודה אני" שכתב והלחין מאיר אריאל.

מישהו

על השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי.

יום שישי הגיע

על השיר "יום שישי הגיע" שכתב והלחין אביהו מדינה.

גשם הקשב לנשים

על השיר "גשם הקשב לנשים" שכתבה תרצה אתר והלחין נפתלי אלטר.

נכון להיום

על השיר "נכון להיום" מאת שאול בן שאול ואבנר גדסי.

להיות אדם

על השיר "להיות אדם" מאת אביהו מדינה ומשה בן מוש.

מי אוהב אותך יותר ממני

על השיר "מי אוהב אותך יותר ממני" שכתב מיכה שיטרית והלחין ארקדי דוכין.

מישהו הולך תמיד איתי

על השיר "מישהו הולך תמיד איתי" מאת רמי קידר ואפי נצר.

בלדה לעוזב קיבוץ

על השיר "בלדה לעוזב קיבוץ" מאת יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס.

כך ברא אותך הטבע

על השיר "כך ברא אותך הטבע" שכתב והלחין ארז הלוי.

עבודה שחורה

על השיר "עבודה שחורה" מאת אהוד בנאי.

הדלקת נרות חנוכה

בשיעור זה נכיר את המרכיבים שהופכים את הדלקת נרות חנוכה לטקס, בשונה מהדלקת נרות בסיטואציות אחרות.

על כל אלה

על השיר "על כל אלה" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

ואולי לא היו הדברים...

על השיר "ואולי לא היו הדברים..." מאת רחל המשוררת ויהודה שרת.

רואים רחוק רואים שקוף

על השיר "רואים רחוק רואים שקוף" מאת יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס.

כשתגדל

על השיר "כשתגדל" מאת יעקב גלעד ויהודה פוליקר.

האיש שבקיר

על השיר "האיש שבקיר" מאת יהודה פרדיס ומאיר הרניק.

פרצופה של המדינה

על השיר "פרצופה של המדינה" של להקת "תיסלם".

רקמה אנושית אחת

על השיר "רקמה אנושית אחת" שכתב והלחין מוטי המר.

ילדים זה שמחה

על השיר "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר.

מה איתי

על השיר "מה איתי" שכתבו אריק איינשטיין, שלום חנוך, יענקל'ה רוטבליט וג'וזי כץ והלחינו ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ושלום חנוך.

הרעות

על השיר "הרעות" מאת חיים גורי וסשה ארגוב

שיר לשלום

על השיר "שיר לשלום" מאת יענקל'ה רוזנבליט ויאיר רוזנבלום

חורף שבעים ושלוש

על השיר "חורף שבעים ושלוש" מאת שמואל הספרי ואורי וידיסלבסקי.

אבא'לה בוא ללונה פארק

על השיר "אבא'לה בוא ללונה פארק" מאת ישראל יצחקי ויוסף כנען.

אני וסימון ומואיז הקטן

על השיר "אני וסימון ומואיז הקטן" מאת יוסי בנאי וחנן יובל

כל עוד

אבא המלווה את בנו לבית הספר חוזר עשרות שנים אל אביו ואל בית הספר שלו; על השיר "כל עוד" מאת עלי מוהר ויוני רכטר.

רציתי שתדע

על השיר "רציתי שתדע" מאת עוזי חיטמן

אנחנו לא צריכים

על השיר "אנחנו לא צריכים" מאת אבי קורן ושמואל אימברמן

כמו צמח בר

על השיר "כמו צמח בר" שכתבו רחל שפירא ונחום היימן.

הכל זהב

על השיר "הכל זהב" מאת חיים חפר וסשה ארגוב.

בלדה לשוטר

על השיר "בלדה לשוטר" מאת אהוד מנור ונורית הירש.

פראג

על השיר "פראג" מאת שלום חנוך.

התחדשות

על השיר "התחדשות" מאת נעמי שמר ויובל דור.

לבכות לך

על השיר "לבכות לך" מאת אביב גפן.

באב אל וואד

על השיר "באב אל וואד" מאת חיים גורי ושמואל פרשקו.

