תוצאות

סידור תוצאות לפי

הכל

ברכת לְבָנָה – קידוש לְבָנָה (=ירח)

טקס המתקיים בחצר בית הכנסת במוצאי השבת הראשונה בתחילת כל חודש, אחרי מולד הלבנה. במהלך הדורות קיבל הטקס משמעות סמלית של התחדשות העולם וגאולת ישראל.

לימוד תורה של נשים

לימוד תורה נזכר במקרא כחובת האב לבניו, אך הסוגיה של לימוד תורה לבנות עלתה כבר בתקופת המשנה. שינוי ראשוני החל בארה"ב במאה ה-20, אך רק בסופה של מאה זו במדינת ישראל התרחש מפנה של ממש בלימוד תורה של נשים.

תרומות

לפי התורה, חובה על כל חקלאי בארץ ישראל להפריש לכוהנים מיבולי השדה והכרם ומגז הצאן הראשון. התורה אינה מגדירה את התרומה, אך במשנה יש כמה הגדרות, לפי יכולתו ונדיבות לבו של החקלאי.

תפילות החול

התפילות בימי חול מתקיימות בשלושה זמנים: בשחר (בבוקר) – תפילת שחרית, באמצע היום – תפילת מִנְחָה, ובערב (בלילה) – תפילת ערבית.

תפילת העמידה

התפילה המרכזית בסידור התפילה - ובכל אחת משלוש תפילות הקבע היומיות - בחול ובשבת, בחג ובמועד. היא נקראת בשם זה משום שהיא נאמרת בעמידה.

תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, מניחים תפילין בעיקר בתפילת השחרית. התפילין נחשבים למצווה חשובה שמקורה בתורה.

שמיטה

השנה השביעית במחזור של חמישים שנה (יובל) היא שנת שמיטה, והיא כוללת, לפי התורה, שמיטה חקלאית (השבתת עבודות באדמת הארץ) - ושמיטת כספים (ביטול חובות).

שְׁמַע

הקטע הראשון של קריאת שמע ובו חמישה פסוקי תורה העוסקים באמונה בה'. הפסוק הפותח הוא הצהרה בייחודו של האל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".

שלום זכר ושמירת הבן

טקס שמירה על הבן הנולד שמתקיים לפי המסורת בשבת הראשונה לאחר הולדתו ובלילה שלפני ברית המילה. בימינו חידשו מנהג דומה לבת - "שלום בת".

שבת חתן ושבת כלה

השבת שלפני החתונה או אחריה, המיועדת לשמחת החתן והכלה, ובה מוזמן החתן לקריאת התורה בבית הכנסת.

רחיצה וסיכה

השמירה על גוף נקי מופיעה במסורת היהודית במקומות מגוונים.

צידוק הדין

תפילה שהאבלים נוהגים לומר בבית הקברות לאחר טקס הקבורה, ובה הם מצדיקים את רוע הגזירה, את האובדן, ואת הדין.

ציצית

פתיל של ארבעה חוטים כפולים השזורים יחד ומחוברים לכל אחת מארבע פינות הבגד. מצוות ציצית נזכרת בתורה. בימינו הכוונה לבגד שנקרא "טלית קטן".

צער בעלי חיים

התורה מאפשרת לאדם להשתמש בבעלי החיים לתועלתו, אך דורשת יחס של רחמים והתחשבות ומחייבת הגנה גם על בהמות הבית (תוך פירוט איסורים וחיובים) וגם על חיות הבר.

קדיש

תפילה עתיקה, רובה בארמית, מתקופת התלמוד. באשכנז (מאה 13-12) הפכה ל"קדיש יתום". המסר המרכזי - פסוק מקראי (בארמית), "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלָם וּלְעַלְמֵי עָלְמָיָא" (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים). בתפילה משובצים עוד נוסחים של הקדיש, שאינם קשורים לאבלות.

