38 תוצאות

סידור תוצאות לפי

הכל

תורה ועבודה

צירוף מלשון חז"ל, שבו "עבודה" היא עבודת אלוהים, תפילה. בתחילת המאה ה-20 אימצה הציונות הדתית את הצירוף במשמעותו הראשונית: שילוב של חיי תורה עם עבודת אדמה והתיישבות. "תורה ועבודה" הייתה לסיסמת תנועת הנוער "בני עקיבא" (1929).

תחיית הלשון העברית בארץ ישראל

תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים, שהחלה עם תנועת התחייה והיישוב המתחדש בארץ ישראל (המאה ה-19). תחיית הלשון סייעה לגיבושו של הבית הלאומי ולהכרה במעמד העברית כשפה רשמית עוד לפני קום המדינה.

תיקו

מונח המסמל שמחלוקת שהיתה בין שני חכמים לא הוכרע.

שקל

במקור – מטיל של מתכת יקרה (כסף או זהב), הנזכר בספר בראשית, בסיפור רכישת מערת המכפלה. בתקופת הבית השני נטבעו לראשונה מטבעות של שקל, ובספרו "אלטוינלנד" תיאר הרצל את השקל כמטבע העתידי של מדינת היהודים. ואכן בימינו השקל הוא המטבע הרשמי של ישראל.

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי"

הציווי של ה' לפרעה (בספר שמות) לפני עשר המכות ובמהלכן. במאה ה-20 היה הביטוי לסיסמה של התנועה לשחרור העבדים בארה"ב ושל מאבק יהודי ברית המועצות להיתרי עלייה לארץ.

פָלָשְׁמוּרָה

מומרים מקרב יהודי אתיופיה שהתנצרו כקהילות (ולא כיחידים), אך המשיכו לשמור על קשר בני המשפחה היהודים (ביתא ישראל).

ערבית-יהודית (ספרות)

ערבית בתעתיק עברי, שהתפתחה בימי הביניים בקרב יהודים בארצות האסלאם, וכללה ספרות מתורגמת בתחומי המדע והפילוסופיה לצד יצירות יהודיות בתחום המקרא וההלכה, דקדוק ורפואה, הגות ומוסר.

עברית

השפה הרשמית של מדינת ישראל ושפת האֵם של היהודים, הנקראת על שם אבות האומה העברים הקדומים. זוהי שפה שמית עתיקה, שבה נכתבו רבים מנכסי הרוח של עם ישראל (ובהם התנ"ך והמשנה). באלפיים שנות הגלות שימשה כלשון קודש, ורק במאה ה-19 חזרה לשמש גם כלשון דיבור.

לאדינו

ספרדית-יהודית, הנקראת גם ספניולית, שהיא במקור הספרדית של ימי הביניים ושפתם של מגורשי ספרד. כמו שפות יהודיות אחרות, גם הלאדינו נכתבת באותיות עבריות, ובמהלך הדורות נכתבו בלאדינו יצירות רבות ומגוונות. בימינו חדלה לשמש כשפת דיבור.

השומרונים ודתם

נזכרים בתנ"ך כזרים שהובאו לשומרון על ידי ממלכת אשור, לאחר שכבשה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה. ויש הסבורים שהם שרידים לתושבי שומרון הישראלים. דתם מבוססת על האמונה באלוהי ישראל ובתורת משה (בלי ההלכה היהודית) וכן על בית מקדשם בהר גריזים. בימינו חיים השומרונים בעיר חולון ובהר גריזים.

הסלנג העברי

לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.

הניקוד העברי

ראשיתו במאה ה-7 לספירה, והוא נועד לשמר את הקריאה המדויקת של התנ"ך, שנכתב בכתיב חסר. במאה ה-9 כבר היו שלוש שיטות ניקוד, שתיים מהן - ארץ-ישראליות. אחת מהן (שיטת בן אשר מטבריה) משמשת אותנו עד היום.

