תוצאות

סידור תוצאות לפי

לאה גולדברג על תפקיד המשורר בזמן מלחמה

כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כותבת לאה גולדברג מענה מדוע לא תכתוב שירי מלחמה. בשיעור, נדון עם התלמידים בטענה של לאה גודלברג ונשאל מה דעתנו על כך. מערך שיעור לימים קשים.

דמוקרטיה בתרבות היהודית-ישראלית

מה מקומה של הדמוקרטיה בתרבות היהודית-ישראלית? הפודקאסט ודף המקורות עוקבים אחר קולות דמוקרטיים בתרבות היהודית-ישראלית לדורותיה.

שאילת שאלות, מגילת העצמאות וזכויות אדם

באמצעות טכניקה של שאילת שאלות, התלמידים יעלו שאלות בנוגע למגילת העצמאות. בעקבות השאלות שישאלו, וכחלק מהלמידה, יעמדו על הקשר ועל ההבדלים בין חזון, חוקי יסוד וחוקה. אלה יובילו לחשיבה משותפת על כינון חברת מופת.

מהי ישראליות: על 'שרוליק' וכור ההיתוך

מעברים / דני קרוון

הוגה הדעות ולטר בנימין התאבד במהלך ניסיונו להימלט מהסכנות שארבו לחייו במהלך השואה. סמוך למקום בו הוא התאבד, יצר האמן דני קרוון אתר הנצחה לזכרו של בנימין ולזכרם של כל הפליטים שנאלצו להימלט מאימת המשטר הנאצי.

כרטיסי "שנה טובה": מתבוננים ויוצרים

המערך מזמין את התלמידים ללמוד מתוך התבוננות בכרטיסי שנה טובה על התקופה בה נוצרו, וליצור כרטיסי שנה טובה מתאימים לתקופתנו.

קופסת הצבעים: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "קופסת הצבעים" שכתבה הילדה טלי שורק, המבטא תקווה לעתיד של שלום.

לו יהי: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "לו יהי" שכתבה נעמי שמר, המבטא תקווה לעתיד טוב יותר.

היבטים של נשיות ביצירות של נלי אגסי

המאמר מתאר ארבע יצירות של האמנית נלי אגסי, העוסקות בדמות האישה. נלי אגסי מעצימה את דמותה של האישה באמצעות שילובן של מלאכות נשיות במעשה האמנות ובאמצעות פעולתה במרחב והשפעתה עליו. מאידך, היא מעלה סוגיות בעלות אופי ביקורתי הנוגעות למעמדה ולמצבה של האישה בחברה.

מגוון משפחות בחברה הישראלית

החברה הישראלית כיום כוללת מבנים משפחתיים מגוונים מאוד. פריט זה כולל המלצות למקורות שיכולים לשמש אותנו בבואנו לדון במוסד המשפחה, ושאלות נלוות לדיון.

ממצרים - אז והיום

שירה של עלמה זהר, ממצרים, מהווה הזדמנות לעסוק במשמעות המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

רומן רוסי / מאיר שלו

"רומן רוסי" הוא רומן רחב יריעה המספר בהומור קרנבלי פרוע ולעתים גרוטסקי על שלושה דורות במושב בעמק יזרעאל, מייסודו בתקופת העלייה השנייה. שָלֵו יצר מעין מיתולוגיה ציונית פנטסטית שמאכלסות אותה דמויות גדולות-מהחיים של דור המייסדים. הספר מלווה את חלום ההתיישבות ואת התפוררותו האטית המתבטאת בהזדקנותם של המייסדים ובמותם.

הסנגוריה הציבורית במדינת ישראל

על הקמת הסנגוריה הציבורית במדינת ישראל בשנת 1996 ועל תפקידה במימוש הזכות לייצוג במשפט הפלילי.

חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה

עו"ד דבי גילד חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח - מדברת על חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה.

פעילי זכויות אדם מדברים

מקבץ ראיונות עם אנשים שפעלו ופועלים למען זכויות אדם במדינת ישראל.

מערה / ציון עוזרי

צילום של ציון עוזרי ובו מורה ולומדים במערה בתימן.

שירים 1948–1962 / יהודה עמיחי

עמיחי החל לפרסם שירה בראשית שנות ה-50. ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים" יצא ב-1955 בהוצאת "לקראת". עמו בחבורת "לקראת" היו נתן זך, משה דור ואחרים, והחבורה חוללה מהפכה בשירה העברית באותו עשור.

אוי הסלע האדום האדום

למה קבוצת צעירים מסכנת את עצמה ועוברת את הגבול לירדן ולעיתים מוצאת את מותה שם ורק בשביל לראות את 'הסלע האדום'.

יצחק דב ברקוביץ

סופר ומתרגם עברי (המאות 19 - 20), חתנו של שלום עליכם שתירגם את יצירותיו לעברית. בארץ עסק בכתיבה, בעריכה ובעיבוד מחזותיו של שלום עליכם לעברית. חתן פרס ישראל לספרות (תשי"ח – 1958).

מכתבו של ראש צוות בחינת נוסח "יזכור"

המתח בין מיתוס דתי למיתוס חילוני. להן מכתבו של אלוף במיל' ישי בר, ראש צוות בחינת נוסח "יזכור", לרמטכ"ל. במכתב ניתן לראות את הלבטים, החלופות ואת הרקע ההיסטורי ממנו צמח הפולמוס הנוקב על תפילת היזכור

עבד כי ימלוך: שיעור חינוך ליום העצמאות

לצד העיסוק החשוב בהישגים המרשימים של החברה הישראלית, יום העצמאות הוא גם הזדמנות לחשבון נפש ולדיון בנקודות שבהן עדיין נדרש שיפור. בשיעור זה נדון בתופעת 'תג מחיר', דרך עיון בהגות הציונית של הרצל ואחד העם.

יש לעשות כדעת מרן בכל דבר

קריאה בדרשה של הרב עובדיה יוסף. בהשתתפות: העיתונאי אבישי בן חיים והעיתונאית ואשת התקשורת מירב מיכאלי.

למה לא להתחתן דרך הרבנות?

סרט קצר המסביר את הבעיה בחתונה דרך הרבנות ואת המענה של הטקסים הדתיים שלא דרכה.

מלון אורחים | ישראל רבינוביץ

פסלו של האמן ישראל רבינוביץ קושר בין העבר (הבא לידי ביטוי בדבריו של הנביא ירמיהו, ששימשו השראה ליצירה) לבין ההווה הישראלי הטעון.

דוד ויהונתן | עדי נס

צילום זה, המהווה חלק מסדרת התצלומים 'סיפורי התנ"ך', עוסק בקשר בין שני בחורים דרך סיפור הקשר בין דוד לבין יהונתן, בנו של שאול.

של מי השואה?

בשיעור זה נעסוק בשאלות סביב תחושת השייכות ומידת המחויבות ביחס לזיכרון השואה, דרך שאלת העמידה בצפירה.

מקרה מבחן – גיור: הצטרפות לעם ישראל

מקרה מבחן ללימוד בכיתה סביב הגיור במדינת ישראל בשנים האחרונות.

רצח נשיא מצרים, מוחמד אנואר א-סאדאת (1918–1981)

על חייו של נשיא מצרים, אנואר א-סאדאת ועל משנתו הפוליטית שהובילה אותו אל יוזמת השלום עם ישראל בשנת 1977. תהליך השלום עם ישראל עורר ביקורת נוקבת אשר בעקבותיה פרסמו האחים המוסלמים פסק הלכה אסלמי כנגדו. באוקטובר 1981 התנקשו שני חיילים בחייו.

שאלת תחייתו של בית המקדש ביהדות המודרנית

המאמר מציג מגוון דרכים בהם התייחסה ומתייחסת היהדות המודרנית לשאלת המקדש. הלבטים בעקבות ההשכלה והמודרנה בשאלה האם המקדש עוד רלונטי ליהדות, והעמדות השונות בעניין. ראיית המדינה הציונית כבית מקדש שלישי, ראייה המתבטאת בין השאר בעיצוב מבני מוסדות המדינה כמקדשים. ותנועת "שוחרי המקדש" המבקשת לכננו מחדש גם בימים אלו.

קדיש אלטרנטיבי

בקרב יהודים חילונים נוצר צורך באמירת טקסט חלופי לקדיש בזמן הלוויה. מספר נוסחים חילוניים נכתבו לתפילה זו.

קווים אופייניים למעגל החיים במדינת ישראל

מאמר של מוקי צור על גיבוש עולם הטקסים והמשמעויות סביב מחזור החיים במשפחות החילוניות בישראל מהקמתה ועד ימינו.

קיאקים וקאנו

ספורטאים יהודיים וישראלים שהצטיינו בענף החתירה - קיאקים וקאנו.

קרל דולדיג – פסל וספורטאי

על חניכת האנדרטה לספורטאים יהודיים שנספו בשואה ועל קרל דולדיג, הפסל שיצר אותה.

קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל

על קרן היסוד, הקרן הלאומית לבניין ארץ-ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית, ולאחר מכן של הסוכנות היהודית.

ראש השנה - מקורותיו של החג

האם חג סוכות הוא שהיה ראוי לקבל את הכינוי "ראש השנה"? מדוע "הימים הנוראים" קרויים כך, וכיצד חגגה תנועת ההתיישבות את ראש שנה? מאמר על התגלגלותו של "ראש השנה" כחג לאומי.

פקודת נזיקין - כוונה

הצגת משמעות כוונה בפקודת הנזיקין בשונה מהמשפט העברי.

פרויקט "מסע"

על פרוייקט מסע, פרויקט משותף של הסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל. בכל שנה צעירים יהודים מרחבי העולם מתחילים את "מסע חייהם" בבילוי של סמסטר או של שנה בישראל. הצעירים מסיירים בארץ, חווים את התרבות, מתפתחים ולומדים יחד כשהם משולבים בקהילה הכללית.

על תאוריה של מוסר, תאוריה פוליטית והויכוח על מעמדו וכוחו של בית המשפט העליו...

המאמר מציג את הקשיים והאחריות הכרוכים בקבלת החלטות במדינה, שבה העם מיוצג על ידי הרוב המחליט עבורו. המאמר מציג את הדילמות המוסריות תוך התייחסות לתיאוריות פילוסופיות העוסקות בנושא. כמו כן, המאמר עוסק בויכוח בדבר מעמדו של בית המשפט העליון בישראל ובמשטר הדמוקרטי בישראל בהשוואה למשטרים דמוקרטיים אחרים בעולם המערבי.

עמוס עוז

על חייו ופועלו של הסופר הישראלי עמוס עוז.

ערבית לדוברי עברית

"היפה והחנון", "אתר וואלה", "חָסָקֶה חָסָקֶה בלי סיפון ומעקה". השפעות השפה הערבית על העברית.

פסק הדין - האח דניאל

פסק הדין המלא בנושא האח דניאל

עוד לא אבדה תקוותנו (למורה)

משיר ושבח לגיבורים הוא הפך לתפילה לאלוקים ואחר כך גם להמנון של המדינה ואפילו של קבוצת ספורט או יחידה צבאית. על גלגולי המילה הִמנון

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים – אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני.

נלסון מנדלה

סיפור חייו של נלסון מנדלה אשר הנהיג את המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.

נשים בישראל והזכות לשוויון

בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל הוצהר על שוויון מלא בין כל האזרחים - בלא הבדל דת, גזע או מין. אף על פי שחל שיפור ניכר במעמדן של נשים, ההצהרה עדיין אינה מיושמת במלואה...

נעמי שמר - האישה והאגדה בחייה ובמותה

נעמי שמר (2004-1930), מחשובי היוצרים של הזמר העברי - האישה והאגדה בחייה ובמותה

נשים וגברים בתרבות הפוליטית הישראלית

מאמר זה בוחן את הקשר בין אפליית נשים לבין מאפייני התרבות הפוליטית בישראל, ואת מגמות השינוי שחלו בנושא זה החל משנות ה- 90 של המאה ה-20.

נתן אלתרמן – משורר עירוני (1910–1970)

על נתן אלתרמן - משורר, מחזאי, ומתרגם – חי בתל אביב וכתב רבות על המראות של תל אביב, ועל המראות של ערים אחרות בעולם שדמיין וראה במהלך חייו.

נתן זך

על חייו ופועלו של המשורר העברי, מבקר הספרות והמתרגם

סידני פרנקלין (סידני פרומקין) 1905–1976

לוחם שוורים (מטדור) יהודי שנולד בארה"ב ומצא את מקומו בספרד

סיפורה של בלה פרוינד

בלה פרוינד אישה שהתפרסמה בשנת 1993 כשהגנה בגופה על מחבל מפני המון מבקש נקמה

נאום יצחק רבין בקבלת תואר דוקטור של כבוד

נאום יצחק רבין בקבלת תואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה העברית לאחר מלחמת ששת הימים.

נחוץ כור היתוך, אבל הפעם יהודי

הסופר והמסאי אסף ענברי במאמר מרתק אודות אופיו היהודי של כור ההיתוך הדרוש למדינת ישראל.

מעמדן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ומאבקן להכרה

המאמר מנתח את מעמדם בישראל של הזרמים הלא אורתודוכסים ביהדות ומתאר את מאבקן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית להכרה חוקית ומשפטית. לתוצאותיו של מאבק זה יהיו השלכות על דמותה של מדינת ישראל בעתיד.

מפלגות בישראל בראיה השוואתית

המאמר מציג סקירה על תהליך התפתחות המושג מפלגה, החל מהשם "מפלגה" ועד לתפקידי מפלגות וחשיבותן במדינה דמוקרטית, במהלך מאתיים השנים האחרונות. המאמר דן בשינויים שחלו במפלגות בישראל בעקבות "חוק המפלגות" ומציע דרכים להבחין בין סוגי המפלגות הקיימות בישראל.

מצדה אז והיום

על מצדה בימי הורדוס ושימור האתר בימנו

מקסימיליאן אדלברט בר

מתאגרף יהודי צרפתי 1909–1959

מרים פוקס - ירושלמי Myriam Fox-Jerusalmi

חותרת קאנו יהודיה צרפתית

משבר מרוקו (1905-1912)

חוסר היכולת של השלטון במרוקו להבטיח את שלום התושבים, הוביל להתערבות מעצמות אירופה, וליריבות בין המעצמות שהולידה משבר בינלאומי חמור, המוכר בהיסטוריה כמשבר מרוקו. על תקופה קשה זו בתולדות מרוקו והשלכותיה על הקהילה היהודית.

מיהו יהודי - קטע מתוך מכתבו של בן גוריון לחכמי ישראל

שאלת מיהו יהודי עלתה לאחר קום המדינה כאשר זוגות מעורבים מיהודים ושאינם יהודים ביקשו לרשום את ילדיהים כיהודים. בשנת 1955 החליטה הממשלה למנות וועדה שתכריע בנושא זה. במסגרת זו כתב בן גוריון מכתב לחכמי ישראל בבקשה להביע את דעתם בנושא.

מלחמת בתי החולים

עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.

מוסדות לאומיים

על המוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל.

מועדון הספורט "בני לאונרד"

על תולדות מועדון האיגרוף הראשון בארץ

מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל

היהדות החרדית בישראל גדלה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות. אין בידינו נתונים מדויקים על מספרים החרדים, בין היתר מפני שקיימות הגדרות שונות לשאלה "מיהו חרדי". החרדים מהווים כיום 15 אחוזים מכלל חברי הכנסת. האוכלוסייה החרדית בישראל גדלה בהתמדה, בעיקר כתוצאה משיעור ילודה גבוה (4.7 לידות בהשוואה ל-2.7 לידות בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל ו-1.1 לידות לנשים בתפוצות). בשנת 2007, אחד מכל שלושה ילדים יהודיים הרשומים בכיתה א' לומד באחת ממערכות החינוך החרדיות.

מגמות בדת ובדתיות: ישראל

יחסי היהודים והדת במדינה ישראל בחקיקה ובנוהג שברחוב

מדע ואמונה

הקשר בין הדת והמדע, נושא רווח מאד בימי-הביניים ובראשית התקופה החדשה, שינה את מהותו שינוי יסודי לאור המדע המודרני. היום המדע והאמונה זרים זה לזה לחלוטין.

לפנים משורת הדין - לקט מאמרים

האם בקיום "לפנים משורת הדין" אין פגיעה במידת הדין? האם אין התנגשויות בין שני הערכים הללו? הפריט מפנה לשני מאמרים הדנים בנושאים אלו.

מאבקים ציבוריים בנושא השבת

מאבקים ציבוריים בנושא השבת המהווים חלק ממחלוקת רחבה בנושא דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ל"ג בעומר - גלגול החג בזיכרון הקולקטיבי

ל"ג בעומר מסמל, כמו חגים יהודים רבים, את הזיקה ההדוקה האדמה ללאום. אך כפי שתקראו במאמר המצורף יש ל-ל"ג בעומר משמעויות נוספות ורבדים רבים.

לאה גולדברג (1911–1970)

על לאה גולדברג : משוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת וחוקרת ספרות.

לו טנדלר (1898-1970)

מתאגרף יהודי אמריקאי

למה זכרון השכול וחגיגת העצמאות קשורים אחד בשני?

במאמר הקצר מתוארת התגלגלותו של יום הזכרון במנגנוני הזכירה הלאומיים, וכן הסיבה הרשמית בעטיה יום הזכרון ויום העצמאות צמודים עקב בצד אגדול.

ישראל קסטנר

תאור חייו השנויים במחלוקת של ישראל קסטנר.

ישראל, היהודים והעולם: פריצת דרך

מדינת ישראל וקשריה עם יהודי התפוצות ועם הקהילה הבינלאומית (חשיבות היחסים עם האו"ם).

כיצד הפכה "התקווה" להמנון

על גלגוליו של השיר "התקווה", מעת שנכתב ועד להפיכתו להמנון. תמצאו כאן גם שירים נוספים שהוצעו כהמנון לאומי.

כיצד התקבע יום כיפור כמדורת השבט?

התנועה הציונית הקפידה לזרוק לפח כמעט את כל מצוות התורה, או לחלופין לרוקן אותם ממשמעות דתית ולהעניק להם משמעות חילונית. היוצא מן הכלל הוא יום כיפור. בארי צימרמן מסביר מה הופך יום זה לחריג כל כך בנוף היהודי-ישראלי.

כיצד חוגגים בת מצווה במחנה ריכוז?

בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה היא מתארת את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ולאחר מכן את חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.

יום העצמאות, חג בחברה הישראלית - תמונת מצב

מחשבות ורעיונות סביב יום העצמאות תשע"ג

יונתן רטוש

על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים".

ימי זיכרון

זיכרון ומיתוס - צום גדליהו ויום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין. וכן צום עשרה בטבת, צום י"ז בתמוז וצום תשעה באב, הקשורים לירושלים ולחורבן בית המקדש.

יעל ארד

הספורטאית הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית בג'ודו.

יפה ירקוני

על הזמרת הישראלית - יפה ירקוני (1925- 2012)

יצירתה של האמנית רחל גלעדי

רחל גלעדי היא אמנית ישראלית. גלעדי יוצרת עבודות מיצג, מיצב, פיסול וצילום, אותן היא מציגה בעיקר בניו-יורק ובישראל. עבודתה עוסקת במעמדה של האישה, בסוגיות פוליטיות ובסוגיות הנוגעות ליחס בין האדם לבין הטבע והסביבה. יצירותיה כוללות גם התייחסויות רבות לטקסטים יהודיים ולמסורת היהודית.

יום העצמאות - מציונות ריבונית לציונות רוחנית

תפיסת "חג העצמאות" כפי שצריכה להיות ע"פ השקפתו של פרופסור אליעזר שביד בספרו "מחזור הזמנים-משמעותם של חגי ישראל"

ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת

ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

טד "קיד" לואיס (1893-1970)

מתאגרף יהודי אנגלי במאה ה-20

יאיר צבן - על יהדות, חילוניות ומה שבניהן

יאיר צבן נציג תחיל"ה (תנועה חילונית ישראלית ליהדות הומניסטית) התראיין בנושאים של יהדות וחילוניות ואיך הוא לתפישתו מחבר בין שניהן.