פדיון הבן

מצווה מן התורה שהיא ביטוי של הודיה לה' על הצלת בכורי בני ישראל בזמן יציאת מצרים. טקס הפדיון מתקיים במלאות 31 יום להולדת הבן הבכור, ובו פודים את הבן באמצעות תשלום סמלי לכוהן.

פאה נוכרית

שערות מלאכותיות או טבעיות שנארגות לכיסוי לשערו של האדם, במאות השנים האחרונות נהגו חלק מהנשים להשתמש בפאה ככסוי ראש.

חופה

הטקס המרכזי בחתונה יהודית, המצרף שני טקסים: אירוסין ונישואין. צורת החופה בימינו - יריעה (טלית או בד מהודר) שמתחתיה נערך הטקס הכולל שבע ברכות, שבירת הכוס על ידי החתן, וליווי החתן והכלה בשירה, בנגינה ובריקודים.

סעודה

מרכיביה של הסעודה במסורת ישראל כוללים לחם (חלה), בשר, דגים ויין. לסעודה מקום מרכזי באירועים ובמועדים הקשורים גם למעגל השנה וגם לטקסי החיים, והיא מלווה בשירה ופיוטים.

נישואין - חתונה

לפי המסורת היהודית - מיסוד חוקי והלכתי של הקשר בין בני הזוג בטקס החתונה, המאחד בימינו שני טקסים שהיו בעבר נפרדים: אירוסין ונישואין. חגיגות החתונה במנהגי העדות מתחילות לפני החתונה ונמשכות שבעה ימים לאחריה.

מתן שם לבן ולבת

לאחר הלידה ההורים נותנים את השם לבן או לבת: לפי המסורת, לבן ניתן השם בטקס ברית המילה, ולבת – בשבת שלאחר הלידה או בטקס זבד הבת.

מתנות עניים

מענקים שהחקלאי צריך לתת מיבולו למי שאין לו.

מַעֲשֵׂר

עשירית מן היבול השנתי ומן החי, שעל פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מדי שנה. חז"ל הנהיגו גם מַעֲשֵׂר כספים: הַפְרָשַׁת עשירית (10%) מן ההכנסה השנתית לצדקה, לנזקקים.

מצוות התלויות בארץ

שם שהעניקו חז"ל למצוות שאפשר לקיים רק בארץ ישראל והן קשורות לאדמת הארץ, לעבודת האדמה וליבוליה. מצוות אלו מעוגנות ברעיון, שאין לעם ישראל אדנות על הארץ.

מניין

10 גברים יהודים שהופכים להיות ציבור ומאפשרים לקיים טקסים שלא אפשרים בפורם מצומצם יותר.

לידה

"פרו ורבו" הוא הציווי הראשון בתורה, התשתית להמשכיות העם והמשפחה. סבל ההיריון והלידה נזכרים בתורה כעונש לאישה על חטאה בגן עדן. בעבר היה תהליך הלידה כרוך בסיכונים רבים, ומכאן הסגולות והטקסים שהתפתחו לשמירה על היולדת והרך הנולד.

כשרות

מערכת הדינים והכללים המגדירה את סוגי המזון הכשרים. ראשיתה בהיתר שקיבלו נח ובניו לאכול מבשר בעלי החיים, המשכו בחוקי התורה שהגדירו את האסור והמותר, ובהם איסור אכילת בשר וחלב, וסייגים שנוספו במהלך הדורות (כגון: כלים וכיורים נפרדים).

כיסוי ראש

תו היכר ליהודי אורתודוקסי ומסורתי (בעיקר בצורת כיפה), שאינו נזכר בתורה, אך הפך לחיוב הלכתי ומעיד על אורח חיים דתי. דווקא כיסוי הראש לאישה מעוגן בתורה, אך לפי ההלכה חל רק על נשים נשואות, ובימינו לא כל הנשים הדתיות הנשואות מכסות את ראשן.

יום השנה - יום הזיכרון

התאריך העברי שבו מציינים את יום הפטירה (ביידיש - "יאָרצייט", בפי עדות המזרח - נחלה). הטקס ליד קברו של הנפטר כולל קריאת פרקי תהלים, אמירת קדיש, הנחת אבן או זר על המצבה והדלקת נר.

