תוצאות

סידור תוצאות לפי

אפרים משה ליליין

צלם, צייר וגרפיקאי שנמנה עם מייסדי בצלאל. יצירתו מייצגת את "הלידה מחדש" של העם היהודי בארצו ואת שני תחומי יצירתו העיקריים: צילום וציור. גם בשנותיו בגרמניה המשיך לתאר ולצייר את נופי הארץ ודמויותיה על-פי צילומיו.

גיור

התהליך שבו אדם שאינו יהודי מצטרף לעם היהודי מדעתו ומרצונו, ומקבל על עצמו את הדת היהודית. הגיור אינו נזכר בתורה אלא בהלכה. אופן הצטרפותה של רות המואבייה לעם ישראל ("עמך - עמי, ואלוהיך - אלוהי") הוא הדגם לעקרונות של תהליך הגיור.

יצחק דב ברקוביץ

סופר ומתרגם עברי (המאות 19 - 20), חתנו של שלום עליכם שתירגם את יצירותיו לעברית. בארץ עסק בכתיבה, בעריכה ובעיבוד מחזותיו של שלום עליכם לעברית. חתן פרס ישראל לספרות (תשי"ח – 1958).

בית הכנסת

בית התפילה היהודי, שהיה במהלך הדורות בית מדרש ומרכז רוחני, ובימינו משמש גם מרכז קהילתי. היה קיים כבר בתקופת בית המקדש השני, ולאחר החורבן היה ל"מקדש מעט" - מקום התפילה היחיד ומרכז רוחני חלופי.

משכית

"חלון הראווה" של העיצוב והאופנה הישראליים במשך 40 שנה. משכית ייצרה אומנות מקומית וייחודית במגוון תחומים וחומרים וגייסה אומנים בני עדות המזרח, כדי לשמר את תרבותם ולשלבה בעיצוב ישראל מקורי.

מנחם בגין

מפקד האצ"ל, מנהיג תנועת החירות והליכוד, וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. בגין חתם על הסכם השלום הראשון עם מדינות ערב - הסכם השלום עם מצרים, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום (1979).

מדרש הלכה

פרשנות הלכתית (להבדיל מאגדתית), המעגנת הלכות, מצוות, של התורה שבעל-פה בתורה שבכתב (חמישה חומשי תורה). מדרשי הלכה נכתבו בעברית בעיקר על ידי חכמי המשנה. הם משובצים בספרות חז"ל לסוגיה וגם כונסו בקבצים מיוחדים.

התנועה ליהדות מסורתית (קונסרבטיבית)‏

אחד הזרמים ביהדות שהתפתח במהלך המאה ה-19 וכיום מאחד תחתיו מאות אלפי יהודים בכל העולם.

אמונות ודעות

ספר הפילוסופיה של רב סעדיה גאון בו ביסס את תפישתו שאין סתירה בין המסורת היהודית לשכל הישר.

חסידי אומות העולם

מושג שקיבל בימינו משמעות מיוחדת בעקבות השואה: לא יהודים, בעיקר נוצרים, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים ללא תמורה. המושג המקורי הוא חידוש של רמב"ם, שהגדיר את מעמדם של נוכרים המקיימים את שבע מצוות בני נח.

ברכת לְבָנָה – קידוש לְבָנָה (=ירח)

טקס המתקיים בחצר בית הכנסת במוצאי השבת הראשונה בתחילת כל חודש, אחרי מולד הלבנה. במהלך הדורות קיבל הטקס משמעות סמלית של התחדשות העולם וגאולת ישראל.

קבר דן

קברו של דן, אחד מבני מ-12 בני יעקב. יש הסבורים שנקבר בנחלה המקורית של שבט דן "בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל", ויש הטוענים כי נקבר בנחלה הצפונית של השבט, בעמק יזרעאל.

שירת החול בספרד בימי הביניים

חידוש בשירה העברית של משוררי ספרד (המאות 10 – 15), שראשיתו באנדלוסיה המוסלמית בהשראת השירה הערבית. שירת החול - להבדיל משירת הקודש - עסקה בחיי האדם וכללה שירי טבע ויין, ידידות ואהבה, והפכה בהדרגה משירה אליטיסטית לשירה עממית.

שבת - הרעיון והמשמעות

השבת היא תרומה יהודית ייחודית לתרבות העולם, ולה משמעות תיאולוגית - כעדות לבריאת העולם; משמעות לאומית - כזיכרון ליציאת מצרים; ומשמעות חברתית ואוניברסלית - כיום המנוחה. השבת נקבעה בחוק כיום המנוחה הרשמי במדינת ישראל.

שופטים

מנהיגי עם ישראל – כמה מהם משפיעים וכריזמטיים, ובהם דבורה השופטת-הנביאה. השופטים פעלו בתקופה שבין ההתנחלות בארץ לתחילת המלוכה והעניקו לספר שופטים את שמו.

פילון האלכסנדרוני

פילוסוף יהודי שחי ופעל במאה ה-1 לספירה באלכסנדריה שבמצרים. כתב (ביוונית) חיבורים היסטוריים ופילוסופיים וכן ביאור לתורה. השפיע על התפתחות הפילוסופיה והקבלה היהודית בימי הביניים.

השנה בלוח העברי - ולמניין השטרות

השנה בלוח העברי מציינת את מניין השנים שעברו לפי המסורת מבריאת העולם, והיא מצוינת באותיות (כל אות מציינת מספר). מניין השטרות הוא לוח עברי שנהג בעת העתיקה ושימש לשטרות מסחריים ומשפטיים.

תפילת נעילה

התפילה החותמת את יום הכיפורים, לקראת השקיעה בזמן "נעילת שערים", ובה מבקשים המתפללים להיחתם - ולא רק להיכתב - "לחיים טובים ולשלום".

תנ"ך - כללי

ספר הספרים של העם היהודי. הספר שסביבו נכתבו מרבית הספרים של העם היהודי מאז ועד לימינו. הספר כולל חוקים, תיאורים סיפורים, דברי חוכמה ועוד.

לימוד תורה של נשים

לימוד תורה נזכר במקרא כחובת האב לבניו, אך הסוגיה של לימוד תורה לבנות עלתה כבר בתקופת המשנה. שינוי ראשוני החל בארה"ב במאה ה-20, אך רק בסופה של מאה זו במדינת ישראל התרחש מפנה של ממש בלימוד תורה של נשים.

תרגום אונקלוס לתורה

התרגום הארמי הנפוץ ביותר שנמצא היום בכמעט כל החומשים וספרי התורה המפורשים.

תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים

התרגום הארמי לנביאים הוא מהתרגומים הקדומים ביותר של התנ"ך ששורשיו במאה הראשונה לספירה.

תרגומי התנ"ך בעת החדשה

במהלך העת החדשה תורגם התנ"ך לעשרות שפות - יותר מכל ספר אחר בעולם. תרגומים אלו נעשו בעיקר בידי נוצרים ובני דתות אחרות - אך גם בידי יהודים עבור עצמם ועבור בני הדתות האחרות.

תרגומי התנ"ך הקדומים

התנ"ך נכתב ברובו בעברית אבל לאחר תקופת המקרא העברית פחות ופחות מדוברת – אז מה עושים מתרגמים לשפה המדוברת ארמית.

תרגומים לטיניים למקרא

תרגומים שנעשו לתנ"ך לשפה הלטינית כבר מהמאה ה-2 לספירה.

תרומות

לפי התורה, חובה על כל חקלאי בארץ ישראל להפריש לכוהנים מיבולי השדה והכרם ומגז הצאן הראשון. התורה אינה מגדירה את התרומה, אך במשנה יש כמה הגדרות, לפי יכולתו ונדיבות לבו של החקלאי.

תרי"ג מצוות

613 (בגימטרייה: תרי"ג) - מספר המצוות שבתורה, ובהן מצוות עשה ומצוות לא תעשה (איסורים).

תשעה (ט) באב

יום צום ואבל שהוא תאריך חורבנם של שני בתי המקדש (הראשון והשני), אך בתודעה ההיסטורית של עם ישראל הוא מציין את החורבן הלאומי, וכולל את כל האסונות של עם ישראל מאז חורבן הבית השני, ובהם השואה.

אברהם ושרה - במקרא ובספרות חז"ל

ילדותו של אברהם - במדרשי חז"ל, שרה בארמונות פרעה ואבימלך וניסיונותיו של אברהם להציל את סדום - בספר בראשית.

תענית בכורות

ערב חג הפסח, י"ד בניסן, נקבע כיום צום של הבנים הבכורים, לזכר הצלתם ממכת בכורות בליל יציאת מצרים - הוא ליל הפסח הראשון שנחוג במצרים.

תפילות החול

התפילות בימי חול מתקיימות בשלושה זמנים: בשחר (בבוקר) – תפילת שחרית, באמצע היום – תפילת מִנְחָה, ובערב (בלילה) – תפילת ערבית.

תפילת העמידה

התפילה המרכזית בסידור התפילה - ובכל אחת משלוש תפילות הקבע היומיות - בחול ובשבת, בחג ובמועד. היא נקראת בשם זה משום שהיא נאמרת בעמידה.

תלמיד חכם

כינוי לתלמיד של חכמים שמקורו בלשון חז"ל ופירושו: אדם למדן ובקי בתורה, ובהשאלה – ידען בתחומי היהדות.

תַנָאִים

חכמי ארץ ישראל – חכמי ההלכה והאגדה (מאות 1 – 3 לספירה), שעסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה.

תנועת המוסר

תנועה שצמחה בליטא (המאה ה-19) והדגישה, לצד לימוד התלמוד, את לימודי המוסר כחלק מן החינוך להתנהגות דתית ראויה, הכוללת סבלנות וענווה, דיבור מדוד והימנעות ממותרות.

תפילין

תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, מניחים תפילין בעיקר בתפילת השחרית. התפילין נחשבים למצווה חשובה שמקורה בתורה.

תקופת הגאונים

תקופה שבה המרכז הבבלי מתעצב ולוקח את מרכז הכובד של התפוצה היהודית.

תקופת ההשכלה

תקופה בהיסטוריה היהודית שבה התפתחה תנועה שהעמידה את האדם ותפישתו את המציאות בראש ובמקביל לה התפתחה תנועת החסידות על פריצתה את גבולות המסורת בתחומים אחרים.

תו כשרות חברתית

תעודה המעידה על התחייבותו של בעל העסק להקפיד על הציוויים החברתיים והמוסריים כנדרש בתורה: תנאי העסקה הוגנים, שמירה על רווחת העובדים והנגשת המקום לבעלי מוגבלויות.

תורה ועבודה

צירוף מלשון חז"ל, שבו "עבודה" היא עבודת אלוהים, תפילה. בתחילת המאה ה-20 אימצה הציונות הדתית את הצירוף במשמעותו הראשונית: שילוב של חיי תורה עם עבודת אדמה והתיישבות. "תורה ועבודה" הייתה לסיסמת תנועת הנוער "בני עקיבא" (1929).

תחיית הלשון העברית בארץ ישראל

תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים, שהחלה עם תנועת התחייה והיישוב המתחדש בארץ ישראל (המאה ה-19). תחיית הלשון סייעה לגיבושו של הבית הלאומי ולהכרה במעמד העברית כשפה רשמית עוד לפני קום המדינה.

תיקו

מונח המסמל שמחלוקת שהיתה בין שני חכמים לא הוכרע.

תוכנית אוגנדה

התוכנית שהציעה בריטניה להרצל (1903), להקים באונגדה מושבה יהודית אוטונומית. תוכנית זו הייתה מנוגדת לתוכנית באזל, אך הרצל ראה בה פתרון זמני להצלת יהודי רוסיה. התוכנית עוררה סערה גדולה ונדחתה סופית בקונגרס השביעי (1905), שנה לאחר מות הרצל.

תכנית באזל

המצע הרשמי של התנועה הציונית שנוסח בקונגרס הציוני הראשון (באזל, 1897) וכלל את יעדיה: פיתוח ארץ ישראל (אז בשלטון התורכים), פעילות ציונית בתפוצות והשגת הסכמת המעצמות להגשמת הציונות.

שמעון בר יוחאי

מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מחכמי המשנה שהקימו את המרכז הרוחני באושא שבגליל אחרי כישלון מרד בר כוכבא. לפי המסורת, כתב את ספר הזוהר. נפטר בל"ג בעומר ונקבר במירון. מקובלי צפת במאה ה-16 הנהיגו את ההילולה על קברו בליל ל"ג בעומר.

שמעון בר כוכבא

מנהיג צבאי ומדיני של המרד ברומאים (המאה ה-2 לספירה). תעודות ואיגרות ששלח ללוחמיו התגלו במערות מדבר יהודה. מותו של בר כוכבא (135 לספירה) ונפילת ביתר ציינו את כישלון המרד.

שקל

במקור – מטיל של מתכת יקרה (כסף או זהב), הנזכר בספר בראשית, בסיפור רכישת מערת המכפלה. בתקופת הבית השני נטבעו לראשונה מטבעות של שקל, ובספרו "אלטוינלנד" תיאר הרצל את השקל כמטבע העתידי של מדינת היהודים. ואכן בימינו השקל הוא המטבע הרשמי של ישראל.

שניאור זלמן שכטר

פרופסור בארה"ב שזכה לגלות את הגניזה הקהירית ולהיות בין הראשונים שפרסמו כתבים ממנה.

ש"ס - שישה סדרי משנה

ששת החלקים של המשנה – שישה סדרי משנה, שהיו בהמשך גם לשישה סדרי התלמוד הבבלי.

ששבצר נשיא יהודה

מנהיג הקבוצה הראשונה שעלו לארץ ישראל מבבל.

ר' שלמה הלוי אלקבץ

רב ומיסטיקן, פיייטן ופרשן מקרא, מן הראשונים והבולטים במקובלי צפת (המאה ה-16). רוב כתביו אבדו. פיוטו המפורסם ביותר, "לכה דודי", נכנס לסידור התפילה כחלק מטקס קבלת שבת.

שלמה מולכו

משיח שקר (המאה ה-16), בן לאנוסי פורטוגל. שב ליהדות בהשפעת דויד הראובני והחל להטיף לגאולת ארץ ישראל מידי המוסלמים ולהקמת צבא יהודי. נרצח בידי האינקוויזיציה באיטליה.

שמואל (בן יהודה) אבן תיבון

גדול המתרגמים היהודים בימי הביניים. תרגם את "מורה הנבוכים" של רמב"ם מערבית לעברית.

שמואל הנביא

שופט ונביא, חולייה מקשרת בין ימי השופטים לתקופת המלוכה בישראל. עקב זקנתו וחטאי בניו נאלץ לוותר על ההנהגה, להיעתר לבקשת העם ולמשוח מלך (את שאול - ואחריו טת דויד).

שמיטה

השנה השביעית במחזור של חמישים שנה (יובל) היא שנת שמיטה, והיא כוללת, לפי התורה, שמיטה חקלאית (השבתת עבודות באדמת הארץ) - ושמיטת כספים (ביטול חובות).

שְׁמַע

הקטע הראשון של קריאת שמע ובו חמישה פסוקי תורה העוסקים באמונה בה'. הפסוק הפותח הוא הצהרה בייחודו של האל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".

שיר המעלות - "בשוב ה' את שיבת ציון"

אחד מ-15 שירי המעלות שבספר תהלים (מזמור קכו). ממחיש את כמיהת גולי בבל לשיבה לארצם ולעבודת האדמה. את המזמור נוהגים לשיר לפני ברכת המזון בימי שבת, חג ומועד.

שירת הקודש בספרד בימי הביניים

שירת הקודש, שראשיתה בפיוט הארצישראלי הקדום, התחדשה בספרד (המאות 10 – 15) ושם הגיעה לשיאה. נכתבה בהשפעת שירי החול ובהשראת המקרא. בעלת מאפיינים ייחודיים, ובהם: העיסוק ברעיונות פילוסופיים ושילובה גם בטקסים בבית ובמשפחה.

שלום זכר ושמירת הבן

טקס שמירה על הבן הנולד שמתקיים לפי המסורת בשבת הראשונה לאחר הולדתו ובלילה שלפני ברית המילה. בימינו חידשו מנהג דומה לבת - "שלום בת".

שלוש רְגָלִים

השם של שלושת החגים - פסח, שבועות וסוכות.

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי"

הציווי של ה' לפרעה (בספר שמות) לפני עשר המכות ובמהלכן. במאה ה-20 היה הביטוי לסיסמה של התנועה לשחרור העבדים בארה"ב ושל מאבק יהודי ברית המועצות להיתרי עלייה לארץ.

שלמה גורן

הרב הצבאי הראשי הראשון שהקים את הרבנות הצבאית בצה"ל.

שבתאות

התנועה המשיחית הגדולה בתולדות ישראל (המאה ה-17), בהנהגת שבתאי צבי. התקיימה כשנתיים בלבד, אך הייתה לתנועת המונים סוחפת, שציינה את משבר ימי הביניים לצד מגמות חדשות בתולדות ישראל.

שבתאי צבי

משיח שקר ומנהיג תנועת השבתאות (טורקיה, המאה ה-17). דמות כריזמטית ומוזרה. טלטל את העולם היהודי בסיוע מעריצו ומכתירו, נתן העזתי. שבתאי צבי התאסלם כדי להינצל ממוות, אך עד למותו שמר על קשר עם מאמיניו.

שד"ל - שמואל דויד לוצאטו

בלשן, משורר ופרשן מקרא שנולד ופעל באיטליה (המאה ה-19). פרשנותו לתורה, לספרי הנביאים הגדולים ולספר משלי מציינת את המעבר מפרשנות המקרא בימי הביניים אל הפרשנות בעת החדשה.

שד"ר

ראשי תיבות של הצירוף הארמי "שלוחא דרבנן" (שליח החכמים), שהיה נשלח מארץ ישראל לקהילות היהודים בתפוצות כדי לאסוף כספים למען יהודי הארץ. השד"ר היה בדרך כלל תלמיד חכם בעל הופעה נאה ויכולת שכנוע.

ש"י עגנון

מגדולי הסופרים בישראל, זוכה פרס נובל לספרות (1966). ביצירותיו (המאה ה-20) תיאר את יהדות גליציה הנכחדת, את עולמם של יהודי גרמניה ואת היישוב היהודי והחלוצי בארץ. לשונו הייחודית שואבת מנכסי הרוח היהודיים לדורותיהם, וסגנונו נותן ביטוי שלם למהות היהודית.

שיר המעלות

פתיחה המשותפת ל-15 מזמורי תהלים. המילה "מעלות" פירושה - מדרגות, ולכן נוהגים לפרש את הפתיחה כמעידה על המקום שבו נהגו הלוויים לשיר מזמורים אלו: מדרגות בית המקדש.

שבת חתן ושבת כלה

השבת שלפני החתונה או אחריה, המיועדת לשמחת החתן והכלה, ובה מוזמן החתן לקריאת התורה בבית הכנסת.

שאול המלך - הבגד והחנית

החנית והבגד ייצגו את שלטונו וסמכותו של שאול המלך. החנית ייצגה את כוחו כמו גם את חולשתו, בעיקר ביחסיו עם דויד. הבגד השלם ייצג את מלכות שאול, וקריעתו סימלה גם את אובדן השלטון וגם את הקרע ביחסו עם שמואל הנביא.

שבט יהודה

השבט שמוצאו בבן הרביעי של יעקב ולאה. עלייתו של שבט יהודה הייתה בימי דויד, שהקים את הממלכה המאוחדת וקבע את ירושלים לבירתו. שבט יהודה, שממלכתו נותרה לאחר חורבן ממלכת ישראל, נתן לעם היהודי את שמו.

שאול טשרניחובסקי

רופא במקצועו שהתפרסם כמשורר, סופר ומתרגם עברי, יליד רוסיה ומגדולי היוצרים של דור התחייה. לאחר עלייתו ארצה היה רופא בבתי ספר ועסק גם בכתיבה ובעריכה. זכה לפרסים על מפעלו הספרותי, ובכלל זה (ב-1942) על תרגומיו מיוונית, פרס שלימים נקרא על שמו.

שבט

היחידה החברתית שממנה נבנה עם – המעבר בין משפחות לבין עם.

שבט יוסף

השבט שמוצאו ביוסף, בנם הראשון של רחל ויעקב, שהתפצל לשני שבטים, בני יוסף: אפרים ומנשה. לאחר התפלגות המלוכה קיבלה ממלכת ישראל גם אתה הכינוי "בית יוסף".

שבטי ישראל

12 בני יעקב-ישראל, שהיו במצרים ל-12 שבטים. המסגרת השבטית נחלשה בימי הממלכה המאוחדת (דויד ושלמה) והתבטלה עם חורבן ממלכת ישראל. אך גם בימינו 12 שבטי ישראל הם סמל לאחדותה של החברה הישראלית – ולרבגוניותה.

רחמים

אחת מי"ג המידות של האֵל בתורה, המתארת את יחסו לכלל הנבראים. ביהדות – מידות האל הן דגם להתנהגות האדם, ומכאן הדרישה מן האדם לגלות רחמים כלפי כל הנבראים, ובהם בעלי חיים.

רמב"ן

ר' משה בן נחמן (המאה ה-13), מגדולי חכמי ימי הביניים. פרשן התורה והתלמוד, איש קבלה ומנהיג, רופא ויועץ למלך ארגון. ייצג את היהודים בוויכוח ברצלונה, שבעקבותיו נאלץ לעזוב את ספרד ועלה לארץ ישראל.

רמח"ל - ר' משה חיים לוצאטו

מחבר ספר המוסר, "מסילת ישרים", יליד איטליה (המאה ה-18). מקובל (שנוי במחלוקת), מחזאי ומשורר, מבשר "השירה העברית החדשה". נודע כעילוי בתחום התורני ובהשכלה כללית. נפטר בעכו במגיפה (עם אישתו ובנו).

רָשׁוּיוֹת

הגדרות במרחב הפרטי והציבורי שבאות לידי שימוש בתחומים רבים במסורת היהודית.

רש"י

רבי שלמה יצחקי (צרפת, המאות 11 – 12), מגדולי הפרשנים של התנ"ך והתלמוד. מנהיג ופוסק הלכה, בלשן ובעל ידע בשפות. הקים ישיבה חדשנית והיה לדמות מרכזית ביהדות אשכנז ובקהילות ישראל – לדורו ולדורות.

רשב"ם

ר' שמואל בן מאיר (המאות 11 – 12), נכדו של רש"י, פרשן המקרא ומחשובי פרשני התלמוד בצרפת.

רש"ר הירש

חכם יהודי בן המאה ה-19 ממיסדי הניאו אורתודוקסיה בגרמניה.

שאול המלך

המלך הראשון בישראל, שנבחר למלוכה על ידי ה' בעקבות בקשת העם. מצביא ולוחם, שהקריב את חייו למען עמו, ועם זאת סבל מתחושת רדיפה קשה. חייו של שאול ומותו בשדה הקרב מציגים דמות טרגית של מנהיג.

רבנו תם

ר' יעקב בן מאיר (המאה ה- 12), נכדו של רש"י ואחיו של רשב"ם. מחשובי הפרשנים של התלמוד בצרפת.

רבקה אמנו

השנייה בארבע אימהות האומה, אשתו של יצחק ואמם של התאומים יעקב ועשיו. מתוארת כאישה "יפת תואר" ונדיבה, יוזמת ודעתנית, שפעלה באופן עצמאי (גם ללא שיתוף בעלה).

רומי וירושלים

ספרו של משה הס (גרמניה 1862) שקרא ליהודים לממש את רעיון התחייה הלאומית, לחזור למולדתם ולממש בה עקרונות של צדק סוציאלי בהשראת חוקי התורה וחזון הנביאים. הספר עורר בזמנו ספקנות וביקורת אך היה לימים היה מקור השראה לתנועה הציונית.

רות המואבייה

אחת משתי הנשים שהתנ"ך הקדיש ספר לדמותה ולקורותיה - מגילת רות. רות המואבייה דבקה בחמותה נעמי, בעם ישראל ובערכיו וזכתה – למרות מוצאה המואבי - להיות סבתא-רבתא לדויד מלך ישראל.

רחיצה וסיכה

השמירה על גוף נקי מופיעה במסורת היהודית במקומות מגוונים.

רחל אמנו

אשתו האהובה של יעקב, השלישית באימהות האומה ואחותה של לאה, האם הרביעית. רחל מתה בלידת בנימין, נקברה בבית לחם, והייתה לסמל האישה-האֵם, שליוותה את עם ישראל בצאתו לגלות.

רבי עקיבא

אחד ממנהיגי היישוב היהודי בתקופת הרומאים (המאה ה-2 לספירה). "אבי המשנה", שהשאיר אחריו מורשת רוחנית ותורנית גדולה. נמנה עם תומכיו הנלהבים של מרד בר כוכבא, שבמהלכו הוצא להורג.

רבי יוחנן (בר נפחא)

מחכמי ארץ ישראל במאה השלישית לספירה. אחד האמוראים המרכזיים של התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

קהילות שו"ם - שפיירא, ווֶרְמַיְזָא ומַגֵנְצָא

קהילת קירואן

שמואל הנגיד

משורר ולוחם, מדינאי ושר צבא, איש אשכולות ותלמיד חכם שחי ופעל בספרד המוסלמית (המאה ה-11). הראשון שעיצב את שירת החול העברית בספרד, והמשנה למלך גרנדה שמקצת משיריו נכתבו בשדה הקרב. כינס את שירתו בשלושה קבצים.

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד

פואמת מחאה שכתב המשורר י"ל גורדון (מאה 19) על מעמד האישה בחברה היהודית במזרח אירופה ועל אטימות ליבם של רבנים, שהתעלמו מסבלה של עגונה ומעקרונות הצדק והמוסר היהודי.

קידוש

טקס הכולל קריאה של קטעי מקרא וברכה על היין. הקידוש פותח את סעודות ליל שבת והחג ואת סעודות השבת והחג.

קידוש השם

מסירותו של היהודי לעיקרי אמונתו ונכונותו למות כדי לקדש את שם ה', שראשיתם בעת העתיקה. בימינו חל המושג על כל היהודים שנהרגו בגלל השתייכותם לעם היהודי, ובהם הנרצחים בשואה.

