תוצאות

סידור תוצאות לפי

שאילת שאלות, מגילת העצמאות וזכויות אדם

באמצעות טכניקה של שאילת שאלות, התלמידים יעלו שאלות בנוגע למגילת העצמאות. בעקבות השאלות שישאלו, וכחלק מהלמידה, יעמדו על הקשר ועל ההבדלים בין חזון, חוקי יסוד וחוקה. אלה יובילו לחשיבה משותפת על כינון חברת מופת.

עצים הגדלים בארץ ישראל

מערך עם חומרי עזר למורים לשיעור בשיטת המשחוק. המערך משלב הוראה פרונטלית, למידה קבוצתית ועבודה אישית על בסיס מקורות כתובים וסרטונים.
מסדרת מערכי השיעור המדגימים שיטות הוראה חדשניות והמלוות יחידות ללימוד עצמי של השיטות הללו (פלפ"ל - פעילות פדגוגית לימודית למורים).

השקדייה

מה ההבדל בין שקד לשקדייה? ועל מה בדיוק שוקדת השקדייה?

כרטיסי "שנה טובה": מתבוננים ויוצרים

המערך מזמין את התלמידים ללמוד מתוך התבוננות בכרטיסי שנה טובה על התקופה בה נוצרו, וליצור כרטיסי שנה טובה מתאימים לתקופתנו.

קופסת הצבעים: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "קופסת הצבעים" שכתבה הילדה טלי שורק, המבטא תקווה לעתיד של שלום.

לו יהי: מערך שיעור

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "לו יהי" שכתבה נעמי שמר, המבטא תקווה לעתיד טוב יותר.

אפרים משה ליליין

צלם, צייר וגרפיקאי שנמנה עם מייסדי בצלאל. יצירתו מייצגת את "הלידה מחדש" של העם היהודי בארצו ואת שני תחומי יצירתו העיקריים: צילום וציור. גם בשנותיו בגרמניה המשיך לתאר ולצייר את נופי הארץ ודמויותיה על-פי צילומיו.

היבטים של נשיות ביצירות של נלי אגסי

המאמר מתאר ארבע יצירות של האמנית נלי אגסי, העוסקות בדמות האישה. נלי אגסי מעצימה את דמותה של האישה באמצעות שילובן של מלאכות נשיות במעשה האמנות ובאמצעות פעולתה במרחב והשפעתה עליו. מאידך, היא מעלה סוגיות בעלות אופי ביקורתי הנוגעות למעמדה ולמצבה של האישה בחברה.

מגוון משפחות בחברה הישראלית

החברה הישראלית כיום כוללת מבנים משפחתיים מגוונים מאוד. פריט זה כולל המלצות למקורות שיכולים לשמש אותנו בבואנו לדון במוסד המשפחה, ושאלות נלוות לדיון.

ממצרים - אז והיום

שירה של עלמה זהר, ממצרים, מהווה הזדמנות לעסוק במשמעות המשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

רומן רוסי / מאיר שלו

"רומן רוסי" הוא רומן רחב יריעה המספר בהומור קרנבלי פרוע ולעתים גרוטסקי על שלושה דורות במושב בעמק יזרעאל, מייסודו בתקופת העלייה השנייה. שָלֵו יצר מעין מיתולוגיה ציונית פנטסטית שמאכלסות אותה דמויות גדולות-מהחיים של דור המייסדים. הספר מלווה את חלום ההתיישבות ואת התפוררותו האטית המתבטאת בהזדקנותם של המייסדים ובמותם.

הסנגוריה הציבורית במדינת ישראל

על הקמת הסנגוריה הציבורית במדינת ישראל בשנת 1996 ועל תפקידה במימוש הזכות לייצוג במשפט הפלילי.

חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה

עו"ד דבי גילד חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח - מדברת על חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה.

פעילי זכויות אדם מדברים

מקבץ ראיונות עם אנשים שפעלו ופועלים למען זכויות אדם במדינת ישראל.

חלוציות כמחויבות לאומית

מערך השיעור יוצר השוואה בין שירים העוסקים בחלוציות ומבסס את תפיסות עולמם.

שירים 1948–1962 / יהודה עמיחי

עמיחי החל לפרסם שירה בראשית שנות ה-50. ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים" יצא ב-1955 בהוצאת "לקראת". עמו בחבורת "לקראת" היו נתן זך, משה דור ואחרים, והחבורה חוללה מהפכה בשירה העברית באותו עשור.

אוי הסלע האדום האדום

למה קבוצת צעירים מסכנת את עצמה ועוברת את הגבול לירדן ולעיתים מוצאת את מותה שם ורק בשביל לראות את 'הסלע האדום'.

יצחק דב ברקוביץ

סופר ומתרגם עברי (המאות 19 - 20), חתנו של שלום עליכם שתירגם את יצירותיו לעברית. בארץ עסק בכתיבה, בעריכה ובעיבוד מחזותיו של שלום עליכם לעברית. חתן פרס ישראל לספרות (תשי"ח – 1958).

אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : פולמוס שנת השמיטה

אחד הנושאים מעוררי המחלוקת שבהם עסק הרב קוק בעת שהותו ביפו היה שנת השמיטה.

מכתבו של ראש צוות בחינת נוסח "יזכור"

המתח בין מיתוס דתי למיתוס חילוני. להן מכתבו של אלוף במיל' ישי בר, ראש צוות בחינת נוסח "יזכור", לרמטכ"ל. במכתב ניתן לראות את הלבטים, החלופות ואת הרקע ההיסטורי ממנו צמח הפולמוס הנוקב על תפילת היזכור

עבד כי ימלוך: שיעור חינוך ליום העצמאות

לצד העיסוק החשוב בהישגים המרשימים של החברה הישראלית, יום העצמאות הוא גם הזדמנות לחשבון נפש ולדיון בנקודות שבהן עדיין נדרש שיפור. בשיעור זה נדון בתופעת 'תג מחיר', דרך עיון בהגות הציונית של הרצל ואחד העם.

רבי עקיבא רואה את הקולות

רבי עקיבא, מגדולי חכמי המשנה, הכיר את סודן של המילים ואת סוד הדרשה המאפשרת לטקסט להתחדש כל הזמן.

"כאן על פני האדמה" - רחל המשוררת

קריאה בשיר "כאן על פני האדמה" מאת רחל. בהשתתפות: הרב דב ברקוביץ והמשוררת רבקה מרים.

יש לעשות כדעת מרן בכל דבר

קריאה בדרשה של הרב עובדיה יוסף. בהשתתפות: העיתונאי אבישי בן חיים והעיתונאית ואשת התקשורת מירב מיכאלי.

למה לא להתחתן דרך הרבנות?

סרט קצר המסביר את הבעיה בחתונה דרך הרבנות ואת המענה של הטקסים הדתיים שלא דרכה.

מלון אורחים | ישראל רבינוביץ

פסלו של האמן ישראל רבינוביץ קושר בין העבר (הבא לידי ביטוי בדבריו של הנביא ירמיהו, ששימשו השראה ליצירה) לבין ההווה הישראלי הטעון.

דוד ויהונתן | עדי נס

צילום זה, המהווה חלק מסדרת התצלומים 'סיפורי התנ"ך', עוסק בקשר בין שני בחורים דרך סיפור הקשר בין דוד לבין יהונתן, בנו של שאול.

של מי השואה?

בשיעור זה נעסוק בשאלות סביב תחושת השייכות ומידת המחויבות ביחס לזיכרון השואה, דרך שאלת העמידה בצפירה.

מקרה מבחן – גיור: הצטרפות לעם ישראל

מקרה מבחן ללימוד בכיתה סביב הגיור במדינת ישראל בשנים האחרונות.

רבי יהודה הנשיא

מידע על דמותו של רבי יהודה הנשיא. על אישיותו, מנהיגותו ועל מפעלו לכתיבת המשנה.

רבי יהודה הנשיא ומקומו בחיי הציבור : זמנו של רבי יהודה הנשיא

מתי פעל רבי יהודה הנשיא? רבי יהודה הנשיא עלה ככל הנראה לכס הנשיאות בין השנים 180-170, והלך לעולמו זקן ושבע ימים בשנת 220 לערך.

רות המואבייה - חסד חסד תרדוף

בימים בהם מדינת ישראל מוצפת בעובדים זרים, מסתננים, מהגרים, פליטים וכו' ראוי להיזכר ברות המואבייה, מבקשת המקלט הראשונה שמוזכרת במקורות, וזאת בעיקר כדי להקשיב למסר שהיא מעבירה לנו. רות מלמדת אותנו דבר מאוד מאוד פשוט והוא, שניכור ואטימות מובילים לניכור ואטימות, ואילו חום וחסד מובילים ל...נחשו מה???

רחל ינאית בן צבי

על רחל ינאית בן צבי (1886-1979) שהייתה ממנהיגות תנועת העבודה, מחנכת וסופרת.

שבע שבתות של נחמה

על שבע שבתות של נחמה, על הפטרות הנחמה מספר ישעיהו, על סגנון ותוכן הפטרות אלה ועוד.

שמיטה - מה זה?

בפריט זה נלמד מהי השמיטה ומה מרכיביה

שמיטת כספים

חוק השמיטה המקראית דומה לנוהג ה"מישרום" המסופוטמי , אך דווקא הדמיון מחדד את ההבדל העקרוני בין השניים. ה"מישרום" הוא חוק חד פעמי ואילו השמיטה התקיימה במחזוריות קבועה אחת לשבע שנים.

שנה מעוברת - ודווקא בחודש אדר

על שנה מעוברת בלוח העברי - על הבעיה בלוח העברי ופתרונה, מדוע נוסף חודש באדר ועל סוד העיבור.

שנות השלושים: המאבק על ההגמוניה הישוב היהודי

המאמר מתאר את חילוקי הדעות בין המחנה הפועלי למחנה הרוויזיוניסטי בשנות השלושים ואת המאבק הפוליטי ביניהם עד לפרישת הרביזיוניסטים מהתנועה הציונית.

שנת השמיטה

מצוות שמיטת הקרקעות נועדה לא רק לשם דאגה לעניים אלא גם לשם מנוחת הקרקע. המאמר דן במשמעות מנוחת הקרקע וטוען כי היא באה כדי לסמן לאדם את גבולות ריבונותו על הארץ. כמו כן דן המאמר גם בשמיטת הכספים ובמטרתו המוצהרת לתת אפשרות לאדם העני להיחלץ מעוניו בשנה השביעית. מכיוון שחוק זה היה בעייתי מאוד למימוש מבחינת המלווה, מציעה התורה מספר טיעונים שיכולים לשכנע את המלווה לשמוט את כספו.

תולדות חג החנוכה

חג החנוכה הוא האחרון מבין החגים המסורתיים שנתקדש בלוח השנה היהודי. על תולדותיו של חג החנוכה, ציון החג במקורות השונים, מנהגי החג, ומשמעויות חדשות המיוחסות לחג החנוכה.

צפת

המידע בדף זה עוסק בצפת - ראשיתה, תקופת הזוהר שלה, האוכלוסייה שבה, היותה מרכז מסחרי ורוחני (העיסוק בקבלה), תעשיית הדפוס בעיר, חיים ויטל ומאפייני החבורות בצפת.

קדיש - מאמר על מקורות תפילת הקדיש

אביגדור שנאן במאמרו " יתגדל ויתקדש" מפרט את הידוע במחקר לגבי מקורות התפילה, שכנראה נאמרה בתחילה מחוץ לבתי כנסת וכתפילה ספונטנית. עם הזמן הקדיש נאמר בהקשר והתבסס כמנהג בעת קבורתו של אדם קרוב ובזמן האבל ובאופן זה התפילה היא המוכרת ביותר.

קדיש אלטרנטיבי

בקרב יהודים חילונים נוצר צורך באמירת טקסט חלופי לקדיש בזמן הלוויה. מספר נוסחים חילוניים נכתבו לתפילה זו.

קהילת יהודי אתיופיה - הגעגועים לציון והמסע אליה

מידע על עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל במבצע משה ומבצע שלמה.

אבא קובנר

קורות חייו של אבא קובנר (1918-1987), מפקד מחתרת ופרטיזנים, ממייסדי תנועת ה'בריחה', משורר וסופר, פעיל בתחומי תרבות וציבור בישראל.

קווים אופייניים למעגל החיים במדינת ישראל

מאמר של מוקי צור על גיבוש עולם הטקסים והמשמעויות סביב מחזור החיים במשפחות החילוניות בישראל מהקמתה ועד ימינו.

קוים לתולדות שנת השמיטה: בתקופת המקרא

המאמר סוקר את הכתובים המקראיים בנוגע לחוק השמיטה ודן בשאלה האם היתה שמיטה בפועל בימי הבית הראשון. נראה שדיני שמיטה ויובל היו ידועים בעם אך לא קוימו.

קרל דולדיג – פסל וספורטאי

על חניכת האנדרטה לספורטאים יהודיים שנספו בשואה ועל קרל דולדיג, הפסל שיצר אותה.

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל.

ראש השנה - מקורותיו של החג

האם חג סוכות הוא שהיה ראוי לקבל את הכינוי "ראש השנה"? מדוע "הימים הנוראים" קרויים כך, וכיצד חגגה תנועת ההתיישבות את ראש שנה? מאמר על התגלגלותו של "ראש השנה" כחג לאומי.

פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל

על חברת יק"א (חברה להתיישבות היהודים) שהקים הברון היהודי מוריס הירש לשם ישובם של היהודים פליטי רוסיה בארצות אמריקה; ועל הברון רוטשילד שהכניס את החברה לפעולה נרחבת בארץ-ישראל, והקים את חברת פיק"א, שתפעל בארץ-ישראל במקום יק"א ושתמשיך את פעולותיה ברחבי העולם.

פקודת נזיקין - כוונה

הצגת משמעות כוונה בפקודת הנזיקין בשונה מהמשפט העברי.

פרוזבול

חוק שמיטת כספים המקראי קובע שבכל שנת שמיטה, מתבטלות ההלוואות ונשמטים החובות. כאשר הכלכלה בחברה היהודית הפכה להיות מבוססת יותר ויותר על כסף, היה קושי רב לקיים חוק זה ולכן תיקן התנא הלל הזקן את תקנת הפרוזבול.

פרויקט "מסע"

על פרוייקט מסע, פרויקט משותף של הסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל. בכל שנה צעירים יהודים מרחבי העולם מתחילים את "מסע חייהם" בבילוי של סמסטר או של שנה בישראל. הצעירים מסיירים בארץ, חווים את התרבות, מתפתחים ולומדים יחד כשהם משולבים בקהילה הכללית.

צדק וצדקה – בין חברת צדק לחברה צודקת

בדיון בפרשת "וירא" ובפרקי אבות בוחן נתן רובין את מושגי הצדק והצדקה בין הרובד הפרטיקולרי לאוניברסאלי ומצטט את דברי פרופ' איש שלום ופרופ' רוזנברג: "שאיפה זו להקים אומה באה דווקא מתוך מגמה אוניברסלית שמקורה במידת החסד אשר אפיינה את עולמו של אברהם אבינו, חסד שלא הצטמצם בהכנסת אורחים בלבד או בתחנונים על גורלם של אנשי סדום, אלא חסד שמגמתו להיטיב עם האנושות כולה."

צלם בהיכל

הצצה אל תוך עולמם של כפריי הגליל ותושבי העיר היהודים בתקופת המשנה והתלמוד, דרך בתי הכנסת שלהם, אמנות בתי הכנסת ודרך שרידים ארכיאולוגיים של הכפר.

על תאוריה של מוסר, תאוריה פוליטית והויכוח על מעמדו וכוחו של בית המשפט העליו...

המאמר מציג את הקשיים והאחריות הכרוכים בקבלת החלטות במדינה, שבה העם מיוצג על ידי הרוב המחליט עבורו. המאמר מציג את הדילמות המוסריות תוך התייחסות לתיאוריות פילוסופיות העוסקות בנושא. כמו כן, המאמר עוסק בויכוח בדבר מעמדו של בית המשפט העליון בישראל ובמשטר הדמוקרטי בישראל בהשוואה למשטרים דמוקרטיים אחרים בעולם המערבי.

עליה שניה: אברהם דוד גורדון ורעיונות העליה השניה

על אהרון דוד גורדון, עיקרי תורתו ויחסו לסוציאליזם.

עלייה לרגל ביהדות

על העלייה לרגל ביהדות - על מצוות העלייה לרגל, על מטרתה, על סוג העולים לרגל, על העלייה לרגל ומעמד ירושלים ועל אירוח העולים לרגל בירושלים.

עמוס עוז

על חייו ופועלו של הסופר הישראלי עמוס עוז.

ערבית לדוברי עברית

"היפה והחנון", "אתר וואלה", "חָסָקֶה חָסָקֶה בלי סיפון ומעקה". השפעות השפה הערבית על העברית.

עשרה (יו"ד) בטבת

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים - על השתלטות בבל על ממלכת יהודה, על צדקיהו מלך יהודה ויחסו לבבל ועל המצור של נבוכדנאצר על ירושלים.

פסק הדין - האח דניאל

פסק הדין המלא בנושא האח דניאל

סיפורים צדיקים - הנסיעה לארץ ישראל: רבי נחמן מברסלב

סיפור מסעו של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל.

ספרות חז"ל ולימודי נשים

המאמר מנסה לענות האם וכיצד השפיעו לימודי המגדר והתנועה הפמיניסטית על קריאת ספרות חז"ל בכלל, וביחסה לאישה ולמעמדה בפרט. המאמר מתייחס למאמרים ולחוקרות פמיניסטיות של ספרות חז"ל ולמשמעויות העולות מקריאתן. כמו כן, מציגה המחברת קריאה פמיניסטית של משנת סוטה ג ד, המתבססת, לדעת המחברת, על 'מתודות קבילות לגמרי בלימוד אקדמי של תלמוד'.

עוד חוזר הניגון - על שירת המושבות בעליה הראשונה

בתקופת העליה הראשונה הושרו בארץ עשרות ואולי מאות שירים מכל תחומי הזמר. השירים שיקפו את הרכבה המגוון של האוכלוסייה ולא היה להם מכנה משותף אחד. המאמר מתרכז בשירי חיבת-ציון ומראה שרק מיעוט מהשירים הגיע לארץ, ולכל מושבה היה רפרטואר מוסיקלי משלה.

עוד לא אבדה תקוותנו (למורה)

משיר ושבח לגיבורים הוא הפך לתפילה לאלוקים ואחר כך גם להמנון של המדינה ואפילו של קבוצת ספורט או יחידה צבאית. על גלגולי המילה הִמנון

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים – אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני.

נשים בישראל והזכות לשוויון

בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל הוצהר על שוויון מלא בין כל האזרחים - בלא הבדל דת, גזע או מין. אף על פי שחל שיפור ניכר במעמדן של נשים, ההצהרה עדיין אינה מיושמת במלואה...

נעמי שמר - האישה והאגדה בחייה ובמותה

נעמי שמר (2004-1930), מחשובי היוצרים של הזמר העברי - האישה והאגדה בחייה ובמותה

נשים וגברים בתרבות הפוליטית הישראלית

מאמר זה בוחן את הקשר בין אפליית נשים לבין מאפייני התרבות הפוליטית בישראל, ואת מגמות השינוי שחלו בנושא זה החל משנות ה- 90 של המאה ה-20.

נתן אלתרמן – משורר עירוני (1910–1970)

על נתן אלתרמן - משורר, מחזאי, ומתרגם – חי בתל אביב וכתב רבות על המראות של תל אביב, ועל המראות של ערים אחרות בעולם שדמיין וראה במהלך חייו.

נתן זך

על חייו ופועלו של המשורר העברי, מבקר הספרות והמתרגם

סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית - נשיאותו של רבן גמליאל ביבנה

סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים במאמר זה לבחינה מחודשת. בן-שלום מזהה ביסודות הסיפור גרעין היסטורי מהימן, שהסיפור האמוראי, למרות עיבוד, משקף אותו. הויכוח בינו לבין מאמריו של שפירא חיים, מלווה בהצגת שאלות עקרוניות ומתודולוגיות על מהימנותה של ספרות חז"ל כמקור היסטורי, ומשמעותה של הקריאה הספרותית.

סיפורה של בלה פרוינד

בלה פרוינד אישה שהתפרסמה בשנת 1993 כשהגנה בגופה על מחבל מפני המון מבקש נקמה

משחקים, מאכלים (ועוד) - לימי החנוכה

על משחקים ומאכלים לחג החנוכה - על הסביבון, על אכילת סופגניות ולביבות, על דמי חנוכה ועוד.

משנה פאה פרק ח משניות ה-ט

משנה פאה פרק ח משניות ה-ט

נאום יצחק רבין בקבלת תואר דוקטור של כבוד

נאום יצחק רבין בקבלת תואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה העברית לאחר מלחמת ששת הימים.

נחוץ כור היתוך, אבל הפעם יהודי

הסופר והמסאי אסף ענברי במאמר מרתק אודות אופיו היהודי של כור ההיתוך הדרוש למדינת ישראל.

מעמדן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ומאבקן להכרה

המאמר מנתח את מעמדם בישראל של הזרמים הלא אורתודוכסים ביהדות ומתאר את מאבקן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית להכרה חוקית ומשפטית. לתוצאותיו של מאבק זה יהיו השלכות על דמותה של מדינת ישראל בעתיד.

מפלגות בישראל בראיה השוואתית

המאמר מציג סקירה על תהליך התפתחות המושג מפלגה, החל מהשם "מפלגה" ועד לתפקידי מפלגות וחשיבותן במדינה דמוקרטית, במהלך מאתיים השנים האחרונות. המאמר דן בשינויים שחלו במפלגות בישראל בעקבות "חוק המפלגות" ומציע דרכים להבחין בין סוגי המפלגות הקיימות בישראל.

מצדה אז והיום

על מצדה בימי הורדוס ושימור האתר בימנו

מצדה - נאום ההתאבדות של אלעזר בן יאיר

כאשר מבין אלעזר בן יאיר, מנהיג הקנאים שהתבצרו במצדה, שניצחון הרומאים קרב, הוא מכנס את 960 הנצורים (גברים נשים וטף) ונושא בפניהם נאום מלהיב, במטרה לשכנעם כי המוות בהתאבדות היא הדרך הנכונה מכל הדרכים במצב אליו נקלעו.

מצדה: בין מיתוס להיסטוריה

מאמר על מצדה, עיצוב הסיפור והמיתוס בהיבט היסטורי וסוציולוגי, מאת נחמן בן יהודה

מי זוכר את החללים - אלוהים או עם ישראל?

המחלוקת סביב תפילת "יזכור" הוצתה מחדש, כשהורים שכולים תבעו את החזרת הנוסח המקורי של ברל כצנלסון "יזכור עם ישראל" במקום הנוסח הדתי "יזכור אלוהים". במאמר מתחקה המחבר אחר מקורותיה של תפילת "יזכור", טקסט מכונן שהסערה סביבו היא נייר הלקמוס של הציבוריות הישראלית.

מיהו יהודי - קטע מתוך מכתבו של בן גוריון לחכמי ישראל

שאלת מיהו יהודי עלתה לאחר קום המדינה כאשר זוגות מעורבים מיהודים ושאינם יהודים ביקשו לרשום את ילדיהים כיהודים. בשנת 1955 החליטה הממשלה למנות וועדה שתכריע בנושא זה. במסגרת זו כתב בן גוריון מכתב לחכמי ישראל בבקשה להביע את דעתם בנושא.

מכתב של גרשום שלום "הצהרת אמונים לשפה שלנו"

מכתב של גרשום שלום המתאר את התנגדותו וחששותיו מפני חילון השפה העברית

מלחמת בתי החולים

עד שנת 1837 לא עמד לרשות הישוב היהודי בארץ ישראל אפילו רופא מוסמך אחד! המאמר מסביר את הסיבות לכך ומתאר את השינוי שחל בשירותי הרפואה היהודיים בירושלים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, עד שבסופה פעלו בירושלים שלושה בתי חולים לשרות הציבור היהודי: בית החולים "ביקור חולים", בית החולים "משגב לדך" ובית החולים "שערי צדק". המאמר עוקב אחר הממסד הרפואי בירושלים ומאבקיו הפנימיים שלא פעם מזכירים מאוד לקורא את המתרחש בו בימינו, מאה שנים מאוחר יותר.

מנהגיו של חג הסיגד

חג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, חל בתאריך כ"ט בחשוון. בטקסט זה מתוארים מנהגי החג.

מוסדות לאומיים

על המוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל.

מועדון הספורט "בני לאונרד"

על תולדות מועדון האיגרוף הראשון בארץ

מושבות ראשונות של חובבי-ציון

בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון" (1882) וייסדו בארץ ישראל כמה מושבות.

מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל

היהדות החרדית בישראל גדלה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות. אין בידינו נתונים מדויקים על מספרים החרדים, בין היתר מפני שקיימות הגדרות שונות לשאלה "מיהו חרדי". החרדים מהווים כיום 15 אחוזים מכלל חברי הכנסת. האוכלוסייה החרדית בישראל גדלה בהתמדה, בעיקר כתוצאה משיעור ילודה גבוה (4.7 לידות בהשוואה ל-2.7 לידות בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל ו-1.1 לידות לנשים בתפוצות). בשנת 2007, אחד מכל שלושה ילדים יהודיים הרשומים בכיתה א' לומד באחת ממערכות החינוך החרדיות.

מגמות בדת ובדתיות: ישראל

יחסי היהודים והדת במדינה ישראל בחקיקה ובנוהג שברחוב

מדוע בחרו דווקא בשם "מכבי" לאגודות ספורט?

לאורך הגלות היהודים היו מאופיינים בעיקר כעם הספר. כוחם היה במוחם ולא במסת גופם. אחת המטרות של התנועה הציונית הייתה להתנער מהדימוי הגופני המוחלש של היהודי, וזאת ע"י אימוץ המודל של המכבים כדמויות הראויות להערצה ולחיקוי. פרופסור שביט מנתח את יחסה של החברה היהודית לספורט, וכן את מקומו של מרד המכבים בהתפתחות תרבות הגוף בתודעה היהודית.

מדוע מחלוקות צריכות "להתקיים"?

מאמר הדן בשאלות כמו: האין מחלוקת ביטוי לסכסוך ולאי-הסכמה? לחוסר אחדות ולפירוד?

מדוע עלו יהודי עיראק לישראל?

מאז ימי בית ראשון התקיימה זיקה עמוקה בין יהודי עיראק לארץ ישראל אבל עדיין נותרו בעיראק. המאמר מנתח את משמעות ארץ ישראל עבור הקהילה היהודית בעיראק.

מדע ואמונה

הקשר בין הדת והמדע, נושא רווח מאד בימי-הביניים ובראשית התקופה החדשה, שינה את מהותו שינוי יסודי לאור המדע המודרני. היום המדע והאמונה זרים זה לזה לחלוטין.

לפנים משורת הדין - לקט מאמרים

האם בקיום "לפנים משורת הדין" אין פגיעה במידת הדין? האם אין התנגשויות בין שני הערכים הללו? הפריט מפנה לשני מאמרים הדנים בנושאים אלו.

מאבקים ציבוריים בנושא השבת

מאבקים ציבוריים בנושא השבת המהווים חלק ממחלוקת רחבה בנושא דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ל"ג בעומר - מי? מה? כמה?

מתי זה ל"ג בעומר ומה הקשר שלו למרד בר כוכבא, מהיכן הגיעו המשחק בחץ וקשת ולמה התנועה הציונית משמעותית בדיון על המועד הזה?

ל"ג בעומר - גלגול החג בזיכרון הקולקטיבי

ל"ג בעומר מסמל, כמו חגים יהודים רבים, את הזיקה ההדוקה האדמה ללאום. אך כפי שתקראו במאמר המצורף יש ל-ל"ג בעומר משמעויות נוספות ורבדים רבים.

ל"ג בעומר: חג המדורות

כולנו מדליקים מדורות בל"ג בעומר. שאלתם את עצמכם פעם למה? בדף בררנו את הקשר בין ל"ג בעומר למדורות ולרבי שמעון בר יוחאי, מרד בר כוכבא והמקובלים בצפת. מבולבלים - גם אנחנו.

על ספרו של דוד ביאל - 'לא בשמים`: מסורת המחשבה היהודית החילונית

בספרו החדש מתחקה פרופ' דוד ביאל אחר שורשיה הקדומים של החילוניות, ומראה כי באופן מפתיע מקורם נמצא בעולם המסורתי עצמו. ד"ר אריאל פיקאר סבור כי המסקנות העולות מן הספר עשויות לתרום להבנה מעמיקה יותר של החברה הישראלית ויחסיה עם הדת

לאה גולדברג (1911–1970)

על לאה גולדברג : משוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת וחוקרת ספרות.

לידה - טקסים וברכות

אירוע הלידה הביא את התרבות היהודית ליצור סביבה טקסים מגוונים חלקם קדומים מאוד וחלקם חדשים.

למה זכרון השכול וחגיגת העצמאות קשורים אחד בשני?

במאמר הקצר מתוארת התגלגלותו של יום הזכרון במנגנוני הזכירה הלאומיים, וכן הסיבה הרשמית בעטיה יום הזכרון ויום העצמאות צמודים עקב בצד אגדול.

ישראל קסטנר

תאור חייו השנויים במחלוקת של ישראל קסטנר.

ישראל, היהודים והעולם: פריצת דרך

מדינת ישראל וקשריה עם יהודי התפוצות ועם הקהילה הבינלאומית (חשיבות היחסים עם האו"ם).

כבוד האדם במקרא

המאמר דן בתפיסה המקראית לסוגיית "כבוד האדם". מקור כבודו של האדם במקרא הוא המעמד המיוחד שניתן לו על ידי האל. מעמד זה מתבטא בבריאת האדם ב"צלם אלוהים" ובעובדה שיש דיאלוג בין האדם ובין האל. מעיקרון זה נגזרים ערכים נוספים ויש לו השלכות מעשיות על החוק המקראי.

כיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש בתקופת המכבים

מידע על כיבוש ירושלים בידי המקבים וטיהור בית המקדש בתקופת הבית השני - על מרד החשמונאים בירושלים ומלחמתם ביוונים (נגד המלך אנטיוכוס אפיפנס).