ימי בנימינה

על השיר "ימי בנימינה" מאת אהוד מנור ומתי כספי

כל נדריי

על השיר "כל נדריי" מאת לאה לופנפלד ויאיר קלינגר

בתשלומים

על השיר "בתשלומים" שכתב אלברט שטרית והלחין אברמינו מוגרבי.

סליחה

על השיר "סליחה" מאת אהוד מנור ומתי כספי

שיר תשרי

על השיר "שיר תשרי" מאת רחל שפירא ודני עמיהוד.

סתיו יהודי

על השיר "סתיו יהודי" מאת אברהם חלפי ויוני רכטר.

זמר נוגה

על השיר "זמר נוגה" מאת רחל המשוררת

אליפלט

על השיר "אליפלט" מאת נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

העץ הוא גבוה

על השיר "העץ הוא גבוה" מאת חנוך לוין וזוהר לוי.

יכול להיות שזה נגמר

על השיר "יכול להיות שזה נגמר" מאת יהונתן גפן ושם טוב לוי.

זכריה בן עזרא

על השיר "זכריה בן עזרא" מאת יעקב אורלנד ומשה וילנסקי.

בהיאחזות הנח"ל בסיני

על השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני" מאת נעמי שמר.

פרח

על השיר "פרח" מאת צרויה להב ויהודה פוליקר.

אימפריות נופלות לאט

על השיר "אימפריות נופלות לאט" מאת מאיר גולדברג ודן תורן.

שיעור מולדת

שיעור המולדת של הילד המתבגר המבין שיש חלומות ויש מציאות. על השיר "שיעור מולדת" מאת עלי מוהר ואפרים שמיר בביצוע להקת "כוורת".

יהיה טוב

על השיר "יהיה טוב" מאת יהונתן גפן ודויד ברוזה

שיר שמח

על השיר "שיר שמח" מאת יעקב אורלנד ומרדכי זעירא.

אשליות

על השיר "אשליות" מאת דוד חלפון וניסים סרוסי בביצוע ניסים סרוסי.

משירי ארץ אהבתי

על השיר "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג ודפנה אילת.

התעשייה האבירית

על השיר "התעשייה האבירית" שכתב מאיר גולדברג והלחינה קורין אלאל.

כמה יוסי

על השיר "כמה יוסי" שכתב והלחין ברי סחרוף.

שיר הפרחה

על "שיר הפרחה" מאת אסי דיין וצביקה פיק בביצוע עפרה חזה

למה לי לקחת ללב

על השיר "למה לי לקחת ללב" שכתבו אריק איינשטיין ושלום חנוך והלחין שלום חנוך.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פרדו: שעווה וזהב

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במשפחה ממוצא אתיופי - אב, אם ושלושת ילדיהם שהפרשי הגיל יצרו עולם שלם של התייחסות לעלייה ולמדינת ישראל.

אני ואתה

על השיר "אני ואתה" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב.

כלניות

על השיר "כלניות" מאת נתן אלתרמן ומשה וילנסקי.

רד מעל מסך הטלוויזיה שלי

על השיר "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" שכתב והלחין רמי פורטיס.

דרכנו

על השיר "דרכנו" של יענקל'ה רוטבליט ויזהר אשדות.

אל תדליקו לי נר

על השיר "אל תדליקו לי נר" של להקת "הקליק"

אדבר איתך

על השיר "אדבר איתך" של רחל שפירא ואלונה טוראל.

ישראלי = יהודי?

מערך שיעור שמזמין את התלמידים להכיר בקיומו של מגוון בחברה הישראלית, ומעודד אותם לקבל אנשים בישראל באשר הם ולנהוג כלפיהם בכבוד, ללא קשר לדת וללאום שאליהם הם משתייכים.

אש, אש מדורה! האומנם? ומה עוד?

בשיעור זה נעסוק ביום ל"ג בעומר, ננסה להבין כיצד היום הזה התעצב ואילו אירועים נוספו ונקשרו בו, ונראה שמי שמעצב ומבנה את המשמעות של חגים הוא האדם וקהילתו.

