146 תוצאות

סידור תוצאות לפי

הכל

מדרש הלכה

פרשנות הלכתית (להבדיל מאגדתית), המעגנת הלכות, מצוות, של התורה שבעל-פה בתורה שבכתב (חמישה חומשי תורה). מדרשי הלכה נכתבו בעברית בעיקר על ידי חכמי המשנה. הם משובצים בספרות חז"ל לסוגיה וגם כונסו בקבצים מיוחדים.

אמונות ודעות

ספר הפילוסופיה של רב סעדיה גאון בו ביסס את תפישתו שאין סתירה בין המסורת היהודית לשכל הישר.

שירת החול בספרד בימי הביניים

חידוש בשירה העברית של משוררי ספרד (המאות 10 – 15), שראשיתו באנדלוסיה המוסלמית בהשראת השירה הערבית. שירת החול - להבדיל משירת הקודש - עסקה בחיי האדם וכללה שירי טבע ויין, ידידות ואהבה, והפכה בהדרגה משירה אליטיסטית לשירה עממית.

תנ"ך - כללי

ספר הספרים של העם היהודי. הספר שסביבו נכתבו מרבית הספרים של העם היהודי מאז ועד לימינו. הספר כולל חוקים, תיאורים סיפורים, דברי חוכמה ועוד.

תרגום אונקלוס לתורה

התרגום הארמי הנפוץ ביותר שנמצא היום בכמעט כל החומשים וספרי התורה המפורשים.

תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים

התרגום הארמי לנביאים הוא מהתרגומים הקדומים ביותר של התנ"ך ששורשיו במאה הראשונה לספירה.

תרגומי התנ"ך בעת החדשה

במהלך העת החדשה תורגם התנ"ך לעשרות שפות - יותר מכל ספר אחר בעולם. תרגומים אלו נעשו בעיקר בידי נוצרים ובני דתות אחרות - אך גם בידי יהודים עבור עצמם ועבור בני הדתות האחרות.

תרגומי התנ"ך הקדומים

התנ"ך נכתב ברובו בעברית אבל לאחר תקופת המקרא העברית פחות ופחות מדוברת – אז מה עושים מתרגמים לשפה המדוברת ארמית.

תרגומים לטיניים למקרא

תרגומים שנעשו לתנ"ך לשפה הלטינית כבר מהמאה ה-2 לספירה.

תרי"ג מצוות

613 (בגימטרייה: תרי"ג) - מספר המצוות שבתורה, ובהן מצוות עשה ומצוות לא תעשה (איסורים).

אברהם ושרה - במקרא ובספרות חז"ל

ילדותו של אברהם - במדרשי חז"ל, שרה בארמונות פרעה ואבימלך וניסיונותיו של אברהם להציל את סדום - בספר בראשית.

תַנָאִים

חכמי ארץ ישראל – חכמי ההלכה והאגדה (מאות 1 – 3 לספירה), שעסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה.

ש"ס - שישה סדרי משנה

ששת החלקים של המשנה – שישה סדרי משנה, שהיו בהמשך גם לשישה סדרי התלמוד הבבלי.

שיר המעלות - "בשוב ה' את שיבת ציון"

אחד מ-15 שירי המעלות שבספר תהלים (מזמור קכו). ממחיש את כמיהת גולי בבל לשיבה לארצם ולעבודת האדמה. את המזמור נוהגים לשיר לפני ברכת המזון בימי שבת, חג ומועד.

שירת הקודש בספרד בימי הביניים

שירת הקודש, שראשיתה בפיוט הארצישראלי הקדום, התחדשה בספרד (המאות 10 – 15) ושם הגיעה לשיאה. נכתבה בהשפעת שירי החול ובהשראת המקרא. בעלת מאפיינים ייחודיים, ובהם: העיסוק ברעיונות פילוסופיים ושילובה גם בטקסים בבית ובמשפחה.

שיר המעלות

פתיחה המשותפת ל-15 מזמורי תהלים. המילה "מעלות" פירושה - מדרגות, ולכן נוהגים לפרש את הפתיחה כמעידה על המקום שבו נהגו הלוויים לשיר מזמורים אלו: מדרגות בית המקדש.

שאול המלך - הבגד והחנית

החנית והבגד ייצגו את שלטונו וסמכותו של שאול המלך. החנית ייצגה את כוחו כמו גם את חולשתו, בעיקר ביחסיו עם דויד. הבגד השלם ייצג את מלכות שאול, וקריעתו סימלה גם את אובדן השלטון וגם את הקרע ביחסו עם שמואל הנביא.

רומי וירושלים

ספרו של משה הס (גרמניה 1862) שקרא ליהודים לממש את רעיון התחייה הלאומית, לחזור למולדתם ולממש בה עקרונות של צדק סוציאלי בהשראת חוקי התורה וחזון הנביאים. הספר עורר בזמנו ספקנות וביקורת אך היה לימים היה מקור השראה לתנועה הציונית.

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד

פואמת מחאה שכתב המשורר י"ל גורדון (מאה 19) על מעמד האישה בחברה היהודית במזרח אירופה ועל אטימות ליבם של רבנים, שהתעלמו מסבלה של עגונה ומעקרונות הצדק והמוסר היהודי.