חרות - פסיפס

האמן דוד וקשטיין מתאר את תהליך היצירה של פסיפס הרצפה "חֵרוּת", המבוסס על איור מתקופת מלחמת העולם השנייה. באיור נראה פסל החרות שט בים על בסיס שצורתו מגן דויד ובידה של הדמות חרב במקום הלפיד. את הפסיפס יצר וקשטיין יחד עם 120 תלמידים מארבע התחנות לאמנות עכשווית שמופעלות באופקים, רמלה, נצרת וראשל"צ.

חוה אלברשטיין

על חוה אלברשטיין (1949), זמרת, תמלילנית, מלחינה ומעבדת מוסיקלית.

חולמים ושואפים לעצמאות יהודית

על ציוני דרך לאורך ההיסטוריה של העם היהודי אשר לאורכה שאפו היהודים להקים מדינה יהודית עצמאית. על השינויים שהתחוללו בעולם במאות ה 19-20 והשפעתם על העם היהודי, ובעיקר על זרמים שונים בקרב העם היהודי, שחלקם פעל להקמת מדינה יהודית וחלקם התנגד לה.

חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג - 1963

החוק המגדיר את יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.

חוק לא תעמוד על דם רעך

הפסוקים בספר ויקרא מצווים - "לא תעמוד על דם רעך". בשנת 1998 נחקק חוק "לא תעמוד על רעך", המטיל חובה לסייע לאדם הנמצא בסכנה.

חג חילוני שמח

המיתוס משנה את פניו - מאמר הסוקר את תהליך חילונם של מועדי ישראל, וביניהם חג השבועות, ט"ו בשבט ופסח, בעקבות המהפכה הציונית והקיבוצים.

"והלוים למטה אבֹתם לא הָתפקדו בתוכם" - על חובת השוויון בשירות הצבאי

הגמרא במסכת סנהדרין עד. מביאה את האיסור לאדם להרוג אדם אחר גם אם סירובו יגרום למותו. הגמרא מנמקת זאת בכך ש'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי' - כלומר דמך אינו אדום יותר, אין עדיפות לחייך על חייו ועל כן אסור לאדם ליטול את חיי חברו ולהציל את עצמו. המאמר שלפניכם בוחן רעיון זה ביחס לחובת שירות לכל.

זלדה

מידע על המשוררת זלדה

חג הסיגד

חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

זהות ערבית במדינה יהודית ודמוקרטית

המאמר מציג את הרקע ההיסטורי ומערכת היחסים שבין היהודים לערבים החל ממלחמת השחרור. כמו כן מציג המאמר נתונים לגבי השאלה כיצד הערבים והיהודים מעריכים את היחסים ביניהם.

התגבשות מנהיגותה של העלייה השנייה

אנשי העלייה השנייה היוו חלק גדול מהאישים הבולטים בהנהגת היישוב לפני קום המדינה, ומהמנהיגים והמעצבים של מדינת ישראל. ביניהם: דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר ועוד רבים. המאמר בוחן את הנסיבות המיוחדות שברקע התקופה ואת המאפיינים הקבוצתיים, שהובילו את אנשי העלייה השניה אל ההנהגה.

התנועה המסורתית

תיאור שורשיה ופעילותיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל

הרב צבי הירש קלישר (1795-1874)

לקט מידע על הרב צבי הירש קלישר, מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאמנציפציה, ליישוב ארץ ישראל ולתנועת הרפורמה.

הפולמוס על החכמות החיצוניות בספרות השו"ת : עיון בשלש גישות בשאלת היחס לתרבו...

המאמר מציג גישות של שלשה חכמים, הריב"ש - ר' יצחק בר ששת, הרדב"ז - ר' דוד בן אבי זמרא והרא"ם - ר' אליהו מזרחי, המציגים עמדות שונות של פתיחות וסגירות ביחס לחכמות חיצוניות.

הקו הירוק והקו הסגול

על קוי הגבול של מדינת ישראל עם מדינות ערב השכנות: הנסיבות ההיסטוריות של היווצרותם, מעמדם המשפטי והמורכבות שלהם.

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל.

הרב מיכאל מרמור - התנועה ליהדות מתקדמת

על עקרונות התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית), על הסיבה שהחליט להשתייך אליה, על התנועה בישראל, על הגיור ואחדות העם, ועל הביקורת שלו על התנועה.

הרב עינת רמון - התנועה המסורתית

על האידאולוגיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית), על הגדרת אדם דתי לפיה, על ההישגים הגדולים ביותר של התנועה, על הדיאלוג עם רפורמים ואורתודוכסים, הביקורת על הזרמים האחרים ועל מעמד האישה בתנועה.

יום הניצחון

בשיעור זה נעסוק בווטראנים - יהודים שהיו חיילים בצבאות בנות הברית ולחמו בנאצים. בליווי תצלום של הצלם ציון עוזרי מתוך הסדרה "עדשה יהודית".

מי אתה 'עם הספר'?

מיהו עם הספר? מדוע נקרא כך? מה השתנה במושג? מהי המשמעות לכך שעם הוא "עם ספר"? שיעור פעיל בשילוב צילום.

העלייה השלישית: חיזוק התשתית של הבית הלאומי

על גורמי העלייה השלישית ואופייה, על תנועת "החלוץ", על "תקופת הכבישים" ו"גדוד העבודה", על מוסדות היישוב, על הסתדרות העובדים הכללית, על צורות התיישבות חדשות (הקבוצה הגדולה - קיבוץ, מושב העובדים) ועל עליית יהודי המזרח.

המסורתיים בישראל: מודרניות ללא חילון

מחקרו של ד"ר יעקב ידגר מבקש לנתץ תפיסה רווחת הרואה בזהות המסורתית הכלאה פושרת בין חילוניות ודתיות, וטוען כי המסורתיות היא דווקא זהות מגובשת המציעה פיתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת. ההתעלמות מהזהות המסורתית – זהותם של יותר משליש מיהודי ישראל - כותב ידגר, יצרה שיח דיכוטומי שבו קיימות רק החלופה הדתית והחלופה החילונית. בתוך כך, הוא מוסיף, עוותה למעשה תמונת המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל.

הסכמות ישנות וחדשות בענייני דת ומדינה

מאמר זה עוסק בהסדר הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה בישראל. המאמר מפרט את יתרונותיו של הסדר סטטוס קוו, מסביר מהו ההסדר ומהם סעיפיו המרכזיים. המאמר מציג את ההסתייגויות הקיימות כיום לגבי ההסכות הישנות והדרכים להשגת הסכמות חדשות.

השארתי הכל מאחור 8

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמות מאיה שטנריך ושרה סבליך, עולות חדשות מבלגרד.

השארתי הכל מאחור 7

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולם ח'ליל מוחמד אלהאם ממחנה הפליטים דהיישה.

השארתי הכל מאחור 6

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמת טרונאך, עולה חדשה מאתיופיה.

השארתי הכל מאחור 5

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמים מרקוס ובוג'אנה בלאם, עולים חדשים.

השארתי הכל מאחור 4

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמת רחמה מוסא איסה ממחנה הפליטים דהיישה.

השארתי הכל מאחור 3

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמים אמרה טבאבו, עולה מאתיופיה, ובני משפחתו.

השארתי הכל מאחור 2

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמת אליס דויטש, ניצולת שואה ילידת יוגוסלביה.

השארתי הכל מאחור 1

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. בגלויה מצולם חוסני עטיה אחמד רנאים ממחנה הפליטים דהיישה.

המיתוס של יהודי אתיופיה

כיצד נקלטו בישראל העולים מאתיופיה? מה הם מרגישים ביחס לבואם ארצה? ד"ר גדי בן עזר טוען כי העולים מאתיופיה רואים את המפגש עם ישראל דרך משקפי המסע שלהם מאתיופיה. המשמעות של המסע הופכת למרכיב מרכזי בזהותם.

היפה, המאפיונר והתרבותניק

המאמר דן בהשפעתה של התקשורת הישראלית על הדימוי של העולים מרוסיה. התקשורת משמרת סטריאוטיפים ומקשה בכך על קליטתם של העולים בחברה הישראלית.

הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?

אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.

היהדות הרפורמית

מאמר הסוקר את התפתחותה של היהדות הרפורמית מאז המאה ה 19 כזרם יהדות דתית בזיקה לנושאים חילוניים וערכים מהעולם המודרני, אל מול הקו הקפדני והנוקשה של הרבנים האורתודוקסים שנקטו בשיטה "אין חדש מן התורה".

החרדים במדינת ישראל

תיאור המאפיינים המשותפים לבני הקהילה החרדית בישראל

החזון איש מהפכן שלא בכוונה

ביקורת על ספרו של בנימין בראון - "החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית",

הזרם היהודי קונסרבטיבי

על התפתחותה של התנועה הקונסרבטיבית באירופה ובארצות הברית. תנועה שבמרכזה בית מדרש לרבנים אשר מקבלים את הקדמה והמחקר בברכה יחד עם שמירה על המסורת.

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות.

ההסתדרות הציונית העולמית

על מטרותיה ופעולותיה של ההסתדרות הציונית העולמית, שנוסדה על-ידי בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון.

הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכר...

על הויכוח שהתקיים בארץ בשנות החמישים על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי .

האמנות הישראלית

על הזיקה המורכבת שמקיימת האומנות הישראלית ביחס לישות הלאומית הישראלית ולמפעל הציוני.

דת ולאום- ניגוד או איחוד?

המאמר בוחן את הזיקה הקיימת בין הדת לרעיון הלאומי היהודי. פרופ' שלמון חולק על ההנחות המקובלות וטוען כי התנועה הציונית לא הייתה חילונית מבחינת תכניה וכי מניעיהם של הרבנים מבשרי הציונות היו לאומיים. במאמר דיון בפולמוס השמיטה, תיאור המשבר סביב הקמת בתי הספר ביפו וניתוח מניעיהם של המתנגדים לציונות על רקע דתי.

דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות: זהות לאומית ודתית - שלבים ומאפיינים

הסברים לתופעת החזרה בתשובה בברית המועצות, לאחר תקופת סטלין, והנטיה של החוזרים בתשובה ליהדות האורתודוכסית. במאמר תיאור התחומים השונים שבהם פעלו: פעילות סמיזדטית, פעילות סביב בית הכנסת, פתיחת ישיבות ועוד.

דת ומדינה - תפקידה של הלכה

שאלות של דת ומדינה אינן זוכות לתגובה הלכתית. נייר העמדה מציע ארבע אסטרטגיות אפשריות להתחדשות הלכתית, כדי לתת מענה רלוונטי ועדכני לסוגיות המאיימות לערער את יציבותה של החברה הישראלית.

האם הערבות יכולה להיות הדדית?

על המושג "ערבות הדדית" לפי המקורות היהודיים.

האם הציונות צריכה להמציא את עצמה מחדש?

הציונות הייתה בעבר התנועה לשחרור העם היהודי. היא שחררה אותו ממצוקת הגלות מאונס, מעלבון הפליטות, מתסביך השנאה העצמית ומהעדר מעמד קיבוצי בקרב העמים. עתה הגיעה השעה שתהיה תנועה לקיום לאומי, אשר תחזק את רצונם המורד של אותם מבני עמנו הרוצים להיות יהודים.

דרך הגיור בזרמים השונים ביהדות

שאלת הגיור הנתונה במחלוקת בין הזרמים השונים

ברית שלום / ברית מילים - ברית מילה אלטרנטיבית

בשנים האחרונות מתגבש טקס של ברית אלטרנטיבית. מהי? ומה המשמעות שלה בעייני העושים אותה?

ברל כצנלסון

מנהיג והוגה דעות של תנועת העבודה. הוא היה הסמכות המוסרית של מפלגות הפועלים בארץ בתקופת המנדט והיה דמות מפתח בעליה השניה.

אתיקה רפואית

עד כמה צריך רופא לסכן את חיו במתן טיפול?

באבוד רשעים רינה - היחס לעונש המוות בחז"ל

כיצד התייחסו חז"ל לעניין הטלת עונש מוות על ידי הסנהדרין?

רצח 11 הספורטאים באולימפידת מינכן

האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים: יא הספורטאים שנסעו לייצג את ישראל באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 היו לגיבורים בעל כורחם כשנרצחו בפיגוע טרור.

ארבעה מינים וגדילתם בארץ ישראל

מאמר בנושא ארבעת המינים.

ארטי לוין (1925-2012)

מתאגרף יהודי אמריקאי שבלט בכוחו המדהים.

אליעזר בן יהודה

על חייו ופועלו של אליעזר בן יהודה - סופר עברי, עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל.

איזידור "דורי" קירשנר (1885–1941)

מבין כוכבי הכדורגל היהודים שגדלו על גדות הדנובה, הן כשחקנים והן כמאמנים, סיפורו של דורי קירשנר הוא המסתורי ובוודאי אחד המרתקים ביותר.

אייב אטל (1883-1970)

מתאגרף יהודי אמריקאי שכבר בגיל 18 היה אלוף העולם.

גיור כהלכה

ההצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה היהודית נקראת גיור כהלכה. זוהי גישתו של הזרם האורתודוקסי, הזרם האדוק ביהדות, הדורש ומקיים שמירה מדוקדקת על מצוות הדת בדרך המסורתית שהתוו חכמי התורה והפוסקים.

ברני רוס (1909–1967)

מתאגרף יהודי מארה"ב שזכה בקרבות והשתתף במלחמת העולם השניה.

ג'קי "הילד" ברג (1909-1991)

מתאגרף יהודי באנגליה ובארה"ב שהתגאה ביהדותוץ

גולדה מאיר (1978-1898)

ביוגרפיה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל בשנים 1969-1974.

גורדון וברנר: לדמותם של שניים מ'נותני התורה' של העלייה השנייה העובדת

על דמותם ומשנתם של שני המנהיגים הבולטים של העלייה השנייה: א"ד גורדון ויוסף חיים ברנר.

רות ונעמי מלקטות / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה הנושאת את שמן של רות ונעמי מתארת דמויות בנות ימינו.

איוב ורעיו / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה עוסקת באיוב.

איוב / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה עוסקת באיוב.

מגדלים 3 / מאיה כהן לוי

על ציורה של מאיה כהן לוי, המציג את מגדלי עזריאלי בתל אביב כשעליהם מטרות עגולות שחורות, המשדרות תחושה של איום.

מגדלים 4 / מאיה כהן לוי

מגדלי עזריאלי, המתנשאים מעל סביבתם, מייצגים רעיונות רבים: את עוצמתה (ואולי את כוחה הדורסני) של הכלכלה הקפיטליסטית, את תרבות הצריכה ועוד. מה רוצה לומר לנו מאיה כהן-לוי כשהיא מפרקת את הדימוי הסטרילי והנקי של המגדלים?

הגירוש / הילה קרבלניקוב

יצירה של הילה קרבלניקוב העוסקת בפינוי יישובי גוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות.

יום העצמאות II / הילה קרבלניקוב

יצירה זו של הילה קרבלניקוב מתארת הווי ישראלי מוכר של בילוי במרחב הציבורי ביום העצמאות, הכולל פיקניקים ומנגלים בטבע.

תקווה / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של האמנית הילה קרבלניקוב המציגה את החברה הישראלית המגוונת בתוך מרחב השוק הישראלי.

בין יום ירושלים לפינוי תושבי גוש קטיף / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של הילה קרבלניקוב הקושרת בין חגיגות יום ירושלים להתנגדות לפינוי התושבים מגוש קטיף.

על פני תהום 9 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 8 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 7 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 6 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 5 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 4 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 3 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 2 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 1 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

מלכת אסתר / רונית צ'רניקה

ציור של רונית צ'רניקה מתוך הסדרה "משפחה".

אחיות 2 / רונית צ'רניקה

ציור של האמנית רונית צ'רניקה מתוך הסדרה "משפחה".

חברות / רונית צ'רניקה

חברוּת הוא ציור של האמנית רונית צ'רניקה, מתוך הסדרה "משפחה".

שאלות על זהות ביצירות של רונית צ'רניקה

בקבוצת יצירות הלקוחות מתוך הסדרה "משפחה" (2005-2001) מציגה האמנית רונית צ'רניקה דמויות, רובן נשים, חסרות תווי פנים, אך בעלות סימנים שונים של זהות. יצירות אלה מעלות את השאלות מהי זהות, כיצד אנו מגדירים את זהותו של אדם, מהי זהות ישראלית ועוד.

רחוב שינקין / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של הילה קרבלניקוב המתארת את רחוב שינקין בתל אביב על המגוון שיש בו.

שכונת מחלול / רות שלוס

על ציור של רות שלוס המתאר את שכונת מחלול, שהייתה שכונת פחונים בתל אביב.

הפגנה / רות שלוס

על רישום של רות שלוס משנת 1949 המתאר הפגנה.

אתיקה רפואית - סל תרופות

מקורות על השאלות שעומדות מול ועדת סל הבריאות על הקצאת משאבים ברפואה

בית ביאליק : "טירתו" של המשורר הלאומי

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, עבר לדור בתל אביב בביתו ברחוב הנקרא על שמו - רחוב ביאליק - במספר 22 - בשנת 1926. הבית מצטיין ביופיו, ובמשך שנים רבות, מאז 1937, שימש חדר עיון לתלמידים.

בית כנסת - הכניסה לנשים אסורה

הם זוג דתי מודרני שעבר את מסלול החניכה הנורמטיבי. צבא, טיול בדרום אמריקה, אוניברסיטה, חתונה, ילדים. הוא, מהנדס אלקטרוניקה והיא רופאת ילדים. במתחם הציבורי הם שווים מכל בחינה, אבל כשנכנסים לבית הכנסת, הוא שותף בכל המעשה הדתי - עולה לתורה, עובר לפני התיבה, פותח את ארון הקודש. והיא, נזרקת לפינה עלובה, פן חס וחלילה קולה יעורר את תאוות חבריו. פרופסור נועם ורד בודקת כיצד התקבע מעמדה של האישה כאזרח סוג ב' בקהילה הדתית-ציונית, תוך סקירה מעמיקה של השתלשלות מעמד האישה בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו.

בלה גוטמן (1889-1981)

מהחלוצים החשובים ביותר בהיסטוריה של משחק הכדורגל באירופה ובכלל. היהודי האוסטרי אשר קצר הצלחות ברחבי העולם והיה בהכשרתו גם רקדן בלט

על חבל דק

שיעור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין אדם שרוצה לעזור לזולת ובין אלה שנדמה לנו שהם זקוקים לעזרה.

הטיול שלא הפך למסע

המאמר בוחן את המשמעות של המסע לפולין עבור בני נוער ישראליים, אל מול היעדים החינוכיים שהציב משרד החינוך. המחקר מסתמך בעיקר על ראיונות ובדיקה של יומן מסע.

כיצד השפיע משפט אייכמן על הזהות הישראלית?

המאמר מנסה לאתר את ראשית תהליך חדירתה של השואה לתודעה הישראלית, לתרבות הישראלית ולשיח הציבורי הישראלי. חוקרים רבים העוסקים בסוגיית השואה ומקומה בחברה הישראלית ציינו את משפט אייכמן כצומת שהוא נקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית אל זיכרון השואה, הבנתה, ידיעתה והיחס לניצוליה. במשפט אייכמן נוצר המפגש שבין שני הפרקים החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית: השואה והקמת מדינת ישראל.

למי שייך זיכרון השואה - לדתיים או לחילונים?

בשנות החמישים התקיים בארץ פולמוס נוקב על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי.

דרכי חינוכו של הצבר

בספרו "הצבר" חוקר עוז אלמוג את דמותו של אחד המיתוסים הגדולים של התנועה הציונית. בקטע הנ"ל מתאר אלמוג, באמצעות קטע מנאומו של מאיר יערי, את המוטיבים הכמו-דתיים שעיצבו את חינוכו של הצבר.

נשואים לרבנות?

4 פרקים סביב המורכבות בנישואים דרך הרבנות והפיתרונות השונים שיש במדינת ישראל בתחום זה.

עדי טלמור - המתת חסד

כתבת חדשות של ערוץ 2 אודות המתת החסד של השדרן עדי טלמור בשוויץ.