והיה אם שָׁמוֹעַ

הקטע השני של קריאת שמע, ובו שמונה פסוקי תורה העוסקים ברעיון הגמול, השכר והעונש, בהיבט הלאומי (הקיום בארץ) ובהיבט החקלאי (מטר ויבול). בקטע נזכרות גם מצוות תפילין ומצוות מזוזה.

תספורת וגילוח

במסורת היהודית כללים בנוגע לתספורת וגילוח

"ואהבת לרעך כמוך" - כלל גדול בתורה

עיקרון הלכתי המבוסס על השוויון בין בני האדם, וממנו נגזרות מצוות וחובות של האדם כלפי זולתו.

כתובה

מסמך משפטי המעוגן בהלכה היהודית, ומפרט את ההתחייבויות של בני הזוג זה לזה - בעיקר את חובות האיש לאשתו גם במהלך נישואיהם וגם בסיומם. הכתובה נוסחה בימי חז"ל, וכדי להתאימה למציאות ימינו ולערכי השוויון נוספו עליה הסכמי קדם נישואין וממון.

מזוזה

הסמל המובהק ביותר של הבית היהודי, שאותו קובעים על הדופן הימני של פתח הבית. בתוך בית המזוזה – מגילת קלף קטנה, ועליה שני קטעים מן התורה, ובהם מצוות מזוזה ועיקרי יסוד באמונה.

צדקה

מחויבותו של כל יחיד בישראל לזולתו המעוגנת בתורה ומודגשת במקורות חז"ל ובפסיקתו של רמב"ם. היא מלווה את עם ישראל בכל הדורות והתפוצות - גם בימינו, במדינת ישראל.

הודיה לאחר הלידה

טקסים במסורת היהודית המציינים את הכרת התודה של ההורים על התוספת המשפחתית, וכוללים ברכות מיוחדות ובהן ברכת "שהחיינו". השינויים במעמד האישה בחברה הדתית (ובכלל) השפיעו גם על טקסי ההודיה ועל מקומה של האֵם בטקסים אלו.

ברכת שהחיינו

אָמֵן

מילה המביעה חיזוק והסכמה למה שנאמר לפניה, ומשמעה: הלוואי שהדברים שנאמרו אכן יקרו.

איסור עורלה ונֶטַע רְבָעִי

נטעת עץ, גידלת אותו - ואז עליך לחכות שלוש שנים, ורק בשנה הרביעית מותר לאכול ממנו. למה?

קריאת שמע

שלושה קטעים מן התורה המדגישים עקרונות יסוד ביהדות והם חלק קבוע מתפילות הבוקר והערב.

הפרשת חלה

אחת ממצוות התורה המיוחדות לנשים (אך לא רק): להפריש חלה – חלק מכל בצק – תרומה לכוהן. בימינו אי אפשר לקיים תרומות לכוהנים, ולכן נוהגים לשרוף את חלק הבצק (חלה) שהופרש – בצירוף ברכה.

הנישואין במדינת ישראל

הנישואין במדינת ישראל מתנהלים לפי הדין הדתי של אזרחי המדינה – יהודים, מוסלמים, נוצרים וכדומה. ובימינו גוברת הדרישה לאפשר בחירה בין נישואין דתיים לנישואים אזרחיים.

המשכן - אוהל מועד וכליו

המבנה הארעי שבו התקיים הפולחן עד לבניית בית המקדש בירושלים.

הכנסת אורחים

אחת המצוות במסורת היהודית המעוגנת במורשתו של אברהם אבינו, כמסופר בספר בראשית ובמדרשי חז"ל. בימינו הורחבה משמעות המצווה מקבלת אורחים לקבלת האחר, תוך הזדהות ופתיחת הלב.

החתונה במקרא ובמקורות חז"ל

במקרא אין תיאורים של טקס החתונה, אך יש מידע על תהליך הבחירה של בן או בת זוג, כגון בחירת בת זוג ליצחק אבינו. במקורות חז"ל עוצבו נוהלי האירוסין והנישואין וגם טקס החופה ומשתה החתונה.