פרשנות המקרא הקדומה

התנ"ך – הטקסט העברי הראשון והמקודש של עם ישראל – הוא טקסט חתום שאין לשנותו. מכאן הצורך לתווך את תכניו כבר בדורות קדומים באמצעות הפרשנות לסוגיה, מפרשנות פנים-מקראית, דרך תרגומי מקרא קדומים (עם ביאור) ועד פרשנות חז"ל המדרשית.

ספרי מצוות

סוגה של ספרים שמונים את המצוות ומחלקים אותן לפי קבוצות.

ספרי נביאים ראשונים

החלק הראשון בחלק השני של התנ"ך - נביאים. זה החלק הסיפורי בו מתואר מהכניסה לארץ ועד לחורבן בית המקדש.

ספר הוויכוח

ספרו של רמב"ן (המאה ה-13) המתעד את "ויכוח ברצלונה", שהתקיים ביוזמת מלך אָרָגוֹן ובהשתתפות נציגי הכנסייה, ובהם כומר מומר. תחילה נועד הספר לתעד את האשמות הנצרות נגד היהדות ואת תשובות רמב"ן, אך בהמשך הפך למקור של חוזק ליהודים באמונתם נגד התקפות הנוצרים.

ספר הקבצנים

הרומן "המעניין והמורכב ביותר" שכתב מנדלי מוכר ספרים (ש"י אברמוביץ), תחילה ביידיש ולאחר מכן בעיבוד לעברית. גיבור הרומן ואהובתו הם שני בעלי מומים, ומסביבם – גלריה של טיפוסים מהווי העיירה היהודית ברוסיה.

ספר מדע

הספר הפותח את יצירתו ההלכתית הגדולה של רמב"ם - "משנה תורה" - ועוסק ביסודות האמונה.

ספרות המוסר

ספרות שנכתבה החל בימי הביניים במטרה לחזק את האמונה וההתנהגות המוסרית של היחיד ולתת משמעות לחיים בתלאות הגלות. כללה גם ביקורת חברתית על הנהגת הקהילה.

מִשְׁנֵה תורה

ספרו ההלכתי של ר' משה בן מימון (הרמב"ם) שבו יצר מחדש את עולם ההלכה וסידר אותו.

מקרא וארכיאולוגיה

הקשר בין המקרא ובין הארכאולגיה שנחקרה בארץ ישראל ובמקומות רבים עומדת בשאלה - יש או אין קשר?

מעמד הר סיני בספרות חז"ל וימי הביניים

מדרשי חז"ל על מעמד הר סיני עוסקים בהיבטים שונים של האירוע שלא נזכרים במקרא: העיתוי, בחירת הר סיני, בחירת מקבל התורה ועוד. בספרות ימי הביניים שימש המעמד הוכחה לאמיתותה של דת ישראל והתפרש גם כנקודת מפנה ביחס העם אל משה כנביא ה'.

מסילת ישרים

ספר המוסר "רב ההשפעה והנפוץ ביותר" ביהדות, שכתב ר' משה חיים לוצאטו (המאה ה-18). הספר מפרט את המידות המוסריות הראויות, את הדרכים להשגתן ואת המכשולים הצפויים.

מִשְׁנָה

היצירה ההלכתית הראשונה שנכתבה אחרי התורה שבכתב - בארץ ישראל. המשנה מבוססת על דברים שנמסרו בעל פה מדור לדור, עד שהועלו על הכתב ונערכו בידי רבי יהודה הנשיא בשנת 220 לספירה (בערך).

מַחְבֶּרֶת (מקאמה)

סיפור קצר ומחורז שמקורו בשירה הערבית בספרד של ימי הביניים. המקאמה ("מחברת") הייתה לחלק משירת החול העברית בזכות תרגומיו וכתיבתו של יהודה אלחריזי, והגיעה גם ליצירה היהודית בתימן וגם ליצירה בימינו.

מדרש הגדול

קובץ מדרשים לכל חמשת חומשי התורה, גולת הכותרת של יצירת יהודי תימן (המאה ה-13).

מגילות מדבר יהודה

אלפי קטעים מכתבי יד מימי הבית השני, ובהם חלקים מספרי התנ"ך וספר ישעיהו שנשמר כמעט בשלימותו. המגילות נשתמרו כאלפיים שנה במערות במדבר יהודה ותרמו רבות לחקר המקרא, תולדות ישראל והנצרות הקדומה.

מגן דויד

מגן דויד הוא סמל גיאומטרי עתיק, שהופיע לראשונה כסמל יהודי במאה ה-14 בפראג. מראשית המאה ה-19 הפך לסמל יהודי נפוץ, ששובץ במרכז הדגל של התנועה הציונית – הוא דגל מדינת ישראל.

מדרש אגדה

פרשנות יצירתית לפסוקי המקרא - וגם: שֵם כולל לספרים המאגדים פרשנות זו לתנ"ך ("מדרש רבה"). מדרשי האגדה משמשים יסוד מרכזי בפרשנות המקרא המסורתית ומוסיפים לה "לחלוחית של שירה".