עזריה אלון - פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

עזריה אלון - זוכה פרס ישראל 2012 בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. מהו מפעל חיים?

עזריה אלון - תבנית נוף מולדתו

כתבה אודות פועלו של עזריה אלון - פעיל איכות הסביבה ואוהב ארץ ישראל

משפחה בשלושה דורות - משפחת כהן

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה ממרוקו והגיע בראשית שנות המדינה לירוחם וגרה שם זה 65 שנה. מה הם חשים כלפי מה שהיה ומה הם עשו בשביל לשנות את זה.

משפחה בשלושה דורות - משפחת מרגולין: על נשים, תפילה וחיי קהילה

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במאבקה של אם המשפחה על מקומן של נשים בתפילות, בחיי בית הכנסת ובחיים הציבוריים בכלל. לכל אחד מבני המשפחה גישה משלו.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פורן ציון - ניצוצות המאבק

סרטון העוקב אחר משפחת פורן - ציון. משפחה שמוצאה מזרחי והחיבור לתרבות הערבית מזרחית עומד בלב השיח בין הבנות לאמם.

משפחה בשלושה דורות - משפחת רשף

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מגרמניה. הסבתא גרה בגרמניה, האם נשאה ליהודי בארץ ולא התגיירה, שתיים מהבנות נשאו ליהודים, האחת התגיירה והאחרת נשארה גויה.

משפט אייכמן - שישה מיליון נגד אחד

במשפט אייכמן הופנתה אצבע מאשימה לא רק נגד הנבל אייכמן, אלא גם נגד הציבור הישראלי הצברי שהיה אדיש ואף לגלג על ניצולי השואה על כך שלא התנגדו לצורר הנאצי והלכו, כפי שאבא קובנר תיאר בסרקזאם, "כצאן לטבח". במקבץ עדויות מצמרר זה תוכלו להיחשף לתמונות שגרמו למשפט המפורסם להיות אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה הישראלית.

משפט אייכמן - זכות הנקמה בחוק

בסרט הבא תוכלו לצפות בקטעים מצולמים מתוך משפט אייכמן. התמונות המתמקדות בדברי התביעה ובדברי ההגנה שופכות אור על תמונות העולם המעוותת של מכונת ההשמדה הנאצית.

ניסוי בערבות ההדדית: מה אתם הייתם עושים?

ניסוי שבודק את מצב הערבות ההדדית בעקבות פרשת המין הקבוצתי בחוף בוגרשוב: מה אתם הייתם עושים?

משפחה בשלושה דורות - משפחת אדלמן

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מבריטניה, האם והבת עלו לישראל בעבר והסבתא מתעתדת לעלות בקרוב. דרך הסרטון מתוודעים לשינויים הרבים שחלים בין הדורות ביחס לשאלות יסוד בתרבות.

משפחה בשלושה דורות - משפחת בן ארי

סרטון העוקב אחר משפחת בן ארי שהתחילה בקיבוץ עין חרוד הבת עברה לירושלים והפכה להיות דתית הבת עזבה את ירושלים וגם את הדת.

מיהו דתי?

היכן עובר הגבול שיגדיר האם אדם דתי או חילוני? שאלות בנושא "מיהו דתי" עולות מתוך דיאלוג מפתיע בפרק בסדרה התיעודית "אז הרצל אמר" בהנחית אורן הרמן וינאי עופרן

מיהו נכרי? זהות יהודית לנוכח האחר בתוכנו

הרצאה של פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

חובת הזיכרון - מעגלי שייכות

דיון של רני יגר בעמודים 56 - 58 בספר הלימוד מעגלי שייכות, כולל התייחסות למשנה פסחים - 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו', לשיר של יהודה עמיחי - 'שהר הזיכרון יזכור במקומי', ולמאמר של כצנלסון בדבר שילוב הזיכרון והשכחה.

מעגל הזיכרון 2: אושוויץ או סיני - מעגלי שייכות

דיון במאמר - 'אושוויץ או סיני' של דוד הרטמן, שמופיע בעמוד 68 בספר הלימוד מעגלי שייכות.

מעגלי שייכות מהי השקפת עולם יהודית?

דיון בפרק ד של השער השני של מעגלי שייכות, עמודים 47, 48 ו-40. מהי השקפת עולם חילונית, דתית ומסורתית?

מה הם החגים בשבילנו?

למה אנחנו חוגגים את החגים בכלל? ומה המשמעות שלהם היום?

מהם נזקי גוף ואיך הם מוגדרים במשפט הישראלי

בסרט הקצר (5 דקות) מסביר עו"ד דותן לינדנברג מהו נזק גוף ומהן התרופות המשפטיות לפיצוי על נזקים כאלו.

מורכבותו של אבא - קוביה הונגרית

הצצה לסרט התעודה "הקוביה ההונגרית" המציגה את ריבוי פניו של אדם דתי מאמין דרך בחירותיהם השונות של בניו.

לעלות לתורה או לעלות למטוס - מה אתם אומרים

גל חשב לעלות לתורה אבל אמא הגיעה עם רעיון מדהים - אולי ניסע לחו"ל ונכיר את השורשים שלנו?

מאיר אריאל - שונים אבל שווים

הזמר מאיר אריאל מדבר על השווים והשונים בבני האדם.

זוהרה אלפסיה

ארז ביטון מקריא את שירו המפורסם "זוהרה אלפסיה"

יודעים אתם לכבוד מה?

"יודעים אתם לכבוד מה?", הינו פרוייקט ייחודי - לרגל חג החנוכה אמנים שונים בחרו את שיר החנוכה האהוב עליהם, שיר חנוכה שאליו הם מתחברים - וביצעו אותו כטוב בעיניהם ובדרכם האמנותית והייחודית עם אינטרפטציה אישית שלהם -- לשיר המסורתי. האמנים המשתתפים באלבום: ערן צור, עבודות עפר, אלברט סופר, תמר קפסוטו, אדם כהן, דניאל רביצקי, נועה שמר, רזי בן עזר, ומורפלקסיס. את האלבום הפיק דויד פרץ.

יום כיפור - לחלל או לא לחלל?

איך הפך יום הכיפורים בלי חוק ובלי כפיה ליום שיש בו משהו אחר באויר של מדינת ישראל?

התקווה ואנחנו

האם אנו מכירים את מילות ההמנון? מה משמעותו בימינו?

הרב ישראל מאיר לאו על שואה ואמונה - ראיון לרגל יום השואה והגבורה

הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לשעבר, ניצול שואה ויו"ר "יד ושם" - מדבר על אמונה, על השואה ועל משמעות עם צילה מירון-אילן והרב ד"ר יוחאי רודיק, המפקחים הראשיים של מקצוע 'מחשבת ישראל'.

הסלנג בשפה העברית

הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן

הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות

ד"ר עינת וילף הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות בעידן הגלובליזציה - יצירת זהות חזקה ונטועה במדינת ישראל תוך פתיחות לעולם היהודי הרחב.

שפת אם

בשיעור זה נעסוק בשאלה האם מי שהגיע מארץ אחרת צריך לשמר את שפת האם. השיעור יכלול שימוש בסרטים שיש בהם שיחות עם כאלו שבחרו לשמר או שלא לשמר את שפת האם שלהם.

חג הסיגד - בדרך לחג לאומי?

בשיעור זה נכיר את חג הסיגד - חג של העדה האתיופית. ננסה להבין מהי המשמעות של חג של עדה אחת, שמקבל הכרה והופך מועד של כולם, ומה אנחנו יכולים לאמץ ממועד זה.

הבר מצווה שלי לא?

גל עומד לקראת הבר מצווה שלו ולא יודע מה לעשות בה.

ההגדה הישראלית

סרטון בן חמש דקות ובו מספר המאייר הנודע מישל קישקה על עבודת האיור של "ההגדה הישראלית" שערכו מישאל ציון ונעם ציון.

הוידאו בלוג של רונה: אבידה

רונה, תלמידת כיתה ט', מצאה בכיתה חולצת "גאליס" חדשה שאבדה לאחד התלמידים. יונתן טוען שהחולצה שייכת לו אולם רונה איננה מאמינה לו. מה היא אמורה לעשות עכשיו?

גלוית שנה טובה

אחד הדברים המיוחדים שנעלמו הם גלויות ראש השנה. בסרט קצר יש תיאור יפה של המעברים שעברו התכנים שבגלויות.

הבלדה על רב רחומי ואשתו

להקת גימזו שרים את הסיפור על רב רחומי ואשתו, תלמוד בבלי כתובות ס"ב:

ברית מילה - לעשות או לא לעשות

סרט דקומנטרי על זוג ישראלי ששואל את השאלה הקשה האם לעשות את הברית לילד או לא. ואם כן למה?

ברית מילה האם צריך לעשות או לא? שיח

שיח בין תומר שרון לשמעון ריקלין האם לעשות ברית מילה ומה המשמעות של אי עשיית ברית מילה ביחס לילד ולעם היהודי

אלי ויזל - ראיון

ראיון עם אלי ויזל על חיים לאחר השואה

אמונתו של ליבוביץ'

כתבה של אילן לוקאץ' בערוץ 2 לקראת צאת סדרה בערוץ 8: "ליבוביץ' – אמונה, אדמה, אדם".

חנוכת משכן הכנסת

לפני 53 שנה נחנך משכן הכנסת. מדוע לקח זמן רב כל כך עד שעברה הכנסת למשכן הקבע שלה? מהיכן מצאו את הכסף לבנייתה? כמה אדריכלים, מהנדסים ופועלים בנו את הכנסת? ומדוע נבחר דווקא שם זה לפרלמנט הישראלי?

משכית

"חלון הראווה" של העיצוב והאופנה הישראליים במשך 40 שנה. משכית ייצרה אומנות מקומית וייחודית במגוון תחומים וחומרים וגייסה אומנים בני עדות המזרח, כדי לשמר את תרבותם ולשלבה בעיצוב ישראל מקורי.

מנחם בגין

מפקד האצ"ל, מנהיג תנועת החירות והליכוד, וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. בגין חתם על הסכם השלום הראשון עם מדינות ערב - הסכם השלום עם מצרים, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום (1979).

אונאת דברים במציאות המודרנית

שני אירועים בכנסת ישראל שבהם עולה השאלה - האם אין כאן אונאת דברים?

התנועה ליהדות מסורתית (קונסרבטיבית)‏

אחד הזרמים ביהדות שהתפתח במהלך המאה ה-19 וכיום מאחד תחתיו מאות אלפי יהודים בכל העולם.

"היהודי המסורתי"

חוצה ישראל - רינו צרור מראיין את ד"ר מאיר בוזגלו.

מי אתה ישראל קסטנר?

ישראל קסטנר הוא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת שהיו בציבוריות הישראלית. קסטנר, שבזכותו ניצלו 3000 יהודים הונגרים בשואה, הואשם לאחר המלחמה ע"י הממסד הישראלי בכך שכרת עסקה עם השטן. קסטנר נרצח בעת ההליך המשפטי שהתנהל נגדו בישראל. בראיון שנערך עמה מספרת סוזי קסטנר, בתו, על ילדותה בצל אביה שעד היום לא התבהרה הסוגה סביבי פועלו בשואה

הצהרת זכויות הילד

הילד הוא אדם שלם ואנושי מרגע לידתו. ילדי ישראל של היום הם אזרחי המחר ועתיד האומה. הילדים אינם רכוש, גם לא אמצעי להגשמת מטרות - הם המטרה עצמה. הילד, מחמת אי בגרותו הגופנית והנפשית, זקוק לערובות מיוחדות ולתשומת לב מירבית. תלותו במבוגרים מחייבת שמירה קפדנית על זכויותיו בדרך שתבטיח את שלומו והתפתחותו התקינה בהווה ובעתיד. (מתוך ההקדמה להצהרת זכויות הילד בישראל).

ביקורת על עיסוק חילוני ביהדות

קריאה במאמר שפורסם בעיתון החרדי 'יתד נאמן' מאת הרב חיים שאול קרליץ. בהשתתפות: כתב מעריב קובי אריאלי וירון לונדון.

איזו אחריות אני לוקח על עצמי ביום שאחרי הבר -מצווה?

גל עלה לתורה אבל עכשיו עולה השאלה מה ההבדל. האם יש שינוי? האם היום הדברים אחרת?

התאומות / אברהם סוצקבר

סיפור "תאומות" מתוך קובץ הסיפורים "אקוויריום ירוק" מאת אברהם סוצקבר.

רחובות הנהר / אורי צבי גרינברג

הספר היה היצירה השירית המקיפה הראשונה שהגיבה ישירות לחורבן יהדות אירופה, וככזה הוא נותר יחיד במינו עד היום בשירה העברית.

איש האמונה הבודד / יוסף דב הלוי סולובייצ'יק

ספר המחשבה של הרב סולובייצ'יק שבו הוא מתאר את עולמו של האדם ומחויבותו לפיתוח העולם וקידומו.

אחרי הילדות / שולמית הראבן

"אחרי הילדות" היא הנובלה השלישית בצימאון – שלישיית המדבר, שלוש נובלות מאת שולמית הראבן העוסקות בהיווצרותו של עם ישראל בתקופת המקרא.

קזבלן / יגאל מוסינזון

המחזה שתיאר והנציח את הסטראוטיפ של המזרחי שנלחם על הכבוד שלו, של החברה שבה הוא חי.

נמנע ממך / מיכה שטרית

קריאה בשיר "נמנע ממך" מאת מיכה שטרית. משתתפים: המשורר שמעון אדף והעיתונאית והסופרת נילי לנדסמן.

נאום בגין

קריאה ב'נאום הצ'חצ'חים' של מנחם בגין. בהשתתפות: ח"כ חיים רמון ופרשן הכדורגל, אבי רצון.

מגילת ההתנחלות של קיבוץ ברעם

קריאה במגילת ההתנחלות של קיבוץ ברעם. משתתפים: חברת קיבוץ ברעם, עינת לוצאטי, ובת הדור השני לעקורי בירעם, נהידה זהרה.

אהבת תפוח הזהב / דליה רביקוביץ'

בספר השירים הראשון שלה רביקוביץ' מצליחה לשלב בין הכתיבה המסורתית לפוסט מונדרניסטית בלי שהקורא ירגיש במבוכה שזה יוצר.

ליל הסדר

קריאה בקטעים מתוך ההגדה של פסח. בהשתתפות: ח"כ זהבה גלאון, עובד זר מקולומביה חורחה איוון, מייסדת מוקד סיוע לעובדים זרים סיגל רוזן ומזכיר איגוד מגדלי הפרחים אברהם דניאלי.

טבעות עשן / לאה גולדברג

ספר שירה הראשון של לאה גולדברג מביא את הנושאים של שירתה המאוחרת יותר - כמו הרצון לאהבה והכמיהה למפגש.

1948 - בין הספירות / נתיבה בן יהודה

ספרה של נתיבה בן-יהודה "1948 - בין הספירות" נכתב כספק רומן ספק אוטוביוגרפיה, ומגולל את סיפורם של הצעירים שלחמו במלחמת השיחרור בפשטות נטולת הילה של מיתוסים ומעשי גבורה. ההיסטוריה של טרם-מדינת ישראל מתוארת בו מנקודת המבט של פלמחניקית צעירה שהשתתפה בקרבות בצפון הארץ.

השיכון

התבוננות בדגם התלת מימדי של שכונת "מעוז אביב" ככזה המייצג את הרעיון של השיכון. משתתפים: האנתרופולוג ד"ר דני רבינוביץ והאדריכל צבי אפרת.

מר מאני / א"ב יהושע

אחד הרומאנים הגדולים של הספרות העברית החדשה. זהו ספר רחב-יריעה, רומאן ים-תיכוני על משפחה ספרדית לאורך כ-200 שנה, שסיפורה נחשף באמצעות 5 שיחות בנקודות צומת היסטוריות.

פנאי / זלדה

"פנאי" מזמן לקוראי השירה העברית מפגש עם יופי רליגיוזי רב. זלדה היא משוררת יוצאת דופן בנוף השירה העברית העכשווית. היא חרדית חסידת חב"ד, קרובת משפחה של הרבי מלובביץ, והיא התפרסמה במיוחד בשיר "לכל איש יש שם" המזוהה עם יום השואה. "פנאי" התפרסם לאחר שנים רבות של פרסום שירה, ואין ספר זה בבחינת ספר ביכורים שממנו על היוצר "להמשיך להתפתח".

פיוטים / רבי דוד בוזגלו

דוד בוזגלו נולד בכפר זאוויא שבמרוקו. הוא נודע בשכלו החריף ובכישרונו המוזיקלי כבר בגיל צעיר, ולמד אצל הפייטן הרב חיים עטר. כיום הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו. עם פריצתה של השירה המזרחית ניכר כי הוא משמש לרבים "אב שירי", וזאת בשל קרבתה של השירה המזרחית לפיוט. המשורר העיוור ארז ביטון הקדיש לו שיר, וכן אלמוג בהר. לרבי בוזגלו הייתה אוטוריטה טבעית, ומשיריו נובעת ומשתמעת עמדה של "פייטן הדור".

תיקון אמנותי / רות אלמוג

בספר "תיקון אמנותי" שישה סיפורים, הנעים על הטווח בין סיפור קצר לנובלה. דומה כי סיפוריה של אלמוג פורשים את "יומן הנפש הפנימית" בכנות ובאינטנסיביות נדירות. בכתיבתה של אלמוג בולטים שני מערכים: "פני השטח" ו"תבנית עומק". המעשה הספרותי מכוון להעמיק את הפער בין השניים ככל האפשר. מתחת לפרוזה הקולחת ולנרטיב הסיפורי הזורם בשלווה, מסתתר עולם גדוש צער וכאב.

אכזר מכל מלך / של ניסים אלוני

המחזה הראשון של נסים אלוני, "אכזר מכל המלך" (1953), עסק בעלילה התנכית של קריעת ממלכת שלמה בתקופת המלכים רחבעם וירבעם. דרך הסיפור התנכי דן אלוני בדילמות של בני דורו – במתח בין פרגמטיות שלטונית לאידאליזם, בין הסתגרות לאומית נוסח "עם לבדד ישכון" לבין שאיפות הומניסטיות ואוניברסליות, בין סיאוב שלטוני לבין להט המרד.

אם תראו סוכה עפה / אהרון אלמוג

"אם תראו סוכה עפה" מעניק לנו הזדמנות להתוודע לשירה זורמת, נפלאה, דיבורית מאוד, המצליחה לדבר אל לב כל. זוהי שירה שהקדימה את זמנה במובנים רבים, ועדיין שומרת על "טריותה" ורעננותה. מדהים לחשוב כי שיריו הראשונים של אלמוג נכתבו ב- 1956, וכי למעשה יש לשייכו ל"דור הפלמ"ח".

בין חול ושמש / יוכבד בת מרים

בחייה ובשירתה הצליחה יוכבד בת מרים לעשות בה בעת שני דברים מנוגדים: להיות בת התקופה ולזנק הרבה מעבר לה. כבר בפתיחה אנו נתקלים בעוצמה השירית של בת מרים, בתחושת ייעוד ובהבנה עמוקה של מהות השירה.

חופה שחורה / יונתן רטוש

יונתן רטוש הוא מענקי השירה העברית החדשה. רטוש לא היה משורר בלבד, אלא גם אידאולוג. הוא היה מנסחה הראשי של תנועת הכנענים, שהתפלמסה עם אופייה האתנו-יהודי של הציונות, וקראה להכלה רחבה של עמי המזרח התיכון, כבמלכויות דוד ושלמה. עם חברי התנועה לא נימנו אנשים רבים, אך השפעתה הייתה רבה. שיריו של רטוש משופעים בעוצמה רטורית רבה, ומילות שיריו מהלכות קסם על השומעים אותן. רטוש גם חידש מילים בשפה העברית, ובאחרונה יצא ספר העוסק בתחדישיו.

חיי האהבה / צרויה שלו

צרויה שלו היא מן הפופולריות שבסופרות בישראל, והיא זוכה גם להערכת הביקורת. "חיי אהבה" מציג את המאמץ האדיר להחזיק ב"חיי אהבה", ואת הפיתויים האין-סופיים שהאהבה עומדת בהם, או נכנעת להם. האינטרוספקציה החודרנית של שלו עמוסה בתובנות פסיכולוגיות. עוד שכבה מטפורית מעניקה לספרֵיה המסגרת ששלו משתמשת בה.