החתונה במנהגי העדות

במסורת עדות ישראל קדמו ליום הנישואין טקסים כגון טקס החינה, הכנת הכלה והחתן ליום הנישואין וחילופי מתנות שהעניקו זה לזה החתן והכלה ומשפחותיהם.

זכויות העובד - במקרא ובהלכה

דיני העבודה שבתורה – שהם המקור להלכה היהודית – היו השראה לדורות מבחינת זכויות העובד ויחסי עובד-מעביד. כבר בתקופת חז"ל העניקה ההלכה לעובד מעמד חסר תקדים בהשוואה למערכת המשפט שהייתה נהוגה בעולם העתיק.

כרובים - במקרא

למלאכים המכונים במקרא כרובים יש תפקידים שונים במסורת היהודית.

יזכור

תפילה לזכר קרובים שנפטרו. ראשיתה כנראה בסוף המאה ה-11, בעקבות מסע הצלב הראשון ופרעות תתנ"ו (1096). תפילת יזכור מיוחדת נתחברה לזכר קורבנות השואה, ואחרי מלחמת העצמאות נוספה תפילת יזכור מיוחדת לחללי צה"ל, הכוללת היום גם את נפגעי פעולות הטרור.

ברכות

הברכות הן מרכיב יסודי בתפילה ומביעות שבח והודיה לאל, שבחסדו זָן ומקיים את בני האדם. הברכות נאמרות על מזון ומשקה, על שמחות ואסונות, על תופעות טבע (ועוד) - גם במהלך היום וגם באירועים מיוחדים, במעגל השנה ובחיי האדם.

ברכת כוהנים

טקס שבו הכוהנים מברכים את המתפללים בבית הכנסת בחלק מן התפילות בימי חול, בשבתות ובחגים. נוסח הברכה הוא מן התורה, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היה הטקס מתקיים מדי יום ביומו.

בר מצווה ובת מצווה

גיל מצוות ניזכר כבר במשנה (לפני כאלפיים שנה), כנקודת מעבר בחיי אדם, שבה הנער והנערה מקבלים אחריות למעשיהם. טקס בר המצווה כולל הנחת תפילין ועלייה לתורה בבית הכנסת, ובימינו יש קהילות רבות (כולל אורתודוקסיות) שבהן גם נערות עולות לתורה.

הזכרת נשמות והודיה לשלום המשפחה

תפילת "יזכור" לנשמות בני המשפחה שנפטרו, נאמרת בבבית הכנסת בשלוש רגלים וביום הכיפורים (ועוד). תפילת ההודיה לשלום המשפחה חוברה בימינו עבור מתפללים שבני משפחותיהם הקרובים בחיים.

גניזה - וגניזת קהיר

המקום שבו נשמרים כתבי קודש לסוגיהם וחפצי קדושה (כגון תפילין) שהתבלו או נקרעו, שבגלל קדושתם אסור לזרוק אותם. הגניזה החשובה ביותר בתולדות ישראל היא גניזת קהיר, שבה נשמרו במשך אלף שנה כתבי יד בלויים: בהם ספרי קודש, יצירות ספרות, תעודות היסטוריות ועוד.

ארון הקודש

ארון מיוחד - "היכל" - ובו ספרי התורה שקוראים בהם בשבת, בראש חודש, בחג ועוד. נקרא על שם ארון הברית שהיה בבית המקדש, ומיקומו בקיר המזרחי של בית הכנסת.

מכירת חמץ

חובת ביעור חמץ נועדה להבטיח שלא יימצא חמץ בחג הפסח - בבית, בחנויות ובמחסנים. במהלך השנים התעוררה בעיה של נזק כלכלי והפסד כספי, ונמצא הפתרון של מכירת החמץ לנוכרי לפני החג. מכאן היתר מכירת חמץ בימינו.