מדרש רבה

שם כולל לספרים של מדרשי אגדה קדומים לחמשת חומשי תורה ולחמש מגילות. התגבשו בעיקר בארץ ישראל, שונים מבחינת המבנה וזמן העריכה, ונמנים עם המדרשים המקובלים עד היום.

מורה הנבוכים

ספרו הפילוסופי של רמב"ם, המציג פרשנות שכלתנית בנושאים אמוניים לאותם נבוכים, שמצאו סתירות לכאורה בין האמונה למדע. הספר עורר פולמוס ואף ביקורת חריפה, אך היה לרב השפעה לדורות ופתח עידן חדש בהגות היהודית.

כתר מלכות

יצירתו הפיוטית ההגותית של שלמה אבן גבירול, העוסקת בתפיסת האלוהות ובחוויה הדתית. היצירה זכתה לתרגומים לשפות רבות ולחיקויים בשירת הקודש העברית.

כתב רש"י

גופן (פונט) שבו השתמשו להדפסת פירוש רש"י בספר העברי הראשון שנדפס – תורה עם פירוש רש"י (1475).

כתר ארם צובה

כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך. נכתב ונוקד בטבריה בתחילת המאה ה-10. עליו הסתמך רמב"ם, ועובדה זו חיזקה את מעמדו הייחודי בין כתבי היד של התנ"ך.

חובות הלבבות

ספרו של ר' בחיי אבן פקודה (המאה ה-11), העוסק בחובות הלבבות: חובות המצפון המסורות לליבו של היהודי, שאינן גלויות לזולתו וידועות רק לו ולבוראו. נכתב בערבית ותורגם לעברית, והיה לאחד מספרי ההגות היהודית המשפיעים בדורו ולדורות.

יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס)

ההיסטוריון היהודי הגדול של תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). מפקד צבאי ודיפלומט, שהשתתף באופן פעיל במרד הגדול ברומאים וגם תיעד אותו ואת החברה היהודית בת זמנו בארץ ובסביבותיה.

הפיוט הארץ-ישראלי הקדום

שירת הקודש (המאות 3 – 6) שנוצרה בארץ ישראל והייתה במשך כמה מאות שנים יצירה ארץ-ישראלית בלעדית. נכתבה בלשון חז"ל (ולא בלשון המקרא) ושולבה בתפילה בבית הכנסת.

פיוט

שיר שנכתב במסגרת שירת הקודש, שראשיתה בארץ ישראל בתקופת התלמוד ושיאה בספרד בימי הביניים. הפיוט בימינו משלב ישן וחדש, מזרח ומערב.

ימים נוראים - ש"י עגנון

ספר מנהגים, מדרשים ואגדות לימי הרחמים והסליחות – ראש השנה, יום הכיפורים והימים שביניהם – שליקט, עיבד וערך עגנון, ובו מימש את שאיפתו לפרסם ספר קודש המיועד לבית הכנסת.

מדינת היהודים

ספרו של בנימין זאב הרצל שנכתב בגרמנית והציג את חזון הריבונות המחודשת בארץ ישראל כפתרון מודרני ומדיני למצוקת היהודים ולאנטישמיות. הספר זיכה את מחברו בתואר "חוזה המדינה".

ביקורת המקרא

חקר המקרא בכלים מדעיים הנהוגים במחקר ובפרשנות של כל יצירה ספרותית, ללא התייחסות למעמדו המקודש. וזאת בניגוד לפרשנות המסורתית הגורסת, כי התנ"ך נכתב ברוח הקודש ומכאן ייחודו.

אלטנוילנד

רומן אוטופי שכתב (בגרמנית) בנימין זאב הרצל בשנת 1902, ובו תיאר מדינה יהודית מודרנית המבוססת על אידאלים חברתיים וקדמה טכנולוגית. בשער הספר כתב הרצל: "אם תרצו - אין זו אגדה".

אגדה - והגדה

מהי הגדה – ומה הקשר וההבדל בין אגדה להגדה?

"חבצלת"

עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.

"הצפירה"

העיתון העברי הראשון בפולין, שהחל כשבועון (1862) ועסק בפוליטיקה ובחדשות מדע לצד ידיעות על קהילות היהודים. משנת 1900 היה לביטאונה של ההתעוררות הציונית, פירסם מפרי עטם של סופרי התחייה ומשורריה, וזכה לאלפי מנויים.

"הצבי - האור"

עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה, שיצא לאור בירושלים (1884 – 1915) ונאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, כולל בהזנחה הסביבתית בשכונות היהודים. ביקש לעצב את ירושלים כמרכז רוחני ולהחיות את הדיבור העברי.

הספרות העברית החדשה – וההשכלה

הספרות העברית החדשה לסוגיה צמחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-1, בתקופת הזוהר של ההשכלה היהודית. בנוסף על ספרות יפה (רומנים ושירה) נכתבו ספרי עיון ולימוד שנועדו להשכלתם של המוני היהודים.

המגיד

העיתון העברי הראשון (1856 – 1903). יצא לאור בפרוסיה (גרמניה) והיה ביטאונה של היהדות הדתית המתונה. רוב קוראיו היו יהודי רוסיה. תמך ביישוב הארץ, בהרצל ובתנועה הציונית.