מנחה מרוקאית / ארז ביטון

שיריו של ארז ביטון חושפים את קולה של יהדות מרוקו בישראל כאן ועכשיו.

מבחר וחדשים / אגי משעול

ספר השירים של משעול עוסק בחיים כאן עם המורכבות שלהם והחיוניות שיש בהן.

כמו אבלאר כמו אלואיז / אברהם הפנר

"כמו אבלאר כמו אלואיז" היא יצירה המכניסה אותנו באחת לעולמו הפנימי המיוחד של אברהם הפנר. זוהי יצירת ספרות סוחפת, המספרת סיפור אהבה, ואף על פי כן, רעיונותיו המקוריים של הפנר וזרם המעמקים של ההומניזם העמוק הטבוע בו ניכרים בכל שורה ושורה.

יפה אחת קודם / ענת זכריה

יפה אחת קודם הוא ספר מייצג של השירה החדשה: צעירה, בועטת, פמיניסטית. ספר הממשיך את מורשתה של יונה וולך, אך גם מעניק לשירה הצעירה קול אחר, קול משלה.

זו אני מדברת / יודית שחר

אי אפשר לקרוא את השירים בספר זו אני מדברת ולא להיזכר במחאה החברתית שטלטלה את ישראל בקיץ 2011. אולם המחאה צעקה את צעקת מעמד הביניים, ואילו שירתה של שחר צועקת את מצוקת המעמד הנמוך בישראל של ימינו. לא היה ספר שירים אחר שמדבר כך, עד שפרצה שחר.

הילד האחרון של המאה / סמי ברדוגו

בהילד האחרון של המאה סיפורים קצרים, ובכל אחד מהם טמונה סיכה חודרנית. סיפוריו של ברדוגו עוסקים בנושאים שהספרות העברית בקושי טיפלה בהם: הומוסקסואליות מזרחית, יתמות ועוני, אלכוהוליזם, מפגש עם בדואים. ברדוגו מספר סיפור קצר, ובו עולם מלא.

אישה בורחת מבשורה / דויד גרוסמן

ייתכן שאישה בורחת מבשורה הוא הרומן הישראלי – רומן המהדהד את החוויה הישראלית במלוא כובד משקלה – שכול, מלחמות, כיבוש, מערכות יחסים סבוכות השזורות באירועים פוליטיים. הספר זכה למשקל מיתי כמעט גם בשל סמיכותו המצמררת למות בנו של גרוסמן במלחמת לבנון השנייה.

חבלים / חיים באר

הרומן האוטוביוגרפי של חיים באר, "חבלים" (1998), הוא בעת ובעונה אחת היסטוריה אישית וסגה משפחתית, אך לפני הכול זהו סיפור חניכתו של המחבר כסופר עברי.

שירים 1962-2002 / אורי ברנשטיין

"שירים 1962- 2002" הוא ספר המאפשר הכרות מעמיקה עם שירתו היפה, המיוחדת והאלגנטית של אורי ברנשטיין.

רביעיית רוזנדורף / נתן שחם

"רביעיית רוזנדורף" אינו רק "ספר חשוב", הוא ספר מענג. זוהי ספרות במיטבה, היוצרת מתח והזדהות, תשוקה להמשיך ולקרוא הרגשה כי אנו מכירים היטב את הדמויות. "רביעיית רוזנדורף" הטוב שברומנים הישראליים שבמרכזם המוזיקה. הדיאלוג בין האמנויות מתבטא בספר בכמה היבטים, עובדה המעניקה לרומן איכות רפלקסיבית מובהקת.

סדומאל / לאה איני

במרכז הספר סדומאל עומד גילוי עריות. לאה אִיני הצליחה לגעת בנושא הקשה הזה מפרספקטיבה ייחודית, תנכית-מקראית, בסיפור פמיניסטי מיוחד במינו, בלשון פיוטית ועמוסת רבדים, ואף על פי כן, הסיפור בא חשבון עם החברה כולה.

קיץ בדרך הנביאים / דוד שחר

"קיץ בדרך הנביאים" הוא יצירת ספרות מיוחדת במינה. לשונו של שחר מעמידה עולם כמו-קבלי, מיסטי, ואף על פי כן גם כנעני ועכשווי מאוד. יכולתו לצרור יחד את כל עולמות התוכן הללו ולספר סיפור סוחף ומהנה בנתה סדרת ספרים ארוכה וחשובה, ובה כעשרה ספרים.

נעימה ששון כותבת שירים / עמליה כהנא כרמון

"נעימה ששון כותבת שירים" הוא סיפור קצר שבתוכו עולם שלם. ברבות השנים הוא היה ל"סיפור החניכה הרשמי" של אמניות וסופרות רבות בישראל. כהנא כרמון סימנה בסיפור קצר זה את "דיוקן האמנית כאישה צעירה", את רגע הלידה של אישה צעירה כאמנית, רגע גילוי הייעוד.

נוף עם שלושה עצים / יהושע קנז

"נוף עם שלושה עצים" הוא ספר של שתי נובלות עדינות, המרתקות ברובד הסמבולי שלהן. קנז עומד על משמעותו של "הערבי" בחיינו, וכן על משמעות המעמד של אמנים. אלו הן יצירות ספרות מעולות, שהקורא אותן מרותק אליהן בשל יופיין, ולכאורה כלל "לא שם לב" לרובד האלגורי שחבוי בהן.

מעוף הברבורים / סמי מיכאל

ספרו של סמי מיכאל מתאר מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית שבמרכזה שני אחים ממוצא מזרחי שהרומן שמתחולל בספר קורע בניהם קרע בלתי אפשרי.

צמאון בארות / אלמוג בהר

אלמוג בהר מתאר בשיריו את הפיצולים והחיבורים בחייו בין החול לקודש, בין היהודי לערבי.

עדנה / ברכה סרי

ספר שירים קטן ובו קולן של נשים שמתארות בקול שקט את הצעקות של עצמן.

מפריח היונים / אלי עמיר

בספרו מספר אלי עמיר על החיים בעיראק לפני העליה ועל דור שלם שתולדותיו נשכחו.

אביב קר / אהרון אפלפלד

הסיפור "אביב קר" פורסם בקובץ סיפוריו הראשון של אהרון אפלפלד "עשן" ב-1962. סיפורי הקובץ הם אחד הניסיונות הספרותיים המוקדמים במסורת הספרות העברית לא רק לייצג את חווייתם של ניצולי השואה, אלא גם להתבונן במציאות הישראלית והאירופית מנקודת מבטם.

מתיבה סתומה / חביבה פדיה

בספר שירה של פרופ' חביבה פדיה היא משלבת את העולמות הקסומים של המיסטיקה עם הרגיל והיום יומי.

המשוגע / אידה פינק

ספרותה של אידה פינק מציגה ניסיון אמיץ לדבר על השואה דרך תיאור מעשי היומיום של האנשים מן השורה.

שוברת קיר / ויקי שירן

מבוא על היצירה "שוברת קיר" מאת ויקי שירן

גן עדן לאורז / רוני סומק

ספר שיריו של רוני סומק צועק קיפוח של מגזרים שונים.

תורת החיתוכים / שבא סלהוב

שיריה של שבא סלהוב משלב שירה, פרוזה בצד תמונות של יצירות שנוצרו במיוחד לספר הזה.

שירים באשדודית / סמי שלום שטרית

ספר השירים של סמי שלום שטרית הוא ספר מתנגח שלא מוותר למי שאינו חושב כמוהו ומעלה על נס את המזרחיות ואת עוצמת מחאת בני הדור השני.

מגילת העצמאות / ישראל, הממשלה הזמנית

מגילת העצמאות והכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח) - על הרקע ההיסטורי להכרזה, על תוכנה וחלקיה

מסות ורשימות / רחל כצנלסון שזר

מבוא על היצירה "מסות ורשימות" מאת רחל כצלסון שזר. רחל כצנלסון-שז"ר (1885-1975) הייתה מנהיגת תנועת הפועלות בארץ ישראל ואחת הדמויות הבולטות בהנהגת תנועת העבודה. הקובץ "מסות ורשימות" שליקט את פירות הגותה החברתית ראה אור ב-1946 ומיד זיכה את המחברת בפרס ברנר.

הגדה של פסח - קריאה לשינוי בהתנהגות

קריאה מחודשת בהגדה של פסח בהשתתפות אורחים שעוסקים בקטעים נבחרים מתוך הטקסט המיתי.

הבלדה על יואל משה סלומון

על "הבלדה על יואל משה סלומון" שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך.

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ

על השיר "אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינו יואל אנגל, שלמה ארצי ונעמי שמר.

פרי גנך

על השיר "פרי גנך" שכתב והלחין יוני רועה.

בעין החתול / חביבה פדיה

ספרה של פרופ' חביבה פדיה, המשוררת וחוקרת הקבלה הנודעת המסרבת להכנע לפורמטים המקובלים

שיר הקטר

על "שיר הקטר" שכתב חיים חפר והלחין יוחנן זראי.

חוזה לך ברח

על השיר "חוזה לך ברח" שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין שלום חנוך.

ואם כבר לבד

על השיר "ואם כבר לבד" שכתב והלחין מיכה שיטרית

החולמים אחר השמש

על השיר "החולמים אחר השמש" שכתב יורם טהרלב והלחין סשה ארגוב.

שלל שרב

על השיר "שלל שרב" שכתב מאיר אריאל והלחין יהודה פוליקר.

וידוי

על השיר "וידוי" שכתב אלכסנדר פן והלחין סשה ארגוב.

חור בלבנה

על השיר "חור בלבנה" של להקת "רוקפור", שכתבו ברוך בן יצחק, דני רכט ואלי לולאי והלחינו ברוך בן יצחק ואלי לולאי.

הנני כאן

על השיר "הנני כאן" שכתב חיים חפר והלחין דובי זלצר.

ניצוצות

על השיר "ניצוצות" שכתב רמי פורטיס והלחינו רמי פורטיס וברי סחרוף.

דמעות של מלאכים

על השיר "דמעות של מלאכים" שכתב דן מיניסטר והלחין יוני רכטר.

מילון עולמי לעברית מדוברת / נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ

הספר של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ ניסה להביא את השפה העברית המדוברת לא זו של המילון אלא של הרחוב ושיחות הטלפון.

דברים / יונה וולך

ספר השירים של יונה וולך מייצג את ההליכה לקראת הפוסט מודרניזם בשירה הישראלית.

מלכת אמבטיה / חנוך לוין

לאחר הנצחון הגדול במלחמת ששת הימים כותב חנוך לוין מחזה שמגלה את הבעיות במדינה הקטנה והצעירה שפתאום הפכה להיות 'מעצמה'.

ממזרח שמש / ז'קלין כהנוב

כתיבתה של ז'קלין כהנוב היתה משהו לא מוכר - אישה שמדברת על הפער בין המזרח למערב ונותנת מענה לשאלה זו.

שושנת הרוחות / חיים גורי

ספר שיריו השלישי של חיים גורי, "שושנת הרוחות", ראה אור בשנת 1960. ב-1947, לפני מלחמת השחרור, נשלח גורי אל מחנות העקורים ברומניה כדי לסייע ליושביהם לעלות מאירופה. שם נפגש עם ניצולי מחנות ההשמדה ושרידי הקהילות היהודיות שנותרו לאחר השואה. המפגש השפיע עמוקות על גורי. בספר שירים ושורות העוסקים בפניה הרבות של שואת עם ישראל.

סיפור על אהבה וחושך / עמוס עוז

בשנת 2002 יצא לאור ספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך". אפשר להגדיר את הספר "רומן אוטוביוגרפי", ואכן הוא נע בין שני הצירים האלה ומתעתע כך בקורא. אחד ההישגים החשובים של הספר הוא יכולתו לפעול בד בבד בשני צירים, ולצד תיאור עולם המשפחה והדמויות הבולטות ביישוב היהודי בירושלים ובארץ בכלל בשנות ה-40, תיאר עוז בחיות ובחיוניות אירועים היסטוריים בתולדות היישוב, כגון רגע הכרזת המדינה ותלאות ומוראות מלחמת העצמאות.

האישה שהעדיפה לחפש אוכל / אורלי קסטל בלום

על היצירה "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" מאת אורלי קסטל בלום. יותר מכל סופר ישראלי אחר מזוהה אורלי קסטל-בלום עם המושג "ספרות פוסט-מודרנית". הסיפור "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" ממחיש רבים מהמאפיינים התמאטיים והסגנוניים של יצירתה, ומעביר בצורה מסמררת את תחושת אי-הוודאות הקיומית המאפיינת את המצב הפוסט-מודרני.

הספד רועי רוטברג / משה דיין

בשנת 1956 עמד נחל עוז, קיבוץ בדרום הארץ, לחגוג את בואם בברית הנישואים של ארבעה זוגות צעירים. אורח הכבוד באירוע היה משה דיין, רמטכ"ל וגיבור ישראל. דיין נעתר לבקשתו של קצין הביטחון הצעיר של הקיבוץ, רועי רוטברג, לחגוג עם אנשיו את האירוע המיוחד. איש לא שיער שערב שמח זה יסתיים בחטיפתו של רועי רוטברג וברציחתו בידי מסתננים מעזה. במקום לשאת דברי ברכה לזוגות הצעירים בתחילת חייהם החדשים נשא הרמטכ"ל משה דיין הספד מעל קברו הטרי של סגן רועי רוטברג.

תפילה לשלום המדינה

תקומת מדינת ישראל יצרה תחושה אצל רבים מהמתפללים שאירוע בסדר גודל שכזה חייב לקבל ביטוי בסידור התפילה. בניגוד לתפילות עתיקות החקוקות בסידור כבסלע, התפילה לשלום המדינה נאבקת על מקומה כחלק מסידור התפילה. הרוצה לעמוד על יחסה של קהילת מתפללים למדינת ישראל מוזמן להיכנס לבית הכנסת בשבת, להמתין עד לאחר קריאת התורה ולהטות אוזן - האם אומרים כאן תפילה לשלום המדינה?

הוא הלך בשדות / משה שמיר

ספרו של משה שמיר מתאר קורות חייו את הצבר הראשון זה שאינו מי שהגיע משם מהגולה אלא מישהו אחר.

זכרון דברים / יעקב שבתאי

הרומן של יעקב שבתאי על תל אביב שבה כל אחד הכיר את כולם והקשרים היו סבוכים ומורכבים.

דבר אופטימי, עשית שירים / מאיר ויזלטיר

מאיר ויזלטיר הוא משורר ומתרגם. שיריו הראשונים פורסמו בעיתון "דבר" ב-1960. יחד עם יונה וולך ויאיר הורביץ הוא נמנה עם יוצרי שירת שנות ה-60, ויותר משניהם הוא מזוהה כמנסח של התפיסה השירית החדשה המתבטאת בכתיבתם. בשיריו ובמאמרים שכתב, הוא ביטא את התביעה לשירה דוברת-אמת, מעורבת, קונקרטית, סיטואציונית, לא מתייפייפת, המטלטלת את הקורא, מפתיעה אותו ומעוררת אותו לחשוב, להרגיש ולפעול.

החיים כמשל / פנחס שדה

מעטים הם הספרים שאת רגע הופעתם ניתן לסמן כקו האומר שכמות זה לא היה קודם ואילו מרגע שישנו, כמותו וכדוגמתו יהיו עוד ועוד אך אף אחד מהם לא ישווה לו. כפי שאמר מבקר הספרות מנחם בן - לו היה יוצא החיים כמשל היום, היה פנחס שדה מיד נעצר בידי המשטרה.

מקלעת השמש / רחל חלפי

שירתה של רחל חלפי היא חלק מהמהפכה השירית שהתחוללה בשנות החמישים והשישים, אבל מראשיתה הייתה בה עמדה שירית ותחושת עולם אחרת.

על "מסע איילה" / חוה פנחס כהן

שירתה של חוה פנחס כהן היא שירה למדנית. מרביתה יוצא מטקסטים יהודיים קלסיים: המקרא, התלמוד וספרות המדרש, סידור התפילה והמחזורים, ספרות הקבלה והחסידות, ועושה בהם שימוש שירי מפורש, על פי רוב מתוך פירוש מחדש המדגיש את מקומם החסר והשולי של נשים ושל חייהן בטקסטים אלה.

חירות קשה / עמנואל לוינס

בתוך קובץ המסות שפורסם בעברית יש מאמר על מדינת ישראל והיחסים בין דת ובמדינה במדינה יהודית.

עוגיות המלח של סבתא סולטנה / דן בניה סרי

ספרו של דן בניה סרי מתאר משפחה מזרחית החיה בשכונה ירושלמית ענייה, מסורתית ושמרנית. המזרחיות בספר עמומה ובלתי מוגדרת – לא ידוע לאיזו עדה משתייכות הדמויות – אך האשכנזים העשירים שנואים עליהן. החיים בשכונה קשים הן בגלל העוני והבוּרוּת, הן בגלל הנוקשות והיעדר החמלה המאפיינים את תושבי השכונה. רבות מהדמויות חולות או נכות, וחולשותיהן מתוארות בהקצנה.

תיאום כוונות / חיים סבתו

ספרו של חיים סבתו הוא שילוב של זכרנות מממלחמת יום הכיפורים וחשיבה על מהות החיים, החברים והדברים שקורים במלחמה.

חירבת חיזעה / ס' יזהר

הסיפור "חירבת חיזעה" מאת ס' יזהר מתאר גירוש של תושבי כפר ערבי בידי חיילי צה"ל ב-1948. הסיפור נמסר בגוף ראשון מפי אחד החיילים, המרגיש שמעשה הגירוש אינו מוסרי ואינו צודק, אך אינו עושה דבר כדי למנוע אותו או לעצור אותו, ואף משתתף בו בפועל. הסיפור פורסם ב-1949, ועד היום הוא מושא לדיון ולוויכוח פוליטי. על דבר אחד אין חולק – מדובר ביצירת מופת.

ספר יוסף / יואל הופמן

ב"ספר יוסף" ארבעה סיפורים, ושלושה מהם מסופרים מנקודת מבטו של ילד שחי בין מבוגרים. הסיפור "ספר יוסף" מספר על אב ובן יהודים בברלין בשנות עליית הנאציזם, "CURRICULUM VITAE" מעלה זיכרונות ילדות של בן לעולים ממרכז אירופה, ו"קצכן" מספר על ילד יתום מאם שאביו חולה נפש. נקודת המבט של ילד קטן היא רק אחת מן הדרכים של הופמן ליצור הזרה קיצונית של המתרחש, ובתוך כך לשאול שאלות על האופנים שאנו תופסים את העולם.

אנשים אחרים הם / יהודית הנדל

הסיפור "אנשים אחרים הם", מתוך קובץ הסיפורים באותו שם, מספר את סיפורם של אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) – ניצולי שואה שעלו לארץ ומיד גויסו לצה"ל ונשלחו להילחם במלחמת השחרור. ייחודו של הסיפור באימוץ נקודת המבט של העולים עצמם – ולא של החברה הקולטת אותם. עמדה זו – המבט מן השוליים החברתיים ומהפרספקטיבה של היחיד החריג והחלש – מאפיינת גם את כתיבתה המאוחרת יותר של הנדל.

השירים / אלכסנדר פן

אלכסנדר פן היה משורר, צייר, מתאגרף חובב, מחלוצי הראינוע בארץ, במאי, שחקן, בוהמיין, עורך ספרות, ממייסדי המפלגה הקומוניסטית בישראל ואינדיבידואליסט גמור. דמותו הסוערת והצבעונית יכלה לאכלס כמה רומנים. פן כתב ופרסם שירים בעברית מסוף שנות ה-20 ועד מותו בראשית שנות ה-70. אבל בשל תפיסותיו הפוליטיות, שהיו לדידו של הממסד הספרותי מוקצות מחמת מיאוס, שנים רבות לא יצאה שירתו לאור, וחלקים ניכרים ממנה נותרו לא מוכרים.