קריעת ים סוף ושירת הים

הנס ששהתרחש לאחר יציאת מצרים, כשבני ישראל חנו לחוף ים סוף. פרעה רדף אחריהם, והם היו לכודים בין הים ובין פרעה וצבאו. בזכות נס קריעת ים סוף עברו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמצרים טבעו בים. משה ובני ישראל אמרו שירה, היא שירת הים, והנשים הצטרפו לשירה בתופים ובמחולות.

צדוקים

זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. קיימו את חוקי התורה שבכתב אך דחו את התורה שבעל פה. נמנו עם האליטה החברתית והיו מזוהים עם מלכי בית חשמונאי.

צדיק

אחת ממידותיו של האֵל במקרא (היפוך של עוול ורשע). ביהדות - מידות האל הן דגם לאדם, ומכאן התואר "צדיק" לאדם בעל שלמות דתית ומוסרית. גורל הצדיק והרשע הוא נושא רווח במקרא ובספרות החוכמה.

צידוק הדין

תפילה שהאבלים נוהגים לומר בבית הקברות לאחר טקס הקבורה, ובה הם מצדיקים את רוע הגזירה, את האובדן, ואת הדין.

ציצית

פתיל של ארבעה חוטים כפולים השזורים יחד ומחוברים לכל אחת מארבע פינות הבגד. מצוות ציצית נזכרת בתורה. בימינו הכוונה לבגד שנקרא "טלית קטן".

צלם אלוהים

ביטוי המדגיש את הקרבה המהותית שבין האדם לאלוהים, קובע את מעמדו של האדם באשר הוא אדם, בכל הזמנים ובכל הנסיבות ומגדיר את הערך המוחלט של כל האדם.

צער בעלי חיים

התורה מאפשרת לאדם להשתמש בבעלי החיים לתועלתו, אך דורשת יחס של רחמים והתחשבות ומחייבת הגנה גם על בהמות הבית (תוך פירוט איסורים וחיובים) וגם על חיות הבר.

קדיש

תפילה עתיקה, רובה בארמית, מתקופת התלמוד. באשכנז (מאה 13-12) הפכה ל"קדיש יתום". המסר המרכזי - פסוק מקראי (בארמית), "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלָם וּלְעַלְמֵי עָלְמָיָא" (יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים). בתפילה משובצים עוד נוסחים של הקדיש, שאינם קשורים לאבלות.

צבי גרץ

חוקר יהדות (המאה ה-19) שייסד את ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה. מפעלו המחקרי הגדול, "דברי ימי ישראל", נחשב עד היום להישג בעל ערך והשפעה בחקר תולדות עם ישראל.

פדיון הבן

מצווה מן התורה שהיא ביטוי של הודיה לה' על הצלת בכורי בני ישראל בזמן יציאת מצרים. טקס הפדיון מתקיים במלאות 31 יום להולדת הבן הבכור, ובו פודים את הבן באמצעות תשלום סמלי לכוהן.

פילגש בגבעה

סיפור מקראי על התעללות באישה שהפכה למלחמת אחים

פָלָשְׁמוּרָה

מומרים מקרב יהודי אתיופיה שהתנצרו כקהילות (ולא כיחידים), אך המשיכו לשמור על קשר בני המשפחה היהודים (ביתא ישראל).

פרנץ קפקא

סופר יהודי יליד פראג, ואחד הסופרים המשפיעים ביותר במאה ה- 20. יצירותיו עוסקות במצבו של האדם, מאופיינות באווירה קודרת ("קפקאית") ובתחושה של היעדר מוצא. מרביתן נותרו לא גמורות, פורסמו לאחר מותו ותורגמו לאינספור שפות.

פרשנות המקרא הקדומה

התנ"ך – הטקסט העברי הראשון והמקודש של עם ישראל – הוא טקסט חתום שאין לשנותו. מכאן הצורך לתווך את תכניו כבר בדורות קדומים באמצעות הפרשנות לסוגיה, מפרשנות פנים-מקראית, דרך תרגומי מקרא קדומים (עם ביאור) ועד פרשנות חז"ל המדרשית.

צבי הירש קלישר

רב אורתודוקסי (פולין, המאה ה-19) שנמנה עם מבשרי הציונות. יצא נגד העמדה המסורתית של ציפייה לגאולה, וקרא לחידוש העלייה לארץ ולהתיישבות בה. היה חריג בדורו אך שימש בהמשך מקור השראה למפעל הציוני ולציונות הדתית.

קְדוּשָׁה

מהות שמשמעה הפרדה לטובת משהו נעלה. נמצא גם בשפה הדתית וגם מושאל בשפה החילונית.

ערבית-יהודית (ספרות)

ערבית בתעתיק עברי, שהתפתחה בימי הביניים בקרב יהודים בארצות האסלאם, וכללה ספרות מתורגמת בתחומי המדע והפילוסופיה לצד יצירות יהודיות בתחום המקרא וההלכה, דקדוק ורפואה, הגות ומוסר.

עֶרֶב

לפי הלוח העברי, היום מתחיל בערב עם השקיעה, ולא בחצות הלילה, כפי שזה בלוח הכללי.

עשיו

בנם של יצחק ורבקה, אחיו התאום של יעקב ואבי אדום, שחייו עמדו בצל היריבות עם תאומו יעקב. לאחר נתק ארוך התפייסו האחים, אך המאבק נמשך במישור הלאומי (ישראל – אדום), ועשיו-אדום הפך סמל לצוררי ישראל בהיסטוריה היהודית.

עשר המכות - מכות מצרים

עשר המכות שבאו על פרעה ומצרים בהדרגה, מן הקלה עד לכבדה – מכת בכורות. המכות נועדו לשנות את יחסו של פרעה לבני ישראל
ולהביאו להכיר במציאותו של ה'.

עשרת הדיברות

עשרה דברים ("דיברות"), עשר מצוות, שנאמרו בדיבור במעמד הר סיני, כמסופר בתורה, ובהם מצווות ואיסורים הקשורים לאמונה בה' – וכאלה הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו. עשרת הדיברות נזכרות בתורה פעמיים: בספר שמות ובספר דברים (בהבדלים קלים).

עשרת הרוגי מלכות

עשרה מחכמי ישראל (המאה ה-2 לספירה) שסירבו לקבל עליהם את גזירות השמד של הרומאים ומתו בייסורים על קידוש השם.

פאה נוכרית

שערות מלאכותיות או טבעיות שנארגות לכיסוי לשערו של האדם, במאות השנים האחרונות נהגו חלק מהנשים להשתמש בפאה ככסוי ראש.

עקדת יצחק

הניסיון האמוני המייסר שבו נדרש אברהם לעמוד: להקריב את בנו יחידו. לפי חז"ל, היה זה הניסיון האחרון והקשה ביותר של אברהם, שיא ומופת לאמונתו. בתפילה הוא נזכר כזכות העומדת לצאצאי אברהם לדורות, ובהגות היהודית הוא התפרש גם כביטוי לגורלו של העם היהודי.

עליות למדינת ישראל

זכות העלייה לארץ של כל יהודי היא אחד מעקרונות היסוד של מגילת העצמאות. זכות זו הייתה ליעד לאומי מרכזי של מדינת ישראל ומימוש הרעיון הציוני: הקמת מקלט בטוח לעם היהודי בארץ ישראל וקיבוץ גלויות.

עלילת דמשק

עלילת דם שסופרה על יהודי דמשק בשנת 1840 וזכתה לפרסום רב ולגילויי אחווה כלל יהודיים.

עמידה בשואה, בריחה והסתתרות, התנגדות פעילה

ההתנגדות של היהודים בתקופת השואה הייתה מעוגנת בעיקרון המסורתי של קדושת החיים תוך שמירה על צלם אדם, עזרה הדדית ועמידה רוחנית הירואית - לצד הסתתרות וניסיונות למרוד.

רב עמרם גאון

ענן בן דויד

מנהיגם הראשון של הקראים בבבל (המאה ה-8). תלמיד חכם שיצא נגד ההנהגה היהודית הממוסדת, שהתבססה על ההלכה ועל התלמוד הבבלי.

ספרי מצוות

סוגה של ספרים שמונים את המצוות ומחלקים אותן לפי קבוצות.

ספרי נביאים ראשונים

החלק הראשון בחלק השני של התנ"ך - נביאים. זה החלק הסיפורי בו מתואר מהכניסה לארץ ועד לחורבן בית המקדש.

עבודת אלוהים – לשמה ושלא לשמה

הפועל "לעבוד" במשמעות של עבודת אלוהים נזכר כבר בתורה כניגוד לעבודת אלילים. עבודה לִשְׁמָהּ – מושג מלשון חז"ל המתכוון לעבודת אלוהים בדרגה גבוהה, מתוך אמונה צרופה וללא ציפייה לתגמול או לשכר.

עברית

השפה הרשמית של מדינת ישראל ושפת האֵם של היהודים, הנקראת על שם אבות האומה העברים הקדומים. זוהי שפה שמית עתיקה, שבה נכתבו רבים מנכסי הרוח של עם ישראל (ובהם התנ"ך והמשנה). באלפיים שנות הגלות שימשה כלשון קודש, ורק במאה ה-19 חזרה לשמש גם כלשון דיבור.

עובדיה מברטנורא

פרשן המשנה (המאה ה-15), בן למשפחה מצפון איטליה שעלה לירושלים ושם גם נפטר. פירושו למשנה היה לנפוץ ביותר בקהילות ישראל בזכות בהירותו ופשטותו.

חופה

הטקס המרכזי בחתונה יהודית, המצרף שני טקסים: אירוסין ונישואין. צורת החופה בימינו - יריעה (טלית או בד מהודר) שמתחתיה נערך הטקס הכולל שבע ברכות, שבירת הכוס על ידי החתן, וליווי החתן והכלה בשירה, בנגינה ובריקודים.

עיר מקלט

לפי חוקי המקרא, נועדה עיר המקלט לרוצח בשגגה (לא במזיד, לא בכוונה תחילה) כדי להצילו מנקמת דם של משפחת הנרצח. הרוצח שהה בעיר המקלט עד להעמדתו לדין.

סוגי הכשרות בימינו

סעודה

מרכיביה של הסעודה במסורת ישראל כוללים לחם (חלה), בשר, דגים ויין. לסעודה מקום מרכזי באירועים ובמועדים הקשורים גם למעגל השנה וגם לטקסי החיים, והיא מלווה בשירה ופיוטים.

ספר הוויכוח

ספרו של רמב"ן (המאה ה-13) המתעד את "ויכוח ברצלונה", שהתקיים ביוזמת מלך אָרָגוֹן ובהשתתפות נציגי הכנסייה, ובהם כומר מומר. תחילה נועד הספר לתעד את האשמות הנצרות נגד היהדות ואת תשובות רמב"ן, אך בהמשך הפך למקור של חוזק ליהודים באמונתם נגד התקפות הנוצרים.

ספר הקבצנים

הרומן "המעניין והמורכב ביותר" שכתב מנדלי מוכר ספרים (ש"י אברמוביץ), תחילה ביידיש ולאחר מכן בעיבוד לעברית. גיבור הרומן ואהובתו הם שני בעלי מומים, ומסביבם – גלריה של טיפוסים מהווי העיירה היהודית ברוסיה.

ספר מדע

הספר הפותח את יצירתו ההלכתית הגדולה של רמב"ם - "משנה תורה" - ועוסק ביסודות האמונה.

ספרות המוסר

ספרות שנכתבה החל בימי הביניים במטרה לחזק את האמונה וההתנהגות המוסרית של היחיד ולתת משמעות לחיים בתלאות הגלות. כללה גם ביקורת חברתית על הנהגת הקהילה.

נחום גוטמן

צייר, מאייר וסופר שגדל וחי בתל אביב (המאה ה-20). המאייר הישראלי הראשון של ספרי ילדים, שתיאר בצבעים עזים את נופי הארץ ודמויותיה. אהב גם "לצייר במילים" וכתב ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).

התנחלות שבטי ישראל

התיישבותם של שבטי ישראל בארץ - מרביתה בעבר הירדן המערבי ומקצתה בעבר הירדן המזרחי – כמתואר בספר יהושע.

ניסיון הצדיק במקרא - "ה' צדיק יבחן"

קורותיו של עם ישראל במדבר לצד סיפוריהן של דמויות מקראית, ובהם אברהם אבינו ואיוב, כוללים ניסיונות קשים ומעלים את השאלה, מדוע האל היודע-כול מעמיד את האדם – ובמיוחד את הצדיק – בניסיון.

נישואין - חתונה

לפי המסורת היהודית - מיסוד חוקי והלכתי של הקשר בין בני הזוג בטקס החתונה, המאחד בימינו שני טקסים שהיו בעבר נפרדים: אירוסין ונישואין. חגיגות החתונה במנהגי העדות מתחילות לפני החתונה ונמשכות שבעה ימים לאחריה.

נס - במקרא ובמקורות חז"ל

התערבות אלוהית גלויה או סמויה במאורעות, ובכלל זה שינוי חוקי הטבע, למען היחיד או הכלל. המילה "נס" במשמעות זו אינה מופיעה בתנ"ך אלא בלשון חז"ל.

נתן העזתי

מבשר תנועת השבתאות, סגפן שעסק בקבלה. ראה את עצמו כנביאו של משיח השקר שבתאי צבי. גם לאחר ששבתאי צבי בחר להתאסלם - המשיך נתן העזתי להאמין במשיחיותו.

משה מונטיפיורי

ידוע בכינויו "השר". איש כספים ונדבן, מנהיג יהודי אנגליה (המאות 18 – 19). פעל לקידום זכויות היהודים בעולם ולהגנה עליהם ותרם רבות לביסוס היישוב היהודי בארץ ובירושלים בתקופה שקדמה לעליות הציוניות.

מִשְׁנֵה תורה

ספרו ההלכתי של ר' משה בן מימון (הרמב"ם) שבו יצר מחדש את עולם ההלכה וסידר אותו.

מתן שם לבן ולבת

לאחר הלידה ההורים נותנים את השם לבן או לבת: לפי המסורת, לבן ניתן השם בטקס ברית המילה, ולבת – בשבת שלאחר הלידה או בטקס זבד הבת.

מתנות עניים

מענקים שהחקלאי צריך לתת מיבולו למי שאין לו.

מתקופת השופטים לתקופת המלוכה

השופטים היו מנהיגים זמניים ששלח ה' להושיע את ישראל בעתות צרה (לאחר מות יהושע). בסוף ימי השופט האחרון, שמואל הנביא, תבע העם שלטון של מלך – ושאול נבחר לתפקיד.

מרד גטו ורשה

המרד שהתרחש בגטו ורשה שבפולין באביב של שנת 1943. מאות יהודים התארגנו ללחימה ובמשך חודש ימים פעלו כנגד הכוחות הגרמניים שנכנסו לחסל את הגטו ולשלח את יושביו להשמדה. לאחר חודש של לחימה עזה שבה נפלו או נתפסו רוב הלוחמים דוכא המרד והגטו חוסל.

הרב מרדכי ברויאר

חוקר נוסח התנ"ך (המסורה) ופרשן מקרא. כתב פרשנות אורתודוקסית שהכירה בתוקפן של השאלות שהעלתה ביקורת המקרא, אך שללה את תשובותיה והציעה בתגובה את "שיטת הבחינות". חתן פרס ישראל לספרות תורנית (1999).

מרדכי זאב פיארברג

סופר עברי במאה ה-19 שלמרות מותו בגיל צעיר סיפוריו זכו לפרסום עוד בחייו.

מרדכי קפלן

רב ומנהיג של יהדות ארצות הברית במאה ה-20 הקים את התנועה הרקונסטרוקציוניסטית

משה אבן עזרא

משורר שחי ופעל בספרד (המאות 11 – 12) והיה לידידו של המשורר יהודה הלוי. כתב שירי קודש, ובהם פיוטי סליחות, לצד ספר מכתמים (שירים קצרים) העוסקים במגוון נושאים משירת החול.

משה הֵס

ההוגה החילוני הראשון של התחייה הלאומית היהודית (גרמניה, המאה ה-19). נמנה עם שלושת מבשרי הציונות בזכות ספרו "רומי וירושלים", המציין גם את שיבתו של הֵס ליהדות ולערכיה.

מַעֲשֵׂר

עשירית מן היבול השנתי ומן החי, שעל פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מדי שנה. חז"ל הנהיגו גם מַעֲשֵׂר כספים: הַפְרָשַׁת עשירית (10%) מן ההכנסה השנתית לצדקה, לנזקקים.

מצוות התלויות בארץ

שם שהעניקו חז"ל למצוות שאפשר לקיים רק בארץ ישראל והן קשורות לאדמת הארץ, לעבודת האדמה וליבוליה. מצוות אלו מעוגנות ברעיון, שאין לעם ישראל אדנות על הארץ.

מקרא וארכיאולוגיה

הקשר בין המקרא ובין הארכאולגיה שנחקרה בארץ ישראל ובמקומות רבים עומדת בשאלה - יש או אין קשר?

מרבד הקסמים - "על כנפי נשרים"

מבצע הצלה אווירי חשאי שהתקיים לאחר קום המדינה (1949 – 1950), ובו הועלו ארצה כל יהודי תימן במטוסים חכורים.

מעמד הר סיני (במקרא)

התגלות ה' לעיני כל ישראל - גברים נשים וטף, שעמדו סביב ההר, כמתואר בספר שמות. במעמד הר סיני שמעו בני ישראל את עשרת הדיברות וקיבלו את התורה, הכוללת ייעודים מיוחדים לעם ישראל לצד בשורה כלל-אנושית.

מעמד הר סיני בספרות חז"ל וימי הביניים

מדרשי חז"ל על מעמד הר סיני עוסקים בהיבטים שונים של האירוע שלא נזכרים במקרא: העיתוי, בחירת הר סיני, בחירת מקבל התורה ועוד. בספרות ימי הביניים שימש המעמד הוכחה לאמיתותה של דת ישראל והתפרש גם כנקודת מפנה ביחס העם אל משה כנביא ה'.

מנחם בן סרוק

מדקדק ומשורר שחי ופעל באנדלוסיה המוסלמית (המאה ה- 10). כתב שירת חול ואת המילון העברי הראשון שנכתב בספרד ועסק בדקדוק של לשון המקרא.

ממלכת פרס

הממלכה הגדולה ביותר בעולם העתיק במאות 4-6 לפני הספירה. שליטי פרס דגלו בסובלנות דתית ותרבותית ואפשרו לגולים, ובהם גולי יהודה, לחזור לארצם ולבנות את בית מקדשם.

מניין

10 גברים יהודים שהופכים להיות ציבור ומאפשרים לקיים טקסים שלא אפשרים בפורם מצומצם יותר.

מסילת ישרים

ספר המוסר "רב ההשפעה והנפוץ ביותר" ביהדות, שכתב ר' משה חיים לוצאטו (המאה ה-18). הספר מפרט את המידות המוסריות הראויות, את הדרכים להשגתן ואת המכשולים הצפויים.

מִשְׁנָה

היצירה ההלכתית הראשונה שנכתבה אחרי התורה שבכתב - בארץ ישראל. המשנה מבוססת על דברים שנמסרו בעל פה מדור לדור, עד שהועלו על הכתב ונערכו בידי רבי יהודה הנשיא בשנת 220 לספירה (בערך).

מוריץ דניאל אופנהיים

הצייר היהודי המודרני הראשון (גרמניה, המאה ה-19), ידידם של אנשי רוח וסופרים (ובהם גיתה). למרות האפליה נגד היהודים , דבק ביהדותו והנציח בסדרת ציורים את חיי המשפחה היהודית המסורתית בגרמניה.

מַחְבֶּרֶת (מקאמה)

סיפור קצר ומחורז שמקורו בשירה הערבית בספרד של ימי הביניים. המקאמה ("מחברת") הייתה לחלק משירת החול העברית בזכות תרגומיו וכתיבתו של יהודה אלחריזי, והגיעה גם ליצירה היהודית בתימן וגם ליצירה בימינו.

מי מריבה

המים שמשה הוציא מן הסלע בעקבות ההאשמה של בני ישראל על שהעלה אותם ממצרים והביא אותם למדבר. האירוע הסתיים בעונש חמור לשני המנהיגים, משה ואהרן.

מלבי"ם

רב ופרשן מקרא שחי ופעל במזרח אירופה (המאה ה-19). כתב פירוש לתנ"ך (פרט לספרי איכה וקהלת). פירושו לפרקים ההלכתיים בתורה נסמכים על מדרשי ההלכה של חז"ל.

מלחמת העצמאות

המלחמה שנפתחה על היישוב היהודי בארץ ישראל, תחילה על-ידי ערביי הארץ (למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, נובמבר 1947), ולאחר מכן על-ידי מדינות ערב (למחרת ההכרזה על הקמת המדינה, מאי 1948). נמשכה כשנה וחצי, ובמהלכה הדף צה"ל את התקפות מדינות ערב.

מלכות אבימלך בשכם

מלכותו של אבימלך בן גדעון (שופטים ט), שאחרי מות אביו הרג את אחיו ותפס את המלוכה בשכם למשך שנתיים.

מדרש הגדול

קובץ מדרשים לכל חמשת חומשי התורה, גולת הכותרת של יצירת יהודי תימן (המאה ה-13).

מגילות מדבר יהודה

אלפי קטעים מכתבי יד מימי הבית השני, ובהם חלקים מספרי התנ"ך וספר ישעיהו שנשמר כמעט בשלימותו. המגילות נשתמרו כאלפיים שנה במערות במדבר יהודה ותרמו רבות לחקר המקרא, תולדות ישראל והנצרות הקדומה.

מגילת העצמאות

מסמך היסוד של מדינת ישראל שאותו קרא דוד בן-גוריון במעמד ההכרזה על הקמת המדינה. מגילת העצמאות מדגישה את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארצו; את מחויבות המדינה לעם היהודי ולכל אזרחיה "בלי הבדל דת, גזע ומין"; ואת ערכי החירות, הצדק, השוויון החברתי והשלום.

מגן דויד

מגן דויד הוא סמל גיאומטרי עתיק, שהופיע לראשונה כסמל יהודי במאה ה-14 בפראג. מראשית המאה ה-19 הפך לסמל יהודי נפוץ, ששובץ במרכז הדגל של התנועה הציונית – הוא דגל מדינת ישראל.

מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל המספק שירותי עזרה ראשונה ושירותי חירום רפואיים. הארגון נוסד על-ידי מתנדבים לפני קום המדינה (1930), ובשנת תש"י – 1950 עוגן בחוק הכנסת.

מדרש אגדה

פרשנות יצירתית לפסוקי המקרא - וגם: שֵם כולל לספרים המאגדים פרשנות זו לתנ"ך ("מדרש רבה"). מדרשי האגדה משמשים יסוד מרכזי בפרשנות המקרא המסורתית ומוסיפים לה "לחלוחית של שירה".

מדרש רבה

שם כולל לספרים של מדרשי אגדה קדומים לחמשת חומשי תורה ולחמש מגילות. התגבשו בעיקר בארץ ישראל, שונים מבחינת המבנה וזמן העריכה, ונמנים עם המדרשים המקובלים עד היום.

מועצת העם

המנהיגות הזמנית של היישוב היהודי בארץ. הוקמה לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל (תש"ח-1947) והשתתפו בה נציגי כל המפלגות. עם ההכרזה על הקמת המדינה הפכה למועצת המדינה הזמנית - עד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

מורה הנבוכים

ספרו הפילוסופי של רמב"ם, המציג פרשנות שכלתנית בנושאים אמוניים לאותם נבוכים, שמצאו סתירות לכאורה בין האמונה למדע. הספר עורר פולמוס ואף ביקורת חריפה, אך היה לרב השפעה לדורות ופתח עידן חדש בהגות היהודית.

לידה

"פרו ורבו" הוא הציווי הראשון בתורה, התשתית להמשכיות העם והמשפחה. סבל ההיריון והלידה נזכרים בתורה כעונש לאישה על חטאה בגן עדן. בעבר היה תהליך הלידה כרוך בסיכונים רבים, ומכאן הסגולות והטקסים שהתפתחו לשמירה על היולדת והרך הנולד.

ליל הבדולח

פוגרום שפרץ בגרמניה ובאוסטריה (1938) נגד היהודים, ובמהלכו הועלו באש, נהרסו ונבזזו אלפי חנויות, בתי מסחר ובתי כנסת. שברי החלונות המנופצים שלהם העניקו לפוגרום את שמו – "ליל הבדולח".

מבצע משה

המבצע הסודי להעלאת יהודי אתיופיה (1984 - 1985), שנקלעו למצוקה קשה וסבלו מרדיפות והתנכלויות. המבצע היה מסובך, וכלל מסע רגלי ארוך ומפרך תוך סכנת חיים – עד גבול סודאן. רבים מתו בדרך.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע הצלתם של יהודי עיראק לאחר הקמת המדינה (1950 – 1951) בעקבות פרעות, מאסרים ורדיפות מצד השלטונות. מפנה במדיניותה של ממשלת עיראק אפשר ליהודים לצאת ממנה תוך ויתור על אזרחותם, רכושם וזכותם לחזור אליה.

מבצע שלמה

מבצע ההצלה המוטס של יהודי אתיופיה (1991), שש שנים לאחר מבצע משה. תמורת תשלום כופר הסכימו השלטונות לאפשר רכבת אווירית שפעלה במשך יממה וחצי ברציפות מאדיס אבבה לישראל.

מבשרי הציונות

שלושה אישים – שני רבנים (אלקלעי, קלישר) וסוציאליסט (הס) שפעלו באירופה (המאה ה- 19). המשותף לשלושתם – חזון התחייה הלאומית, שהיה חריג למקומם ולזמנם ולא הגיע לכלל מימוש. אך פעילותם וכתביהם הובילו לראשית ההתארגנות הציונית.

מהר"ל מפראג - ר' יהודה ליווא

מנהיג יהודי פראג (המאה ה-16), רב, פרשן ופילוסוף, בעל ידע במדעים. הטיף לסובלנות וקרא לתיקונים בחינוך היהודי (ללא הצלחה). בשמו נקשרה אגדת הגולם מפראג.