הלכה

שם כולל לחוקים ולמצוות שביהדות. ההלכה מבוססת גם על התורה שבכתב וגם על התורה שבעל-פה, וספר ההלכה הנפוץ ביותר הוא "שולחן ערוך" (המאה ה-16).

.

ברכת המזון

הברכה שנוהגים לומר אחרי ארוחה הכוללת לחם שנאפה מאחד מחמשת מיני הדגן.

ברכה מעין שלוש - וברכה אחרונה

ברכה שנוהגים לומר אחרי אכילת מזון מדגן (שאינו לחם, כגון: עוגה) או פרי משבעת המינים ואחרי שתיית יין - וברכה קצרה נוספת.

סליחות

תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת החל בחודש אלול – המסיים את השנה בלוח העברי – ועד יום הכיפורים, ובהן בקשת סליחה על חטאי השנה החולפת. קטעי התפילה, הפסוקים והפיוטים, חוזרים ומזכירים את מידות הרחמים של האל ואת זכויותיהם של אבות האומה.

סידור התפילה

מספרי היסוד של היהדות, נועד לזמן התפילה בלבד, ובו תפילות לחול, לשבת ולמועד, לבית ולבית הכנסת ולכל טקסי החיים – מן הלידה עד הפטירה. נתחבר לאורך דורות רבים ובו קטעים מן התנ"ך לצד טקסטים בני ימינו.

"אתם ראיתם" - ש"י עגנון

מבחר מדרשים קדומים ומאוחרים וקטעים מספר הזוהר שליקט, תרגם (מארמית) וערך ש"י עגנון על מעמד הר סיני ומתן תורה (שמות יט-כ). עגנון קיצר לעתים את המקורות שבהם בחר, אך הקפיד לשמור על לשונם וסגנונם.

הרומנסה בלאדינו

הגרסה הספרדית-יהודית של הרומנסה שנכתבה בלאדינו, הגיעה לשיא פריחתה במאות 16-15ונשתמרה עד ימינו. הרומנסה עוסקת בנושאים מתחום הרגש - ידידות ואהבה, קנאה ושנאה, בדמויות מקראיות ועוד.

התלמוד הירושלמי

חיבור שנוצר בארץ ישראל במאות ה 4-3 ומבוסס על פרשנות של המשנה ותכנים נוספים שנוספו על ידי החכמים בני התקופה שמכונים אמוראים.

תלמוד בבלי

החיבור שאוסף את יצירתם של חכמים בני המאות 5-3 בבבל בהלכה, באגדה ובמדרש.

חמש מגילות

חמישה ספרים – מגילת רות, שיר השירים, קהלת, איכה ומגילת אסתר – השייכים לחלק הכתובים שבתנ"ך, ואותם קוראים בחגים ובימי זיכרון. הכינוי "מגילות" ניתן לספרים אלו על ידי חז"ל.

הכוזרי

ספרו הפילוסופי של ר' יהודה הלוי (ספרד, המאה ה-12), ובו מתווכח המחבר עם הפילוסופיה, ובעיקר עם שתי הדתות השליטות - הנצרות והאסלאם, כדי להוכיח את אמיתותה של דת ישראל. הספר נכתב במתכונת של דו שיח בין מלך כוזר, "הכוזרי", לחכם היהודי, "החבר".

שמעון דובנוב

מגדולי ההיסטוריונים היהודים (רוסיה, מאה 20-19), שמפעל חייו היה מחקרו ההיסטורי המקיף – "דברי ימי עם עולם". האמין כי היהודים הם עַם "שֶׁכָּל העולם מקומו" וביקש לחזק את האופי הרוחני והתרבותי של קהילות היהודים באשר הן. נרצח בשואה בגיל 81.

צאינה וראינה

חיבור שכלל מקורות יהודים רבים מסודרים על פי פרשות השבוע. הספר נכתב ביידיש על מנת שגם מיש אינם יודעים עברית ברמה טובה יוכלו לקראו.

פרשנות המקרא בעת החדשה

פרשנות שראשיתה בתרבות ההשכלה וחקר המקרא, והיא כוללת פרשנות מסורתית לצד פרשנות מדעית ומחקרית. במדינת ישראל יצאו לאור סדרות של תנ"ך מבואר ומפורש, המותאמות למגוון קוראים ולומדים בני ימינו.

אברהם וישמעאל - במדרשי חז"ל

לפי חז"ל, היה גירוש ישמעאל אחד מעשרת הניסיונות של אברהם. מדרשי אגדה מרחיבים בתיאור הקושי של אברהם להיפרד מבנו ומדגישים את המשך הקשר ביניהם, כולל ביקורי אברהם אצל ישמעאל.

מסורה

הערות שהועלו על הכתב בידי בעלי המסורה (מאות 5 – 10) במטרה לשמר את הנוסח האחיד של התנ"ך: אופן כתיבתו וקריאתו, חלוקתו לפרשות ולפסקאות ועוד.

ספר צוואות בני יעקב

ספר חיצוני (לתנ"ך) המציג את צוואותיהם של 12 בני יעקב, שבטי ישראל.