שירים שונים / נתן זך

ספר שיריו השני של נתן זך "שירים שונים" יצא לאור ב-1960. ספר זה הוא המייצג המובהק ביותר של המהפכה השירית שחוללו נתן זך ומשוררים ומבקרים אחרים בני דור המדינה בשירה העברית משנות ה-50. הספר מבטא רגישות שירית חדשה, המבוססת על חיווי שירי מינימליסטי, מתוחכם ומאופק ועל "מיעוט אמצעים" פיגורטיביים, כפי שכינה זאת זך. המוזיקליות שלו דמוית דיבור, והטון השולט בו אירוני.

שירים / אברהם חלפי

ה"אני" בשירת אברהם חלפי עוטה דמויות ומסכות רבות – במידה רבה הוא אני-שחקן. כמו חלפי עצמו, שהיה – במילותיו של דן מירון – "גדול הליצנים העצובים של התיאטרון העברי". כך גם ה"אני" הדובר בשיריו הוא גם קבצן וגם מלך ("הנושא בחובו את השמש"); גם צל וגם גוף; גם "זעיר-אנפי / כקטון דמותו של פסיק" וגם צפור שִמְחה משתוללת; גם תוכי ירוק וגם פרומתאוס קטן; ויש לו מעיל ומקל, ומאשפות הוא מרים מגבעת.

השבת – משמעותה לאדם המודרני / אברהם יהושע השל

אברהם יהושע השל נולד ב-1907 בוורשה ומשפחתו ייעדה אותו להיות אדמו"ר של חסידים. בין מלחמות העולם הוא עזב את ביתו ונדד לגרמניה, אך לאחר עליית הנאצים לשלטון הוא נמלט לארצות הברית, שם ביקש לנסח פילוסופיה יהודית שתשנה את העולם המודרני. לאורה של הפילוסופיה שכתב, השל אף הוביל כמה מאבקים חברתיים בארצות הברית בשנות השישים. יצירתו הנודעת ביותר "השבת – משמעותה לאדם המודרני" מצביעה כבר בכותרתה על מגמה אלטרנטיבית זו.

ארץ בחירה / יאיר הורביץ

שירתו של יאיר הורביץ רושמת מצבי נפש. מראשיתה היא התייחדה בשפה שירית שהמרכיבים הלשוניים הבולטים בה הם מרכיבים מוזיקליים – המצלול והריתמוס חזקים מהתחביר, ולעתים תכופות היסודות החושניים ניכרים בה יותר מהמובן של המילים. היא עוסקת בעולם פנימי, ויוצרת חוויה של מראות ותחושות דמויי-חלום, יפהפיים, אך נובעים מכאב.

מסיני לציון: התחדשותה של ברית / דוד הרטמן

ביסוד הגותו של דוד הרטמן עומד רעיון הברית המקראי בין האל לאדם. רעיון זה עומד במרכז ספרו "מסיני לציון: התחדשותה של ברית" (1992). מושג "הברית" מחליף אצל הרטמן את מושג "ההתגלות" המסורתי. בתאולוגיה שבמרכזה מושג ההתגלות, האדם הוא גורם סביל המקבל תוכן ומפרשו, אבל הוא לא שותף ממשי בעיצובם של חיי הדת. לעומת זאת, רעיון הברית משרטט את האדם והאל כשותפים.

גיא אוני / שולמית לפיד

עלילת "גיא אוני" מתרחשת בתקופת העלייה הראשונה (1881–1904). הרומן מתאר את ימיה הראשונים של המושבה ראש פינה, היא גיא אוני, דרך עיניה של נערה צעירה הנישאת לאחד ממייסדי המושבה.

כחולים ואדומים / אמיר גלבוע

בספר השירה של אמיר גלבוע נעשה שילוב מקורי בין שפה ותכנים מהעולם היהודי ובין המהות חילונית והוויתה.

שירי רבקה מרים

קריאה בשיריה של רבקה מרים היא כעין מסע בגן השבילים המתפצלים של הספרות היהודית. שירתה מדובבת פנים, דמויות ומושגים מכל מרחביו וזמניו של הקיום היהודי, מפגישה רחוקים ומהפכת זמנים וסדרים.

עצמות ועננים / נורית זרחי

העולם השירי של נורית זרחי שונה בצורות היסוד מ"סביבתו" בשירה העברית – יש לו שפה, קול, מבט ומרחב משלו. בשירתה מהדהדות דמויות ויצירות מתרבויות רחוקות, מספרות העולם ומהספרות הקלסית, בהן דמויות רבות של נשים, ובעיקרו של דבר יצירותיה לילדים ולמבוגרים הן עולם נפלא ונפלה בספרות העברית.

מה אני יכול / אדמיאל קוסמן

הספר "מה אני יכול" עוסק בנושאים המעסיקים תדיר את שירתו של אדמיאל קוסמן: עשיית שירים וכוחה של השירה; היחס בין המילים לדברים; אהבה, תשוקה ומיניות; אלוהים והדיבור אליו ועליו; סצנות מחיי משפחה; הנוכחות של המפליא.

חוק השבות

חוק השבות מאז חיקוקו עמד בליבה של מחלוקות - מי זכאי? ולמה דווקא היא ולא חבירו?

משהו בשביל מישהו / דוד אבידן

"משהו בשביל מישהו" הוא קובץ שירים שמכיל מבחר משירי אבידן מתחילת דרכו כמשורר בשנות ה-50 המוקדמות ועד אמצע שנות ה-60. "ברזים ערופי שפתיים", הקובץ שפותח את המבחר, הוא ספר השירים הראשון שהוציא אבידן.

קרון חתום / דן פגיס

מחזור השירים "קרון חתום" התפרסם בקובץ "גלגול" ב-1970. בקובץ זה עסק דן פגיס לראשונה בשואה במפורש. המחזור מעלה את נושא השואה מתוך הרחקת העדות והימנעות מחשיפה של פרטים אישיים-ביוגרפיים.

אגרות צפון / רש"ר הירש

ספרו רב שמשון רפאל הירש הוא ספר הגות שבנוי כמכתבים, איגרות בהם הוא שוטח את תפיסתו כנגד תנועת הרפורמה.

יובל / אמירה הס

ספר השירים של אמירה הס קורא לשחרור מהרבה כבלים שמגיעים משנות החמישים מהמעברה.

אביבה-לא / שמעון אדף

ספר השירים של שמעון אדף בו הוא יוצא מהאבל על אחותו למרחבים של שירה מטלטלת ונוגעת בכל אדם.

תש"ח / יורם קניוק

ספרו האוטוביוגרפי של יורם קניוק מתאר את ימיו כחייל הצעיר ביותר בקרבות מלחמת השחרור.

שירים / מואיז בן הראש

ספר השירים של מואיז בן הראש מציג מבט מתריס של בני עדות המזרח כלפי אלו שהתייחסו אליהם בזלזול.

נאום פתיחה במשפט אייכמן / גדעון האוזנר

אלפי אוזניים עקב אחרי המשפט של המפקד הנאצי אדולף אייכמן את נאום התביעה נשא גדעון האוזנר שהיה התובע במשפטו של אייכמן.

ירושלים של זהב

על השיר "ירושלים של זהב" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

היו לילות

על השיר "היו לילות" שכתב יעקב אורלנד והלחין מרדכי זעירא.

גן נעול

על השיר "גן נעול" שכתבה המשוררת רחל והלחין שוקי שוקי.

אין לך מה לדאוג

על השיר "אין לך מה לדאוג" שכתבה תלמה אליגון-רוז והלחין קובי אושרת.

פנקס הקטן

על השיר "פנקס הקטן" שכתב דן אלמגור והלחין מתי כספי.

הנסיך הקטן

על השיר "הנסיך הקטן" שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי.

ילד מזדקן

על השיר "ילד מזדקן" שכתב אלון אולארצ'יק והלחין דני סנדרסון.

בראשית

על השיר "בראשית" שכתב אהוד מנור והלחין צביקה נוי.

שיטות בחירה וערכי הדמוקרטיה

במאמר זה מוצגת סדרה של ערכים דמוקרטיים והסבר כיצד ואילו שיטות בחירה מעניקות להם ביטוי ראוי. המאמר מסביר את הבעייתיות הכרוכה בהנהגת רפורמה אלקטוראלית בישראל תוך התמקדות על היסטוריית הניסיונות לאמץ שיטה אזורית לבחירות הכלליות לכנסת.

הסכם בלאושטיין בן-גוריון

אין לשום קהילה בחו"ל חלק כה גדול במה שנעשה בארץ בדור זה, כחלק שיש ליהודי ארצות-הברית" (דוד בן-גוריון) השבוע לפני 69 שנים נחתם הסכם בן-גוריון-בלאושטיין. מה דרש בן-גוריון מיהודי ארצות-הברית? מי היה יעקב בלאושטיין, ומדוע חתם איתו בן-גוריון על הסכם? ומה ההבדל בין גלות ותפוצה?

נפט באדמת הנגב?

לפני 63 שנים, נפט פורץ מאדמת הנגב ונדמה כי כל בעיותיה של מדינת ישראל, עומדות להיפתר... שר הפיתוח דב יוסף, ברך את ברכת שהחיינו וכותרות העיתונים בארץ ובעולם דיווחו על האירוע המרגש. חודש לאחר מכן, התבררה התמונה האמתית...

המלחמה הנשכחת - מלחמת ההתשה

לפני 48 שנים הסתיימה המלחמה הנשכחת - מלחמת ההתשה. מדוע נקראה המלחמה מלחמת ההתשה? מדוע עברו 30 שנים עד שחולקו אותות המלחמה ללוחמים? מתי התחילה המלחמה?

גווול - כדורגל ובין לאומיות

משחק הכדורגל בין ישראל לרוסיה היתה יותר ממשחק

העלייה מעיראק

"העולה הראשון מעיראק לפני כארבעת אלפים שנה היה לאבי האומה העברית" (דוד בן-גוריון) לפני 69 שנים עלו לארץ כ-110 אלף יהודים מעיראק, במבצע שהיה להגירה האווירית הגדולה בהיסטוריה. מה לדעתכם גרם לרוב בני הקהילה העיראקית לעלות לארץ? כיצד נקלטו העולים הרבים שהגיעו מעיראק? ושאלת בונוס? כמה יהודים חיים כיום בעיראק?

איפה יוסל'ה?!

"איפה יוסל'ה?" השבוע לפני 57 שנים נחטף הילד יוסל'ה שוחמכר לארצות הברית ונעלמו עקבותיו. מדוע התגורר הילד יוסל'ה אצל סבו ולמה הסיפור הגיע לבית המשפט? כיצד קשורה לכך קתולית לוחמת במחתרת הצרפתית שהתגיירה? ואיך הצליחו בסוף אנשי המוסד לאתר את יוסל'ה ולהחזירו לחיק הוריו?

הפרטת החברות הממשלתיות

גבירותי ורבותי, מהפך! לא, אנחנו לא מדברים על הבחירות של שנת 1977... אלא דווקא לאחת מההשלכות לבחירות ההן. לפני 41 שנה הוחלט על העמדת 48 חברות ממשלתיות למכירה. האם הפרטת החברות הועילה למשק הישראלי כפי שקיוו? אילו חברות לדעתכם צריך עדיין להפריט? אילו יש להלאים בחזרה? ואילו חברות אסור להפריט וימי מה, ומדוע?

הביטוח הלאומי

"ייתכן שאנו עוברים עכשיו מתקופת ה'גדולות', תקופת עלילות גבורה וניצחון... לתקופת ה'קטנות', תקופת המאמץ האפור והממושך של בניה משקית וארגון ממלכתי..." (דוד בן-גוריון). מדוע ביקרה שרת העבודה והרווחה, גולדה מאיר, את היולדת רחל מזרחי ואיך כל זה קשור לווינסטון צ'רצ'יל? לפני 65 שנה נכנס לתוקף "חוק ביטוח לאומי". מה הייתה ההשראה להקמתו? מדוע יש צורך בביטוח שכזה?

זכיה באירוויזיון

למה אנחנו משתתפים בתחרות אירופית? מדוע התחילו בישראל שידורי טלוויזיה צבעונית? ואיך כל זה קשור לשוויון? בשנת 1978 זכה יזהר כהן עם השיר "אבניבי" באירוויזיון! מה זה בעצם "אביניבי"? הידעתם? מקובל כי המדינה שזוכה באירוויזיון מארחת את התחרות בשנה שלאחר מכן, אבל מה קורה אם אותה מדינה זוכה במשך שנתיים רצוף? הגיבו, שתפו, ותתחילו להתכונן לתחרות האירוויזיון שתיערך בקרוב...

הצעדה שלא צעדה....

השבוע לפני 47 שנים התפרסמה בעיתון מעריב הידיעה הבאה: "גנרל חורף ניצח את הצעדה, מאות כלי רכב מפנים את הצועדים". מהי צעדת "ארבעת הימים" שהופסקה באמצע? מדוע צעדו בה? מה עלה בגורלה?

הקמת מכון ויצמן

"כמעט לא יאמן, שהאיש אשר השקיע כל חייו במפעל הציוני, המעשי והמדיני... הספיק באותו זמן לעשות עבודה מדעית" (דוד בן-גוריון על חיים ויצמן) השבוע לפני 73 שנים הוקם מכון ויצמן. מה הקשר בין אצטון מתירס להישג המדיני היהודי הגדול ביותר בזמן מלחמת העולם הראשונה? מיהו או מהו "ויצק"? ואיך קשור אליו אלברט אינשטיין?

ברית הקנאים

"אנחנו עומדים בפני מעשים טרוריסטיים, מעשים המחבלים את קיומנו, את ארגוננו, את מלחמתנו, את מדיניותנו, את עתידנו" (דוד בן-גוריון) לפני 68 שנים נפתח משפטם של חברי "ברית הקנאים". מי היו הקנאים? למה קינאו? איך נגמרה הפרשה, ומתי התקיימה מחתרת יהודית נוספת בתקופת המדינה?

המהפך

גבירותי ורבותי, מהפך! השבוע לפני 42 שנה ותנועת הליכוד זכתה בבחירות לכנסת ובגין נבחר לראשות הממשלה. מה היו הגורמים לירידתה של מפא"י ולעלייתה של הליכוד? כיצד הצליח בגין לנצח בבחירות, אחרי 8 תקופות כהונה באופוזיציה? מדוע אימץ לעצמו בגין תדמית ומחשבה ממלכתית?

המכון המטאורולוגי

"משאלתי היא, אפוא, שאנשי השירות לא יסתפקו בתחזיות מזג האוויר, אלא שיבטיחו לנו חזון של גשמים בנגב" (בן-גוריון) השבוע לפני 57 שנים הוקם המכון המטאורולוגי בבית דגן. מתי התחילו בעולם למדוד את מזג האוויר ולנסות לחזות אותו? מדוע הקמת המכון המטאורולוגי הישראלי התעכבה? הידעתם? לאחר פרישתו מהממשלה, עבד בן-גוריון בתחנה המטאורולוגית הקטנה של קיבוץ שדה בוקר...

מכתב השמיניסטים

"איך הם מעזים?!" לפני 49 שנים נשלח לראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר "מכתב השמיניסטים". מי היו השמיניסטים? מדוע כתבו מכתב לראשת הממשלה? האם מדובר במחאה לגיטימית?

הנורה שתאיר את כל רמת גן

"אין מדע בלי אנשי מדע. ואיש המדע אינו מכונה חושבת והוגה, אלא אישיות בעלת אחריות מוסרית גבוהה." (דוד בן-גוריון) אחריות מוסרית גבוהה? האמנם? לפני 38 שנים נחשפה פרשת ה"פייק ניוז" הראשונה בישראל. מה הקשר בין יעקב מרידור ל"נורה שתאיר את כל רמת גן"? איך הסתיימה הפרשה, ואילו פתרונות אנרגיה חלופיים כן הצליחו בארץ לאורך השנים?

יש מים בנגב?

לפני 54 שנים חנכו את המוביל הארצי. סוגיית המים היתה ועודנה סוגיה מרכזית במדינת ישראל. בשנת 1953 החלו בהקמת מפעל שאפתני להעברת מי הכנרת לכל חלקי הארץ.

כפר חב"ד

לפני 69 שנים, כפר חב"ד עולה על הקרקע. האם יתכן שיהיו חלוצים עם שטריימל? מה הקשר בין זלמן שז"ר (נשיא המדינה השלישי) והכפר? מדוע נבנה בכפר העתק מדויק של בית מדרשו של הרבי מלובביץ' מברוקלין?

אשכול מגמגם ...

לפני 51 שנה, נאום הגמגום של לוי אשכול, ערב מלחמת ששת הימים. כיצד השפיע נאום גורלי אחד על הדימוי של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל? מדוע הוא נשאר מחוץ לתהילה ההיסטורית, אחרי מלחמת ששת הימים? ולאן נעלמה ההקלטה של הנאום ההיסטורי?

מקימים את צה"ל

לפני 70 שנה, הקמת צבא ההגנה לישראל. הפקודה להקמת צה"ל מתייחסת למבנה הצבא על שלושת חילותיו (אוויר, יבשה וים); לגיוס החובה; לנוסח השבועה עליו נשבעים חיילי צה"ל והאיסור לקיים כוח צבאי אחר זולת צה"ל.
למה אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) קיבלו נוסח שבועה אחר? מדוע הפקודה ניתנה בניגוד לחוק? כיצד השביעו את כל חיילי צה"ל ביומיים?

הדרישה לשם עברי

"לא יתכן שלרב חובל עברי יהיה שם לועזי!" (דוד בן-גוריון) לפני 64 שנים דרש בן-גוריון שנציגי צה"ל בחו"ל ייקראו בשם עברי. מדוע התעקש בן-גוריון על שם עברי? מה היתה הדוגמה האישית שנתן לכך? מי בחר את השמות העבריים לקציני צה"ל? ומי לעולים חדשים?

האלוף דוד מרכוס ומתנדבי חוץ לארץ (מח"ל)

"לא היינו מקימים את חיל האוויר... בלי מתנדבי חוץ, בעלי מקצוע ובעלי ניסיון שרכשו ידיעתם וניסיונם במלחמת העולם השנייה" (דוד בן-גוריון)
השבוע לפני 71 נפל האלוף הראשון בצה"ל, מפקד חזית ירושלים האלוף דוד מרכוס.
מדוע התגייס מרכוס, האמריקני בן ה-46 לצה"ל, ומה הייתה הטעות שגרמה למותו? מה גרם למתנדבים מחוץ לארץ לבוא ולהילחם במלחמת העצמאות, והאם לדעתכם צה"ל צריך להמשיך לגייס מתנדבים מהעולם לשורותיו?

באתי מרצוני החופשי - טייס מצרי עורק לישראל

השבוע לפני 54 שנים, ערק טייס מצרי לישראל. מה גרם לטייס המצרי לערוק לישראל? כיצד הגיבה ישראל למעשהו? כיצד הגיע לארץ שנתיים לאחר מכן מיג 21 ממצרים? ומה תפקידו של המוסד בתוך שלל האירועים?

שריפה במגדל שלום

לפני 47 שנים פרצה שריפה במגדל הגבוה ביותר דאז בישראל ובמזרח התיכון. מגדל שלום מאיר נבנה שש שנים קודם לכן על חורבותיה של הגימנסיה הרצליה. מדוע נבנה מגדל שלום? למה נקרא כך? איך כל זה קשור למועצה לשימור אתרים?
ומתי מגדל שלום איבד את הבכורה בתור המגדל הגבוה ביותר במדינה?

שער עליה - הכניסה למדינת ישראל לעולים החדשים

לפני 69 שנים, נפתח מחנה 'שער העלייה'. המחנה שתוכנן להיות מחנה רישום ונעבר, הפך לימים למחנה שהיה וסימל אצל רבים את תנאי הקליטה הקשים. תהליך קליטת העולים ב'עליה הגדולה' שעומד בימים אלה בעין הסערה, יביא לקליטה של למעלה מ- 700,000 עולים לארץ בשלוש שנים. הכפלת האוכלוסייה במדינה הצעירה. למרות הקשיים הכלכליים והפיזיים מדינת ישראל התעקשה לא לוותר על הבאת עולים חדשים לארץ.