תקיעות שופר בראש השנה

מצווה מן התורה המיוחדת לראש השנה, שהעניקה לו את השם "יוֹם תְּרוּעָה". את תקיעות השופר מבצע אדם מיומן, כשלצדו אדם המכריז באוזני התוקע והקהל על כל תקיעה.

תפילת נשים

לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.

תפילת טל

תפילה שנוהגים לומר ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסיום החורף. בהתאם לחילופי העונות מחליפים את הבקשה לגשם בתפילה לאביב וקיץ ברוכים בטל וביבולים.

תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם

אחת המחלוקות סביב הנחת תפילין שמיוחסת לסב ונכדו מהמאות 12-11 לספירה.

תפילות השבת

בתפילות השבת נמנעים מלהזכיר ענייני חולין. פותחים בקבלת שבת שעיקרה מזמורים ושירה, ועל שלוש התפילות של ימי החול מוסיפים תפילה – מוסף לשבת.

תפילות הימים הנוראים

תפילות הימים הנוראים כוללים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם. התפילות עוסקות בחשבון הנפש של האדם, וכוללות חרטה ובקשת סליחה. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתקיעות השופר, ושל יום הכיפורים – בתפילות "כל נדרי" ו"נעילה".

תולדות התפילה

התפילה במסורת ישראל היא פנייה ישירה של האדם לאלוהים ומצווה יומיומית של היהודי. מאז חורבן הבית השני התגבשו בקהילות ישראל נוסחי תפילה קבועים, ובמהלך הדורות הם הועלו על הכתב בסידורי התפילה וקיבלו את מקומם הקבוע במהלך היום ובמעגל השנה.

שליח ציבור

הכינוי למוביל התפילה בציבור.

קריאת התורה

הטקס בו קוראים את פסוקי התורה מתוך מגילת הקלף.

ערי מקלט

שש ערים – שלוש בארץ ישראל ושלוש בעבר הירדן המזרחי – שהוקצו בתורה כערי מקלט, שאליהן נמלט רוצח בשגגה עד למשפטו.

מפטיר

העולה האחרון לתפילה בשבת בשחרית והוא שגם קורא את ההפטרה.

כיצד מרקדין לפני הכלה?

שיר מסורתי בטקס החתונה, המדגים את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי: מה ראוי לשיר לכלה על מנת לשמח אותה – "כלה נאה וחסודה" או "כלה כְּמוֹת שהיא"?

כיבוד הורים ומורים

הדיבר החמישי בעשרת הדיברות. הציוויים הקשורים לכיבוד הורים אינם נזכרים בתורה אלא במקורות חז"ל ובהלכה, ומדגישים במיוחד את החובה לכבד הורים בזקנתם, כשהתפקידים מתהפכים - וההורים זקוקים לילדיהם. חובת כיבוד מורים איננה מן התורה אלא ממקורות חז"ל.

רכילות ולשון הרע

שני איסורים הנזכרים בתורה ובתוכחות הנביאים. מקורות חז"ל מייחסים לחטא לשון הרע כמה אסונות לאומיים, ורמב"ם בפסיקתו הגדיר את שני האיסורים והבחין ביניהם, וגם הדגיש את השלכותיהם וחומרתם.

קידוש החודש

טקס בתקופת המשנה והתלמוד, שבו קבעו את ראש החודש - על פי שני עדים שראו את מולד הירח. אם עדותם הוכחה כאמינה, היה בית הדין מכריז על ראש חודש ומקדש אותו. עם קביעת לוח שנה (המאה ה-4 לספירה) נפסק קידוש החודש.

קדושה (בתפילה)

חלק מחזרת שליח הציבור בעת תפילת עמידה.

פדיון שבויים

אחת המצוות החשובות מן התורה, שנקבעה כהלכה בתקופת חז"ל והתמסדה לאורך הדורות כחובת הקהילה לחבריה שנפלו בשבי. מסורת זו נמשכת גם בימינו, באחריות המדינה ללוחמיה השבויים והנעדרים.