"לְכָה דודי"

פיוט שמושר בקבלת שבת בכל קהילת ישראל

ייני

פייטן ארץ ישראלי בן המאה השישי לספירה.

תרגום שני

אחד משני התרגומים לארמית של מגילת אסתר, הכולל תוספות ארוכות של מדרשים ואגדות.

תוספתא

חיבור מתקופת התנאים שמכיל הלכות וסיפורים שלא נכנסו למשנה. התוספתא מהווה את אחד החיבורים המשמעותיים ביותר בספרות היהודית.

שאלות ותשובות (שו"ת)

שיטה לימודית בתחום ההלכה: יהודים שנתקלו בבעיה פנו בכתב לחכמים, ואלו שלחו להם תשובה בכתב. ראשיתה של השיטה בבבל, והיא נפוצה בכל קהילות ישראל עד ימינו.

מלכויות, זיכרונות, שופרות

שלוש ברכות המיוחדות לתפילת מוסף של ראש השנה וממחישות בשילוב פסוקי מקרא את מלכותו של האל בעולם, את האל כזוכר הברית עם ברואיו ועם ישראל, ואת ההתגלות בהר סיני "בקולות וברקים... ובקול שופר".

כל נִדְרֵי

תפילה בארמית הנאמרת בטקסיות בבית הכנסת עם כניסת יום הכיפורים. עוסקת בהתרת נדרים אך במשך הדורות קיבלה משמעות מיוחדת. היא נחתמת בברכת "שהחיינו".

חרם דרבנו גרשום

תקנות המיוחסות לר' גרשום מאור הגולה (המאה ה-11) ונקראות כך כי מי שעבר עליהן היה צפוי לחרם של הקהילה. שתי התקנות העיקריות נוגעות למעמד האישה - האיסור על ריבוי נשים והאיסור לתת לאישה גט בניגוד לרצונה, והן נחשבות לתיקון החשוב ביותר בדיני אישות במשפט העברי.

שלושה עשר עיקרי האמונה של רמב"ם

שולחן ערוך

ספר הפסיקה הספרדי שכתב ר' יוסף קארו (צפת, המאה ה-16) והתקבל בכל קהילות ישראל אחרי שנוספה לו "המפה", לפי מנהגי אשכנז. הספר מבוסס על "משנה תורה" של רמב"ם, מקיף את כל תחומי החיים ונועד לכל אדם, הדיוט ותלמיד חכם כאחד.

צוואת ריב"ש

ספר שהוצג כצוואתו של הבעל שם טוב, אך נכתב בידי אחד מתלמידיו. הספר תואם בתכניו - אך לא בלשונו ובסגנונו - את תורתו של הבעש"ט.

פרשנות המקרא בימי הביניים

פרשנות שנכתבה במרכזים היהודיים של התקופה. מעוגנת בפרשנות חז"ל, אך בהשפעת הזמן והמקום כללה גם פרשנות לשונית ופשט וגם פרשנות פילוסופית וקבלית – ומענה לאתגרים של הפרשנות הנוצרית לתנ"ך.

עשרת הניסיונות של אברהם

תיאור חייו של אברהם דרך 10 אירועים בספר בראשית.

ספר תולדות יעקב יוסף

הספר החסידי הראשון שיצא לאור (1780). מציג את רעיונותיה של תנועת החסידות כפי שגובשו על ידי מייסדה, הבעש"ט, ונכתבו בסגנונו ובלשונו בידי תלמידו המובהק, ר' יעקב יוסף מפולנאה.

ספר התניא

ספר היסוד של חסידות חב"ד שכתב (בעברית) מייסדה, ר' שניאור זלמן מלאדי. הספר מציג את תפיסתו ואת חידושו: הגדרת המושג "בינוני" לא כשלב ביניים אלא כשיא, והצגת שיטות ודרכים להגיע לדרגה זו.

ספר המוסר - ר' זכריה אלצ'אהרי

ספרו של ר' זכריה אלצ'אהרי (המאה ה-16). נכתב בזמן מאסרו בתימן ומציג סיפורים קצרים ומחורזים בסגנון המקאמה ובמגוון נושאים, בהשפעת משוררי ספרד והשירה הערבית.

סיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב

סיפורים שסיפר בעל פה (וביידיש) ר' נחמן בשנותיו האחרונות והועלו על הכתב (בעברית) בידי תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ. הסיפור האחרון - "מעשה בשבעה קבצנים" - נחשב לפסגת יצירתו.

ספר הטורים

ספרו ההלכתי פורץ הדרך של ר' יעקב בן הראש (ספרד, המאה ה-14), ובו ארבעה חלקים, "טורים", המבוססים על התלמוד ועל פסיקת רמב"ם. בהשראתו נכתב הספר "שולחן ערוך".

ספרי מקבים

ארבעה ספרים חיצוניים (לתנ"ך) הנקראים גם "ספרי חשמונאים". מקבים א ומקבים ב מתארים את מרד החשמונאים ואת מלחמותיהם ביוונים ובעמים השכנים. שלושה ספרי מקבים נכתבו ביוונית; רק מקבים א נכתב בעברית, אך הגיע לידינו בתרגום ליוונית.