כתר מלכות

יצירתו הפיוטית ההגותית של שלמה אבן גבירול, העוסקת בתפיסת האלוהות ובחוויה הדתית. היצירה זכתה לתרגומים לשפות רבות ולחיקויים בשירת הקודש העברית.

כל ישראל חברים (כי"ח)

חברה שמטרה היתה לסייע ליהודים ומעמדם דרך החינוך.

כשרות

מערכת הדינים והכללים המגדירה את סוגי המזון הכשרים. ראשיתה בהיתר שקיבלו נח ובניו לאכול מבשר בעלי החיים, המשכו בחוקי התורה שהגדירו את האסור והמותר, ובהם איסור אכילת בשר וחלב, וסייגים שנוספו במהלך הדורות (כגון: כלים וכיורים נפרדים).

כתב רש"י

גופן (פונט) שבו השתמשו להדפסת פירוש רש"י בספר העברי הראשון שנדפס – תורה עם פירוש רש"י (1475).

כתר ארם צובה

כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך. נכתב ונוקד בטבריה בתחילת המאה ה-10. עליו הסתמך רמב"ם, ועובדה זו חיזקה את מעמדו הייחודי בין כתבי היד של התנ"ך.

לאה אמנו

הרביעית בארבע האימהות ואחותה של האם השלישית, רחל. הייתה אישתו של יעקב - תחילה במרמה, במקום רחל, ולאחר מכן לצידה. האישה הדחויה שזכתה כפיצוי בפוריות ובבנים, והייתה שותפה ביצירת עם ישראל.

לאדינו

ספרדית-יהודית, הנקראת גם ספניולית, שהיא במקור הספרדית של ימי הביניים ושפתם של מגורשי ספרד. כמו שפות יהודיות אחרות, גם הלאדינו נכתבת באותיות עבריות, ובמהלך הדורות נכתבו בלאדינו יצירות רבות ומגוונות. בימינו חדלה לשמש כשפת דיבור.

ירושלים

בירת הממלכה המאוחדת בתקופת המקרא, בימי הבית השני ובמדינת ישראל. דוד המלך הוא שקבע את מעמדה כבירת ישראל, ובאלפיים שנות גלות הייתה מחוז כיסופים ותפילות לדורות של יהודים, שהעלו את ירושלים על ראש שמחתם ולא חדלו מן התקווה – "לשנה הבאה בירושלים".

ירחי כלה

ישעיהו ליבוביץ

מדען ואיש רוח, הוגה דעות מרכזי בישראל במאה ה-20. הגותו מורכבת ורצופה בפרדוקסים. ביקורתו הבוטה על צה"ל ועל המדינה עוררה זעם בציבוריות הישראלית והניעה אותו לוותר על פרס ישראל (1992).

ישראל במצרים - רקע היסטורי

יציאת מצרים לא תועדה במקורות חוץ-מקראיים, ועם זאת המסורת על אירוע זה (ועל השעבוד שקדם לו) היא אבן פינה באמונה היהודית, ויש בה קווים היסטוריים מהימנים כפי שעולה ממקורות מצריים.

כבשת הרש

המשל של נתן הנביא לדויד המלך בעקבות פרשת דויד ובת שבע. מטרת המשל הייתה להביא את דויד לא רק להכיר בחטאו כלפי אוריה החתי – אלא גם להבין את סוג העונש המגיע לו.

כ"ט בנובמבר תוכנית החלוקה של ארץ ישראל

התאריך 29 בנובמבר 1947 – תש"ח, שבו החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, ועל סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. וכך, 50 שנה אחרי הקונגרס הציוני הראשון, התממש חזונו של הרצל, ומדינות העולם אישרו את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

כיסוי ראש

תו היכר ליהודי אורתודוקסי ומסורתי (בעיקר בצורת כיפה), שאינו נזכר בתורה, אך הפך לחיוב הלכתי ומעיד על אורח חיים דתי. דווקא כיסוי הראש לאישה מעוגן בתורה, אך לפי ההלכה חל רק על נשים נשואות, ובימינו לא כל הנשים הדתיות הנשואות מכסות את ראשן.

יום השנה - יום הזיכרון

התאריך העברי שבו מציינים את יום הפטירה (ביידיש - "יאָרצייט", בפי עדות המזרח - נחלה). הטקס ליד קברו של הנפטר כולל קריאת פרקי תהלים, אמירת קדיש, הנחת אבן או זר על המצבה והדלקת נר.

יום טוב שני של גלויות

לפי המסורת, יהודי חוץ לארץ חוגגים כל חג יומיים, פרט ליום הכיפורים. את ראש השנה חוגגים יומיים גם בארץ וגם בחוץ לארץ.

יוסף אַלְבּוֹ

פילוסוף, רופא ורב בספרד (המאות 14 – 15), תלמידו של ר' חסדאי קרשקש. אחד מנציגי היהודים בוויכוח טורטוסה, שבעקבותיו חיבר את ספר העיקרים.

יוסף בן יהודה אבן עקנין

רופא, משורר ופילוסוף (המאות 12 – 13). היו שזיהו אותו עם התלמיד, שלו הקדיש רמב"ם את ספרו "מורה הנבוכים".

יוסף טרומפלדור

פעיל ציוני, לוחם אמיץ וגיבור לאומי (המאות 19 – 20), שנחלץ לעזרת מתיישבי הגליל ונהרג על הגנת תל חי. מילותיו האחרונות היו לסיסמתם של מגיני היישוב העברי בימי המנדט הבריטי.

י"ל גורדון

המשורר העברי הגדול בתקופת ההשכלה. כתב פואמות מקראיות, היסטוריות ואקטואליות לצד משלים וחידות מחורזים ותרגומי מופת. לא הצטרף להתעוררות הציונית, אך פעל לתחיית השפה העברית.

חת"ם סופר - ר' משה סופר

רב אורתודוקסי שנמנה עם מנהיגי יהדות הונגריה (המאות 18 – 19). פעל נמרצות נגד ההשכלה היהודית ותנועת הרפורמה, אך תמך בהכשרת צעירים למלאכה ולחקלאות ובעלייה לארץ ישראל.

יהושע בן נון

תלמידו ויורשו של משה רבנו כמנהיג בהשראת האל, שהכניס את בני ישראל לארץ המובטחת ובכך (ועוד). המשיך וביסס את משימתו של משה.

יובל - שנת היובל

כל 50 שנה מסתיים לו מעגל שנים המכונה יובל - מה עושים בסיומו של המעגל?

חסדאי אבן שפרוט

יהודה אלחריזי

משורר ומתרגם שחי בספרד (המאות 13-12). תירגם מערבית לעברית מיצירות רמב"ם וכתב את ספר המקאמות הראשון בעברית – ספר תחכמוני, ובו תיאורים של מסעותיו בקהילות היהודים ותיעוד חייהם.

יהושע הכהן הגדול

דמות מקראית ששירת ככהן גדול בשיבת ציון.

יום הניצחון על גרמניה הנאצית

התאריך בחודש מאי (1945), שבו מציינים את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. ביוזמת עולי ברית המועצות (לשעבר) נקבע בכנסת התאריך 9 במאי כיום הניצחון, ובו מתקיים מדי שנה בשנה טקס ממלכתי.

קידוש שם שמים וחילול השם - בחיי היום יום

אורח החיים היהודי הראוי מבוסס על קידוש שם ה' באופן שגרתי, בחיי היום יום : התנהגות נאותה כלפי הזולת והחברה כאמצעי להאדרת האמונה היהודית. היפוכו - חילול השם: ביזוי שם ה' בגלל מעשים לא ראויים של מאמיניו, הגורמים לזילות באמונה היהודית.

חלום יעקב

ביציאתו מן הארץ לחרן חלם יעקב חלום ב"מקום" שבו שכב לישון. בחלומו ראה סולם שניצב על הארץ וראשו בשמים, ועליו ניצב ה', שהבטיח ליעקב גם את הארץ וגם ברכה לשמירה אישית.

חנה אורלוף

פסלת וציירת ילידת אוקראינה, שחיה ויצרה בפריז במאה ה-20. מקורות השראתה היו יהדותה ושנותיה בארץ ישראל. בפסליה הרבתה לתאר את דמות האישה והאֵם, וגם את דיוקנותיהם של יוצרים ומנהיגים, ובהם ביאליק ובן-גוריון.

חנינא בן דוסא

תנא, חכם המשנה, בן דורו ותלמידו של ר' יוחנן בן זכאי (המאה ה-1 לספירה). במשנה מצוטט רבות בענייני מוסר.

והיה אם שָׁמוֹעַ

הקטע השני של קריאת שמע, ובו שמונה פסוקי תורה העוסקים ברעיון הגמול, השכר והעונש, בהיבט הלאומי (הקיום בארץ) ובהיבט החקלאי (מטר ויבול). בקטע נזכרות גם מצוות תפילין ומצוות מזוזה.

זאב רבן

אומן רב תחומי, שהצטרף בשנת 1912 לבצלאל כראש המחלקה לאומנות הנחושת. רבן מייצג יותר מכל אומן אחר את סגנון בצלאל בכל תחומי האומנות הפלסטית – ובהם ציור, גרפיקה ואומנות שימושית – והיה "המעצב המרכזי" של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.

חיים ויצמן

הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מנהיג התנועה הציונית ומדען דגול שפעל באנגליה. זכה ליוקרה על תגליתו המדעית ותרומתו למלחמה בנאצים. הצהרת בלפור הייתה הישג אישי שלו – והישג ראשון של התנועה הציונית.

הגר

שפחתה של שרה ואימו של ישמעאל בן אברהם. לפי דרישת שרה, גורשה עם בנה לאחר הולדת יצחק, אך זכתה לראות בהתגשמות עתידו של ישמעאל, כהבטחת האל לאברהם.

מארק שאגאל

צייר ואומן רב תחומי, מגדולי האומנים במאה ה-20 והאומן היהודי המפורסם ביותר. ילדותו בעיירה שברוסיה, סיפורי התנ"ך ואהבה - הם נושאים מרכזיים ביצירותיו, המקשטות מבני ציבור ברחבי העולם ובישראל (ובהם משכן הכנסת).

שלום עליכם

כינויו הספרותי של שלום רבינוביץ (המאות 19 – 20), מחשובי הסופרים ההומוריסטיים המודרניים. כתב בעיקר ביידיש עבור המוני היהודים במזרח אירופה. יצירתו מתארת באירוניה אך בחמלה אוהדת את העיירה היהודית. אחת מיצירותיו עוּבְּדָה למחזמר ולסרט - "כנר על הגג".

השומרונים ודתם

נזכרים בתנ"ך כזרים שהובאו לשומרון על ידי ממלכת אשור, לאחר שכבשה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה. ויש הסבורים שהם שרידים לתושבי שומרון הישראלים. דתם מבוססת על האמונה באלוהי ישראל ובתורת משה (בלי ההלכה היהודית) וכן על בית מקדשם בהר גריזים. בימינו חיים השומרונים בעיר חולון ובהר גריזים.

דב בער ממזריץ' – המגיד ממזריץ'

מתלמידי הבעל שם טוב שהפך להיות יורשו ומי ששינה את החסידות מקהילה של יחידים לעדה סביב הצדיק.

גלות בבל

הגלייתם של תושבי יהודה לבבל בעקבות כיבוש יהודה וחורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל. גלות בבל נמשכה כ-50 שנה והסתיימה רשמית עם כיבוש בבל בידי כורש מלך פרס.

תספורת וגילוח

במסורת היהודית כללים בנוגע לתספורת וגילוח

אשכנז

שמה של גרמניה בספרות היהודים בימי הביניים, וכינוי ליהדות מזרח אירופה בעקבות הגירת היהודים ממרכז אירופה למזרחה.

אנה טיכו

ציירת שחיה ופעלה בירושלים (המאה ה-20), כלת פרס ישראל לאומנות (1980). הרבתה לצייר את נופי העיר ודמויותיה ברישומים ובצבע. בית אנה טיכו במרכז ירושלים היה מרכז חברתי ותרבותי ומשמש היום גלריה לתצוגת קבע ולתערוכות.

דוד בן-גוריון

ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון. באומץ ובכושר מנהיגות הביא להכרזה על הקמת המדינה, הוביל אותה לניצחון במלחמת העצמאות ולקליטה המונית של עולים. עיצב את דמות המדינה בראשיתה והגשים את חזון יישוב הנגב בקיבוץ שדה בוקר.

אבל פן

נמנה עם מורי בצלאל (1913). עסק בציורי התנ"ך ודמויותיו, ובהם מצא אישוש לרעיון הציוני ולתפיסתו כי החיים בארץ הם תנאי ליצירה אותנטית. בציוריו בולטת צבעוניות הנוף הישראלי. נחשב בזמנו לאחד הציירים החשובים בארץ. בין תלמידיו – נחום גוטמן.

ר' חיים בן עטר

פרשן מקרא שנולד ופעל במרוקו (המאה ה-18). פירושו לתורה "אור החיים" כולל פשט, דרש וקבלה לצד דברי מוסר והכוונה למידות טובות, וקנה לו מעריצים גם בקרב חסידים במזרח אירופה.

חג השבועות

אחד משלושת החגים הנזכרים בתורה והיחיד ללא תאריך. תאריך החג נקבע על פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח ומסתיימת בתום שבעה שבועות, ומכאן שם החג. לשבועות יש בתורה משמעות חקלאית - חג הקציר וחג הביכורים. חז"ל העניקו לו את המשמעות ההיסטורית-לאומית – חג מתן תורה.

חובות הלבבות

ספרו של ר' בחיי אבן פקודה (המאה ה-11), העוסק בחובות הלבבות: חובות המצפון המסורות לליבו של היהודי, שאינן גלויות לזולתו וידועות רק לו ולבוראו. נכתב בערבית ותורגם לעברית, והיה לאחד מספרי ההגות היהודית המשפיעים בדורו ולדורות.

חול המועד

הימים שבין החגים בפסח ובסוכות שאינם חול וגם אינם חג.

יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס)

ההיסטוריון היהודי הגדול של תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). מפקד צבאי ודיפלומט, שהשתתף באופן פעיל במרד הגדול ברומאים וגם תיעד אותו ואת החברה היהודית בת זמנו בארץ ובסביבותיה.

"ואהבת לרעך כמוך" - כלל גדול בתורה

עיקרון הלכתי המבוסס על השוויון בין בני האדם, וממנו נגזרות מצוות וחובות של האדם כלפי זולתו.

זהות יהודית ואמונה בשואה

המדיניות הנאצית גרמה למשבר זהות בקרב יהודי אירופה. רבים באו לכלל ייאוש, אך רבים אחרים חזרו לזהותם היהודית. עוצמתה של האמונה היהודית באה לביטוי גם במחנות, ורבים עשו את דרכם לתאי הגזים בשירת "אני מאמין".

זלדה המשוררת (מישקובסקי)

צאצאית לאדמו"רי חב"ד, מורה נערצת שכתבה שירים וזכתה לימים לפרסום ולפרסים (פרס ברנר, פרס ביאליק). שיריה מעוגנים במסורת היהודית ועוסקים בבעיות הקיום והחידלון. שירהּ, "לכל איש יש שֵם", שולב בטקסים הממלכתיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכותרתו הייתה לשמו של מפעל ההנצחה של "יד ושם".

זקן

מילה מלשון המקרא שפירושה – כמו בלשון ימינו – קשיש. במקרא זכו הזקנים לעמדות מנהיגות והשפעה, ובלשון חז"ל קיבלה המילה גם את המשמעות של חוכמה, והזקן היה גם קשיש וגם חכם.

הפיוט הארץ-ישראלי הקדום

שירת הקודש (המאות 3 – 6) שנוצרה בארץ ישראל והייתה במשך כמה מאות שנים יצירה ארץ-ישראלית בלעדית. נכתבה בלשון חז"ל (ולא בלשון המקרא) ושולבה בתפילה בבית הכנסת.

הפתרון הסופי

תוכנית שגיבשו הנאצים (1942) ל"פתרון הסופי" לכלל יהודי אירופה, ולאחריה החלה ההשמדה השיטתית של היהודים במחנות המוות בפולין באמצעות תאי גזים ומשרפות. לפי נתונים של הנאצים, על סוף 1942 הושמדו כך 4 מיליון יהודים.

השואה

אסון חסר תקדים בהיסטוריה היהודית והאנושית שתוכנן ובוצע בידי גרמניה הנאצית (1933 – 1945) תוך גיוס כל האמצעים והישגי הטכניקה למען "טיהור העולם" מיהודים. בשואה נרצחו כ-6 מיליון יהודים (ובהם 1.5 מיליון ילדים), ויהדות אירופה נחרבה.

רמב"ם

האישיות היהודית המפורסמת ביותר בימי הביניים (המאה ה-12). מנהיג, רופא ואיש מדע, מחשובי הפילוסופים היהודים ומגדולי הפוסקים, שהישגיו ועוצמתו האינטלקטואלית הקנו לו מקום מרכזי בעיצוב היהדות ובהתפתחותה.

כתובה

מסמך משפטי המעוגן בהלכה היהודית, ומפרט את ההתחייבויות של בני הזוג זה לזה - בעיקר את חובות האיש לאשתו גם במהלך נישואיהם וגם בסיומם. הכתובה נוסחה בימי חז"ל, וכדי להתאימה למציאות ימינו ולערכי השוויון נוספו עליה הסכמי קדם נישואין וממון.

פיוט

שיר שנכתב במסגרת שירת הקודש, שראשיתה בארץ ישראל בתקופת התלמוד ושיאה בספרד בימי הביניים. הפיוט בימינו משלב ישן וחדש, מזרח ומערב.

מזוזה

הסמל המובהק ביותר של הבית היהודי, שאותו קובעים על הדופן הימני של פתח הבית. בתוך בית המזוזה – מגילת קלף קטנה, ועליה שני קטעים מן התורה, ובהם מצוות מזוזה ועיקרי יסוד באמונה.

בוריס שץ

אבי האומנות הישראלית, אומן ויוצר, איש חזון וציוני נלהב. ייסד בירושלים את "בצלאל" ואת המוזיאון הראשון לאומנות יהודית. האמין בתפקידה של האומנות בתחייה הלאומית ויצר סגנון ארץ-ישראלי ששילב עבר והווה, מזרח ומערב.

אברהם יצחק הכהן קוק

איש רוח וחזון ומנהיג הציונות הדתית במאה ה- 20. בהגותו ובפעילותו התמודד עם המורכבות והסתירות של הקיום היהודי בעידן המודרני של השכלה וציונות.

שלמה אבן גבירול

משורר ופילוסוף מגדולי הרוח של עם ישראל בספרד (המאה ה-11). בחייו הקצרים כתב ספרי הגות ומאות שירי חול ושירי קודש, ובהם הפיוט "כתר מלכות" - יצירתו המפורסמת ביותר. כמה משיריו זכו להלחנה בימינו.

יצחק יעקב ריינס

רב ואיש חזון ציוני שחולל מהפיכה ביהדות האורתודוקסית: ייסד את מפלגת המזרחי (1902) כחלק מן התנועה הציונית והקים ישיבה מודרנית ששילבה השכלה כללית. לא נרתע מהתנגדות הרבנים בני דורו ונמנה עם תומכיו של הרצל.

יעקב בירב

דמות רבת השפעה בקרב יהודי צפת במאה ה- 16. בן למגורשי ספרד, שניסה לחדש את הסנהדרין כדי לסייע לאנוסים מקרב מגורשי ספרד לחזור ליהדות.

יעקב אבינו

השלישי באבות האומה. בנם של יצחק ורבקה, אחיו התאום של עשיו ואבי 12 שבט ישראל. קורותיו מתוארים באריכות בספר בראשית, ועמדו בסימן המאבק עם אחיו התאום. מתקופת חז"ל ועד לעת החדשה, יעקב הוא התגלמות וסמל של עם ישראל כולו.

ימים נוראים - ש"י עגנון

ספר מנהגים, מדרשים ואגדות לימי הרחמים והסליחות – ראש השנה, יום הכיפורים והימים שביניהם – שליקט, עיבד וערך עגנון, ובו מימש את שאיפתו לפרסם ספר קודש המיועד לבית הכנסת.

ימי הביניים

המאות 17-7 בתולדות עם ישראל, שבמהלכן חיו היהודים תחת שלטון הנצרות והאסלאם. לצד רדיפות דתיות וגירושים, הייתה זו גם תקופה של יצירה ופריחה בשלושת המרכזים היהודיים – תחילה בבבל ואחר כך באשכנז ובספרד.

מנדלי מוכר ספרים

הסופר ש"י אברמוביץ (רוסיה, המאות 19 - 20), שכתב בעברית וביידיש, ובשתיהן יצר נוסח אומנותי מיוחד, שהשפיע על דור של סופרים, ובהם ביאליק ועגנון. נחשב לאבי הספרות העברית.

המוסר בהלכה - בתפיסת חז"ל ורמב"ם

המוסר בהלכה היהודית כולל ציוויים ואיסורים ביחסים שבין אדם לחברו, נועד להיטיב גם עם היחיד וגם עם החברה, ונוגע אף ליחסים שבין יהודים לנוכרים.

צדקה

מחויבותו של כל יחיד בישראל לזולתו המעוגנת בתורה ומודגשת במקורות חז"ל ובפסיקתו של רמב"ם. היא מלווה את עם ישראל בכל הדורות והתפוצות - גם בימינו, במדינת ישראל.

המאבק בין היהדות הרבנית ליהודים הקראים

מאבק שהתקיים בעיקר בשיא פריחתה של הקראות (מאות 10 – 11). הפולמוס בין הקראים למתנגדיהם (ובראשם – הרס"ג) היה גורם חשוב בצמיחתה של פרשנות התנ"ך ובהתפתחות בתחום הלשון, מאחר שהקראים הסתמכו על לשון המקרא באופן בלעדי.

הטלאי הצהוב

אות הקלון שהיהודים הצטוו להצמיד לבגדם בתקופת השלטון הנאצי בכל שטחי הרייך השלישי במרכז אירופה ובמזרחה: פיסת בד צהובה בצורת מגן דוד ועליו המילה "יהודי" (Jude) בשחור.

הודיה לאחר הלידה

טקסים במסורת היהודית המציינים את הכרת התודה של ההורים על התוספת המשפחתית, וכוללים ברכות מיוחדות ובהן ברכת "שהחיינו". השינויים במעמד האישה בחברה הדתית (ובכלל) השפיעו גם על טקסי ההודיה ועל מקומה של האֵם בטקסים אלו.

שבת - מכניסתה ועד צאתה

יום המנוחה השבועי במסורת ישראל, שייחודו בטקסים ובתפילות: החל בהדלקת נרות וקבלת שבת ביום שישי עם השקיעה, וכלה במוצאי שבת בטקס ההבדלה.

האורתודוקסיה בעת החדשה

האורתודוקסיה היהודית המודרנית שצמחה כתגובה לתופעת החילון, ההשכלה ותהליכי המודרניזציה; רואה את עצמה כהמשך של היהדות הדתית המסורתית, עם מגוון רחב של זהויות מִשְׁנֶה.

מדינת היהודים

ספרו של בנימין זאב הרצל שנכתב בגרמנית והציג את חזון הריבונות המחודשת בארץ ישראל כפתרון מודרני ומדיני למצוקת היהודים ולאנטישמיות. הספר זיכה את מחברו בתואר "חוזה המדינה".

גזירות תתנ"ו - וקידוש השם

בימי מסע הצלב הראשון (1096) הצלבנים, שהיו בדרכם למקומות הקדושים לנוצרים בירושלים, פרעו בקהילות היהודים "הכופרים" באשכנז ואילצו רבים מהם למות על קידוש השם כדי שלא להתנצר.

ברכת שהחיינו

בצלאל – ראשית וחזון

בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.

ביקורת המקרא

חקר המקרא בכלים מדעיים הנהוגים במחקר ובפרשנות של כל יצירה ספרותית, ללא התייחסות למעמדו המקודש. וזאת בניגוד לפרשנות המסורתית הגורסת, כי התנ"ך נכתב ברוח הקודש ומכאן ייחודו.

ארתור שיק

צייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומאייר. ביצירותיו החשובות – מגילת העצמאות של מדינת ישראל והכרזת העצמאות של ארצות הברית.

אפיקורוס - וכפירה

כינוי למי שכופר באמונה ובקיומו של האל ומתנכר לדת.

אָמֵן

מילה המביעה חיזוק והסכמה למה שנאמר לפניה, ומשמעה: הלוואי שהדברים שנאמרו אכן יקרו.

אמונה

במקרא ובמקורות חז"ל המילה "אמונה" מציינת את ביטחון האדם באופן הנהגתו של האל. לפי רמב"ם, אמונה במציאות האל היא המצווה הראשונה וגם העיקרון הראשון בי"ג עיקרי היהדות.

אלטנוילנד

רומן אוטופי שכתב (בגרמנית) בנימין זאב הרצל בשנת 1902, ובו תיאר מדינה יהודית מודרנית המבוססת על אידאלים חברתיים וקדמה טכנולוגית. בשער הספר כתב הרצל: "אם תרצו - אין זו אגדה".

איסור עורלה ונֶטַע רְבָעִי

נטעת עץ, גידלת אותו - ואז עליך לחכות שלוש שנים, ורק בשנה הרביעית מותר לאכול ממנו. למה?

אגדת הגולם מפראג

אגדה על הגולם שיצר המהר"ל מפראג כדי להציל את היהודים מעלילות הדם. לפי האגדה, יצר המהר"ל בעזרת צירופי אותיות גולם מעפר בדמות אדם והפעילו באמצעות קלף שהניח תחת לשונו ועליו שם ה'.

אגדה - והגדה

מהי הגדה – ומה הקשר וההבדל בין אגדה להגדה?

אברהם אבינו באסלאם ובנצרות

לאברהם אבי האומה מעמד מיוחד גם באסלאם - שם הוא נקרא ידיד האלוהים ואבי המאמינים באל אחד, וגם בנצרות - שם הוא מתואר כ"ראשון המאמינים... אבי האומות הנקראות להאמין".

עבודה במקרא - ובמקורות חז"ל ורמב"ם

העבודה במסורת היהודית – החל בסיפור גן עדן – היא זכות וחובה גם יחד. גם בתנ"ך וגם במקורות חז"ל ורמב"ם יש פסוקים המשבחים את העבודה והעובד ומדגישים את חשיבות העבודה ואת השילוב הרצוי בין עמל כפיים ללימוד תורה.