לשון נקייה

תופעה שראשיתה בלשון המקרא: צורת ביטוי הנמנעת מניסוחים בוטים וממירה אותם בביטויים מעודנים, כדי להימנע מניבול פה. דוגמאות ללשון נקייה נמצאות גם בעברית בת זמננו.

לא תעמוד על דם רעך

ציווי מן התורה האוסר על אדם להתעלם מזולתו הנמצא בסכנת חיים, ומחייבו לעשות הכול כדי להצילו. נקבע כחוק הכנסת (תשנ"ח – 1988) כדי לעגן את הערך המוסרי והחברתי של הצלת חיים בחקיקה הישראלית.

אורים ותומים

חלק מבגדי הכוהן הגדול, שבאמצעותם היה מַפְנֶה שאלות לה' ומקבל מענה.

הַלֵל

שם כולל לשישה מזמורי תהלים הכוללים דברי הלל ושבח לאל וחלקם פותחים במילה "הללויה". נוהגים לומר אותם בבוקר בחגים ובמועדים מיוחדים, ורק פעם בשנה בלילה: בליל הסדר.

תפילות החג

תפילות המיוחדות לשלושת החגים (שלושה רְגַלים) - פסח, שבועות וסוכות - המבטאות את המשמעות ההיסטורית הייחודית לכל חג לצד ההיבט החקלאי הנוגע לעונת השנה. במהלך השנים קובצו תפילות החגים לכרך נפרד ("מחזור לשלוש רְגַלים").

תענית דיבור

תענית שכוללת שתיקה שהאדם מקבל על עצמו כתהליך כפרה וחזרה בתשובה.

טלית

תשמיש קדושה יהודי מימי המשנה והתלמוד, שהיה תחילה בגד והפך ליריעת בד לבנה עם פסי תכלת, שבה מתעטפים בתפילה (בדרך כלל בתפילת הבוקר).הטלית שימשה מקור השראה לדגל התנועה הציונית, שנקבע גם כדגל המדינה.

חרם

נידוי אדם והרחקתו מן הקהילה כאמצעי לאכיפת סמכותה וערכיה. בימי הביניים ובתחילת העת החדשה היה לחרם תוקף ועוצמה בקהילות היהודיות, כמו החרם על ברוך שפינוזה. והיו גם מקרים של חרם על ספרים (כמו החרם על "מורה הנבוכים" של רמב"ם).

השבת אבידה

החובה להחזיר כל אבידה לבעליה, גם אם בעל האבידה הוא אויב או שונא של המוצֵא. המצווה כוללת את האיסור להתעלם מן האבידה, גם במקרה שהשבת האבידה כרוכה בטרחה.

הדרשה בציבור בתקופת חז"ל

בתחילת ימי הבית השני הייתה הדרשה חלק מהוראת התורה ומצוותיה. בהמשך, בעיקר לאחר חורבן הבית השני, קיבלה הדרשה אופי עממי ואגדי והייתה צמודה לקריאה בציבור של פרשת השבוע.

ברכת הגומל

ברכה הודיה שאומר מי שהיה בסכנה – ונחלץ בבריאות ובשלום.

"בל תשחית" - בבית ובסביבה

איסור הלכתי למניעת קלקול והשחתה של כל דבר שיש בו תועלת, ובכלל זה בגדים, מזון, וסביבת המגורים. האיסור בתורה חל על כריתת עצי פרי בזמן מלחמה, אך ההלכה הרחיבה אותו כדי למנוע השחתה ובזבוז.

גירושין

סיום חיי הנישואין לפי ההלכה באמצעות שטר גט שהבעל נותן לאשתו. מאז ימי חז"ל רשאית גם האישה לתבוע גירושין, ובמהלך הדורות השתנתה ההגדרה של עילת הגירושין, במטרה למנוע גירושין חפוזים ולהגן על מעמדה הכלכלי של האישה.

ברכת החודש

טקס המתקיים בבית הכנסת בשבת שלפני ראש חודש, ובו מכריזים על ראש החודש ומברכים אותו.