ספרים חיצוניים

ספרים שנכתבו בידי יהודים בימי הבית השני אך לא נכללו בתנ"ך. הם הגיעו לידינו בתרגום לשפות אחרות באמצעות הכנסיות הנוצריות. יש בהם הקשורים לסיפורי התנ"ך, ויש (לדוגמה: ספרי מקבים) העוסקים בנושאים אחרים.

נפש החיים

ספרו של ר' חיים מוולוז'ין, שהציג מסכת רעיונית מקיפה תוך הדגשת לימוד התורה כערך מרכזי; וזאת בתגובה לגישתה של תנועת החסידות, שדחקה את ערך הלמדנות והדגישה את הדבקות הדתית.

נועם אלימלך

ספרו של ר' אלימלך מליזנסק, מנהיג חסידי גליציה. עיקר חידושו של הספר בדרשות המתייחסות לפרשות השבוע ועוסקות באחריותו של המנהיג החסידי לחסידיו ובתפקידו כמתווך בין האל לאדם.

משה רבנו - בנצרות, באסלאם ובדת השומרונית

כתבי הנצרות מתארים את משה כדמות מופת בכל הקשור לאמונה באל. הקוראן מספר בהרחבה על סיידנא מוסא, משה רבנו, שליח ונביא ומי שאלוהים הודיע לו על שליחותו העתידית של מוחמד. השומרונים רואים במשה את הנביא היחיד שקיבל את התורה וכתב אותה, והאמונה בו היא אחד מארבעת עיקרי האמונה שלהם.

משה רבנו במדרש, בהגות, בשירה ובאומנות

דמותו של משה רבנו במדרשי חז"ל, שהרחיבו מעבר למצוי במקרא ומילאו פערים במקומות שהמקרא קיצר או לא ציין דבר. דמותו של משה בהגות היהודית (של רמב"ם ואחד העם), בשירה העברית מתקופת ההשכלה עד ימינו ובאומנות היהודית והנוצרית זה יותר מ-1,600 שנה.

תורה - חמישה חומשי תורה

החלק הראשון מתוך ספר הספרים. הספר מתאר את קורותיו של עם מבריאת העולם ועד לכניסה לארץ ישראל. ובתוך זה מצוות, שירה ודברים נוספים.

תורה - כללי

השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. על פי המסורת היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בספר זה והן התבררו בתורה שבעל פה.

ליקוטי מוהר"ן

ליקוטי דרשות של ר' נחמן מברסלב, שנאמרו במקור ביידיש בבית הכנסת בשבתות ובחגים, תורגמו בצאת השבת (או החג) לעברית ונערכו בידי תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ.

כתבי יד ודפוסים של התנ"ך

המקרא הועתק והודפס אלפי פעמים לאורך הדורות.

יוסי בן יוסי

פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5

השילוח

ירחון שייסד אחד העם ברוסיה (1896), כבמה לציונות הרוחנית שנאבקה בציונית המדינית. הירחון עודד את היצירה היהודית בעברית
ועבר לירושלים עם עלייתו ארצה של עורכו השני, פרופ' קלוזנר.

המליץ

העיתון העברי הראשון ברוסיה (1860). במשך יותר מ-40 שנה הפיץ את רעיון התחייה הלאומית ושימש במה ליצירה העברית ולמאמרים פולמוסיים שהיו על סדר היום היהודי והציוני באותה עת.

הטור השביעי

מדור שבועי שפרסם נתן אלתרמן בעיתון "דבר" - שירה עיתונאית שבאמצעותה הגיב על אירועי הזמן בארץ, בעם היהודי ובעולם במשך 24 שנים. "הטור השביעי" השפיע על דעת הקהל וההנהגה בארץ, עיצב את השיח הציבורי והפך את אלתרמן ל"מצפון הלאומי".

דיוואן

מילה בערבית שפירושה - כינוס חומר בכתב, ובימי הביניים, לפני המצאת הדפוס, היו הדיוואנים קובצי שירה. לידינו הגיעו דיוואנים של גדולי המשוררים היהודים בספרד של ימי הביניים.

איש ההלכה - גלוי ונסתר

מסה עיונית רחבת היקף מאת הרב סולוביצ'יק, שהעמידה את המושג "הלכה" במרכז ההוויה של היהודי המאמין ויצרה תפנית במחשבה היהודית.

איש האמונה הבודד

מסה עיונית מאת הרב סולוביצ'יק על בעיות האדם המאמין בדורנו, מתארת את תחושת בדידותו של המאמין "בשל מצבו המיוחד בחברה החילונית שלנו".

אורות הקודש

סדרה המבוססת על אלפי קטעים שכתב הראי"ה קוק ונחשבת לגולת הכותרת של הגותו. שם הסדרה מבוסס על שני יסודות בהגותו: הקודש - חכמת הקודש (להבדיל מחכמת החול, ההשכלה), והאור - אור הקודש, "אור שמח, מרומם, מעדֵן". הסדרה לוקטה ונערכה בידי תלמידו, הרב דוד כהן (הרב הנזיר).