קריאת שמע

שלושה קטעים מן התורה המדגישים עקרונות יסוד ביהדות והם חלק קבוע מתפילות הבוקר והערב.

"חבצלת"

עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.

ויכוח ברצלונה

ויכוח בין היהודים לנוצרים שנערך ב 1263 בברצלונה שבספרד בין נציגי הנצרות ור' משה בן נחמן (הרמב"ן).

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

הקופסה הכחולה של קק"ל

גלגול ציוני ומודרני - בצבעי כחול-לבן - של קופסת הצדקה המסורתית. הקופסה הכחולה נועדה לאיסוף תרומות לרכישת קרקעות בארץ ולחיזוק התודעה הציונית והקשר בין העם לארצו.

הקונגרסים הציוניים של ירושלים

הקונגרסים הציוניים המתקיימים מאז קום המדינה בירושלים. צירי הקונגרס מייצגים את הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ודנים בסוגיות הנוגעות לכלל יהודי העולם כמו גם למדינת ישראל.

הקונגרסים הציוניים

המסגרת הכלל-יהודית שהקים הרצל בקונגרס העולמי הציוני הראשון בבאזל (תרנ"ז – 1897) כ"אבן פינה" למדינת היהודים. מאז חלו שינויים במבנה, בתפקידים ובהתכנסויות של הקונגרסים הציוניים, ובימינו הקונגרס מתקיים אחת לארבע שנים בירושלים.

"הצפירה"

העיתון העברי הראשון בפולין, שהחל כשבועון (1862) ועסק בפוליטיקה ובחדשות מדע לצד ידיעות על קהילות היהודים. משנת 1900 היה לביטאונה של ההתעוררות הציונית, פירסם מפרי עטם של סופרי התחייה ומשורריה, וזכה לאלפי מנויים.

"הצבי - האור"

עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה, שיצא לאור בירושלים (1884 – 1915) ונאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, כולל בהזנחה הסביבתית בשכונות היהודים. ביקש לעצב את ירושלים כמרכז רוחני ולהחיות את הדיבור העברי.

הפרשת חלה

אחת ממצוות התורה המיוחדות לנשים (אך לא רק): להפריש חלה – חלק מכל בצק – תרומה לכוהן. בימינו אי אפשר לקיים תרומות לכוהנים, ולכן נוהגים לשרוף את חלק הבצק (חלה) שהופרש – בצירוף ברכה.

הספרות העברית החדשה – וההשכלה

הספרות העברית החדשה לסוגיה צמחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-1, בתקופת הזוהר של ההשכלה היהודית. בנוסף על ספרות יפה (רומנים ושירה) נכתבו ספרי עיון ולימוד שנועדו להשכלתם של המוני היהודים.

הספר הלבן

כינוי לדוח של ממשלת בריטניה שהגביל את עלייתם של יהודים לארץ. בתקופת השלטון הבריטי בארץ התפרסמו שישה "ספרים לבנים", האחרון והקשה שבהם – בשנת 1939, במהלך השואה.

הסלנג העברי

לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.

הניקוד העברי

ראשיתו במאה ה-7 לספירה, והוא נועד לשמר את הקריאה המדויקת של התנ"ך, שנכתב בכתיב חסר. במאה ה-9 כבר היו שלוש שיטות ניקוד, שתיים מהן - ארץ-ישראליות. אחת מהן (שיטת בן אשר מטבריה) משמשת אותנו עד היום.

הנישואין במדינת ישראל

הנישואין במדינת ישראל מתנהלים לפי הדין הדתי של אזרחי המדינה – יהודים, מוסלמים, נוצרים וכדומה. ובימינו גוברת הדרישה לאפשר בחירה בין נישואין דתיים לנישואים אזרחיים.

המשכן - אוהל מועד וכליו

המבנה הארעי שבו התקיים הפולחן עד לבניית בית המקדש בירושלים.

המגיד

העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.

הלכה

שם כולל לחוקים ולמצוות שביהדות. ההלכה מבוססת גם על התורה שבכתב וגם על התורה שבעל-פה, וספר ההלכה הנפוץ ביותר הוא "שולחן ערוך" (המאה ה-16).

.

הכתב העברי

ראשיתו בארץ כנען, בכתב העברי הקדום (כתב דעץ) שכלל 22 סימנים, כמספר אותיות האל"ף-בי"ת, ונכתב מימין לשמאל. גולי בבל שחזרו ליהודה הביאו את הכתב הארמי, שהחליף את הכתב הקדום והתפתח לכתב המרובע - הכתב העברי של ימינו.

הכרזת כורש

הכרזתו של כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה בעניין שיבת הגולים לירושלים ובנייתו מחדש של בית המקדש, כחלק ממדיניותו הסובלנית כלפי העמים והדתות שבממלכתו. ההכרזה איפשרה את שיבת ציון, והיא מציינת את ראשית ימי הבית השני.

הכנסת אורחים

אחת המצוות במסורת היהודית המעוגנת במורשתו של אברהם אבינו, כמסופר בספר בראשית ובמדרשי חז"ל. בימינו הורחבה משמעות המצווה מקבלת אורחים לקבלת האחר, תוך הזדהות ופתיחת הלב.

הימים הנוראים

החתונה במקרא ובמקורות חז"ל

במקרא אין תיאורים של טקס החתונה, אך יש מידע על תהליך הבחירה של בן או בת זוג, כגון בחירת בת זוג ליצחק אבינו. במקורות חז"ל עוצבו נוהלי האירוסין והנישואין וגם טקס החופה ומשתה החתונה.

החתונה במנהגי העדות

במסורת עדות ישראל קדמו ליום הנישואין טקסים כגון טקס החינה, הכנת הכלה והחתן ליום הנישואין וחילופי מתנות שהעניקו זה לזה החתן והכלה ומשפחותיהם.

הוֹשַׁעְנוֹת - וְהוֹשַׁעְנָה רבה

תפילה שנאמרה בסוכות בבית המקדש סביב המזבח כחלק מבקשות המים. ביום נאמרת בבית הכנסת כחלק מתפילת שחרית בחג הסוכות.

דויד הראובני

דמות מסתורית של משיח שקר (המאה ה-16) שהציג עצמו כנסיך משבט ראובן. פעל בעיקר בקרב יהודי איטליה, ויחד עם שלמה מולכו ביקש לשחרר את ארץ ישראל משלטון המוסלמים. משערים שנרצח בידי האינקוויזציה בספרד.

דונש בן לברט

רבנו גרשום מאור הגולה

ראשון חכמי יהדות אשכנז (מאות 11-10), שכינויו מעיד על מידת השפעתו. מיוחסות לו תקנות מהפכניות, ובהן שני איסורים שהביאו לשינוי במבנה המשפחה היהודית ובמעמד האישה: האיסור לשאת יותר מאישה אחת והאיסור לגרש אישה בעל כורחה.

ברכת המזון

הברכה שנוהגים לומר אחרי ארוחה הכוללת לחם שנאפה מאחד מחמשת מיני הדגן.

גאון

תואר לחכם במאות ה-6 עד ה-12 לספירה בבבל ובארץ ישראל

ברכה מעין שלוש - וברכה אחרונה

ברכה שנוהגים לומר אחרי אכילת מזון מדגן (שאינו לחם, כגון: עוגה) או פרי משבעת המינים ואחרי שתיית יין - וברכה קצרה נוספת.

בנימין זאב הרצל

חוזה המדינה, משפטן, סופר ועיתונאי, מייסד התנועה הציונית ואבי הציונות המדינית. פעילותו הציבורית הייתה קצרת ימים אך זכתה להצלחה עצומה. היה לנציגם הבכיר של יהודי העולם וסרטט את חזון המדינה היהודית - כיובל שנים לפני הקמתה.

דור המדבר

יוצאי מצרים (פרט לשניים) שעשו את כל הדרך במדבר עד לארץ ישראל – אך לא היו ראויים להיכנס אליה בגלל חטאם: תלונותיהם על היציאה ממצרים ועל העדפת המוות במצרים או במדבר. תלונתם נעשתה עונשם, ונגזר עליהם למות במדבר.

דונה גרציה

בת למשפחת אנוסים מפורטוגל (המאה ה- 16). ניהלה את עסקי הבנקאות של משפחתה באירופה, ושם חזרה בגלוי ליהדות. התיישבה באיסטנבול ופעלה רבות למען קהילות היהודים ומגורשי ספרד. הייתה לנציגת העם היהודי באימפריה העות'מאנית וליהודייה העשירה בעולם (בזמן ההוא).

דויד בן זמרה - רדב"ז

מקובל ופוסק הלכה (המאה ה-16), מנהיג יהודי מצרים. נולד בספרד ונפטר בצפת.

מרד בר כוכבא

המרד נגד הרומאים (132 – 135 לספירה) בהנהגת שמעון בר כוכבא. המרד פרץ בירושלים והתפשט ליהודה, אך דוכא באכזריות וגרם לחורבן והרס קשים יותר מאילו של המרד הגדול. היה זה ניסיון ההתקוממות האחרון של יהודים נגד שלטון זר בארץ ישראל – עד לימינו.

ברחל בתך הקטנה

ביטוי המבוסס על פסוק מקראי, ומשמעותו: באופן ברור ומפורש שאינו משתמע לשתי פנים.

ברית (במקרא)

התחייבות בשבועה בין שני צדדים: ברית בין בני אדם המתחייבים לחיות בשלום ולהגן זה על זה או ברית בין האל לאדם.

בלהה

שפחתה של רחל, ילדה ליעקב שני בנים, ורחל נתנה להם את שמותיהם: דן ונפתלי.

בית כנסת הרמב"ן

בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים (הוקם אחרי מותו של רמב"ן), היה מוקד לסכסוכים בין מוסלמים ליהודים בשל קרבתו למסגד עומר.

בחירה חופשית

עיקרון יסוד ביהדות המופיע כבר בתורה, ולפיה האדם חופשי לבחור את דרכו – לטוב או לרע – ונושא באחריות לתוצאות מעשיו. הבחירה החופשית מאפשרת לאדם להשתנות, להשתפר ולחזור בתשובה.

בּחַיֵי אִבְּן פַּקוּדָה

מחבר הספר "חובות הלבבות (המאה ה-11), שהיה דיין בספרד המוסלמית. תולדות חייו נותרו עלומים, אך ספרו היה לאחד הידועים והנקראים בקהילות ישראל עד ימינו.

ביטויים ופניני לשון מסיפור שאול המלך

סבוראים

החכמים שהיו אחרי האמוראים במאות ה 10-7 בבבל. הם אלו שסידרו וערכו את העריכה האחרונה של התלמוד הבבלי.

סליחות

תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת החל בחודש אלול – המסיים את השנה בלוח העברי – ועד יום הכיפורים, ובהן בקשת סליחה על חטאי השנה החולפת. קטעי התפילה, הפסוקים והפיוטים, חוזרים ומזכירים את מידות הרחמים של האל ואת זכויותיהם של אבות האומה.

סידור התפילה

מספרי היסוד של היהדות, נועד לזמן התפילה בלבד, ובו תפילות לחול, לשבת ולמועד, לבית ולבית הכנסת ולכל טקסי החיים – מן הלידה עד הפטירה. נתחבר לאורך דורות רבים ובו קטעים מן התנ"ך לצד טקסטים בני ימינו.

"אתם ראיתם" - ש"י עגנון

מבחר מדרשים קדומים ומאוחרים וקטעים מספר הזוהר שליקט, תרגם (מארמית) וערך ש"י עגנון על מעמד הר סיני ומתן תורה (שמות יט-כ). עגנון קיצר לעתים את המקורות שבהם בחר, אך הקפיד לשמור על לשונם וסגנונם.

עלילות דם

אשמת שקר נגד יהודים, שכביכול רוצחים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם לצרכים דתיים. וזאת למרות האיסור החמור ביהדות גם על רצח וגם על אכילת דם. עלילות הדם בימי הביניים ובעת החדשה גרמו לפוגרומים ולפגיעות קשות ביהודים.

הרומנסה בלאדינו

הגרסה הספרדית-יהודית של הרומנסה שנכתבה בלאדינו, הגיעה לשיא פריחתה במאות 16-15ונשתמרה עד ימינו. הרומנסה עוסקת בנושאים מתחום הרגש - ידידות ואהבה, קנאה ושנאה, בדמויות מקראיות ועוד.

השואה והקמת המדינה

בתודעה ההיסטורית ובלוח השנה, סמוכים שני האירועים המכריעים בתולדות עם ישראל במאה ה-20: השואה והקמת המדינה, ומכאן הצירוף "שואה ותקומה". אך ההיסטוריונים חלוקים בשאלה, אם יש אכן קשר נסיבתי בין שני האירועים.

התלמוד הירושלמי

חיבור שנוצר בארץ ישראל במאות ה 4-3 ומבוסס על פרשנות של המשנה ותכנים נוספים שנוספו על ידי החכמים בני התקופה שמכונים אמוראים.

תלמוד בבלי

החיבור שאוסף את יצירתם של חכמים בני המאות 5-3 בבבל בהלכה, באגדה ובמדרש.

זלפה

זכויות העובד - במקרא ובהלכה

דיני העבודה שבתורה – שהם המקור להלכה היהודית – היו השראה לדורות מבחינת זכויות העובד ויחסי עובד-מעביד. כבר בתקופת חז"ל העניקה ההלכה לעובד מעמד חסר תקדים בהשוואה למערכת המשפט שהייתה נהוגה בעולם העתיק.

חג הסוכות

האחרון בשלושת החגים (הרְגָלים) הנזכרים בתורה. חג האסיף והחג בה"א הידיעה, המדגיש את המצווה לשמוח. בשבעת ימי החג נוהגים לשבת בסוכה (זכר ליציאת מצרים) ומברכים על "ארבעה מינים", ארבעה מיני צמחים (אתרוג, לולב, הדס וערבה).

סוכות - חג המים, שמיני עצרת ושמחת תורה

סוכות ושמיני עצרת הם חגים מן התורה, המסיימים את חגי תשרי ואת השנה החקלאית החולפת. שמחת תורה הוא חג חדש יחסית, הנחוג בארץ ביום שמיני עצרת ובחוץ לארץ – למחרת.

אקסודוס - "יציאת אירופה תש"ז"

אוניית מעפילים ועליה ניצולי שואה, שהפליגה בקיץ 1947 מצרפת לארץ ישראל, נוסעיה לא הורשו להיכנס לארץ והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה.

אליעזר בן יהודה

מחולל החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ממחדשי השפה העברית ומחבר מילון בן יהודה.

חוק איסור גידול חזיר

כרובים - במקרא

למלאכים המכונים במקרא כרובים יש תפקידים שונים במסורת היהודית.

כת מדבר יהודה

שם כולל לקבוצות של יהודים שהתיישבו במדבר יהודה מתקופת החשמונאים ועד המרד הגדול, ומטרתם הייתה לטפח אורח חיים של טהרה וחיי שיתוף. ידועה גם בשם כת קומראן.

יציאת מצרים בספרי הנביאים והכתובים, במחשבת המקרא, במחשבת חז"ל ובאומנות יהודית

יציאת מצרים

אירוע מכונן בתולדות עם ישראל, פרק מרכזי בסיפור התגבשותו. השעבוד במצרים והיציאה ממנה מסבירים מצוות רבות בתורה, ובהן השבת והחגים, לצד מצוות חברתיות העוסקות ביחס לנזקקים (ובהם הגֵר).

יצחק רבין

לוחם, מפקד ורמטכ"ל מלחמת ששת הימים. שגריר ישראל בארה"ב, שר וראש ממשלה בישראל, שנרצח בידי מתנקש יהודי בזמן כהונתו (השנייה) כראש הממשלה. יצחק רבין (1922 – 1995) שירת כל חייו את המדינה מתוך תחושת אחריות ושליחות לאומית.

יזכור

תפילה לזכר קרובים שנפטרו. ראשיתה כנראה בסוף המאה ה-11, בעקבות מסע הצלב הראשון ופרעות תתנ"ו (1096). תפילת יזכור מיוחדת נתחברה לזכר קורבנות השואה, ואחרי מלחמת העצמאות נוספה תפילת יזכור מיוחדת לחללי צה"ל, הכוללת היום גם את נפגעי פעולות הטרור.

י"ז בתמוז

יום זיכרון וצום המציין את הבקעת חומות ירושלים כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש בתקופת הבית הראשון בידי הבבלים (586 לפני הספירה) ובתקופת הבית השני בידי הרומאים (70 לספירה).

יום ירושלים

התאריך כ"ח באייר, שבו בלם צה"ל את המתקפה הירדנית בחזית ירושלים במלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967), כבש את ירושלים המזרחית והביא לאיחודה מחדש של העיר, שהייתה מחולקת מאז מלחמת העצמאות.

הגדה של פסח

להגדה מקום מרכזי בטקס ליל הסדר זה אלף שנה (ויותר), ובה קטעים מתקופות שונות העוסקים ביציאת מצרים. בהגדה טקסטים שנוהגים לקרוא ולשיר בליל הסדר, לצד הוראות למהלך הטקס. קהל היעד העיקרי שלה הוא הדור הצעיר, שאמור להמשיך ולהעביר את הסיפור לדורות הבאים.

ברכות

הברכות הן מרכיב יסודי בתפילה ומביעות שבח והודיה לאל, שבחסדו זָן ומקיים את בני האדם. הברכות נאמרות על מזון ומשקה, על שמחות ואסונות, על תופעות טבע (ועוד) - גם במהלך היום וגם באירועים מיוחדים, במעגל השנה ובחיי האדם.

ברכת כוהנים

טקס שבו הכוהנים מברכים את המתפללים בבית הכנסת בחלק מן התפילות בימי חול, בשבתות ובחגים. נוסח הברכה הוא מן התורה, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היה הטקס מתקיים מדי יום ביומו.

בר מצווה ובת מצווה

גיל מצוות ניזכר כבר במשנה (לפני כאלפיים שנה), כנקודת מעבר בחיי אדם, שבה הנער והנערה מקבלים אחריות למעשיהם. טקס בר המצווה כולל הנחת תפילין ועלייה לתורה בבית הכנסת, ובימינו יש קהילות רבות (כולל אורתודוקסיות) שבהן גם נערות עולות לתורה.

דויד המלך

דויד בן ישי, רועה מבית לחם, גיבור חיל שהיטיב לנגן ונבחר למלך ישראל. הקים את הממלכה המאוחדת (מאה 10 לפנה"ס), קבע את ירושלים כבירתה וקיבל הבטחה אלוהית שמלכותו תישמר לשושלתו עד עולם. זכה באהבת העם, אך לא ידע שלווה ונחת בחייו.

מלחמת השפות

הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בארץ בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, המתבססים על מונחים מקצועיים בינלאומיים. מייסדיו, יוצאי גרמניה, החליטו ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. ההחלטה עוררת ויכוח סוער - למה גרמנית ולא עברית? - ובסופו ניצחה העברית.

חנוכה והמקבים בציונות ובמדינת ישראל

התנועה הציונית שצמחה בסוף המאה ה-19 חיפשה סמלים והשראה מן ההיסטוריה היהודית, ומצאה אותם בחג החנוכה ובמקבים. מאבקם המוצלח ביוונים והקמת מדינת החשמונאים שימשו דגם לתפיסה לאומית חילונית, ללא מרכיב הנס המסורתי של חג החנוכה.

יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין

יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח בתאריך י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 בידי מתנקש יהודי. הרצח גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שהאמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות.

יהודה הנשיא

האישיות החשובה ביותר בדורו (המאות 2 – 3 לספירה) ודמות מפתח בתולדות ישראל בזכות מפעלו הגדול – כינוס המשנה ועריכתה. מנהיג רוחני-דתי ומדיני ליהודי הארץ והתפוצות. קשריו עם שלטונות רומי סייעו לשיפור מצבם של יהודי הארץ. טיפח את שימור השפה העברית.

טו באב

טומאה וטהרה

שני מושגים הופכיים העוסקים במהויות שונות של האדם והכלים.

טבילה

פעולה של כניסה למאגר מים לטובת היטהרות

חמש מגילות

חמישה ספרים – מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר – השייכים לחלק הכתובים שבתנ"ך, ואותם קוראים בחגים ובימי זיכרון. הכינוי "מגילות" ניתן לספרים אלו על ידי חז"ל.

חז"ל

חג הפסח

הראשון משלושת החגים הנזכרים בתורה. נקרא גם חג החירות, זמן חירותנו - לציון יציאת מצרים והשחרור משעבוד לגאולה. לחג יש גם משמעות חקלאית - חג האביב, שבו קוצרים את התבואה הראשונה (קציר שעורים – העומר).

חנוכה

החג המסורתי היחיד שאינו נזכר בתנ"ך. נחוג לראשונה בידי יהודה המקבי בכ"ה בכסלו שנת 164 לפני הספירה, לציון ניצחון החשמונאים על היוונים וטיהור בית המקדש. הטקס המרכזי של החג הוא הדלקת נרות החנוכייה במשך שמונה ימים, ומכאן כינויו - חג האורים.

הכוזרי

ספרו הפילוסופי של ר' יהודה הלוי (ספרד, המאה ה-12), ובו מתווכח המחבר עם הפילוסופיה, ובעיקר עם שתי הדתות השליטות - הנצרות והאסלאם, כדי להוכיח את אמיתותה של דת ישראל. הספר נכתב במתכונת של דו שיח בין מלך כוזר, "הכוזרי", לחכם היהודי, "החבר".

זאב ז'בוטינסקי

מנהיג ציוני ומייסד התנועה הרביזיוניסטית, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם ונואם מלהיב. תמך בציונות המדינית של הרצל אך התנגד לדרך פעולתה, שהייתה מתונה לטעמו. עמדותיו החברתיות הושפעו מחוקי המקרא, שראה בהם שיטה לבנייה חברתית מחדש.

ולטר בנימין

מבקר וחוקר ספרות, הוגה דעות שחי בברלין (המאה ה-20) והאמין, שגם בעידן המודרני יש ליהדות רעיונות חשובים להציע (כגון: השגחה, משיח, קבלה). התאבד בתקופת השואה, ועיקר כתביו פורסמו לאחר מותו.

היהודים-הנוצרים

תלמידיו ותלמידי-תלמידיו של ישו במאות 2-1 לספירה, ובהם 12 השליחים, שהיו יהודים והמשיכו להגדיר עצמם כיהודים. הדגישו את חשיבות הטבילה והטהרה ואת מצוות הצדקה עד כדי הערצת העוני וחיי סיגוף.

הזכרת נשמות והודיה לשלום המשפחה

תפילת "יזכור" לנשמות בני המשפחה שנפטרו, נאמרת בבבית הכנסת בשלוש רגלים וביום הכיפורים (ועוד). תפילת ההודיה לשלום המשפחה חוברה בימינו עבור מתפללים שבני משפחותיהם הקרובים בחיים.

הדלקת נרות בחנוכה: מוסיפים - או מפחיתים?

כמה נרות מדליקים בערב הראשון של חנוכה – וכמה באחרון? אם התשובה נראית ברורה – מסתבר שפעם היא הייתה נושא למחלוקת.

גניזה - וגניזת קהיר

המקום שבו נשמרים כתבי קודש לסוגיהם וחפצי קדושה (כגון תפילין) שהתבלו או נקרעו, שבגלל קדושתם אסור לזרוק אותם. הגניזה החשובה ביותר בתולדות ישראל היא גניזת קהיר, שבה נשמרו במשך אלף שנה כתבי יד בלויים: בהם ספרי קודש, יצירות ספרות, תעודות היסטוריות ועוד.

בית הלל ובית שמאי

שתי שיטות, אסכולות, שייסדו תלמידיהם של שני חכמי המשנה, הִלֵל ושמאי. בית הלל מייצג גישה הנוטה להקל בהלכה, ובית שמאי – גישה מחמירה או קפדנית יותר.

ארמית

שפה שמית שהייתה בשימוש במזרח הקדום בעת העתיקה. במשך כאלף שנה שימשה (לצד העברית) כשפת היהודים, ובה נכתבו ספרי עזרא ודניאל, התלמודים (הבבלי והירושלמי) ועוד. הכתב העברי שבו אנחנו משתמשים היום התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום.

ארמים

שבטים שחיו במזרח התיכון בעת העתיקה, ולפי התנ"ך – הם, כמו בני ישראל, צאצאיו של שֵם, בן נח. בין ממלכת ארם לממלכת ישראל שררו יחסי עוינות ומלחמה. וכמו ממלכת ישראל (להבדיל מממלכת יהודה), ירדה ארם מבימת ההיסטוריה עם כיבושה בידי אשור (המאה ה-8 לפני הספירה).

ארון הקודש

ארון מיוחד - "היכל" - ובו ספרי התורה שקוראים בהם בשבת, בראש חודש, בחג ועוד. נקרא על שם ארון הברית שהיה בבית המקדש, ומיקומו בקיר המזרחי של בית הכנסת.

אפיקומן

מחצית המצה האמצעית שמסתירים בתחילת סדר פסח. מציאת האפיקומן בסיום הסעודה הייתה תמיד אתגר לילדים ודרך להשאירם ערים.

אמצע החודש - ותאריכי חגים ומועדים

בלוח העברי יש כמה חגים ומועדים - ובהם פסח, סוכות, טו בשבט ופורים - שחלים בדיוק באמצע החודש, בתאריכים י"ד-ט"ו בחודש. מה המיוחד בתאריכים אלו?

שמעון דובנוב

מגדולי ההיסטוריונים היהודים (רוסיה, מאה 20-19), שמפעל חייו היה מחקרו ההיסטורי המקיף – "דברי ימי עם עולם". האמין כי היהודים הם עַם "שֶׁכָּל העולם מקומו" וביקש לחזק את האופי הרוחני והתרבותי של קהילות היהודים באשר הן. נרצח בשואה בגיל 81.