למה לי מרד?

בשיעור זה נבחן את משמעות הבחירה במרד. נלמד על כמה אירועים משפטיים שבהם יצא עם ישראל למרד, נחשוב האם הבחירה לצאת למלחמה נגד שליט חזק היא החלטה נכונה, וננסה להבין איך אפשר בכלל לדעת מהי החלטה נכונה במקרים כאלו.

כל הכבוד

על השיר "כל הכבוד" של דן אלמגור ודב זלצר.

בתוך נייר עיתון

על השיר "בתוך נייר עיתון" של להקת "טיפקס".

שֵׁבֶט אחים ואחיות

שיר חדש שהתפרסם לקראת יום העצמאות ה-71 מאפשר לנו לחשוב קצת על המדינה שלנו ועל הסיפור שהיא מספרת לכל אחת ואחד מאיתנו. במערך השיעור נדבר עם הלומדים על השיר ועל תכניו.

אפר ואבק

על השיר "אפר ואבק" שכתב יעקב גלעד והלחין יהודה פוליקר.

זכר ליציאת מצרים

בשיעור זה נדון עם התלמידים על מעמדה המכונן של יציאת מצרים בתרבות ישראל, ונבחן הקשרים שונים שבהם אנו מזכירים את יציאת מצרים. ניתן את הדעת על משמעות אזכור יציאת מצרים בליל הסדר, מה עלינו ללמוד ולהסיק מהעיסוק המרובה ביציאת מצרים? האם יש לכך השלכות על העיסוק בנושא בליל הסדר שלנו?

מקורות מקראיים בנושאי שמיטה

בשיעור זה נלמד על מטרותיה של שנת השמיטה לאור הפסוקים במקרא המצווים על קיום השמיטה.

שיעור ליום המעשים הטובים

בשיעור זה ננסה להבין מהו מעשה טוב בעינינו, האם נוכל לאפיין מעשה כמעשה טוב? האם מעשה טוב אחד עולה על מעשה טוב אחר? מה בין יום המעשים הטובים לבין חיים של מעשים טובים?

כל מה שבראתי בשבילך בראתי

בשיעור זה נלמד על המתח שבין שימור ופיתוח באמצעות מקורות מן העבר ומקרים מן ההווה.

מערך שיעור לשבועות - הר סיני שלנו

בשיעור זה נעסוק בסיפור מאת שלום עליכם, המתאר חוויה של תלמידים שיכולה להיתפס כמעשה שובבות או כחוויית למידה משמעותית. חוויה שבמרכזה הדימוי של הר סיני, על כל המטען התרבותי שהוא נושא בחובו.

למה לא עכשיו?

בני ישראל לא קיבלו את התורה מיד עם צאתם ממצרים, אלא נאלצו להמתין זמן-מה. בשיעור זה נשאל מהו תפקידה של ההַמְתָּנָה? מתי המתנה היא דבר חיובי וחשוב שמכין אותנו לדבר הבא.

איך זוכרים?

בשיעור הזה נבקש להכין את התלמידים לקראת טקס יום הזיכרון. נדון עם התלמידים על חשיבותם של מעשים שונים שיוצרים אצלנו תודעה וכוונה, ושמביאים אותנו כציבור לפעולה. נבחן את טקס יום הזיכרון על מרכיביו הידועים והקבועים כמייצר תודעת זיכרון בקרב המשתתפים בו.

האם לזכור באנדרטה או במעשים?

בשיעור זה נכיר מעט את סיפור ההצלה של דוניה רוזן ובעיקר את צוואתה לדורות הבאים ביחס להנצחה - לא על ידי מצבות ואנדרטאות כי אם על-ידי מעשים אנושיים, יומיומיים. הזיכרון צריך לחיות במעשה הטוב.

כיצד מרקדין לפני הכלה

בשיעור זה נלמד עם התלמידים על המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בנושא כיצד מרקדין לפני הכלה, נבין את המניעים הערכיים של כל אחת מהגישות ונראה כיצד המחלוקת מימי חז"ל באה לידי ביטוי בהבדלים בין גישות בימינו.