עצמותיה של חנה סנש בארץ

לפני 68 שנים הועלו עצמותיה של חנה סנש לארץ. מדוע הפכה חנה סנש לדמות ולגיבורה בחברה הישראלית? במה הואשמה במהלך השנים? האם היה נכון בכלל לשלוח את הצנחנים לאירופה למרות הידיעה הברורה שלא יוכלו לעשות שינוי אמתי כלשהו?

הפגנת הפנתרים השחורים

לפני 47 שנים, התקיימה ההפגנה הסוערת של הפנתרים השחורים בירושלים. טדי קולק קרא להם 'פרחחים', גולדה אמרה ש'הם לא נחמדים'. ההפגנה מחאה כנגד האפליה והקיפוח על רקע מוצא ואזור מגורים. מארגני ההפגנה היו ברובם דור ראשון למשפחות העולים, אליהם הצטרפו צעירים משכונות מבוססות שהתנגדו לפערים המתרחבים.

מרד הימאים

ימאים עבריים, חלקם הגדול יוצא הפלמ"ח אל מול ההסתדרות וראש הממשלה בן-גוריון. משביתה רגילה לעימות אלים. מה הוביל להתדרדרות הקשה? למה בן-גוריון 'יצא מכליו'? ומה קרה לאותם ימאים?

בן גוריון עובר לנגב

לפני 64 שנים, עלה בן-גוריון אל הנגב. מדוע התפטר בן-גוריון ובחר להדרים אל הנגב? איפה עבד ביום הראשון בשדה בוקר? מה היו התגובות בעם למהלך בלתי צפוי זה? מה רצה לומר בן גוריון לעם כשהלך לנגב?

הכור הגרעיני של ישראל

לפני 57 שנים, נחשף סוד בניית הכור הגרעיני בישראל. "מפעל הטקסטיל בדימונה", כך כונה בהתחלה. האם מדינה קטנה צריכה כור גרעיני? ומדוע ישראל שומרת עד היום על 'עמימות' בתחום הגרעיני?

מי מוצא שם למכונית הישראלית הראשונה?

לפני 58 שנה. הרכב העברי הראשון - סוסיתא. למה נקראה הסוסיתא בשם זה? האם נכונה הייתה השמועה שגמלים אוכלים אותה? ממה היתה עשויה המכונית?

היום בו טבעה ספינת הדגל של חיל הים

לפני 50 שנה כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים התרחש אירוע שנשכח מהתודעה הישראלית - טביעתה של אונית חיל הים - אח"י אילת ובה מצאו את מותם 47 חיילים. האם היה ניתן למנוע את האסון?

האם צבא צריך תחנת רדיו?

לפני 67 שנה הוקמה תחנת רדיו צבאית. היום כולם מכירים אותה כגלי צה"ה (גל"צ-גלגל"צ). מה הביא להקים תחנה צבאית במדינה קטנה שנלחמת על חייה, מקימה מדינה ומיישבת עולים חדשים?

חוק שירות הביטחון - החוק שמאיים על יציבות הממשלות

לפני 68 שנה הוחלט בכנסת שכל אחד מאזרחי המדינה חייב להתגייס לשירות צבאי. איך זה שחוק אחד עדיין מטלטל את המדינה שלנו ולא נותן לה מנוח.

חגיגות העשור למדינה

לפני 60 שנה, מציינת ישראל עשור להקמתה וחגיגות העשור יוצאות לדרך. אם הפרטים נשמעים מוכרים, זה כי ההיסטוריה מסתבר, חוזרת על עצמה.

פנס בודד

על השיר "פנס בודד" שכתבו יוסף דר וחיים גורי והלחין סשה ארגוב.

ברוש

על השיר "ברוש" שכתב אהוד מנור והלחין אריאל זילבר.

הבלדה על חדווה ושלומיק

על השיר "הבלדה על חדווה ושלומיק" שכתב יהונתן גפן והלחין יאיר רוזנבלום.

ניצחת איתי הכל

על השיר "ניצחת איתי הכל" שכתב והלחין עמיר בניון.

אדם בתוך עצמו

על השיר "אדם בתוך עצמו" שכתב והלחין שלום חנוך.

כתונת פסים

על השיר "כתונת פסים" שכתב מאיר אריאל והלחין ארקדי דוכין.

זה קורה

על השיר "זה קורה" שכתב והלחין שמוליק קראוס.

זמר שלוש התשובות

על השיר "זמר שלוש התשובות" שכתב נתן אלתרמן והלחין אריה לבנון.

שיר השיירה

על השיר "שיר השיירה" שכתב עלי מוהר ללחן עממי יווני.

תודה

על השיר "תודה" שכתב עוזי חיטמן ללחן עממי יווני.

יש לי ציפור קטנה בלב

על השיר "יש לי ציפור קטנה בלב" שכתבו יגאל בשן ויוסי בנאי והלחין יגאל בשן.

מדברים על שלום

על השיר "מדברים על שלום" שכתב מוקי (דני ניב) והלחין פילוני (דני קרק).

התמונות שבאלבום

על השיר "התמונות שבאלבום" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.

בלוז כנעני

על השיר "בלוז כנעני" שכתב והלחין אהוד בנאי.

נופל וקם

על השיר "נופל וקם" שכתבו והלחינו מוקי, דוד מוסקטל, חמי ארצי כפיר, פילוני, עמיר ירוחם ואמיר בסר.

תחת שמי ים התיכון

על השיר "תחת שמי ים התיכון" שכתב והלחין שלמה ארצי.

ברחוב הנשמות הטהורות

על השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" שכתב שמעון ספיר והלחין נתן כהן.

סעידה

על השיר "סעידה" שכתב והלחין נתנאל נועם.

רק בישראל

על השיר "רק בישראל" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש.

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!

על השיר "הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינה נעמי שמר.

לו יהי

על השיר "לו יהי" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

מחכים למשיח

על השיר "מחכים למשיח" שכתב והלחין שלום חנוך.

האגס 1

על השיר "האגס 1" שכתב והלחין אהוד בנאי.

ארץ חדשה

על השיר "ארץ חדשה" שכתב והלחין שלמה ארצי.

סוד המזלות

על השיר "סוד המזלות" שכתב אביהו מדינה והלחינו אביהו מדינה ומשה בן מוש.

שירים פשוטים

על השיר "שירים פשוטים" שכתב והלחין שלמה גרוניך.

מיליונים

על השיר "מיליונים" שכתבה והלחינה אתי אנקרי.

ליל הברווזים

לפני 59 שנה, ב- 1.4.1959 התקיים אירוע שלימים כונה המתיחה הלאומית הראשונה. אך היא לא התכוונה להיות כזו. ליל הברווזים – תרגיל גיוס הפתע שגרם לפיטורי סגן הרמטכ"ל היה תרגיל שיצא מכלל שליטה.

משפט איכמן

לפני 57 שנים התחיל משפט אייכמן. משפט שישנה את תפישת החברה הישראלית את ניצולי השואה. המשפט שהיה סוג של משפט ציבורי עורר התעניינות בקרב החברה הישראלית ואפשר ללמעלה ממאה ניצולי השואה לספר את שעברו.

אייבי נתן טס לעשות שלום

לפני 52 שנים, התקיימה טיסת השלום של אייבי נתן למצרים. לפני 52 שנים (1966) המריא אייבי נתן למצרים לבקר את נשיא מצרים, נשיא מדינת אויב אז לישראל ולדבר איתו על שלום. אייבי נתן לא זכה להיפגש עם נאצר, אך חזר עם פיג'מה מצרית ועם מזכרות מהשוק.

טלוויזיה ישראלית - כן או לא?

לפני 52 שנים, החלו שידורי הטלוויזיה בישראל. "תיתכן תועלת חינוכית" אמר בן-גוריון, "אך למעשה לרוב היא נזק חינוכי". ערוץ הטלוויזיה הראשון בישראל היה הטלוויזיה החינוכית בשנת 1966 ולאחר שנתיים ביום העצמאות 1968, נחנך גם הערוץ הראשון. מדוע שידורי הטלוויזיה בראשית דרכה היו בשחור לבן? ואיך ולמה נוסדה התכנית 'זהו זה'?

"לא בגדתי" - אורי אילן בשבי הסורי

לפני 63 שנים אורי אילן התאבד בשבי הסורי. מה ניסו לעשות כוחות צה"ל בהנחיית שר הביטחון לבון ומה היתה תגובתו של משה שרת למעשה זה? מדוע הפך אורי אילן לגיבור וכיצד השפיע הדבר על יחס החברה הישראלית אל חבריו השבויים עם שחרורם? כיצד נתפס מעשהו של אורי אילן אז והיום?

עסק הביש

לפני 63 שנים התרחשה פרשה שבתחילתה היתה נסתרת ובסוף זכתה לכינוי 'עסק הביש'. בליבת הפרשה אנשי מודיעין שהפעילות קבוצת יהודים מצריים כנגד מטרות אמריקאיות ובריטיות על מנת למנוע את יציאת הבריטים ממצרים. הפעילות נכשלה והוקמה ועדת חקירה שהפנתה את האצבע כלפי שר הביטחון דאז פנחס לבון.

מבצע מעברות

לפני 69 שנים פקדה את מדינת ישראל מערכת חורפית גדולה. בחורף שנת 1950 ירד שלג ממרכז הארץ וצפונה. השלג ומזג האויר הקר היווה איום קיומי על העולים החדשים ששוכנו במעברות. הסוכנות היהודית שהיתה אחראית לקליטת העולים ביקשה את סיועה של הממשלה ואכן הצבא השתלב בפעיליות מגוונות לסיוע לעולים החדשים שהתקשו להתמודד עם מזג האויר בתנאי המעברות.

הלוויתו של בן גוריון

השבוע לפני 44 שנים נפטר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון. למה בחר להיקבר בנגב על שפת נחל צין ולא בחלקת גדולי האומה בירושלים? מדוע הושמעה צפירה עם צאת מסע ההלוויה מירושלים למדבר?

פרחים בקנה

על השיר "פרחים בקנה" שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר.

לראות את האור

על השיר "לראות את האור" מאת ברק פלדמן ואסף אמדורסקי.

עץ השדה

על השיר "עץ השדה" מאת נתן זך ושלום חנוך.

איש וכינור

על השיר "איש וכינור" מאת חיים אוליאל ומיכה ביטון.

יונתן סע הביתה

על השיר "יונתן סע הביתה" מאת יהונתן גפן ונפתלי אלטר.

אין לי ארץ אחרת

על השיר "אין לי ארץ אחרת" מאת אהוד מנור וקורין אלאל.

מה אברך

על השיר "מה אברך" מאת רחל שפירא ויאיר רוזנבלום.

היכן החייל

על השיר "היכן החייל" שכתבה והלחינה אהובה עוזרי.

תו כשרות חברתית

תעודה המעידה על התחייבותו של בעל העסק להקפיד על הציוויים החברתיים והמוסריים כנדרש בתורה: תנאי העסקה הוגנים, שמירה על רווחת העובדים והנגשת המקום לבעלי מוגבלויות.

שלמה גורן

הרב הצבאי הראשי הראשון שהקים את הרבנות הצבאית בצה"ל.

ש"י עגנון

מגדולי הסופרים בישראל, זוכה פרס נובל לספרות (1966). ביצירותיו (המאה ה-20) תיאר את יהדות גליציה הנכחדת, את עולמם של יהודי גרמניה ואת היישוב היהודי והחלוצי בארץ. לשונו הייחודית שואבת מנכסי הרוח היהודיים לדורותיהם, וסגנונו נותן ביטוי שלם למהות היהודית.

ערב מול הגלעד

על השיר "ערב מול הגלעד" שכתבה לאה גולדברג והלחין מיקי גבריאלוב.

אלוהי

על השיר "אלוהי" שכתב והלחין קובי אוז.

אייכה

על השיר "אייכה" שכתב והלחין שולי רנד.

הן אפשר

על השיר "הן אפשר" מאת חיים חפר ודוד זהבי.

פָלָשְׁמוּרָה

מומרים מקרב יהודי אתיופיה שהתנצרו כקהילות (ולא כיחידים), אך המשיכו לשמור על קשר בני המשפחה היהודים (ביתא ישראל).

עליות למדינת ישראל

זכות העלייה לארץ של כל יהודי היא אחד מעקרונות היסוד של מגילת העצמאות. זכות זו הייתה ליעד לאומי מרכזי של מדינת ישראל ומימוש הרעיון הציוני: הקמת מקלט בטוח לעם היהודי בארץ ישראל וקיבוץ גלויות.

סוגי הכשרות בימינו

נחום גוטמן

צייר, מאייר וסופר שגדל וחי בתל אביב (המאה ה-20). המאייר הישראלי הראשון של ספרי ילדים, שתיאר בצבעים עזים את נופי הארץ ודמויותיה. אהב גם "לצייר במילים" וכתב ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).

הרב מרדכי ברויאר

חוקר נוסח התנ"ך (המסורה) ופרשן מקרא. כתב פרשנות אורתודוקסית שהכירה בתוקפן של השאלות שהעלתה ביקורת המקרא, אך שללה את תשובותיה והציעה בתגובה את "שיטת הבחינות". חתן פרס ישראל לספרות תורנית (1999).

מרדכי קפלן

רב ומנהיג של יהדות ארצות הברית במאה ה-20 הקים את התנועה הרקונסטרוקציוניסטית

מרבד הקסמים - "על כנפי נשרים"

מבצע הצלה אווירי חשאי שהתקיים לאחר קום המדינה (1949 – 1950), ובו הועלו ארצה כל יהודי תימן במטוסים חכורים.

מלחמת העצמאות

המלחמה שנפתחה על היישוב היהודי בארץ ישראל, תחילה על-ידי ערביי הארץ (למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, נובמבר 1947), ולאחר מכן על-ידי מדינות ערב (למחרת ההכרזה על הקמת המדינה, מאי 1948). נמשכה כשנה וחצי, ובמהלכה הדף צה"ל את התקפות מדינות ערב.

מגילת העצמאות

מסמך היסוד של מדינת ישראל שאותו קרא דוד בן-גוריון במעמד ההכרזה על הקמת המדינה. מגילת העצמאות מדגישה את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארצו; את מחויבות המדינה לעם היהודי ולכל אזרחיה "בלי הבדל דת, גזע ומין"; ואת ערכי החירות, הצדק, השוויון החברתי והשלום.

מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל המספק שירותי עזרה ראשונה ושירותי חירום רפואיים. הארגון נוסד על-ידי מתנדבים לפני קום המדינה (1930), ובשנת תש"י – 1950 עוגן בחוק הכנסת.

מועצת העם

המנהיגות הזמנית של היישוב היהודי בארץ. הוקמה לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל (תש"ח-1947) והשתתפו בה נציגי כל המפלגות. עם ההכרזה על הקמת המדינה הפכה למועצת המדינה הזמנית - עד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

מבצע משה

המבצע הסודי להעלאת יהודי אתיופיה (1984 - 1985), שנקלעו למצוקה קשה וסבלו מרדיפות והתנכלויות. המבצע היה מסובך, וכלל מסע רגלי ארוך ומפרך תוך סכנת חיים – עד גבול סודאן. רבים מתו בדרך.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע הצלתם של יהודי עיראק לאחר הקמת המדינה (1950 – 1951) בעקבות פרעות, מאסרים ורדיפות מצד השלטונות. מפנה במדיניותה של ממשלת עיראק אפשר ליהודים לצאת ממנה תוך ויתור על אזרחותם, רכושם וזכותם לחזור אליה.

מבצע שלמה

מבצע ההצלה המוטס של יהודי אתיופיה (1991), שש שנים לאחר מבצע משה. תמורת תשלום כופר הסכימו השלטונות לאפשר רכבת אווירית שפעלה במשך יממה וחצי ברציפות מאדיס אבבה לישראל.

כל ישראל חברים (כי"ח)

חברה שמטרה היתה לסייע ליהודים ומעמדם דרך החינוך.

ישעיהו ליבוביץ

מדען ואיש רוח, הוגה דעות מרכזי בישראל במאה ה-20. הגותו מורכבת ורצופה בפרדוקסים. ביקורתו הבוטה על צה"ל ועל המדינה עוררה זעם בציבוריות הישראלית והניעה אותו לוותר על פרס ישראל (1992).

יום הניצחון על גרמניה הנאצית

התאריך בחודש מאי (1945), שבו מציינים את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. ביוזמת עולי ברית המועצות (לשעבר) נקבע בכנסת התאריך 9 במאי כיום הניצחון, ובו מתקיים מדי שנה בשנה טקס ממלכתי.

חנה אורלוף

פסלת וציירת ילידת אוקראינה, שחיה ויצרה בפריז במאה ה-20. מקורות השראתה היו יהדותה ושנותיה בארץ ישראל. בפסליה הרבתה לתאר את דמות האישה והאֵם, וגם את דיוקנותיהם של יוצרים ומנהיגים, ובהם ביאליק ובן-גוריון.

זאב רבן

אומן רב תחומי, שהצטרף בשנת 1912 לבצלאל כראש המחלקה לאומנות הנחושת. רבן מייצג יותר מכל אומן אחר את סגנון בצלאל בכל תחומי האומנות הפלסטית – ובהם ציור, גרפיקה ואומנות שימושית – והיה "המעצב המרכזי" של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.

חיים ויצמן

הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מנהיג התנועה הציונית ומדען דגול שפעל באנגליה. זכה ליוקרה על תגליתו המדעית ותרומתו למלחמה בנאצים. הצהרת בלפור הייתה הישג אישי שלו – והישג ראשון של התנועה הציונית.

מארק שאגאל

צייר ואומן רב תחומי, מגדולי האומנים במאה ה-20 והאומן היהודי המפורסם ביותר. ילדותו בעיירה שברוסיה, סיפורי התנ"ך ואהבה - הם נושאים מרכזיים ביצירותיו, המקשטות מבני ציבור ברחבי העולם ובישראל (ובהם משכן הכנסת).

אנה טיכו

ציירת שחיה ופעלה בירושלים (המאה ה-20), כלת פרס ישראל לאומנות (1980). הרבתה לצייר את נופי העיר ודמויותיה ברישומים ובצבע. בית אנה טיכו במרכז ירושלים היה מרכז חברתי ותרבותי ומשמש היום גלריה לתצוגת קבע ולתערוכות.

דוד בן-גוריון

ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון. באומץ ובכושר מנהיגות הביא להכרזה על הקמת המדינה, הוביל אותה לניצחון במלחמת העצמאות ולקליטה המונית של עולים. עיצב את דמות המדינה בראשיתה והגשים את חזון יישוב הנגב בקיבוץ שדה בוקר.

זלדה המשוררת (מישקובסקי)

צאצאית לאדמו"רי חב"ד, מורה נערצת שכתבה שירים וזכתה לימים לפרסום ולפרסים (פרס ברנר, פרס ביאליק). שיריה מעוגנים במסורת היהודית ועוסקים בבעיות הקיום והחידלון. שירהּ, "לכל איש יש שֵם", שולב בטקסים הממלכתיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכותרתו הייתה לשמו של מפעל ההנצחה של "יד ושם".

ימים נוראים - ש"י עגנון

ספר מנהגים, מדרשים ואגדות לימי הרחמים והסליחות – ראש השנה, יום הכיפורים והימים שביניהם – שליקט, עיבד וערך עגנון, ובו מימש את שאיפתו לפרסם ספר קודש המיועד לבית הכנסת.

מה שאת אוהבת

על השיר "מה שאת אוהבת" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק קלפטר.

חורשת האקליפטוס

על השיר "חורשת האקליפטוס" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

נאסף תשרי

על השיר "נאסף תשרי" שכתב נתן יונתן והלחין צביקה פיק.

איזו מדינה

על השיר "איזו מדינה" שכתבו והלחינו אלי לוזון ויוני רועה.

לשכת עבודה

על השיר "לשכת עבודה" שכתב והלחין יוסף (ג'ו) עמר.

נשל הנחש

על השיר "נשל הנחש" שכתב והלחין מאיר אריאל.

האורתודוקסיה בעת החדשה

האורתודוקסיה היהודית המודרנית שצמחה כתגובה לתופעת החילון, ההשכלה ותהליכי המודרניזציה; רואה את עצמה כהמשך של היהדות הדתית המסורתית, עם מגוון רחב של זהויות מִשְׁנֶה.