כיצד הפכה "התקווה" להמנון

על גלגוליו של השיר "התקווה", מעת שנכתב ועד להפיכתו להמנון. תמצאו כאן גם שירים נוספים שהוצעו כהמנון לאומי.

כיצד התקבע יום כיפור כמדורת השבט?

התנועה הציונית הקפידה לזרוק לפח כמעט את כל מצוות התורה, או לחלופין לרוקן אותם ממשמעות דתית ולהעניק להם משמעות חילונית. היוצא מן הכלל הוא יום כיפור. בארי צימרמן מסביר מה הופך יום זה לחריג כל כך בנוף היהודי-ישראלי.

כיצד חוגגים בת מצווה במחנה ריכוז?

בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה היא מתארת את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ולאחר מכן את חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.

כרונולוגיה של ניכור - על תולדות הסכסוך היהודי ערבי

הסכסוך היהודי ערבי משפיע בצורה מכרעת על כל שדות החיים במדינת ישראל. מהם שורשי הסכסוך וכיצד הכל התחיל. להלן מאמר הבוחן את מסכת היחסים היהודיים-ערביים החל במאה ה-19 ועד להקמת מדינת ישראל ב-1948.

יום העצמאות, חג בחברה הישראלית - תמונת מצב

מחשבות ורעיונות סביב יום העצמאות תשע"ג

יונתן רטוש

על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים".

ימי זיכרון

זיכרון ומיתוס - צום גדליהו ויום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין. וכן צום עשרה בטבת, צום י"ז בתמוז וצום תשעה באב, הקשורים לירושלים ולחורבן בית המקדש.

יעל ארד

הספורטאית הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית בג'ודו.

יעקב פיכמן

מידע על יעקב פיכמן, משורר, מתרגם ומסאי (1881 - 1958).

יפה ירקוני

על הזמרת הישראלית - יפה ירקוני (1925- 2012)

יצירתה של האמנית רחל גלעדי

רחל גלעדי היא אמנית ישראלית. גלעדי יוצרת עבודות מיצג, מיצב, פיסול וצילום, אותן היא מציגה בעיקר בניו-יורק ובישראל. עבודתה עוסקת במעמדה של האישה, בסוגיות פוליטיות ובסוגיות הנוגעות ליחס בין האדם לבין הטבע והסביבה. יצירותיה כוללות גם התייחסויות רבות לטקסטים יהודיים ולמסורת היהודית.

יהודי, נוצרי ומוסלמי כתבו לוח שנה. מה יצא?

בפריט זה ניתן ללמוד על מנהגים שונים של דתות שונות הנובעים ממסורות הקושרות בלוחות השנה וההתפתחות שלהם לאורך הדורות. בגלל ריבוי הדתות במדינת ישראל, השוואה עם מסורות שונות היא פתח להכרות ולהבנת המנהגים השונים.

יום העצמאות - מציונות ריבונית לציונות רוחנית

תפיסת "חג העצמאות" כפי שצריכה להיות ע"פ השקפתו של פרופסור אליעזר שביד בספרו "מחזור הזמנים-משמעותם של חגי ישראל"

ט' באב - יום חורבן ירושלים

תשעה באב (ט' באב) - יום חורבן בית המקדש וירושלים ועל שנאת החינם שעל פי המסורת בגינה נחרב המקדש והעם גלה מארצו.

ט"ו בשבט - גלגולו של חג חקלאי

ט"ו בשבט הוא חג עברי קדום שעבר גלגולים רבים ובסוף חזר למקורו הטבעי - מחג חקלאי בעת העתיקה, דרך פולחן בעל מוטיבים מיסטיים מובהקים בקבלת האר"י, ועד שאומץ בחום ע"י התנועה הקיבוצית וקק"ל.

ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת

ט"ו בשבט תש"ט - היום שבו הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

י"ז בתמוז

מהו י"ז בתמוז (היום ה 17 לחודש תמוז)? למה מציינים אותו ואיזו תקופה הוא מתחיל? יום לא מוכר עם משמעויות רבות.

יאיר צבן - על יהדות, חילוניות ומה שבניהן

יאיר צבן נציג תחיל"ה (תנועה חילונית ישראלית ליהדות הומניסטית) התראיין בנושאים של יהדות וחילוניות ואיך הוא לתפישתו מחבר בין שניהן.

חנה סנש

חנה סנש (1944 - 1921) לוחמת ומשוררת, שהפכה לסמל של אידאליזם והקרבה עצמית.

חרות - פסיפס

האמן דוד וקשטיין מתאר את תהליך היצירה של פסיפס הרצפה "חֵרוּת", המבוסס על איור מתקופת מלחמת העולם השנייה. באיור נראה פסל החרות שט בים על בסיס שצורתו מגן דויד ובידה של הדמות חרב במקום הלפיד. את הפסיפס יצר וקשטיין יחד עם 120 תלמידים מארבע התחנות לאמנות עכשווית שמופעלות באופקים, רמלה, נצרת וראשל"צ.

חוה אלברשטיין

על חוה אלברשטיין (1949), זמרת, תמלילנית, מלחינה ומעבדת מוסיקלית.

חולמים ושואפים לעצמאות יהודית

על ציוני דרך לאורך ההיסטוריה של העם היהודי אשר לאורכה שאפו היהודים להקים מדינה יהודית עצמאית. על השינויים שהתחוללו בעולם במאות ה 19-20 והשפעתם על העם היהודי, ובעיקר על זרמים שונים בקרב העם היהודי, שחלקם פעל להקמת מדינה יהודית וחלקם התנגד לה.

חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג - 1963

החוק המגדיר את יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.

חוק לא תעמוד על דם רעך

הפסוקים בספר ויקרא מצווים - "לא תעמוד על דם רעך". בשנת 1998 נחקק חוק "לא תעמוד על רעך", המטיל חובה לסייע לאדם הנמצא בסכנה.

חלוצי המושבה מצפה - גיבורים בעל כורחם

סיפור ייסודה של המושבה מצפה בשנת 1908 בגליל התחתון, וההתמודדות החלוצים עם הקשיים השונים: מחסור במים, בעיות ביטחון ובעיקר בדידות.

חלוצים, על החלוצות של רחביה כבר שמעתם?

תיאור הקמת מתחם משק הפועלות ובית החלוצות בשכונת רחביה בירושלים. להקמתו היו שותפות נשים מנהיגות ביישוב העברי כרחל ינאית בן צבי, ג'ניה אוורבוך-אלפרין. המימון היה גם הוא על טהרת הנשים - תרומתן של חברות "ליגת נשים" מניו יורק. במאמר תיאור שלבי הבניה מבחירת המיקום, התכנון האדריכלי ותפקודיו השונים.

חג חילוני שמח

המיתוס משנה את פניו - מאמר הסוקר את תהליך חילונם של מועדי ישראל, וביניהם חג השבועות, ט"ו בשבט ופסח, בעקבות המהפכה הציונית והקיבוצים.

חגים, זבחי משפחה וחגיגות: חגים ועלייה לרגל

חג במקרא הוא עליה לרגל למקדש והתקהלות של שמחה. המאמר דן בחוק המקראי של העליה לרגל ובאפשרויות המימוש המעשיות שלו.

"והלוים למטה אבֹתם לא הָתפקדו בתוכם" - על חובת השוויון בשירות הצבאי

הגמרא במסכת סנהדרין עד. מביאה את האיסור לאדם להרוג אדם אחר גם אם סירובו יגרום למותו. הגמרא מנמקת זאת בכך ש'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי' - כלומר דמך אינו אדום יותר, אין עדיפות לחייך על חייו ועל כן אסור לאדם ליטול את חיי חברו ולהציל את עצמו. המאמר שלפניכם בוחן רעיון זה ביחס לחובת שירות לכל.

חודש שבט - חודשו של ראש השנה לאילן

טו בשבט נקבע בהלכה כיום המציין את התחלת שנת מעשרות חדשה. הקביעה נובעת מכך שחודש שבט הוא חודש של התעוררות עצי הפרי מתרדמת החורף. סביב טו בשבט התפתחו מנהגים שונים שהמרכזי בינהם הוא "סדר טו בשבט". טו בשבט אמנם אינו חג מקראי אך צבעי הטבע בחודש שבט משתקפים יפה בחזון הסוסים של זכריה שארע בכ"ד בשבט.

חודש תשרי: התחלת השנה

על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".

חודשי השנה בלוח העברי

על חודשי השנה בלוח העברי הקדום ובלוח גזר, על חודשי השנה ועונות השנה, על שמות החודשים ועוד.

זלדה

מידע על המשוררת זלדה

חג החנוכה: חג האורים, חג האש

המידע בדף זה עוסק בהבנת הקשר בין חג החנוכה להדלקת הנרות ולציון האור כמוטיב משמעותי בחג ובסמליו.

חג הסיגד

חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909

תהליך ההתפשטות והגידול הדמוגראפי של תל-אביב היו תופעה מיוחדת בנופה של הארץ. על התכנון, ההקמה, והתהליכים הגיאוגראפיים-יישובים שהביאו את תל אביב למעמד של העיר המרכזית והגדולה בארץ.

זהות ערבית במדינה יהודית ודמוקרטית

המאמר מציג את הרקע ההיסטורי ומערכת היחסים שבין היהודים לערבים החל ממלחמת השחרור. כמו כן מציג המאמר נתונים לגבי השאלה כיצד הערבים והיהודים מעריכים את היחסים ביניהם.

התגבשות מנהיגותה של העלייה השנייה

אנשי העלייה השנייה היוו חלק גדול מהאישים הבולטים בהנהגת היישוב לפני קום המדינה, ומהמנהיגים והמעצבים של מדינת ישראל. ביניהם: דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר ועוד רבים. המאמר בוחן את הנסיבות המיוחדות שברקע התקופה ואת המאפיינים הקבוצתיים, שהובילו את אנשי העלייה השניה אל ההנהגה.

התנועה המסורתית

תיאור שורשיה ופעילותיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל

הרב צבי הירש קלישר (1795-1874)

לקט מידע על הרב צבי הירש קלישר, מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לאמנציפציה, ליישוב ארץ ישראל ולתנועת הרפורמה.

'השומר' - המיתוס נולד כבר בעלייה השנייה

על הקמתו, מטרותיו ופעילותו של ארגון השומר, שהיווה את היסוד לארגון 'הגנה'.

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן

שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש.

הפולמוס על החכמות החיצוניות בספרות השו"ת : עיון בשלש גישות בשאלת היחס לתרבו...

המאמר מציג גישות של שלשה חכמים, הריב"ש - ר' יצחק בר ששת, הרדב"ז - ר' דוד בן אבי זמרא והרא"ם - ר' אליהו מזרחי, המציגים עמדות שונות של פתיחות וסגירות ביחס לחכמות חיצוניות.

הצהרת בלפור: נקודת מפנה בהיסטוריה של התנועה הציונית

על הרקע הדיפלומטי של "הצהרת בלפור", על הנהגת התנועה הציונית - פעילותו של ד"ר חיים וייצמן, על תוכן "הצהרת בלפור", הגורמים לפרסומה ומשמעותה ועל כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים. הצהרת בלפור שהבטיחה ליהודים בית לאומי בארץ ישראל הייתה נקודת מפנה משמעותית בתהליך הציוני והיוותה משענת לתקווה כי אכן ביום מן הימים העם היהודי ישוב לארצו. להלן מאמר קצר שסוקר את הרקע להופעתה.

הציונות = מהפכה!

מאמר שדן בסיבות לכך שהתנועה הציונית אינה תנועת המשך לזרמים יהודים קיימים - היהדות המסורתית ויהדות האמנסיפציה - אלא זרם חדש שקם יש מאין.

הקו הירוק והקו הסגול

על קוי הגבול של מדינת ישראל עם מדינות ערב השכנות: הנסיבות ההיסטוריות של היווצרותם, מעמדם המשפטי והמורכבות שלהם.

הקמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)

על היוזמה והרעיון של פרופ' צבי שפירא, על היישום והביצוע, על הקופסה הכחולה ועל הקרן הקיימת במדינת ישראל.

הר הבית: מרכז רוחני וציבורי

המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום יום שהתנהלו בסמוך להר הבית.

הרב יהודה אלקלעי (1878-1789)

לקט מידע על הרב מתוך מאמרים שונים העוסקים בקווים בדמותו, פועלו, יחסו לתהליכים הפנים-יהודיים בתקופתו, יחסו לשפה וכדומה.

העבודה בחוקי התורה: ד. ימי מנוחה - חוק השבת (דב' ה, יב-טו בהשוואה לשמ' כ ח-יא)

חוק השבת מופיע במספר הבדלים בעשרת הדברות בשמות ובדברים. המאמר דן בהבדלים הללו ובאופי השבת ומשמעותה על פי שני המקורות

העלייה הראשונה של הביל"ויים

היווסדה ובפועלה של אגודת ביל"ו, שהייתה חלק מתנועת חיבת ציון, ושחבריה הראשונים הגיעו לארץ ישראל בעלייה הראשונה (1882).

העלייה השלישית: חיזוק התשתית של הבית הלאומי

על גורמי העלייה השלישית ואופייה, על תנועת "החלוץ", על "תקופת הכבישים" ו"גדוד העבודה", על מוסדות היישוב, על הסתדרות העובדים הכללית, על צורות התיישבות חדשות (הקבוצה הגדולה - קיבוץ, מושב העובדים) ועל עליית יהודי המזרח.

המסורתיים בישראל: מודרניות ללא חילון

מחקרו של ד"ר יעקב ידגר מבקש לנתץ תפיסה רווחת הרואה בזהות המסורתית הכלאה פושרת בין חילוניות ודתיות, וטוען כי המסורתיות היא דווקא זהות מגובשת המציעה פיתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת. ההתעלמות מהזהות המסורתית – זהותם של יותר משליש מיהודי ישראל - כותב ידגר, יצרה שיח דיכוטומי שבו קיימות רק החלופה הדתית והחלופה החילונית. בתוך כך, הוא מוסיף, עוותה למעשה תמונת המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל.

הממד ההיסטורי של הלאומיות היהודית

במאמר דיון בשאלת הרציפות והחידוש בלאומיות היהודית ביחס לתולדות ישראל. לטענת המחבר הציונות מפרשת מחדש את המורשת היהודית ההיסטורית. מצב זה שבו קיימים במקביל רציפות וחידוש אינו ייחודי ללאומיות היהודית והוא קיים גם בתנועות הלאומיות של עמי אירופה. גיבושה של זהות לאומית נזקק לחומרים מן העבר והמאמר מביא דוגמאות לזיקה הציונית אל העבר.

הסכמות ישנות וחדשות בענייני דת ומדינה

מאמר זה עוסק בהסדר הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה בישראל. המאמר מפרט את יתרונותיו של הסדר סטטוס קוו, מסביר מהו ההסדר ומהם סעיפיו המרכזיים. המאמר מציג את ההסתייגויות הקיימות כיום לגבי ההסכות הישנות והדרכים להשגת הסכמות חדשות.

הנרייטה סולד

על חייה ופועלה של הנרייטה סולד, מנהיגת הציונית-האמריקנית. הנרייטה סולד הייתה גם סופרת, מחנכת ועובדת סוציאלית. ממקימות הדסה - הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית.

השארתי הכל מאחור 8

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמות מאיה שטנריך ושרה סבליך, עולות חדשות מבלגרד.

השארתי הכל מאחור 7

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולם ח'ליל מוחמד אלהאם ממחנה הפליטים דהיישה.

השארתי הכל מאחור 6

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמת טרונאך, עולה חדשה מאתיופיה.

השארתי הכל מאחור 5

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמים מרקוס ובוג'אנה בלאם, עולים חדשים.

השארתי הכל מאחור 4

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמת רחמה מוסא איסה ממחנה הפליטים דהיישה.

השארתי הכל מאחור 3

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמים אמרה טבאבו, עולה מאתיופיה, ובני משפחתו.

השארתי הכל מאחור 2

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. על הגלויה מצולמת אליס דויטש, ניצולת שואה ילידת יוגוסלביה.

השארתי הכל מאחור 1

גלויה מתוך סדרת גלויות שיצר הצלם טל אדלר, המציגה פליטים ומהגרים החיים בישראל. בגלויה מצולם חוסני עטיה אחמד רנאים ממחנה הפליטים דהיישה.

הלל ושמאי

הלל ושמאי עומדים בצומת דרכים היסטורי בתולדות תורה שבעל-פה. הם האחרונים לתקופת הזוגות, לתקופות הקדומות, והראשונים לתקופת התנאים. יחידת הלימוד סוקרת את מקצת פועלם של הלל ושמאי בעיקר בפן ההלכתי , ומראה כי יש במפעלם גם המשך של מה שקדם להם וגם חידוש.

המזמור על נהרות בבל - ניתוח היסטורי וספרותי

המאמר דן בייחודו של מזמור קל"ז בתהילים וכן בנוסף מתאר את תוכנו ואת משמעו לפי הרקע ההיסטורי לכתיבתו: חורבן ירושלים וגלות בבל.

המחלוקת על קביעת החודש

לימוד המשנה על מחלוקתם של רבן גמליאל ור' יהושע על קביעת החודש

המיתוס של יהודי אתיופיה

כיצד נקלטו בישראל העולים מאתיופיה? מה הם מרגישים ביחס לבואם ארצה? ד"ר גדי בן עזר טוען כי העולים מאתיופיה רואים את המפגש עם ישראל דרך משקפי המסע שלהם מאתיופיה. המשמעות של המסע הופכת למרכיב מרכזי בזהותם.

הטכניון: באיזה שפה ילמדו המהנדסים הציונים?

אחד הניצחונות הגדולים של הישוב היהודי בא"י קשור ל-"מלחמת השפות" בסיומה הוכרע כי במוסד הטכנולוגי "הטכניון" שהוקם ב 1913 ילמדו בשפה העברית. במאמר מתואר תהליך הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, וכן בתקופת היישוב והקמת המדינה.

היהדות הרפורמית

מאמר הסוקר את התפתחותה של היהדות הרפורמית מאז המאה ה 19 כזרם יהדות דתית בזיקה לנושאים חילוניים וערכים מהעולם המודרני, אל מול הקו הקפדני והנוקשה של הרבנים האורתודוקסים שנקטו בשיטה "אין חדש מן התורה".

היהודים-הנוצרים

המידע בדף זה עוסק ביהודים-הנוצרים שהיו תלמידיו של ישו (מאות 1-2 לספירה) וראו את עצמם כיהודים לכל דבר. כמו-כן, בדף זה מידע על הצדקה בנצרות הקדומה ועל הברית החדשה וספרי הבשורה (אוונגליון).

היום בו נהרג טרומפלדור

הוא היה חייל רוסי מעוטר במדליות, שהקים את גדוד נהגי הפרדות שסייע לבריטים במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן נרתם למאבק הציוני ועם המון אידאולוגיה ויד אחת הגן בגופו על תל חי שבגליל העליון. להלן תיאור היום שבו מת אחד הגיבורים הגדולים ביותר של התנועה הציונית והיהדות בכלל.

החרדים במדינת ישראל

תיאור המאפיינים המשותפים לבני הקהילה החרדית בישראל

החובה של רופא לרפא - מקורה ב"אבדת גופו"

הצגת פירוש הרמב"ם למשנה שבה ישנה חובת הרופא לרפא מתוך "אבדת גופו".

החזון איש מהפכן שלא בכוונה

ביקורת על ספרו של בנימין בראון - "החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית",

החיילים הראשונים

על המחלוקת בין יוסף טרומפלדור לזאב ז'בוטינסקי האם להסכים להקמתו של גדוד נהגי הפרדות. מחלוקת נוספת הייתה בין טרומפלדור ליצחק בן צבי ודוד בן גוריון האם להתנדב לגדוד על אף שלא יישלח למלחמה על ארץ ישראל. לדעת הכותב הוכיחו האירועים את צדקת דרכו של טרומפלדור.

הופעתו של אתוס לאומי

האם הופעת הציונות נבעה מתחושות אופטימיות ותקווה? תלוי את מי שואלים. לדעתה של פרופסור אניטה שפירא אם תשאלו את הרצל ופינסקר התשובה תהיה גורפת וחד משמעית. בראשית המאה ה- 20 התערער ביטחון הקיום הפיזי של יהודים. פרופ' אניטה שפירא טוענת כי פרעות קישינב, סמל החולשה היהודית, הן שיצרו את המפנה ביחסו של היהודי להתגוננות. היהודי הפך מסביל לפעיל וממגן לתוקף.

החג במקרא וזמן מקודש

חג הפסח במקרא הוא זכר ליציאת מצרים ואין קשר גלוי בינו לבין חקלאות. נוספת לכך העובדה שחגיגת הפסח נעשת בחיפזון בשונה מחגיגת סוכות הנעשית באריכות, הבחנה המבטאת את יחסו המיוחד של חג הפסח לאירוע היסטורי מכונן - יציאת מצרים.

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות.

ההבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי

המאמר מונה את ההבדלים הבסיסיים שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.

ההסתדרות הציונית העולמית

על מטרותיה ופעולותיה של ההסתדרות הציונית העולמית, שנוסדה על-ידי בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון.

הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכר...

על הויכוח שהתקיים בארץ בשנות החמישים על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי .

הויכוחים המעשיים של הציונות הרוחנית

אחד העם היה רחוק מלזלזל בצרכי השעה, כותב אור שרף, אבל ביקש לעורר מודעות לסכנה הטמונה בשקיעה בהן תוך הזנחת העתיד. הפולמוס שהסעיר את אנשי הציונות הרוחנית, על מעשה ופנטזיה, על מחיר החזון ועל מי שמשלמו, ובעיקר על טובת הכלל וטובת הפרט, תקף היום ממש כפי שהיה בעבר.

הדחת רבן גמליאל - בין היסטוריה לאגדה: ב. הסיפור בתלמוד הבבלי - המקורות והרכבם

סיפור הדחתו של רבן גמליאל ומינוי של ר' אלעזר בן עזריה תחתיו, זוכים לבחינות מחודשות. שפירא משווה בין מקבילותיו של הסיפור בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, ומנתח את מקורותיהם. לדעתו, אין בסיפורים אלו, בצורתם הסופית, עדות היסטורית לימי יבנה של תקופת התנאים, אלא לעולם הישיבות ולמתחים פוליטיים וחינוכיים בא"י ובבל במאות השלישית והרביעית לספירה.

הבריטים הולכים - על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל

בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. על הגורמים שהובילו לסיום המנדט ועל תגובתה של בריטניה להחלטת האו"ם.

האמנות הישראלית

על הזיקה המורכבת שמקיימת האומנות הישראלית ביחס לישות הלאומית הישראלית ולמפעל הציוני.

הברון רוטשילד ומורשתו

על תרומתו של יעקב ג'יימס רוטשילד להצלת יהודי דמשק מעלילת דם; ועל משפחת רוטשילד, ויעקב ז'יימס רוטשילד, שראתה לה לחובה ולזכות לפעול למען היישוב היהודי בארץ ישראל ובעיקר בירושלים.

דת ולאום- ניגוד או איחוד?

המאמר בוחן את הזיקה הקיימת בין הדת לרעיון הלאומי היהודי. פרופ' שלמון חולק על ההנחות המקובלות וטוען כי התנועה הציונית לא הייתה חילונית מבחינת תכניה וכי מניעיהם של הרבנים מבשרי הציונות היו לאומיים. במאמר דיון בפולמוס השמיטה, תיאור המשבר סביב הקמת בתי הספר ביפו וניתוח מניעיהם של המתנגדים לציונות על רקע דתי.

דת ומדינה - תפקידה של הלכה

שאלות של דת ומדינה אינן זוכות לתגובה הלכתית. נייר העמדה מציע ארבע אסטרטגיות אפשריות להתחדשות הלכתית, כדי לתת מענה רלוונטי ועדכני לסוגיות המאיימות לערער את יציבותה של החברה הישראלית.

האם אנו פטורים מזיכרון תשעה באב?

גם השנה, כבכל שנה, נדלג ברגל קלה על פני תשעה באב. גם היודעים, הסבורים אולי, כחבריו של ברל ב"גדוד" שבמצרים, כי "כבר נגאלנו", וגם הבורים, על בניהם ובשעה טובה כבר נכדיהם, ישאו עיניים לעבר חג האהבה המקומי בט"ו באב, או לעבר חום יולי אוגוסט המהביל בחללו של עולם.

האם הערבות יכולה להיות הדדית?

על המושג "ערבות הדדית" לפי המקורות היהודיים.

האם הציונות צריכה להמציא את עצמה מחדש?

הציונות הייתה בעבר התנועה לשחרור העם היהודי. היא שחררה אותו ממצוקת הגלות מאונס, מעלבון הפליטות, מתסביך השנאה העצמית ומהעדר מעמד קיבוצי בקרב העמים. עתה הגיעה השעה שתהיה תנועה לקיום לאומי, אשר תחזק את רצונם המורד של אותם מבני עמנו הרוצים להיות יהודים.

האם חיבת ציון אכן הייתה חביבה?

עסקנות, רברבנות ותלות בכספי הברון. מאמר הדן בביקורת לה זכתה תנועת חיבת ציון בתקופתה (אחד העם בעיקר) ומצד היסטוריונים מאוחרים. כותב המאמר מציע מבט נוסף על התנועה והשפעתה מעבר לתקופתה.

האם למתיוונים יצא שם רע בצדק?

המושג "מתייוונים" התקבע בזיכרון כמושא ללעג, בוז ולבגידה במסורת, אך האם באמת אלו המכונים "מתייוונים" היו ראויים ליחס כזה, או שאולי הם היו חלק מהמארג היהודי בתקופה ההלניסטית-יוונית? פרופסור ירמיהו יובל במאמר ששופך אור חדש על תופעה מעניינת זו.

דרך הגיור בזרמים השונים ביהדות

שאלת הגיור הנתונה במחלוקת בין הזרמים השונים

ברל כצנלסון

מנהיג והוגה דעות של תנועת העבודה. הוא היה הסמכות המוסרית של מפלגות הפועלים בארץ בתקופת המנדט והיה דמות מפתח בעליה השניה.

היסטוריה של ארץ-ישראל

תקציר של ההיסטוריה של ארץ-ישראל ושל מדינת ישראל. החל מתקופת האבות ועד חורבן בית שני, הכיבוש הערבי ועד קץ התקופה העותומאנית, תקופת המנדט הבריטי, ומלחמות ישראל עד לחתימת הסכם השלום עם מצרים בשנת 1979.

באבוד רשעים רינה - היחס לעונש המוות בחז"ל

כיצד התייחסו חז"ל לעניין הטלת עונש מוות על ידי הסנהדרין?

בנימין זאב הרצל וספרו "אלטנוילנד"

על הרומן האוטופי "אלטנוילנד" (ארץ עתיקה-חדשה) שכתב בנימין זאב הרצל, ועל דרכו של הרצל אל הרעיון לפיו הקמתה של מדינה ריבונית היא פתרון לבעייתו של העם היהודי.

בר המצווה ובת המצווה

ביהדות מתקיימים טקסים המציינים את כניסתם של הנערים והנערות לקהל המאמינים המבוגרים, הנושאים בעול החובות הדתיות. על טקסי בר המצווה ובת המצווה: משמעותם, ההכנות הנדרשות, והמנהגים והברכות הנלוות.

אם אין אני לי מי לי - פרשנות

המשפטים הקצרים של הלל - "אם אין אני לי מי לי..." - הם מלאכת מחשבת של צורה ושל תוכן. כך מגלה קריאה במאמרו של פרופ' יונה פרנקל.

רצח 11 הספורטאים באולימפידת מינכן

האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים: יא הספורטאים שנסעו לייצג את ישראל באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 היו לגיבורים בעל כורחם כשנרצחו בפיגוע טרור.

ארבעה מינים וגדילתם בארץ ישראל

מאמר בנושא ארבעת המינים.

אימא רוסיה

"יהודי רוסיה חוו פוגרומים", "הוא עושה חלטורות", "תפסיק לעשות טָרָארָאם מכל עניין". השפעות השפה הרוסית על העברית.

אירגון פועלים ראשון ביפו

בראשית המאה ה-20 הקימו יהודים תימנים תושבי יפו את ארגון הפועלים העבריים הראשון בארץ ישראל - "פעולת שכיר". המאמר מתאר את הקמתו ואת מבנהו של הארגון, ועוקב אחרי פעילות חבריו ותרומתם לכיבוש העבודה העברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה.

איש חידה: הרצח הפוליטי הראשון בארץ

על הרצח הפוליטי הראשון בארץ. בשנת 1924 נרצח יעקוב ישראל דה-האן, סופר ועיתונאי יהודי-דתי, בידי צעיר שהשתייך לחברי ה"הגנה". במאמר סקירה של תולדות חייו, מעשיו ודברים שכתב והתגובות שעוררו ביישוב היהודי-ציוני בארץ שהביאו לבסוף לרצח.

גיור כהלכה

ההצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה היהודית נקראת גיור כהלכה. זוהי גישתו של הזרם האורתודוקסי, הזרם האדוק ביהדות, הדורש ומקיים שמירה מדוקדקת על מצוות הדת בדרך המסורתית שהתוו חכמי התורה והפוסקים.

גולדה מאיר (1978-1898)

ביוגרפיה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל בשנים 1969-1974.

גורדון וברנר: לדמותם של שניים מ'נותני התורה' של העלייה השנייה העובדת

על דמותם ומשנתם של שני המנהיגים הבולטים של העלייה השנייה: א"ד גורדון ויוסף חיים ברנר.

רות ונעמי מלקטות / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה הנושאת את שמן של רות ונעמי מתארת דמויות בנות ימינו.

איוב ורעיו / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה עוסקת באיוב.

איוב / עדי נס

צילום זה הוא חלק מסדרת הצילומים 'סיפורי התנ"ך' שיצר עדי נס. היצירה עוסקת באיוב.

מגדלים 3 / מאיה כהן לוי

על ציורה של מאיה כהן לוי, המציג את מגדלי עזריאלי בתל אביב כשעליהם מטרות עגולות שחורות, המשדרות תחושה של איום.