רחל המשוררת (בלובשטיין)

אחת המשוררות המשפיעות במאה ה-20. מנעוריה כתבה שירה ברוסית, ורק לאחר שעלתה ארצה (1909) החלה לכתוב שירים בעברית, שהתפרסמו בעיתון "דבר". שיריה ספוגים בנופי הארץ ובסיפורי התנ"ך. למדה חקלאות והצטרפה לקבוצת דגניה, אך נאלצה לעזוב בגלל מחלת השחפת. נפטרה בתל אביב ערירית ובודדה. רבים משיריה הולחנו והיו לחלק מן התרבות הישראלית של ימינו.

רד"צ הופמן - ר' דויד צבי הופמן

רב, חוקר ומורה הוראה שפעל בגרמניה (המאות 19–20) והיה מקור סמכות רב השפעה ליהדות האורתודוקסית. כתב פירוש (בגרמנית) לתורה, ויצא נגד ביקורת המקרא.

צאינה וראינה

חיבור שכלל מקורות יהודים רבים מסודרים על פי פרשות השבוע. הספר נכתב ביידיש על מנת שגם מיש אינם יודעים עברית ברמה טובה יוכלו לקראו.

פרשנות המקרא בעת החדשה

פרשנות שראשיתה בתרבות ההשכלה וחקר המקרא, והיא כוללת פרשנות מסורתית לצד פרשנות מדעית ומחקרית. במדינת ישראל יצאו לאור סדרות של תנ"ך מבואר ומפורש, המותאמות למגוון קוראים ולומדים בני ימינו.

פנחס שדה

משורר וסופר, מתרגם ועורך (המאה ה-20), שהחל לכתוב שירה אך עבר לפרוזה. ספרו הראשון האוטוביוגרפי - "החיים כמשל" - עסק בבדידות האדם מול אלוהים והאינסוף. כינס וערך ספרים בנושאי חסידות ויהדות. כתיבתו הייתה חריגה בספרות הישראלית החילונית.

משה דויד קאסוטו

היסטוריון, רב וחוקר מקרא שנולד ופעל באיטליה. עלה לארץ (1939) והתמנה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. כתב פירושים לספרי בראשית ושמות שבהם שלל את הנחת היסוד של ביקורת המקרא.

מכירת חמץ

חובת ביעור חמץ נועדה להבטיח שלא יימצא חמץ בחג הפסח - בבית, בחנויות ובמחסנים. במהלך השנים התעוררה בעיה של נזק כלכלי והפסד כספי, ונמצא הפתרון של מכירת החמץ לנוכרי לפני החג. מכאן היתר מכירת חמץ בימינו.

לאה גולדברג

משוררת ומתרגמת, סופרת ילדים מן האהובות בישראל. גדלה בליטא, וכבר בילדותה כתבה שירים בעברית. בארץ הצטרפה למערכת העיתון "דבר" ולאחר מכן לחוג לספרות באוניברסיטה העברית. עשרות רבות משיריה הולחנו והיו לחלק מן היצירה המוזיקלית בארץ. כלת פרס ישראל לספרות (1970).

יידיש

הלשון היהודית הידועה ביותר בתפוצות. שימשה כשפת היהודים ברוב מדינות אירופה ובריכוזי יהדות אשכנז במשך כאלף שנה. כמו שפות יהודיות אחרות, גם היידיש נכתבת באותיות עבריות והיא אחד ממקורות ההשפעה העיקריים של הסלנג העברי.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון הממלכתי לזכרם של שישה מיליון היהודים, ובהם כמיליון וחצי ילדים, שנרצחו התאריך, כ"ז בניסן, נועד להנציח את מרד הגטאות הראשון - מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח תש"ג - 1943, ונמשך כחודש ימים.

יהודה אלקלעי

רב וסופר יליד סרביה, ממבשרי הציונות במאה ה-19. האמין ברעיון התחייה הלאומית, ביישוב הארץ ובהחייאת העברית. את רעיונותיו פרסם בספרים ובעיתונות וגם במסעות שכנוע בקהילות היהודים באירופה.

חיים הזז

סופר יליד אוקראינה (המאה ה-20), שהשכיל לתאר עולמות שונים זה מזה – יהודי מזרח אירופה לצד יהודי תימן, שאותם פגש בירושלים אחרי שעלה לארץ. את עיקר כתיבתו כאן הקדיש לתיאור חייהם ("היושבת בגנים", "יעיש"). חתן פרס ישראל לספרות (1953).

היישוב הישן

הכינוי שנתנו ליהודים שגרו בארץ ישראל טרום העליות הציוניות.

דליה רביקוביץ'

משוררת ומתרגמת ישראלית (המאה ה-20), ששיריה התבססו על עדות אישית אך ביטאו אמת אוניברסלית - אהבה ושכול, יתמות ובדידות, עוול וניצול. לשון שירתה שאבה ממקורות העברית לרבדיה. כלת פרס ישראל לשירה (1998).

דוד שחר

ממבשרי "הגל החדש" בספרות הישראלית. יצירתו הגדולה - הסדרה "היכל הכלים השבורים". ספריו תורגמו לשפות רבות, בעיקר לצרפתית. זכה בשני פרסים יוקרתיים בצרפת, בפרס עגנון ובפרס ביאליק.

דבורה בָּארוֹן (בָּרוֹן)

סופרת עברית ילידת רוסיה (מאות 20-19), פרסמה עשרות סיפורים לפני עלייתה לארץ. סיפוריה מתארים את המציאות היהודית (בעיקר בבלארוס) ואת גורלם של החלשים והמקופחים. זכתה בפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ברנר.

אליהו הנביא

ניבא בימי אחאב ואחזיה, מלכי ישראל, ומתואר במקרא כקנאי לה' שלָחַם בפולחן האלילי ובעוולות מוסריות. חז"ל העניקו לו דמות חדשה של זקן רחום, המשולב בטקסים המסורתיים - ברית מילה, ליל הסדר ועוד.

גליקל האמיל

אישה יהודייה שחיה בגרמניה בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18 וכתבה את זיכרונותיה. קורות חייה משמשים בבואה לאורח החיים היהודי בגרמניה בתקופה זו.

ברית בין הבתרים

ה' הבטיח לאברהם הבטחות אישיות ולאומיות: הגנה וגמול, בן יורש ואת הארץ. טקס הברית היה האות שנתן ה', לבקשת אברהם, לקיום
הבטחת הארץ.

אורי צבי גרינברג

שירתו היא תוצר של האימה, המאבק והסבל של תקופתו, ובכלל זה השואה. נתן ביטוי ייחודי לעולמו של האדם הסובל והנאבק גם בתוכן שירתו וגם במאפייניה הצורניים. זכה בין השאר בפרס ביאליק ובפרס ישראל לשירה.

אברהם שלונסקי

משורר, עורך ספרותי ומתרגם יליד רוסיה (המאה ה-20). דמות מרכזית בשירה העברית המתחדשת בארץ ישראל. כתב גם לילדים ("עוץ לי גוץ לי"). יצר חידושי לשון ושילב את שפת הדיבור בלשון הפרוזה. חתן פרס ישראל לספרות (1967).

אברהם מאפו

סופר ומחנך מליטא (המאה ה-19), ממבשרי התחייה העברית. מחבר הרומן העברי הראשון, "אהבת ציון", שהבליט את הניגוד בין עליבות חיי היהודים באירופה ובין תקופת הזוהר של עם ישראל בארצו (בימי הבית הראשון) והשפיע על התעוררות התודעה הלאומית היהודית.

אברהם אבינו

הראשון משלושת אבות האומה, נולד באוּר כשדים והלך בצו ה' אל ארץ לא נודעת (כנען). אברהם במקרא הוא בחיר ה' ואוהבו, וייחודו בייעודו - לעשות צדק ומשפט. במקורות חז"ל עוצבה דמותו כאבי המאמינים באל אחד.

אברהם וישמעאל - במדרשי חז"ל

לפי חז"ל, היה גירוש ישמעאל אחד מעשרת הניסיונות של אברהם. מדרשי אגדה מרחיבים בתיאור הקושי של אברהם להיפרד מבנו ומדגישים את המשך הקשר ביניהם, כולל ביקורי אברהם אצל ישמעאל.

ישמעאל

בנם של אברהם והגר, שפחת שרה, ואחיו-למחצה של יצחק. אברהם נאלץ לגרשו בצו האל, שהבטיח לאברהם כי גם ישמעאל יבורך. ואכן ישמעאל היה אב ל-12 נשיאים ונחשב לאבי האומה הערבית.

ישיבות במדינת ישראל

תיאור של עולם הישיבות במדינת ישראל

מסורה

הערות שהועלו על הכתב בידי בעלי המסורה (מאות 5 – 10) במטרה לשמר את הנוסח האחיד של התנ"ך: אופן כתיבתו וקריאתו, חלוקתו לפרשות ולפסקאות ועוד.

ספר צוואות בני יעקב

ספר חיצוני (לתנ"ך) המציג את צוואותיהם של 12 בני יעקב, שבטי ישראל.

"לְכָה דודי"

פיוט שמושר בקבלת שבת בכל קהילת ישראל

ייני

פייטן ארץ ישראלי בן המאה השישי לספירה.

כפרות

טקס הכפרות מתקיים לפי המסורת בבוקרו של ערב יום הכיפורים (ט' בתשרי) כפעולה סמלית של כפרה על חטאים. באשכנז נהגו לקיים אותו עם תרנגול (או תרנגולות), כנראה בהשפעת הסביבה הנוכרית. ובימינו רבים מקיימים את המנהג באמצעות תרומת כסף למטרות צדקה.

תשובה (חזרה בתשובה)

תהליך שמראשית המסורת היהודית נמצא כחלק משינוי התנהגותו של האדם לעשיה יותר צמודה למקורות בהיבט הנפשי והמעשי.

תרגום שני

אחד משני התרגומים לארמית של מגילת אסתר, הכולל תוספות ארוכות של מדרשים ואגדות.

תקיעות שופר בראש השנה

מצווה מן התורה המיוחדת לראש השנה, שהעניקה לו את השם "יוֹם תְּרוּעָה". את תקיעות השופר מבצע אדם מיומן, כשלצדו אדם המכריז באוזני התוקע והקהל על כל תקיעה.

תקופת התחייה

תקופה היסטורית המתארת את תהליך התחייה הלאומית של העם היהודי מסוף המאה ה-19 ועד למחצית המאה ה-20. בתקופה זו התחולל שינוי שגרם להקמת התנועה הציונית ולאחר מאה וחמישים שנה להקמת מדינת ישראל.

תקופת השופטים

תקופת הביניים בין כיבוש הארץ והמלכת מלך על ישראל. בתקופה זו מתוארים במקרא גיבורים שניצחו קרבות מקומיים.

תקופת המשנה והתלמוד

תקופה בהיסטוריה היהודית מהעת העתיקה שבה נוצרה מרבית התורה שבעל פה מהתקופה הקלאסית. בתקופה זו שבין חורבן לגלות התרחשו אירועים חשובים ומשמעותיים בחיי העם.

תקופת הזוגות

תקופה שבה זוגות של חכמים עמדו בראש הסנהדרין בימי ממלכת החשמונאים.

תקופת הבית השני

התקופה ההיסטורית שהתרחשה מעליית עם ישראל מגלות בבל ועד לחורבן הבית בשנת 70 לספירה. תקופה בה יש התרחשויות רבות מאוד סביב השלטון בארץ ישראל והתפתחות עם ישראל בתקופה זו.

תקופת הבית הראשון

תקופה היסטורית מקראית שבה מתוארת התקופה בה חיו עם ישראל בארץ ישראל. התקופה מתאפיינת ברובה בשתי מלכויות האחד בדרום - יהודה והשניה בצפון – ישראל.

תקופת האבות

התקופה עליה מסופרים סיפורי האבות בספר בראשית

תפילת נשים

לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.

תפילת טל

תפילה שנוהגים לומר ביום הראשון של חג הפסח עם תחילת האביב וסיום החורף. בהתאם לחילופי העונות מחליפים את הבקשה לגשם בתפילה לאביב וקיץ ברוכים בטל וביבולים.

תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם

אחת המחלוקות סביב הנחת תפילין שמיוחסת לסב ונכדו מהמאות 12-11 לספירה.

תפילות השבת

בתפילות השבת נמנעים מלהזכיר ענייני חולין. פותחים בקבלת שבת שעיקרה מזמורים ושירה, ועל שלוש התפילות של ימי החול מוסיפים תפילה – מוסף לשבת.

תפילות הימים הנוראים

תפילות הימים הנוראים כוללים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ימי הדין וחתימת הדין של האדם והעולם. התפילות עוסקות בחשבון הנפש של האדם, וכוללות חרטה ובקשת סליחה. ייחודן של תפילות ראש השנה – בתקיעות השופר, ושל יום הכיפורים – בתפילות "כל נדרי" ו"נעילה".

תחום המושב

צו שקבעה הצארית הרוסית בשנת 1791 המגביל את איזורי המחיה של היהודים.

דורות התנאים

תקופת התנאים מתחלקת לחמשה דורות שכל אחד למד מקודמו.

תוספתא

חיבור מתקופת התנאים שמכיל הלכות וסיפורים שלא נכנסו למשנה. התוספתא מהווה את אחד החיבורים המשמעותיים ביותר בספרות היהודית.

תולדות התפילה

התפילה במסורת ישראל היא פנייה ישירה של האדם לאלוהים ומצווה יומיומית של היהודי. מאז חורבן הבית השני התגבשו בקהילות ישראל נוסחי תפילה קבועים, ובמהלך הדורות הם הועלו על הכתב בסידורי התפילה וקיבלו את מקומם הקבוע במהלך היום ובמעגל השנה.

שניאור זלמן מלאדי

מייסד חסידות חב"ד ומחברו של ספר התניא (המאות 18 – 19). תלמיד חכם, הוגה דעות מקורי ובעל כישורים ארגוניים, שהקים מערך שליחים ייחודי לחב"ד והשכיל להפיץ את בשורתו בציבור הרחב.

שמשון

דמות מקראית מספר שופטים המתייחסת בכוחה הרב שנעלם כששערו סופר.

שליח ציבור

הכינוי למוביל התפילה בציבור.

תענית אסתר

צום שנקבע לערב פורים (י"ג באדר) לזכר הצום שאסתר קיבלה על עצמה, כשסיכנה את חייה והתייצבה לפני אחשוורוש כדי להציל את היהודים מגזירות המן.

שמאי הזקן

עמיתו ובר הפלוגתא של הלל הזקן, וסגנו כנשיא הסנהדרין. זכה לכינויו "הזקן" בשל חוכמתו ומעמדו. יליד ירושלים ובן למשפחה מיוחסת. בניגוד להלל, היו פסיקותיו בהלכה מחמירות, ובעיקר קפדניות, ונשתמרו כאסכולת "בית שמאי".

שבע מצוות בני נח

7 מצוות והלכות שלפי המסורת מצווים בהם כל בני האדם.

שאלות ותשובות (שו"ת)

שיטה לימודית בתחום ההלכה: יהודים שנתקלו בבעיה פנו בכתב לחכמים, ואלו שלחו להם תשובה בכתב. ראשיתה של השיטה בבבל, והיא נפוצה בכל קהילות ישראל עד ימינו.

ראש הגולה

רבן גמליאל (דיבנה)

חכם בן המאה השניה לספירה שימש כנשיא הסנהדרין ובתפקיד זה שיקם את העם לאחר חורבן בית ראשון.

רבן

קריאת התורה

הטקס בו קוראים את פסוקי התורה מתוך מגילת הקלף.

קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

קודש הקודשים

האיזור הקדוש ביותר במשכן ובמקדש

עשרת השבטים

שם כולל לכל השבטים שהוגלו מארץ ישראל בסוף תקופת הבית הראשון בידי ממלכת אשור.

צדקיהו המלך

מלך יהודה האחרון שמלך עד 586 לפני הספירה.

ערי מקלט

שש ערים – שלוש בארץ ישראל ושלוש בעבר הירדן המזרחי – שהוקצו בתורה כערי מקלט, שאליהן נמלט רוצח בשגגה עד למשפטו.

ספירת העומר

ספירת הימים שמתחילה במוצאי החג הראשון של פסח (שבו היו קוצרים את העומר) ומסתיימת בערב חג השבועות, ונמשכת 49 ימים (שבעה שבועות). ספירת העומר היא ביטוי לקשר שבין יציאת מצרים בחג הפסח למתן תורה בחג השבועות.

סנהדרין

המוסד השיפוטי העליון בתקופת המשנה.

סמיכה

הענקת אישור וסמכות לשמש בתפקיד מנהיגותי ושיפוטי על פי ההלכה. לפי המסורת, משה רבנו היה הראשון בשרשרת ההסמכה, והסמיך את תלמידו וממשיכו, יהושע בן נון. במדינת ישראל הסמיכה לרב או לדיין מותנית במבחנים ובתעודת הסמכה.

נחמיה בן חכליה

ממנהיגי העם בעת העליה לארץ ישראל אחרי חורבן בית ראשון.

מפטיר

העולה האחרון לתפילה בשבת בשחרית והוא שגם קורא את ההפטרה.

מלכויות, זיכרונות, שופרות

שלוש ברכות המיוחדות לתפילת מוסף של ראש השנה וממחישות בשילוב פסוקי מקרא את מלכותו של האל בעולם, את האל כזוכר הברית עם ברואיו ועם ישראל, ואת ההתגלות בהר סיני "בקולות וברקים... ובקול שופר".

כנסת הגדולה

המוסד בעל הסמכות הדתית העליונה שראשיתו בימי שיבת ציון והמשכו בימי החשמונאים. כנסת הגדולה נזכרת במשנה כחולייה בשרשרת מסירת התורה, ולפי המסורת מנתה 120 חכמים. הכנסת של ימינו (על 120 חבריה) נקראת על שם כנסת הגדולה.

כל נִדְרֵי

תפילה בארמית הנאמרת בטקסיות בבית הכנסת עם כניסת יום הכיפורים. עוסקת בהתרת נדרים אך במשך הדורות קיבלה משמעות מיוחדת. היא נחתמת בברכת "שהחיינו".

כיצד מרקדין לפני הכלה?

שיר מסורתי בטקס החתונה, המדגים את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי: מה ראוי לשיר לכלה על מנת לשמח אותה – "כלה נאה וחסודה" או "כלה כְּמוֹת שהיא"?

כיבוד הורים ומורים

הדיבר החמישי בעשרת הדיברות. הציוויים הקשורים לכיבוד הורים אינם נזכרים בתורה אלא במקורות חז"ל ובהלכה, ומדגישים במיוחד את החובה לכבד הורים בזקנתם, כשהתפקידים מתהפכים - וההורים זקוקים לילדיהם. חובת כיבוד מורים איננה מן התורה אלא ממקורות חז"ל.

ירבעם בן נבט

המלך הראשון של ממלכת ישראל כמסופר בספרי מלכים ודברי הימים.

יוסף קארו

מנהיג המרכז היהודי בצפת של המאה ה-16, בן למשפחה ממגורשי פורטוגל, פוסק ומקובל ואישיות רבת גוונים, "רבן של כל ישראל" בזכות שני ספרי הפסיקה המרכזיים שכתב: "בית יוסף" ו"שולחן ערוך".

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע ל-ד באייר, יום לפני יום העצמאות, כדי להדגיש את הקשר בין עצמאות ישראל ובין מחירהּ הכבד. ביום זה מציינים את כל ההרוגים במהלך שנות המדינה - במלחמות, בפעילות מבצעית או בעת מילוי תפקידם, וכן את קורבנות הטרור בארץ ובחו"ל.

יוחנן בן זכאי

רבם של כל ישראל בשלהי ימי הבית השני ואחריו. מנהיג מפוכח וריאליסט שצפה את תוצאות המרד והחורבן, השכיל לצאת מירושלים הנצורה ולהגיע ליבנה, ושם החל בשיקום ובשימור הקיום היהודי, למרות אובדן העצמאות המדינית, בית המקדש וירושלים.

יבוסים

אחד מהעמים שהמקרא מתאר שהתגוררו בארץ כנען בזמן כיבושה על ידי עם ישראל.

חרם דרבנו גרשום

תקנות המיוחסות לר' גרשום מאור הגולה (המאה ה-11) ונקראות כך כי מי שעבר עליהן היה צפוי לחרם של הקהילה. שתי התקנות העיקריות נוגעות למעמד האישה - האיסור על ריבוי נשים והאיסור לתת לאישה גט בניגוד לרצונה, והן נחשבות לתיקון החשוב ביותר בדיני אישות במשפט העברי.

שלושה עשר עיקרי האמונה של רמב"ם

שלוש עשרה (י"ג) מידות

כינוי למידות הרחמים של האל, שנתגלו למשה בהר סיני והיו לחלק מן הסליחות הנאמרות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (בחודש תשרי).

שלום שבזי

מגדולי משוררי יהדות תימן (המאה ה-17). שירתו, שעיקרה שירי קודש, כוללת יותר מ-500 שירים. שיריו זכו לתפוצה רבה, ורבים מהם הולחנו גם בימינו (כגון "אהבת הדסה").

שלום

ערך בסיסי בתרבות היהודית שמטרתו מניעת סיכסוך.

שומרון

עיר הבירה של ממלכת ישראל מהמאה ה-9 לפני הספירה.

שולחן ערוך

ספר הפסיקה הספרדי שכתב ר' יוסף קארו (צפת, המאה ה-16) והתקבל בכל קהילות ישראל אחרי שנוספה לו "המפה", לפי מנהגי אשכנז. הספר מבוסס על "משנה תורה" של רמב"ם, מקיף את כל תחומי החיים ונועד לכל אדם, הדיוט ותלמיד חכם כאחד.

רס"ג - רב סעדיה גאון

גדול חכמי היהדות בראשית ימי הביניים (המאות 9 – 10) שפעל בבבל. ראש ישיבה ומלומד יהודי, בעל השכלה רחבה במדע, שעסק בתחומי היהדות בגישה מדעית שיטתית ותרגם את התנ"ך לערבית.

רכילות ולשון הרע

שני איסורים הנזכרים בתורה ובתוכחות הנביאים. מקורות חז"ל מייחסים לחטא לשון הרע כמה אסונות לאומיים, ורמב"ם בפסיקתו הגדיר את שני האיסורים והבחין ביניהם, וגם הדגיש את השלכותיהם וחומרתם.

רחבעם בן שלמה

בנו של שלמה המלך, הראשון למלכים שמלך רק על ממלכת יהודה.

ראשונים (ואחרונים)

כינוי לחכמים ורבנים בני המאות ה 16-11

ראש חודש

היום הראשון (א') בכל חודש עברי. בחודש שבו ל' (30) יום – ראש חודש נמשך יומיים וכולל את היום האחרון (ל') של החודש המסתיים. ראש חודש נזכר כמועד מיוחד בתנ"ך.

ראש השנה

החג המציין את תחילת השנה החדשה בלוח העברי, והיחיד שחל בראש חודש ונמשך יומיים (א-ב בתשרי). לפי המסורת, זהו יום הדין לאדם ולעולם כולו. החג נקרא בתורה "יום תרועה", "זיכרון תרועה" - לציון המצווה המיוחדת לו: תקיעת שופר.

קידוש החודש

טקס בתקופת המשנה והתלמוד, שבו קבעו את ראש החודש - על פי שני עדים שראו את מולד הירח. אם עדותם הוכחה כאמינה, היה בית הדין מכריז על ראש חודש ומקדש אותו. עם קביעת לוח שנה (המאה ה-4 לספירה) נפסק קידוש החודש.

קדושה (בתפילה)

חלק מחזרת שליח הציבור בעת תפילת עמידה.

צוואת ריב"ש

ספר שהוצג כצוואתו של הבעל שם טוב, אך נכתב בידי אחד מתלמידיו. הספר תואם בתכניו - אך לא בלשונו ובסגנונו - את תורתו של הבעש"ט.

פרשנות המקרא בימי הביניים

פרשנות שנכתבה במרכזים היהודיים של התקופה. מעוגנת בפרשנות חז"ל, אך בהשפעת הזמן והמקום כללה גם פרשנות לשונית ופשט וגם פרשנות פילוסופית וקבלית – ומענה לאתגרים של הפרשנות הנוצרית לתנ"ך.

פורים

חג המנציח את ההצלה של היהודים בממלכת פרס בתקופת המלך אחשוורוש, כמסופר במגילת אסתר. פורים נחוג יומיים בחודש אדר (י"ד – ט"ו). שמחת ההצלה בפורים העניקה לחודש כולו אווירת עליצות: "משנכנס אדר - מרבין בשמחה".

פדיון שבויים

אחת המצוות החשובות מן התורה, שנקבעה כהלכה בתקופת חז"ל והתמסדה לאורך הדורות כחובת הקהילה לחבריה שנפלו בשבי. מסורת זו נמשכת גם בימינו, באחריות המדינה ללוחמיה השבויים והנעדרים.

עשרת ימי תשובה

עשרת הימים הראשונים בחודש תשרי – מראש השנה ועד סיום יום הכיפורים - המוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על המעשים וההתנהגות בשנה שחלפה. נקראים גם "ימים נוראים".

ר' עובדיה ספורנו

פרשן מקרא שנולד ופעל באיטליה (מאות 16-15). רב ורופא, בעל השכלה תורנית ומדעית שכתב פרשנות לתורה ולכמה מספרי תרי עשר והכתובים.

מנחם מנדל מקוצק

ממעצבי החסידות בפולין במאה ה-19. שימש כאדמו"ר בקוצק והנהיג חבורה אינטלקטואלית של תלמידים חסידים - שחיו חיי לימוד, עבודה ושיתופיות באווירה נוקשה ומחמירה.

מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג

מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז במאה ה-13. תשובותיו ופסיקותיו עוסקות ביחסים בין היחיד לקהילה, תוך הדגשת הלכידות ומניעת מחלוקות. כתב פירושים למחצית מן התלמוד הבבלי ולשני סדרי משנה.

לשון נקייה

תופעה שראשיתה בלשון המקרא: צורת ביטוי הנמנעת מניסוחים בוטים וממירה אותם בביטויים מעודנים, כדי להימנע מניבול פה. דוגמאות ללשון נקייה נמצאות גם בעברית בת זמננו.

לוי יצחק מברדיצ'ב

ממנהיגי התנועה החסידית בעיר ברדיצ'ב באוקראינה (המאות 19-18). היה רב, פוסק ומנהיג חסידי, פעל למען כלל היהודים וזכה לכינוי "סניגורם של ישראל".