בריונות בימים ההם בזמן הזה

בשיעור זה נדון עם התלמידים בתופעת הבריונות ובדרכים שונות להתמודד עמה. הלימוד ייעשה דרך מקורות חז"ל והשלכתם על תופעות בריונות המוכרות לתלמידים.

חיים בשגרה

בשיעור זה נדון עם התלמידים במשמעות של שגרה ובמקום שלה בחיינו. האם שגרה היא דבר טוב או רע עבורנו? במה כוחה ומה חולשתה? כיצד היא משפיעה על חיינו ומה יחסנו כלפיה.

השבת אבדה

שיעור זה עוסק בהשבת אבדה. נלמד את הפסוקים במקרא הקשורים להשבת אבדה (דברים כב, א-ג), ואת המשנה הראשונה במסכת בבא מציעא, פרק ב. ממקורות אלו עולה חובת השבת האבדה כאשר על האבדה יש סימן וניתן לייחס אותה בוודאות לבעליה.

לזכור בניגון

בשיעור הזה נלמד את הניגון שחיבר רבי עזריאל-דוד פסטג, כשהיה על רכבת המשא בין ורשה לטרבלינקה. נלמד על הדרך שעשה הניגון עד שהגיע אלינו, ונחשוב על ניגון כדרך להנציח ולזכור.

רצח רבין – רצח פוליטי

בשיעור הזה נעסוק ברצח רבין כרצח פוליטי, במאפיינים הייחודיים של רצח פוליטי ובהשפעותיו ההרסניות על החברה ועל המשטר הדמוקרטי.

מהו טקס?

השיעור עוסק במושג טקס באופן כללי: ממה מורכבים טקסים; על הדומה והשונה בין טקסים; סוגים שונים של טקסים; משמעותם וחשיבותם של טקסים לאנשים כפרטים וכחברה.

שתיית אלכוהול בפורים

בשיעור זה נשתמש במצוות המשתה בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כמניע לדיון עם התלמידים על שתיית אלכוהול בכלל ובמסיבות הפורים בפרט, על המניעים לשתייה ועל הסכנות הכרוכות בה.

מה הכי חשוב בפורים?

בשיעור הזה נלמד מהן המצוות ומהם המנהגים בפורים, נבחין בין מצווה למנהג, ונבחין בין הדגשים הנהוגים במקומותינו לבין מה שהדגיש הרמב"ם. ונשאל אם יש מקום לשינוי בתפיסה או בדגשים.

על כפיו יביא

על השיר "על כפיו יביא" שכתב יהורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום.

אחד העם - שבת וציונות

כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".

א יידישע מאמא - השפעות היידיש על העברית

ההשפעה של השפה היידיש על העברית המודרנית

בקשות גשמים בשיר ובפיוט

מערך פעילות בנושא התפילה לגשם כפי שעולה בשירים בני ימינו ובשירה עתיקה - פיוטי ימי הביינים. מערך השיעור כולל לימוד השירים והשרתם בכיתה.

חיים נחמן ביאליק ותל אביב

על חיים נחמן ביאליק ועל חייו בתל אביב.

תלמוד ≤ מעשה?

בשיעור נתחקה אחר השאלה של חכמים: מה קודם למה, לימוד למעשה או להפך? מה צריך לעשות קודם – לעשות מצוות או ללמוד תורה? נברר את פשר הקביעה "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", נגדיר מהם ה"תלמוד" וה"מעשה" בעולם התלמידים, ונבחן אילו כלים מסייעים להחליט כאשר יש יותר מדבר אחד חשוב לעשות.

תיקון ליל שבועות - מה זה הדבר הזה?

כולנו שמענו על תיקון ליל שבועות. אבל מהיכן התחיל מנהג זה מה היה עיצובו הראשון ומה הכיוון שהוא מתפתח בימים אלו?

תחפושות בפורים

המידע בדף זה עוסק בחג הפורים ובמנהגיו.