מגדלים 4 / מאיה כהן לוי

מגדלי עזריאלי, המתנשאים מעל סביבתם, מייצגים רעיונות רבים: את עוצמתה (ואולי את כוחה הדורסני) של הכלכלה הקפיטליסטית, את תרבות הצריכה ועוד. מה רוצה לומר לנו מאיה כהן-לוי כשהיא מפרקת את הדימוי הסטרילי והנקי של המגדלים?

הגירוש / הילה קרבלניקוב

יצירה של הילה קרבלניקוב העוסקת בפינוי יישובי גוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות.

יום העצמאות II / הילה קרבלניקוב

יצירה זו של הילה קרבלניקוב מתארת הווי ישראלי מוכר של בילוי במרחב הציבורי ביום העצמאות, הכולל פיקניקים ומנגלים בטבע.

תקווה / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של האמנית הילה קרבלניקוב המציגה את החברה הישראלית המגוונת בתוך מרחב השוק הישראלי.

בין יום ירושלים לפינוי תושבי גוש קטיף / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של הילה קרבלניקוב הקושרת בין חגיגות יום ירושלים להתנגדות לפינוי התושבים מגוש קטיף.

על פני תהום 9 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 8 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 7 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 6 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 5 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 4 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 3 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 2 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

על פני תהום 1 / דן קדר

על ציורו של דן קדר הלקוח מתוך "על פני תהום – המיצב", אשר נוצר בעקבות רצח רבין.

מלכת אסתר / רונית צ'רניקה

ציור של רונית צ'רניקה מתוך הסדרה "משפחה".

אחיות 2 / רונית צ'רניקה

ציור של האמנית רונית צ'רניקה מתוך הסדרה "משפחה".

חברות / רונית צ'רניקה

חברוּת הוא ציור של האמנית רונית צ'רניקה, מתוך הסדרה "משפחה".

שאלות על זהות ביצירות של רונית צ'רניקה

בקבוצת יצירות הלקוחות מתוך הסדרה "משפחה" (2005-2001) מציגה האמנית רונית צ'רניקה דמויות, רובן נשים, חסרות תווי פנים, אך בעלות סימנים שונים של זהות. יצירות אלה מעלות את השאלות מהי זהות, כיצד אנו מגדירים את זהותו של אדם, מהי זהות ישראלית ועוד.

רחוב שינקין / הילה קרבלניקוב

על יצירתה של הילה קרבלניקוב המתארת את רחוב שינקין בתל אביב על המגוון שיש בו.

שכונת מחלול / רות שלוס

על ציור של רות שלוס המתאר את שכונת מחלול, שהייתה שכונת פחונים בתל אביב.

הפגנה / רות שלוס

על רישום של רות שלוס משנת 1949 המתאר הפגנה.

דורות האמוראים בארץ ישראל ובבבל

טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל.

אתיקה רפואית - סל תרופות

מקורות על השאלות שעומדות מול ועדת סל הבריאות על הקצאת משאבים ברפואה

מפת אמוראי ארץ ישראל

מפה מתקופת האמוראים המציגה את חכמי ארץ ישראל בתקופת התלמוד ומציגה את מקום פעילותם.

בין המצרים

בתוך הקיץ ישנם 3 שבועות בהם מציינים במסורת ישראל תקופת אבל. זו תקופה שבה יש מנהגים וטקסים הקשורים באירועים קשים שהתרחשו לפני מאות ואלפי שנים אבל הם זכורים ומוזכרים בכל שנה.

בין הרים ובין סלעים

תיאור הגעתה של הרכבת הראשונה לירושלים ב- 1892 וטקס חנוכת המסילה. לצד ההתרגשות יש ביקורת על תנאי הנסיעה.

בית ביאליק : "טירתו" של המשורר הלאומי

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי שלנו, עבר לדור בתל אביב בביתו ברחוב הנקרא על שמו - רחוב ביאליק - במספר 22 - בשנת 1926. הבית מצטיין ביופיו, ובמשך שנים רבות, מאז 1937, שימש חדר עיון לתלמידים.

בית הכנסת "החורבה"

על בית הכנסת "החורבה" בירושלים העתיקה.

בית כנסת - הכניסה לנשים אסורה

הם זוג דתי מודרני שעבר את מסלול החניכה הנורמטיבי. צבא, טיול בדרום אמריקה, אוניברסיטה, חתונה, ילדים. הוא, מהנדס אלקטרוניקה והיא רופאת ילדים. במתחם הציבורי הם שווים מכל בחינה, אבל כשנכנסים לבית הכנסת, הוא שותף בכל המעשה הדתי - עולה לתורה, עובר לפני התיבה, פותח את ארון הקודש. והיא, נזרקת לפינה עלובה, פן חס וחלילה קולה יעורר את תאוות חבריו. פרופסור נועם ורד בודקת כיצד התקבע מעמדה של האישה כאזרח סוג ב' בקהילה הדתית-ציונית, תוך סקירה מעמיקה של השתלשלות מעמד האישה בהלכה מתקופת התלמוד ועד ימינו.

גבולות נעים ומעומעמים - התהליך המדרשי בין יצירה לחשיפה

מאמר הבוחן את נושא עולם המדרש של חז"ל בכללותו, בהגדרת מושג המדרש ובחינת גבולותיו.

על חבל דק

שיעור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין אדם שרוצה לעזור לזולת ובין אלה שנדמה לנו שהם זקוקים לעזרה.

הטיול שלא הפך למסע

המאמר בוחן את המשמעות של המסע לפולין עבור בני נוער ישראליים, אל מול היעדים החינוכיים שהציב משרד החינוך. המחקר מסתמך בעיקר על ראיונות ובדיקה של יומן מסע.

כיצד השפיע משפט אייכמן על הזהות הישראלית?

המאמר מנסה לאתר את ראשית תהליך חדירתה של השואה לתודעה הישראלית, לתרבות הישראלית ולשיח הציבורי הישראלי. חוקרים רבים העוסקים בסוגיית השואה ומקומה בחברה הישראלית ציינו את משפט אייכמן כצומת שהוא נקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית אל זיכרון השואה, הבנתה, ידיעתה והיחס לניצוליה. במשפט אייכמן נוצר המפגש שבין שני הפרקים החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית: השואה והקמת מדינת ישראל.

למי שייך זיכרון השואה - לדתיים או לחילונים?

בשנות החמישים התקיים בארץ פולמוס נוקב על מועד יום הזיכרון לשואה - עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הויכוח משקף הבדלי גישות אידיאולוגיות ביחס למורדי הגטאות ולקורבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי.

דרכי חינוכו של הצבר

בספרו "הצבר" חוקר עוז אלמוג את דמותו של אחד המיתוסים הגדולים של התנועה הציונית. בקטע הנ"ל מתאר אלמוג, באמצעות קטע מנאומו של מאיר יערי, את המוטיבים הכמו-דתיים שעיצבו את חינוכו של הצבר.

נשואים לרבנות?

4 פרקים סביב המורכבות בנישואים דרך הרבנות והפיתרונות השונים שיש במדינת ישראל בתחום זה.

עזריה אלון - פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

עזריה אלון - זוכה פרס ישראל 2012 בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. מהו מפעל חיים?

עזריה אלון - תבנית נוף מולדתו

כתבה אודות פועלו של עזריה אלון - פעיל איכות הסביבה ואוהב ארץ ישראל

על מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי

בית שמאי ובית הלל מייצגים שתי אסכולות שרווחו בימי בית שני. גישתו של שמאי שמרנית ובלתי מתפשרת בעוד גישתו של הלל נוטה לפרגמטיזם. לפניכם סרטון קצר המתאר את ההבדלים בין השיטות.

משפחה בשלושה דורות - משפחת כהן

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה ממרוקו והגיע בראשית שנות המדינה לירוחם וגרה שם זה 65 שנה. מה הם חשים כלפי מה שהיה ומה הם עשו בשביל לשנות את זה.

משפחה בשלושה דורות - משפחת מרגולין: על נשים, תפילה וחיי קהילה

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במאבקה של אם המשפחה על מקומן של נשים בתפילות, בחיי בית הכנסת ובחיים הציבוריים בכלל. לכל אחד מבני המשפחה גישה משלו.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פורן ציון - ניצוצות המאבק

סרטון העוקב אחר משפחת פורן - ציון. משפחה שמוצאה מזרחי והחיבור לתרבות הערבית מזרחית עומד בלב השיח בין הבנות לאמם.

משפחה בשלושה דורות - משפחת רשף

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מגרמניה. הסבתא גרה בגרמניה, האם נשאה ליהודי בארץ ולא התגיירה, שתיים מהבנות נשאו ליהודים, האחת התגיירה והאחרת נשארה גויה.

משפט אייכמן - שישה מיליון נגד אחד

במשפט אייכמן הופנתה אצבע מאשימה לא רק נגד הנבל אייכמן, אלא גם נגד הציבור הישראלי הצברי שהיה אדיש ואף לגלג על ניצולי השואה על כך שלא התנגדו לצורר הנאצי והלכו, כפי שאבא קובנר תיאר בסרקזאם, "כצאן לטבח". במקבץ עדויות מצמרר זה תוכלו להיחשף לתמונות שגרמו למשפט המפורסם להיות אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה הישראלית.

משפט אייכמן - זכות הנקמה בחוק

בסרט הבא תוכלו לצפות בקטעים מצולמים מתוך משפט אייכמן. התמונות המתמקדות בדברי התביעה ובדברי ההגנה שופכות אור על תמונות העולם המעוותת של מכונת ההשמדה הנאצית.

ניסוי בערבות ההדדית: מה אתם הייתם עושים?

ניסוי שבודק את מצב הערבות ההדדית בעקבות פרשת המין הקבוצתי בחוף בוגרשוב: מה אתם הייתם עושים?

משפחה בשלושה דורות - משפחת אדלמן

סרטון העוקב אחר משפחה שמוצאה מבריטניה, האם והבת עלו לישראל בעבר והסבתא מתעתדת לעלות בקרוב. דרך הסרטון מתוודעים לשינויים הרבים שחלים בין הדורות ביחס לשאלות יסוד בתרבות.

משפחה בשלושה דורות - משפחת בן ארי

סרטון העוקב אחר משפחת בן ארי שהתחילה בקיבוץ עין חרוד הבת עברה לירושלים והפכה להיות דתית הבת עזבה את ירושלים וגם את הדת.

מיהו דתי?

היכן עובר הגבול שיגדיר האם אדם דתי או חילוני? שאלות בנושא "מיהו דתי" עולות מתוך דיאלוג מפתיע בפרק בסדרה התיעודית "אז הרצל אמר" בהנחית אורן הרמן וינאי עופרן

מיהו נכרי? זהות יהודית לנוכח האחר בתוכנו

הרצאה של פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

חובת הזיכרון - מעגלי שייכות

דיון של רני יגר בעמודים 56 - 58 בספר הלימוד מעגלי שייכות, כולל התייחסות למשנה פסחים - 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו', לשיר של יהודה עמיחי - 'שהר הזיכרון יזכור במקומי', ולמאמר של כצנלסון בדבר שילוב הזיכרון והשכחה.

מעגל הזיכרון 2: אושוויץ או סיני - מעגלי שייכות

דיון במאמר - 'אושוויץ או סיני' של דוד הרטמן, שמופיע בעמוד 68 בספר הלימוד מעגלי שייכות.

יחס ההלכה למי שאיננו שומר הלכה - מעגלי שייכות שער 2

הרצאה מאת עמית אלון בנושא מעגלי שייכות שער 2: יחס ההלכה למי שאינו שומר הלכה, שו"ת רש"י ושו"ת חת"ם סופר.

מדוע מגילות קומראן לא נכנסו לתנ"ך?

כשקוראים ספר גאוני, צופים בסרט קלאסי, או מאזינים למוסיקה שמימית אופפת אותנו תחושה רומנטית כאילו היצירות הללו נחצבו מעצמן, מאיזה מקור רוחני גבוה יותר. אבל האמת היא שגם יצירות מיתיות לא נוצרו יש מאין, תמיד יש מישהו שחותך פריימים, מסנן רעשי רקע, או עורך החוצה תכנים שאינם תואמים את התפיסה ההגמונית. הנה, קחו לדוגמא את ספר הספרים - התנ"ך.

מה הם החגים בשבילנו?

למה אנחנו חוגגים את החגים בכלל? ומה המשמעות שלהם היום?

מהם נזקי גוף ואיך הם מוגדרים במשפט הישראלי

בסרט הקצר (5 דקות) מסביר עו"ד דותן לינדנברג מהו נזק גוף ומהן התרופות המשפטיות לפיצוי על נזקים כאלו.

מורכבותו של אבא - קוביה הונגרית

הצצה לסרט התעודה "הקוביה ההונגרית" המציגה את ריבוי פניו של אדם דתי מאמין דרך בחירותיהם השונות של בניו.

למה צריך מניין?

רכזנו מספר סרטונים ובהם תשובות לשאלה "מדוע צריך עשרה יהודים בשביל לומר קדיש?"

לעלות לתורה או לעלות למטוס - מה אתם אומרים

גל חשב לעלות לתורה אבל אמא הגיעה עם רעיון מדהים - אולי ניסע לחו"ל ונכיר את השורשים שלנו?

מאיר אריאל - שונים אבל שווים

הזמר מאיר אריאל מדבר על השווים והשונים בבני האדם.

זוהרה אלפסיה

ארז ביטון מקריא את שירו המפורסם "זוהרה אלפסיה"

י"ז בתמוז - סיבות ואירועים

סרט על יז בתמוז והתכנים שנקשרו ליום זה.

יודעים אתם לכבוד מה?

"יודעים אתם לכבוד מה?", הינו פרוייקט ייחודי - לרגל חג החנוכה אמנים שונים בחרו את שיר החנוכה האהוב עליהם, שיר חנוכה שאליו הם מתחברים - וביצעו אותו כטוב בעיניהם ובדרכם האמנותית והייחודית עם אינטרפטציה אישית שלהם -- לשיר המסורתי. האמנים המשתתפים באלבום: ערן צור, עבודות עפר, אלברט סופר, תמר קפסוטו, אדם כהן, דניאל רביצקי, נועה שמר, רזי בן עזר, ומורפלקסיס. את האלבום הפיק דויד פרץ.

יום כיפור - לחלל או לא לחלל?

איך הפך יום הכיפורים בלי חוק ובלי כפיה ליום שיש בו משהו אחר באויר של מדינת ישראל?

התקווה ואנחנו

האם אנו מכירים את מילות ההמנון? מה משמעותו בימינו?

זהות יהודית של החשמונאים בעת ההלניסטית

האם החשמונאים התייוונו במהלך הדורות שלאחר הניצחון על היוונים.

הרב ישראל מאיר לאו על שואה ואמונה - ראיון לרגל יום השואה והגבורה

הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לשעבר, ניצול שואה ויו"ר "יד ושם" - מדבר על אמונה, על השואה ועל משמעות עם צילה מירון-אילן והרב ד"ר יוחאי רודיק, המפקחים הראשיים של מקצוע 'מחשבת ישראל'.

המחלוקת על המחלוקת - טוב או רע?

לימוד סוגיית הגמרא בעירובין על הכרעת המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל.

הסלנג בשפה העברית

הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן

שפת אם

בשיעור זה נעסוק בשאלה האם מי שהגיע מארץ אחרת צריך לשמר את שפת האם. השיעור יכלול שימוש בסרטים שיש בהם שיחות עם כאלו שבחרו לשמר או שלא לשמר את שפת האם שלהם.

חג הסיגד - בדרך לחג לאומי?

בשיעור זה נכיר את חג הסיגד - חג של העדה האתיופית. ננסה להבין מהי המשמעות של חג של עדה אחת, שמקבל הכרה והופך מועד של כולם, ומה אנחנו יכולים לאמץ ממועד זה.

הבר מצווה שלי לא?

גל עומד לקראת הבר מצווה שלו ולא יודע מה לעשות בה.

ההגדה הישראלית

סרטון בן חמש דקות ובו מספר המאייר הנודע מישל קישקה על עבודת האיור של "ההגדה הישראלית" שערכו מישאל ציון ונעם ציון.

הוידאו בלוג של רונה: אבידה

רונה, תלמידת כיתה ט', מצאה בכיתה חולצת "גאליס" חדשה שאבדה לאחד התלמידים. יונתן טוען שהחולצה שייכת לו אולם רונה איננה מאמינה לו. מה היא אמורה לעשות עכשיו?

גלוית שנה טובה

אחד הדברים המיוחדים שנעלמו הם גלויות ראש השנה. בסרט קצר יש תיאור יפה של המעברים שעברו התכנים שבגלויות.

הבלדה על רב רחומי ואשתו

להקת גימזו שרים את הסיפור על רב רחומי ואשתו, תלמוד בבלי כתובות ס"ב:

ברית מילה - היהודים באים

סרטם של היהודים באים על ברית המילה - שאלות רבות בדרך מיוחדת

ברית מילה - לעשות או לא לעשות

סרט דקומנטרי על זוג ישראלי ששואל את השאלה הקשה האם לעשות את הברית לילד או לא. ואם כן למה?

ברית מילה האם צריך לעשות או לא? שיח

שיח בין תומר שרון לשמעון ריקלין האם לעשות ברית מילה ומה המשמעות של אי עשיית ברית מילה ביחס לילד ולעם היהודי

אלי ויזל - ראיון

ראיון עם אלי ויזל על חיים לאחר השואה

אמונתו של ליבוביץ'

כתבה של אילן לוקאץ' בערוץ 2 לקראת צאת סדרה בערוץ 8: "ליבוביץ' – אמונה, אדמה, אדם".

חנוכת משכן הכנסת

לפני 53 שנה נחנך משכן הכנסת. מדוע לקח זמן רב כל כך עד שעברה הכנסת למשכן הקבע שלה? מהיכן מצאו את הכסף לבנייתה? כמה אדריכלים, מהנדסים ופועלים בנו את הכנסת? ומדוע נבחר דווקא שם זה לפרלמנט הישראלי?

משכית

"חלון הראווה" של העיצוב והאופנה הישראליים במשך 40 שנה. משכית ייצרה אומנות מקומית וייחודית במגוון תחומים וחומרים וגייסה אומנים בני עדות המזרח, כדי לשמר את תרבותם ולשלבה בעיצוב ישראל מקורי.

מנחם בגין

מפקד האצ"ל, מנהיג תנועת החירות והליכוד, וראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. בגין חתם על הסכם השלום הראשון עם מדינות ערב - הסכם השלום עם מצרים, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום (1979).

אונאת דברים במציאות המודרנית

שני אירועים בכנסת ישראל שבהם עולה השאלה - האם אין כאן אונאת דברים?

מיהו חלוץ? שתי נקודות מבט

אז מי החלוץ זה שעובד את האדמה וקשה לו או זה שמקים מפעל ותומך בחקלאות מהעיר?

"היהודי המסורתי"

חוצה ישראל - רינו צרור מראיין את ד"ר מאיר בוזגלו.

מי אתה ישראל קסטנר?

ישראל קסטנר הוא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת שהיו בציבוריות הישראלית. קסטנר, שבזכותו ניצלו 3000 יהודים הונגרים בשואה, הואשם לאחר המלחמה ע"י הממסד הישראלי בכך שכרת עסקה עם השטן. קסטנר נרצח בעת ההליך המשפטי שהתנהל נגדו בישראל. בראיון שנערך עמה מספרת סוזי קסטנר, בתו, על ילדותה בצל אביה שעד היום לא התבהרה הסוגה סביבי פועלו בשואה

הצהרת זכויות הילד

הילד הוא אדם שלם ואנושי מרגע לידתו. ילדי ישראל של היום הם אזרחי המחר ועתיד האומה. הילדים אינם רכוש, גם לא אמצעי להגשמת מטרות - הם המטרה עצמה. הילד, מחמת אי בגרותו הגופנית והנפשית, זקוק לערובות מיוחדות ולתשומת לב מירבית. תלותו במבוגרים מחייבת שמירה קפדנית על זכויותיו בדרך שתבטיח את שלומו והתפתחותו התקינה בהווה ובעתיד. (מתוך ההקדמה להצהרת זכויות הילד בישראל).

המתת חסד - סיפור של ר' חנינא בן תרדיון

קריאה בסיפור התלמודי אודות הוצאתו להורג של ר' חנינא בן תרדיון ע"י השלטון הרומאי (תלמוד בבלי עבודה זרה יח ע"א). בהשתתפות: ד"ר יורם יובל וד"ר נועם זהר.

ביקורת על עיסוק חילוני ביהדות

קריאה במאמר שפורסם בעיתון החרדי 'יתד נאמן' מאת הרב חיים שאול קרליץ. בהשתתפות: כתב מעריב קובי אריאלי וירון לונדון.

איזו אחריות אני לוקח על עצמי ביום שאחרי הבר -מצווה?

גל עלה לתורה אבל עכשיו עולה השאלה מה ההבדל. האם יש שינוי? האם היום הדברים אחרת?

סמלים תלושים

קריאה במסה 'סמלים תלושים' מאת מאיר יערי. בהשתתפות: חוקרת 'השומר הצעיר' ד"ר רינה פלד וחוקר ההתיישבות העובדת ד"ר מוטי זעירא.

סיפורי כיבוד אם וכיבוד בן

קריאה בשני סיפורים בתלמוד הירושלמי, המתארים מעשים של כיבוד. בהשתתפות: תלמידות בי"ס יסודי, אלי קרן אסף ונור אפשר קובלסקי.

צילומים נדירים מראשית הישוב

כיצד הם התלבשו, באילו כלי רכב נסעו, איך נראו הבתים שלהם, הרחובות, הכיכרות ובתי הספר. ארכיון ספילברג מציג: צילומים אותנטיים ונדירים מחיי הישוב מראשית המאה ה-20.

שאול טשרניחובסקי - העברית שפתנו

שאול טשרניחובסקי מדבר על המשמעות של העברית כשפת העם השב לארצו והנפרד מהגלות

התאומות / אברהם סוצקבר

סיפור "תאומות" מתוך קובץ הסיפורים "אקוויריום ירוק" מאת אברהם סוצקבר.

רחובות הנהר / אורי צבי גרינברג

הספר היה היצירה השירית המקיפה הראשונה שהגיבה ישירות לחורבן יהדות אירופה, וככזה הוא נותר יחיד במינו עד היום בשירה העברית.

נאום / אליעזר בן יאיר במצדה

נאום אלעזר בן יאיר במצדה לפני שהוא וכל אנשי מצדה התאבדו מתוך ספרו של יוסף בן מתתיהו - מלחמת היהודים

מגילות מדבר יהודה

בראשית ימי המדינה נמצאו מגילות ששכבו במשך כאלפיים שנה במערות במדבר יהודה והסתירו עולם שלם של קהילה שנעלמה ולא נודעה.

תרגום אונקלוס

התרגום לארמית שזכה לשימוש רב לאורך כל הדורות והיום נמצא בכל החומשים.

תוספתא

החיבור שמשלים ומוסיף על המשנה ולעיתים המקור לחומרים שבה.

ספר היובלים

בימי בית שני רווחה בעם ישראל ספרות מקבילה לספרות המקרא. ספרות זו, שלא התקדשה, נקראה "ספרות חיצונית" – ספרים שנמצאים מחוץ לקנון של ספרי הקודש.

אחרי הילדות / שולמית הראבן

"אחרי הילדות" היא הנובלה השלישית בצימאון – שלישיית המדבר, שלוש נובלות מאת שולמית הראבן העוסקות בהיווצרותו של עם ישראל בתקופת המקרא.

קזבלן / יגאל מוסינזון

המחזה שתיאר והנציח את הסטראוטיפ של המזרחי שנלחם על הכבוד שלו, של החברה שבה הוא חי.

נמנע ממך / מיכה שטרית

קריאה בשיר "נמנע ממך" מאת מיכה שטרית. משתתפים: המשורר שמעון אדף והעיתונאית והסופרת נילי לנדסמן.

נאום בגין

קריאה ב'נאום הצ'חצ'חים' של מנחם בגין. בהשתתפות: ח"כ חיים רמון ופרשן הכדורגל, אבי רצון.

מרד אבשלום

קריאה בסיפור המקראי על מרד אבשלום (שמואל ב, יט). בהשתתפות שלושת המנחים מבית המדרש 'עלמא': אפרת טננבאום, רני יגר ובארי צימרמן.

מות משה

קריאה בתיאור המקראי של מות משה (דברים לד). בהשתתפות: לאה שקדיאל, ד"ר אילנה פרדס.

מגילת ההתנחלות של קיבוץ ברעם

קריאה במגילת ההתנחלות של קיבוץ ברעם. משתתפים: חברת קיבוץ ברעם, עינת לוצאטי, ובת הדור השני לעקורי בירעם, נהידה זהרה.

אהבת תפוח הזהב / דליה רביקוביץ'

בספר השירים הראשון שלה רביקוביץ' מצליחה לשלב בין הכתיבה המסורתית לפוסט מונדרניסטית בלי שהקורא ירגיש במבוכה שזה יוצר.

ליל הסדר

קריאה בקטעים מתוך ההגדה של פסח. בהשתתפות: ח"כ זהבה גלאון, עובד זר מקולומביה חורחה איוון, מייסדת מוקד סיוע לעובדים זרים סיגל רוזן ומזכיר איגוד מגדלי הפרחים אברהם דניאלי.

לא יחדל אביון מהארץ

קריאה בספר דברים טו ז-יב. בהשתתפות: הפרשן חיים ברעם וראש ישיבת ההסדר פתח תקווה הרב יובל שרלו.

טבעות עשן / לאה גולדברג

ספר שירה הראשון של לאה גולדברג מביא את הנושאים של שירתה המאוחרת יותר - כמו הרצון לאהבה והכמיהה למפגש.

כבשת הרש

קריאה בסיפור המקראי על נתן הנביא, דוד המלך ומשל "כבשת הרש". משתתפים: המרצה להיסטוריה יהודית, ד"ר רחל פרוידנטל, והמרצה לפילוסופיה, ד"ר גדי פרודובסקי.

1948 - בין הספירות / נתיבה בן יהודה

ספרה של נתיבה בן-יהודה "1948 - בין הספירות" נכתב כספק רומן ספק אוטוביוגרפיה, ומגולל את סיפורם של הצעירים שלחמו במלחמת השיחרור בפשטות נטולת הילה של מיתוסים ומעשי גבורה. ההיסטוריה של טרם-מדינת ישראל מתוארת בו מנקודת המבט של פלמחניקית צעירה שהשתתפה בקרבות בצפון הארץ.

השיכון

התבוננות בדגם התלת מימדי של שכונת "מעוז אביב" ככזה המייצג את הרעיון של השיכון. משתתפים: האנתרופולוג ד"ר דני רבינוביץ והאדריכל צבי אפרת.

מר מאני / א"ב יהושע

אחד הרומאנים הגדולים של הספרות העברית החדשה. זהו ספר רחב-יריעה, רומאן ים-תיכוני על משפחה ספרדית לאורך כ-200 שנה, שסיפורה נחשף באמצעות 5 שיחות בנקודות צומת היסטוריות.

פנאי / זלדה

"פנאי" מזמן לקוראי השירה העברית מפגש עם יופי רליגיוזי רב. זלדה היא משוררת יוצאת דופן בנוף השירה העברית העכשווית. היא חרדית חסידת חב"ד, קרובת משפחה של הרבי מלובביץ, והיא התפרסמה במיוחד בשיר "לכל איש יש שם" המזוהה עם יום השואה. "פנאי" התפרסם לאחר שנים רבות של פרסום שירה, ואין ספר זה בבחינת ספר ביכורים שממנו על היוצר "להמשיך להתפתח".

פיוטים / רבי דוד בוזגלו

דוד בוזגלו נולד בכפר זאוויא שבמרוקו. הוא נודע בשכלו החריף ובכישרונו המוזיקלי כבר בגיל צעיר, ולמד אצל הפייטן הרב חיים עטר. כיום הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו. עם פריצתה של השירה המזרחית ניכר כי הוא משמש לרבים "אב שירי", וזאת בשל קרבתה של השירה המזרחית לפיוט. המשורר העיוור ארז ביטון הקדיש לו שיר, וכן אלמוג בהר. לרבי בוזגלו הייתה אוטוריטה טבעית, ומשיריו נובעת ומשתמעת עמדה של "פייטן הדור".

תיקון אמנותי / רות אלמוג

בספר "תיקון אמנותי" שישה סיפורים, הנעים על הטווח בין סיפור קצר לנובלה. דומה כי סיפוריה של אלמוג פורשים את "יומן הנפש הפנימית" בכנות ובאינטנסיביות נדירות. בכתיבתה של אלמוג בולטים שני מערכים: "פני השטח" ו"תבנית עומק". המעשה הספרותי מכוון להעמיק את הפער בין השניים ככל האפשר. מתחת לפרוזה הקולחת ולנרטיב הסיפורי הזורם בשלווה, מסתתר עולם גדוש צער וכאב.

אכזר מכל מלך / של ניסים אלוני

המחזה הראשון של נסים אלוני, "אכזר מכל המלך" (1953), עסק בעלילה התנכית של קריעת ממלכת שלמה בתקופת המלכים רחבעם וירבעם. דרך הסיפור התנכי דן אלוני בדילמות של בני דורו – במתח בין פרגמטיות שלטונית לאידאליזם, בין הסתגרות לאומית נוסח "עם לבדד ישכון" לבין שאיפות הומניסטיות ואוניברסליות, בין סיאוב שלטוני לבין להט המרד.

אבני בוהו / אברהם שלונסקי

דומה כי אין מי שאינו מכיר את שמו של אברהם שלונסקי. אך האם ניזכר מיד באחד משיריו? שלונסקי, שהיה דמות מרכזית בחיי הרוח בישראל כמה עשורים, כמעט שנמחק, למרבה הצער, מן הזיכרון הקולקטיבי.

אם תראו סוכה עפה / אהרון אלמוג

"אם תראו סוכה עפה" מעניק לנו הזדמנות להתוודע לשירה זורמת, נפלאה, דיבורית מאוד, המצליחה לדבר אל לב כל. זוהי שירה שהקדימה את זמנה במובנים רבים, ועדיין שומרת על "טריותה" ורעננותה. מדהים לחשוב כי שיריו הראשונים של אלמוג נכתבו ב- 1956, וכי למעשה יש לשייכו ל"דור הפלמ"ח".