לא תעמוד על דם רעך

ציווי מן התורה האוסר על אדם להתעלם מזולתו הנמצא בסכנת חיים, ומחייבו לעשות הכול כדי להצילו. נקבע כחוק הכנסת (תשנ"ח – 1988) כדי לעגן את הערך המוסרי והחברתי של הצלת חיים בחקיקה הישראלית.

ישראל מאיר הכהן מראדין - "החפץ חיים"

מגדולי הפוסקים במאות 19 – 20 במזרח אירופה. סירב לקבל מינוי רשמי, אך נחשב למנהיג הדור. עסק רבות בענייני מוסר והקדיש לנושא את אחד מספריו - "חפץ חיים" - שהעניק לו את כינויו.

רד"ק - ר' דוד קמחי

פרשן מקרא שחי ופעל בצרפת (מאות 13-12), בן למשפחת דקדקנים ופרשנים מספרד. פרשנותו למקרא מעוגנת בלשון ובדקדוק ומתפלמסת עם הפרשנות הנוצרית.

פרץ סמולנסקין

משכיל יהודי, סופר ועורך כתבי עת ברוסיה של המאה ה - 19

פרושים

זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, פעלו בקרב המוני העם להפצת אמונתם והיו בהדרגה לזרם ההגמוני בחברה היהודית.

עשרת הניסיונות של אברהם

תיאור חייו של אברהם דרך 10 אירועים בספר בראשית.

עם הארץ

ביטוי מלשון המקרא שמשמעותו הראשונית כפשוטו – העם היושב בארץ. בתחילת ימי הבית השני קיבל המושג משמעות שלילית, וכך גם בתקופת חז"ל, שהגדירו את עם הארץ כהיפוכו של תלמיד חכם. ומכאן המשמעות בעברית החדשה : אדם חסר השכלה (בוּר ועם הארץ).

עגל הזהב

סיפור מקראי בו עם ישראל בונה פסל מיד לאחר קבלת התורה.

ספר תולדות יעקב יוסף

הספר החסידי הראשון שיצא לאור (1780). מציג את רעיונותיה של תנועת החסידות כפי שגובשו על ידי מייסדה, הבעש"ט, ונכתבו בסגנונו ובלשונו בידי תלמידו המובהק, ר' יעקב יוסף מפולנאה.

ספר התניא

ספר היסוד של חסידות חב"ד שכתב (בעברית) מייסדה, ר' שניאור זלמן מלאדי. הספר מציג את תפיסתו ואת חידושו: הגדרת המושג "בינוני" לא כשלב ביניים אלא כשיא, והצגת שיטות ודרכים להגיע לדרגה זו.

ספר המוסר - ר' זכריה אלצ'אהרי

ספרו של ר' זכריה אלצ'אהרי (המאה ה-16). נכתב בזמן מאסרו בתימן ומציג סיפורים קצרים ומחורזים בסגנון המקאמה ובמגוון נושאים, בהשפעת משוררי ספרד והשירה הערבית.

סיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב

סיפורים שסיפר בעל פה (וביידיש) ר' נחמן בשנותיו האחרונות והועלו על הכתב (בעברית) בידי תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ. הסיפור האחרון - "מעשה בשבעה קבצנים" - נחשב לפסגת יצירתו.

ספר הטורים

ספרו ההלכתי פורץ הדרך של ר' יעקב בן הראש (ספרד, המאה ה-14), ובו ארבעה חלקים, "טורים", המבוססים על התלמוד ועל פסיקת רמב"ם. בהשראתו נכתב הספר "שולחן ערוך".

ספרי מקבים

ארבעה ספרים חיצוניים (לתנ"ך) הנקראים גם "ספרי חשמונאים". מקבים א ומקבים ב מתארים את מרד החשמונאים ואת מלחמותיהם ביוונים ובעמים השכנים. שלושה ספרי מקבים נכתבו ביוונית; רק מקבים א נכתב בעברית, אך הגיע לידינו בתרגום ליוונית.

ספרים חיצוניים

ספרים שנכתבו בידי יהודים בימי הבית השני אך לא נכללו בתנ"ך. הם הגיעו לידינו בתרגום לשפות אחרות באמצעות הכנסיות הנוצריות. יש בהם הקשורים לסיפורי התנ"ך, ויש (לדוגמה: ספרי מקבים) העוסקים בנושאים אחרים.

נתן אלתרמן

מחלוצי השירה העברית במאה ה-20 ומן הבולטים במשוררים המודרניים בישראל. מחזאי, פיזמונאי ומתרגם, ובעל "הטור השביעי" בעיתונות במשך כרבע מאה. חתן פרס ישראל לשירה (1968).

נפש החיים

ספרו של ר' חיים מוולוז'ין, שהציג מסכת רעיונית מקיפה תוך הדגשת לימוד התורה כערך מרכזי; וזאת בתגובה לגישתה של תנועת החסידות, שדחקה את ערך הלמדנות והדגישה את הדבקות הדתית.

נעילת שערים

נעילת שערי השמים של מעלה - וגם נעילת שערים של מטה...

נחמן מברסלב

נינו של הבעש"ט ומייסד חסידות ברסלב. נפטר בגיל צעיר, וחסידיו נשארו נאמנים לאישיותו ולא מינו לו יורש - עד ימינו. דרשותיו וסיפוריו הועלו על הכתב בידי תלמידו. במדינת ישראל גדלה השפעתו, והיא אבן שואבת לחוזרים בתשובה.

נועם אלימלך

ספרו של ר' אלימלך מליזנסק, מנהיג חסידי גליציה. עיקר חידושו של הספר בדרשות המתייחסות לפרשות השבוע ועוסקות באחריותו של המנהיג החסידי לחסידיו ובתפקידו כמתווך בין האל לאדם.

משפט שלמה

אירוע הממחיש את חוכמת שלמה, שבו נדרש המלך להכריע בין שתי גרסאות ולקבוע, מי משתי הנשים הזונות היא אמו של התינוק שנותר בחיים.

מרד קֹרַח ועדתו

אירוע מקראי בו נבחנה מנהיגותו של משה במרד שאורגן על ידי קבוצת נשיאים.

משה רבנו (במקרא)

נביא ה' והמנהיג של עם ישראל, נולד כשבני ישראל היו עבדים במצרים. מתואר בתורה כמי שהוציא את בני ישראל ממצרים, הביא אותם למעמד הר סיני, קיבל את התורה והובילם לארץ המובטחת – אך לא נכנס אליה. זכה לקרבת אלוהים שאין דומה לה במקרא - אך גם חטא ונענש.

משה רבנו - בנצרות, באסלאם ובדת השומרונית

כתבי הנצרות מתארים את משה כדמות מופת בכל הקשור לאמונה באל. הקוראן מספר בהרחבה על סיידנא מוסא, משה רבנו, שליח ונביא ומי שאלוהים הודיע לו על שליחותו העתידית של מוחמד. השומרונים רואים במשה את הנביא היחיד שקיבל את התורה וכתב אותה, והאמונה בו היא אחד מארבעת עיקרי האמונה שלהם.

משה רבנו במדרש, בהגות, בשירה ובאומנות

דמותו של משה רבנו במדרשי חז"ל, שהרחיבו מעבר למצוי במקרא ומילאו פערים במקומות שהמקרא קיצר או לא ציין דבר. דמותו של משה בהגות היהודית (של רמב"ם ואחד העם), בשירה העברית מתקופת ההשכלה עד ימינו ובאומנות היהודית והנוצרית זה יותר מ-1,600 שנה.

יוסף חיים ברנר

סופר ומתרגם, עורך ומוציא לאור. הצטרף בצעירותו לתנועת הפועלים, ובשנות העשרה לחייו החל בכתיבה. השפיע על הספרות העברית בארץ ופעל לקידומה. נודע כ"סופר ההלקאה העצמית המוסרית", שחי חיי צניעות וסיגוף. נרצח בפרעות תרפ"א-1921.

יהודה אבן תיבון

ממשפחת מתרגמים מערבית לעברית

יאנוש קורצ'אק

רופא, מחנך וסופר ילדים, שניהל את בית היתומים היהודי בוורשה והיה כמו אבא לחניכיו. פיתח גישה חינוכית חדשנית שהתמקדה בילד ובזכויותיו, כולל הזכות להתלונן על מורים ועל חברים. בקיץ 1942 צעד בראש 200 חניכיו היתומים בדרכם האחרונה למחנה המוות בטרבלינקה.

חזונות אחרית הימים

נבואות שראשיתן מלחמות וסופן גאולה, הנוגעות לכל העמים - לא רק לעם ישראל. הן יתממשו באחרית הימים (ימות המשיח), לאחר שעיוותי הדין, הָרֶשַׁע והיהירות יעברו מן העולם.

ויכוח פריז ושריפת התלמוד

"ויכוח" (ראשון מסוגו) ביוזמת הכנסייה הקתולית, שנועד לפסול ולבער את התלמוד – "הספר של היהדות", והסתיים בשריפתו בפריז (1242).

ביעור חמץ

ביעור חמץ נעשה בבוקר י"ד בניסן, ערב חג הפסח. שורפים את כל החמץ, גם את החמץ שהתגלה בבדיקת החמץ בלילה הקודם.

אורים ותומים

חלק מבגדי הכוהן הגדול, שבאמצעותם היה מַפְנֶה שאלות לה' ומקבל מענה.

"אני מאמין"

"אני מאמין באמונה שלמה" - כך נפתח כל אחד משלושה עשר עיקרי האמונה היהודית, שמקורם בעיקרי האמונה של רמב"ם. אחד מהם – האמונה בביאת המשיח – היה בתקופת השואה להמנונם של מיליוני יהודים, קורבנות הנאצים.

אברהם יהושע השל

רב ואיש הגות, שפעל רוב חייו בארה"ב (המאה ה-20). עסק ביחסי הגומלין שבין האל לאדם, במרכזיותו של המוסר ביהדות, בערכים של צדק חברתי ותיקון עולם ובהידברות בין-דתית.

שרה אימנו

הראשונה והבכירה בארבע אימהות האומה, אישתו של אברהם ואימו של יצחק, שסבלה מעקרות ורק לעת זקנה ילדה בן יורש. מדרשי חז"ל מתארים אותה לא רק כאשת אברהם אלא גם כשותפתו להפצת האמונה באל אחד וליצירת אומה חדשה.

שלמה המלך

בנם של דויד המלך ובת שבע (המאה ה-10 לפנה"ס) והמלך האחרון של הממלכה המאוחדת. מתואר כבעל חוכמה נדירה שזכה לבנות את בית המקדש. מלכותו הייתה תקופת שיא של שגשוג ושלום, אך לאחר מותו התפלגה הממלכה בגלל חטאיו.

הַלֵל

שם כולל לשישה מזמורי תהלים הכוללים דברי הלל ושבח לאל וחלקם פותחים במילה "הללויה". נוהגים לומר אותם בבוקר בחגים ובמועדים מיוחדים, ורק פעם בשנה בלילה: בליל הסדר.

תפילות החג

תפילות המיוחדות לשלושת החגים (שלושה רְגַלים) - פסח, שבועות וסוכות - המבטאות את המשמעות ההיסטורית הייחודית לכל חג לצד ההיבט החקלאי הנוגע לעונת השנה. במהלך השנים קובצו תפילות החגים לכרך נפרד ("מחזור לשלוש רְגַלים").

תענית דיבור

תענית שכוללת שתיקה שהאדם מקבל על עצמו כתהליך כפרה וחזרה בתשובה.

תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

תורה - חמישה חומשי תורה

החלק הראשון מתוך ספר הספרים. הספר מתאר את קורותיו של עם מבריאת העולם ועד לכניסה לארץ ישראל. ובתוך זה מצוות, שירה ודברים נוספים.

תורה - כללי

השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. על פי המסורת היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בספר זה והן התבררו בתורה שבעל פה.

רבי מאיר

מחכמי המשנה ותלמידו של רבי עקיבא (המאה ה-2 לספירה), שהגיע למעמד מרכזי בהנהגה היהודית בארץ ישראל. נוסח המשנה שלו היה הבסיס לעריכת שישה סדרי משנה.

שמעון בן שטח

מנהיג רוחני בולט בארץ ישראל בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה). התפרסם בדקדקנותו המשפטית ובתקנותיו, ובהן חינוך חובה לילדים. לפי המסורת, היה אחיה של המלכה שלומציון, ולאחר מות בעלה, סייע לה בהנהגת המדינה.

מקווה ישראל

בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידי חברת כל ישראל חברים.

מסעי הצלב

מסעות הצלבנים הנוצרים (מאות 13-11),שנועדו לשחרר את ירושלים מידי המוסלמים אך הפכו למלחמה בכופרים, כולל קהילות יהודיות באירופה, שנאלצו להתנצר - או למות.

מנחם אוסישקין

מראשוני "חיבת ציון", תומך נלהב של הרצל, שעסק כל חייו בפעילות ציונית ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל. גייס כספים לרכישת אדמות בארץ ועמד בראש "הקרן הקיימת לישראל". פעל גם לתחיית השפה העברית ולהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

דמות מרכזית בספרות העברית החדשה – משכיל עברי וסופר, איש הגות תוסס ומתסיס, שהטיף ל"שינוי ערכין": לשחרור היהודים מכבלי המסורת ולהשתלבותם בתרבות אירופה. עסק גם באגדה ובחקר הסיפור העממי. כתב גם בעברית וגם ביידיש.

ליקוטי מוהר"ן

ליקוטי דרשות של ר' נחמן מברסלב, שנאמרו במקור ביידיש בבית הכנסת בשבתות ובחגים, תורגמו בצאת השבת (או החג) לעברית ונערכו בידי תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ.

לוחות הברית

2 הלוחות של על פי המקרא נכתבו בהם עשרת הדיברות.

לוח השנה העברי

הלוח העברי מבוסס על השילוב של שנת שמש ושנת ירח, ובו 12 חודשים: מלאים (30 ימים) או חסרים (29 ימים). כל חודש נקבע לפי תנועת הירח, אך מחזור השנה מבוסס על שנת שמש – על תנועת כדור הארץ סביב השמש, הקובעת את עונות השנה.

לוח גזר

"לוח השנה" העתיק ביותר (המאה ה-10 לפני הספירה) שהתגלה בארץ בתל גזר (ליד רמלה). בלוח נזכרים חודשים מסוימים בקשר לעבודות החקלאות העונתיות, ומכאן כינויו - "לוח האיכר".

כתובת השילוח ונִקְבַּת השילוח

כתובת שהתגלתה בשנת 1880 ומתעדת את סיום מפעל המים של נקבת השילוח בימי חזקיהו מלך יהודה (המאה 7-8 לפני הספירה). הנקבה נועדה להוביל את מי נחל הגיחון, שהיה אז מחוץ לחומת ירושלים, אל תוך העיר בזמן המצור האשורי.

ל"ג בעומר

ל"ג בעומר חל ב-י"ח באייר, והוא מספר סידורי (ולא תאריך): היום ה-33 (ל"ג) מתוך 49 ימי ספירת העומר. בימינו הוא בעיקר חג המדורות, זכר למרד בר-כוכבא (המאה ה-2 לספירה) ולמנהג של מקובלי צפת (המאה ה-16), המקיימים הילולה על קברו של שמעון בר-יוחאי.

כתבי יד ודפוסים של התנ"ך

המקרא הועתק והודפס אלפי פעמים לאורך הדורות.

יום הכיפורים

יום מיוחד במסורת היהודית, שחל ב-י' בתשרי, ובו נחתם גזר דינו של האדם. זה שִׂיאָם וסיומם של עשרת ימי תשובה - "הימים הנוראים", שראשיתם בראש השנה. עיקרו - צום ו"עינוי הנפש", ובכך הוא גם נבדל מכל החגים האחרים. את היום מאפיינת אווירת יראה וחרדה אך גם תקווה למחילה ולהתחלה חדשה.

ישעיהו הלוי הורוביץ - השל"ה

רב שהנהיג את ראשית תנועת המוסר היהודית בעת החדשה.

ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי

חכם יהודי ממרוקו במאה ה-20

ישיבה

המוסד הוותיק להשכלה תורנית בעם ישראל מזה כאלפיים שנה. ראשיתן של הישיבות בארץ ישראל ובבבל לאחר החורבן, ולאחר מכן בארצות האסלם ובאירופה הנוצרית. בימינו במדינת ישראל קיים הריכוז והמגוון הגדול ביותר של ישיבות, ובהן ישיבות לנשים ולחילונים.

ישיבות סורא ופומבדיתא

שתי הישיבות העיקריות, "האוניברסיטאות של עם ישראל", מרכזי ההנהגה בבבל (המאות 3 – 11), שבהן פעלו גדולי האמוראים ועסקו בכינוס התלמוד הבבלי ובעריכתו.

יצחק הלוי הרצוג

רבה הראשי של מדינת ישראל בראשית שנותיה של המדינה.

יצחק בשביס-זינגר

סופר יידיש נולד בפולין היגר לארה"ב וזכה שם בפרס נובל לספרות על סיפוריו.

יצחק אבינו

השני באבות האומה. הבן הנכסף שנולד לאברהם ולשרה לעת זקנת. אח-למחצה של ישמעאל ודמות פסיבית שעיקר תפקידה היה לבסס את מורשת אברהם כאבי האומה. במסורת היהודית, בתפילות ובספרות העברית החדשה מודגש אפיונו כבן הנעקד.

יפתח הגלעדי - ובת יפתח

מנהיג במתקופת השופטים שנזכר בגלל העלאת בתו לעולה.

י"ל פינסקר

רופא ומשכיל יהודי, ממנהיגי תנועת "חיבת ציון" ברוסיה. תחילה פעל לשוויון זכויות ליהודי רוסיה, אך הפּרעות בהם (סוף המאה ה-19) גרמו לשינוי בעמדותיו, והוא פעל להתעוררות יהודית לאומית, שאותה ניסח בספרו "אוטואמנציפציה!".

י"ל (יצחק לייבוש) פרץ

סופר מתקופת ההשכלה בפולין של המאות ה 20-19

יוסי בן יוסי

פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5

יום העצמאות

חג שחל בתאריך ה באייר, שבו הוכרז על הקמת המדינה בשנת תש"ח (1948). יום העצמאות מתחיל עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפתח בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים. כאשר ה באייר חל ביום שישי או בשבת - מקדימים את יום העצמאות.

יהדות התפוצות בתקופת הבית השני

קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל

יאשיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

"יד ושם"

מפעל ההנצחה לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, עוסק בתיעוד קורות העם היהודי בשואה, בהנצחת חייהם וזכרם של הנספים ובהנחלת מורשתה השואה באמצעות הארכיונים, הספרייה, המוזיאונים, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבינלאומי לחקר השואה ומפעל ההוקרה לחסידי אומות העולם.

טלית

תשמיש קדושה יהודי מימי המשנה והתלמוד, שהיה תחילה בגד והפך ליריעת בד לבנה עם פסי תכלת, שבה מתעטפים בתפילה (בדרך כלל בתפילת הבוקר).הטלית שימשה מקור השראה לדגל התנועה הציונית, שנקבע גם כדגל המדינה.

חרם

נידוי אדם והרחקתו מן הקהילה כאמצעי לאכיפת סמכותה וערכיה. בימי הביניים ובתחילת העת החדשה היה לחרם תוקף ועוצמה בקהילות היהודיות, כמו החרם על ברוך שפינוזה. והיו גם מקרים של חרם על ספרים (כמו החרם על "מורה הנבוכים" של רמב"ם).

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חיים נחמן ביאליק

המשורר הלאומי, שיצירתו, בשירה, בפרוזה ובמסה, תרמה לתחייה הלאומית של עם ישראל, שפתו ותרבותו. עורך ומו"ל שפעל לשימור אוצרות הרוח של עם ישראל ולחידוש התרבות העברית: ייסד את "עונג שבת" ופעל להקמתם של תיאטרון עברי, אופרה, מוזיאון תל אביב ועוד.

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

זכריה אלצ'אהרי

מחבר "ספר המוסר", תימן (המאה ה-16). מקובל (שנוי במחלוקת), מחזאי ומשורר, מבשר "השירה העברית החדשה". נודע כעילוי בתחום התורני ובהשכלה כללית.

חדר (כֻּתַאבּ)

מסגרת הלימודים היהודית הממוסדת בימי הביניים. המוסד הלימודי הראשון שהיה משותף לילדי ישראל (הבנים) בארצות האסלאם ובאשכנז - עד המאה ה- 19. הלימוד בחדר הקנה כישורי קריאה כבסיס ללימוד תפילה, ברכות וקריאה בתורה.

השילוח

ירחון שייסד אחד העם ברוסיה (1896), כבמה לציונות הרוחנית שנאבקה בציונית המדינית. הירחון עודד את היצירה היהודית בעברית
ועבר לירושלים עם עלייתו ארצה של עורכו השני, פרופ' קלוזנר.

השבת אבידה

החובה להחזיר כל אבידה לבעליה, גם אם בעל האבידה הוא אויב או שונא של המוצֵא. המצווה כוללת את האיסור להתעלם מן האבידה, גם במקרה שהשבת האבידה כרוכה בטרחה.

הפרוטוקלים של זקני ציון

המסמך האנטישמי הידוע ביותר (ראשית המאה ה-20), המציג כביכול דוחות המעידים על קשר יהודי כלל עולמי נגד העמים הנוצריים. תורגם לשפות רבות והתקבל כאמיתי בחוגים רבים, גם לאחר פסיקה משפטית שהוא מזויף. השפעתו נמשכת גם היום בתעמולה אנטי-ישראלית.

הפוגרום בקישינב

פוגרום מחריד ביהודי קישנב (1903) בעידוד מדיניותו האנטישמית של הצאר הרוסי. הפוגרום זיעזע את העולם היהודי, הניע את הרצל להציע את תוכנית אוגנדה ואת ז'בוטינסקי - להתגייס לפעילות ציונית. ביאליק, שנשלח לאסוף עדויות של ניצולים, כתב את הפואמה "בעיר ההריגה".

המלמד בחדר

מי שלימד בחדר המסורתי שהיה מיועד לילדים יהודים (בעיקר בנים) מגיל שלוש. הביטוי "מלמד" רווח בקהילות היהודים באשכנז. בארצות האסלאם הוא נקרא מולא, רבי או חכם, ובתימן – מורי.

המליץ

העיתון העברי הראשון ברוסיה (1860). במשך יותר מ-40 שנה הפיץ את רעיון התחייה הלאומית ושימש במה ליצירה העברית ולמאמרים פולמוסיים שהיו על סדר היום היהודי והציוני באותה עת.

הלל הזקן

הבולט בחכמי ארץ ישראל בתקופת המלך הורדוס. זכה לכינויו "הזקן" בזכות חוכמתו ומעמדו. אישיות מוסרית רחבת אופקים ולב. יליד בבל שעלה לארץ, היה לנשיא הסנהדרין ומייסד האסכולה המקילה בהלכה הנקראית על שמו – בית הלל.

הכיבוש מחדש (הרקונקיסטה)

הכיבוש מחדש של ספרד – שהייתה בשלטון המוסלמים – על ידי המלכים הנוצרים. הכיבוש התחיל במאה ה-9 לספירה והסתיים בשנת 1492.

הכותל המערבי

חלק מן החומה המערבית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת הבית השני, בימי הורדוס. החל בימי הביניים היה קיר זה - המרשים ביותר שנותר מחומת הר הבית - לאתר תפילה מקודש. הוא נקרא גם "כותל הדמעות".

הכוזרים

עם ממוצע טורקי שעל פי הסיפור המיר את דתו ליהדות.

הטכניון - התחלה ושנים ראשונות

המוסד האקדמי הראשון בארץ ישראל בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, נוסד ביוזמת יהודי גרמניה (1912). הקמתו קשורה במאבק על שפת ההוראה ("מלחמת השפות"). שניים ממדעניו (הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר) זכו בפרס נובל בכימיה (2004).

הורדוס המלך

מלך יהודה-יודיאה (המאה ה-1 לפני הספירה), צאצא למשפחה אדומית שהתגיירה. הרומאים המליכו אותו בניגוד לרצון רוב היהודים. נודע באכזריותו אך גם במפעלי הבנייה העצומים שלו בארץ ישראל ובירושלים.

הטור השביעי

מדור שבועי שפרסם נתן אלתרמן בעיתון "דבר" - שירה עיתונאית שבאמצעותה הגיב על אירועי הזמן בארץ, בעם היהודי ובעולם במשך 24 שנים. "הטור השביעי" השפיע על דעת הקהל וההנהגה בארץ, עיצב את השיח הציבורי והפך את אלתרמן ל"מצפון הלאומי".

יוסף חיים מבגדאד - "בן איש חי"

פוסק הלכה ומקובל, פייטן ודרשן, שפעל בבגדד במאה ה-19. מנהיג יהדות עיראק ואחד הבולטים בקהילות המזרח בעת החדשה. כתב עשרות ספרים בתחומי היהדות: הלכה וקבלה, תפילות, דרשות ופיוטים, משלים ופתגמים.

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

הצהרתו של דוד בן גוריון והממשלה הזמנית על הקמת מדינת ישראל

הדרשה בציבור בתקופת חז"ל

בתחילת ימי הבית השני הייתה הדרשה חלק מהוראת התורה ומצוותיה. בהמשך, בעיקר לאחר חורבן הבית השני, קיבלה הדרשה אופי עממי ואגדי והייתה צמודה לקריאה בציבור של פרשת השבוע.

הגר"א – הגאון רבי אליהו

ידוע בכינויו "הגאון מווילנה" ונחשב לאחד מגדולי הרוח שקמו לישראל במאה ה-18. בהנהגתו יצאה קהילת וילנה עם קהילות אחרות של מתנגדים "למלחמת חורמה" בתנועת החסידות. אך גם בעיני מנהיגי החסידות נחשב לגדול הדור.

האר"י

ר' יצחק לוריא אשכנזי (המאה ה-16), דמות מרכזית בקרב מקובלי צפת ומייסד שיטה חדשה בקבלה - הקבלה הלוריאנית, שאותה לימד בחוג מצומצם ונבחר של תלמידים. האר"י העניק משמעות קוסמית לגלות ולגאולה, והותיר את חותמו על היהדות ועל ההיסטוריה היהודית.