בצלאל – ראשית וחזון

בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.

ארתור שיק

צייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומאייר. ביצירותיו החשובות – מגילת העצמאות של מדינת ישראל והכרזת העצמאות של ארצות הברית.

עבדים

על השיר "עבדים" שכתב והלחין ברי סחרוף.

מכה אפורה

על השיר "מכה אפורה" שכתבו והלחינו יהלי סובול, יוסי חממי, להב זוהר, פיטר רוט ושחר אבן צור.

תותים

על השיר "תותים" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.

ראש השנה שֶׁלָּךְ

על השיר "ראש השנה שֶׁלָּךְ" שכתבה צרויה להב והלחין שלמה ארצי.

בצהרי היום

על השיר "בצהרי היום" שכתב מאיר אריאל והלחין דיוויד ברוזה.

אנחנו מאותו הכפר

על השיר "אנחנו מאותו הכפר" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

הקיץ האחרון

על השיר "הקיץ האחרון" שכתב והלחין מקס גת מור.

נעליים

על השיר "נעליים" שכתב רמי פורטיס והלחינו רמי פורטיס וברי סחרוף.

אמצע ספטמבר

על השיר "אמצע ספטמבר" שכתבה והלחינה אסתר שמיר.

אני אוהב אותך לאה

על השיר "אני אוהב אותך לאה" שכתב אהוד מנור והלחין צביקה פיק.

אצלנו בכפר טודרא

על השיר "אצלנו בכפר טודרא" שכתב יהושע סובול והלחין שלמה בר.

מודה אני

על השיר "מודה אני" שכתב והלחין מאיר אריאל.

מישהו

על השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי.

יום שישי הגיע

על השיר "יום שישי הגיע" שכתב והלחין אביהו מדינה.

גשם הקשב לנשים

על השיר "גשם הקשב לנשים" שכתבה תרצה אתר והלחין נפתלי אלטר.

נכון להיום

על השיר "נכון להיום" מאת שאול בן שאול ואבנר גדסי.

להיות אדם

על השיר "להיות אדם" מאת אביהו מדינה ומשה בן מוש.

מי אוהב אותך יותר ממני

על השיר "מי אוהב אותך יותר ממני" שכתב מיכה שיטרית והלחין ארקדי דוכין.

מישהו הולך תמיד איתי

על השיר "מישהו הולך תמיד איתי" מאת רמי קידר ואפי נצר.

בלדה לעוזב קיבוץ

על השיר "בלדה לעוזב קיבוץ" מאת יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס.

כך ברא אותך הטבע

על השיר "כך ברא אותך הטבע" שכתב והלחין ארז הלוי.

והוא אחר / שמעון בלס

האם חשבתם פעם כיצד היו חייכם נראים לו בחרתם אחרת בצומת כלשהו? שמעון בלס בחן אפשרות שרק מעטים בחרו בה – האפשרות שעמדה בפני היהודים בעיראק לפני 1948 לא לעלות לישראל. האם יישארו יהודים? האם יתאסלמו? ספרו של בלס מבוסס על סיפור אמתי. זו היא יצירה שמעטות כמוה בספרות העברית, וייחודיותה מעוררת בקוראיה שאלות רבות.

עבודה שחורה

על השיר "עבודה שחורה" מאת אהוד בנאי.

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

הקונגרסים הציוניים של ירושלים

הקונגרסים הציוניים המתקיימים מאז קום המדינה בירושלים. צירי הקונגרס מייצגים את הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ודנים בסוגיות הנוגעות לכלל יהודי העולם כמו גם למדינת ישראל.

הסלנג העברי

לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.

הנישואין במדינת ישראל

הנישואין במדינת ישראל מתנהלים לפי הדין הדתי של אזרחי המדינה – יהודים, מוסלמים, נוצרים וכדומה. ובימינו גוברת הדרישה לאפשר בחירה בין נישואין דתיים לנישואים אזרחיים.

"אתם ראיתם" - ש"י עגנון

מבחר מדרשים קדומים ומאוחרים וקטעים מספר הזוהר שליקט, תרגם (מארמית) וערך ש"י עגנון על מעמד הר סיני ומתן תורה (שמות יט-כ). עגנון קיצר לעתים את המקורות שבהם בחר, אך הקפיד לשמור על לשונם וסגנונם.

השואה והקמת המדינה

בתודעה ההיסטורית ובלוח השנה, סמוכים שני האירועים המכריעים בתולדות עם ישראל במאה ה-20: השואה והקמת המדינה, ומכאן הצירוף "שואה ותקומה". אך ההיסטוריונים חלוקים בשאלה, אם יש אכן קשר נסיבתי בין שני האירועים.

חוק איסור גידול חזיר

על כל אלה

על השיר "על כל אלה" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

רואים רחוק רואים שקוף

על השיר "רואים רחוק רואים שקוף" מאת יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס.

כשתגדל

על השיר "כשתגדל" מאת יעקב גלעד ויהודה פוליקר.

האיש שבקיר

על השיר "האיש שבקיר" מאת יהודה פרדיס ומאיר הרניק.

פרצופה של המדינה

על השיר "פרצופה של המדינה" של להקת "תיסלם".

רקמה אנושית אחת

על השיר "רקמה אנושית אחת" שכתב והלחין מוטי המר.

ילדים זה שמחה

על השיר "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר.

מה איתי

על השיר "מה איתי" שכתבו אריק איינשטיין, שלום חנוך, יענקל'ה רוטבליט וג'וזי כץ והלחינו ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ושלום חנוך.

הרעות

על השיר "הרעות" מאת חיים גורי וסשה ארגוב

שיר לשלום

על השיר "שיר לשלום" מאת יענקל'ה רוזנבליט ויאיר רוזנבלום

חורף שבעים ושלוש

על השיר "חורף שבעים ושלוש" מאת שמואל הספרי ואורי וידיסלבסקי.

אבא'לה בוא ללונה פארק

על השיר "אבא'לה בוא ללונה פארק" מאת ישראל יצחקי ויוסף כנען.

אני וסימון ומואיז הקטן

על השיר "אני וסימון ומואיז הקטן" מאת יוסי בנאי וחנן יובל

כל עוד

אבא המלווה את בנו לבית הספר חוזר עשרות שנים אל אביו ואל בית הספר שלו; על השיר "כל עוד" מאת עלי מוהר ויוני רכטר.

רציתי שתדע

על השיר "רציתי שתדע" מאת עוזי חיטמן

אנחנו לא צריכים

על השיר "אנחנו לא צריכים" מאת אבי קורן ושמואל אימברמן

כמו צמח בר

על השיר "כמו צמח בר" שכתבו רחל שפירא ונחום היימן.

הכל זהב

על השיר "הכל זהב" מאת חיים חפר וסשה ארגוב.

בלדה לשוטר

על השיר "בלדה לשוטר" מאת אהוד מנור ונורית הירש.

פראג

על השיר "פראג" מאת שלום חנוך.

התחדשות

על השיר "התחדשות" מאת נעמי שמר ויובל דור.

לבכות לך

על השיר "לבכות לך" מאת אביב גפן.

באב אל וואד

על השיר "באב אל וואד" מאת חיים גורי ושמואל פרשקו.

ימי בנימינה

על השיר "ימי בנימינה" מאת אהוד מנור ומתי כספי

כל נדריי

על השיר "כל נדריי" מאת לאה לופנפלד ויאיר קלינגר

בתשלומים

על השיר "בתשלומים" שכתב אלברט שטרית והלחין אברמינו מוגרבי.

סליחה

על השיר "סליחה" מאת אהוד מנור ומתי כספי

שיר תשרי

על השיר "שיר תשרי" מאת רחל שפירא ודני עמיהוד.

סתיו יהודי

על השיר "סתיו יהודי" מאת אברהם חלפי ויוני רכטר.

אליפלט

על השיר "אליפלט" מאת נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

העץ הוא גבוה

על השיר "העץ הוא גבוה" מאת חנוך לוין וזוהר לוי.

יכול להיות שזה נגמר

על השיר "יכול להיות שזה נגמר" מאת יהונתן גפן ושם טוב לוי.

יום ירושלים

התאריך כ"ח באייר, שבו בלם צה"ל את המתקפה הירדנית בחזית ירושלים במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967), כבש את ירושלים המזרחית והביא לאיחודה מחדש של העיר, שהייתה מחולקת מאז מלחמת העצמאות.

זכריה בן עזרא

על השיר "זכריה בן עזרא" מאת יעקב אורלנד ומשה וילנסקי.

בהיאחזות הנח"ל בסיני

על השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני" מאת נעמי שמר.

פרח

על השיר "פרח" מאת צרויה להב ויהודה פוליקר.

אימפריות נופלות לאט

על השיר "אימפריות נופלות לאט" מאת מאיר גולדברג ודן תורן.

שיעור מולדת

שיעור המולדת של הילד המתבגר המבין שיש חלומות ויש מציאות. על השיר "שיעור מולדת" מאת עלי מוהר ואפרים שמיר בביצוע להקת "כוורת".

יהיה טוב

על השיר "יהיה טוב" מאת יהונתן גפן ודויד ברוזה

שיר שמח

על השיר "שיר שמח" מאת יעקב אורלנד ומרדכי זעירא.

אשליות

על השיר "אשליות" מאת דוד חלפון וניסים סרוסי בביצוע ניסים סרוסי.

משירי ארץ אהבתי

על השיר "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג ודפנה אילת.

התעשייה האבירית

על השיר "התעשייה האבירית" שכתב מאיר גולדברג והלחינה קורין אלאל.

כמה יוסי

על השיר "כמה יוסי" שכתב והלחין ברי סחרוף.

שיר הפרחה

על "שיר הפרחה" מאת אסי דיין וצביקה פיק בביצוע עפרה חזה

למה לי לקחת ללב

על השיר "למה לי לקחת ללב" שכתבו אריק איינשטיין ושלום חנוך והלחין שלום חנוך.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פרדו: שעווה וזהב

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במשפחה ממוצא אתיופי - אב, אם ושלושת ילדיהם שהפרשי הגיל יצרו עולם שלם של התייחסות לעלייה ולמדינת ישראל.

מי ימנה את שופטי בית המשפט העליון

ב-14.9.1948 הוקם בית המשפט העליון של מדינת ישראל. סוגיית מינוי השופטים היתה מאז ועד היום סוגיה מרכזית שכן שופטי בית המשפט העליון הנם דמויות מרכזיות שנחשבות לשומרי הדמוקרטיה. האם שופטי בית המשפט העליון צריכים להיבחר על פי דעותיהם? שיוכם העדתי? על פי מקצועיותם בלבד? האם כל מפלגה ועדה בארץ צריכה שופט בבית המשפט העליון?

אני ואתה

על השיר "אני ואתה" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב.

רד מעל מסך הטלוויזיה שלי

על השיר "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" שכתב והלחין רמי פורטיס.

דרכנו

על השיר "דרכנו" של יענקל'ה רוטבליט ויזהר אשדות.

אל תדליקו לי נר

על השיר "אל תדליקו לי נר" של להקת "הקליק"

אדבר איתך

על השיר "אדבר איתך" של רחל שפירא ואלונה טוראל.

ישראלי = יהודי?

מערך שיעור שמזמין את התלמידים להכיר בקיומו של מגוון בחברה הישראלית, ומעודד אותם לקבל אנשים בישראל באשר הם ולנהוג כלפיהם בכבוד, ללא קשר לדת וללאום שאליהם הם משתייכים.

כל הכבוד

על השיר "כל הכבוד" של דן אלמגור ודב זלצר.

בתוך נייר עיתון

על השיר "בתוך נייר עיתון" של להקת "טיפקס".

יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין

יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח בתאריך י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 בידי מתנקש יהודי. הרצח גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שהאמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות.

שֵׁבֶט אחים ואחיות

שיר חדש שהתפרסם לקראת יום העצמאות ה-71 מאפשר לנו לחשוב קצת על המדינה שלנו ועל הסיפור שהיא מספרת לכל אחת ואחד מאיתנו. במערך השיעור נדבר עם הלומדים על השיר ועל תכניו.

אפר ואבק

על השיר "אפר ואבק" שכתב יעקב גלעד והלחין יהודה פוליקר.

פרשנות המקרא בעת החדשה

פרשנות שראשיתה בתרבות ההשכלה וחקר המקרא, והיא כוללת פרשנות מסורתית לצד פרשנות מדעית ומחקרית. במדינת ישראל יצאו לאור סדרות של תנ"ך מבואר ומפורש, המותאמות למגוון קוראים ולומדים בני ימינו.

פנחס שדה

משורר וסופר, מתרגם ועורך (המאה ה-20), שהחל לכתוב שירה אך עבר לפרוזה. ספרו הראשון האוטוביוגרפי - "החיים כמשל" - עסק בבדידות האדם מול אלוהים והאינסוף. כינס וערך ספרים בנושאי חסידות ויהדות. כתיבתו הייתה חריגה בספרות הישראלית החילונית.

משה דויד קאסוטו

היסטוריון, רב וחוקר מקרא שנולד ופעל באיטליה. עלה לארץ (1939) והתמנה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. כתב פירושים לספרי בראשית ושמות שבהם שלל את הנחת היסוד של ביקורת המקרא.

לאה גולדברג

משוררת ומתרגמת, סופרת ילדים מן האהובות בישראל. גדלה בליטא, וכבר בילדותה כתבה שירים בעברית. בארץ הצטרפה למערכת העיתון "דבר" ולאחר מכן לחוג לספרות באוניברסיטה העברית. עשרות רבות משיריה הולחנו והיו לחלק מן היצירה המוזיקלית בארץ. כלת פרס ישראל לספרות (1970).

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון הממלכתי לזכרם של שישה מיליון היהודים, ובהם כמיליון וחצי ילדים, שנרצחו התאריך, כ"ז בניסן, נועד להנציח את מרד הגטאות הראשון - מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח תש"ג - 1943, ונמשך כחודש ימים.

חיים הזז

סופר יליד אוקראינה (המאה ה-20), שהשכיל לתאר עולמות שונים זה מזה – יהודי מזרח אירופה לצד יהודי תימן, שאותם פגש בירושלים אחרי שעלה לארץ. את עיקר כתיבתו כאן הקדיש לתיאור חייהם ("היושבת בגנים", "יעיש"). חתן פרס ישראל לספרות (1953).

דליה רביקוביץ'

משוררת ומתרגמת ישראלית (המאה ה-20), ששיריה התבססו על עדות אישית אך ביטאו אמת אוניברסלית - אהבה ושכול, יתמות ובדידות, עוול וניצול. לשון שירתה שאבה ממקורות העברית לרבדיה. כלת פרס ישראל לשירה (1998).

דוד שחר

ממבשרי "הגל החדש" בספרות הישראלית. יצירתו הגדולה - הסדרה "היכל הכלים השבורים". ספריו תורגמו לשפות רבות, בעיקר לצרפתית. זכה בשני פרסים יוקרתיים בצרפת, בפרס עגנון ובפרס ביאליק.

דבורה בָּארוֹן (בָּרוֹן)

סופרת עברית ילידת רוסיה (מאות 20-19), פרסמה עשרות סיפורים לפני עלייתה לארץ. סיפוריה מתארים את המציאות היהודית (בעיקר בבלארוס) ואת גורלם של החלשים והמקופחים. זכתה בפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ברנר.

אורי צבי גרינברג

שירתו היא תוצר של האימה, המאבק והסבל של תקופתו, ובכלל זה השואה. נתן ביטוי ייחודי לעולמו של האדם הסובל והנאבק גם בתוכן שירתו וגם במאפייניה הצורניים. זכה בין השאר בפרס ביאליק ובפרס ישראל לשירה.

אברהם שלונסקי

משורר, עורך ספרותי ומתרגם יליד רוסיה (המאה ה-20). דמות מרכזית בשירה העברית המתחדשת בארץ ישראל. כתב גם לילדים ("עוץ לי גוץ לי"). יצר חידושי לשון ושילב את שפת הדיבור בלשון הפרוזה. חתן פרס ישראל לספרות (1967).

ישיבות במדינת ישראל

תיאור של עולם הישיבות במדינת ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע ל-ד באייר, יום לפני יום העצמאות, כדי להדגיש את הקשר בין עצמאות ישראל ובין מחירהּ הכבד. ביום זה מציינים את כל ההרוגים במהלך שנות המדינה - במלחמות, בפעילות מבצעית או בעת מילוי תפקידם, וכן את קורבנות הטרור בארץ ובחו"ל.

נתן אלתרמן

מחלוצי השירה העברית במאה ה-20 ומן הבולטים במשוררים המודרניים בישראל. מחזאי, פיזמונאי ומתרגם, ובעל "הטור השביעי" בעיתונות במשך כרבע מאה. חתן פרס ישראל לשירה (1968).

אברהם יהושע השל

רב ואיש הגות, שפעל רוב חייו בארה"ב (המאה ה-20). עסק ביחסי הגומלין שבין האל לאדם, במרכזיותו של המוסר ביהדות, בערכים של צדק חברתי ותיקון עולם ובהידברות בין-דתית.

תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

ל"ג בעומר

ל"ג בעומר חל ב-י"ח באייר, והוא מספר סידורי (ולא תאריך): היום ה-33 (ל"ג) מתוך 49 ימי ספירת העומר. בימינו הוא בעיקר חג המדורות, זכר למרד בר-כוכבא (המאה ה-2 לספירה) ולמנהג של מקובלי צפת (המאה ה-16), המקיימים הילולה על קברו של שמעון בר-יוחאי.

ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי

חכם יהודי ממרוקו במאה ה-20

ישיבה

המוסד הוותיק להשכלה תורנית בעם ישראל מזה כאלפיים שנה. ראשיתן של הישיבות בארץ ישראל ובבבל לאחר החורבן, ולאחר מכן בארצות האסלם ובאירופה הנוצרית. בימינו במדינת ישראל קיים הריכוז והמגוון הגדול ביותר של ישיבות, ובהן ישיבות לנשים ולחילונים.

יצחק הלוי הרצוג

רבה הראשי של מדינת ישראל בראשית שנותיה של המדינה.

יצחק בשביס-זינגר

סופר יידיש נולד בפולין היגר לארה"ב וזכה שם בפרס נובל לספרות על סיפוריו.

יום העצמאות

חג שחל בתאריך ה באייר, שבו הוכרז על הקמת המדינה בשנת תש"ח (1948). יום העצמאות מתחיל עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפתח בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים. כאשר ה באייר חל ביום שישי או בשבת - מקדימים את יום העצמאות.

"יד ושם"

מפעל ההנצחה לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, עוסק בתיעוד קורות העם היהודי בשואה, בהנצחת חייהם וזכרם של הנספים ובהנחלת מורשתה השואה באמצעות הארכיונים, הספרייה, המוזיאונים, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבינלאומי לחקר השואה ומפעל ההוקרה לחסידי אומות העולם.

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

הטכניון - התחלה ושנים ראשונות

המוסד האקדמי הראשון בארץ ישראל בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, נוסד ביוזמת יהודי גרמניה (1912). הקמתו קשורה במאבק על שפת ההוראה ("מלחמת השפות"). שניים ממדעניו (הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר) זכו בפרס נובל בכימיה (2004).

הטור השביעי

מדור שבועי שפרסם נתן אלתרמן בעיתון "דבר" - שירה עיתונאית שבאמצעותה הגיב על אירועי הזמן בארץ, בעם היהודי ובעולם במשך 24 שנים. "הטור השביעי" השפיע על דעת הקהל וההנהגה בארץ, עיצב את השיח הציבורי והפך את אלתרמן ל"מצפון הלאומי".

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

הצהרתו של דוד בן גוריון והממשלה הזמנית על הקמת מדינת ישראל

האוניברסיטה העברית - חזון ושנים ראשונות

האוניברסיטה הראשונה בישראל, שבהקמתה דנו כבר בקונגרס הציוני הראשון (1897). טקס הפתיחה על הר הצופים (1925) התקיים במעמד אנשי רוח ומנהיגים, ובהם הלורד בלפור. מייסדיה האמינו בייעודה כמרכז תרבותי ורוחני, מוקד משיכה לחוקרים יהודים מכל העולם ותרומה לתרבות האנושית.