בין חול ושמש / יוכבד בת מרים

בחייה ובשירתה הצליחה יוכבד בת מרים לעשות בה בעת שני דברים מנוגדים: להיות בת התקופה ולזנק הרבה מעבר לה. כבר בפתיחה אנו נתקלים בעוצמה השירית של בת מרים, בתחושת ייעוד ובהבנה עמוקה של מהות השירה.

חופה שחורה / יונתן רטוש

יונתן רטוש הוא מענקי השירה העברית החדשה. רטוש לא היה משורר בלבד, אלא גם אידאולוג. הוא היה מנסחה הראשי של תנועת הכנענים, שהתפלמסה עם אופייה האתנו-יהודי של הציונות, וקראה להכלה רחבה של עמי המזרח התיכון, כבמלכויות דוד ושלמה. עם חברי התנועה לא נימנו אנשים רבים, אך השפעתה הייתה רבה. שיריו של רטוש משופעים בעוצמה רטורית רבה, ומילות שיריו מהלכות קסם על השומעים אותן. רטוש גם חידש מילים בשפה העברית, ובאחרונה יצא ספר העוסק בתחדישיו.

חיי האהבה / צרויה שלו

צרויה שלו היא מן הפופולריות שבסופרות בישראל, והיא זוכה גם להערכת הביקורת. "חיי אהבה" מציג את המאמץ האדיר להחזיק ב"חיי אהבה", ואת הפיתויים האין-סופיים שהאהבה עומדת בהם, או נכנעת להם. האינטרוספקציה החודרנית של שלו עמוסה בתובנות פסיכולוגיות. עוד שכבה מטפורית מעניקה לספרֵיה המסגרת ששלו משתמשת בה.

מבחר / שאול טשרניחובסקי

באחרונה הציעו חברי הכנסת מוחמד ברכה ואברהם בורג להחליף את ההמנון של מדינת ישראל בשיר "אני מאמין", הידוע יותר בשמו "שחקי שחקי" (על פי שתי שורותיו הראשונות). את השיר כתב טשרניחובסקי בגיל 17, והוא הולחן (אף שנכתב בהברה אשכנזית דווקא ולכאורה אינו מותאם לאוזן של ימינו), והוא היה לפזמון פופולרי. השיר מדבר על אמונתו הנצחית של טשרניחובסקי ברוח האדם ובגדולתה, אף שהיא נחשבת נאיבית ומעוררת צחוק בקרב נמענת השיר, הצוחקת לו: שחקי שחקי.

מנחה מרוקאית / ארז ביטון

שיריו של ארז ביטון חושפים את קולה של יהדות מרוקו בישראל כאן ועכשיו.

מבחר וחדשים / אגי משעול

ספר השירים של משעול עוסק בחיים כאן עם המורכבות שלהם והחיוניות שיש בהן.

כמו אבלאר כמו אלואיז / אברהם הפנר

"כמו אבלאר כמו אלואיז" היא יצירה המכניסה אותנו באחת לעולמו הפנימי המיוחד של אברהם הפנר. זוהי יצירת ספרות סוחפת, המספרת סיפור אהבה, ואף על פי כן, רעיונותיו המקוריים של הפנר וזרם המעמקים של ההומניזם העמוק הטבוע בו ניכרים בכל שורה ושורה.

יפה אחת קודם / ענת זכריה

יפה אחת קודם הוא ספר מייצג של השירה החדשה: צעירה, בועטת, פמיניסטית. ספר הממשיך את מורשתה של יונה וולך, אך גם מעניק לשירה הצעירה קול אחר, קול משלה.

זו אני מדברת / יודית שחר

אי אפשר לקרוא את השירים בספר זו אני מדברת ולא להיזכר במחאה החברתית שטלטלה את ישראל בקיץ 2011. אולם המחאה צעקה את צעקת מעמד הביניים, ואילו שירתה של שחר צועקת את מצוקת המעמד הנמוך בישראל של ימינו. לא היה ספר שירים אחר שמדבר כך, עד שפרצה שחר.

הילד האחרון של המאה / סמי ברדוגו

בהילד האחרון של המאה סיפורים קצרים, ובכל אחד מהם טמונה סיכה חודרנית. סיפוריו של ברדוגו עוסקים בנושאים שהספרות העברית בקושי טיפלה בהם: הומוסקסואליות מזרחית, יתמות ועוני, אלכוהוליזם, מפגש עם בדואים. ברדוגו מספר סיפור קצר, ובו עולם מלא.

אישה בורחת מבשורה / דויד גרוסמן

ייתכן שאישה בורחת מבשורה הוא הרומן הישראלי – רומן המהדהד את החוויה הישראלית במלוא כובד משקלה – שכול, מלחמות, כיבוש, מערכות יחסים סבוכות השזורות באירועים פוליטיים. הספר זכה למשקל מיתי כמעט גם בשל סמיכותו המצמררת למות בנו של גרוסמן במלחמת לבנון השנייה.

חבלים / חיים באר

הרומן האוטוביוגרפי של חיים באר, "חבלים" (1998), הוא בעת ובעונה אחת היסטוריה אישית וסגה משפחתית, אך לפני הכול זהו סיפור חניכתו של המחבר כסופר עברי.

שירים 1962-2002 / אורי ברנשטיין

"שירים 1962- 2002" הוא ספר המאפשר הכרות מעמיקה עם שירתו היפה, המיוחדת והאלגנטית של אורי ברנשטיין.

רביעיית רוזנדורף / נתן שחם

"רביעיית רוזנדורף" אינו רק "ספר חשוב", הוא ספר מענג. זוהי ספרות במיטבה, היוצרת מתח והזדהות, תשוקה להמשיך ולקרוא הרגשה כי אנו מכירים היטב את הדמויות. "רביעיית רוזנדורף" הטוב שברומנים הישראליים שבמרכזם המוזיקה. הדיאלוג בין האמנויות מתבטא בספר בכמה היבטים, עובדה המעניקה לרומן איכות רפלקסיבית מובהקת.

סדומאל / לאה איני

במרכז הספר סדומאל עומד גילוי עריות. לאה אִיני הצליחה לגעת בנושא הקשה הזה מפרספקטיבה ייחודית, תנכית-מקראית, בסיפור פמיניסטי מיוחד במינו, בלשון פיוטית ועמוסת רבדים, ואף על פי כן, הסיפור בא חשבון עם החברה כולה.

קיץ בדרך הנביאים / דוד שחר

"קיץ בדרך הנביאים" הוא יצירת ספרות מיוחדת במינה. לשונו של שחר מעמידה עולם כמו-קבלי, מיסטי, ואף על פי כן גם כנעני ועכשווי מאוד. יכולתו לצרור יחד את כל עולמות התוכן הללו ולספר סיפור סוחף ומהנה בנתה סדרת ספרים ארוכה וחשובה, ובה כעשרה ספרים.

נעימה ששון כותבת שירים / עמליה כהנא כרמון

"נעימה ששון כותבת שירים" הוא סיפור קצר שבתוכו עולם שלם. ברבות השנים הוא היה ל"סיפור החניכה הרשמי" של אמניות וסופרות רבות בישראל. כהנא כרמון סימנה בסיפור קצר זה את "דיוקן האמנית כאישה צעירה", את רגע הלידה של אישה צעירה כאמנית, רגע גילוי הייעוד.

נוף עם שלושה עצים / יהושע קנז

"נוף עם שלושה עצים" הוא ספר של שתי נובלות עדינות, המרתקות ברובד הסמבולי שלהן. קנז עומד על משמעותו של "הערבי" בחיינו, וכן על משמעות המעמד של אמנים. אלו הן יצירות ספרות מעולות, שהקורא אותן מרותק אליהן בשל יופיין, ולכאורה כלל "לא שם לב" לרובד האלגורי שחבוי בהן.

מעוף הברבורים / סמי מיכאל

ספרו של סמי מיכאל מתאר מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית שבמרכזה שני אחים ממוצא מזרחי שהרומן שמתחולל בספר קורע בניהם קרע בלתי אפשרי.

צמאון בארות / אלמוג בהר

אלמוג בהר מתאר בשיריו את הפיצולים והחיבורים בחייו בין החול לקודש, בין היהודי לערבי.

עדנה / ברכה סרי

ספר שירים קטן ובו קולן של נשים שמתארות בקול שקט את הצעקות של עצמן.

אהבה בצפת / שושנה שבבו

בספרה מספרת שושנה שבבו על קהילת צפת שבה מתחולל רומן אסור שכולו מובא בעייניה של בת הקהילה.

מפריח היונים / אלי עמיר

בספרו מספר אלי עמיר על החיים בעיראק לפני העליה ועל דור שלם שתולדותיו נשכחו.

הדרשה / חיים הזז

סיפורו של חיים הזז "הדרשה" (1942) עוסק בחשיפת השבר שבין ה"יהדות ההיסטורית" ל"ציונות", וחושף את הפרדוקס שבמהפכה הציונית ובניסיונה להינתק מן ה"גלותיות".

אביב קר / אהרון אפלפלד

הסיפור "אביב קר" פורסם בקובץ סיפוריו הראשון של אהרון אפלפלד "עשן" ב-1962. סיפורי הקובץ הם אחד הניסיונות הספרותיים המוקדמים במסורת הספרות העברית לא רק לייצג את חווייתם של ניצולי השואה, אלא גם להתבונן במציאות הישראלית והאירופית מנקודת מבטם.

מתיבה סתומה / חביבה פדיה

בספר שירה של פרופ' חביבה פדיה היא משלבת את העולמות הקסומים של המיסטיקה עם הרגיל והיום יומי.

המשוגע / אידה פינק

ספרותה של אידה פינק מציגה ניסיון אמיץ לדבר על השואה דרך תיאור מעשי היומיום של האנשים מן השורה.

מדרש הלכה

מדרשי ההלכה אוצרים בתוכם עולם שלם של פרשנות שתכליתו לשמור על זיקה מתמדת בין ההלכה שהתפתחה לאורך הדורות לבין ספר הספרים.

תלמוד ירושלמי

דפי התלמוד מאגדים דיונים, ויכוחים ואירועים בני מאות שנים ובאופן פלאי הדף האילם לא נטל מהם את חיותם אלא להיפך, הוא החייה אותם שוב ושוב לאורך הדורות.

שוברת קיר / ויקי שירן

מבוא על היצירה "שוברת קיר" מאת ויקי שירן

מסכת אבות

מבוא על מסכת אבות.

גן עדן לאורז / רוני סומק

ספר שיריו של רוני סומק צועק קיפוח של מגזרים שונים.

תורת החיתוכים / שבא סלהוב

שיריה של שבא סלהוב משלב שירה, פרוזה בצד תמונות של יצירות שנוצרו במיוחד לספר הזה.

שירים באשדודית / סמי שלום שטרית

ספר השירים של סמי שלום שטרית הוא ספר מתנגח שלא מוותר למי שאינו חושב כמוהו ומעלה על נס את המזרחיות ואת עוצמת מחאת בני הדור השני.

מגילת העצמאות / ישראל, הממשלה הזמנית

מגילת העצמאות והכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח) - על הרקע ההיסטורי להכרזה, על תוכנה וחלקיה

מסות ורשימות / רחל כצנלסון שזר

מבוא על היצירה "מסות ורשימות" מאת רחל כצלסון שזר. רחל כצנלסון-שז"ר (1885-1975) הייתה מנהיגת תנועת הפועלות בארץ ישראל ואחת הדמויות הבולטות בהנהגת תנועת העבודה. הקובץ "מסות ורשימות" שליקט את פירות הגותה החברתית ראה אור ב-1946 ומיד זיכה את המחברת בפרס ברנר.

מלון הלשון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן יהודה

"מלון הלשון העברית הישנה והחדשה" של אליעזר בן-יהודה הוא גולת הכותרת של מפעל חייו – מימוש החזון החברתי של החייאת העברית - הפרויקט החברתי המוצלח ביותר שהולידה התנועה הציונית, ואולי אחד הפרויקטים החברתיים המוצלחים ביותר שנהגו במאה ה-19.

הגדה של פסח - קריאה לשינוי בהתנהגות

קריאה מחודשת בהגדה של פסח בהשתתפות אורחים שעוסקים בקטעים נבחרים מתוך הטקסט המיתי.

דוד ובת שבע

קריאה בסיפור המקראי על דוד ובת שבע (שמואל ב, יא, ב-ט). משתתפים: הבדרן דודו טופז והמומחה לדיני משפחה עו"ד בני דון-יחיא.

בת יפתח

קריאה בסיפור על בת יפתח (ספר שופטים יא לד-מ). בהשתתפות: שלוש תלמידות בית הספר התיכון 'פלך' בירושלים נוגה, שירה וסיגל.

בית המקדש - רות קלדרון ואורחים

'קריאה' במודל מוקטן של בית המקדש. בהשתתפות: מנכ"ל מכון המקדש יהודה גליק, הארכיטקט דוד קרוינקר, אשת הטלויזיה אורנה בן דוד ואיש המחתרת היהודית לשעבר יהודה עציון.

אשת חיל

קריאה בשיר 'אשת חיל'. בהשתתפות: ראש התכנית ללימודי נשים באונ' ת"א - ד"ר רוני הלפרין, ואחלמה פרץ.

ארבעה נכנסו לפרדס (הגדה תלמודית)

קריאה בסיפור התלמודי "ארבעה נכנסו לפרדס" (תלמוד בבלי חגיגה ב' ב'). משתתפים: הזמר אהוד בנאי, המשורר מירון איזקסון וחוקרת הקבלה ד"ר מלילה הלנר.

אחיות

קריאה במדרש על שתי אחיות מתוך במדבר רבה (פרק ט"ה). משתתפות: הסופרת שבא סלהוב ושהרה בלאו (ממערכת "החדר").

שולחן ערוך והרמ"א / ר' יוסף קארו

החיבור שולחן ערוך הוא מקבץ חוקים הערוכים לפי נושאים ועוסקים בכל הרבדים של הקיום האנושי. שולחן ערוך הוא נדבך יסודי שעליו נשען עולם ההלכה היהודי.

הבלדה על יואל משה סלומון

על "הבלדה על יואל משה סלומון" שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך.

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ

על השיר "אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינו יואל אנגל, שלמה ארצי ונעמי שמר.

פרי גנך

על השיר "פרי גנך" שכתב והלחין יוני רועה.

בעין החתול / חביבה פדיה

ספרה של פרופ' חביבה פדיה, המשוררת וחוקרת הקבלה הנודעת המסרבת להכנע לפורמטים המקובלים

מדרש תנחומא

"מדרשי תנחומא-ילמדנו" הם קבוצת חיבורים מהמאות 8-5 מארץ ישראל על התורה. המדרש נפוץ במהירות והפך להיות מדרש מצוי שעבר שינוים ועיבודים במהלך השנים.

לכה דודי / הרב שלמה אלקבץ

"לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה" - מידי יום שישי מוזמן ה"דוד" לקבל את פני ה"כלה", מיהו הדוד ומיהי הכלה, ומה פשרו של מפגש זה?

שיר הקטר

על "שיר הקטר" שכתב חיים חפר והלחין יוחנן זראי.

חוזה לך ברח

על השיר "חוזה לך ברח" שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין שלום חנוך.

ואם כבר לבד

על השיר "ואם כבר לבד" שכתב והלחין מיכה שיטרית

החולמים אחר השמש

על השיר "החולמים אחר השמש" שכתב יורם טהרלב והלחין סשה ארגוב.

שלל שרב

על השיר "שלל שרב" שכתב מאיר אריאל והלחין יהודה פוליקר.

וידוי

על השיר "וידוי" שכתב אלכסנדר פן והלחין סשה ארגוב.

חור בלבנה

על השיר "חור בלבנה" של להקת "רוקפור", שכתבו ברוך בן יצחק, דני רכט ואלי לולאי והלחינו ברוך בן יצחק ואלי לולאי.

הנני כאן

על השיר "הנני כאן" שכתב חיים חפר והלחין דובי זלצר.

ניצוצות

על השיר "ניצוצות" שכתב רמי פורטיס והלחינו רמי פורטיס וברי סחרוף.

דמעות של מלאכים

על השיר "דמעות של מלאכים" שכתב דן מיניסטר והלחין יוני רכטר.

מכאן ומכאן / יוסף חיים ברנר

"מכאן ומכאן" (1911), הרומן הארץ-ישראלי הראשון של יוסף חיים ברנר (1921-1881), הוא אחד הניסיונות המוקדמים להתבוננות ראליסטית ומפוקחת במציאות של היישוב העברי בפלשתינה.

מילון עולמי לעברית מדוברת / נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ

הספר של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ ניסה להביא את השפה העברית המדוברת לא זו של המילון אלא של הרחוב ושיחות הטלפון.

דברים / יונה וולך

ספר השירים של יונה וולך מייצג את ההליכה לקראת הפוסט מודרניזם בשירה הישראלית.

מלכת אמבטיה / חנוך לוין

לאחר הנצחון הגדול במלחמת ששת הימים כותב חנוך לוין מחזה שמגלה את הבעיות במדינה הקטנה והצעירה שפתאום הפכה להיות 'מעצמה'.

ממזרח שמש / ז'קלין כהנוב

כתיבתה של ז'קלין כהנוב היתה משהו לא מוכר - אישה שמדברת על הפער בין המזרח למערב ונותנת מענה לשאלה זו.

קמשונים / אסתר ראב

מבוא על היצירה "קמשונים" מאת אסתר ראב

שושנת הרוחות / חיים גורי

ספר שיריו השלישי של חיים גורי, "שושנת הרוחות", ראה אור בשנת 1960. ב-1947, לפני מלחמת השחרור, נשלח גורי אל מחנות העקורים ברומניה כדי לסייע ליושביהם לעלות מאירופה. שם נפגש עם ניצולי מחנות ההשמדה ושרידי הקהילות היהודיות שנותרו לאחר השואה. המפגש השפיע עמוקות על גורי. בספר שירים ושורות העוסקים בפניה הרבות של שואת עם ישראל.

סיפור על אהבה וחושך / עמוס עוז

בשנת 2002 יצא לאור ספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך". אפשר להגדיר את הספר "רומן אוטוביוגרפי", ואכן הוא נע בין שני הצירים האלה ומתעתע כך בקורא. אחד ההישגים החשובים של הספר הוא יכולתו לפעול בד בבד בשני צירים, ולצד תיאור עולם המשפחה והדמויות הבולטות ביישוב היהודי בירושלים ובארץ בכלל בשנות ה-40, תיאר עוז בחיות ובחיוניות אירועים היסטוריים בתולדות היישוב, כגון רגע הכרזת המדינה ותלאות ומוראות מלחמת העצמאות.

על קיר הברזל / זאב ז'בוטינסקי

מעטים הם המאמרים הטובעים ססמה פוליטית ההופכת לקו מנחה של מדיניות האומה לשנים רבות.

כוכבים בחוץ / נתן אלתרמן

גם עשרות שנים לאחר צאתו לאור של "כוכבים בחוץ", ספר הביכורים של המשורר נתן אלתרמן, נוכחים שירי הספר דרך קבע בתרבות בישראל.

האישה שהעדיפה לחפש אוכל / אורלי קסטל בלום

על היצירה "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" מאת אורלי קסטל בלום. יותר מכל סופר ישראלי אחר מזוהה אורלי קסטל-בלום עם המושג "ספרות פוסט-מודרנית". הסיפור "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" ממחיש רבים מהמאפיינים התמאטיים והסגנוניים של יצירתה, ומעביר בצורה מסמררת את תחושת אי-הוודאות הקיומית המאפיינת את המצב הפוסט-מודרני.

הספד רועי רוטברג / משה דיין

בשנת 1956 עמד נחל עוז, קיבוץ בדרום הארץ, לחגוג את בואם בברית הנישואים של ארבעה זוגות צעירים. אורח הכבוד באירוע היה משה דיין, רמטכ"ל וגיבור ישראל. דיין נעתר לבקשתו של קצין הביטחון הצעיר של הקיבוץ, רועי רוטברג, לחגוג עם אנשיו את האירוע המיוחד. איש לא שיער שערב שמח זה יסתיים בחטיפתו של רועי רוטברג וברציחתו בידי מסתננים מעזה. במקום לשאת דברי ברכה לזוגות הצעירים בתחילת חייהם החדשים נשא הרמטכ"ל משה דיין הספד מעל קברו הטרי של סגן רועי רוטברג.

תפילה לשלום המדינה

תקומת מדינת ישראל יצרה תחושה אצל רבים מהמתפללים שאירוע בסדר גודל שכזה חייב לקבל ביטוי בסידור התפילה. בניגוד לתפילות עתיקות החקוקות בסידור כבסלע, התפילה לשלום המדינה נאבקת על מקומה כחלק מסידור התפילה. הרוצה לעמוד על יחסה של קהילת מתפללים למדינת ישראל מוזמן להיכנס לבית הכנסת בשבת, להמתין עד לאחר קריאת התורה ולהטות אוזן - האם אומרים כאן תפילה לשלום המדינה?

הוא הלך בשדות / משה שמיר

ספרו של משה שמיר מתאר קורות חייו את הצבר הראשון זה שאינו מי שהגיע משם מהגולה אלא מישהו אחר.

זכרון דברים / יעקב שבתאי

הרומן של יעקב שבתאי על תל אביב שבה כל אחד הכיר את כולם והקשרים היו סבוכים ומורכבים.

המשנה

מהי המשנה? מדוע היא הועלתה על הכתב? ומדוע טקסט עתיק כל כך עדיין רלוונטי לימינו?

דבר אופטימי, עשית שירים / מאיר ויזלטיר

מאיר ויזלטיר הוא משורר ומתרגם. שיריו הראשונים פורסמו בעיתון "דבר" ב-1960. יחד עם יונה וולך ויאיר הורביץ הוא נמנה עם יוצרי שירת שנות ה-60, ויותר משניהם הוא מזוהה כמנסח של התפיסה השירית החדשה המתבטאת בכתיבתם. בשיריו ובמאמרים שכתב, הוא ביטא את התביעה לשירה דוברת-אמת, מעורבת, קונקרטית, סיטואציונית, לא מתייפייפת, המטלטלת את הקורא, מפתיעה אותו ומעוררת אותו לחשוב, להרגיש ולפעול.

החיים כמשל / פנחס שדה

מעטים הם הספרים שאת רגע הופעתם ניתן לסמן כקו האומר שכמות זה לא היה קודם ואילו מרגע שישנו, כמותו וכדוגמתו יהיו עוד ועוד אך אף אחד מהם לא ישווה לו. כפי שאמר מבקר הספרות מנחם בן - לו היה יוצא החיים כמשל היום, היה פנחס שדה מיד נעצר בידי המשטרה.

מקלעת השמש / רחל חלפי

שירתה של רחל חלפי היא חלק מהמהפכה השירית שהתחוללה בשנות החמישים והשישים, אבל מראשיתה הייתה בה עמדה שירית ותחושת עולם אחרת.

על "מסע איילה" / חוה פנחס כהן

שירתה של חוה פנחס כהן היא שירה למדנית. מרביתה יוצא מטקסטים יהודיים קלסיים: המקרא, התלמוד וספרות המדרש, סידור התפילה והמחזורים, ספרות הקבלה והחסידות, ועושה בהם שימוש שירי מפורש, על פי רוב מתוך פירוש מחדש המדגיש את מקומם החסר והשולי של נשים ושל חייהן בטקסטים אלה.

עוגיות המלח של סבתא סולטנה / דן בניה סרי

ספרו של דן בניה סרי מתאר משפחה מזרחית החיה בשכונה ירושלמית ענייה, מסורתית ושמרנית. המזרחיות בספר עמומה ובלתי מוגדרת – לא ידוע לאיזו עדה משתייכות הדמויות – אך האשכנזים העשירים שנואים עליהן. החיים בשכונה קשים הן בגלל העוני והבוּרוּת, הן בגלל הנוקשות והיעדר החמלה המאפיינים את תושבי השכונה. רבות מהדמויות חולות או נכות, וחולשותיהן מתוארות בהקצנה.

תיאום כוונות / חיים סבתו

ספרו של חיים סבתו הוא שילוב של זכרנות מממלחמת יום הכיפורים וחשיבה על מהות החיים, החברים והדברים שקורים במלחמה.

חירבת חיזעה / ס' יזהר

הסיפור "חירבת חיזעה" מאת ס' יזהר מתאר גירוש של תושבי כפר ערבי בידי חיילי צה"ל ב-1948. הסיפור נמסר בגוף ראשון מפי אחד החיילים, המרגיש שמעשה הגירוש אינו מוסרי ואינו צודק, אך אינו עושה דבר כדי למנוע אותו או לעצור אותו, ואף משתתף בו בפועל. הסיפור פורסם ב-1949, ועד היום הוא מושא לדיון ולוויכוח פוליטי. על דבר אחד אין חולק – מדובר ביצירת מופת.

פיוטים / רבי אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר הוא החשוב שבפייטנים הקלסיים בארץ ישראל, והוא מן המרשימים בתולדות שירת הקודש העברית בכלל. הוא עיצב מחדש את מסורת הפיוט, והייתה לו השפעה רבה על דורות של פייטנים אחריו.

ספר יוסף / יואל הופמן

ב"ספר יוסף" ארבעה סיפורים, ושלושה מהם מסופרים מנקודת מבטו של ילד שחי בין מבוגרים. הסיפור "ספר יוסף" מספר על אב ובן יהודים בברלין בשנות עליית הנאציזם, "CURRICULUM VITAE" מעלה זיכרונות ילדות של בן לעולים ממרכז אירופה, ו"קצכן" מספר על ילד יתום מאם שאביו חולה נפש. נקודת המבט של ילד קטן היא רק אחת מן הדרכים של הופמן ליצור הזרה קיצונית של המתרחש, ובתוך כך לשאול שאלות על האופנים שאנו תופסים את העולם.

אנשים אחרים הם / יהודית הנדל

הסיפור "אנשים אחרים הם", מתוך קובץ הסיפורים באותו שם, מספר את סיפורם של אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) – ניצולי שואה שעלו לארץ ומיד גויסו לצה"ל ונשלחו להילחם במלחמת השחרור. ייחודו של הסיפור באימוץ נקודת המבט של העולים עצמם – ולא של החברה הקולטת אותם. עמדה זו – המבט מן השוליים החברתיים ומהפרספקטיבה של היחיד החריג והחלש – מאפיינת גם את כתיבתה המאוחרת יותר של הנדל.

השירים / אלכסנדר פן

אלכסנדר פן היה משורר, צייר, מתאגרף חובב, מחלוצי הראינוע בארץ, במאי, שחקן, בוהמיין, עורך ספרות, ממייסדי המפלגה הקומוניסטית בישראל ואינדיבידואליסט גמור. דמותו הסוערת והצבעונית יכלה לאכלס כמה רומנים. פן כתב ופרסם שירים בעברית מסוף שנות ה-20 ועד מותו בראשית שנות ה-70. אבל בשל תפיסותיו הפוליטיות, שהיו לדידו של הממסד הספרותי מוקצות מחמת מיאוס, שנים רבות לא יצאה שירתו לאור, וחלקים ניכרים ממנה נותרו לא מוכרים.

שירים שונים / נתן זך

ספר שיריו השני של נתן זך "שירים שונים" יצא לאור ב-1960. ספר זה הוא המייצג המובהק ביותר של המהפכה השירית שחוללו נתן זך ומשוררים ומבקרים אחרים בני דור המדינה בשירה העברית משנות ה-50. הספר מבטא רגישות שירית חדשה, המבוססת על חיווי שירי מינימליסטי, מתוחכם ומאופק ועל "מיעוט אמצעים" פיגורטיביים, כפי שכינה זאת זך. המוזיקליות שלו דמוית דיבור, והטון השולט בו אירוני.

שירים / אברהם חלפי

ה"אני" בשירת אברהם חלפי עוטה דמויות ומסכות רבות – במידה רבה הוא אני-שחקן. כמו חלפי עצמו, שהיה – במילותיו של דן מירון – "גדול הליצנים העצובים של התיאטרון העברי". כך גם ה"אני" הדובר בשיריו הוא גם קבצן וגם מלך ("הנושא בחובו את השמש"); גם צל וגם גוף; גם "זעיר-אנפי / כקטון דמותו של פסיק" וגם צפור שִמְחה משתוללת; גם תוכי ירוק וגם פרומתאוס קטן; ויש לו מעיל ומקל, ומאשפות הוא מרים מגבעת.

אמנם אשמינו / יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה מראשוני הפייטנים המוכרים לנו בשמם, וככל הנראה היה ממייסדי זרם שנוצר בארץ ישראל מהמאה החמישית והשפיע על תרבות ישראל עד ימינו.

ארץ בחירה / יאיר הורביץ

שירתו של יאיר הורביץ רושמת מצבי נפש. מראשיתה היא התייחדה בשפה שירית שהמרכיבים הלשוניים הבולטים בה הם מרכיבים מוזיקליים – המצלול והריתמוס חזקים מהתחביר, ולעתים תכופות היסודות החושניים ניכרים בה יותר מהמובן של המילים. היא עוסקת בעולם פנימי, ויוצרת חוויה של מראות ותחושות דמויי-חלום, יפהפיים, אך נובעים מכאב.

מסיני לציון: התחדשותה של ברית / דוד הרטמן

ביסוד הגותו של דוד הרטמן עומד רעיון הברית המקראי בין האל לאדם. רעיון זה עומד במרכז ספרו "מסיני לציון: התחדשותה של ברית" (1992). מושג "הברית" מחליף אצל הרטמן את מושג "ההתגלות" המסורתי. בתאולוגיה שבמרכזה מושג ההתגלות, האדם הוא גורם סביל המקבל תוכן ומפרשו, אבל הוא לא שותף ממשי בעיצובם של חיי הדת. לעומת זאת, רעיון הברית משרטט את האדם והאל כשותפים.

גיא אוני / שולמית לפיד

עלילת "גיא אוני" מתרחשת בתקופת העלייה הראשונה (1881–1904). הרומן מתאר את ימיה הראשונים של המושבה ראש פינה, היא גיא אוני, דרך עיניה של נערה צעירה הנישאת לאחד ממייסדי המושבה.

כחולים ואדומים / אמיר גלבוע

בספר השירה של אמיר גלבוע נעשה שילוב מקורי בין שפה ותכנים מהעולם היהודי ובין המהות חילונית והוויתה.