האוניברסיטה העברית - חזון ושנים ראשונות

האוניברסיטה הראשונה בישראל, שבהקמתה דנו כבר בקונגרס הציוני הראשון (1897). טקס הפתיחה על הר הצופים (1925) התקיים במעמד אנשי רוח ומנהיגים, ובהם הלורד בלפור. מייסדיה האמינו בייעודה כמרכז תרבותי ורוחני, מוקד משיכה לחוקרים יהודים מכל העולם ותרומה לתרבות האנושית.

דיוואן

מילה בערבית שפירושה - כינוס חומר בכתב, ובימי הביניים, לפני המצאת הדפוס, היו הדיוואנים קובצי שירה. לידינו הגיעו דיוואנים של גדולי המשוררים היהודים בספרד של ימי הביניים.

דוד כהן - הרב הנזיר

תלמידו הקרוב של הראי"ה קוק, שאימץ מנהגי נזירות בחייו הבוגרים. בלט בלמדנות תורנית ובהשכלה כללית, ולפי עדותו - הרב קוק הפקיד בידיו את עריכת "אורות הקודש" משום בקיאותו גם ביהדות וגם בפילוסופיה יוונית.

דב בֵּר בורוכוב

התיאורטיקן הראשון של הציונות הסוציאליסטית, עורך, פובליציסט ומנהיג תנועת הפועלים היהודית (פועלי ציון) ברוסיה. פעל לשילוב הלאומיות היהודית עם עקרונות סוציאליסטיים. דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי נמנו עם ממשיכי דרכו.

גירוש ספרד ופורטוגל

גירוש היהודים מחצי האי האיברי בסוף המאה ה- 15: המלכים הנוצריים אילצו את היהודים לבחור בין המרת דת לגירוש. רוב יהודי ספרד בחרו בגירוש (1492) וכמחציתם עברו לפורטוגל, שם הוצא נגדם צו גירוש (1496), שהפך להמרת דת המונית בכפייה.

גוי של שבת

כינוי למי שאינו יהודי, העושה בשבת (ובחג) מלאכות שלפי ההלכה אסורות על היהודי. במהלך הדורות גדל הצורך ב"גוי של שבת" לקיומם הכלכלי של היהודים בגולה, והסוגיה עלתה גם עם חידוש ההתיישבות הדתית בארץ. בימינו מציעה הטכנולוגיה המתקדמת פתרונות וחלופות ל"גוי של שבת".

ברכת הגומל

ברכה הודיה שאומר מי שהיה בסכנה – ונחלץ בבריאות ובשלום.

ברוך בן נריה בן מחסיה

שימש כסופר של הנביא ירמיהו, היה מזכירו ואיש סודו.

בעלי התוספות

חכמים בני המאות 14-12 שחיו בצרפת וגרמניה ועסקו בפרשנות התלמוד. בעלי התוספות הראשונים היו תלמידיו של רש"י וצאצאיו, בהם שני נכדיו המפורסמים, רשב"ם ורבנו תם.

בנימין אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד

כונה "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". נענה לפניית המושבות הראשונות שנקלעו למשבר ולקח אותן תחת חסותו הכלכלית. למרות החיכוכים בין פקידיו לאנשי המושבות, הצילה פעילותו את מפעל ההתיישבות היהודית בשלביו הראשונים.

בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרב הספרדי ("הראשון לציון") הראשון בארץ ישראל - ובמדינת ישראל. נקט עמדה מתונה ומכילה בענייני גיור ותמך בזכות בחירה לנשים. נבחר להנהגת היישוב ולנציג "המזרחי" בקונגרסים הציוניים.

"בל תשחית" - בבית ובסביבה

איסור הלכתי למניעת קלקול והשחתה של כל דבר שיש בו תועלת, ובכלל זה בגדים, מזון, וסביבת המגורים. האיסור בתורה חל על כריתת עצי פרי בזמן מלחמה, אך ההלכה הרחיבה אותו כדי למנוע השחתה ובזבוז.

ביל"ו - בית יעקב לכו ונלכה

אגודה שנוסדה ברוסיה (1882) בעקבות הפרעות ביהודים, והחלה לגבש תוכנית לאומית חדשה ונועזת : "לברוא לעם היהודי מרכז מדיני" - ולהחיות את השפה העברית.

בדיקת חמץ

נעשית לפי ההלכה בלילה של ערב פסח בכל המקומות בבית שייתכן שנשאר בהם חמץ. את החמץ שמוצאים שומרים לביעור חמץ למחרת בבוקר.

אלישע הנביא

ניבא בימיהם של יהורם, יהוא יהואחז ויהואש, מלכי ישראל. נבחר לתלמידו וממשיכו של אליהו הנביא.

איש ההלכה - גלוי ונסתר

מסה עיונית רחבת היקף מאת הרב סולוביצ'יק, שהעמידה את המושג "הלכה" במרכז ההוויה של היהודי המאמין ויצרה תפנית במחשבה היהודית.

איש האמונה הבודד

מסה עיונית מאת הרב סולוביצ'יק על בעיות האדם המאמין בדורנו, מתארת את תחושת בדידותו של המאמין "בשל מצבו המיוחד בחברה החילונית שלנו".

אינקוויזיציה

במאה ה-13 הקימה הכנסייה הנוצרית את האינקוויזיציה נגד נוצרים שהיה ספק בדתיותם. בסוף המאה ה-15 הקימו מלכי ספרד (ופורטוגל) את האינקוויזיציה נגד האנוסים שנחשדו כנאמנים ליהדות, חקרה אותם בעינויים והוציאה רבים מהם להורג בשריפה.

אחד העם

כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (המאות 20-19), אבי "הציונות הרוחנית" שהאמין בהקמת "מרכז לאומי רוחני" בארץ ישראל ופעל רבות להפצת התרבות העברית. עלה לארץ כמה שנים לפני פטירתו.

אחאב בן עמרי

מלך על ישראל במאה ה-9 לפני הספירה. בראשית מלכותו הוצג באור שלילי ביותר אך בהמשך נראה שחזר בתשובה. בימיו נהנתה ממלכת ישראל מפריחה ושגשוג.

אורות הקודש

סדרה המבוססת על אלפי קטעים שכתב הראי"ה קוק ונחשבת לגולת הכותרת של הגותו. שם הסדרה מבוסס על שני יסודות בהגותו: הקודש - חכמת הקודש (להבדיל מחכמת החול, ההשכלה), והאור - אור הקודש, "אור שמח, מרומם, מעדֵן". הסדרה לוקטה ונערכה בידי תלמידו, הרב דוד כהן (הרב הנזיר).

אורות

ספר של הראי"ה קוק, שיצא לאור בחייו במתכונת מצומצמת ועורר עליו ביקורת קשה מצד חוגים חרדים בשל יחסו החיובי לחלוצים, לציונות ולחילוניות. לאחר מותו פירסם בנו, הרב י"צ קוק, מהדורה חדשה ומורחבת, שנעשתה ספר יסוד באידאולוגיה של אנשי "גוש אמונים".

אברהם אִבֵּן עזרא

יוצר רב-גוני – פייטן ומשורר, פרשן המקרא ודקדקן, מתמטיקאי ואיש מדע. פעל במאה ה-12 בספרד וברחבי אירופה. התפרסם בעיקר בזכות פרשנותו למקרא. נחשב לאחרון הפייטנים הגדולים של שירת הקודש.

אוטואמנציפציה!

ספרו של ד"ר י"ל פינסקר שנכתב בגרמנית (1882) כקריאה של "יְהוּדִי רוּסִי" לבני עמו לא להמתין לא למשיח ולא לשוויון זכויות בארצותיהם, אלא לפעול לשחרור עצמי (אוטואמנציפציה) ולהקמת "ארץ מקלט". אחד העם תירגם לעברית את הספר, והוא נעשה לאחד מכתבי היסוד של התנועה הציונית.

אהרן דוד גורדון

אחת הדמויות הבולטות והוגה דעות מקורי בקרב אנשי העלייה השנייה. עלה ארצה מרוסיה כדי לממש במו ידיו וגופו את אמונתו, כי לעבודת האדמה בארץ יש ערך אנושי ולאומי בתהליך ההתחדשות של עם ישראל, כמו גם בזכותו על ארצו.

הבעש"ט - הבעל שם טוב

מייסד תנועת החסידות (אוקראינה, המאה ה-18), "בעל שם" ואישיות דתית כריזמטית, שהציג דגם חדש של מנהיג – "הצדיק" החסידי. את עיקרי תורתו העביר בעל-פה לתלמידיו, והם היו ליסודותיה של תנועת החסידות.

אנוסים

תופעה המונית של יהודים בחצי האי האיברי, שנאלצו להתנצר אך עשו זאת רק למראית עין. התופעה החלה בספרד 100 שנה לפני הגירוש (1391) והתרחבה אחריו (גם בפורטוגל). האינקוויזיציה רדפה את האנוסים באכזריות, ורבים הוצאו להורג. הנותרים הצליחו לשמור על גחלת יהדותם בתנאים קשים ביותר.

דבורה הנביאה

נביאה שהייתה גם שופטת (אחרי אהוד בן גרא) – מינוי בלתי שגרתי בעולם המקרא הגברי. נראה שבזכות היותה נביאה התמנתה לשופטת והייתה למנהיגת העם בימי השופטים, גם בזמן שלום וגם בעת מלחמה.

גרשם שלום

מייסד חקר הקבלה המודרני, שהעניק לקבלה את מקומה במחקר ובתולדות עם ישראל. נמנה עם המלומדים הבולטים במדעי היהדות במאה ה-20. זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל.

גירושין

סיום חיי הנישואין לפי ההלכה באמצעות שטר גט שהבעל נותן לאשתו. מאז ימי חז"ל רשאית גם האישה לתבוע גירושין, ובמהלך הדורות השתנתה ההגדרה של עילת הגירושין, במטרה למנוע גירושין חפוזים ולהגן על מעמדה הכלכלי של האישה.

גדליהו בן אחיקם

גדליהו בן אחיקם התמנה בידי הבבלים למושל יהודה אחרי החורבן (586 לפני הספירה). ביקש לשקם את היישוב היהודי בארץ, אך נרצח זמן קצר אחרי שהתמנה. המניע לרצח היה פוליטי: ניסיון למרוד בבבל באמצעות רציחת המנהיג ששלט מטעמה.

ברל כצנלסון

מנהיג תנועת העבודה הציונית ודמות מרכזית בהנהגת היישוב לפני קום המדינה. לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו (פרט להיותו עורך ראשי של עיתון "דבר"). נמנה עם מייסדי ההסתדרות הכללית וקופת החולים. האמין בחידוש ההתיישבות והריבונות בארץ בהשראת ערכי היהדות.

ברכת החודש

טקס המתקיים בבית הכנסת בשבת שלפני ראש חודש, ובו מכריזים על ראש החודש ומברכים אותו.

ברכת הבנים והבנות

ברכת ההורים לילדיהם בטקס קבלת שבת, המבוססת על ברכת יעקב לנכדיו, בני יוסף, עם תוספת מתאימה לבנות. הנוהג לברך את הבנים רווח בסיפורי המקרא, וברכת הבנים והבנות הייתה למנהג בקהילות ישראל החל במאה ה-17.

ברית מילה וזבד הבת

אחת המצוות הראשונות בתורה: למול כל בן בגיל שמונה ימים, כאות לברית בין עם ישראל לאלוהיו. את הברית עורכים בטקס חגיגי, שבו מכריזים על שם הבן. כמקבילה לברית המילה יש הנוהגים לערוך לבת טקס הנקרא זֶבֶד הבת (שמחת הבת).

בעל שם

כינוי לאדם שעסק ברפואה עממית ומאגית, שרווחה במזרח אירופה (מאות 18-16). יש עדויות על בני משפחות מיוחסות ורבניות שהיו "בעלי שם" ורכשו ידע ברפואה עממית ובמאגיה.

סיפור המרגלים

הסיפור על 12 נציגי השבטים שקיבלו ממשה רבנו הנחיות לאסוף מידע על ארץ כנען לקראת הכניסה אליה. 10 מתוכם חזרו עם הערכה פסימית, התסיסו את העם, וכעונש - לא זכו (הם ובני דורם) להיכנס לארץ.

נחום סוקולוב

סופר, עיתונאי ומנהיג ציוני (מאות 20-19). כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית ופעל להשגת תמיכת ממשלת צרפת בהצהרת בלפור. היה המתרגם הראשון של ספרו של הרצל - "אלט-נוי לנד".

משפט דרייפוס

משפטו של קצין יהודי בצבא צרפת, שהורשע בבגידה ובריגול על סמך מסמכים מזויפים ונידון למאסר עולם (1894). לאחר מאבק משפטי ארוך זוכה מכל אשמה (1906) וקיבל את אות לגיון הכבוד של צרפת.

חסיד

מילה מלשון המקרא שפירושה – עושה חסד. החל בימי הבית השני קיבל השם משמעויות חדשות, ובהן המשמעות הרווחת בימינו בלשון רבים, חסידים, שמקורה בתנועת החסידות.

חוק השבות

חוק המעוגן במגילת העצמאות, ובו נקבעה זכאותו של כל יהודי לעלות ארצה (תש"י-1950). תיקון לחוק (תש"ל-1970) הרחיב את ההגדרה של יהודי ושל הזכאים לעלות לארץ מתוקף חוק זה.

חיים יוסף דויד אזולאי (חיד"א)

חכם ארצישראלי (המאה ה-18), רב וסופר פורה, שכתב עשרות ספרים במגוון תחומים. מחלוצי הביבליוגרפיה העברית, שבשני מסעותיו לאירופה איתר ותיעד כתבי יד יהודיים נדירים והותיר רושם רב על יהודים ולא יהודים כאחד.

ר' חיים ויטאל

בחיר תלמידיו של האר"י (מאות 17-16). הקדיש את חייו לסיכום, עריכה ופירוש תורת האר"י וכינס אותה בספרו "עץ החיים". מכאן השפעתו של ויטאל על התפתחות הקבלה בכלל, ועל קבלת האר"י בפרט.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק

מנהיג האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, חי בארה"ב במאה ה-20 והיה פוסק הלכה בולט ואחד מהוגי הדעות המקוריים בעת החדשה. אישיותו שילבה סמכות הלכתית בכירה והשכלה כללית רחבה.

יצחק אלפסי (הרי"ף)

אחד מגדולי הפוסקים. רוב חייו חי ופעל במרוקו (המאה ה-10) ושימש סמכות הלכתית לקהילות צפון אפריקה וספרד.

יצחק אברבנאל

פרשן מקרא ופילוסוף, מדינאי ואיש כספים, יועץ למלכי פורטוגל וספרד ומנהיג מגורשי ספרד (המאה ה-15).

מורה נבוכי הזמן

ספרו ההיסטוריוסופי של ר' נחמן קרוכמל

מלחמת עמלק

מלחמה שהתרחשה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. עמלק תקף את העורף החלש של בני ישראל וקרא תיגר על אלוהי ישראל, ואלוהים
התחייב למחות את זכר עמלק.

מלחמת ששת הימים - רקע

צעדי האיום של מדינות ערב (ובראשן מצרים) על מדינת ישראל החלו ביום העצמאות תשכ"ז-1967 בסגירת השיט לאילת, הכנסת צבא מצרי לסיני והסכמי הגנה בין-ערביים. מכיוון שצעדים דיפלומטיים שנקטה ישראל לא הועילו, פתחה ישראל במתקפת פתע, וכך החלה מלחמת ששת הימים.

מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלובביץ'

מגדולי חכמי החסידות במאה ה-20

מסורבות גט ועגונות

מסורבות גט - נשים שתבעו גירושין, אך בעליהן מסרבים לתת להן גט או מעכבים אותו. עגונות - נשים נשואות, שבעליהן עזבו למקום לא ידוע והן אינן יכולות לתבוע גט, או שבעליהן אינם כשירים לתת גט. ובימינו יש גם גברים מסורבי גט או עגונים.

מעוז צור ישועתי

פיוט (גרמניה, המאה ה-13) שנוהגים לשיר בחנוכה אחרי הדלקת הנרות. הפיוט נכתב על רקע רדיפות היהודים באירופה באותה תקופה, לאו דווקא לחנוכה. הלחן המסורתי מבוסס על שיר לכת גרמני.

מרים הנביאה

אחותם של משה רבנו ושל אהרן הכוהן הגדול. נמנית בתורה עם שלוש הנשים שהצילו את משה בינקותו. בספרי תרי עשר היא נזכרת כאחת משלושת המנהיגים שהוציאו את בני ישראל ממצרים, ובמדרשי חז"ל היא מתוארת כמנהיגה בזכות עצמה.

משה שמיר

סופר ועורך יליד צפת, מן הבולטים בסופרי דור תש"ח. עסק גם בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ולימים נבחר לחבר כנסת והקים את תנועת התחייה. זכה לפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ישראל (1988).

משיח

המלך המושיע שיבוא באחרית הימים ויגאל את עם ישראל. נזכר בספרות הבתר-מקראית, ובעיקר בספרות חז"ל. ביאת המשיח לעתיד לבוא היא אחד מעיקרי האמונה שקבע רמב"ם.

ר' משה קורדובירו

נמנה עם הראשונים והבולטים במקובלי צפת (המאה ה-16). תלמידו של ר' יוסף קארו ומורו של ר' חיים ויטאל. בספרו "פרדס רימונים" סיכם את כל הזרמים בקבלה עד לימיו, תוך ניסיון לשלבם לשיטה אחת. יורשו הרוחני היה האר"י.

משה מנדלסון

מנהיג ההשכלה היהודית (גרמניה, המאה ה-18). פילוסוף וסופר, בקי בתורה, במדעים ובשפות. תירגם לראשונה את התורה לגרמנית והוסיף ביאור בעברית (שלו ושל תלמידיו) – "נתיבות שלום".

מרד החשמונאים

המרד ביוונים שפרץ ביהודה בשנת 167 לפני הספירה בהנהגת מתתיהו החשמונאי. שלוש שנים לאחר מכן, בחודש כסליו (164 לפני הספירה) כבש בנו יהודה המכבי את ירושלים, החזיר ליהודה את ריבונותה, הביא להקמת מדינת החשמונאים והבטיח את המשך קיומם של היהודים והיהדות.

מקווה

מאגר מים שבו ניתן להטהר מטומאה

מצה שמורה

מאחר שהמצה עשויה בצק שעלול להחמיץ, יש המקפידים על שמירת התבואה מכל מגע עם מים או לחות מרגע הקציר (ולא רק מזמן הטחינה). מצה שנאפתה לפי הקפדה זו נקראת "מצה שמורה".

שמואל (האמורא)

מגדולי חכמי התלמוד הבבלי במאה ה-2

רנ"ק - ר' נחמן קרוכמל

הוגה דעות ומשכיל בן המאות ה-18-17 בגלציה

רבא

מחכמי התלמוד הבבלי במאה ה-4

רב אשי

מחכמי התלמוד הבבלי ועורכיו.

רב - רב אבא בר איבו

מהחכמים החשובים ביותר בתלמוד הבבלי.

קיבוץ גלויות

הכמיהה לשיבה לארץ ולקיבוץ הגלויות היו לחלק בלתי נפרד מן התפילות היומיות, ובימינו - לאחת מאבני היסוד של מגילת העצמאות.

חג הפסח ויום הזיכרון (א' תשרי) של היהודים הקראים

הקראים חוגגים את החגים כפי שהם נזכרים בתורה, ולכן הם מבחינים בין ליל הפסח לחג המצות (חג הפסח), וליל הפסח שלהם אינו כולל את הטקס שבהגדה, אך כולל את סיפור יציאת מצרים, ככתוב בתורה. את א' בתשרי הם חוגגים יום אחד בלבד - הראשון לעשרת ימי תשובה.

התגלות

הופעתו של האל במקרא לפני בני אדם באופנים שונים. מאחר שהאל נמצא מחוץ לטבע, הוא נותר נסתר גם בשעת ההתגלות, שהיא תמיד ביוזמת האל ונועדה לגלות את רצונו לאדם. לפי חז"ל, הסתיימה ההתגלות בתקופה הבתר-נבואית, לאחר מותם של הנביאים האחרונים.

השגחה

המילה "השגחה" אינה מופיעה במקרא, אך התנ"ך בכללו הוא עדות להשגחה אלוהית על היקום - הבאה לידי ביטוי בחוקי הטבע שברא - לצד השגחה על כל ברואיו, החי והאדם. במסורת היהודית, ובכלל זה בתפיסת התחייה הלאומית, קיים רעיון ההשגחה העליונה הפרטיקולרי על עם ישראל.

הראשון לציון

הצהרת בלפור

הודעה רשמית של שר החוץ הבריטי, ארתור ג'ימס בלפור, ללורד ליונל רוטשילד, ובה נאמר כי ממשלת בריטניה "רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". הצהרה זו הייתה ההישג המדיני הראשון של התנועה הציונית.

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון נבנה על הר המוריה בידי שלמה המלך במאה ה -10 לפני הספירה, שימש בית קבוע לארון הברית, והיה מיועד לעבודת האלוהים.

חג הסיגד

חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.

זמירות שבת

פיוטים המלווים את סעודות השבת, רבים מהם נכתבו בידי גדולי משוררי ספרד בימי הביניים. לזמירות לחנים רבים לפי מנהגי העדות, לצד לחנים חדשים בני ימינו.

נבואה

גילוי רצון אלוהים לאנשים שבהם בחר ועליהם השרה את רוחו. אבי הנביאים היה משה רבנו, שלא קם כמוהו בישראל. הנבואה בישראל התקיימה דורות רבים, עד לתחילת ימי הבית השני. אך נראה שגם בימינו יש המבקשים את הנבואה כתיקון ליחיד ולחברה.

נחמה ליבוביץ

פרשנית מקרא ומורה לתנ"ך פורצת דרך, שלימדה במגוון רחב של מסגרות – מלימוד תנ"ך מרחוק למבוגרים ועד לאוניברסיטת תל אביב. חלוצה בהוראת תורה לנערות דתיות וכלת פרס ישראל לחינוך (1956).

נעמי שמר

משוררת ומלחינה, מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה. כתבה שירים ולהיטים רבים ללהקות צבאיות, למחזות, לתכניות טלוויזיה ולפסטיבלים, ובהם "ירושלים של זהב", שזכה בתואר השיר העברי האהוב ביותר בשנת היובל למדינה. זכתה בפרס ישראל (1983).

סמל המדינה

הסמל מבוסס על חזון זכריה הנביא: במרכזו מנורת שבעת הקנים, ומשני צדדיה ענפי זית. סמל המדינה - שלא כמו הדגל וההמנון - נקבע לאחר הקמתה, ועוצב בידי האחים שמיר.

עזרא הסופר

אחד ממנהיגי שיבת ציון, שעלה לירושלים עם סמכויות הנהגה ושיפוט רשמיות שקיבל מידי מלך פרס. פעל לביסוס ירושלים ויהודה על פי התורה וחוקיה, ולפי חז"ל נחשב למשה (רבנו) שני.

עליות לארץ ישראל

מאז ימי אברהם, העברי הראשון, הייתה ארץ ישראל יעד לעלייה, ובאלפיים שנות הגלות – מחוז כיסופים לעם היהודי. השאיפה לארץ ישראל הביאה לעליות של יחידים וקבוצות, ועם התעוררות התחייה הלאומית והציונות הגיעו לארץ גלי עליות מרחבי התפוצות.

שבעת המינים

שבעה סוגי דגן ופירות שבהם התברכה ארץ ישראל, המרכיבים את סל המזון הבסיסי של האדם. שבעת המינים שובצו בטקסים ובמנהגים הקשורים למעגל השנה היהודי.

מימונה

חג של יהודי צפון אפריקה, המתחיל במוצאי שביעי של פסח ונמשך למחרתו, ויש משמעות לקשר בינו לחג הפסח. בשולחנות ערוכים, בחגיגיות ובשמחה מקבלים בעלי הבית בלבוש מסורתי ובברכת "תרבחו ותסעדו" את כל הבאים. מאז שנת 1966 המימונה הוא אירוע כלל ארצי של יוצאי מרוקו.

מיכל בת שאול

בתו של שאול המלך ואישתו (הראשונה) של דויד המלך, שהתאהבה בו בצעירותו כשבא לנגן לפני אביה. יחסיה עם דויד היו מורכבים, גם בגלל העוינות של אביה לדויד. המקרא מספר עליה מעט, אך מציין את העובדה הטרגית, שלא היה לה ילד "עד יום מותה".

מדינת החשמונאים

התקיימה כמאה שנה (140 – 37 לפני הספירה) בהנהגת בית חשמונאי. העניקה לעם היהודי עוצמה דמוגרפית, תרבותית ודתית שאפשרה לו להוסיף ולהתקיים כאומה גם אחרי נפילתה.

מגילה

כינוי לכל אחד מחמשת הספרים בתנ"ך השייכים לחלק הכתובים: מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר. מגילה היא גם צורה מיוחדת וקדומה של כתיבת ספרים על קלף שאותו גוללים. ספר התורה שקוראים בבית הכנסת עשוי קלף, כתוב ביד ומגולל כמגילה עתיקה.

כתובת קעקע

איסור לסרוט את העור ולצובעו.

מגדל בבל

מגדל "וראשו בשמים" היה חלק מתוכנית בנייה יומרנית של האנושות הקדומה, האחידה והמתמרדת, כמסופר בספר בראשית. האֵל סיכל את התוכנית, הפיץ את האנושות ופילג את שפתה לשפות רבות.

יהודה עמיחי

הבולט והחשוב במשוררי דור המדינה. שירתו עוסקת ביחיד ובקיומו היומיומי, ומציגה שינוי מהפכני בתכנים, בסגנון ובלשון;
מעוגנת בתרבות היהודית ובעברית לרבדיה ותורגמה לשפות רבות. זכה לפרסים רבים בארץ ובחו"ל, בהם פרס ישראל.