הכתב העברי

ראשיתו בארץ כנען, בכתב העברי הקדום (כתב דעץ) שכלל 22 סימנים, כמספר אותיות האל"ף-בי"ת, ונכתב מימין לשמאל. גולי בבל שחזרו ליהודה הביאו את הכתב הארמי, שהחליף את הכתב הקדום והתפתח לכתב המרובע - הכתב העברי של ימינו.

ברחל בתך הקטנה

ביטוי המבוסס על פסוק מקראי, ומשמעותו: באופן ברור ומפורש שאינו משתמע לשתי פנים.

ברית (במקרא)

התחייבות בשבועה בין שני צדדים: ברית בין בני אדם המתחייבים לחיות בשלום ולהגן זה על זה או ברית בין האל לאדם.

ביטויים ופניני לשון מסיפור שאול המלך

הרומנסה בלאדינו

הגרסה הספרדית-יהודית של הרומנסה שנכתבה בלאדינו, הגיעה לשיא פריחתה במאות 16-15ונשתמרה עד ימינו. הרומנסה עוסקת בנושאים מתחום הרגש - ידידות ואהבה, קנאה ושנאה, בדמויות מקראיות ועוד.

מלחמת השפות

הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בארץ בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, המתבססים על מונחים מקצועיים בינלאומיים. מייסדיו, יוצאי גרמניה, החליטו ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. ההחלטה עוררת ויכוח סוער - למה גרמנית ולא עברית? - ובסופו ניצחה העברית.

ארמית

שפה שמית שהייתה בשימוש במזרח הקדום בעת העתיקה. במשך כאלף שנה שימשה (לצד העברית) כשפת היהודים, ובה נכתבו ספרי עזרא ודניאל, התלמודים (הבבלי והירושלמי) ועוד. הכתב העברי שבו אנחנו משתמשים היום התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום.

צאינה וראינה

חיבור שכלל מקורות יהודים רבים מסודרים על פי פרשות השבוע. הספר נכתב ביידיש על מנת שגם מיש אינם יודעים עברית ברמה טובה יוכלו לקראו.

יידיש

הלשון היהודית הידועה ביותר בתפוצות. שימשה כשפת היהודים ברוב מדינות אירופה ובריכוזי יהדות אשכנז במשך כאלף שנה. כמו שפות יהודיות אחרות, גם היידיש נכתבת באותיות עבריות והיא אחד ממקורות ההשפעה העיקריים של הסלנג העברי.

תפילת נשים

לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.

קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

יהדות התפוצות בתקופת הבית השני

קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

חג הפסח ויום הזיכרון (א' תשרי) של היהודים הקראים

הקראים חוגגים את החגים כפי שהם נזכרים בתורה, ולכן הם מבחינים בין ליל הפסח לחג המצות (חג הפסח), וליל הפסח שלהם אינו כולל את הטקס שבהגדה, אך כולל את סיפור יציאת מצרים, ככתוב בתורה. את א' בתשרי הם חוגגים יום אחד בלבד - הראשון לעשרת ימי תשובה.

חג הסיגד

חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.

סהרנה

חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.

קהילה

התארגנות מקומית האופיינית לעם ישראל מאז ימי הבית השני ואשר הגיעה לשיאה בימי הביניים. תפקידיה כללו: קיום החיים היהודיים-דתיים; עזרה הדדית ותמיכה בנזקקים; שמירה על ביטחון היהודים וייצוגם לפני השלטון.

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

אחד מזרמי היהדות בעולם ובישראל

הצדיק בחסידות

משמעותה של הדמות המובילה את הקהילה בתנועת החסידות

גֵר - וגֵר צדק

במקרא לא היה למושג "גֵר" תוכן דתי. גר היה מי שעזב את ארץ מולדתו ועבר לגור בארץ אחרת. התורה מקפידה במיוחד על היחס לגר - "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". גֵר צדק הוא מושג מלשון חז"ל המתכוון למי שאינו יהודי (או יהודייה) והחליט להצטרף לעם ישראל.

בני ברית

ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.