שירי רבקה מרים

קריאה בשיריה של רבקה מרים היא כעין מסע בגן השבילים המתפצלים של הספרות היהודית. שירתה מדובבת פנים, דמויות ומושגים מכל מרחביו וזמניו של הקיום היהודי, מפגישה רחוקים ומהפכת זמנים וסדרים.

עצמות ועננים / נורית זרחי

העולם השירי של נורית זרחי שונה בצורות היסוד מ"סביבתו" בשירה העברית – יש לו שפה, קול, מבט ומרחב משלו. בשירתה מהדהדות דמויות ויצירות מתרבויות רחוקות, מספרות העולם ומהספרות הקלסית, בהן דמויות רבות של נשים, ובעיקרו של דבר יצירותיה לילדים ולמבוגרים הן עולם נפלא ונפלה בספרות העברית.

מה אני יכול / אדמיאל קוסמן

הספר "מה אני יכול" עוסק בנושאים המעסיקים תדיר את שירתו של אדמיאל קוסמן: עשיית שירים וכוחה של השירה; היחס בין המילים לדברים; אהבה, תשוקה ומיניות; אלוהים והדיבור אליו ועליו; סצנות מחיי משפחה; הנוכחות של המפליא.

חוק השבות

חוק השבות מאז חיקוקו עמד בליבה של מחלוקות - מי זכאי? ולמה דווקא היא ולא חבירו?

משהו בשביל מישהו / דוד אבידן

"משהו בשביל מישהו" הוא קובץ שירים שמכיל מבחר משירי אבידן מתחילת דרכו כמשורר בשנות ה-50 המוקדמות ועד אמצע שנות ה-60. "ברזים ערופי שפתיים", הקובץ שפותח את המבחר, הוא ספר השירים הראשון שהוציא אבידן.

קרון חתום / דן פגיס

מחזור השירים "קרון חתום" התפרסם בקובץ "גלגול" ב-1970. בקובץ זה עסק דן פגיס לראשונה בשואה במפורש. המחזור מעלה את נושא השואה מתוך הרחקת העדות והימנעות מחשיפה של פרטים אישיים-ביוגרפיים.

יובל / אמירה הס

ספר השירים של אמירה הס קורא לשחרור מהרבה כבלים שמגיעים משנות החמישים מהמעברה.

אביבה-לא / שמעון אדף

ספר השירים של שמעון אדף בו הוא יוצא מהאבל על אחותו למרחבים של שירה מטלטלת ונוגעת בכל אדם.

תש"ח / יורם קניוק

ספרו האוטוביוגרפי של יורם קניוק מתאר את ימיו כחייל הצעיר ביותר בקרבות מלחמת השחרור.

תמול שלשום / ש"י עגנון

מבוא על היצירה "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון. מיד עם פרסומו ב-1946 זכה הרומן למעמד של יצירת מופת בקורפוס הספרות העברית

אורות / הרב אברהם יצחק הכהן קוק

ספר שהגותו היוותה מגדלור לדור של אנשי הכיפה הסרוגה.

שירים / מואיז בן הראש

ספר השירים של מואיז בן הראש מציג מבט מתריס של בני עדות המזרח כלפי אלו שהתייחסו אליהם בזלזול.

נאום פתיחה במשפט אייכמן / גדעון האוזנר

אלפי אוזניים עקב אחרי המשפט של המפקד הנאצי אדולף אייכמן את נאום התביעה נשא גדעון האוזנר שהיה התובע במשפטו של אייכמן.

ירושלים של זהב

על השיר "ירושלים של זהב" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

היו לילות

על השיר "היו לילות" שכתב יעקב אורלנד והלחין מרדכי זעירא.

גן נעול

על השיר "גן נעול" שכתבה המשוררת רחל והלחין שוקי שוקי.

אין לך מה לדאוג

על השיר "אין לך מה לדאוג" שכתבה תלמה אליגון-רוז והלחין קובי אושרת.

פנקס הקטן

על השיר "פנקס הקטן" שכתב דן אלמגור והלחין מתי כספי.

הנסיך הקטן

על השיר "הנסיך הקטן" שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי.

ילד מזדקן

על השיר "ילד מזדקן" שכתב אלון אולארצ'יק והלחין דני סנדרסון.

בראשית

על השיר "בראשית" שכתב אהוד מנור והלחין צביקה נוי.

שורו הביטו וראו - על חלוצי יסוד המעלה

המלריה, קדחת שחור השתן, מוות ושכול היו מנת חלקם, אך הם המשיכו. בחוץ היה קר ורטוב אבל בלב היה חם ויבש. אם אתם רוצים ללמוד משהו על אידיאילים ואמונה רצוי שתקראו על החלוצים של ראש פינה.

שיטות בחירה וערכי הדמוקרטיה

במאמר זה מוצגת סדרה של ערכים דמוקרטיים והסבר כיצד ואילו שיטות בחירה מעניקות להם ביטוי ראוי. המאמר מסביר את הבעייתיות הכרוכה בהנהגת רפורמה אלקטוראלית בישראל תוך התמקדות על היסטוריית הניסיונות לאמץ שיטה אזורית לבחירות הכלליות לכנסת.

מקורן ומשמעותן של שבת, שמיטה ויובל

השבת, השמיטה והיובל הם מוסדות קדומים של השבתת פעילות מבוססת מועדים שנהגו כבר בימי הבית הראשון

שוב יקומו המכבים - חנוכה העת החדשה

כשראשי התנועה הציונית חיפשו מיתוסים של גבורה הם די מהר הגיעו למכבים. ואכן, סיפור המכבים עשוי מהחומרים מהם צומחים גיבורים. מה אין שם: דיכוי, גזירות, מרד צודק, אומץ לב וכמובן נס. איך אפשר בלי איזה נס קטן. במאמר המצורף מנתח המחבר את הזיקה הישירה בין התנועה הציונית למכבים ולחג החנוכה.

הרכבת לירושלים

כולם חשים שקול הצפירה של מכונת הקיטור הוא קול השופר של ההשכלה" (אליעזר בן-יהודה) השבוע לפני שבעים שנה חזרה לפעול הרכבת לירושלים. מתי נסעה לראשונה הרכבת לירושלים? מדוע נסגרה ונפתחה המסילה לירושלים לאורך השנים? ומי חידש את המילה העברית רכבת?

הסכם בלאושטיין בן-גוריון

אין לשום קהילה בחו"ל חלק כה גדול במה שנעשה בארץ בדור זה, כחלק שיש ליהודי ארצות-הברית" (דוד בן-גוריון) השבוע לפני 69 שנים נחתם הסכם בן-גוריון-בלאושטיין. מה דרש בן-גוריון מיהודי ארצות-הברית? מי היה יעקב בלאושטיין, ומדוע חתם איתו בן-גוריון על הסכם? ומה ההבדל בין גלות ותפוצה?

ישובי 11 הנקודות

לפני 72 שנים, 11 נקודות התיישבות חדשות עולות על הקרקע בנגב. במוצאי יום הכיפורים במבצע שכלל מאות צעירים וכ-- 200 משאיות, עלו על הקרקע 11 נקודות התיישבות חדשות בנגב. מדוע היה צריך מבצע חשאי להתיישבות בנגב? מדוע היה חשוב לראשי הישוב ובן-גוריון בראשם לעבות את ההתיישבות בנגב? באילו קשיים נתקלו היישובים החדשים? ואיך הכל השפיע על הצעת החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947?

נפט באדמת הנגב?

לפני 63 שנים, נפט פורץ מאדמת הנגב ונדמה כי כל בעיותיה של מדינת ישראל, עומדות להיפתר... שר הפיתוח דב יוסף, ברך את ברכת שהחיינו וכותרות העיתונים בארץ ובעולם דיווחו על האירוע המרגש. חודש לאחר מכן, התבררה התמונה האמתית...

המלחמה הנשכחת - מלחמת ההתשה

לפני 48 שנים הסתיימה המלחמה הנשכחת - מלחמת ההתשה. מדוע נקראה המלחמה מלחמת ההתשה? מדוע עברו 30 שנים עד שחולקו אותות המלחמה ללוחמים? מתי התחילה המלחמה?

גווול - כדורגל ובין לאומיות

משחק הכדורגל בין ישראל לרוסיה היתה יותר ממשחק

ספינת אקסודוס - הסיפור שלא סופר

לפני 71 שנים, מתרחשת טרגדיה גדולה ונשכחת באוניה אקסודוס. מהו אותו סיפור נשכח? איך הוא מתקשר לקופסת פח שמורדת למי הים? מי באמת אחראי לטרגדיה: האם הבריטים ואולי דווקא אנשי היישוב, כפי שחשב נתן אלתרמן?

העלייה מעיראק

"העולה הראשון מעיראק לפני כארבעת אלפים שנה היה לאבי האומה העברית" (דוד בן-גוריון) לפני 69 שנים עלו לארץ כ-110 אלף יהודים מעיראק, במבצע שהיה להגירה האווירית הגדולה בהיסטוריה. מה לדעתכם גרם לרוב בני הקהילה העיראקית לעלות לארץ? כיצד נקלטו העולים הרבים שהגיעו מעיראק? ושאלת בונוס? כמה יהודים חיים כיום בעיראק?

איפה יוסל'ה?!

"איפה יוסל'ה?" השבוע לפני 57 שנים נחטף הילד יוסל'ה שוחמכר לארצות הברית ונעלמו עקבותיו. מדוע התגורר הילד יוסל'ה אצל סבו ולמה הסיפור הגיע לבית המשפט? כיצד קשורה לכך קתולית לוחמת במחתרת הצרפתית שהתגיירה? ואיך הצליחו בסוף אנשי המוסד לאתר את יוסל'ה ולהחזירו לחיק הוריו?

"לאהוב עד מוות" - סיפורה של זהרה

"האשה היתה שותפת שוות זכויות וחובות בתנועה הציונית ובישוב, בכל מפעלי הישוב, גם בבנין וגם בהגנה, גם בייסוד המדינה וגם בהקמת צבא-הגנה-לישראל, ועשתה חלקה במלחמת שחרורנו" (דוד בן-גוריון) לפני 71 שנה נהרגה זהרה לביטוב. מי הייתה זהרה? מדוע דווקא סיפורה הונצח מתוך נופלים רבים? ומה נתנה אמה של זהרה להורים שקראו לבתם זהרה?

הפרטת החברות הממשלתיות

גבירותי ורבותי, מהפך! לא, אנחנו לא מדברים על הבחירות של שנת 1977... אלא דווקא לאחת מההשלכות לבחירות ההן. לפני 41 שנה הוחלט על העמדת 48 חברות ממשלתיות למכירה. האם הפרטת החברות הועילה למשק הישראלי כפי שקיוו? אילו חברות לדעתכם צריך עדיין להפריט? אילו יש להלאים בחזרה? ואילו חברות אסור להפריט וימי מה, ומדוע?

המרד הערבי הגדול

מה הקשר בין יהודי מסלוניקי, נמל תל-אביב, תשתיות חדשות ומרד? השבוע לפני 83 שנה פרץ המרד הערבי הגדול. מה היו הסיבות לפרוץ המרד? כמה זמן נמשך ומה היו השלכותיו? כיצד בחרו בן-גוריון והיישוב היהודי לפעול ומדוע

אבו ג'ילדה

"יש לנו בישראל סוחרי שוק שחור, מבריחי מכס... ופושעים אחרים מכל המינים. בנידון זה היינו "ככל הגויים" ולאו דווקא כמתוקנים שבהם" (דוד בן-גוריון). השבוע לפני 85 שנה נלכד השודד והרוצח "אבו ג'ילדה". מי היה אבו ג'ילדה? כיצד הפך לדמות ידועה כל כך בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי? מה עלה בגורלו? האם דמות כמו אבו ג'ילדה צריכה לקבל מקום של גיבור תרבות?

הביטוח הלאומי

"ייתכן שאנו עוברים עכשיו מתקופת ה'גדולות', תקופת עלילות גבורה וניצחון... לתקופת ה'קטנות', תקופת המאמץ האפור והממושך של בניה משקית וארגון ממלכתי..." (דוד בן-גוריון). מדוע ביקרה שרת העבודה והרווחה, גולדה מאיר, את היולדת רחל מזרחי ואיך כל זה קשור לווינסטון צ'רצ'יל? לפני 65 שנה נכנס לתוקף "חוק ביטוח לאומי". מה הייתה ההשראה להקמתו? מדוע יש צורך בביטוח שכזה?

המכביה הראשונה

"גוף בריא, גמיש, קל תנועה ומוכשר לפעולה מתואמת קיבוצית, הוא תנאי מוקדם להבראה כללית של עמנו בכל שטחי החיים" (בן-גוריון) השבוע לפני 87 שנים נפתחה בישראל המכביה הראשונה... היכן התקיימו משחקי המכביה הראשונה? באיזה תחום ספורט זכה "היישוב העברי" במדליה? ומדוע המכביה השלישית התקיימה רק 15 שנים לאחר המכביה השניה? קריאה נעימה (ואולי יש לומר הפעם "הליכה נעימה..."),

הצעדה שלא צעדה....

השבוע לפני 47 שנים התפרסמה בעיתון מעריב הידיעה הבאה: "גנרל חורף ניצח את הצעדה, מאות כלי רכב מפנים את הצועדים". מהי צעדת "ארבעת הימים" שהופסקה באמצע? מדוע צעדו בה? מה עלה בגורלה?

הקמת מכון ויצמן

"כמעט לא יאמן, שהאיש אשר השקיע כל חייו במפעל הציוני, המעשי והמדיני... הספיק באותו זמן לעשות עבודה מדעית" (דוד בן-גוריון על חיים ויצמן) השבוע לפני 73 שנים הוקם מכון ויצמן. מה הקשר בין אצטון מתירס להישג המדיני היהודי הגדול ביותר בזמן מלחמת העולם הראשונה? מיהו או מהו "ויצק"? ואיך קשור אליו אלברט אינשטיין?

ברית הקנאים

"אנחנו עומדים בפני מעשים טרוריסטיים, מעשים המחבלים את קיומנו, את ארגוננו, את מלחמתנו, את מדיניותנו, את עתידנו" (דוד בן-גוריון) לפני 68 שנים נפתח משפטם של חברי "ברית הקנאים". מי היו הקנאים? למה קינאו? איך נגמרה הפרשה, ומתי התקיימה מחתרת יהודית נוספת בתקופת המדינה?

המהפך

גבירותי ורבותי, מהפך! השבוע לפני 42 שנה ותנועת הליכוד זכתה בבחירות לכנסת ובגין נבחר לראשות הממשלה. מה היו הגורמים לירידתה של מפא"י ולעלייתה של הליכוד? כיצד הצליח בגין לנצח בבחירות, אחרי 8 תקופות כהונה באופוזיציה? מדוע אימץ לעצמו בגין תדמית ומחשבה ממלכתית?

המכון המטאורולוגי

"משאלתי היא, אפוא, שאנשי השירות לא יסתפקו בתחזיות מזג האוויר, אלא שיבטיחו לנו חזון של גשמים בנגב" (בן-גוריון) השבוע לפני 57 שנים הוקם המכון המטאורולוגי בבית דגן. מתי התחילו בעולם למדוד את מזג האוויר ולנסות לחזות אותו? מדוע הקמת המכון המטאורולוגי הישראלי התעכבה? הידעתם? לאחר פרישתו מהממשלה, עבד בן-גוריון בתחנה המטאורולוגית הקטנה של קיבוץ שדה בוקר...

מכתב השמיניסטים

"איך הם מעזים?!" לפני 49 שנים נשלח לראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר "מכתב השמיניסטים". מי היו השמיניסטים? מדוע כתבו מכתב לראשת הממשלה? האם מדובר במחאה לגיטימית?

הנורה שתאיר את כל רמת גן

"אין מדע בלי אנשי מדע. ואיש המדע אינו מכונה חושבת והוגה, אלא אישיות בעלת אחריות מוסרית גבוהה." (דוד בן-גוריון) אחריות מוסרית גבוהה? האמנם? לפני 38 שנים נחשפה פרשת ה"פייק ניוז" הראשונה בישראל. מה הקשר בין יעקב מרידור ל"נורה שתאיר את כל רמת גן"? איך הסתיימה הפרשה, ואילו פתרונות אנרגיה חלופיים כן הצליחו בארץ לאורך השנים?

יש מים בנגב?

לפני 54 שנים חנכו את המוביל הארצי. סוגיית המים היתה ועודנה סוגיה מרכזית במדינת ישראל. בשנת 1953 החלו בהקמת מפעל שאפתני להעברת מי הכנרת לכל חלקי הארץ.

כפר חב"ד

לפני 69 שנים, כפר חב"ד עולה על הקרקע. האם יתכן שיהיו חלוצים עם שטריימל? מה הקשר בין זלמן שז"ר (נשיא המדינה השלישי) והכפר? מדוע נבנה בכפר העתק מדויק של בית מדרשו של הרבי מלובביץ' מברוקלין?

אשכול מגמגם ...

לפני 51 שנה, נאום הגמגום של לוי אשכול, ערב מלחמת ששת הימים. כיצד השפיע נאום גורלי אחד על הדימוי של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל? מדוע הוא נשאר מחוץ לתהילה ההיסטורית, אחרי מלחמת ששת הימים? ולאן נעלמה ההקלטה של הנאום ההיסטורי?

מקימים את צה"ל

לפני 70 שנה, הקמת צבא ההגנה לישראל. הפקודה להקמת צה"ל מתייחסת למבנה הצבא על שלושת חילותיו (אוויר, יבשה וים); לגיוס החובה; לנוסח השבועה עליו נשבעים חיילי צה"ל והאיסור לקיים כוח צבאי אחר זולת צה"ל.
למה אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) קיבלו נוסח שבועה אחר? מדוע הפקודה ניתנה בניגוד לחוק? כיצד השביעו את כל חיילי צה"ל ביומיים?

הדרישה לשם עברי

"לא יתכן שלרב חובל עברי יהיה שם לועזי!" (דוד בן-גוריון) לפני 64 שנים דרש בן-גוריון שנציגי צה"ל בחו"ל ייקראו בשם עברי. מדוע התעקש בן-גוריון על שם עברי? מה היתה הדוגמה האישית שנתן לכך? מי בחר את השמות העבריים לקציני צה"ל? ומי לעולים חדשים?

האלוף דוד מרכוס ומתנדבי חוץ לארץ (מח"ל)

"לא היינו מקימים את חיל האוויר... בלי מתנדבי חוץ, בעלי מקצוע ובעלי ניסיון שרכשו ידיעתם וניסיונם במלחמת העולם השנייה" (דוד בן-גוריון)
השבוע לפני 71 נפל האלוף הראשון בצה"ל, מפקד חזית ירושלים האלוף דוד מרכוס.
מדוע התגייס מרכוס, האמריקני בן ה-46 לצה"ל, ומה הייתה הטעות שגרמה למותו? מה גרם למתנדבים מחוץ לארץ לבוא ולהילחם במלחמת העצמאות, והאם לדעתכם צה"ל צריך להמשיך לגייס מתנדבים מהעולם לשורותיו?

באתי מרצוני החופשי - טייס מצרי עורק לישראל

השבוע לפני 54 שנים, ערק טייס מצרי לישראל. מה גרם לטייס המצרי לערוק לישראל? כיצד הגיבה ישראל למעשהו? כיצד הגיע לארץ שנתיים לאחר מכן מיג 21 ממצרים? ומה תפקידו של המוסד בתוך שלל האירועים?

שריפה במגדל שלום

לפני 47 שנים פרצה שריפה במגדל הגבוה ביותר דאז בישראל ובמזרח התיכון. מגדל שלום מאיר נבנה שש שנים קודם לכן על חורבותיה של הגימנסיה הרצליה. מדוע נבנה מגדל שלום? למה נקרא כך? איך כל זה קשור למועצה לשימור אתרים?
ומתי מגדל שלום איבד את הבכורה בתור המגדל הגבוה ביותר במדינה?

שער עליה - הכניסה למדינת ישראל לעולים החדשים

לפני 69 שנים, נפתח מחנה 'שער העלייה'. המחנה שתוכנן להיות מחנה רישום ונעבר, הפך לימים למחנה שהיה וסימל אצל רבים את תנאי הקליטה הקשים. תהליך קליטת העולים ב'עליה הגדולה' שעומד בימים אלה בעין הסערה, יביא לקליטה של למעלה מ- 700,000 עולים לארץ בשלוש שנים. הכפלת האוכלוסייה במדינה הצעירה. למרות הקשיים הכלכליים והפיזיים מדינת ישראל התעקשה לא לוותר על הבאת עולים חדשים לארץ.

עצמותיה של חנה סנש בארץ

לפני 68 שנים הועלו עצמותיה של חנה סנש לארץ. מדוע הפכה חנה סנש לדמות ולגיבורה בחברה הישראלית? במה הואשמה במהלך השנים? האם היה נכון בכלל לשלוח את הצנחנים לאירופה למרות הידיעה הברורה שלא יוכלו לעשות שינוי אמתי כלשהו?

הפגנת הפנתרים השחורים

לפני 47 שנים, התקיימה ההפגנה הסוערת של הפנתרים השחורים בירושלים. טדי קולק קרא להם 'פרחחים', גולדה אמרה ש'הם לא נחמדים'. ההפגנה מחאה כנגד האפליה והקיפוח על רקע מוצא ואזור מגורים. מארגני ההפגנה היו ברובם דור ראשון למשפחות העולים, אליהם הצטרפו צעירים משכונות מבוססות שהתנגדו לפערים המתרחבים.

מרד הימאים

ימאים עבריים, חלקם הגדול יוצא הפלמ"ח אל מול ההסתדרות וראש הממשלה בן-גוריון. משביתה רגילה לעימות אלים. מה הוביל להתדרדרות הקשה? למה בן-גוריון 'יצא מכליו'? ומה קרה לאותם ימאים?

בן גוריון עובר לנגב

לפני 64 שנים, עלה בן-גוריון אל הנגב. מדוע התפטר בן-גוריון ובחר להדרים אל הנגב? איפה עבד ביום הראשון בשדה בוקר? מה היו התגובות בעם למהלך בלתי צפוי זה? מה רצה לומר בן גוריון לעם כשהלך לנגב?

הכור הגרעיני של ישראל

לפני 57 שנים, נחשף סוד בניית הכור הגרעיני בישראל. "מפעל הטקסטיל בדימונה", כך כונה בהתחלה. האם מדינה קטנה צריכה כור גרעיני? ומדוע ישראל שומרת עד היום על 'עמימות' בתחום הגרעיני?

מי מוצא שם למכונית הישראלית הראשונה?

לפני 58 שנה. הרכב העברי הראשון - סוסיתא. למה נקראה הסוסיתא בשם זה? האם נכונה הייתה השמועה שגמלים אוכלים אותה? ממה היתה עשויה המכונית?

היום בו טבעה ספינת הדגל של חיל הים

לפני 50 שנה כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים התרחש אירוע שנשכח מהתודעה הישראלית - טביעתה של אונית חיל הים - אח"י אילת ובה מצאו את מותם 47 חיילים. האם היה ניתן למנוע את האסון?

האם צבא צריך תחנת רדיו?

לפני 67 שנה הוקמה תחנת רדיו צבאית. היום כולם מכירים אותה כגלי צה"ה (גל"צ-גלגל"צ). מה הביא להקים תחנה צבאית במדינה קטנה שנלחמת על חייה, מקימה מדינה ומיישבת עולים חדשים?

חוק שירות הביטחון - החוק שמאיים על יציבות הממשלות

לפני 68 שנה הוחלט בכנסת שכל אחד מאזרחי המדינה חייב להתגייס לשירות צבאי. איך זה שחוק אחד עדיין מטלטל את המדינה שלנו ולא נותן לה מנוח.

חגיגות העשור למדינה

לפני 60 שנה, מציינת ישראל עשור להקמתה וחגיגות העשור יוצאות לדרך. אם הפרטים נשמעים מוכרים, זה כי ההיסטוריה מסתבר, חוזרת על עצמה.

פנס בודד

על השיר "פנס בודד" שכתבו יוסף דר וחיים גורי והלחין סשה ארגוב.

ברוש

על השיר "ברוש" שכתב אהוד מנור והלחין אריאל זילבר.

הבלדה על חדווה ושלומיק

על השיר "הבלדה על חדווה ושלומיק" שכתב יהונתן גפן והלחין יאיר רוזנבלום.

ניצחת איתי הכל

על השיר "ניצחת איתי הכל" שכתב והלחין עמיר בניון.

אדם בתוך עצמו

על השיר "אדם בתוך עצמו" שכתב והלחין שלום חנוך.

כתונת פסים

על השיר "כתונת פסים" שכתב מאיר אריאל והלחין ארקדי דוכין.

זה קורה

על השיר "זה קורה" שכתב והלחין שמוליק קראוס.

זמר שלוש התשובות

על השיר "זמר שלוש התשובות" שכתב נתן אלתרמן והלחין אריה לבנון.

שיר השיירה

על השיר "שיר השיירה" שכתב עלי מוהר ללחן עממי יווני.

תודה

על השיר "תודה" שכתב עוזי חיטמן ללחן עממי יווני.

יש לי ציפור קטנה בלב

על השיר "יש לי ציפור קטנה בלב" שכתבו יגאל בשן ויוסי בנאי והלחין יגאל בשן.

מדברים על שלום

על השיר "מדברים על שלום" שכתב מוקי (דני ניב) והלחין פילוני (דני קרק).

התמונות שבאלבום

על השיר "התמונות שבאלבום" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.

בלוז כנעני

על השיר "בלוז כנעני" שכתב והלחין אהוד בנאי.

נופל וקם

על השיר "נופל וקם" שכתבו והלחינו מוקי, דוד מוסקטל, חמי ארצי כפיר, פילוני, עמיר ירוחם ואמיר בסר.

תחת שמי ים התיכון

על השיר "תחת שמי ים התיכון" שכתב והלחין שלמה ארצי.

ברחוב הנשמות הטהורות

על השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" שכתב שמעון ספיר והלחין נתן כהן.

סעידה

על השיר "סעידה" שכתב והלחין נתנאל נועם.

רק בישראל

על השיר "רק בישראל" שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש.

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!

על השיר "הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!" שכתב שאול טשרניחובסקי והלחינה נעמי שמר.

לו יהי

על השיר "לו יהי" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

מחכים למשיח

על השיר "מחכים למשיח" שכתב והלחין שלום חנוך.

האגס 1

על השיר "האגס 1" שכתב והלחין אהוד בנאי.

ארץ חדשה

על השיר "ארץ חדשה" שכתב והלחין שלמה ארצי.

סוד המזלות

על השיר "סוד המזלות" שכתב אביהו מדינה והלחינו אביהו מדינה ומשה בן מוש.

שירים פשוטים

על השיר "שירים פשוטים" שכתב והלחין שלמה גרוניך.

מיליונים

על השיר "מיליונים" שכתבה והלחינה אתי אנקרי.

ליל הברווזים

לפני 59 שנה, ב- 1.4.1959 התקיים אירוע שלימים כונה המתיחה הלאומית הראשונה. אך היא לא התכוונה להיות כזו. ליל הברווזים – תרגיל גיוס הפתע שגרם לפיטורי סגן הרמטכ"ל היה תרגיל שיצא מכלל שליטה.

משפט איכמן

לפני 57 שנים התחיל משפט אייכמן. משפט שישנה את תפישת החברה הישראלית את ניצולי השואה. המשפט שהיה סוג של משפט ציבורי עורר התעניינות בקרב החברה הישראלית ואפשר ללמעלה ממאה ניצולי השואה לספר את שעברו.

פרס ישראל

לפני 65 שנים, ניתן בפעם הראשונה פרס ישראל. זהו הפרס החשוב והמשמעותי ביותר שניתן במדינת ישראל על מחקר ועשיה למען מדינת ישראל והחברה בה.

אייבי נתן טס לעשות שלום

לפני 52 שנים, התקיימה טיסת השלום של אייבי נתן למצרים. לפני 52 שנים (1966) המריא אייבי נתן למצרים לבקר את נשיא מצרים, נשיא מדינת אויב אז לישראל ולדבר איתו על שלום. אייבי נתן לא זכה להיפגש עם נאצר, אך חזר עם פיג'מה מצרית ועם מזכרות מהשוק.

טלוויזיה ישראלית - כן או לא?

לפני 52 שנים, החלו שידורי הטלוויזיה בישראל. "תיתכן תועלת חינוכית" אמר בן-גוריון, "אך למעשה לרוב היא נזק חינוכי". ערוץ הטלוויזיה הראשון בישראל היה הטלוויזיה החינוכית בשנת 1966 ולאחר שנתיים ביום העצמאות 1968, נחנך גם הערוץ הראשון. מדוע שידורי הטלוויזיה בראשית דרכה היו בשחור לבן? ואיך ולמה נוסדה התכנית 'זהו זה'?

"לא בגדתי" - אורי אילן בשבי הסורי

לפני 63 שנים אורי אילן התאבד בשבי הסורי. מה ניסו לעשות כוחות צה"ל בהנחיית שר הביטחון לבון ומה היתה תגובתו של משה שרת למעשה זה? מדוע הפך אורי אילן לגיבור וכיצד השפיע הדבר על יחס החברה הישראלית אל חבריו השבויים עם שחרורם? כיצד נתפס מעשהו של אורי אילן אז והיום?

עסק הביש

לפני 63 שנים התרחשה פרשה שבתחילתה היתה נסתרת ובסוף זכתה לכינוי 'עסק הביש'. בליבת הפרשה אנשי מודיעין שהפעילות קבוצת יהודים מצריים כנגד מטרות אמריקאיות ובריטיות על מנת למנוע את יציאת הבריטים ממצרים. הפעילות נכשלה והוקמה ועדת חקירה שהפנתה את האצבע כלפי שר הביטחון דאז פנחס לבון.

מבצע מעברות

לפני 69 שנים פקדה את מדינת ישראל מערכת חורפית גדולה. בחורף שנת 1950 ירד שלג ממרכז הארץ וצפונה. השלג ומזג האויר הקר היווה איום קיומי על העולים החדשים ששוכנו במעברות. הסוכנות היהודית שהיתה אחראית לקליטת העולים ביקשה את סיועה של הממשלה ואכן הצבא השתלב בפעיליות מגוונות לסיוע לעולים החדשים שהתקשו להתמודד עם מזג האויר בתנאי המעברות.