תורה

המידע בדף זה עוסק בתורה ובשימוש שלה במסורת ישראל

שרה גיבורת ניל"י מאת דבורה עומר

ספרה של דבורה עומר על מחתרת ניל"י בראשית המאה ה-20

התחפושת פנים רבות לה

כולנו מתחפשים בפורים אבל לעיתים אנחנו מתחפשים גם בימים אחרים. במערך זה נבחן סיפור חסידי על התחפשות ללא בגדים ועל שינוי פנימי על ידי הצגה.

״אז תאמין שאם קלקלת אתה יכול לתקן״

בשיעור זה נעורר אצל התלמידים התבוננות פנימית לקראת השנה החדשה.

שיעור וידאובלוג שלישי - היחס אל האחר

בשיעור הקודם צפינו בעצות שקיבלה רונה בעקבות הדילמה שהעלתה, וסיימנו את השיעור בהשערה: מה תחליט רונה לעשות ומה יקרה בעקבות המעשה שלה. בשיעור הזה נשמע מה עשתה רונה ומה קרה בעקבות מה שעשתה, ונשאל את עצמנו האם פעלה נכון או שמא לאור מה שקרה היה עליה לנהוג אחרת?

שיעור וידאובלוג שני - היחס אל האחר

בשיעור הקודם צפינו בדילמה של רונה וניסינו לתת לה פתרונות. למדנו מהו המושג "אמפתיה", וקישרנו אותו לדילמה של רונה. בשיעור הזה נצפה בשלוש תגובות מוקלטות לדילמה של רונה, שלושה אנשים שביקשו לתת עצה לרונה. נשאל על הדומה והשונה בין העצות השונות, ומה המניע שבבסיס כל אחת מהעצות.

שיעור וידאובלוג ראשון - היחס אל האחר

בשיעור זה רונה מעלה בווידאובלוג את הקושי שיש לה בנוגע לתלמידה חדשה בכיתתה. התלמידה החדשה דחויה על ידי חברותיה ובהזמנתה רונה מסכנת את מעמדה החברתי שלה עצמה, ועם זאת היא מודעת להתנהגות הראויה במצב הנתון. התלמידים יגיבו לקושי של רונה, יתנו לה עצות כיצד עליה לנהוג וידונו בהן.

דגל המדינה: המחלוקת וההחלטה

ההחלטה הסופית לגבי דגל המדינה התקבלה לאחר תהליך ארוך ומורכב שהעיד על החשיבות הרבה שמקבלי ההחלטה ראו בה. הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית היו צריכות להכריע בין שתי אפשרויות לעיצוב דגל המדינה: דגל ההסתדרות הציונית, דגל שבעת הכוכבים, ונדונה גם הצעת פשרה של דגל בעל שבעה מגני דוד זעירים.

תפילת הנשים בשלוש הדתות

חובות ומנהגי תפילה עבור נשים ביהדות, נצרות ואסלאם.

תפקידי ההנהגה הדתית: חקיקה ופסיקה

אחד מתפקידיה של ההנהגה הדתית הוא לחוקק חוקים על סמך הציוויים המצויים בכתבי הקודש ובספרות הסמכותית. ביהדות עוסק הרב בפסיקה הלכתית, בנצרות עוסקת בחקיקה ועידת בישופים ובאסלאם - המֻפְתי.

מהו הצליל שליווה את בריאת העולם?

"בראשית ברא אלוהים" - איזו מוסיקה ליוותה את בריאת העולם?

קידוש החודש או עשה לך זמן

'מאימתי' - כך פותח התלמוד הבבלי. סרטון של דקה על זמן תלמודי.

ריש לקיש - בריון בבית המדרש

האגדה התלמודית מתארת את חייו של ריש לקיש מרגע שפגש בחברו ר' יוחנן ועד מותו הטראגי. סרטון של דקה מציג נקודת מבט.

העומר - וספירת העומר

מהי ספירת העומר? ועל שם מה נקבעה?

"אלטנוילנד" - ציטוטים מחזון העתיד

כיצד חזה הרצל את החברה החדשה בארץ ישראל? להלן מקצת "האוצרות" שבהם בחר הרצל כדי להבטיח את אושרם של בני החברה שראה בחזונו.