ברכת הבנים והבנות

ברכת ההורים לילדיהם בטקס קבלת שבת, המבוססת על ברכת יעקב לנכדיו, בני יוסף, עם תוספת מתאימה לבנות. הנוהג לברך את הבנים רווח בסיפורי המקרא, וברכת הבנים והבנות הייתה למנהג בקהילות ישראל החל במאה ה-17.

ברית מילה וזבד הבת

אחת המצוות הראשונות בתורה: למול כל בן בגיל שמונה ימים, כאות לברית בין עם ישראל לאלוהיו. את הברית עורכים בטקס חגיגי, שבו מכריזים על שם הבן. כמקבילה לברית המילה יש הנוהגים לערוך לבת טקס הנקרא זֶבֶד הבת (שמחת הבת).

מסורבות גט ועגונות

מסורבות גט - נשים שתבעו גירושין, אך בעליהן מסרבים לתת להן גט או מעכבים אותו. עגונות - נשים נשואות, שבעליהן עזבו למקום לא ידוע והן אינן יכולות לתבוע גט, או שבעליהן אינם כשירים לתת גט. ובימינו יש גם גברים מסורבי גט או עגונים.

מגילה

כינוי לכל אחד מחמשת הספרים בתנ"ך השייכים לחלק הכתובים: מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר. מגילה היא גם צורה מיוחדת וקדומה של כתיבת ספרים על קלף שאותו גוללים. ספר התורה שקוראים בבית הכנסת עשוי קלף, כתוב ביד ומגולל כמגילה עתיקה.

כתובת קעקע

איסור לסרוט את העור ולצובעו.

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

קינות

שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.

קמחא דפסחא - מעות חיטים

מנהג קדום, לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח באמצעות מגביות מיוחדות שנערכו בין פורים לערב פסח. המנהג קיים עד היום בכל קהילות ישראל וגם במדינת ישראל.

טעמי המקרא

סימונים בפסוקי התנ"ך מעל האותיות או מתחתן, המציינים את ההברה המודגשת בכל מילה ומשמשים גם כסימני פיסוק בכל פסוק.
לטעמי המקרא יש גם משמעות מוזיקלית (הדומה למשמעותם של תווים).

חסד

מונח מקראי המציין מעשה של טוב לב ונדיבות. החסד במקרא מתאר גם את היחס בין ה' לעם ישראל. בתקופת חז"ל התפתח המושג "חסד" למערכת של מחויבות חברתית, שכללה מוסדות של גמילות חסדים (גמ"ח) לכל נזקק, הקיימים גם בימינו.

חלוקת התורה לפרשות

חלוקת המשנה של התורה והשימוש בה

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

הפטרה

קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל.

החליצה במקרא

לפי חוקי התורה, כאשר אדם נפטר ללא בנים – חובה על אחיו לשאת את אלמנתו כדי להקים זרע והמשכיות למת. אם האח מסרב למלא חובה זו ולהתחתן עם אלמנת אחיו – מתקיים טקס חליצה.

ברכות השחר

ברכות הנאמרות בכל יום באותו הנוסח וקשורות להתעוררות ולקימה בבוקר. מביעות את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.

ביקור חולים

מצוות ביקור חולים שייכת לתחום של צדקה וגמילות חסדים, והיא נזכרת לראשונה בתלמוד הבבלי כאחת משש מצוות, שאדם נהנה מפירותיהן בעולם הזה, והשָׂכָר שמור לו לעולם הבא.

"אדון עולם"

פיוט הפותח את תפילת שחרית, נכתב כנראה בספרד במאה 13-12 ומתאר את מלכותו הנצחית של האל ואת יחידותו.

אבלות

מצבו של האדם האָבֵל, שאחד מבני משפחתו הקרובים ביותר נפטר. פרקי הזמן של האבלות - שבוע ("שבעה"), שלושים יום ושנת אבל (על אב ואם בלבד) - נועדו לסייע למתאבל להשלים עם אובדנו ולחזור לחיים בהדרגה.