הלוויתו של בן גוריון

השבוע לפני 44 שנים נפטר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון. למה בחר להיקבר בנגב על שפת נחל צין ולא בחלקת גדולי האומה בירושלים? מדוע הושמעה צפירה עם צאת מסע ההלוויה מירושלים למדבר?

פרחים בקנה

על השיר "פרחים בקנה" שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר.

לראות את האור

על השיר "לראות את האור" מאת ברק פלדמן ואסף אמדורסקי.

עץ השדה

על השיר "עץ השדה" מאת נתן זך ושלום חנוך.

איש וכינור

על השיר "איש וכינור" מאת חיים אוליאל ומיכה ביטון.

יונתן סע הביתה

על השיר "יונתן סע הביתה" מאת יהונתן גפן ונפתלי אלטר.

אין לי ארץ אחרת

על השיר "אין לי ארץ אחרת" מאת אהוד מנור וקורין אלאל.

מה אברך

על השיר "מה אברך" מאת רחל שפירא ויאיר רוזנבלום.

היכן החייל

על השיר "היכן החייל" שכתבה והלחינה אהובה עוזרי.

תַנָאִים

חכמי ארץ ישראל – חכמי ההלכה והאגדה (מאות 1 – 3 לספירה), שעסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה.

תו כשרות חברתית

תעודה המעידה על התחייבותו של בעל העסק להקפיד על הציוויים החברתיים והמוסריים כנדרש בתורה: תנאי העסקה הוגנים, שמירה על רווחת העובדים והנגשת המקום לבעלי מוגבלויות.

תחיית הלשון העברית בארץ ישראל

תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים, שהחלה עם תנועת התחייה והיישוב המתחדש בארץ ישראל (המאה ה-19). תחיית הלשון סייעה לגיבושו של הבית הלאומי ולהכרה במעמד העברית כשפה רשמית עוד לפני קום המדינה.

שמעון בר יוחאי

מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מחכמי המשנה שהקימו את המרכז הרוחני באושא שבגליל אחרי כישלון מרד בר כוכבא. לפי המסורת, כתב את ספר הזוהר. נפטר בל"ג בעומר ונקבר במירון. מקובלי צפת במאה ה-16 הנהיגו את ההילולה על קברו בליל ל"ג בעומר.

שמעון בר כוכבא

מנהיג צבאי ומדיני של המרד ברומאים (המאה ה-2 לספירה). תעודות ואיגרות ששלח ללוחמיו התגלו במערות מדבר יהודה. מותו של בר כוכבא (135 לספירה) ונפילת ביתר ציינו את כישלון המרד.

ששבצר נשיא יהודה

מנהיג הקבוצה הראשונה שעלו לארץ ישראל מבבל.

ר' שלמה הלוי אלקבץ

רב ומיסטיקן, פיייטן ופרשן מקרא, מן הראשונים והבולטים במקובלי צפת (המאה ה-16). רוב כתביו אבדו. פיוטו המפורסם ביותר, "לכה דודי", נכנס לסידור התפילה כחלק מטקס קבלת שבת.

שלמה גורן

הרב הצבאי הראשי הראשון שהקים את הרבנות הצבאית בצה"ל.

ש"י עגנון

מגדולי הסופרים בישראל, זוכה פרס נובל לספרות (1966). ביצירותיו (המאה ה-20) תיאר את יהדות גליציה הנכחדת, את עולמם של יהודי גרמניה ואת היישוב היהודי והחלוצי בארץ. לשונו הייחודית שואבת מנכסי הרוח היהודיים לדורותיהם, וסגנונו נותן ביטוי שלם למהות היהודית.

שאול טשרניחובסקי

רופא במקצועו שהתפרסם כמשורר, סופר ומתרגם עברי, יליד רוסיה ומגדולי היוצרים של דור התחייה. לאחר עלייתו ארצה היה רופא בבתי ספר ועסק גם בכתיבה ובעריכה. זכה לפרסים על מפעלו הספרותי, ובכלל זה (ב-1942) על תרגומיו מיוונית, פרס שלימים נקרא על שמו.

רמב"ן

ר' משה בן נחמן (המאה ה-13), מגדולי חכמי ימי הביניים. פרשן התורה והתלמוד, איש קבלה ומנהיג, רופא ויועץ למלך ארגון. ייצג את היהודים בוויכוח ברצלונה, שבעקבותיו נאלץ לעזוב את ספרד ועלה לארץ ישראל.

שאול המלך

המלך הראשון בישראל, שנבחר למלוכה על ידי ה' בעקבות בקשת העם. מצביא ולוחם, שהקריב את חייו למען עמו, ועם זאת סבל מתחושת רדיפה קשה. חייו של שאול ומותו בשדה הקרב מציגים דמות טרגית של מנהיג.

ערב מול הגלעד

על השיר "ערב מול הגלעד" שכתבה לאה גולדברג והלחין מיקי גבריאלוב.

אלוהי

על השיר "אלוהי" שכתב והלחין קובי אוז.

אייכה

על השיר "אייכה" שכתב והלחין שולי רנד.

הן אפשר

על השיר "הן אפשר" מאת חיים חפר ודוד זהבי.

רבקה אמנו

השנייה בארבע אימהות האומה, אשתו של יצחק ואמם של התאומים יעקב ועשיו. מתוארת כאישה "יפת תואר" ונדיבה, יוזמת ודעתנית, שפעלה באופן עצמאי (גם ללא שיתוף בעלה).

רות המואבייה

אחת משתי הנשים שהתנ"ך הקדיש ספר לדמותה ולקורותיה - מגילת רות. רות המואבייה דבקה בחמותה נעמי, בעם ישראל ובערכיו וזכתה – למרות מוצאה המואבי - להיות סבתא-רבתא לדויד מלך ישראל.

רחל אמנו

אשתו האהובה של יעקב, השלישית באימהות האומה ואחותה של לאה, האם הרביעית. רחל מתה בלידת בנימין, נקברה בבית לחם, והייתה לסמל האישה-האֵם, שליוותה את עם ישראל בצאתו לגלות.

רבי עקיבא

אחד ממנהיגי היישוב היהודי בתקופת הרומאים (המאה ה-2 לספירה). "אבי המשנה", שהשאיר אחריו מורשת רוחנית ותורנית גדולה. נמנה עם תומכיו הנלהבים של מרד בר כוכבא, שבמהלכו הוצא להורג.

צדוקים

זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. קיימו את חוקי התורה שבכתב אך דחו את התורה שבעל פה. נמנו עם האליטה החברתית והיו מזוהים עם מלכי בית חשמונאי.

פילגש בגבעה

סיפור מקראי על התעללות באישה שהפכה למלחמת אחים

פרשנות המקרא הקדומה

התנ"ך – הטקסט העברי הראשון והמקודש של עם ישראל – הוא טקסט חתום שאין לשנותו. מכאן הצורך לתווך את תכניו כבר בדורות קדומים באמצעות הפרשנות לסוגיה, מפרשנות פנים-מקראית, דרך תרגומי מקרא קדומים (עם ביאור) ועד פרשנות חז"ל המדרשית.

ערבית-יהודית (ספרות)

ערבית בתעתיק עברי, שהתפתחה בימי הביניים בקרב יהודים בארצות האסלאם, וכללה ספרות מתורגמת בתחומי המדע והפילוסופיה לצד יצירות יהודיות בתחום המקרא וההלכה, דקדוק ורפואה, הגות ומוסר.

עשרת הרוגי מלכות

עשרה מחכמי ישראל (המאה ה-2 לספירה) שסירבו לקבל עליהם את גזירות השמד של הרומאים ומתו בייסורים על קידוש השם.

עליות למדינת ישראל

זכות העלייה לארץ של כל יהודי היא אחד מעקרונות היסוד של מגילת העצמאות. זכות זו הייתה ליעד לאומי מרכזי של מדינת ישראל ומימוש הרעיון הציוני: הקמת מקלט בטוח לעם היהודי בארץ ישראל וקיבוץ גלויות.

ספרי נביאים ראשונים

החלק הראשון בחלק השני של התנ"ך - נביאים. זה החלק הסיפורי בו מתואר מהכניסה לארץ ועד לחורבן בית המקדש.

עובדיה מברטנורא

פרשן המשנה (המאה ה-15), בן למשפחה מצפון איטליה שעלה לירושלים ושם גם נפטר. פירושו למשנה היה לנפוץ ביותר בקהילות ישראל בזכות בהירותו ופשטותו.

עיר מקלט

לפי חוקי המקרא, נועדה עיר המקלט לרוצח בשגגה (לא במזיד, לא בכוונה תחילה) כדי להצילו מנקמת דם של משפחת הנרצח. הרוצח שהה בעיר המקלט עד להעמדתו לדין.

סוגי הכשרות בימינו

נחום גוטמן

צייר, מאייר וסופר שגדל וחי בתל אביב (המאה ה-20). המאייר הישראלי הראשון של ספרי ילדים, שתיאר בצבעים עזים את נופי הארץ ודמויותיה. אהב גם "לצייר במילים" וכתב ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978).

התנחלות שבטי ישראל

התיישבותם של שבטי ישראל בארץ - מרביתה בעבר הירדן המערבי ומקצתה בעבר הירדן המזרחי – כמתואר בספר יהושע.

מתקופת השופטים לתקופת המלוכה

השופטים היו מנהיגים זמניים ששלח ה' להושיע את ישראל בעתות צרה (לאחר מות יהושע). בסוף ימי השופט האחרון, שמואל הנביא, תבע העם שלטון של מלך – ושאול נבחר לתפקיד.

הרב מרדכי ברויאר

חוקר נוסח התנ"ך (המסורה) ופרשן מקרא. כתב פרשנות אורתודוקסית שהכירה בתוקפן של השאלות שהעלתה ביקורת המקרא, אך שללה את תשובותיה והציעה בתגובה את "שיטת הבחינות". חתן פרס ישראל לספרות תורנית (1999).

מרבד הקסמים - "על כנפי נשרים"

מבצע הצלה אווירי חשאי שהתקיים לאחר קום המדינה (1949 – 1950), ובו הועלו ארצה כל יהודי תימן במטוסים חכורים.

מִשְׁנָה

היצירה ההלכתית הראשונה שנכתבה אחרי התורה שבכתב - בארץ ישראל. המשנה מבוססת על דברים שנמסרו בעל פה מדור לדור, עד שהועלו על הכתב ונערכו בידי רבי יהודה הנשיא בשנת 220 לספירה (בערך).

מלחמת העצמאות

המלחמה שנפתחה על היישוב היהודי בארץ ישראל, תחילה על-ידי ערביי הארץ (למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, נובמבר 1947), ולאחר מכן על-ידי מדינות ערב (למחרת ההכרזה על הקמת המדינה, מאי 1948). נמשכה כשנה וחצי, ובמהלכה הדף צה"ל את התקפות מדינות ערב.

מלכות אבימלך בשכם

מלכותו של אבימלך בן גדעון (שופטים ט), שאחרי מות אביו הרג את אחיו ותפס את המלוכה בשכם למשך שנתיים.

מגילות מדבר יהודה

אלפי קטעים מכתבי יד מימי הבית השני, ובהם חלקים מספרי התנ"ך וספר ישעיהו שנשמר כמעט בשלימותו. המגילות נשתמרו כאלפיים שנה במערות במדבר יהודה ותרמו רבות לחקר המקרא, תולדות ישראל והנצרות הקדומה.

מגילת העצמאות

מסמך היסוד של מדינת ישראל שאותו קרא דוד בן-גוריון במעמד ההכרזה על הקמת המדינה. מגילת העצמאות מדגישה את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארצו; את מחויבות המדינה לעם היהודי ולכל אזרחיה "בלי הבדל דת, גזע ומין"; ואת ערכי החירות, הצדק, השוויון החברתי והשלום.

מדרש אגדה

פרשנות יצירתית לפסוקי המקרא - וגם: שֵם כולל לספרים המאגדים פרשנות זו לתנ"ך ("מדרש רבה"). מדרשי האגדה משמשים יסוד מרכזי בפרשנות המקרא המסורתית ומוסיפים לה "לחלוחית של שירה".

מועצת העם

המנהיגות הזמנית של היישוב היהודי בארץ. הוקמה לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל (תש"ח-1947) והשתתפו בה נציגי כל המפלגות. עם ההכרזה על הקמת המדינה הפכה למועצת המדינה הזמנית - עד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

מבצע משה

המבצע הסודי להעלאת יהודי אתיופיה (1984 - 1985), שנקלעו למצוקה קשה וסבלו מרדיפות והתנכלויות. המבצע היה מסובך, וכלל מסע רגלי ארוך ומפרך תוך סכנת חיים – עד גבול סודאן. רבים מתו בדרך.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע הצלתם של יהודי עיראק לאחר הקמת המדינה (1950 – 1951) בעקבות פרעות, מאסרים ורדיפות מצד השלטונות. מפנה במדיניותה של ממשלת עיראק אפשר ליהודים לצאת ממנה תוך ויתור על אזרחותם, רכושם וזכותם לחזור אליה.

מבצע שלמה

מבצע ההצלה המוטס של יהודי אתיופיה (1991), שש שנים לאחר מבצע משה. תמורת תשלום כופר הסכימו השלטונות לאפשר רכבת אווירית שפעלה במשך יממה וחצי ברציפות מאדיס אבבה לישראל.

ירושלים

בירת הממלכה המאוחדת בתקופת המקרא, בימי הבית השני ובמדינת ישראל. דוד המלך הוא שקבע את מעמדה כבירת ישראל, ובאלפיים שנות גלות הייתה מחוז כיסופים ותפילות לדורות של יהודים, שהעלו את ירושלים על ראש שמחתם ולא חדלו מן התקווה – "לשנה הבאה בירושלים".

ישעיהו ליבוביץ

מדען ואיש רוח, הוגה דעות מרכזי בישראל במאה ה-20. הגותו מורכבת ורצופה בפרדוקסים. ביקורתו הבוטה על צה"ל ועל המדינה עוררה זעם בציבוריות הישראלית והניעה אותו לוותר על פרס ישראל (1992).

כבשת הרש

המשל של נתן הנביא לדויד המלך בעקבות פרשת דויד ובת שבע. מטרת המשל הייתה להביא את דויד לא רק להכיר בחטאו כלפי אוריה החתי – אלא גם להבין את סוג העונש המגיע לו.

כ"ט בנובמבר תוכנית החלוקה של ארץ ישראל

התאריך 29 בנובמבר 1947 – תש"ח, שבו החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, ועל סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. וכך, 50 שנה אחרי הקונגרס הציוני הראשון, התממש חזונו של הרצל, ומדינות העולם אישרו את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

יוסף טרומפלדור

פעיל ציוני, לוחם אמיץ וגיבור לאומי (המאות 19 – 20), שנחלץ לעזרת מתיישבי הגליל ונהרג על הגנת תל חי. מילותיו האחרונות היו לסיסמתם של מגיני היישוב העברי בימי המנדט הבריטי.

יהושע בן נון

תלמידו ויורשו של משה רבנו כמנהיג בהשראת האל, שהכניס את בני ישראל לארץ המובטחת ובכך (ועוד). המשיך וביסס את משימתו של משה.

יהושע הכהן הגדול

דמות מקראית ששירת ככהן גדול בשיבת ציון.

חנינא בן דוסא

תנא, חכם המשנה, בן דורו ותלמידו של ר' יוחנן בן זכאי (המאה ה-1 לספירה). במשנה מצוטט רבות בענייני מוסר.

זאב רבן

אומן רב תחומי, שהצטרף בשנת 1912 לבצלאל כראש המחלקה לאומנות הנחושת. רבן מייצג יותר מכל אומן אחר את סגנון בצלאל בכל תחומי האומנות הפלסטית – ובהם ציור, גרפיקה ואומנות שימושית – והיה "המעצב המרכזי" של ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.

חיים ויצמן

הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מנהיג התנועה הציונית ומדען דגול שפעל באנגליה. זכה ליוקרה על תגליתו המדעית ותרומתו למלחמה בנאצים. הצהרת בלפור הייתה הישג אישי שלו – והישג ראשון של התנועה הציונית.

הגר

שפחתה של שרה ואימו של ישמעאל בן אברהם. לפי דרישת שרה, גורשה עם בנה לאחר הולדת יצחק, אך זכתה לראות בהתגשמות עתידו של ישמעאל, כהבטחת האל לאברהם.

השומרונים ודתם

נזכרים בתנ"ך כזרים שהובאו לשומרון על ידי ממלכת אשור, לאחר שכבשה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה. ויש הסבורים שהם שרידים לתושבי שומרון הישראלים. דתם מבוססת על האמונה באלוהי ישראל ובתורת משה (בלי ההלכה היהודית) וכן על בית מקדשם בהר גריזים. בימינו חיים השומרונים בעיר חולון ובהר גריזים.

גלות בבל

הגלייתם של תושבי יהודה לבבל בעקבות כיבוש יהודה וחורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל. גלות בבל נמשכה כ-50 שנה והסתיימה רשמית עם כיבוש בבל בידי כורש מלך פרס.

אנה טיכו

ציירת שחיה ופעלה בירושלים (המאה ה-20), כלת פרס ישראל לאומנות (1980). הרבתה לצייר את נופי העיר ודמויותיה ברישומים ובצבע. בית אנה טיכו במרכז ירושלים היה מרכז חברתי ותרבותי ומשמש היום גלריה לתצוגת קבע ולתערוכות.

דוד בן-גוריון

ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון. באומץ ובכושר מנהיגות הביא להכרזה על הקמת המדינה, הוביל אותה לניצחון במלחמת העצמאות ולקליטה המונית של עולים. עיצב את דמות המדינה בראשיתה והגשים את חזון יישוב הנגב בקיבוץ שדה בוקר.

ר' חיים בן עטר

פרשן מקרא שנולד ופעל במרוקו (המאה ה-18). פירושו לתורה "אור החיים" כולל פשט, דרש וקבלה לצד דברי מוסר והכוונה למידות טובות, וקנה לו מעריצים גם בקרב חסידים במזרח אירופה.

זלדה המשוררת (מישקובסקי)

צאצאית לאדמו"רי חב"ד, מורה נערצת שכתבה שירים וזכתה לימים לפרסום ולפרסים (פרס ברנר, פרס ביאליק). שיריה מעוגנים במסורת היהודית ועוסקים בבעיות הקיום והחידלון. שירהּ, "לכל איש יש שֵם", שולב בטקסים הממלכתיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכותרתו הייתה לשמו של מפעל ההנצחה של "יד ושם".

הפיוט הארץ-ישראלי הקדום

שירת הקודש (המאות 3 – 6) שנוצרה בארץ ישראל והייתה במשך כמה מאות שנים יצירה ארץ-ישראלית בלעדית. נכתבה בלשון חז"ל (ולא בלשון המקרא) ושולבה בתפילה בבית הכנסת.

רמב"ם

האישיות היהודית המפורסמת ביותר בימי הביניים (המאה ה-12). מנהיג, רופא ואיש מדע, מחשובי הפילוסופים היהודים ומגדולי הפוסקים, שהישגיו ועוצמתו האינטלקטואלית הקנו לו מקום מרכזי בעיצוב היהדות ובהתפתחותה.

בוריס שץ

אבי האומנות הישראלית, אומן ויוצר, איש חזון וציוני נלהב. ייסד בירושלים את "בצלאל" ואת המוזיאון הראשון לאומנות יהודית. האמין בתפקידה של האומנות בתחייה הלאומית ויצר סגנון ארץ-ישראלי ששילב עבר והווה, מזרח ומערב.

אברהם יצחק הכהן קוק

איש רוח וחזון ומנהיג הציונות הדתית במאה ה- 20. בהגותו ובפעילותו התמודד עם המורכבות והסתירות של הקיום היהודי בעידן המודרני של השכלה וציונות.

יעקב בירב

דמות רבת השפעה בקרב יהודי צפת במאה ה- 16. בן למגורשי ספרד, שניסה לחדש את הסנהדרין כדי לסייע לאנוסים מקרב מגורשי ספרד לחזור ליהדות.

מה שאת אוהבת

על השיר "מה שאת אוהבת" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק קלפטר.

חורשת האקליפטוס

על השיר "חורשת האקליפטוס" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

נאסף תשרי

על השיר "נאסף תשרי" שכתב נתן יונתן והלחין צביקה פיק.

המאבק בין היהדות הרבנית ליהודים הקראים

מאבק שהתקיים בעיקר בשיא פריחתה של הקראות (מאות 10 – 11). הפולמוס בין הקראים למתנגדיהם (ובראשם – הרס"ג) היה גורם חשוב בצמיחתה של פרשנות התנ"ך ובהתפתחות בתחום הלשון, מאחר שהקראים הסתמכו על לשון המקרא באופן בלעדי.

איזו מדינה

על השיר "איזו מדינה" שכתבו והלחינו אלי לוזון ויוני רועה.

לשכת עבודה

על השיר "לשכת עבודה" שכתב והלחין יוסף (ג'ו) עמר.

נשל הנחש

על השיר "נשל הנחש" שכתב והלחין מאיר אריאל.

בצלאל – ראשית וחזון

בית מדרש לְאוֹמָנוּת ולמלאכות אוּמָנוּת שהוקם בירושלים (1906) ביוזמתו של בוריס שץ כמפעל תרבות ציוני, בית היוצר לאומנות מקורית ולסגנון ארץ-ישראלי חדש. משך אליו צעירים יהודים מן הארץ ומאירופה, ואומנים יהודים ובהם א"מ ליליין, אבל פן וזאב רבן.

עבדים

על השיר "עבדים" שכתב והלחין ברי סחרוף.

מכה אפורה

על השיר "מכה אפורה" שכתבו והלחינו יהלי סובול, יוסי חממי, להב זוהר, פיטר רוט ושחר אבן צור.

תותים

על השיר "תותים" שכתב זאב נחמה והלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי.

ראש השנה שֶׁלָּךְ

על השיר "ראש השנה שֶׁלָּךְ" שכתבה צרויה להב והלחין שלמה ארצי.

בצהרי היום

על השיר "בצהרי היום" שכתב מאיר אריאל והלחין דיוויד ברוזה.

אנחנו מאותו הכפר

על השיר "אנחנו מאותו הכפר" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

הליכה לקיסריה

על השיר "הליכה לקיסריה" שכתבה חנה סנש והלחין דוד זהבי.

הקיץ האחרון

על השיר "הקיץ האחרון" שכתב והלחין מקס גת מור.

נעליים

על השיר "נעליים" שכתב רמי פורטיס והלחינו רמי פורטיס וברי סחרוף.

אמצע ספטמבר

על השיר "אמצע ספטמבר" שכתבה והלחינה אסתר שמיר.

אני אוהב אותך לאה

על השיר "אני אוהב אותך לאה" שכתב אהוד מנור והלחין צביקה פיק.

אצלנו בכפר טודרא

על השיר "אצלנו בכפר טודרא" שכתב יהושע סובול והלחין שלמה בר.

מודה אני

על השיר "מודה אני" שכתב והלחין מאיר אריאל.

מישהו

על השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי.

יום שישי הגיע

על השיר "יום שישי הגיע" שכתב והלחין אביהו מדינה.

גשם הקשב לנשים

על השיר "גשם הקשב לנשים" שכתבה תרצה אתר והלחין נפתלי אלטר.

נכון להיום

על השיר "נכון להיום" מאת שאול בן שאול ואבנר גדסי.

להיות אדם

על השיר "להיות אדם" מאת אביהו מדינה ומשה בן מוש.

מי אוהב אותך יותר ממני

על השיר "מי אוהב אותך יותר ממני" שכתב מיכה שיטרית והלחין ארקדי דוכין.

מישהו הולך תמיד איתי

על השיר "מישהו הולך תמיד איתי" מאת רמי קידר ואפי נצר.

בלדה לעוזב קיבוץ

על השיר "בלדה לעוזב קיבוץ" מאת יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס.

כך ברא אותך הטבע

על השיר "כך ברא אותך הטבע" שכתב והלחין ארז הלוי.

והוא אחר / שמעון בלס

האם חשבתם פעם כיצד היו חייכם נראים לו בחרתם אחרת בצומת כלשהו? שמעון בלס בחן אפשרות שרק מעטים בחרו בה – האפשרות שעמדה בפני היהודים בעיראק לפני 1948 לא לעלות לישראל. האם יישארו יהודים? האם יתאסלמו? ספרו של בלס מבוסס על סיפור אמתי. זו היא יצירה שמעטות כמוה בספרות העברית, וייחודיותה מעוררת בקוראיה שאלות רבות.

עבודה שחורה

על השיר "עבודה שחורה" מאת אהוד בנאי.

"חבצלת"

עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.

הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

הארגון הכספי של ההסתדרות הציונית שהוקם בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל שיהיו בבעלות העם היהודי כולו. במהלך השנים השתנו יעדי קק"ל ותחומי פעילותה, וייחודה בימינו - "החזון הירוק".

הקונגרסים הציוניים של ירושלים

הקונגרסים הציוניים המתקיימים מאז קום המדינה בירושלים. צירי הקונגרס מייצגים את הקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות ודנים בסוגיות הנוגעות לכלל יהודי העולם כמו גם למדינת ישראל.

"הצבי - האור"

עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה, שיצא לאור בירושלים (1884 – 1915) ונאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, כולל בהזנחה הסביבתית בשכונות היהודים. ביקש לעצב את ירושלים כמרכז רוחני ולהחיות את הדיבור העברי.

הספר הלבן

כינוי לדוח של ממשלת בריטניה שהגביל את עלייתם של יהודים לארץ. בתקופת השלטון הבריטי בארץ התפרסמו שישה "ספרים לבנים", האחרון והקשה שבהם – בשנת 1939, במהלך השואה.

הסלנג העברי

לשון דיבור שאינה לשון כתיבה. הסלנג עממי, אופנתי וזמני – ואינו תקני מבחינה לשונית. בימינו הולכים ומיטשטשים הגבולות בין העברית התקנית לסלנג, והוא ניזון משפות זרות – בעיקר מאנגלית.

הכרזת כורש

הכרזתו של כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה בעניין שיבת הגולים לירושלים ובנייתו מחדש של בית המקדש, כחלק ממדיניותו הסובלנית כלפי העמים והדתות שבממלכתו. ההכרזה איפשרה את שיבת ציון, והיא מציינת את ראשית ימי הבית השני.

דונה גרציה

בת למשפחת אנוסים מפורטוגל (המאה ה- 16). ניהלה את עסקי הבנקאות של משפחתה באירופה, ושם חזרה בגלוי ליהדות. התיישבה באיסטנבול ופעלה רבות למען קהילות היהודים ומגורשי ספרד. הייתה לנציגת העם היהודי באימפריה העות'מאנית וליהודייה העשירה בעולם (בזמן ההוא).

מרד בר כוכבא

המרד נגד הרומאים (132 – 135 לספירה) בהנהגת שמעון בר כוכבא. המרד פרץ בירושלים והתפשט ליהודה, אך דוכא באכזריות וגרם לחורבן והרס קשים יותר מאילו של המרד הגדול. היה זה ניסיון ההתקוממות האחרון של יהודים נגד שלטון זר בארץ ישראל – עד לימינו.

בית כנסת הרמב"ן

בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים (הוקם אחרי מותו של רמב"ן), היה מוקד לסכסוכים בין מוסלמים ליהודים בשל קרבתו למסגד עומר.

"אתם ראיתם" - ש"י עגנון

מבחר מדרשים קדומים ומאוחרים וקטעים מספר הזוהר שליקט, תרגם (מארמית) וערך ש"י עגנון על מעמד הר סיני ומתן תורה (שמות יט-כ). עגנון קיצר לעתים את המקורות שבהם בחר, אך הקפיד לשמור על לשונם וסגנונם.

השואה והקמת המדינה

בתודעה ההיסטורית ובלוח השנה, סמוכים שני האירועים המכריעים בתולדות עם ישראל במאה ה-20: השואה והקמת המדינה, ומכאן הצירוף "שואה ותקומה". אך ההיסטוריונים חלוקים בשאלה, אם יש אכן קשר נסיבתי בין שני האירועים.

התלמוד הירושלמי

חיבור שנוצר בארץ ישראל במאות ה 4-3 ומבוסס על פרשנות של המשנה ותכנים נוספים שנוספו על ידי החכמים בני התקופה שמכונים אמוראים.

אקסודוס - "יציאת אירופה תש"ז"

אוניית מעפילים ועליה ניצולי שואה, שהפליגה בקיץ 1947 מצרפת לארץ ישראל, נוסעיה לא הורשו להיכנס לארץ והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה.

אליעזר בן יהודה

מחולל החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ממחדשי השפה העברית ומחבר מילון בן יהודה.

חוק איסור גידול חזיר

על כל אלה

על השיר "על כל אלה" שכתבה והלחינה נעמי שמר.

ואולי לא היו הדברים...

על השיר "ואולי לא היו הדברים..." מאת רחל המשוררת ויהודה שרת.

רואים רחוק רואים שקוף

על השיר "רואים רחוק רואים שקוף" מאת יענקל'ה רוטבליט ושמוליק קראוס.

כשתגדל

על השיר "כשתגדל" מאת יעקב גלעד ויהודה פוליקר.

האיש שבקיר

על השיר "האיש שבקיר" מאת יהודה פרדיס ומאיר הרניק.

פרצופה של המדינה

על השיר "פרצופה של המדינה" של להקת "תיסלם".

רקמה אנושית אחת

על השיר "רקמה אנושית אחת" שכתב והלחין מוטי המר.

ילדים זה שמחה

על השיר "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר.

מה איתי

על השיר "מה איתי" שכתבו אריק איינשטיין, שלום חנוך, יענקל'ה רוטבליט וג'וזי כץ והלחינו ג'וזי כץ, שמוליק קראוס ושלום חנוך.

הרעות

על השיר "הרעות" מאת חיים גורי וסשה ארגוב

שיר לשלום

על השיר "שיר לשלום" מאת יענקל'ה רוזנבליט ויאיר רוזנבלום

חורף שבעים ושלוש

על השיר "חורף שבעים ושלוש" מאת שמואל הספרי ואורי וידיסלבסקי.