יהודה הלוי

יליד טודלה שבספרד (המאות 11-12). רופא, מנהיג יהודי ופילוסוף (מחבר "ספר הכוזרי"). נחשב לגדול משוררי ספרד, ופיוטיו מלווים את סעודות השבת והחג עד ימינו. שירתו כללה סוגה חדשה ומיוחדת – שירי ציון. בערוב ימיו יצא למצרים בדרכו לארץ ישראל, אך ספק אם הגיע אליה.

טו בשבט

טו בשבט – יום אכילת הפירות, חג הנטיעות, חג שמירת הטבע. מתי ואיך זה התחיל?

המבול

השיטפון הגדול שעליו מסופר בספר בראשית, ובו נענש העולם על ההתדרדרות המוסרית של האנושות. במבול הושמדו כל החי והצומח – פרט לנח ומשפחתו ובעלי החיים, שבמצוות האֵל נכנסו לתיבה וכך ניצלו.

גן עדן

הגן המיוחד שנטע האל "בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" וממנו גורשו אדם וחוה לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת שפריו נאסר לאכילה. בספרות חז"ל קיבל הביטוי "גן עדן" משמעות של מקום השלווה וחיי הנצח. ובלשון העברית החדשה מציין הביטוי שלמות.

גזרות הדת של אנטיוכוס

גזירות דת חסרות תקדים נגד היהודים והיהדות (168 – 167 לפני הספירה), שלא רק אסרו על היהודים לקיים מצוות - אלא כפו עליהם לעבור על איסורי תורה, ובהם האיסור על עבודה זרה.

פילוסופיה

עמנואל לְוִינָס

מגדולי הפילוסופים היהודים במאה ה-20. נולד בליטא אך חי ופעל בצרפת. הגותו התמקדה בענייני אתיקה ומוסר והמחויבות לזולת, לאחֵר. את השראתו מצא בתלמוד, שאותו הגדיר כיצירה יהודית ייחודית בעלת משמעות כלל-אנושית.

עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי

יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון, המציין את תחילת המצור הבבלי על ירושלים (588 לפני הספירה). ובימינו קיבל משמעות נוספת – יום הקדיש הכללי לשואה.

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

יוסף ג'יקטיליה

מראשוני המקובלים בספרד (המאה ה-13), שנמנה עם יוצריה של ספרות הקבלה הענפה. ספרו של גי'קטיליה, "שערי אורה", מגלה קרבה לספר הזוהר, שנכתב כנראה בידי תלמידו.

ספרי הכתובים

החלק השלישי של ספרי התנ"ך, ובו 11 ספרים (ספרי אמ"ת, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים), שנכתבו לפי המסורת ברוח הקודש עד לסוף ימי פרס (תקופת הבית השני).

ספרות ההיכלות והמרכבה

חיבורים מיסטיים קדומים (המאות 2 - 7 לספירה) שנכתבו בעברית ובארמית ועוסקים בבריאת העולם, ובעיקר בתיאור העולמות העליונים והנהגת האל את העולם, האדם וההיסטוריה.

ספר יצירה

חיבור מיסטי קדום וקצר מאוד, שנכתב בארץ ישראל (בעברית). מאחר שהבריאה הייתה במאמר האל, מנסה הספר לחשוף את רזי יצירת העולם תוך התבססות על 22 אותיות הא"ב (והמספרים 1 - 10).

ספר העיקרים

נכתב (בעברית) בידי ר' יוסף אלבו בעקבות ויכוח טורטוסה. הספר עוסק בעיקרי האמונה היהודית כפי שהתגבשו עד לימיו, ונועד לחזק את אמונתם של יהודי ספרד מול לחצי הכנסייה להמיר את דתם (המאה ה- 14).

ספר הזוהר

היצירה הקלסית של הקבלה היהודית. נכתב בספרד במאה ה-13 כפירוש קבלי לתורה, אך מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי וזכה למעמד של ספר מקודש. נכתב ברובו בארמית, בלשון קשה להבנה. תורגם לעברית ולשפות אחרות.

ספר הבהיר

היצירה הראשונה של הקבלה, שנכתבה כנראה בדרום צרפת (המאה ה-12). ביצירה קומץ דפים, ובהם מדרשים העוסקים במשמעות הנסתרת של פסוקי התנ"ך ובסוד אותיות הא"ב.

סעודה שלישית

האחרונה בשלוש סעודות השבת, שמתקיימת בשבת לפני השקיעה ומסתיימת לקראת צאת השבת.

סעודת יום העצמאות

בעקבות חוק יום העצמאות (תש"ט - 1949) נוספו לחג הממלכתי והלאומי מרכיבים מסורתיים: תפילת הודיה חגיגית ולאחריה – סעודת חג עם הדלקת נרות.

סהרנה

חגיגה עממית של יהודי כורדיסטאן בחול המועד סוכות (במקור - חגיגת אביב). יהודי כורדיסטאן הוסיפו לה נופך דתי, הכולל תפילות, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת ועוד. מרכז חגיגות הסהרנה בישראל – בעיר טבריה.

משה די לאון

מקובל שחי בספרד (המאה ה-13) וכתב את עיקרו של ספר הזוהר.

מועצת המדינה הזמנית

מועצת העם הפכה למועצת המדינה הזמנית - מיום הקמת המדינה ועד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

ויכוח טורטוסה

ויכוח שהתקיים בטורטוסה שבספרד ביוזמת הכנסייה (1413 – 1414). על נציגי היהודים נאסר להציג טענות אלא רק לענות על האשמות הנוצרים. הוויכוח גרר גזירות דת והמרות, והביא לכתיבת "ספר העיקרים".

ההמנון הלאומי - התקווה

על גלגוליו של ההמנון, שהיה במקור שיר-עם ("תקוותנו") שכתב נפתלי הרץ אימבר (תרל"ז – 1877) והפך להמנון התנועה הציונית. שני בתי השיר הראשונים, עם תיקונים קלים, היו להמנון הלאומי של מדינת ישראל - "התקווה".

דגל ישראל

גלגולי עיצובו - מראשית התחייה הלאומית, עבור דרך התנועה הציונית וכלה בהחלטת הכנסת לאחר הקמת המדינה.

פיקוח נפש

החובה לטפל באדם כדי להציל אותו מסכנה או ממוות, גם תוך כדי חילול השבת. העיקרון חל גם על הקהילה או העם במצבי חירום.

פסח שני

י"ד באייר, חודש אחרי חג הפסח, נקבע כפסח שני, אך אינו קשור לחג הפסח של ימינו אלא לקרבן הפסח (בתקופת המקדש). פסח שני נועד לאנשים שלא יכלו להשתתף בקרבן הפסח במועד המקורי.

פרה אדומה

אחת ממצות התורה שמסייעת להטהר מטומאה

פראנץ רוזנצוויג

פילוסוף יהודי יליד גרמניה (מאות 20-19), שתפילת יום הכיפורים בבית הכנסת בברלין הניעה אותו לדבוק ביהדותו וללמוד עברית. כתב מאמרים וספרים, בהם ספרו הפילוסופי החשוב "כוכב הגאולה". עסק בתרגומים, ובכלל זה - תרגום התנ"ך לגרמנית.

צום גדליה

יום צום שנקבע על הרצחו של מושל יהודה אחרי חורבן בית ראשון

קבלה וקבלה מעשית

הזרם הרעיוני המרכזי במיסטיקה היהודית, שהגיע לשיאו בספרד במאה ה-13 (ספר הזוהר). הקבלה שאפה לחשוף את סודות התורה, ונועדה רק לבקיאים בחוכמת הנסתר. לצד הקבלה העיונית התפתחה הקבלה המעשית.

קבר יוסף

קברו של יוסף בן יעקב "בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב" (יהושע כד). על אתר הקבר יש עדויות החל במאה ה-4, והוא נחשב מקום קדוש במיוחד ליהודים ולשומרונים וגם לנוצרים ולמוסלמים.

קבר רחל

המקום שבו קבר יעקב אבינו את אישתו רחל "בדרך אפרתה היא בית לחם" (בראשית לה). מאז המאה ה-12 יש עדויות על מיקומו בקרבת בית לחם, והמבנה הקדום עם כיפת האבן היה לסמל באומנות היהודית.

קהילה

התארגנות מקומית האופיינית לעם ישראל מאז ימי הבית השני ואשר הגיעה לשיאה בימי הביניים. תפקידיה כללו: קיום החיים היהודיים-דתיים; עזרה הדדית ותמיכה בנזקקים; שמירה על ביטחון היהודים וייצוגם לפני השלטון.

קינות

שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.

קמחא דפסחא - מעות חיטים

מנהג קדום, לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח באמצעות מגביות מיוחדות שנערכו בין פורים לערב פסח. המנהג קיים עד היום בכל קהילות ישראל וגם במדינת ישראל.

שיבת ציון

שיבתם של גולי יהודה מבבל לציון, לירושלים, בעקבות הכרזת כורש (538 לפני הספירה). שיבת ציון הייתה אירוע היסטורי תקדימי - גם בתולדות עם ישראל וגם בהיסטוריה האנושית כולה.

תרגום השבעים

תרגום של התנ"ך ליוונית, שראשיתו בתרגום עתיק של התורה ליוונית (המאה ה-3 לפנה"ס). נחשב למשפיע ביותר מבין תרגומי התנ"ך ליוונית וכנראה נועד ליהודים דוברי יוונית שלא ידעו עברית.

ספרי נביאים אחרונים

ספרי הנביאים הגדולים – ישעיהו ירמיהו יחזקאל - ותרי עשר (12) ספרי נבואה קטנים, הנחשבים לספר אחד. הנביאים האחרונים מדגישים את חשיבות המוסר והצדק החברתי, ורואים בחטאים מוסריים את הסיבה העיקרית לאסונות שבאו על ממלכות ישראל ויהודה.

ספרי דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים

שלושת ספרי הכתובים האחרונים והמאוחרים ביותר המסיימים את התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה (הכתובים בעברית ובארמית) ודברי הימים. ספרי דניאל, עזרא ונחמיה מתארים דמויות ואירועים מהכרזת כורש ואילך. ספר דברי הימים עוסק בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל מימי המלוכה ועד הכרזת כורש.

ספרי אמ"ת - איוב, משלי ותהלים

שלושת הספרים הראשונים - איוב, משלי, תהלים - הפותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך. שלושתם כתובים בסגנון שירי, אך הספרים איוב ומשלי שייכים לספרות החוכמה ואילו תהלים הוא ספר מזמורים.

ספרות יהודית הלניסטית

ספרות שנכתבה ביוונית בתפוצה ההלניסטית בימי הבית השני, וכללה ספרי היסטוריה ופילוסופיה, יצירות ספרות ותרגומים. היצירה המוקדמת והמשפיעה ביותר הייתה תרגום התורה ליוונית – תרגום השבעים.

ספר חסידים

ספר מוסר - מדריך לחיים דתיים ומוסריים תובעניים, שנכתב בגרמניה בידי ר' יהודה החסיד (המאה ה-12) ועוסק במגוון נושאים מחיי היום-יום לצד אמונות עממיות. נחשב לאחת היצירות המקוריות של יהדות אשכנז.

מערת המכפלה

מערת הקבורה בחברון של אבות ואימהות האומה (פרט לרחל), שאותה קנה אברהם אבינו "בכסף מלא" (בראשית כג). המבנה הקיים בימינו מעל למערה נבנה במאה ה-14, אך יסודותיו בימי הורדוס (המאה ה-1).

יהודה החסיד

מנהיג יהדות אשכנז במאה ה-12 ומייסד חסידות אשכנז. נולד למשפחה מיוחסת, אך הקפיד לשמור על אלמוניותו. כתב ספרים בתחום המוסר (ספר חסידים), תורת הסוד ופירוש לתפילה (שאבד).

טעמי המקרא

סימונים בפסוקי התנ"ך מעל האותיות או מתחתן, המציינים את ההברה המודגשת בכל מילה ומשמשים גם כסימני פיסוק בכל פסוק.
לטעמי המקרא יש גם משמעות מוזיקלית (הדומה למשמעותם של תווים).

חסדאי קרשקש

פילוסוף ומנהיג יְהוּדֵי אָרָגוֹן שבספרד (המאות 14 – 15). בספרו העיקרי "אור ה'" (בעברית) ניסח את עיקרי האמונה היהודית ואת ההבדלים בינה ובין הנצרות.

אפוקליפסה

מילה יוונית שפירושה התגלות, והיא מגדירה את ספרות המיסתורין שנכתבה בימי הבית השני לאחר סיום הנבואה בישראל. העיסוק באפוקליפסה מצוי בספרים החיצוניים אך לא בתנ"ך (פרט לכמה פרקים בספר דניאל).

חסד

מונח מקראי המציין מעשה של טוב לב ונדיבות. החסד במקרא מתאר גם את היחס בין ה' לעם ישראל. בתקופת חז"ל התפתח המושג "חסד" למערכת של מחויבות חברתית, שכללה מוסדות של גמילות חסדים (גמ"ח) לכל נזקק, הקיימים גם בימינו.

...

חנה רחל ורברמאכר – הבתולה מלודמיר

מנהיגה דתית, מעין רבי או אדמו"ר, שפעלה באופן חריג לאישה (במאה ה-19) - תחילה בעיר הולדתה ואחר כך בירושלים. נשים דתיות פמיניסטיות רואות בה דמות מופלאה ומעוררת השראה.

חלוקת התורה לפרשות

חלוקת המשנה של התורה והשימוש בה

חכמת ישראל

"מדע היהדות" שנוסד בידי משכילים יהודים בגרמניה (המאה ה-19), במטרה להציג לסביבה הנוצרית את חשיבות היצירה והמסורת היהודית. התפתחות מקבילה ביהדות מזרח אירופה נועדה לצורכי פנים – להשכלת הציבור היהודי. "חכמת ישראל" הייתה הבסיס למחקר המודרני במדעי היהדות.

חיבת ציון - חובבי ציון

תנועה יהודית שקמה לפני הציונות ושאפה לתחיה יהודית בישראל.

חזקיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

חושן משפט

אחד מבגדי הכוהן הגדול, שהיה מעין כיס קיבול לאורים והתומים, שנועדו לגלות את משפט ה'. שם הבגד שימש בהשאלה ככותרת לחלק העוסק בדיני משפט בתוך ספרי הלכה.

חוני הַמְעַגֵל

מחכמי המשנה בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה), שנודע בזכות כוח תפילותיו, והידועה שבהם – התפילה לגשמי ברכה בזמן בצורת, כשהוא עומד בתוך מעגל שממנו לא זז עד שתפילתו התקבלה.

חוכמת שלמה

התכונה הבולטת ביותר בדמותו של שלמה המלך. מתת אֵל שביקש וקיבל לאחר המלכתו: "לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ - וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ ."

זרובבל בן שאלתיאל

דמות מקראית ממנהיגי עולי בבל בראשית הבית השני

וּנְתַנֶה תוקף

פיוט קדום מאוד ששולב בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. מתאר את יום הדין בשמים, שבו עומדים למשפט האדם והעולם. בימינו חוברו לפיוט לחנים חדשים.

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

התנ"ך והציונות

מקומו של התנ"ך בהתפתחות הציונות

התנ"ך בחינוך היהודי

מקומו של התנ"ך בחינוך היהודי לאורך הדורות

התנ"ך בחיי האדם ובמעגל השנה

השתלבותו של התנ"ך בחייו של היהודי המסורתי

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

אחד מזרמי היהדות בעולם ובישראל

הצדיק בחסידות

משמעותה של הדמות המובילה את הקהילה בתנועת החסידות

הפטרה

קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל.

העפלה

העלייה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל לפני הקמת המדינה.

הסופות בנגב

כינוי לפוגרומים שנערכו ב 1881 - 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקריאנה)

המתנגדים

תנועה יהודית שהתנגדה לתנועת החסידות

הכוהן הגדול והכוהנים במקרא

היהודים בפולין-ליטא במאה ה-18

מצב היהודים שגרו באירופה בפולין וליטא במאה ה-18.

החליצה במקרא

לפי חוקי התורה, כאשר אדם נפטר ללא בנים – חובה על אחיו לשאת את אלמנתו כדי להקים זרע והמשכיות למת. אם האח מסרב למלא חובה זו ולהתחתן עם אלמנת אחיו – מתקיים טקס חליצה.

דרך ארץ

צירוף מלשון חז"ל שמשמעותו הרווחת – התנהגות ראויה בין אדם לחברו, תוך הדגשת הקשר בין דרך ארץ לתורה. הלכות דרך ארץ עוסקות בכבוד הזולת ומחייבות את האדם בכל מעגלי חייו, ובאופן מוקפד ומיוחד - תלמידי חכמים, האמורים לשמש דוגמה.

תנועה ההשכלה היהודית

מגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

בית הכנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס

בית כנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה. נבנה ונחרב במאה ה-3 לספירה אך כמה מקירותיו המצוירים, יחידים מסוגם ששרדו מן העת העתיקה, נחשפו בתחילת המאה ה-20.

גֵר - וגֵר צדק

במקרא לא היה למושג "גֵר" תוכן דתי. גר היה מי שעזב את ארץ מולדתו ועבר לגור בארץ אחרת. התורה מקפידה במיוחד על היחס לגר - "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". גֵר צדק הוא מושג מלשון חז"ל המתכוון למי שאינו יהודי (או יהודייה) והחליט להצטרף לעם ישראל.

גדעון בן יואש

השופט הרביעי שבחר ה' להושיע את בני ישראל מיד המדיינים. תחילה ניסה לטעון שאינו מתאים לתפקיד באומרו: "אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי", ואולם מלחמתו במדיינים הייתה מופת לתעוזה, וקריאתו לשלוש מאות לוחמיו - "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" - נבחרה לסיסמת בית הספר לקצונה של צה"ל.

ברכת יצחק לבניו

יצחק העיוור ביקש לברך את עשיו בכורו לפני מותו, אך יעקב ואימו רבקה הטעו אותו לחשוב שעשיו הוא העומד לפניו, וכך זכה יעקב בברכה שנועדה לבן הבכור. כשהתגלתה התרמית, בירך יצחק גם את עשיו בברכה פחותה מזו שנועדה לו תחילה.

ברכות השחר

ברכות הנאמרות בכל יום באותו הנוסח וקשורות להתעוררות ולקימה בבוקר. מביעות את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.

ברוריה

אשתו של רבי מאיר (המאה ה-2 לספירה) ואחת הנשים היחידות הנזכרות במקורות חז"ל בזכות אישיותה ובזכות בקיאותה בהלכה. השתתפה בדיוני חכמים ונודעה כבעלת רגישות מוסרית גבוהה.

בנימין מטודלה

נוסע יהודי מפורסם מן העיר טודלה שבספרד (תחילת המאה ה-12). בשנות מסעותיו כתב יומן מסע ותיעד את רשמיו מן הערים והקהילות שבהן ביקר.

בני משה

אגודה שייסד אחד העם (המאה ה-19) כדי למצוא פתרון ל"צרת היהדות" באמצעות הרעיון הלאומי, תחיית חיי הרוח והתרבות העברית והכשרת הדור הצעיר.

בני ברית

ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.

בנות צלפחד

לצלפחד לא היו בנים אלא בנות בלבד. אחרי מותו ביקשו הבנות לרשת אותו – בניגוד לחוק שהיה קיים, שרק בנים זכאים לכך. מסופר שמשה הביא את טענותיהן לפני ה', ובעקבות מקרה זה נקבע חוק ירושה חדש, שבהיעדר בנים, זכאיות הבנות לרשת את האב.

בלק, בלעם והאתון

בלעם - שהיה ספק נביא ספק קוסם - רוכב על אתונו אל בלק מלך מואב שמבקש ממנו לקלל את בני ישראל. כשבלעם אינו מבין מדוע נעצרה, אלוהים מעניק לאתון יכולת דיבור, והיא מדברת עם אדונה בלשון בני אדם.

בית יוסף

ספרו ההלכתי המקיף והיסודי של ר' יוסף קארו (המאה ה-16), שנכתב כפירוש לספר הטורים ובהמשך שימש בסיס לספרו הנפוץ, שולחן ערוך.

בית המקדש השני

נבנה בירושלים בימי שיבת ציון (המאה ה-6 לפני הספירה), בעקבות הכרזת כורש. בימי הורדוס המלך (המאה ה-1 לפני הספירה) היה לאחד המבנים המפוארים במזרח. נחרב בידי הרומאים במהלך המרד הגדול (70 לספירה).

בית המקדש הראשון - תיאור המבנה

מתיאורי בית המקדש הראשון במלכים ובדברי הימים עולה שהיה זה מבנה מלבני ארוך ובו שלושה חללים: אולם כניסה, היכל (קודש) ודביר – קודש הקודשים. על פי המסופר, היה אורכו של בית המקדש הראשון כ-30 מטר, רוחבו כ-10 מטר, וגובהו כ-15 מטר.

ביקור חולים

מצוות ביקור חולים שייכת לתחום של צדקה וגמילות חסדים, והיא נזכרת לראשונה בתלמוד הבבלי כאחת משש מצוות, שאדם נהנה מפירותיהן בעולם הזה, והשָׂכָר שמור לו לעולם הבא.

בּוּנְד

מפלגת הפועלים היהודית הראשונה (וילנה, 1897), שהתנגדה לציונית אך הייתה לאומית באופייה ובמטרותיה. דרשה הכרה ביהודים כלאום - ולא רק כדת - ופעלה לשימור היידיש (ולא לתחיית העברית).

ארץ ישראל בתנ"ך

ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים (הרחבים והמצומצמים), וכפי שהיא מוצגת במחשבת המקרא: הארץ המובטחת לעם ישראל "לַאֲחֻזַּת עוֹלָם" - בתנאי שישמרו על אורח חיים מוסרי ודתי, הכולל צדק ומשפט.

אמוראים

כינוי לחכמים שפעלו בבבל ובארץ ישראל במאות 5-3 לספירה ויצרו את התלמודים הבבלי והירושלמי.

אלעזר הקליר

גדול הפייטנים "הקלסיים" בארץ ישראל, חי בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 לספירה.

אלישע בן אבויה

מחכמי המשנה, תלמידו של רבי עקיבא ורבו של רבי מאיר (המאה ה-2 לספירה). מחשובי החכמים בדורו ובעל השפעה, שבחר להתפקר ולעזוב את היהדות (ומכאן כינויו - "האַחֵר").

אהוד בן גרא

השופט השני שהנהיג את ישראל בתקופת השופטים, התנקש במלך מואב, ובזכותו הכניעו בני ישראל את המואבים.

"אדון עולם"

פיוט הפותח את תפילת שחרית, נכתב כנראה בספרד במאה 13-12 ומתאר את מלכותו הנצחית של האל ואת יחידותו.

אברהם גייגר

בן למשפחה שמרנית ודתית בגרמניה במאה ה-19, אחד מן האידאולוגים המרכזיים של תנועת הרפורמה.

חשמונאים

משפחת כוהנים שהנהיגה את מרד החשמונאים, ייסדה את מדינת החשמונאים (המאה ה-2 לפנה"ס) והפכה את ארץ ישראל למדינה יהודית ריבונית עד להשתלטות הרומאים (37 לפנה"ס).

האַם (חנה) ושבעת בניה

בספר מקבים ב מסופר על שבעה אחים שנאלצו - בפקודת המלך אנטיוכוס אפיפנס - לעבור על איסורי היהדות. כל אחד מהם סירב, והוצא להורג בנוכחות אימו.

ספר הַיוֹבְלִים

ספר חיצוני (לתנ"ך), ובו מתוארים האירועים שקרו מבריאת העולם ועד יציאת מצרים, תוך חלוקתם למחזורים של 50 שנה (יובל) - ומכאן שמו.

אבות מלאכה

ל"ט (39) המלאכות העיקריות שאסורות בשבת, לפי ההלכה.

אביי

מחכמי התלמוד הבבלי, זכה במעמד מיוחד לצד רבא "כאחד משני העמודים שהתלמוד עומד עליהם".

הנרייטה סֹאלְד

מנהיגה ציונית ומחנכת, ילידת ארצות הברית. ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה", את המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, את עליית הנוער ואת בית הספר הראשון לעובדת סוציאליות בארץ ישראל.

המרד הגדול

המרד של היהודים ברומאים (66 – 73 לספירה), שפרץ בירושלים, התפשט ביהודה ובגליל והוכרע בחודש אב בשנת 70, עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים ושריפת בית המקדש השני. כישלונו של המרד הגדול מציין את סיום תקופת הבית השני בתולדות ישראל.

"אור הגנוז"

ספרו של מרטין בובר על מנהיגי החסידות, הצדיקים "המלהיבים" בדורות הראשונים. במבוא לספר מוצגים עיקרי החסידות, לפי תפיסתו, וסקירה של מנהיגי החסידות וייחודו של כל אחד מהם.

מרדכי מרטין בובר

איש רוח והגות, בעל תודעה יהודית ולאומית והשכלה כללית רחבה. פרשן ומתרגם המקרא, חוקר חסידות ומראשוני האוניברסיטה העברית. תרומתו ההגותית המרכזית הייתה התפיסה הדיאלוגית - אני-אתה - בתנ"ך וביהדות. זכה לפרסים רבים, ובהם פרס ישראל (1958).

ברוך שפינוזה

פילוסוף יהודי הולנדי בן המאה ה-17, כָּפַר בדת ישראל (ובכל דת שהיא) והניח את היסודות לביקורת המקרא המודרנית.

יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי

יצחק בן צבי - הנשיא השני של מדינת ישראל וממנהיגי היישוב בארץ. אישתו, רחל ינאית, הייתה מנהיגת "תנועת הפועלות" וכלת פרס ישראל על תרומתה לחינוך ולחברה בארץ. שניהם היו ממייסדי ארגון "השומר". בן צבי היה נשיא צנוע, שקבע את בית הנשיא בצריף עץ בירושלים וניהל עם רעייתו אורח חיים פשוט ועממי.

אבלות

מצבו של האדם האָבֵל, שאחד מבני משפחתו הקרובים ביותר נפטר. פרקי הזמן של האבלות - שבוע ("שבעה"), שלושים יום ושנת אבל (על אב ואם בלבד) - נועדו לסייע למתאבל להשלים עם אובדנו ולחזור לחיים בהדרגה.