אורות

ספר של הראי"ה קוק, שיצא לאור בחייו במתכונת מצומצמת ועורר עליו ביקורת קשה מצד חוגים חרדים בשל יחסו החיובי לחלוצים, לציונות ולחילוניות. לאחר מותו פירסם בנו, הרב י"צ קוק, מהדורה חדשה ומורחבת, שנעשתה ספר יסוד באידאולוגיה של אנשי "גוש אמונים".

אוטואמנציפציה!

ספרו של ד"ר י"ל פינסקר שנכתב בגרמנית (1882) כקריאה של "יְהוּדִי רוּסִי" לבני עמו לא להמתין לא למשיח ולא לשוויון זכויות בארצותיהם, אלא לפעול לשחרור עצמי (אוטואמנציפציה) ולהקמת "ארץ מקלט". אחד העם תירגם לעברית את הספר, והוא נעשה לאחד מכתבי היסוד של התנועה הציונית.

מורה נבוכי הזמן

ספרו ההיסטוריוסופי של ר' נחמן קרוכמל

מעוז צור ישועתי

פיוט (גרמניה, המאה ה-13) שנוהגים לשיר בחנוכה אחרי הדלקת הנרות. הפיוט נכתב על רקע רדיפות היהודים באירופה באותה תקופה, לאו דווקא לחנוכה. הלחן המסורתי מבוסס על שיר לכת גרמני.

סמל המדינה

הסמל מבוסס על חזון זכריה הנביא: במרכזו מנורת שבעת הקנים, ומשני צדדיה ענפי זית. סמל המדינה - שלא כמו הדגל וההמנון - נקבע לאחר הקמתה, ועוצב בידי האחים שמיר.

יוסף ג'יקטיליה

מראשוני המקובלים בספרד (המאה ה-13), שנמנה עם יוצריה של ספרות הקבלה הענפה. ספרו של גי'קטיליה, "שערי אורה", מגלה קרבה לספר הזוהר, שנכתב כנראה בידי תלמידו.

ספרי הכתובים

החלק השלישי של ספרי התנ"ך, ובו 11 ספרים (ספרי אמ"ת, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים), שנכתבו לפי המסורת ברוח הקודש עד לסוף ימי פרס (תקופת הבית השני).

ספרות ההיכלות והמרכבה

חיבורים מיסטיים קדומים (המאות 2 - 7 לספירה) שנכתבו בעברית ובארמית ועוסקים בבריאת העולם, ובעיקר בתיאור העולמות העליונים והנהגת האל את העולם, האדם וההיסטוריה.

ספר יצירה

חיבור מיסטי קדום וקצר מאוד, שנכתב בארץ ישראל (בעברית). מאחר שהבריאה הייתה במאמר האל, מנסה הספר לחשוף את רזי יצירת העולם תוך התבססות על 22 אותיות הא"ב (והמספרים 1 - 10).

ספר העיקרים

נכתב (בעברית) בידי ר' יוסף אלבו בעקבות ויכוח טורטוסה. הספר עוסק בעיקרי האמונה היהודית כפי שהתגבשו עד לימיו, ונועד לחזק את אמונתם של יהודי ספרד מול לחצי הכנסייה להמיר את דתם (המאה ה- 14).

ספר הזוהר

היצירה הקלסית של הקבלה היהודית. נכתב בספרד במאה ה-13 כפירוש קבלי לתורה, אך מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי וזכה למעמד של ספר מקודש. נכתב ברובו בארמית, בלשון קשה להבנה. תורגם לעברית ולשפות אחרות.

ספר הבהיר

היצירה הראשונה של הקבלה, שנכתבה כנראה בדרום צרפת (המאה ה-12). ביצירה קומץ דפים, ובהם מדרשים העוסקים במשמעות הנסתרת של פסוקי התנ"ך ובסוד אותיות הא"ב.

ההמנון הלאומי - התקווה

על גלגוליו של ההמנון, שהיה במקור שיר-עם ("תקוותנו") שכתב נפתלי הרץ אימבר (תרל"ז – 1877) והפך להמנון התנועה הציונית. שני בתי השיר הראשונים, עם תיקונים קלים, היו להמנון הלאומי של מדינת ישראל - "התקווה".

דגל ישראל

גלגולי עיצובו - מראשית התחייה הלאומית, עבור דרך התנועה הציונית וכלה בהחלטת הכנסת לאחר הקמת המדינה.

קבלה וקבלה מעשית

הזרם הרעיוני המרכזי במיסטיקה היהודית, שהגיע לשיאו בספרד במאה ה-13 (ספר הזוהר). הקבלה שאפה לחשוף את סודות התורה, ונועדה רק לבקיאים בחוכמת הנסתר. לצד הקבלה העיונית התפתחה הקבלה המעשית.

קינות

שירי אבל על מותו של אדם או על פורעות לאומית. בתשעה באב – יום האבל המסורתי על החורבן הלאומי - נוהגים לקרוא קינות על הפורענויות שקרו לעם ישראל מאז חורבן בית המקדש ועד השואה.

תרגום השבעים

תרגום של התנ"ך ליוונית, שראשיתו בתרגום עתיק של התורה ליוונית (המאה ה-3 לפנה"ס). נחשב למשפיע ביותר מבין תרגומי התנ"ך ליוונית וכנראה נועד ליהודים דוברי יוונית שלא ידעו עברית.