אבא'לה בוא ללונה פארק

על השיר "אבא'לה בוא ללונה פארק" מאת ישראל יצחקי ויוסף כנען.

אני וסימון ומואיז הקטן

על השיר "אני וסימון ומואיז הקטן" מאת יוסי בנאי וחנן יובל

כל עוד

אבא המלווה את בנו לבית הספר חוזר עשרות שנים אל אביו ואל בית הספר שלו; על השיר "כל עוד" מאת עלי מוהר ויוני רכטר.

רציתי שתדע

על השיר "רציתי שתדע" מאת עוזי חיטמן

אנחנו לא צריכים

על השיר "אנחנו לא צריכים" מאת אבי קורן ושמואל אימברמן

כמו צמח בר

על השיר "כמו צמח בר" שכתבו רחל שפירא ונחום היימן.

הכל זהב

על השיר "הכל זהב" מאת חיים חפר וסשה ארגוב.

בלדה לשוטר

על השיר "בלדה לשוטר" מאת אהוד מנור ונורית הירש.

פראג

על השיר "פראג" מאת שלום חנוך.

התחדשות

על השיר "התחדשות" מאת נעמי שמר ויובל דור.

לבכות לך

על השיר "לבכות לך" מאת אביב גפן.

באב אל וואד

על השיר "באב אל וואד" מאת חיים גורי ושמואל פרשקו.

ימי בנימינה

על השיר "ימי בנימינה" מאת אהוד מנור ומתי כספי

כל נדריי

על השיר "כל נדריי" מאת לאה לופנפלד ויאיר קלינגר

בתשלומים

על השיר "בתשלומים" שכתב אלברט שטרית והלחין אברמינו מוגרבי.

סליחה

על השיר "סליחה" מאת אהוד מנור ומתי כספי

שיר תשרי

על השיר "שיר תשרי" מאת רחל שפירא ודני עמיהוד.

סתיו יהודי

על השיר "סתיו יהודי" מאת אברהם חלפי ויוני רכטר.

זמר נוגה

על השיר "זמר נוגה" מאת רחל המשוררת

אליפלט

על השיר "אליפלט" מאת נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

העץ הוא גבוה

על השיר "העץ הוא גבוה" מאת חנוך לוין וזוהר לוי.

יכול להיות שזה נגמר

על השיר "יכול להיות שזה נגמר" מאת יהונתן גפן ושם טוב לוי.

כת מדבר יהודה

שם כולל לקבוצות של יהודים שהתיישבו במדבר יהודה מתקופת החשמונאים ועד המרד הגדול, ומטרתם הייתה לטפח אורח חיים של טהרה וחיי שיתוף. ידועה גם בשם כת קומראן.

זכריה בן עזרא

על השיר "זכריה בן עזרא" מאת יעקב אורלנד ומשה וילנסקי.

בהיאחזות הנח"ל בסיני

על השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני" מאת נעמי שמר.

פרח

על השיר "פרח" מאת צרויה להב ויהודה פוליקר.

אימפריות נופלות לאט

על השיר "אימפריות נופלות לאט" מאת מאיר גולדברג ודן תורן.

שיעור מולדת

שיעור המולדת של הילד המתבגר המבין שיש חלומות ויש מציאות. על השיר "שיעור מולדת" מאת עלי מוהר ואפרים שמיר בביצוע להקת "כוורת".

יהיה טוב

על השיר "יהיה טוב" מאת יהונתן גפן ודויד ברוזה

שיר שמח

על השיר "שיר שמח" מאת יעקב אורלנד ומרדכי זעירא.

אשליות

על השיר "אשליות" מאת דוד חלפון וניסים סרוסי בביצוע ניסים סרוסי.

משירי ארץ אהבתי

על השיר "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג ודפנה אילת.

התעשייה האבירית

על השיר "התעשייה האבירית" שכתב מאיר גולדברג והלחינה קורין אלאל.

כמה יוסי

על השיר "כמה יוסי" שכתב והלחין ברי סחרוף.

שיר הפרחה

על "שיר הפרחה" מאת אסי דיין וצביקה פיק בביצוע עפרה חזה

למה לי לקחת ללב

על השיר "למה לי לקחת ללב" שכתבו אריק איינשטיין ושלום חנוך והלחין שלום חנוך.

משפחה בשלושה דורות - משפחת פרדו: שעווה וזהב

סרט קצר מסדרת "משפחה בשלושה דורות" העוסק במשפחה ממוצא אתיופי - אב, אם ושלושת ילדיהם שהפרשי הגיל יצרו עולם שלם של התייחסות לעלייה ולמדינת ישראל.

מי ימנה את שופטי בית המשפט העליון

ב-14.9.1948 הוקם בית המשפט העליון של מדינת ישראל. סוגיית מינוי השופטים היתה מאז ועד היום סוגיה מרכזית שכן שופטי בית המשפט העליון הנם דמויות מרכזיות שנחשבות לשומרי הדמוקרטיה. האם שופטי בית המשפט העליון צריכים להיבחר על פי דעותיהם? שיוכם העדתי? על פי מקצועיותם בלבד? האם כל מפלגה ועדה בארץ צריכה שופט בבית המשפט העליון?

דויד המלך

דויד בן ישי, רועה מבית לחם, גיבור חיל שהיטיב לנגן ונבחר למלך ישראל. הקים את הממלכה המאוחדת (מאה 10 לפנה"ס), קבע את ירושלים כבירתה וקיבל הבטחה אלוהית שמלכותו תישמר לשושלתו עד עולם. זכה באהבת העם, אך לא ידע שלווה ונחת בחייו.

אני ואתה

על השיר "אני ואתה" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב.

כלניות

על השיר "כלניות" מאת נתן אלתרמן ומשה וילנסקי.

רד מעל מסך הטלוויזיה שלי

על השיר "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" שכתב והלחין רמי פורטיס.

דרכנו

על השיר "דרכנו" של יענקל'ה רוטבליט ויזהר אשדות.

אל תדליקו לי נר

על השיר "אל תדליקו לי נר" של להקת "הקליק"

אדבר איתך

על השיר "אדבר איתך" של רחל שפירא ואלונה טוראל.

מלחמת השפות

הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בארץ בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, המתבססים על מונחים מקצועיים בינלאומיים. מייסדיו, יוצאי גרמניה, החליטו ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. ההחלטה עוררת ויכוח סוער - למה גרמנית ולא עברית? - ובסופו ניצחה העברית.

ישראלי = יהודי?

מערך שיעור שמזמין את התלמידים להכיר בקיומו של מגוון בחברה הישראלית, ומעודד אותם לקבל אנשים בישראל באשר הם ולנהוג כלפיהם בכבוד, ללא קשר לדת וללאום שאליהם הם משתייכים.

כל הכבוד

על השיר "כל הכבוד" של דן אלמגור ודב זלצר.

בתוך נייר עיתון

על השיר "בתוך נייר עיתון" של להקת "טיפקס".

יהודה הנשיא

האישיות החשובה ביותר בדורו (המאות 2 – 3 לספירה) ודמות מפתח בתולדות ישראל בזכות מפעלו הגדול – כינוס המשנה ועריכתה. מנהיג רוחני-דתי ומדיני ליהודי הארץ והתפוצות. קשריו עם שלטונות רומי סייעו לשיפור מצבם של יהודי הארץ. טיפח את שימור השפה העברית.

חז"ל

זאב ז'בוטינסקי

מנהיג ציוני ומייסד התנועה הרביזיוניסטית, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם ונואם מלהיב. תמך בציונות המדינית של הרצל אך התנגד לדרך פעולתה, שהייתה מתונה לטעמו. עמדותיו החברתיות הושפעו מחוקי המקרא, שראה בהם שיטה לבנייה חברתית מחדש.

היהודים-הנוצרים

תלמידיו ותלמידי-תלמידיו של ישו במאות 2-1 לספירה, ובהם 12 השליחים, שהיו יהודים והמשיכו להגדיר עצמם כיהודים. הדגישו את חשיבות הטבילה והטהרה ואת מצוות הצדקה עד כדי הערצת העוני וחיי סיגוף.

בית הלל ובית שמאי

שתי שיטות, אסכולות, שייסדו תלמידיהם של שני חכמי המשנה, הִלֵל ושמאי. בית הלל מייצג גישה הנוטה להקל בהלכה, ובית שמאי – גישה מחמירה או קפדנית יותר.

ארמית

שפה שמית שהייתה בשימוש במזרח הקדום בעת העתיקה. במשך כאלף שנה שימשה (לצד העברית) כשפת היהודים, ובה נכתבו ספרי עזרא ודניאל, התלמודים (הבבלי והירושלמי) ועוד. הכתב העברי שבו אנחנו משתמשים היום התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום.

שֵׁבֶט אחים ואחיות

שיר חדש שהתפרסם לקראת יום העצמאות ה-71 מאפשר לנו לחשוב קצת על המדינה שלנו ועל הסיפור שהיא מספרת לכל אחת ואחד מאיתנו. במערך השיעור נדבר עם הלומדים על השיר ועל תכניו.

אפר ואבק

על השיר "אפר ואבק" שכתב יעקב גלעד והלחין יהודה פוליקר.

חורבן ותלישות / ברל כצנלסון

מבוא על היצירה "חורבן ותלישות" מאת ברל כצנלסון. במאמריו "חורבן ותלישות" ו"מקורות לא-אכזב" טוען ברל כצנלסון – אחד ממנהיגי תנועת העבודה בתקופה שלפני קום המדינה – כי ניתוק מהמקורות היהודיים יוביל באופן בלתי נמנע להידלדלות רוחנית של חיי היהודים בזמננו.

רחל המשוררת (בלובשטיין)

אחת המשוררות המשפיעות במאה ה-20. מנעוריה כתבה שירה ברוסית, ורק לאחר שעלתה ארצה (1909) החלה לכתוב שירים בעברית, שהתפרסמו בעיתון "דבר". שיריה ספוגים בנופי הארץ ובסיפורי התנ"ך. למדה חקלאות והצטרפה לקבוצת דגניה, אך נאלצה לעזוב בגלל מחלת השחפת. נפטרה בתל אביב ערירית ובודדה. רבים משיריה הולחנו והיו לחלק מן התרבות הישראלית של ימינו.

פנחס שדה

משורר וסופר, מתרגם ועורך (המאה ה-20), שהחל לכתוב שירה אך עבר לפרוזה. ספרו הראשון האוטוביוגרפי - "החיים כמשל" - עסק בבדידות האדם מול אלוהים והאינסוף. כינס וערך ספרים בנושאי חסידות ויהדות. כתיבתו הייתה חריגה בספרות הישראלית החילונית.

משה דויד קאסוטו

היסטוריון, רב וחוקר מקרא שנולד ופעל באיטליה. עלה לארץ (1939) והתמנה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. כתב פירושים לספרי בראשית ושמות שבהם שלל את הנחת היסוד של ביקורת המקרא.

לאה גולדברג

משוררת ומתרגמת, סופרת ילדים מן האהובות בישראל. גדלה בליטא, וכבר בילדותה כתבה שירים בעברית. בארץ הצטרפה למערכת העיתון "דבר" ולאחר מכן לחוג לספרות באוניברסיטה העברית. עשרות רבות משיריה הולחנו והיו לחלק מן היצירה המוזיקלית בארץ. כלת פרס ישראל לספרות (1970).

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון הממלכתי לזכרם של שישה מיליון היהודים, ובהם כמיליון וחצי ילדים, שנרצחו התאריך, כ"ז בניסן, נועד להנציח את מרד הגטאות הראשון - מרד גטו ורשה, שפרץ בערב פסח תש"ג - 1943, ונמשך כחודש ימים.

חיים הזז

סופר יליד אוקראינה (המאה ה-20), שהשכיל לתאר עולמות שונים זה מזה – יהודי מזרח אירופה לצד יהודי תימן, שאותם פגש בירושלים אחרי שעלה לארץ. את עיקר כתיבתו כאן הקדיש לתיאור חייהם ("היושבת בגנים", "יעיש"). חתן פרס ישראל לספרות (1953).

היישוב הישן

הכינוי שנתנו ליהודים שגרו בארץ ישראל טרום העליות הציוניות.

דליה רביקוביץ'

משוררת ומתרגמת ישראלית (המאה ה-20), ששיריה התבססו על עדות אישית אך ביטאו אמת אוניברסלית - אהבה ושכול, יתמות ובדידות, עוול וניצול. לשון שירתה שאבה ממקורות העברית לרבדיה. כלת פרס ישראל לשירה (1998).

דוד שחר

ממבשרי "הגל החדש" בספרות הישראלית. יצירתו הגדולה - הסדרה "היכל הכלים השבורים". ספריו תורגמו לשפות רבות, בעיקר לצרפתית. זכה בשני פרסים יוקרתיים בצרפת, בפרס עגנון ובפרס ביאליק.

דבורה בָּארוֹן (בָּרוֹן)

סופרת עברית ילידת רוסיה (מאות 20-19), פרסמה עשרות סיפורים לפני עלייתה לארץ. סיפוריה מתארים את המציאות היהודית (בעיקר בבלארוס) ואת גורלם של החלשים והמקופחים. זכתה בפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ברנר.

אורי צבי גרינברג

שירתו היא תוצר של האימה, המאבק והסבל של תקופתו, ובכלל זה השואה. נתן ביטוי ייחודי לעולמו של האדם הסובל והנאבק גם בתוכן שירתו וגם במאפייניה הצורניים. זכה בין השאר בפרס ביאליק ובפרס ישראל לשירה.

אברהם שלונסקי

משורר, עורך ספרותי ומתרגם יליד רוסיה (המאה ה-20). דמות מרכזית בשירה העברית המתחדשת בארץ ישראל. כתב גם לילדים ("עוץ לי גוץ לי"). יצר חידושי לשון ושילב את שפת הדיבור בלשון הפרוזה. חתן פרס ישראל לספרות (1967).

אברהם אבינו

הראשון משלושת אבות האומה, נולד באוּר כשדים והלך בצו ה' אל ארץ לא נודעת (כנען). אברהם במקרא הוא בחיר ה' ואוהבו, וייחודו בייעודו - לעשות צדק ומשפט. במקורות חז"ל עוצבה דמותו כאבי המאמינים באל אחד.

ישיבות במדינת ישראל

תיאור של עולם הישיבות במדינת ישראל

"לְכָה דודי"

פיוט שמושר בקבלת שבת בכל קהילת ישראל

ייני

פייטן ארץ ישראלי בן המאה השישי לספירה.

תקופת הזוגות

תקופה שבה זוגות של חכמים עמדו בראש הסנהדרין בימי ממלכת החשמונאים.

תקופת הבית הראשון

תקופה היסטורית מקראית שבה מתוארת התקופה בה חיו עם ישראל בארץ ישראל. התקופה מתאפיינת ברובה בשתי מלכויות האחד בדרום - יהודה והשניה בצפון – ישראל.

תקופת האבות

התקופה עליה מסופרים סיפורי האבות בספר בראשית

דורות התנאים

תקופת התנאים מתחלקת לחמשה דורות שכל אחד למד מקודמו.

תוספתא

חיבור מתקופת התנאים שמכיל הלכות וסיפורים שלא נכנסו למשנה. התוספתא מהווה את אחד החיבורים המשמעותיים ביותר בספרות היהודית.

שמשון

דמות מקראית מספר שופטים המתייחסת בכוחה הרב שנעלם כששערו סופר.

שמאי הזקן

עמיתו ובר הפלוגתא של הלל הזקן, וסגנו כנשיא הסנהדרין. זכה לכינויו "הזקן" בשל חוכמתו ומעמדו. יליד ירושלים ובן למשפחה מיוחסת. בניגוד להלל, היו פסיקותיו בהלכה מחמירות, ובעיקר קפדניות, ונשתמרו כאסכולת "בית שמאי".

רבן גמליאל (דיבנה)

חכם בן המאה השניה לספירה שימש כנשיא הסנהדרין ובתפקיד זה שיקם את העם לאחר חורבן בית ראשון.

רבן

קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

צדקיהו המלך

מלך יהודה האחרון שמלך עד 586 לפני הספירה.

ערי מקלט

שש ערים – שלוש בארץ ישראל ושלוש בעבר הירדן המזרחי – שהוקצו בתורה כערי מקלט, שאליהן נמלט רוצח בשגגה עד למשפטו.

נחמיה בן חכליה

ממנהיגי העם בעת העליה לארץ ישראל אחרי חורבן בית ראשון.

כנסת הגדולה

המוסד בעל הסמכות הדתית העליונה שראשיתו בימי שיבת ציון והמשכו בימי החשמונאים. כנסת הגדולה נזכרת במשנה כחולייה בשרשרת מסירת התורה, ולפי המסורת מנתה 120 חכמים. הכנסת של ימינו (על 120 חבריה) נקראת על שם כנסת הגדולה.

ירבעם בן נבט

המלך הראשון של ממלכת ישראל כמסופר בספרי מלכים ודברי הימים.

יוסף קארו

מנהיג המרכז היהודי בצפת של המאה ה-16, בן למשפחה ממגורשי פורטוגל, פוסק ומקובל ואישיות רבת גוונים, "רבן של כל ישראל" בזכות שני ספרי הפסיקה המרכזיים שכתב: "בית יוסף" ו"שולחן ערוך".

יוחנן בן זכאי

רבם של כל ישראל בשלהי ימי הבית השני ואחריו. מנהיג מפוכח וריאליסט שצפה את תוצאות המרד והחורבן, השכיל לצאת מירושלים הנצורה ולהגיע ליבנה, ושם החל בשיקום ובשימור הקיום היהודי, למרות אובדן העצמאות המדינית, בית המקדש וירושלים.

יבוסים

אחד מהעמים שהמקרא מתאר שהתגוררו בארץ כנען בזמן כיבושה על ידי עם ישראל.

שומרון

עיר הבירה של ממלכת ישראל מהמאה ה-9 לפני הספירה.

שולחן ערוך

ספר הפסיקה הספרדי שכתב ר' יוסף קארו (צפת, המאה ה-16) והתקבל בכל קהילות ישראל אחרי שנוספה לו "המפה", לפי מנהגי אשכנז. הספר מבוסס על "משנה תורה" של רמב"ם, מקיף את כל תחומי החיים ונועד לכל אדם, הדיוט ותלמיד חכם כאחד.

רס"ג - רב סעדיה גאון

גדול חכמי היהדות בראשית ימי הביניים (המאות 9 – 10) שפעל בבבל. ראש ישיבה ומלומד יהודי, בעל השכלה רחבה במדע, שעסק בתחומי היהדות בגישה מדעית שיטתית ותרגם את התנ"ך לערבית.

רחבעם בן שלמה

בנו של שלמה המלך, הראשון למלכים שמלך רק על ממלכת יהודה.

קידוש החודש

טקס בתקופת המשנה והתלמוד, שבו קבעו את ראש החודש - על פי שני עדים שראו את מולד הירח. אם עדותם הוכחה כאמינה, היה בית הדין מכריז על ראש חודש ומקדש אותו. עם קביעת לוח שנה (המאה ה-4 לספירה) נפסק קידוש החודש.

פרשנות המקרא בימי הביניים

פרשנות שנכתבה במרכזים היהודיים של התקופה. מעוגנת בפרשנות חז"ל, אך בהשפעת הזמן והמקום כללה גם פרשנות לשונית ופשט וגם פרשנות פילוסופית וקבלית – ומענה לאתגרים של הפרשנות הנוצרית לתנ"ך.

פרושים

זרם דתי, חברתי ופוליטי בארץ ישראל בימי הבית השני. דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, פעלו בקרב המוני העם להפצת אמונתם והיו בהדרגה לזרם ההגמוני בחברה היהודית.

ספרי מקבים

ארבעה ספרים חיצוניים (לתנ"ך) הנקראים גם "ספרי חשמונאים". מקבים א ומקבים ב מתארים את מרד החשמונאים ואת מלחמותיהם ביוונים ובעמים השכנים. שלושה ספרי מקבים נכתבו ביוונית; רק מקבים א נכתב בעברית, אך הגיע לידינו בתרגום ליוונית.

ספרים חיצוניים

ספרים שנכתבו בידי יהודים בימי הבית השני אך לא נכללו בתנ"ך. הם הגיעו לידינו בתרגום לשפות אחרות באמצעות הכנסיות הנוצריות. יש בהם הקשורים לסיפורי התנ"ך, ויש (לדוגמה: ספרי מקבים) העוסקים בנושאים אחרים.

נתן אלתרמן

מחלוצי השירה העברית במאה ה-20 ומן הבולטים במשוררים המודרניים בישראל. מחזאי, פיזמונאי ומתרגם, ובעל "הטור השביעי" בעיתונות במשך כרבע מאה. חתן פרס ישראל לשירה (1968).

משפט שלמה

אירוע הממחיש את חוכמת שלמה, שבו נדרש המלך להכריע בין שתי גרסאות ולקבוע, מי משתי הנשים הזונות היא אמו של התינוק שנותר בחיים.

משה רבנו (במקרא)

נביא ה' והמנהיג של עם ישראל, נולד כשבני ישראל היו עבדים במצרים. מתואר בתורה כמי שהוציא את בני ישראל ממצרים, הביא אותם למעמד הר סיני, קיבל את התורה והובילם לארץ המובטחת – אך לא נכנס אליה. זכה לקרבת אלוהים שאין דומה לה במקרא - אך גם חטא ונענש.

יוסף חיים ברנר

סופר ומתרגם, עורך ומוציא לאור. הצטרף בצעירותו לתנועת הפועלים, ובשנות העשרה לחייו החל בכתיבה. השפיע על הספרות העברית בארץ ופעל לקידומה. נודע כ"סופר ההלקאה העצמית המוסרית", שחי חיי צניעות וסיגוף. נרצח בפרעות תרפ"א-1921.

שרה אימנו

הראשונה והבכירה בארבע אימהות האומה, אישתו של אברהם ואימו של יצחק, שסבלה מעקרות ורק לעת זקנה ילדה בן יורש. מדרשי חז"ל מתארים אותה לא רק כאשת אברהם אלא גם כשותפתו להפצת האמונה באל אחד וליצירת אומה חדשה.

שלמה המלך

בנם של דויד המלך ובת שבע (המאה ה-10 לפנה"ס) והמלך האחרון של הממלכה המאוחדת. מתואר כבעל חוכמה נדירה שזכה לבנות את בית המקדש. מלכותו הייתה תקופת שיא של שגשוג ושלום, אך לאחר מותו התפלגה הממלכה בגלל חטאיו.

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

רבי מאיר

מחכמי המשנה ותלמידו של רבי עקיבא (המאה ה-2 לספירה), שהגיע למעמד מרכזי בהנהגה היהודית בארץ ישראל. נוסח המשנה שלו היה הבסיס לעריכת שישה סדרי משנה.

שמעון בן שטח

מנהיג רוחני בולט בארץ ישראל בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה). התפרסם בדקדקנותו המשפטית ובתקנותיו, ובהן חינוך חובה לילדים. לפי המסורת, היה אחיה של המלכה שלומציון, ולאחר מות בעלה, סייע לה בהנהגת המדינה.

מקווה ישראל

בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידי חברת כל ישראל חברים.

מסעי הצלב

מסעות הצלבנים הנוצרים (מאות 13-11),שנועדו לשחרר את ירושלים מידי המוסלמים אך הפכו למלחמה בכופרים, כולל קהילות יהודיות באירופה, שנאלצו להתנצר - או למות.

מנחם אוסישקין

מראשוני "חיבת ציון", תומך נלהב של הרצל, שעסק כל חייו בפעילות ציונית ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל. גייס כספים לרכישת אדמות בארץ ועמד בראש "הקרן הקיימת לישראל". פעל גם לתחיית השפה העברית ולהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.

לוח גזר

"לוח השנה" העתיק ביותר (המאה ה-10 לפני הספירה) שהתגלה בארץ בתל גזר (ליד רמלה). בלוח נזכרים חודשים מסוימים בקשר לעבודות החקלאות העונתיות, ומכאן כינויו - "לוח האיכר".

כתובת השילוח ונִקְבַּת השילוח

כתובת שהתגלתה בשנת 1880 ומתעדת את סיום מפעל המים של נקבת השילוח בימי חזקיהו מלך יהודה (המאה 7-8 לפני הספירה). הנקבה נועדה להוביל את מי נחל הגיחון, שהיה אז מחוץ לחומת ירושלים, אל תוך העיר בזמן המצור האשורי.

ישעיהו הלוי הורוביץ - השל"ה

רב שהנהיג את ראשית תנועת המוסר היהודית בעת החדשה.

ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי

חכם יהודי ממרוקו במאה ה-20

יצחק הלוי הרצוג

רבה הראשי של מדינת ישראל בראשית שנותיה של המדינה.

יצחק אבינו

השני באבות האומה. הבן הנכסף שנולד לאברהם ולשרה לעת זקנת. אח-למחצה של ישמעאל ודמות פסיבית שעיקר תפקידה היה לבסס את מורשת אברהם כאבי האומה. במסורת היהודית, בתפילות ובספרות העברית החדשה מודגש אפיונו כבן הנעקד.

יוסי בן יוסי

פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5

יום העצמאות

חג שחל בתאריך ה באייר, שבו הוכרז על הקמת המדינה בשנת תש"ח (1948). יום העצמאות מתחיל עם סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפתח בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים. כאשר ה באייר חל ביום שישי או בשבת - מקדימים את יום העצמאות.

יאשיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

"יד ושם"

מפעל ההנצחה לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, עוסק בתיעוד קורות העם היהודי בשואה, בהנצחת חייהם וזכרם של הנספים ובהנחלת מורשתה השואה באמצעות הארכיונים, הספרייה, המוזיאונים, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבינלאומי לחקר השואה ומפעל ההוקרה לחסידי אומות העולם.

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חיים נחמן ביאליק

המשורר הלאומי, שיצירתו, בשירה, בפרוזה ובמסה, תרמה לתחייה הלאומית של עם ישראל, שפתו ותרבותו. עורך ומו"ל שפעל לשימור אוצרות הרוח של עם ישראל ולחידוש התרבות העברית: ייסד את "עונג שבת" ופעל להקמתם של תיאטרון עברי, אופרה, מוזיאון תל אביב ועוד.

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

הלל הזקן

הבולט בחכמי ארץ ישראל בתקופת המלך הורדוס. זכה לכינויו "הזקן" בזכות חוכמתו ומעמדו. אישיות מוסרית רחבת אופקים ולב. יליד בבל שעלה לארץ, היה לנשיא הסנהדרין ומייסד האסכולה המקילה בהלכה הנקראית על שמו – בית הלל.

הכותל המערבי

חלק מן החומה המערבית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת הבית השני, בימי הורדוס. החל בימי הביניים היה קיר זה - המרשים ביותר שנותר מחומת הר הבית - לאתר תפילה מקודש. הוא נקרא גם "כותל הדמעות".

הורדוס המלך

מלך יהודה-יודיאה (המאה ה-1 לפני הספירה), צאצא למשפחה אדומית שהתגיירה. הרומאים המליכו אותו בניגוד לרצון רוב היהודים. נודע באכזריותו אך גם במפעלי הבנייה העצומים שלו בארץ ישראל ובירושלים.

הטור השביעי

מדור שבועי שפרסם נתן אלתרמן בעיתון "דבר" - שירה עיתונאית שבאמצעותה הגיב על אירועי הזמן בארץ, בעם היהודי ובעולם במשך 24 שנים. "הטור השביעי" השפיע על דעת הקהל וההנהגה בארץ, עיצב את השיח הציבורי והפך את אלתרמן ל"מצפון הלאומי".

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

הצהרתו של דוד בן גוריון והממשלה הזמנית על הקמת מדינת ישראל

האר"י

ר' יצחק לוריא אשכנזי (המאה ה-16), דמות מרכזית בקרב מקובלי צפת ומייסד שיטה חדשה בקבלה - הקבלה הלוריאנית, שאותה לימד בחוג מצומצם ונבחר של תלמידים. האר"י העניק משמעות קוסמית לגלות ולגאולה, והותיר את חותמו על היהדות ועל ההיסטוריה היהודית.

האוניברסיטה העברית - חזון ושנים ראשונות

האוניברסיטה הראשונה בישראל, שבהקמתה דנו כבר בקונגרס הציוני הראשון (1897). טקס הפתיחה על הר הצופים (1925) התקיים במעמד אנשי רוח ומנהיגים, ובהם הלורד בלפור. מייסדיה האמינו בייעודה כמרכז תרבותי ורוחני, מוקד משיכה לחוקרים יהודים מכל העולם ותרומה לתרבות האנושית.

דוד כהן - הרב הנזיר

תלמידו הקרוב של הראי"ה קוק, שאימץ מנהגי נזירות בחייו הבוגרים. בלט בלמדנות תורנית ובהשכלה כללית, ולפי עדותו - הרב קוק הפקיד בידיו את עריכת "אורות הקודש" משום בקיאותו גם ביהדות וגם בפילוסופיה יוונית.

ברוך בן נריה בן מחסיה

שימש כסופר של הנביא ירמיהו, היה מזכירו ואיש סודו.

בנימין אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד

כונה "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". נענה לפניית המושבות הראשונות שנקלעו למשבר ולקח אותן תחת חסותו הכלכלית. למרות החיכוכים בין פקידיו לאנשי המושבות, הצילה פעילותו את מפעל ההתיישבות היהודית בשלביו הראשונים.

בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרב הספרדי ("הראשון לציון") הראשון בארץ ישראל - ובמדינת ישראל. נקט עמדה מתונה ומכילה בענייני גיור ותמך בזכות בחירה לנשים. נבחר להנהגת היישוב ולנציג "המזרחי" בקונגרסים הציוניים.

ביל"ו - בית יעקב לכו ונלכה

אגודה שנוסדה ברוסיה (1882) בעקבות הפרעות ביהודים, והחלה לגבש תוכנית לאומית חדשה ונועזת : "לברוא לעם היהודי מרכז מדיני" - ולהחיות את השפה העברית.

אלישע הנביא

ניבא בימיהם של יהורם, יהוא יהואחז ויהואש, מלכי ישראל. נבחר לתלמידו וממשיכו של אליהו הנביא.

אחד העם

כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (המאות 20-19), אבי "הציונות הרוחנית" שהאמין בהקמת "מרכז לאומי רוחני" בארץ ישראל ופעל רבות להפצת התרבות העברית. עלה לארץ כמה שנים לפני פטירתו.