דוד כהן - הרב הנזיר

תלמידו הקרוב של הראי"ה קוק, שאימץ מנהגי נזירות בחייו הבוגרים. בלט בלמדנות תורנית ובהשכלה כללית, ולפי עדותו - הרב קוק הפקיד בידיו את עריכת "אורות הקודש" משום בקיאותו גם ביהדות וגם בפילוסופיה יוונית.

בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרב הספרדי ("הראשון לציון") הראשון בארץ ישראל - ובמדינת ישראל. נקט עמדה מתונה ומכילה בענייני גיור ותמך בזכות בחירה לנשים. נבחר להנהגת היישוב ולנציג "המזרחי" בקונגרסים הציוניים.

איש האמונה הבודד

מסה עיונית מאת הרב סולוביצ'יק על בעיות האדם המאמין בדורנו, מתארת את תחושת בדידותו של המאמין "בשל מצבו המיוחד בחברה החילונית שלנו".

אורות

ספר של הראי"ה קוק, שיצא לאור בחייו במתכונת מצומצמת ועורר עליו ביקורת קשה מצד חוגים חרדים בשל יחסו החיובי לחלוצים, לציונות ולחילוניות. לאחר מותו פירסם בנו, הרב י"צ קוק, מהדורה חדשה ומורחבת, שנעשתה ספר יסוד באידאולוגיה של אנשי "גוש אמונים".

"מעוניינת לא מעוניינת" / מירי בן שמחון

ספר השירה של מירי בן שמחון מתאר את חייה של אישה מתוך זוית פמניסטית שהקדימה את זמנה.

בין שקיפות לשחיתות

כיצד ניתן למנוע שחיתות של פוליטיקאים ואנשי ציבור? מהו עיקרון השקיפות, ובאיזה אופן הוא מבטיח ניהול תקין של מוסדות ציבוריים?

איך זוכרים?

בשיעור הזה נבקש להכין את התלמידים לקראת טקס יום הזיכרון. נדון עם התלמידים על חשיבותם של מעשים שונים שיוצרים אצלנו תודעה וכוונה, ושמביאים אותנו כציבור לפעולה. נבחן את טקס יום הזיכרון על מרכיביו הידועים והקבועים כמייצר תודעת זיכרון בקרב המשתתפים בו.

רצח רבין – רצח פוליטי

בשיעור הזה נעסוק ברצח רבין כרצח פוליטי, במאפיינים הייחודיים של רצח פוליטי ובהשפעותיו ההרסניות על החברה ועל המשטר הדמוקרטי.

האפיפיור מבקר בפעם הראשונה בישראל

לפני 54 שנים, ביקור ראשון של אפיפיור במדינת ישראל. האפיפיור פאולוס השלישי הגיע לביקור רשמי בן 11 שעות במדינת ישראל. מדוע הוחרם על ידי הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק ניסים?

השתלות בישראל והשתלת הלב הראשונה

השבוע לפני 49 שנים נפטר מושתל הלב הראשון בישראל. שנה אחרי השתלת הלב הראשונה בעולם, התבצעה בארץ השתלת לב ראשונה. מושתל הלב נפטר אחרי שבועיים, אך לא בגלל השתלת הלב.
הנושא העלה שיח ציבורי בישראל. משפחת "התורם" לא יודעה על התרומה. כיום בישראל חתומים רק 15% מהאזרחים על כרטיס אדי. האם מדינת ישראל יכולה להמריץ את אזרחיה לחתום על כרטיס אדי ולהציל חיים?

מייבשים את ימת החולה

לפני 67 שנים, מדינת ישראל מייבשת את ימת החולה? מדוע מדינת ישראל החליטה לייבש את מקווה המים השלישי בגודלו? ומדוע החליטה כעבור 40 שנה להציפו מחדש?

גרשם שלום

מייסד חקר הקבלה המודרני, שהעניק לקבלה את מקומה במחקר ובתולדות עם ישראל. נמנה עם המלומדים הבולטים במדעי היהדות במאה ה-20. זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל.

על כפיו יביא

על השיר "על כפיו יביא" שכתב יהורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום.

חוק השבות

חוק המעוגן במגילת העצמאות, ובו נקבעה זכאותו של כל יהודי לעלות ארצה (תש"י-1950). תיקון לחוק (תש"ל-1970) הרחיב את ההגדרה של יהודי ושל הזכאים לעלות לארץ מתוקף חוק זה.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק

מנהיג האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, חי בארה"ב במאה ה-20 והיה פוסק הלכה בולט ואחד מהוגי הדעות המקוריים בעת החדשה. אישיותו שילבה סמכות הלכתית בכירה והשכלה כללית רחבה.

מלחמת ששת הימים - רקע

צעדי האיום של מדינות ערב (ובראשן מצרים) על מדינת ישראל החלו ביום העצמאות תשכ"ז-1967 בסגירת השיט לאילת, הכנסת צבא מצרי לסיני והסכמי הגנה בין-ערביים. מכיוון שצעדים דיפלומטיים שנקטה ישראל לא הועילו, פתחה ישראל במתקפת פתע, וכך החלה מלחמת ששת הימים.

מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלובביץ'

מגדולי חכמי החסידות במאה ה-20

משה שמיר

סופר ועורך יליד צפת, מן הבולטים בסופרי דור תש"ח. עסק גם בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ולימים נבחר לחבר כנסת והקים את תנועת התחייה. זכה לפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ישראל (1988).

אזרחות - שיח אזרחות ליבראלי לעומת שיח אזרחות אתנו-לאומי

מאמר זה מציג שתי תפיסות של אזרחות הקיימות בישראל כל אחת מעוררת שיח שונה: שיח האזרחות הליבראלי, לפיו נהנים האזרחים, באופן הגדרתי, משוויון זכויות מלא כפרטים ושיח האזרחות האתנו-לאומי, לפיו השתייכות לקהילה הפוליטית וזכויות האזרחות הנובעות ממנה, מעוגנות בזהות תרבותית מולדת.

אורי צבי גרינברג

ביוגרפית חייו של אורי צבי גרינברג

מי רצח את שליח האו"ם למזרח התיכון

לפני 69 שנה נרצח שליח האו"ם למזרח התיכון הרוזן פולקה ברנדוט. הרצח זיעזע את המדינה משום שהיחסים של המדינה החדשה עם האו"ם והמדינות המערביות עמד תחת איום. מה היה שם ומה עשו השלטונות?

הראשון לציון

עליית יהודי אתיופיה

מערך שיעור בנושא העלייה לארץ וקשיי הקליטה בה תוך התמקדות בקהילה האתיופית שעלתה ב 40 השנה האחרונות.

נחמה ליבוביץ

פרשנית מקרא ומורה לתנ"ך פורצת דרך, שלימדה במגוון רחב של מסגרות – מלימוד תנ"ך מרחוק למבוגרים ועד לאוניברסיטת תל אביב. חלוצה בהוראת תורה לנערות דתיות וכלת פרס ישראל לחינוך (1956).

נעמי שמר

משוררת ומלחינה, מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה. כתבה שירים ולהיטים רבים ללהקות צבאיות, למחזות, לתכניות טלוויזיה ולפסטיבלים, ובהם "ירושלים של זהב", שזכה בתואר השיר העברי האהוב ביותר בשנת היובל למדינה. זכתה בפרס ישראל (1983).

סמל המדינה

הסמל מבוסס על חזון זכריה הנביא: במרכזו מנורת שבעת הקנים, ומשני צדדיה ענפי זית. סמל המדינה - שלא כמו הדגל וההמנון - נקבע לאחר הקמתה, ועוצב בידי האחים שמיר.

יהודה עמיחי

הבולט והחשוב במשוררי דור המדינה. שירתו עוסקת ביחיד ובקיומו היומיומי, ומציגה שינוי מהפכני בתכנים, בסגנון ובלשון;
מעוגנת בתרבות היהודית ובעברית לרבדיה ותורגמה לשפות רבות. זכה לפרסים רבים בארץ ובחו"ל, בהם פרס ישראל.

גזענות ושנאת הזר

בשיעור זה נציג מקרים של אלימות על רקע של גזענות שהופיעו בתקשורת, ונדון בסיבות האפשריות לתופעה. לאחר מכן נדון ביחס הראוי כלפי מיעוטים, כלקח שאפשר ללמוד מסיפור יציאת מצרים.

חיים נחמן ביאליק ותל אביב

על חיים נחמן ביאליק ועל חייו בתל אביב.

חיים נחמן ביאליק

על חיים נחמן ביאליק (1873-1934) שהיה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית.

תגובות תרבותיות של יהודי אמריקה לתהליכי המודרניזציה והחילון

הקהילה היהודית באמריקה אל מול תהליכי המודרניזציה והחילון

תגובות פילוסופיות של יהודים על השואה

הוגי דעות ניסו לתת תשובות אפשריות לאירועי השואה. הם הציעו תשובות תיאולוגיות, המבקשות לתת הסבר דתי לאירועים, ותשובות פילוסופיות המנתחות מושגים הקשורים למשמעות של חורבן יהדות אירופה. בין אם מדובר בתשובות מסורתיות או בתגובות מודרניות ברור שהן בעיתיות.

שתי אידיאולוגיות – ועדיין עם אחד

כותב המאמר, יהודי חרדי, מנתח את השסע הדתי - חילוני מנקודת מבטו. הוא מבקש לטעון כי למרות ההבדלים בין האידיאולוגיה החילונית לבין האידיאולוגיה הדתית-חרדית, חשוב למצוא את הדרכים לגשר בין הקבוצות וזאת בשל השתייכותן לעם היהודי.

שרה גיבורת ניל"י מאת דבורה עומר

ספרה של דבורה עומר על מחתרת ניל"י בראשית המאה ה-20

עמנואל לְוִינָס

מגדולי הפילוסופים היהודים במאה ה-20. נולד בליטא אך חי ופעל בצרפת. הגותו התמקדה בענייני אתיקה ומוסר והמחויבות לזולת, לאחֵר. את השראתו מצא בתלמוד, שאותו הגדיר כיצירה יהודית ייחודית בעלת משמעות כלל-אנושית.

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

סעודת יום העצמאות

בעקבות חוק יום העצמאות (תש"ט - 1949) נוספו לחג הממלכתי והלאומי מרכיבים מסורתיים: תפילת הודיה חגיגית ולאחריה – סעודת חג עם הדלקת נרות.

מועצת המדינה הזמנית

מועצת העם הפכה למועצת המדינה הזמנית - מיום הקמת המדינה ועד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

ההמנון הלאומי - התקווה

על גלגוליו של ההמנון, שהיה במקור שיר-עם ("תקוותנו") שכתב נפתלי הרץ אימבר (תרל"ז – 1877) והפך להמנון התנועה הציונית. שני בתי השיר הראשונים, עם תיקונים קלים, היו להמנון הלאומי של מדינת ישראל - "התקווה".

קבר יוסף

קברו של יוסף בן יעקב "בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב" (יהושע כד). על אתר הקבר יש עדויות החל במאה ה-4, והוא נחשב מקום קדוש במיוחד ליהודים ולשומרונים וגם לנוצרים ולמוסלמים.

"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק ב')

ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק השני העוסק בנושא.

התנ"ך והציונות

מקומו של התנ"ך בהתפתחות הציונות

התנ"ך בחינוך היהודי

מקומו של התנ"ך בחינוך היהודי לאורך הדורות

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

אחד מזרמי היהדות בעולם ובישראל

האם יש שבת בלי כדורגל?

האם ראוי לקיים משחקי כדורגל בשבת? כיצד צריכה להיראות השבת הישראלית, והאם ניתן להגיע לפשרה בין חילוניים לדתיים?

"להבות פשטו בארצנו"

בשיעור זה נדון בתופעת הקנאות הדתית בשם היהדות, דרך מעשי הרצח שבהם נרצחו שירה בנקי וסעד ועלי דוואבשה בסוף חודש יולי 2015.

דמוקרטיה מתגוננת בישראל

מאמר זה מסביר מהי דמוקרטיה מתגוננת וכיצד היא באה לידי ביטוי בישראל. המאמר מתמקד בעיקר בדרכים שישראל נוקטת, כמדינה דמוקרטית להתמודדות עם בעיית הטרור.

דמוקרטיה וביקורת שיפוטית

המאמר דן במעמדו של בית-המשפט העליון בחברה הישראלית, תוך התייחסות לשתי טענות מרכזיות: הראשון- כי בעשורים האחרונים הפך בית המשפט העליון לגורם מרכזי בחיים הציבוריים בישראל, אשר מתווה את המדיניות של מדינת ישראל. השני - כי מוסד הביקורת השיפוטית הוא אנטי-דמוקרטי. המאמר דן גם בתפקידה של החוקה ותפקידה של הביקורת השיפוטית.

דמוגרפיה יהודית בת-זמננו: הציונות והקמתה של מדינת ישראל

לציונות הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה היהודית בת זמננו מבחינות רבות ושונות. אין כמעט תחום בקיום היהודי, שלא השתנה, בצורה זאת או אחרת, כתוצאה מעלייתה של הציונות ומהקמתה של מדינת ישראל. בין אלה כדאי לציין במיוחד את המהפכה הדמוגרפית, שעוצבה על-ידי הציונות.

דגל המדינה: המחלוקת וההחלטה

ההחלטה הסופית לגבי דגל המדינה התקבלה לאחר תהליך ארוך ומורכב שהעיד על החשיבות הרבה שמקבלי ההחלטה ראו בה. הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית היו צריכות להכריע בין שתי אפשרויות לעיצוב דגל המדינה: דגל ההסתדרות הציונית, דגל שבעת הכוכבים, ונדונה גם הצעת פשרה של דגל בעל שבעה מגני דוד זעירים.

דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה- العائلة"

דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה - العائلة" של האמנים חאדר ושאח וחיים מאור, שהוצגה בגלריית "הקצה" בנהריה. בדבריו מתייחס ד"ר בוימל למציאות של חוסר שוויון בין יהודים לערבים בישראל, למציאות של התנגשות בין שתי הקבוצות באוכלוסייה, ולבחירה של מאור וושאח ללכת בנתיב אחר, להסיר במידה מסוימת את הזהויות הקולקטיביות של כל אחד מהם, ולהיפגש האחד עם השני, "להיות רק שני פרטים, שני בני אדם". בעשייה זו רואה ד"ר בוימל מחאה חברתית-אזרחית הדורשת שוויון בין ערבים ליהודים במדינת ישראל.

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות

תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.

"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק א')

ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק הראשון העוסק בנושא.

גני הילדים - חידוש השפה העברית

כתבה בנושא חידוש השפה העברית דרך גני הילדים העבריים לפני כ 100 שנים.

"שיר ליל שבת" - יהודה עמיחי

קריאה בשיר "שיר ליל שבת" מאת יהודה עמיחי. משתתפות: נעמי הלברטל, גיתית חזן ואיילת כהן - שלוש תלמידות מביה"ס 'פלך' שבירושלים.

"פלוגה בקו" - מאיר אריאל

קריאה בשיר "פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" מאת מאיר אריאל. משתתפים: העורכת והמתרגמת עטרה אופק, שחר גרוסמן ואורי אלאור.

"עטור מצחך" - אברהם חלפי

קריאה בשיר "עטור מצחך" מאת אברהם חלפי. בהשתתפות: השר לשעבר חיים רמון והשחקנית והסופרת אלונה קמחי.

שיח אחרי מלחמה

במציאות הישראלית אנו חווים תקופות של מתח. שיעור זה מזמין את התלמידים לשתף את חבריהם לכיתה בתחושות ובחוויות שמעוררים בהם האירועים הקשים, לפקוח את עיניהם לאופן שבו חבריהם ושאר חברי הקהילה חווים את האירועים, ולארגן את התלמידים לפעול יחד למען הקהילה, בתקופה בה היא זקוקה לחיזוקים רבים.

כמו רקפות בין הסלעים

במדינה שלנו אנו חווים לעתים אירועים המאלצים את התלמידים להתמודד עם חוויות מסעירות ומטלטלות. בשיעור שלהלן יוכלו התלמידים לדון באירועים ובתחושות הנלוות להם, הן בפורום מצומצם והן במליאת הכיתה.

גביע העולם בכדורגל: לקראת אנושות טובה יותר

גביע העולם בכדורגל הוא אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם. במסגרת השיעור שלהלן, ננסה להבין את סוד הקסם של המונדיאל, באמצעות ניתוח חזון אחרית הימים של ישעיהו.

"תמיד נבוך, לא נסחף"

אריק איינשטיין, שהלך לעולמו, היה מגדולי הזמרים הישראליים. במערך שיעור זה נכיר את דמותו דרך עיון בשניים משיריו.

זיכרון השואה במדינת ישראל

זיכרון השואה מקבל תשומת לב רבה במערכת החינוך הישראלית, אך כיצד אנו זוכרים את השואה, ומה משמעות הזיכרון בעיצוב זהות יהודית עכשווית?

השחתת צלם אלוהים

מהן ההשלכות המוסריות של מעשה רצח? מהו צלם אלוהים שבאדם, וכיצד הוא מושחת? לקראת יום רבין, שיעור חינוך לתלמידי תיכון העוסק בשאלות אלה דרך עיון במקורות היהדות.

"יונתן" - יונה וולך

קריאה בשיר "יונתן" מאת יונה וולך. משתתפים: תחקירני התכנית שהרה בלאו וקובי אברבנאל.

"הליכה בשדות מרמת רחל לצור באהר" - פנחס שדה

קריאה בשיר "הליכה בשדות מרמת רחל לצור באהר" מאת פנחס שדה. משתתפים: הסופרת אגי משעול והמשורר-סופר בני שבילי.

"דיזינגוף סנטר" - דגם אדריכלי

פרק מתוך התוכנית "החדר". עיון בדגם אדריכלי של דיזינגוף סנטר. משתתפים: צבי אפרת - אדריכל, תמר ברגר - מרצה ללימודי תרבות.

"גדולים מעשי אלוהי" - אמיר גלבוע

מתוך תוכנית החדר: קריאה בשיר "גדולים מעשי אלוהי" של אמיר גלבוע. משתתפים: המשוררת אגי משעול והסופר אייל מגד.

מרדכי מרטין בובר

איש רוח והגות, בעל תודעה יהודית ולאומית והשכלה כללית רחבה. פרשן ומתרגם המקרא, חוקר חסידות ומראשוני האוניברסיטה העברית. תרומתו ההגותית המרכזית הייתה התפיסה הדיאלוגית - אני-אתה - בתנ"ך וביהדות. זכה לפרסים רבים, ובהם פרס ישראל (1958).

יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי

יצחק בן צבי - הנשיא השני של מדינת ישראל וממנהיגי היישוב בארץ. אישתו, רחל ינאית, הייתה מנהיגת "תנועת הפועלות" וכלת פרס ישראל על תרומתה לחינוך ולחברה בארץ. שניהם היו ממייסדי ארגון "השומר". בן צבי היה נשיא צנוע, שקבע את בית הנשיא בצריף עץ בירושלים וניהל עם רעייתו אורח חיים פשוט ועממי.

מנחם בגין - הנאום מרטיט הלב בעצרת המונים נגד הסכם השילומים עם גרמניה

הדיון בכנסת על הסכם השילומים עם גרמניה ועצרת ההמונים שארגנה תנועת החירות לקראתו היו ציוני דרך מרכזיים בדברי ימיה של מדינת-ישראל ובתולדות הדמוקרטיה הישראלית. היה זה הניסיון הרציני ביותר שנעשה אי-פעם למנוע מהכנסת להחליט באופן חופשי, ריבוני ודמוקרטי. פרשה זו רדפה שנים רבות את תנועת החירות, אך במיוחד את מנהיגה, מנחם בגין, שמאז דבק בו הדימוי של פוליטיקאי המוכן להיאבק על עמדותיו בכל דרך.

דגל מעורר מחלוקות

החלטת מועצת המדינה הזמנית על דגל ישראל המוכר לנו לא היתה כל כך פשוטה ולקחה מתברר יותר זמן מאשר מוכר לכולנו. למה?