ספרי נביאים אחרונים

ספרי הנביאים הגדולים – ישעיהו ירמיהו יחזקאל - ותרי עשר (12) ספרי נבואה קטנים, הנחשבים לספר אחד. הנביאים האחרונים מדגישים את חשיבות המוסר והצדק החברתי, ורואים בחטאים מוסריים את הסיבה העיקרית לאסונות שבאו על ממלכות ישראל ויהודה.

ספרי דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים

שלושת ספרי הכתובים האחרונים והמאוחרים ביותר המסיימים את התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה (הכתובים בעברית ובארמית) ודברי הימים. ספרי דניאל, עזרא ונחמיה מתארים דמויות ואירועים מהכרזת כורש ואילך. ספר דברי הימים עוסק בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל מימי המלוכה ועד הכרזת כורש.

ספרי אמ"ת - איוב, משלי ותהלים

שלושת הספרים הראשונים - איוב, משלי, תהלים - הפותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך. שלושתם כתובים בסגנון שירי, אך הספרים איוב ומשלי שייכים לספרות החוכמה ואילו תהלים הוא ספר מזמורים.

ספרות יהודית הלניסטית

ספרות שנכתבה ביוונית בתפוצה ההלניסטית בימי הבית השני, וכללה ספרי היסטוריה ופילוסופיה, יצירות ספרות ותרגומים. היצירה המוקדמת והמשפיעה ביותר הייתה תרגום התורה ליוונית – תרגום השבעים.

ספר חסידים

ספר מוסר - מדריך לחיים דתיים ומוסריים תובעניים, שנכתב בגרמניה בידי ר' יהודה החסיד (המאה ה-12) ועוסק במגוון נושאים מחיי היום-יום לצד אמונות עממיות. נחשב לאחת היצירות המקוריות של יהדות אשכנז.

אפוקליפסה

מילה יוונית שפירושה התגלות, והיא מגדירה את ספרות המיסתורין שנכתבה בימי הבית השני לאחר סיום הנבואה בישראל. העיסוק באפוקליפסה מצוי בספרים החיצוניים אך לא בתנ"ך (פרט לכמה פרקים בספר דניאל).

חלוקת התורה לפרשות

חלוקת המשנה של התורה והשימוש בה

וּנְתַנֶה תוקף

פיוט קדום מאוד ששולב בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. מתאר את יום הדין בשמים, שבו עומדים למשפט האדם והעולם. בימינו חוברו לפיוט לחנים חדשים.

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

התנ"ך והציונות

מקומו של התנ"ך בהתפתחות הציונות

התנ"ך בחינוך היהודי

מקומו של התנ"ך בחינוך היהודי לאורך הדורות

התנ"ך בחיי האדם ובמעגל השנה

השתלבותו של התנ"ך בחייו של היהודי המסורתי

דרך ארץ

צירוף מלשון חז"ל שמשמעותו הרווחת – התנהגות ראויה בין אדם לחברו, תוך הדגשת הקשר בין דרך ארץ לתורה. הלכות דרך ארץ עוסקות בכבוד הזולת ומחייבות את האדם בכל מעגלי חייו, ובאופן מוקפד ומיוחד - תלמידי חכמים, האמורים לשמש דוגמה.

בית הכנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס

בית כנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה. נבנה ונחרב במאה ה-3 לספירה אך כמה מקירותיו המצוירים, יחידים מסוגם ששרדו מן העת העתיקה, נחשפו בתחילת המאה ה-20.

ברכות השחר

ברכות הנאמרות בכל יום באותו הנוסח וקשורות להתעוררות ולקימה בבוקר. מביעות את תודת האדם על שנשמתו חזרה אליו וגופו מתפקד כתקנו.

בית יוסף

ספרו ההלכתי המקיף והיסודי של ר' יוסף קארו (המאה ה-16), שנכתב כפירוש לספר הטורים ובהמשך שימש בסיס לספרו הנפוץ, שולחן ערוך.

ארץ ישראל בתנ"ך

ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים (הרחבים והמצומצמים), וכפי שהיא מוצגת במחשבת המקרא: הארץ המובטחת לעם ישראל "לַאֲחֻזַּת עוֹלָם" - בתנאי שישמרו על אורח חיים מוסרי ודתי, הכולל צדק ומשפט.

אלעזר הקליר

גדול הפייטנים "הקלסיים" בארץ ישראל, חי בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 לספירה.

"אדון עולם"

פיוט הפותח את תפילת שחרית, נכתב כנראה בספרד במאה 13-12 ומתאר את מלכותו הנצחית של האל ואת יחידותו.

ספר הַיוֹבְלִים

ספר חיצוני (לתנ"ך), ובו מתוארים האירועים שקרו מבריאת העולם ועד יציאת מצרים, תוך חלוקתם למחזורים של 50 שנה (יובל) - ומכאן שמו.

"אור הגנוז"

ספרו של מרטין בובר על מנהיגי החסידות, הצדיקים "המלהיבים" בדורות הראשונים. במבוא לספר מוצגים עיקרי החסידות, לפי תפיסתו, וסקירה של מנהיגי החסידות וייחודו של כל אחד מהם.