אחאב בן עמרי

מלך על ישראל במאה ה-9 לפני הספירה. בראשית מלכותו הוצג באור שלילי ביותר אך בהמשך נראה שחזר בתשובה. בימיו נהנתה ממלכת ישראל מפריחה ושגשוג.

אורות הקודש

סדרה המבוססת על אלפי קטעים שכתב הראי"ה קוק ונחשבת לגולת הכותרת של הגותו. שם הסדרה מבוסס על שני יסודות בהגותו: הקודש - חכמת הקודש (להבדיל מחכמת החול, ההשכלה), והאור - אור הקודש, "אור שמח, מרומם, מעדֵן". הסדרה לוקטה ונערכה בידי תלמידו, הרב דוד כהן (הרב הנזיר).

אורות

ספר של הראי"ה קוק, שיצא לאור בחייו במתכונת מצומצמת ועורר עליו ביקורת קשה מצד חוגים חרדים בשל יחסו החיובי לחלוצים, לציונות ולחילוניות. לאחר מותו פירסם בנו, הרב י"צ קוק, מהדורה חדשה ומורחבת, שנעשתה ספר יסוד באידאולוגיה של אנשי "גוש אמונים".

אהרן דוד גורדון

אחת הדמויות הבולטות והוגה דעות מקורי בקרב אנשי העלייה השנייה. עלה ארצה מרוסיה כדי לממש במו ידיו וגופו את אמונתו, כי לעבודת האדמה בארץ יש ערך אנושי ולאומי בתהליך ההתחדשות של עם ישראל, כמו גם בזכותו על ארצו.

"מעוניינת לא מעוניינת" / מירי בן שמחון

ספר השירה של מירי בן שמחון מתאר את חייה של אישה מתוך זוית פמניסטית שהקדימה את זמנה.

בין שקיפות לשחיתות

כיצד ניתן למנוע שחיתות של פוליטיקאים ואנשי ציבור? מהו עיקרון השקיפות, ובאיזה אופן הוא מבטיח ניהול תקין של מוסדות ציבוריים?

איך זוכרים?

בשיעור הזה נבקש להכין את התלמידים לקראת טקס יום הזיכרון. נדון עם התלמידים על חשיבותם של מעשים שונים שיוצרים אצלנו תודעה וכוונה, ושמביאים אותנו כציבור לפעולה. נבחן את טקס יום הזיכרון על מרכיביו הידועים והקבועים כמייצר תודעת זיכרון בקרב המשתתפים בו.

רצח רבין – רצח פוליטי

בשיעור הזה נעסוק ברצח רבין כרצח פוליטי, במאפיינים הייחודיים של רצח פוליטי ובהשפעותיו ההרסניות על החברה ועל המשטר הדמוקרטי.

האפיפיור מבקר בפעם הראשונה בישראל

לפני 54 שנים, ביקור ראשון של אפיפיור במדינת ישראל. האפיפיור פאולוס השלישי הגיע לביקור רשמי בן 11 שעות במדינת ישראל. מדוע הוחרם על ידי הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק ניסים?

השתלות בישראל והשתלת הלב הראשונה

השבוע לפני 49 שנים נפטר מושתל הלב הראשון בישראל. שנה אחרי השתלת הלב הראשונה בעולם, התבצעה בארץ השתלת לב ראשונה. מושתל הלב נפטר אחרי שבועיים, אך לא בגלל השתלת הלב.
הנושא העלה שיח ציבורי בישראל. משפחת "התורם" לא יודעה על התרומה. כיום בישראל חתומים רק 15% מהאזרחים על כרטיס אדי. האם מדינת ישראל יכולה להמריץ את אזרחיה לחתום על כרטיס אדי ולהציל חיים?

מייבשים את ימת החולה

לפני 67 שנים, מדינת ישראל מייבשת את ימת החולה? מדוע מדינת ישראל החליטה לייבש את מקווה המים השלישי בגודלו? ומדוע החליטה כעבור 40 שנה להציפו מחדש?

דבורה הנביאה

נביאה שהייתה גם שופטת (אחרי אהוד בן גרא) – מינוי בלתי שגרתי בעולם המקרא הגברי. נראה שבזכות היותה נביאה התמנתה לשופטת והייתה למנהיגת העם בימי השופטים, גם בזמן שלום וגם בעת מלחמה.

גרשם שלום

מייסד חקר הקבלה המודרני, שהעניק לקבלה את מקומה במחקר ובתולדות עם ישראל. נמנה עם המלומדים הבולטים במדעי היהדות במאה ה-20. זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ישראל.

גדליהו בן אחיקם

גדליהו בן אחיקם התמנה בידי הבבלים למושל יהודה אחרי החורבן (586 לפני הספירה). ביקש לשקם את היישוב היהודי בארץ, אך נרצח זמן קצר אחרי שהתמנה. המניע לרצח היה פוליטי: ניסיון למרוד בבבל באמצעות רציחת המנהיג ששלט מטעמה.

ברל כצנלסון

מנהיג תנועת העבודה הציונית ודמות מרכזית בהנהגת היישוב לפני קום המדינה. לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו (פרט להיותו עורך ראשי של עיתון "דבר"). נמנה עם מייסדי ההסתדרות הכללית וקופת החולים. האמין בחידוש ההתיישבות והריבונות בארץ בהשראת ערכי היהדות.

על כפיו יביא

על השיר "על כפיו יביא" שכתב יהורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום.

ר' חיים ויטאל

בחיר תלמידיו של האר"י (מאות 17-16). הקדיש את חייו לסיכום, עריכה ופירוש תורת האר"י וכינס אותה בספרו "עץ החיים". מכאן השפעתו של ויטאל על התפתחות הקבלה בכלל, ועל קבלת האר"י בפרט.

מלחמת ששת הימים - רקע

צעדי האיום של מדינות ערב (ובראשן מצרים) על מדינת ישראל החלו ביום העצמאות תשכ"ז-1967 בסגירת השיט לאילת, הכנסת צבא מצרי לסיני והסכמי הגנה בין-ערביים. מכיוון שצעדים דיפלומטיים שנקטה ישראל לא הועילו, פתחה ישראל במתקפת פתע, וכך החלה מלחמת ששת הימים.

משה שמיר

סופר ועורך יליד צפת, מן הבולטים בסופרי דור תש"ח. עסק גם בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ולימים נבחר לחבר כנסת והקים את תנועת התחייה. זכה לפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק ופרס ישראל (1988).

ר' משה קורדובירו

נמנה עם הראשונים והבולטים במקובלי צפת (המאה ה-16). תלמידו של ר' יוסף קארו ומורו של ר' חיים ויטאל. בספרו "פרדס רימונים" סיכם את כל הזרמים בקבלה עד לימיו, תוך ניסיון לשלבם לשיטה אחת. יורשו הרוחני היה האר"י.

מרד החשמונאים

המרד ביוונים שפרץ ביהודה בשנת 167 לפני הספירה בהנהגת מתתיהו החשמונאי. שלוש שנים לאחר מכן, בחודש כסליו (164 לפני הספירה) כבש בנו יהודה המכבי את ירושלים, החזיר ליהודה את ריבונותה, הביא להקמת מדינת החשמונאים והבטיח את המשך קיומם של היהודים והיהדות.

אזרחות - שיח אזרחות ליבראלי לעומת שיח אזרחות אתנו-לאומי

מאמר זה מציג שתי תפיסות של אזרחות הקיימות בישראל כל אחת מעוררת שיח שונה: שיח האזרחות הליבראלי, לפיו נהנים האזרחים, באופן הגדרתי, משוויון זכויות מלא כפרטים ושיח האזרחות האתנו-לאומי, לפיו השתייכות לקהילה הפוליטית וזכויות האזרחות הנובעות ממנה, מעוגנות בזהות תרבותית מולדת.

אורי צבי גרינברג

ביוגרפית חייו של אורי צבי גרינברג

אהרן דוד גורדון

אחת הדמויות הבולטות והוגה דעות מקורי מאנשי העלייה השנייה. עלה ארצה בגיל מבוגר יחסית כדי להיות עובד אדמה, מתוך אמונה בחשיבותו של ערך העבודה בתהליך ההתחדשות של עם ישראל ובזכותו של העם על ארצו.

אברהם (יאיר) שטרן

לוחם מחתרת, חבר ארגון האצ"ל, ומייסד ארגון הלח"י - לוחמי חרות ישראל. שטרן ראה בבריטים את האויב העיקרי של היהודים וקרא למאבק מזוין בבריטים.

א יידישע מאמא - השפעות היידיש על העברית

ההשפעה של השפה היידיש על העברית המודרנית

מי רצח את שליח האו"ם למזרח התיכון

לפני 69 שנה נרצח שליח האו"ם למזרח התיכון הרוזן פולקה ברנדוט. הרצח זיעזע את המדינה משום שהיחסים של המדינה החדשה עם האו"ם והמדינות המערביות עמד תחת איום. מה היה שם ומה עשו השלטונות?

קיבוץ גלויות

הכמיהה לשיבה לארץ ולקיבוץ הגלויות היו לחלק בלתי נפרד מן התפילות היומיות, ובימינו - לאחת מאבני היסוד של מגילת העצמאות.

הראשון לציון

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון נבנה על הר המוריה בידי שלמה המלך במאה ה -10 לפני הספירה, שימש בית קבוע לארון הברית, והיה מיועד לעבודת האלוהים.

עליית יהודי אתיופיה

מערך שיעור בנושא העלייה לארץ וקשיי הקליטה בה תוך התמקדות בקהילה האתיופית שעלתה ב 40 השנה האחרונות.

נחמה ליבוביץ

פרשנית מקרא ומורה לתנ"ך פורצת דרך, שלימדה במגוון רחב של מסגרות – מלימוד תנ"ך מרחוק למבוגרים ועד לאוניברסיטת תל אביב. חלוצה בהוראת תורה לנערות דתיות וכלת פרס ישראל לחינוך (1956).

נעמי שמר

משוררת ומלחינה, מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה. כתבה שירים ולהיטים רבים ללהקות צבאיות, למחזות, לתכניות טלוויזיה ולפסטיבלים, ובהם "ירושלים של זהב", שזכה בתואר השיר העברי האהוב ביותר בשנת היובל למדינה. זכתה בפרס ישראל (1983).

עזרא הסופר

אחד ממנהיגי שיבת ציון, שעלה לירושלים עם סמכויות הנהגה ושיפוט רשמיות שקיבל מידי מלך פרס. פעל לביסוס ירושלים ויהודה על פי התורה וחוקיה, ולפי חז"ל נחשב למשה (רבנו) שני.

עליות לארץ ישראל

מאז ימי אברהם, העברי הראשון, הייתה ארץ ישראל יעד לעלייה, ובאלפיים שנות הגלות – מחוז כיסופים לעם היהודי. השאיפה לארץ ישראל הביאה לעליות של יחידים וקבוצות, ועם התעוררות התחייה הלאומית והציונות הגיעו לארץ גלי עליות מרחבי התפוצות.

שבעת המינים

שבעה סוגי דגן ופירות שבהם התברכה ארץ ישראל, המרכיבים את סל המזון הבסיסי של האדם. שבעת המינים שובצו בטקסים ובמנהגים הקשורים למעגל השנה היהודי.

מיכל בת שאול

בתו של שאול המלך ואישתו (הראשונה) של דויד המלך, שהתאהבה בו בצעירותו כשבא לנגן לפני אביה. יחסיה עם דויד היו מורכבים, גם בגלל העוינות של אביה לדויד. המקרא מספר עליה מעט, אך מציין את העובדה הטרגית, שלא היה לה ילד "עד יום מותה".

מדינת החשמונאים

התקיימה כמאה שנה (140 – 37 לפני הספירה) בהנהגת בית חשמונאי. העניקה לעם היהודי עוצמה דמוגרפית, תרבותית ודתית שאפשרה לו להוסיף ולהתקיים כאומה גם אחרי נפילתה.

יהודה עמיחי

הבולט והחשוב במשוררי דור המדינה. שירתו עוסקת ביחיד ובקיומו היומיומי, ומציגה שינוי מהפכני בתכנים, בסגנון ובלשון;
מעוגנת בתרבות היהודית ובעברית לרבדיה ותורגמה לשפות רבות. זכה לפרסים רבים בארץ ובחו"ל, בהם פרס ישראל.

יהודה הלוי

יליד טודלה שבספרד (המאות 11-12). רופא, מנהיג יהודי ופילוסוף (מחבר "ספר הכוזרי"). נחשב לגדול משוררי ספרד, ופיוטיו מלווים את סעודות השבת והחג עד ימינו. שירתו כללה סוגה חדשה ומיוחדת – שירי ציון. בערוב ימיו יצא למצרים בדרכו לארץ ישראל, אך ספק אם הגיע אליה.

גזרות הדת של אנטיוכוס

גזירות דת חסרות תקדים נגד היהודים והיהדות (168 – 167 לפני הספירה), שלא רק אסרו על היהודים לקיים מצוות - אלא כפו עליהם לעבור על איסורי תורה, ובהם האיסור על עבודה זרה.

גזענות ושנאת הזר

בשיעור זה נציג מקרים של אלימות על רקע של גזענות שהופיעו בתקשורת, ונדון בסיבות האפשריות לתופעה. לאחר מכן נדון ביחס הראוי כלפי מיעוטים, כלקח שאפשר ללמוד מסיפור יציאת מצרים.

חיים נחמן ביאליק ותל אביב

על חיים נחמן ביאליק ועל חייו בתל אביב.

חיים נחמן ביאליק

על חיים נחמן ביאליק (1873-1934) שהיה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית.

תכנית אל-עריש

על תכנית אל-עריש, רעיון שהעלה הרצל, להתישבות יהודים באזור אל-עריש, שבחצי-האי סיני.

אליעזר בן יהודה והאקדמיה ללשון העברית

על אליעזר בן יהודה ומקומו באקדמיה ללשון העברית

שתי אידיאולוגיות – ועדיין עם אחד

כותב המאמר, יהודי חרדי, מנתח את השסע הדתי - חילוני מנקודת מבטו. הוא מבקש לטעון כי למרות ההבדלים בין האידיאולוגיה החילונית לבין האידיאולוגיה הדתית-חרדית, חשוב למצוא את הדרכים לגשר בין הקבוצות וזאת בשל השתייכותן לעם היהודי.

שרה גיבורת ניל"י מאת דבורה עומר

ספרה של דבורה עומר על מחתרת ניל"י בראשית המאה ה-20

עלייה לרגל לירושלים

המצווה לעלות לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בשלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – כמתואר בספר תהלים ואחר כך – במקורות חז"ל ובחיבורים היטוריוגרפיים מימי בית המקדש השני. גם בימינו נוהגים לעלות לירושלים בשלוש רגלים.

סעודת יום העצמאות

בעקבות חוק יום העצמאות (תש"ט - 1949) נוספו לחג הממלכתי והלאומי מרכיבים מסורתיים: תפילת הודיה חגיגית ולאחריה – סעודת חג עם הדלקת נרות.

מועצת המדינה הזמנית

מועצת העם הפכה למועצת המדינה הזמנית - מיום הקמת המדינה ועד לבחירות הראשונות (תש"ט-1949).

קבר רחל

המקום שבו קבר יעקב אבינו את אישתו רחל "בדרך אפרתה היא בית לחם" (בראשית לה). מאז המאה ה-12 יש עדויות על מיקומו בקרבת בית לחם, והמבנה הקדום עם כיפת האבן היה לסמל באומנות היהודית.

ספרות יהודית הלניסטית

ספרות שנכתבה ביוונית בתפוצה ההלניסטית בימי הבית השני, וכללה ספרי היסטוריה ופילוסופיה, יצירות ספרות ותרגומים. היצירה המוקדמת והמשפיעה ביותר הייתה תרגום התורה ליוונית – תרגום השבעים.

מערת המכפלה

מערת הקבורה בחברון של אבות ואימהות האומה (פרט לרחל), שאותה קנה אברהם אבינו "בכסף מלא" (בראשית כג). המבנה הקיים בימינו מעל למערה נבנה במאה ה-14, אך יסודותיו בימי הורדוס (המאה ה-1).

"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק ב')

ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק השני העוסק בנושא.

...

חנה רחל ורברמאכר – הבתולה מלודמיר

מנהיגה דתית, מעין רבי או אדמו"ר, שפעלה באופן חריג לאישה (במאה ה-19) - תחילה בעיר הולדתה ואחר כך בירושלים. נשים דתיות פמיניסטיות רואות בה דמות מופלאה ומעוררת השראה.

חזקיהו המלך

מלך יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

חוני הַמְעַגֵל

מחכמי המשנה בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה), שנודע בזכות כוח תפילותיו, והידועה שבהם – התפילה לגשמי ברכה בזמן בצורת, כשהוא עומד בתוך מעגל שממנו לא זז עד שתפילתו התקבלה.

זרובבל בן שאלתיאל

דמות מקראית ממנהיגי עולי בבל בראשית הבית השני

העפלה

העלייה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל לפני הקמת המדינה.

האם יש שבת בלי כדורגל?

האם ראוי לקיים משחקי כדורגל בשבת? כיצד צריכה להיראות השבת הישראלית, והאם ניתן להגיע לפשרה בין חילוניים לדתיים?

"להבות פשטו בארצנו"

בשיעור זה נדון בתופעת הקנאות הדתית בשם היהדות, דרך מעשי הרצח שבהם נרצחו שירה בנקי וסעד ועלי דוואבשה בסוף חודש יולי 2015.

בני משה

אגודה שייסד אחד העם (המאה ה-19) כדי למצוא פתרון ל"צרת היהדות" באמצעות הרעיון הלאומי, תחיית חיי הרוח והתרבות העברית והכשרת הדור הצעיר.

דמוקרטיה מתגוננת בישראל

מאמר זה מסביר מהי דמוקרטיה מתגוננת וכיצד היא באה לידי ביטוי בישראל. המאמר מתמקד בעיקר בדרכים שישראל נוקטת, כמדינה דמוקרטית להתמודדות עם בעיית הטרור.

דמוקרטיה וביקורת שיפוטית

המאמר דן במעמדו של בית-המשפט העליון בחברה הישראלית, תוך התייחסות לשתי טענות מרכזיות: הראשון- כי בעשורים האחרונים הפך בית המשפט העליון לגורם מרכזי בחיים הציבוריים בישראל, אשר מתווה את המדיניות של מדינת ישראל. השני - כי מוסד הביקורת השיפוטית הוא אנטי-דמוקרטי. המאמר דן גם בתפקידה של החוקה ותפקידה של הביקורת השיפוטית.

דמוגרפיה יהודית בת-זמננו: הציונות והקמתה של מדינת ישראל

לציונות הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה היהודית בת זמננו מבחינות רבות ושונות. אין כמעט תחום בקיום היהודי, שלא השתנה, בצורה זאת או אחרת, כתוצאה מעלייתה של הציונות ומהקמתה של מדינת ישראל. בין אלה כדאי לציין במיוחד את המהפכה הדמוגרפית, שעוצבה על-ידי הציונות.

דגל המדינה: המחלוקת וההחלטה

ההחלטה הסופית לגבי דגל המדינה התקבלה לאחר תהליך ארוך ומורכב שהעיד על החשיבות הרבה שמקבלי ההחלטה ראו בה. הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית היו צריכות להכריע בין שתי אפשרויות לעיצוב דגל המדינה: דגל ההסתדרות הציונית, דגל שבעת הכוכבים, ונדונה גם הצעת פשרה של דגל בעל שבעה מגני דוד זעירים.

דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה- العائلة"

דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה - العائلة" של האמנים חאדר ושאח וחיים מאור, שהוצגה בגלריית "הקצה" בנהריה. בדבריו מתייחס ד"ר בוימל למציאות של חוסר שוויון בין יהודים לערבים בישראל, למציאות של התנגשות בין שתי הקבוצות באוכלוסייה, ולבחירה של מאור וושאח ללכת בנתיב אחר, להסיר במידה מסוימת את הזהויות הקולקטיביות של כל אחד מהם, ולהיפגש האחד עם השני, "להיות רק שני פרטים, שני בני אדם". בעשייה זו רואה ד"ר בוימל מחאה חברתית-אזרחית הדורשת שוויון בין ערבים ליהודים במדינת ישראל.

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות

תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.

"שנות טובות" מהקיבוץ (חלק א')

ניתוח חזותי של חמש ברכות "שנה טובה" מקיבוצים. משתתפים: חבר קיבוץ עין-גב ומזכיר התק"ם לשעבר מוקי צור ועורך "החדר" בן קיבוץ אפיקים אסף ענברי. החלק הראשון העוסק בנושא.

גני הילדים - חידוש השפה העברית

כתבה בנושא חידוש השפה העברית דרך גני הילדים העבריים לפני כ 100 שנים.

"שמחת עניים" - נתן אלתרמן

דיוו בפואמה "שמחת עניים" מאת נתן אלתרמן. משתתפים: המשורר עלי אלון וחוקר הספרות חנן חבר.

"שלוש אחיות" - ש"י עגנון

קריאה בסיפור הקצר "שלוש אחיות" מאת שי עגנון. בהשתתפות: חוקר הספרות פרופ' אריאל הירשפלד והמרצה לספרות בלהה בן אליהו.

"שיר ליל שבת" - יהודה עמיחי

קריאה בשיר "שיר ליל שבת" מאת יהודה עמיחי. משתתפות: נעמי הלברטל, גיתית חזן ואיילת כהן - שלוש תלמידות מביה"ס 'פלך' שבירושלים.

אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות: האדר"ת והמאבק על השמיטה

על מאבקי השמיטה בין העולם החרדי והיישוב החדש.

"פלוגה בקו" - מאיר אריאל

קריאה בשיר "פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" מאת מאיר אריאל. משתתפים: העורכת והמתרגמת עטרה אופק, שחר גרוסמן ואורי אלאור.

"פגישה לאין קץ" - נתן אלתרמן

קריאה בשיר "פגישה לאין קץ" מאת נתן אלתרמן. משתתפים: הזמר מיכה שטרית וחוקר הספרות ד"ר ניסים קלדרון.

"עטור מצחך" - אברהם חלפי

קריאה בשיר "עטור מצחך" מאת אברהם חלפי. בהשתתפות: השר לשעבר חיים רמון והשחקנית והסופרת אלונה קמחי.

"נמרוד" - פסלו של יצחק דנציגר

התבוננות בפסל "נמרוד", פסלו של יצחק דנציגר. משתתפים: היסטוריון האמנות וחוקר התרבות, ד"ר גדעון פרידלנדר עפרת ומנהלת הלשכה בעין חרוד, גליה בר-אור.

"לכה דודי" - רבי שלמה אלקבץ

קריאה בפיוט "לכה דודי" של ר' שלמה אלקבץ. בהשתתפות: הרב יצחק ליפשיץ והמשוורת חוה פנחס-כהן.

"ילקוט הכזבים" (חלק ב)

קריאה בספרון "ילקוט הכזבים" - לקט 'צ'יזבאטים' מהווי הפלמ"ח. בהשתתפות: חברת להקת "הצ'יזבטרון" נעמי פולני, הצ'זבטניק שאול ביבר וההיסטוריון פרופ' ישראל ברטל.

שיח אחרי מלחמה

במציאות הישראלית אנו חווים תקופות של מתח. שיעור זה מזמין את התלמידים לשתף את חבריהם לכיתה בתחושות ובחוויות שמעוררים בהם האירועים הקשים, לפקוח את עיניהם לאופן שבו חבריהם ושאר חברי הקהילה חווים את האירועים, ולארגן את התלמידים לפעול יחד למען הקהילה, בתקופה בה היא זקוקה לחיזוקים רבים.

כמו רקפות בין הסלעים

במדינה שלנו אנו חווים לעתים אירועים המאלצים את התלמידים להתמודד עם חוויות מסעירות ומטלטלות. בשיעור שלהלן יוכלו התלמידים לדון באירועים ובתחושות הנלוות להם, הן בפורום מצומצם והן במליאת הכיתה.

"תמיד נבוך, לא נסחף"

אריק איינשטיין, שהלך לעולמו, היה מגדולי הזמרים הישראליים. במערך שיעור זה נכיר את דמותו דרך עיון בשניים משיריו.

זיכרון השואה במדינת ישראל

זיכרון השואה מקבל תשומת לב רבה במערכת החינוך הישראלית, אך כיצד אנו זוכרים את השואה, ומה משמעות הזיכרון בעיצוב זהות יהודית עכשווית?

השחתת צלם אלוהים

מהן ההשלכות המוסריות של מעשה רצח? מהו צלם אלוהים שבאדם, וכיצד הוא מושחת? לקראת יום רבין, שיעור חינוך לתלמידי תיכון העוסק בשאלות אלה דרך עיון במקורות היהדות.

בית יוסף

ספרו ההלכתי המקיף והיסודי של ר' יוסף קארו (המאה ה-16), שנכתב כפירוש לספר הטורים ובהמשך שימש בסיס לספרו הנפוץ, שולחן ערוך.

בית המקדש הראשון - תיאור המבנה

מתיאורי בית המקדש הראשון במלכים ובדברי הימים עולה שהיה זה מבנה מלבני ארוך ובו שלושה חללים: אולם כניסה, היכל (קודש) ודביר – קודש הקודשים. על פי המסופר, היה אורכו של בית המקדש הראשון כ-30 מטר, רוחבו כ-10 מטר, וגובהו כ-15 מטר.

ארץ ישראל בתנ"ך

ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים (הרחבים והמצומצמים), וכפי שהיא מוצגת במחשבת המקרא: הארץ המובטחת לעם ישראל "לַאֲחֻזַּת עוֹלָם" - בתנאי שישמרו על אורח חיים מוסרי ודתי, הכולל צדק ומשפט.

"ילקוט הכזבים" (חלק א')

קריאה בספרון "ילקוט הכזבים" - לקט 'צ'יזבאטים' מהווי הפלמ"ח. בהשתתפות: חברת להקת "הצ'יזבטרון" נעמי פולני, הצ'זבטניק שאול ביבר וההיסטוריון פרופ' ישראל ברטל.

"יונתן" - יונה וולך

קריאה בשיר "יונתן" מאת יונה וולך. משתתפים: תחקירני התכנית שהרה בלאו וקובי אברבנאל.

אמוראים

כינוי לחכמים שפעלו בבבל ובארץ ישראל במאות 5-3 לספירה ויצרו את התלמודים הבבלי והירושלמי.

אלעזר הקליר

גדול הפייטנים "הקלסיים" בארץ ישראל, חי בסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 לספירה.

"הליכה בשדות מרמת רחל לצור באהר" - פנחס שדה

קריאה בשיר "הליכה בשדות מרמת רחל לצור באהר" מאת פנחס שדה. משתתפים: הסופרת אגי משעול והמשורר-סופר בני שבילי.

"דיזינגוף סנטר" - דגם אדריכלי

פרק מתוך התוכנית "החדר". עיון בדגם אדריכלי של דיזינגוף סנטר. משתתפים: צבי אפרת - אדריכל, תמר ברגר - מרצה ללימודי תרבות.

אלישע בן אבויה

מחכמי המשנה, תלמידו של רבי עקיבא ורבו של רבי מאיר (המאה ה-2 לספירה). מחשובי החכמים בדורו ובעל השפעה, שבחר להתפקר ולעזוב את היהדות (ומכאן כינויו - "האַחֵר").

אהוד בן גרא

השופט השני שהנהיג את ישראל בתקופת השופטים, התנקש במלך מואב, ובזכותו הכניעו בני ישראל את המואבים.

חשמונאים

משפחת כוהנים שהנהיגה את מרד החשמונאים, ייסדה את מדינת החשמונאים (המאה ה-2 לפנה"ס) והפכה את ארץ ישראל למדינה יהודית ריבונית עד להשתלטות הרומאים (37 לפנה"ס).

"גדולים מעשי אלוהי" - אמיר גלבוע

מתוך תוכנית החדר: קריאה בשיר "גדולים מעשי אלוהי" של אמיר גלבוע. משתתפים: המשוררת אגי משעול והסופר אייל מגד.

העומר - וספירת העומר

מהי ספירת העומר? ועל שם מה נקבעה?

הנרייטה סֹאלְד

מנהיגה ציונית ומחנכת, ילידת ארצות הברית. ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה", את המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, את עליית הנוער ואת בית הספר הראשון לעובדת סוציאליות בארץ ישראל.

המרד הגדול

המרד של היהודים ברומאים (66 – 73 לספירה), שפרץ בירושלים, התפשט ביהודה ובגליל והוכרע בחודש אב בשנת 70, עם כיבוש ירושלים בידי הרומאים ושריפת בית המקדש השני. כישלונו של המרד הגדול מציין את סיום תקופת הבית השני בתולדות ישראל.

יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי

יצחק בן צבי - הנשיא השני של מדינת ישראל וממנהיגי היישוב בארץ. אישתו, רחל ינאית, הייתה מנהיגת "תנועת הפועלות" וכלת פרס ישראל על תרומתה לחינוך ולחברה בארץ. שניהם היו ממייסדי ארגון "השומר". בן צבי היה נשיא צנוע, שקבע את בית הנשיא בצריף עץ בירושלים וניהל עם רעייתו אורח חיים פשוט ועממי.

מנחם בגין - הנאום מרטיט הלב בעצרת המונים נגד הסכם השילומים עם גרמניה

הדיון בכנסת על הסכם השילומים עם גרמניה ועצרת ההמונים שארגנה תנועת החירות לקראתו היו ציוני דרך מרכזיים בדברי ימיה של מדינת-ישראל ובתולדות הדמוקרטיה הישראלית. היה זה הניסיון הרציני ביותר שנעשה אי-פעם למנוע מהכנסת להחליט באופן חופשי, ריבוני ודמוקרטי. פרשה זו רדפה שנים רבות את תנועת החירות, אך במיוחד את מנהיגה, מנחם בגין, שמאז דבק בו הדימוי של פוליטיקאי המוכן להיאבק על עמדותיו בכל דרך.

דגל מעורר מחלוקות

החלטת מועצת המדינה הזמנית על דגל ישראל המוכר לנו לא היתה כל כך פשוטה ולקחה מתברר יותר זמן מאשר מוכר לכולנו. למה?